...

_______ _______ (1)

by ori-saahav

on

Report

Category:

Documents

Download: 0

Comment: 0

42

views

Comments

Description

Download _______ _______ (1)

Transcript

‫יום רביעי 12 מרץ 2102‬ ‫64:21‬ ‫סיליבוס‬ ‫התנהגות פוליטית בישראל‬ ‫ד"ר גולן להט‬ ‫שעת קבלה: יום שלישי, 41-31, חדר 135 )בתיאום מראש(.‬ ‫ד.א.: ‪golanb@surfree.net.il‬‬ ‫עוזר הוראה: מר רועי צור‬ ‫שעת קבלה: יום שלישי 00:51- 00:61, חדר מתרגלים.‬ ‫ד.א.: ‪roizur@post.tau.ac.il‬‬ ‫הציון הסופי מורכב מציון בחינת בקיאות שתיערך באמצע הסמסטר )%03( ומבחינת כיתה‬ ‫בסיום הסמסטר )%07(.‬ ‫חומרי הקריאה עשויים להתעדכן ולהשתנות במהלך הסמסטר.‬ ‫חלק ראשון: מסגרת מחקרית להתנהגות פוליטית‬ ‫שיעור 1 (3.6) – מבוא והתהוות מושג ה"מדינה" וה"חברה"‬ ‫ישי, י. )3002(, בין גיוס לפיוס, ירושלים: כרמל, עמ' 94-22.‬ ‫5991( .‪Civil Society: Theory, History, in ,"of Civil Society In Search" ,)Hall. J. A‬‬ ‫‪.J. A. Hall (Ed), Cambridge: Polity Press, Pp 1-31 ,Comparison‬‬ ‫שיעור 3-2 (3.31, 3..2) גישות לחקר יחסי חברה ומדינה‬ ‫5991( .‪.Oxford, Ch 2, pp 17-39 ,in Government Beliefs ,)Kaase, M. and Newton, K‬‬ ‫8002( .‪Politics: public opinion and political parties in Citizen ,)Dalton. R.J‬‬ ‫‪.Ch 12, pp 237-259 ,NY ,democracies advanced industrial‬‬ ‫שיעורים 5-4 (3.72, 4.3) – מי ואיך משתתפים פוליטית?‬ ‫8002( .‪Politics: public opinion and political parties in Citizen ,)Dalton. R.J‬‬ ‫‪.NY, Ch 2-4, pp 13-75 ,democracies advanced industrial‬‬ ‫7002( .‪The Oxford Handbook of ,"of Protest Politics The Spread" ,)Rucht. D‬‬ ‫‪.708-723 pp ,Political Behavior‬‬ ‫שיעור 6 (4.71) – בחינת בקיאות (%.3 מהציון הסופי)‬ ‫חלק שני: התנהגות פוליטית בישראל –‬ ‫פוליטיקה פורמאלית‬ ‫שיעורים 8-7 (4.42, 5.1) - קץ המפלגות?!‬ ‫כספי, ד. ולשם, ב. )7002(, "מתעמולת בחירות לפרסום פוליטי: על התמורות במערכת הבחירות‬ ‫ובחקרן", תקשורת ופוליטיקה בישראל, כספי, ד. )עורך(, ון-ליר, עמ' 331-011.‬ ‫כספי, ד. ולב, א. )0102(, "כמו באמריקה: אמצעי תקשורת חדשים במערכת הבחירות לכנסת ה-‬ ‫81 ", הבחירות בישראל 9002, אריאן, א. ושמיר, מ. )עורכים(, המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ'‬ ‫433-663.‬ ‫ליסק, מ. )8991(, "שקיעת המפלגות והפריחה הסקטוריאלית", בתוך קץ המפלגות: הדמוקרטיה‬ ‫הישראלית במצוקה, קורן דני )עורך(, עמ' 041-921.‬ ‫יער, א. אלקלעי, י. )0102(, אמון במוסדות וגאווה בהישגיה של ישראל בעשור הראשון של שנות‬ ‫האלפיים, טקסט אלקטרוני באתר הספריות של אוניברסיטת ת"א (‪ ,)www.tau.ac.il‬מוסד‬ ‫שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה.‬ ‫שיעור 9 (5.8) – התפוררות והערכות מחדש במערכת הפוליטית הישראלית- מפלגות המרכז‬ ‫כמקרי מבחן.‬ ‫שמיר, מ. ונטורה, ר. אריאן, א. קדר, א. )8002(, "קדימה במערכת מפלגתית מתרופפת", בתוך‬ ‫הבחירות בישראל 6002, אריאן, א. ושמיר, מ. )עורכים(, המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ' -52‬ ‫16.‬ ‫6002( .‪Elections and :Democracy Multiparty ,)Schofield, N. and Sened, I‬‬ ‫‪Cambridge University Press, pp 1-7, :York New;Cambridge ,Legislative Politics‬‬ ‫361-951 ,82-52.‬ ‫שיעור .1 (5.51) – הרצאת אורח: פוליטיקה פורמאלית מהלכה למעשה‬ ‫חלק שני: התנהגות פוליטית בישראל –‬ ‫פוליטיקה בלתי פורמאלית‬ ‫שיעור 11 (5.22) - "הם לא נחמדים" – מחאה והתנהגות פוליטית לא פורמאלית בישראל‬ ‫ישי, י. )3002(, בין גיוס לפיוס, ירושלים: כרמל, עמ' ,07-05, 841-201.‬ ‫3002( .‪Value Priorities in Israeli Society: An Examination of " ,)Yuchtman-Ya'ar, E‬‬ ‫‪Human Values and in ,"of Modernization and Cultural Variation Inglehart's Theory‬‬ ‫‪Boston, ,Inglehart, R. (Ed), Leiden ,Change: findings from the values surveys Social‬‬ ‫331-711 ‪.pp‬‬ ‫שיעור 21 (5.92) – התביעה ל"צדק חברתי" : עיון במושגי ותפישות יסוד‬ ‫דהאן, י. )7002(, תיאוריות של צדק חברתי, האוניברסיטה המשודרת, עמ' 75-23 )פרק 2(, -69‬ ‫821 )פרקים ה'- ו'(.‬ ‫שיעור 31 (6.5) – הרצאת אורח: התביעה המעשית ל"צדק חברתי"‬ ‫שיעור 41 (6.21) – שחיתות ישראלית: שפה? מושג? תרבות?‬ ‫נבות, ד. )8002(, שחיתות פוליטית, המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ' 661-111.‬ ‫שיין, י. )0102(, שפת השחיתות ותרבות המוסר הישראלית, דביר, עמ' 782-761. יורד!!!‬ ‫שיעור 51 (6.91) – סיכום הקורס: משבר המשילות הישראלי‬ ‫דורון, ג. )6002(, עוצמתו של האזרח: הסדר דמוקרטי יציב לישראל, המרכז להעצמת האזרח,‬ ‫עמ' 051-98.‬ ‫להט, ג. )1102(, "מנוהלים ולא מנהלים: אודות מצב התחבורה בישראל", בתוך ייצוב עצבי‬ ‫הממשל, דורון, ג. )עורך(, המרכז הישראלי להעצמת האזרח, עמ' 432-302.‬ ‫רובינשטיין, אמנון )0102(, "המקומי והמרכזי", בתוך המרחב הציבורי: כתב עת לפוליטיקה‬ ‫וחברה, אוניברסיטת ת"א, החוג למדע המדינה, גליון 4 )חורף 0102(, עמ' 44-9.‬ ‫מבוא והתהוות מושג ה"מדינה" וה"חברה"‬ ‫יום שלישי 02 מרץ 2102‬ ‫62:11‬ ‫חלק ראשון - תיאורטי‬ ‫חלק שני - התנהגות פוליטית בישראל ופוליטיקה ופורמאלית‬ ‫חלק שלישי - פוליטיקה לא פורמאלית‬ ‫התנהגות פוליטית - עוסק במארג היחסים בין המדינה )המערכת הפורמאלית( לבין החברה‬ ‫האזרחית )המערכת הבלתי פורמאלית(. בתוך החברות הדמוקרטיות המערביות רואים‬ ‫צמיחה די מרשימה של מערכת יחסים מתפתחת בין השניים בכל מיני כיוונים. השאלות‬ ‫המרכזיות הן: מי משתתף פוליטית? איך הו משתתף פוליטית?‬ ‫עד לפני 02 שנה בישראל הייתה רק דרך אחת לבחון התנהגות פוליטית - בחירות וקמפיין.‬ ‫מאז המחאה האמריקאית נגד המלחמה בוייטנאם הדרך של ההשתתפות הפוליטית היא‬ ‫הרבה מעבר לבחירות. את הדמוקרטיות המערביות מלווה המחאה האזרחית כבר למעלה‬ ‫מ-04 שנה.‬ ‫מהי מדינה?‬ ‫מקס וובר - מושג גרמני שנקרא ‪ ,Verband‬שתרגומו הפשוט הוא קבוצה. אצל וובר זו‬ ‫חבורת אנשים שמאפיין אותה שהיא מתנהגת לפי כללים שהקבוצה הזו קיבלה על עצמה.‬ ‫בגלל שכך, בד"כ בפעילות הקבוצה ניתן לזהות סדר שניתן לעקוב אחריו. לקבוצה הזו יש‬ ‫נציגים שתפקידם לפקח על הסדר הזה. )עד כאן אפשר היה לדבר גם על קבוצת ברצלונה‬ ‫בכדורגל(. מה שמבחין בין קבוצה פשוטה לקבוצה פוליטית הוא הפעלת כוח/אלימות. מי‬ ‫מפעיל כוח כנגד מי ובאילו אמצעים הוא משתמש. כאשר למישהו בקבוצה יש חזקה על‬ ‫אמצעי אלימות ועל השימוש בהם הופך קבוצה לפוליטית. המדינה מתחמת איזור גיאוגרפי‬ ‫שבתוכו הקבוצה הפוליטית ונציגיה בעלי החזקה על האלימות רשאית לפעול. זוהי‬ ‫קונקרטיזציה לקבוצה הפוליטית.‬ ‫מכאן הנוסחה המפורסמת של וובר - מדינה זה מונופול על אמצעי אלימות בטריטוריה‬ ‫נתונה.‬ ‫תיקונים של גולן -‬ ‫1. בנוגע להפעלת הכוח - במדינה הכוח הופכת לעוצמה, שזהו מושג רחב הרבה יותר.‬ ‫בפוליטיקה היום העוצמה אכן כוללת הפעלת אלימות/כוח, אבל במרבית הימים הרגילים,‬ ‫הפוליטיקה לא עוסקת במישרין באלימות, והיא אוכפת את הסדר ע"י עוצמה, שכוללת בין‬ ‫היתר איומים, מניפולציות, שיח, תגמול... לעוצמה ניתן להגדיר שלושה מימדים - חד‬ ‫מימדי - הפעלת כוח ישירה. דו-מימדי - כולל מניפולציות. תלת-מימדי - השפעה על‬ ‫התודעה)מרקסיסטי משהו(.‬ ‫2. מונופול - אין אף מדינה בעולם דמוקרטית או לא שיש לה מונופול מלא על הפעלת הכוח,‬ ‫במקרה הטוב יש שאיפה לכך. כל פיפס קטן שזז בעולם פוגע ברעיון הזה של מונופול.‬ ‫במילותיו של גולן - זה קשקוש. גם בתוך המדינה יש כל הזמן חילופי עוצמה בין המדינה‬ ‫לבין החברה האזרחית.‬ ‫המדינה עליה דיברנו היא יצור פוליטי חדש )בן 004 שנה(. רוב החוקרים מסכימים‬ ‫שהמדינה המודרנית היא תצורה פוליטית שונה מהתצורות הקודמות. המדינה המודרנית‬ ‫היא תוצר של הסכם וסטפאליה )8461( בה הפרידו בין דת למדינה. כך השליט הפוליטי זכה‬ ‫לריבונות מידי הכנסייה. מנהיגים פוליטים הלכו והסתמנו בגורמים ריבוניים, עצמאיים.‬ ‫הלך והתאיין הרעיון לפי שליט פוליטי צריך לתת דין וחשבון לשליט הדתי )גישה א-דתית(.‬ ‫אחרי שהפוליטיקאים הצליחו להבחין את עצמם מאנשי הדת, המשימה הבאה שלהם היא‬ ‫להפוך את המדינה לעניין א-מוסרי. במקום מוסר הפוליטיקאי רוצה להנחיל "צדק".‬ ‫הצדק הוא מושג צר יותר מהמוסר ועניינו הוא ניהול חברה פוליטית באופן סדיר, מה‬ ‫הסדר לפיו אנשים שונים יכולים לחיות יחד.‬ ‫מאפיינים מרכזיים של המדינה:‬ ‫1. מדינה שקמה כמערכת/ארגון פורמאלי‬ ‫2. המבוסס על מוסדות‬ ‫3. אשר מבוססים על כללים )חוקים( אוניברסליים. החוק עבר תהליך מאז המדינה היוונית,‬ ‫החוקים כעת הם אוניברסאליים. עד ימינו היו מערכות צדק נבדלות לפי מעמדות‬ ‫וקריטריונים שונים. במדינה המודרנית חוק אחד הוא שווה לכולם.‬ ‫4. בירוקרטיה - אין דבר כזה מדינה מודרנית ללא ארגון פוליטי בירוקראטי. מצד אחד יש‬ ‫ידע של מומחים על תת-תת-תת שדות, ומצד שני במערכת הבירוקרטית מצופה ממך להיות‬ ‫אימפרסונאלי, לא אישי. הפרטי והרגשי נותרים מאחור. הנאמנות הפוליטית היא אינה‬ ‫פרסונאלית, אלא פרוצדוראלית.‬ ‫החברה האזרחית‬ ‫מושג שמתהווה בשליש הראשון של המאה ה-91. לפני כן הייתה רק משפחה ומדינה.‬ ‫המושג הזה מגיע גם הוא על כנפי המודרניזציה. המודרניזציה הביאה גם את המשטר‬ ‫הקפיטליסטי. הקפיטליסטים הם אותם חבר'ה שהצליח לצבור הון עצום ממסחר, ללא‬ ‫רקע חברתי מתאים. הם לא זכו למעמד חברתי הולם. התביעה החברתית הייתה להכניס‬ ‫עוד ועוד קבוצות חברתיות לתוך הפוליטיקה. אם יש לי כסף אני רוצה גם להשפיע לאיזה‬ ‫כיוון הוא הולך. זה התחיל עם העשירים.‬ ‫מדיניות של הלסה פייר אמרה שהעשירים רוצים לצבור כמה שיותר הון, מבלי שהמדינה‬ ‫תתערב לנו - או שתתערב כמה שפחות. זה יצר ייצור כלאיים אשר פועל בין פירמות שונות,‬ ‫מדינות שונות. ניהול מערכות יחסים עם קבוצות גדולות של אנשים, עם העדפה לממשק‬ ‫כמה שיותר קטן עם הפוליטיקה.‬ ‫תפיסות שונות:‬ ‫1. החברה האזרחית כשלב בדרך אל המדינה )התפיסה הימנית הליברטיאנית, הגל( - היא‬ ‫תחת המדינה וכפופה לאינטרס המדינתי, והיא בעלת הכרח לעיצוב המדינה הראויה.‬ ‫החברה האזרחית היא שלב ביניים שהשלב הסופי שלה יהיה המדינה. החברה האזרחית‬ ‫היא סה"כ הפעילויות הקפיטליסטיות החופשיות במדינה. מה שמאפיין את מארג היחסים‬ ‫בחברה האזרחית הוא שבה מתעצבים האנשים. מצד אחד הם נשארים אגואיסטים‬ ‫)אינטרסים פרטיקולריים(, אך יש בה התפתחות של האדם, כי כל אדם יוצא מבית‬ ‫משפחתו אל החברה, בה הוא מכיר בכל אדם ובערכו. יש בכך משהו אוניברסלי - כל אדם‬ ‫הופך להיות מועמד לשכר. לכל אדם יש אפשרות לערך מסוים עבור הפרטי שלי. סמוי‬ ‫בהנחה זו - ההכרה היא בקניין של האדם, ולא בערכו המוסרי. אבל כן ניתן לראות איך זה‬ ‫מתקשר אל חוקיה האוניברסאליים של המדינה.‬ ‫2. טוקוויל - טענתו היא מודרנית יותר. החברה האזרחית אצלו כבר אינה כפופה למדינה.‬ ‫אצלו החברה והמדינה נמצאים אחד אל מול השני. בתחילת המאה ה-91 טוקוויל מבין‬ ‫שהחברה האזרחית זה לא רק כלכלה. החברה האזרחית אצלו היא גם הקמת אגודות‬ ‫וולונטריות. האינטרס העצמי המובן לאשרורו - האדם נותר אגואיסט, אך הוא מבין שאם‬ ‫השכונה שלו תהיה נקייה זה אינטרס שלי. הוא רואה בהתאגודויות הוולונטאריות האלו‬ ‫כמשהו שיכול לרסן סוגים שונים של פוליטיקות מנצלות.‬ ‫3. האופציה המרקסיסטית - מרקס טוען שהתמונה של טוקוויל והגל היא הפוכה. למעשה‬ ‫השדה האמיתי שמדע המדינה צריך לעסוק בו הוא לא המדינה, המדינה היא לא יותר‬ ‫מהשתקפות - צריך לבדוק קודם כל את הבסיס המטריאלי, את היחס לאמצעי הייצור,‬ ‫ואת המעמדות שנוצרות בחברה האזרחית. רק כך ניתן להבחין בכוחות המנוגדים,‬ ‫באינטרסים שלהם... רק אז יש למעמדות מאפיינים פרטיקולריים, ואינטרסים ספציפיים.‬ ‫יעל ישי, בין גיוס לפיוס - זירה שמאופיינת בארגון )לא משפחתי או פרטי(, בחירה‬ ‫חופשית)וולונטארית, ולכן לא תחת כנפי הפוליטיקה(, בעצמאות וערכים משותפים )ועל כן‬ ‫שאינו כלכלי(. השחקנים פועלים במסגרת הסדר הציבורי.‬ ‫הדמוקרטיה האריסטורקטית‬ ‫צריך לדעת את הגישות השונות שמופיעות במאמר של קאסה וניוטון לקראת בוחן‬ ‫הבקיאות.‬ ‫החוקרים של העולם המערבי, ארה"ב/אנגליה/ישראל, מסתכלים על הסוגייה שנקראית‬ ‫הפרדוקס הדמוקרטי.‬ ‫‪‬‬ ‫יום שלישי 72 מרץ 2102‬ ‫02:11‬ ‫מאז מלחמת העולם ה-‪ II‬ועד היום יש תופעה מעניינת: מצד אחד יש ניצחון אדיר של‬ ‫הרעיון והמשטרים הדמוקרטיים. החל ממלחמת העולם השניה, ממשיך בהתבססות‬ ‫המשטרים הדמוקרטיים בשנות ה08-07-06, וכלה בנפילת הגוש הסובייטי בסוף שנות ה-‬ ‫08. הגוש הזה מתחיל גם הוא להיות דמוקרטי. לכאורה ניצחון לרעיון הדמוקרטי.‬ ‫מצד שני בציבור הדמוקרטי )ארה"ב ויתר המערב( במדינות המצליחות הופל להיות ציבור‬ ‫מחאתי ומתוסכל, שפונה לרוב לנישות שונות: הרחק מהפוליטיקה, אפיקים מחאתיים‬ ‫חוץ-פרלמנטאריים. יש עלייה דרמטית של אי-שביעות רצון של הציבור מהדמוקרטיה בה‬ ‫הוא חי.‬ ‫זהו הפרדוקס - מצד אחד זהו הרעיון הפוליטי הפילוסופי האחרון, ומצד שני הציבור שחי‬ ‫תחתיו הופך יותר ויותר לא מרוצה.‬ ‫שלוש עמדות עקרוניות:‬ ‫1. הדמוקרטיה האריסטוקרטית‬ ‫‪ .a‬הטענה לדמוקרטיה אליטיסטית‬ ‫‪ .b‬תיאוריות עומס-יתר‬ ‫קאסה וניוטון רואים בשני אלו מודלים שונים. גולן חושב שיש להם מכנה משותף.‬ ‫2. דמוקרטיה פלורליסטית )העמדה הדמוקרטית הפורמאלית(‬ ‫3. הדמוקרטיה האותנטית )העמדה הניאו-מרקסיסטית(‬ ‫הדמוקרטיה האריסטוקרטית‬ ‫זוהי גישה לפוליטיקה שטוענת למעשה שלא ראוי ולא נכון לאמץ דמוקרטיה כפשוטה.‬ ‫כלומר, הרעיון הדמוקרטי שפירושו אינו רק שלטון העם אלא גם שלטון האספסוף/ההמון.‬ ‫כבר ביוון התכוונו לשלטון העם, ובנוסף לכך על הסכנה שהשלטון יגיע לידיו של האספסוף.‬ ‫תהיה תחושה ראשונית של השתתפות, אך מי שינהל את הפוליטיקה הם האריסטוקרטים‬ ‫הם האנשים הטובים. אצל אריסטו האנשים הטובים הם טובים מבחינה מוסרית. חשוב‬ ‫שהתדמית ההשתתפותית של הדמוקרטיה לא תיפגע גם כאשר מי שמנהל את הדמוקרטיה‬ ‫הם אנשי עלית. אסור שהדמוקרטיה תהיה באמת שוויונית מבחינה מלאה, כיוון שזה יהיה‬ ‫חוסר אחריות.‬ ‫שתי תיאוריות הולכות בתלם זה:‬ ‫דמוקרטיה אליטיסטית: תיאוריית חברת ההמון / קורנהאוזר‬ ‫האליטיזם מניח שני דברים עיקריים:‬ ‫תפיסה אנטי-דמוקרטית: בני האדם שונים זה מזה ואינם שווים, מרגע לידתם. הכישורים‬ ‫המולדים הם שונים, מיעוט בני האדם יהיו מוכשרים ורובם יהיו בינוניים. זהו טבע האדם.‬ ‫כך חשבו גם סוקרטס ואפלטון.‬ ‫כל האנשים שואפים להישרדות או להשגת עוצמה. כל אדם רוצה לשרוד והוא עושה זאת‬ ‫באמצעות השגת עוצמה חברתית/פוליטית.‬ ‫אם בני האדם שונים, יש מיעוט מוכשר, כולם רוצים עוצמה והישרדות, מסקנותינו היא‬ ‫שרק חלק מאוד קטן יזכה ויצליח בהשגת עוצמה ובהישרדות.‬ ‫מכאן מגיעים לחוק הברזל של האוליגרכיה של מיכלס. קבוצה קטנה של אנשים מוכשרים‬ ‫מטבעם יקבלו החלטות ביתר כישרון מאשר יתר חברי הקבוצה הרחבה.‬ ‫יש לזה גם מימד נורמטיבי ולא רק אמפירי. אם זה המצב האמפירי, אז ראוי שקבוצת‬ ‫המוכשרים תשלוט לטובת הכלל. אחרת נגיע למשטר פגום. צריך לתת לקבוצה המצומצמת‬ ‫את הכלים לנהל את החיים הפוליטיים.‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫קורנהאוזר הוציא את הספר 9591/‪ .The politics of mass society‬הוא חוקר מתוך‬ ‫האסכולה האליטיסטית.‬ ‫דפוסי חברות מודרניות לפי קורנהאוזר‬ ‫אפשרות גבוהה לגיוס ההמון‬ ‫חברה טוטאליטארית‬ ‫חברת ההמון‬ ‫אפשרות נמוכה לגיוס ההמון‬ ‫חברה מסורתית‬ ‫חברה פלורליסטית‬ ‫נגישות נמוכה לאליטה‬ ‫נגישות גבוהה לאליטה‬ ‫קורנהאוזר טוען שלא ניתן לנקות את החברות הדמוקרטיות המערביות כל כך מהר. נורא‬ ‫קל לעשות דיכוטומיה ברורה בין דמוקרטיה לטוטאליטאריות, וזה שיקרי. העידן הזה‬ ‫מציב אתגרים טוטאליטאריים גם בפני החברות הדמוקרטיים. קורנהאוזר מכנה את‬ ‫האתגר הזה חברת ההמון.‬ ‫גיוס ההמון - מה המידה שבה האליטה יכולה לעשות מניפולציה על ההמון‬ ‫הדמוקרטי/הלא דמוקרטי. האם היא יכולה להוליך אותו שולל? אם היא עושה זאת‬ ‫בקלות אז יש לה אפשרות גבוהה לגיוס ההמון. אם זה לא כך האפשרות לגיוס ההמוהיא‬ ‫נמוכה.‬ ‫נגישות לאליטה - האם הקבוצה הגדולה של הציבור יכול להשפיע על האליטה? האם‬ ‫האליטה קשובה לציבור?‬ ‫חברה מסורתית - אפשרות נמוכה לגיוס ההמון ונגישות נמוכה לאליטה. זוהי חברה לא‬ ‫דמוקרטית. יש בה פיצול מאוד משמעותי בין החברה לבין המדינה, בין הנציגים‬ ‫הפוליטיים לבין בעלי המלאכה החברתיים. מעט אינטראקציה בין המדינה לחברה. זוהי‬ ‫חברה אנטי-דמוקרטית כיוון שהיא אינה מכירה בעיקרון הדמוקרטי הבסיסי ביותר,‬ ‫שהריבונות נמצאת בידי העם.‬ ‫חברה טוטאליטארית - היא גם אינה רלוונטית לדמוקרטיה. היא חברה בעלת נגישות‬ ‫נמוכה לאליטה עם אפשרות גבוהה לגיוס ההמון. האליטה עושה כמעט כל מה שהיא רוצה,‬ ‫תוך שימוש נוח בהמון. בד"כ מדובר באליטה אחת שאינה מתחלפת, הכפייה היא -‪top‬‬ ‫‪ .down‬זה אינו איום על הדמוקרטיה.‬ ‫חברת ההמון - זוהי הסכנה שהדמוקרטיה ניצבת בפניה. היכולת של האליטה לפגוע או‬ ‫לשנע את ההמון היא גבוהה, אך גם מן הצד השני לציבור יש השפעה רצינית על האליטה.‬ ‫חברת ההמון מצרפת יחד את כל החולאים של המשטרים האחרים: הציבור עצמו פגיע‬ ‫בדיוק כמו חברה טוטאליטארית, האליטה יכולה להשתמש בציבור גדול של אנשים, אין‬ ‫חברה אזרחית מפותחת והספירה המרכזית היא הפוליטית. בני האדם מגבשים את הזהות‬ ‫שלהם ביחס למשטר/השלטון הפוליטי. חסרות קבוצות האמצע שיכולות למתן את הזהות.‬ ‫מדובר על היעלמות קבוצות הביניים.‬ ‫גם האליטה נפגעת בחברת המון, הם אמנם לא הופכות להיות ההמון, אך ישנן תופעות‬ ‫דמוקרטיות שבעקבותיהן האליטה הופכת להיות פופוליסטית - עושים סקר במקום לקבל‬ ‫החלטות מקצועיות וטובות. האליטה מאבדת את היכולת שלה להנהיג. הסכנה היא‬ ‫להישאר דמוקרטיים, אך להיגרר לשלטון גרוע.‬ ‫חברה פלורליסטית אצל קורנהאוזר )בשונה ממה שנראה שבוע הבא( - חברה שבה יש‬ ‫חברה אזרחית מפותחת מצד אחד, אך גם כאן האליטה מנהלת את העניינים. ובמקום‬ ‫אליטה אחת תהיינה מספר אליטות שיתחרו ביניהן. הציבור בכל מצב נשאר מחוץ‬ ‫לעניינים.‬ ‫תיאוריית עומס היתר - קריסת הדמוקרטיה / סמואל הנטינגטון‬ ‫זוהי תיאוריה מבית המדרש של הפונקציונאליזם.‬ ‫הפונקציונאליזם זה שילוב של שני מקורות יחד:‬ ‫גישת הקיברנטיקה )איסטון, פארסונס( - המדינה שואפת/אמורה להיות גוף קיברנטי. את‬ ‫המדינה יש לראות כמערכת נייטראלית אוניברסאלית. כלומר, המדינה הדמוקרטית‬ ‫התקינה היא מערכת אובייקטיבית שאמורה להיות נטולת פניות, שאיננה מקדמת‬ ‫אינטרסים פרטיקולאריים. המדינה אמורה להתנהל עפ"י חוק אוניברסאלי, עיוורת‬ ‫להבדלים בין בני אדם.‬ ‫פונקציונאליזם )שילס( - המדינה היא גוף מערכתי קיברנטי, אשר מנהל אינטראקציה בין‬ ‫שני גורמים: מרכז ופריפריה )לא גיאוגרפי, אלא פונקציונאלי(. זו מערכת שמאזנת את‬ ‫עצמה.‬ ‫למרכז יש תפקיד לספק סמכות, סמלים וסדר. לפריפריה יש תפקיד לספק משאבים‬ ‫ולגיטימציה.‬ ‫היגוי והכרעה - כאשר הכל עובד בסדר במערכת, יש אפשרות להיגוי והכרעה. יש קבוצה‬ ‫של אנשים אשר מחזיקים בהגה המדיני והחברתי, ועושה זאת בסמכות ובאחריות. מונחים‬ ‫אלו שמים את התיאוריה זו תחת כנפי האליטיזם.‬ ‫הנטינגטון מפרסם את 5791/‪ crisis of democracy‬וטוען שהדמוקרטיה גם כן נמצאת על‬ ‫סף קטסטרופה. הוא מתחיל את הדיון בציבור הדמוקרטי האמריקאי ומזהה מספר‬ ‫תופעות בעייתיות:‬ ‫יש בעיה מהותית באתוס עיקרון השוויון. בגלל רעיון השוויון בני אדם הופכים להיות יותר‬ ‫ויותר אינדיבידואליסטיים.‬ ‫אובדן הסמכות - כאשר יש אתוס דמוקרטי של שוויון, ברור שאחד התוצרים של זה תהיה‬ ‫קריסת הפירמידות ההיררכיות שבני האדם הקימו לעצמם כדי שיהיה סדר. למה שאציית‬ ‫לאדם אחר? אני ביקורתי כלפי כל אחד. סדר על בסיס סמכות הוא כבר לא אופציה.‬ ‫ריבוי אדיר של האינטרסים הפרטיים - יש ריבוי אדיר של ציפיות שונות מהמערכת‬ ‫הפוליטית.‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫המשך גישות לחקר יחסי חברה ומדינה‬ ‫הגישה האותנטית לדמוקרטיה‬ ‫הכוונה לגישות המרקסיסטיות והניאו מרקסיסטיות. אלו גישות קונפליקטואליות בניגוד‬ ‫לגישות הקונצנזואליות. בני אדם הם שונים, בעלי אינטרסים נוגדים. הקונפליקט הוא‬ ‫לרוב סמוי, אך לא תמיד. אלו גם גישות משבריות - החברה המערבית כפי שהיא דינה‬ ‫בסופו של דבר להגיע למשבר אקוטי.‬ ‫הדמוקרטיה שאנו חיים בה איננה דמוקרטיה מלאה, מספקת. היא לכל היותר‬ ‫דמוקרטיה חלקית - מכמה סיבות. גם מבחינת היקף - היחידים ששוחררו הם בעלי‬ ‫ההון)במקרה הטוב( והרוב עדיין משועבדים למערכת, וגם מבחינת התכנים - היא‬ ‫מלכתחילה מגדירה לעצמה מטרות מאוד מוגבלות כמו זכויות פוליטיות, שהן שלב ראשון‬ ‫במדרג הזכויות החשובות באמת. ברור שיש רבדים חשובים יותר - זכויות חברתיות. האם‬ ‫הדמוקרטיה בכלל עוסקת בצמצום פערים? האם עליה לטפל בסוגיות של הגנה של תרבות,‬ ‫על זכותו של אדם לנהוג אחרת מהנורמה?‬ ‫האברמאס )5791( ‪ - legitimation crisis‬מודל משבר הלגיטימציה. טענת היסוד של‬ ‫האברמאס במודל הזה כביכול חוזרת לגישה של עומס יתר. הדמוקרטיה המערבית ניצב‬ ‫בפני משבר משמעותי בגלל עומס יתר של דרישות חברתיות שמופנה כלפי המרכז.‬ ‫האברמאס מוסיף - העולם המערבי מאז המהפכה הצרפתית אכן עובר תהליך של קידמה,‬ ‫בכל תחומי החיים. )1( החברות הקדומות, הפרימטיביות התבססו על כוח וקירבה לשליט.‬ ‫)2( השלב הבא הן החברות המסורתיות בהן התפתחה חלוקת העבודה והיחסים הכלכליים.‬ ‫בני אדם עבדו בתחומים שונים. בניגוד לחברות הפרימטיביות לראשונה דובר על פעולה לפי‬ ‫חוק, יש מערכת משפטית, התחלה של צורות מדינה. הן מסורתיות כיוון שהן עדיין‬ ‫יום שלישי 30 אפריל 2102‬ ‫22:11‬ ‫היררכיות עם פריבילגיות, כלומר חברות בהן מעמד שונה זכאי לחוק שונה ולמערכת‬ ‫שיפוטית שונה. אין אתוס של שוויון אלא אתוס של שונות מכריעה בין בני אדם.‬ ‫)3( השלב הבא הן חברות ליברליות שהצליחו לייצר פעילות כלכלית חופשית וליברלית,‬ ‫אשר התאפשרה בגלל קידמה מדעית מאוד מרשימה. בחברה הליברלית בני אדם מתחילים‬ ‫לעשות סוג של רפלקסיה )מחשבה על מחשבות(, ואז גם נוצר המונח החשוב "אדם". ייתכן‬ ‫שלבני אדם יש מכנה אשר מאגד אותם יחד, וזה חשוב כי אז ישנו אלמנט של שוויון בין בני‬ ‫אדם באשר הם.‬ ‫חזרה למודל משבר הלגיטימציה - שני מושגים מרכזיים שעולים בחברות הליברליות -‬ ‫‪ system‬ו-‪ .life world‬ה‪ system‬הן כל אותם מוסדות שאחראיות על ניהול החברה‬ ‫המערבית. הן בעיקר עוסקים בשאלות של "איך", שאלות העוסקות בפרקטיקה ובביצוע‬ ‫של דברים, ביעילותם של דברים, ניצול המשאבים. מהו האמצעי היעיל והאופטימלי‬ ‫להשגת המטרה. מי שב‪ system‬לא שואל את עצמו לאן אנו רוצים להגיע. מדובר בעיקר על‬ ‫אנשי מדע וכלכלה. גם מרקס העריך מאוד את היכולת של החברה הבורגנית לייצר מדע‬ ‫מודרני ויעיל - היה לו ויכוח עם המטרות אותן שירת אותו מדע.‬ ‫לצד ה‪ ,system‬התפתחה מערכת ה‪ .life world‬זוהי מערכת מוסרית ואינטלקטואלית‬ ‫שרוצה לקבוע את המה. עוסקת בקביעת המטרות ולא קביעת האמצעים. בתחילת‬ ‫המודרניות החלק הזה היה מאוד חזק. שוויון בין בני אדם זו הכרעה ערכית מסוג ה ‪life‬‬ ‫‪ world‬ולא ה‪ .system‬ארגז הכלים בתחום הזה א כולל כלים אינסטרומנטליים,‬ ‫תועלתניים.‬ ‫האברמאס טוען שה‪ system‬משתלט על ה‪ .life world‬ההכרעה בין השתיים זה מה שיוצר‬ ‫את משבר הלגיטימציה של הדמוקרטיה. יש כאן משבר בשלוש רמות. העובדה‬ ‫שהדמוקרטיה מחויבת למדע מצד אחד ולהכרעות הערכיות מצד שני מייצר שלוש דרגות‬ ‫של משבר.‬ ‫1. ישנה סתירה פנימית. השוק הכלכלי עתיד להגיע למשבר קטסטרופלי.‬ ‫2. בגלל הדומיננטיות של ה‪ system‬יש דומיננטיות של שיח רציונלי-אינסטרומנטאלי. אם בני‬ ‫אדם רק ינסו כל הזמן להתאים אמצעים למטרות, אנו לא נוכל לפתור עקרונית את‬ ‫ההכרעות הערכיות שעומדות בפנינו. אנחנו לא נזהה שאלו הכרעות מוסריות, וננסה לתת‬ ‫תמיד מענה כלכלי.‬ ‫3. משבר הלגיטימציה - מצד אחד הדמוקרטיה מחויבת למדעה ולכלכלה חופשית, יעילות‬ ‫אינסטרומנטאלית, ולכן היא מחויבת להמשיך לקיים את ה‪ .system‬זוהי כלכלה שפוגעת‬ ‫במרבית האנשים )בעינייים מרקסיסטיות(. אך בגלל שהיא דמוקרטית היא מחוייבת‬ ‫לאתוס השוויון - אחד התוצרים של זה זה מדינת הרווחה. כך נוצרת סתירה בלתי פתירה.‬ ‫להאברמאס אין פיתרון למשבר הזה. הוא מציע לאזן ולמתן את מערכת היחסים בין שני‬ ‫הצדדים, אולי לחזק מעט את ה‪.life world‬‬ ‫אחרי הדיון בדמוקרטיה האריסטוקרטית והאותנטית, עוברים הלאה -‬ ‫הדמוקרטיה הפלורליסטית‬ ‫נקודת ההנחה היא שהדמוקרטיה ניצחה )אפשר למצוא את זה בספר של קאאסה וניוטון(.‬ ‫בכך שעברנו מפילוסופיה אודות מהו המשטר הראוי לשיקולים טכניים זה עדות לכך.‬ ‫ההכרעות הערכיות הגדולות נגמרו - קיבלנו את העיקרון שכל בני האדם שווים. מעכשיו‬ ‫תיתכן אבולוציה ולא רבולוציה.‬ ‫דווקא גלי המחאה מוכיחים את התזה. אנשים לא שבעי רצון מהצורה הנוכחית של‬ ‫הדמוקרטיה, ורוצים לשנות את השלטון, ולא את הדמוקרטיה עצמה. הם רוצים יותר‬ ‫דמוקרטיה, ולא פחות.‬ ‫רונאלד אינגלהארט )‪ - The silent revolution - (Inglehart‬הטענה הבסיסית היא‬ ‫שהציבור המערבי הדמוקרטי משנות ה-07 עד היום עובר מהפכה ערכית שקטה, הנובעת‬ ‫ממניעים כלכליים, בעלת השלכות פוליטיות.‬ ‫אינגלהרט בוחן את האמריקאים שנולדו בשנות ה-05,04. למה בארה"ב מתעוררת מחאה‬ ‫פמיניסטית? פצפיסטית?)...( לדעתו זה מתחיל בהיבטים חברתיים-פסיכולוגיים. הנחותיו:‬ ‫1. הנחת החסר - בני האדם מחפשים בחיים/מוטרדים בחייהם ממה שחסר להם.‬ ‫2. חיברות - בני אדם מתעצבים במהלך תהליך החיברות. שאלת החסר חשובה במיוחד כאשר‬ ‫אנו חווים סוציאליזציה - זה קורה החל מגיל הגן עד בית הספר התיכון. בעקבות מחקרים‬ ‫פסיכולוגיים אינגלהארט טוען שאם משהו חסר לך לאורך זמן, בגילאים 51-5, זה ישפיע על‬ ‫האדם לאורך כל ימי חייו.‬ ‫3. פירמידת הצרכים של מאסלו - דגש על ההיררכיה שבין הצרכים.‬ ‫אז מה קרה לאותו ציבור? זמן החיברות של הציבור הזה הוא בשנות ה-06-05, ובאותם‬ ‫שנים הציבור חי בשקט מבחינה ביטחונית. אז מה כן היה חסר לו מבחינת פירמידת‬ ‫הצרכים של מאסלו? תעסוקה קבועה גם כן הייתה. כלומר, לאנשים שעברו חיברות בשנות‬ ‫ה-06-05 לא היה חסר צרכים מהקומות המטריאליות, אלא צרכים שהם מהקומות‬ ‫הרוחניות. מוביליזציה קוגניטיבית - אנשים הפכו להיות יותר משכילים, ובאמצעות המדע‬ ‫והשוק יש גם במות להיחשף לידע )טלוויזיה, רדיו(. לכן התיאוריה שלו נקראת פוסט-‬ ‫מטריאלית. התהליך הכללי היה של שינוי ערכי, של מהפכה שקטה. ברמה הפסיכולוגית‬ ‫הציבור האמריקאי בתקופה זו החל לחפש אחר צרכים פסיכולוגיים חדשים, בשונה‬ ‫מדורות קודמים.‬ ‫היו לכך השלכות פוליטיות - ב-77 הוא מנבא משהו שנכון גם היום. מכיוון שזה הציבור וזו‬ ‫המגמה. הציבור ילך יותר ויותר משכיל, עם נגישות גבוהה למקורות ידע, כאשר צרכיו‬ ‫המטריאלים מסופקים, הציבור הזה ייצר פוליטיקה חדשה.‬ ‫סוגיות פוליטיות חדשות עולות על סדר היום. הרבה מעבר לכלכלה או חוץ וביטחון. מופז‬ ‫כבר לא יכול להיות מוצנח להתמודד עם שאלות חברתיות.‬ ‫זו גם דרך חדשה, שביעות הרצון של הציבור מהשיטה הקיימת תלך ותרד. הציבור יצפה‬ ‫שהדמוקרטיה תתאים את צורתה לציבור המשכיל יותר. כך לצד הדמוקרטיה הפורמאלית‬ ‫תתפתח דמוקרטיה חדשה, מחאתית וחוץ-פרלמנטרית.‬ ‫ביקורות ותיקונים על הגישה של אינגלהארט:‬ ‫1. החבר'ה הצעירים עוברים "מהפיכה ערכית" רק בגלל שהם צעירים - התיאוריה היא‬ ‫תלוית גיל. כאשר הם יתבגרו הם יהיו מטריאליסטיים בדיוק כמו הוריהם. אינגלהארט‬ ‫מראה שהמגמה שלו מתחזקת ע"י סקרים. אנשים הופכים אפילו יותר פוסט-מטריאליים‬ ‫כלפי הדמוקרטיה לאורך השנים.‬ ‫2. צריך להבהיר שהמהפכה הזו היא לא באמת מהפכה )דרך העיניים של מאסלו( - זה לא‬ ‫שסוגיות של חוץ וביטחון הפסיקו לעניין את הציבור, אלא הצרכים הפוסט-מטריאליים רק‬ ‫נוספו לצרכים המטריאליים הראשוניים.‬ ‫3. המשתנה החשוב הוא לא עצם סיפוק הצרכים המטריאליים אלא המוביליזציה‬ ‫הקוגניטיבית.‬ ‫מי משתתף פוליטית?‬ ‫במשך 07 שנה הדמוקרטיות המערביות הן יציבות, עמידות בפני משברים, מצליחות להפיץ‬ ‫את התורה הדמוקרטית למקומות חדשים )מזרח אירופה, המזרח הרחוק, ברה"מ לשעבר(.‬ ‫מצד שני רואים כל מני תופעות מוזרות. דיברנו על תיאוריות של קטסטרופות )עומס יתר,‬ ‫למשל(. כלומר, הדמוקרטיה היא אשליה שמנסה להסתיר התמודדות בלתי פתירה של‬ ‫הדמוקרטיה שעתידה לקרוס )אלא אם כן היא תעשה שידוד מערכות רציני(. גם ראינו‬ ‫שככל שהמדינה יותר דמוקרטית הציבור שלה יותר ויותר ביקורתי ומחאתי כנגד‬ ‫הדמוקרטיה הזו.‬ ‫יום שלישי 71 אפריל 2102‬ ‫02:11‬ ‫האם אנשים מביעים שביעות רצון מהבחינה הפרסונאלית, כלומר מהתפקוד הפוליטי של‬ ‫האנשים המחזיקים את התפקידים הנ"ל? לכאורה זה לגיטימי שתהיה עליה וירידה‬ ‫בשביעות הרצון, ואין זו בעיה עקרונית מבחינה דמוקרטית - כיוון שכאשר יש אי שביעות‬ ‫רצון פרסונאלית ניתן להחליף את בעלי התפקידים. זו בעיה מדרגה ראשונה.‬ ‫האם אנשים שבעי רצון מתפקודם של המוסדות הפוליטיים? אם יש אי שביעות רצון רבה -‬ ‫מה אז זה אומר על הדמוקרטיה? זו בעיה מדרגה גבוהה יותר עבור המערכת הדמוקרטית.‬ ‫הבעיה מהדרגה הגבוהה ביותר היא הבעיה המערכתית - עם הערכים הדמוקרטיים.‬ ‫דמוקרטיה היא תפיסה ערכית, ולא רק סוג משטר. אם יש בעיה מהדרגה הזו - אלו בעיות‬ ‫שהדמוקרטיה לא יכולה לתקן.‬ ‫מדידת שביעות רצון מהדרגה הראשונה, פרסונאלית:‬ ‫6002‬ ‫74‬ ‫23‬ ‫71‬ ‫11‬ ‫8991‬ ‫73‬ ‫33‬ ‫82‬ ‫11‬ ‫8891‬ ‫43‬ ‫53‬ ‫52‬ ‫51‬ ‫6791‬ ‫93‬ ‫53‬ ‫22‬ ‫41‬ ‫6691‬ ‫26‬ ‫05‬ ‫55‬ ‫24‬ ‫אחוזי אמון באליטות אמריקאיות‬ ‫(דלתון, 8..2)‬ ‫צבא‬ ‫ביהמ"ש העליון‬ ‫תאגידים גדולים‬ ‫קונגרס‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן לזהות ירידה בשביעות הרצון באופן כללי בדרגה הפרסונאלית. כמו שאמרנו זו לא‬ ‫בעיה אקוטית לדמוקרטיה. הדבר שהכי תופס את העין זה הקריסה של הקונגרס. ניתן‬ ‫לבחון גם אירועים משמעותיים שהביאו לעלייה / ירידה - ווטרגייט ב-27', 11/90, ...‬ ‫גרמניה‬ ‫62‬ ‫06‬ ‫51‬ ‫62‬ ‫06‬ ‫צרפת‬ ‫53‬ ‫04‬ ‫61‬ ‫04‬ ‫56‬ ‫בריטניה‬ ‫63‬ ‫06‬ ‫81‬ ‫73‬ ‫07‬ ‫ארה"ב‬ ‫63‬ ‫66‬ ‫22‬ ‫23‬ ‫95‬ ‫אחוזי אמון במוסדות חברתיים (סקר של‬ ‫8..2-5..2)‬ ‫חקיקה‬ ‫משפט‬ ‫מפלגות‬ ‫ניהול‬ ‫סביבה‬ ‫גם כאן ניתן לראות ירידה בשביעות הרצון הרבה ביותר מהרמה הפוליטית, הנבחרת.‬ ‫הבעיה כאן לדמוקרטיה היא גדולה יותר. כנראה שיש כאן בעיה בשיטה. ברור שדרוש כאן‬ ‫שינוי - השאלה היא האם ניתן לענות עליה במסגרת הדמוקרטיה.‬ ‫אחוזי תמיכה ברעיון הדמוקרטי (דלתון, 8..2, נתונים מ2.-99):‬ ‫השיטה הדמוקרטית טובה דמוקרטיה טובה יותר מכל משטר אחר‬ ‫אומה‬ ‫39‬ ‫79‬ ‫87‬ ‫88‬ ‫79‬ ‫79‬ ‫09‬ ‫59‬ ‫88‬ ‫98‬ ‫69‬ ‫89‬ ‫צרפת‬ ‫גרמניה‬ ‫בריטניה‬ ‫ארה"ב‬ ‫אוסטריה‬ ‫יוון‬ ‫49‬ ‫39‬ ‫39‬ ‫79‬ ‫09‬ ‫59‬ ‫איטליה‬ ‫פורטוגל‬ ‫ספרד‬ ‫ברור לנו שהציבור הדמוקרטי מאוד תוסס וביקורתי, אך הוא עושה זאת מתוך אמונה‬ ‫ברעיון הדמוקרטי.‬ ‫התשובה של חוקר תחת המשקפיים של עומס יתר היא - שאם לא נפתור את מערכת‬ ‫היחסים בין פריפריה למרכז אז האחוזים היפים האלו עתידים להתדרדר. אינגלהארט‬ ‫)הפוסטמטריאליסט( יגיד שזו ההוכחה לתזה שלו כיוון שהאנשים לא רוצים אנטי-‬ ‫דמוקרטיה, אלא רוצים יותר דמוקרטיה, טובה יותר ומשוכללת יותר. האנשים מאוד‬ ‫רוצים שינוי במוסדות ובאליטות, אך הם מאוד דמוקרטיים בבסיסם.‬ ‫מי זה ציבור הבוחרים? מודלים מתוך הספר של דלתון‬ ‫)1( מודל הסופר אזרח. אלו מודלים שהשאירו לנו פילוסופים פוליטיים דמוקרטיים )הובס,‬ ‫מיל, קאנט רוסו, הגל, בנת'אם...(. מרבית הפילוסופים האלו טענו שמה שהאזרח‬ ‫הדמוקרטי המערבי צריך להיות הוא ה‪ .Super-citizen‬זהו אדם שמתאפיין בכך שהוא‬ ‫רציונאלי )הובס:האדם היה בוחר להפסיק את הפחד והטירוף של מצב הטבע לטובת‬ ‫התאגדות, שזה שווה יותר ממידה מסוימת של חירות. לוק: האדם מטבעו הוא רציונאלי‬ ‫בשל הניצוץ האלוהי הקיים בו. כל זה כבר במצב הטבע. בנת'אם ומיל: האדם המערבי הוא‬ ‫לא רק רציונאלי, אלא בעל רציונאליות אינסטרומנטאלית - כולנו מכונות חישוב‬ ‫תועלתיות, מכלכלים את מעשינו. רוסו, קאנט והגל: לא סתם רציונאליים‬ ‫אינסטרומנטאליים, אלא גם בעלי ערכים. יש לצפות מהם לתפיסת עולם(.‬ ‫)2( מודל ה‪ .unsophisticated person‬המודל הזה נקבע בהתאם לציפייה שייצרו‬ ‫הפילוסופים הנ"ל. הממצאים האמפיריים היו שונים לגמרי מהציפיות. קמפבל ) ‪the‬‬ ‫0691 ,‪ - (american voter‬אפשר לזרוק לפח את מה שטענו הפילוסופים הגדולים. )א(‬ ‫בניגוד לכל האתוסים הקודמים של הסופר אזרח, האדם הפשוט הוא חסר אידיאולוגיה.‬ ‫לא ניתן למצוא אצלו תפיסת עולם רחבה שנוגעת להרבה תחומים - לא נמצא מתאם בין‬ ‫עמדות שונות של אותו אדם, אנשים ענו מקרית על כל שאלה. )ב( גם מעבר לכך - מאחר‬ ‫שכל אדם ענה נקודתית, אנשים יצרו סתירות עקרוניות אקוטיות מבחינה אידיאולוגית.‬ ‫)ג( הדבר השלישי שהוא מוצא זה לא רק‬ ‫האדם הזה הוא כמעט ואינו רציונאלי.‬ ‫שהאדם אינו אידיאולוגי וכמעט לא רציונאלי, זה שלא ניתן לחזות את ההתנהגות‬ ‫הפוליטית של אותו מצביע. בכל שנה הוא מתנהג אחרת מבחינה פוליטית, אין עקביות כלל.‬ ‫אלמונד & ורבה עשו מחקר בעל ממצאים דומים באותה תקופה. ההשלכה של כל זה‬ ‫הייתה עליית התיאוריה של ה‪.unsophisticated person‬‬ ‫איך יכול להיות שארה"ב היא מדינה מצליחה ומתקדמת כאשר הציבור שלה הוא‬ ‫‪ ?unsophisticated‬החוקרים האליטיסטים טענו שבגלל שהציבור הוא לא מתוחכם זו‬ ‫הסיבה לכך שארה"ב משגשגת!‬ ‫חוקרי העומס יתר יטענו שזה מצוין שהציבור לא משתתף ואינו עקבי בדרישותיו - כך‬ ‫הציבור יישאר ברובו פאסיבי ולא יהיה עומס על המערכת הפוליטית - החשיבות היא בעצם‬ ‫שלאליטה יהיו ערכים דמוקרטיים.‬ ‫חוקרי הגישה הניאו-מרקסיסטית היא שההמונים הם בתודעה כוזבת, זה ברור שהוא לא‬ ‫משתתף, וכך הוא מנוצל בצורה הטובה ביותר.‬ ‫אלמונד וורבה טענו שמספיק שלציבור יהיה פוטנציאל להשתתף, ושהוא לא יממש אותו.‬ ‫כך החברה הדמוקרטית תישאר יציבה.‬ ‫)3( מודל האזרח החדש, ‪ - The monitoring citizen‬אנגלהארט יטען שהתמונה מורכבת יותר,‬ ‫מכמה סיבות:‬ ‫1. הציבור עבר תהליך של מוביליזציה קוגניטיבית - המחיר של הידע הפוליטי עבור האזרח‬ ‫הדמוקרטי יורד בצורה דראסטית. הידע זמין מאוד, יש מצלמות בכל מקום, בכל נגיש‬ ‫וזול.‬ ‫2. הציבור האלקטוראט נעשה יותר משכיל, והוא יכול להשתמש בתבונה כדי להבין מה קורה‬ ‫סביבו.‬ ‫מרכיבי האזרחות ה"טובה" )7002 ,‪:(van deth‬‬ ‫%17‬ ‫חירות לעצב דעה באופן חופשי‬ ‫%76‬ ‫%16‬ ‫%55‬ ‫%62‬ ‫%01‬ ‫ציות לחוק‬ ‫הצבעה בבחירות‬ ‫סולידאריות עם החלש בחברה‬ ‫השתתפות בהתאגדויות וולונטריות‬ ‫אקטיביזם פוליטי‬ ‫זו תמונה שבה האזרח העכשווי הוא כבר לא ‪ ,unsophisticate‬והוא כבר לא הסופר-אזרח.‬ ‫הפוליטיקה היא 7-6 בתחומי העניין, הרבה אחרי בידור, כסף, משפחה, הצלחה וכן הלאה.‬ ‫אבל השאלה היא האם נוכל לנבא את ההתנהגות של האזרח הזה, האזרח החדש )הגדרה‬ ‫לפי הספר של דלתון, או ה"אזרח המפקח"(.‬ ‫המחקרים הללו מאששים שהציבור איננו אידיאולוגי, אפילו לא על רצף של ימין-שמאל.‬ ‫אבל כן:‬ ‫יש לציבור ידע, הוא כן מתעניין בפוליטיקה, אבל בפוליטיקה שקשורה אליו. חקלאי‬ ‫יתעניין בכל מה שקשור לחקלאים, הורים בכל מה שקשור לחינוך ילדים.‬ ‫זה נכון שאין אידיאולוגיה כוללת, אבל כן יש סכמות ואוריינטציות. יש לו עמדות יסוד‬ ‫כלפי מושגים.‬ ‫אנשים משתמשים במקצרי דרך - כלומר העמדות של האדם יושפעו מסוכני הפוליטיזציה‬ ‫שמקיפים את האדם. האדם פועל בהתאם לסביבה שלו הרבה מאוד פעמים.‬ ‫לכן יש בהחלט מידה מסוימת של רציונאלית, יש מידה מסוימת של ערכיות. יש עם מה‬ ‫לעבוד. בשבוע הבא נתמקד בשאלות איך משתתפים פוליטית ולמה.‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫איך משתתפים פוליטית )פורמאלית( ?‬ ‫עד לאחרונה בדקו רק התנהגות פוליטית מסוג אחד בלבד: ההתנהגות הפוליטית‬ ‫הפורמאלית. באופן פשוט - מי מצביע למי הוא מצביע, ולמה. בארה"ב משנות ה-07 ואילך‬ ‫שמים לב להתנהגויות פוליטיות: מחאה, הפגנה, אלימות. עלתה השאלה האם זה חלק‬ ‫מהתחום הפוליטית הלגיטימית? תחילה קראו לזה התנהגות פרובוקטיבית או מרדנית.‬ ‫הפנתרים השחורים או תנועת המחאה כנגד ויטנאם נחשבו לפרובוקציות בזמנו. כיום‬ ‫קוראים להתנהגות זו התנהגות לא פורמאלית, שהיא חלק מהמשחק הפוליטי.‬ ‫‪90's‬‬ ‫35‬ ‫57‬ ‫96‬ ‫77‬ ‫67‬ ‫‪80's‬‬ ‫25‬ ‫47‬ ‫27‬ ‫87‬ ‫97‬ ‫‪70's‬‬ ‫45‬ ‫57‬ ‫28‬ ‫87‬ ‫18‬ ‫‪60's‬‬ ‫26‬ ‫67‬ ‫77‬ ‫08‬ ‫28‬ ‫‪50's‬‬ ‫16‬ ‫08‬ ‫08‬ ‫87‬ ‫28‬ ‫אחוזי הצבעה בדמוקרטיות & ‪(mackie‬‬ ‫)1991 ,‪Rose‬‬ ‫ארה"ב‬ ‫בריטניה‬ ‫צרפת‬ ‫ישראל‬ ‫ממוצע 12 דמוקרטיות‬ ‫יום שלישי 42 אפריל 2102‬ ‫81:11‬ ‫בכל הדמוקרטיות החל משנות החמישים עד היום אנו רואים ירידה באחוזי הבחירה.‬ ‫ישראל בשנות ה-0002 עומדת באזור ה-%56-06. ישראל שעד כה הייתה באופן מסורתי בצד‬ ‫העליון של הממוצע חווה ירידה די דרמטית.‬ ‫4002-0002‬ ‫7.07‬ ‫9.37‬ ‫‪90's‬‬ ‫2.47‬ ‫4.87‬ ‫‪80's‬‬ ‫5.87‬ ‫5.18‬ ‫‪70's‬‬ ‫9.87‬ ‫1.38‬ ‫ממוצע שיעור הצבעה )7002 ,‪(Blais‬‬ ‫כל מדינות הסקר )601(‬ ‫דמוקרטיות )92(‬ ‫נתוני בחירות - אתר ‪.IDEA‬‬ ‫עובדה פוליטית היא שאחוזי ההצבעה יורדים. השאלה כעת היא למה? התשובות‬ ‫התיאורטיות תואמות לגישות הפילוסופיות השונות שלמדנו בשיעורים שעברו. נעבור‬ ‫להסברים כמותניים.‬ ‫למה משתתפים פוליטית? )קורלציות ישירות בלבד(‬ ‫הסברים חיצוניים )חסמים(: למשל - %02-01 פער בין ארה"ב ליתר המדינות. הסיבה -‬ ‫"חסמי רישום" - אדם שרוצה להצביע צריך להירשם בנפרד, קודם למועד ההצבעה. זה‬ ‫מאמץ נוסף, שכנראה גובה %01 מההשתתפות. ככל שאתה מחיל יותר חסמי רישום, הנטיה‬ ‫של האדם לממש את זכות הבחירה שלו היא נמוכה יותר.‬ ‫הסברים פרסונאליים: אישיים-אובייקיביים, ואישיים-פסיכולוגיים. מין, גיל, מצב‬ ‫משפחתי, השכלה, עיסוק הם כביכול משתנים אובייקטיבים. שניים מאלו הם בעלי מידת‬ ‫השפעה גבוהה לאורך זמן: השכלה וגיל. ניתן למצוא בכל מקום שככל שהציבור משכיל‬ ‫יותר אז אחוזי ההצבעה גבוהים יותר, כך גם לגבי הגיל - ככל שהאדם מבוגר יותר עולים‬ ‫הסיכויים שהוא יצא להצביע. לא נמצאו קורלציות משמעותיות לגבי שלושת השדות‬ ‫האחרים.‬ ‫‪ - Political efficacy‬תחושת ההשפעה הפוליטית היא משתנה אישיותי-פסיכולוגי חשוב. יש‬ ‫קורלציה ישירה במידה בינונית - ככל שאדם מאמין שלצבעה שלו יש יותר השפעה, כך הוא‬ ‫יטה יותר להצביע.‬ ‫האם אתה שבע רצון מהמצב הקיים? כיצד זה ישפיע על הנטייה שלך להצביע? הנתונים‬ ‫מראים שיש קורלציה הפוכה בין מידת שביעות הרצון לבין מידת ההשתתפות. קורלציה‬ ‫הפוכה בדרגה בינונית.‬ ‫אנתוני דאונס - %01 נוספים על ה%01 ששומרים לחסמים )מבחינת הפער בין ארה"ב לרוב‬ ‫דמוקרטיות העולם(, דאונס נותן משקל לשיטת הבחירות. רובני אל מול יחסי. דאונס אומר‬ ‫בפשטות שאם השיטה היא רובית-אזורית, זה יוצר אוטומטית פחות מפלגות )3-2(,‬ ‫משמעותית פחות מאשר תחת בחירות יחסיות. דאונס מוסיף שככל שיש פחות מפלגות אז‬ ‫תחושת החיבור של הבוחר אל המפלגה קטן, תחושת הייצוג פוחתת, ולכן תהיה ירידה‬ ‫באחוז הבחירות. לעומת זאת כאשר יש ייצוג רחב, יש סיכוי שכל אדם ימצא את הבית‬ ‫הפוליטי שלו, לכן ישנה קירבה רבה יותר בין הפרט והפוליטיקה, והבוחר ייצא לבחור.‬ ‫תיקונים לדאונס - אם דאונס טען שעלינו לספור את מספר המפלגות העומדות לבחירה,‬ ‫היום יש שני תיקונים לטענה הזו. התיקונים:‬ ‫1. מדען מדינה היום לא יכול להסתפק בלרשום כמה מפלגות מתחרות. המושג המדויק‬ ‫והרלוונטי איננו מספר המפלגות אלא המספר האפקטיבי של המפלגות. אלו שבפועל יהיה‬ ‫להן כוח פוליטי בפועל.‬ ‫2. חשוב יותר מהמספר האפקטיבי של המפלגות זה מידת הקיטוב של המפלגות‬ ‫)‪ - (Polarization‬האם יש הבדלים אידיאולוגיים משמעותיים בין המפלגות. הטענה היא‬ ‫שככל שמידת הקיטוב גדולה אנשים יותר ייצאו להצביע, כיוון שהבחירות הן‬ ‫אידיאולוגיות.‬ ‫ההסבר המוסדי - ככל שאנשים מתנסים יותר בדמוקרטיה, ככל שיש יותר ניסיון דמוקרטי‬ ‫ומידת הדמוקרטיה גבוהה, אנשים יטו יוצר להצביע.‬ ‫אז יש לנו פה פרדוקס - איך זה ייתכן שיש לנו ירידה באחוזי ההצבעה. איך ייתכן שהעולם‬ ‫הפך להיות יותר דמוקרטי, יותר משכיל ויותר מבוגר, יותר מדינות מאמצות בחירות‬ ‫יחסיות על פני רוביות, הציבור פחות שבע רצון, ועדיין אחוזי ההצבעה יורדים? הנתח הזה‬ ‫יוסבר ע"י התנהגות בלתי פורמאלית.‬ ‫הפסקנו מוקדם בגלל טקס יום הזיכרון.‬ ‫מידת‬ ‫הקיטוב‬ ‫מספר מפלגות‬ ‫השתתפות פוליטית בלתי פורמאלית‬ ‫בשבוע הבא בחינת בקיאות. שעה וחצי. שבעה פריטים ביביליוגרפיים מהחלק הראשון.‬ ‫בוחרים 4 מתוך חמש שאלות. שאלות נקודתיות על הטקסטים.‬ ‫בפעם האחרונה דיברנו על השתתפות פוליטית פורמאלית. מצד אחד ראינו נתונים‬ ‫שמראים ירידה בהשתתפות הפוליטית הפורמאלית, ומצד שני כאשר עברנו על הנתונים‬ ‫שאמורים לנבא באופן חיובי את ההשתתפות הפוליטית כמו השכלה, גיל, תחושת שביעות‬ ‫רצון או תחושת השפעה - כל אלו נמצאים בעלייה תמידית. זה יוצר בעיה! אופציה אחת‬ ‫היא שאנו טועים. אופציה שנייה היא שההשתתפות הפוליטית לא פוחתת אלא שהיא‬ ‫עוברת אפיק לכיוון ההשתתפות הפוליטית הבלתי פורמאלית.‬ ‫ברוב מדינות המערב לא חקרו התנהגות פוליטית בלתי פורמאלית עד שנות ה-07.‬ ‫יום שלישי 10 מאי 2102‬ ‫02:11‬ ‫בשנות ה-07 הייתה התעוררות פוליטית כללית. המחאה נגד וייטנאם, שלל נושאים‬ ‫אקולוגיים עלו על הפרק, התעוררת פמיניסטית נרחבת. כל אלו לא קרו במסגרת הצבעות‬ ‫בבחירות.‬ ‫המודל של אלן מארש (7791) ‪ protest and political consciousness‬הוא אחד המודלים‬ ‫היחידים לניתוח של התנהגות פוליטית בלתי פורמאלית בעולם היום.‬ ‫הצבעה, לובינג, קבוצות אינטרס‬ ‫עצומה, הפגנה חוקית‬ ‫חרם.‬ ‫"חוק החרם" הישראלי, שנמצא כעת בדיון בבג"ץ, אומר שמי‬ ‫שקורא לחרם על מוצרי התנחלויות ייקנס ב-000,03 ₪ ללא הוכחת‬ ‫נזק.‬ ‫פוליטיקה‬ ‫פורמאלית‬ ‫דרגה 1 (לא‬ ‫אורתודוקסי)‬ ‫דרגה 2 (ישירה)‬ ‫דרגה 3 (לא חוקית) שביתה לא רשמית, הפגנה לא חוקית.‬ ‫יש על כך ויכוח - האם במדינה דמוקרטית, שהיסוד הבסיסי שלה‬ ‫הוא שמירה על חוק, ניתן לתת לגיטימציה לאי-ציות לחוק? יש מידה‬ ‫של הכרה בחשיבות של הלגיטימציה של התנהגות מהסוג הזה.‬ ‫הפגנה לא חוקית אלימה, פגיעה ברכוש, אלימות )נקודתית ולא‬ ‫שיטתית(.‬ ‫כאן הדעות חלוקות פי כמה. האם זה משהו שמדינה דמוקרטית‬ ‫צריכה או יכולה לסבול אותו?‬ ‫חבלה, גרילה, חטיפה, התנקשות, הפצצה, מלחמה‬ ‫דרגה 4 (אלימה)‬ ‫דרגה 5 (פוליטיקה‬ ‫לא לגיטימית)‬ ‫פריצת הדרך של מארש היא שכבר ב-77 הוא הרחיב את היריעה את ההתנהגות הפוליטית,‬ ‫והוא מרחיק לכת עד כדי כך שגם היום יהיה מי שלא יסכים איתו, על אף שהעולם הפך‬ ‫יותר ויותר ליברלי. מארש עוצר בדרגה ה-5, עד שם הכל לגיטימי.‬ ‫מתוך טבלה של אחוזי פעילות לא פורמאלית רואים מספר מגמות:‬ ‫1. עליה בציר הכרונולוגי של כל סוגי ההתנהגות הבלתי פורמאלי משנות ה-07 עד היום‬ ‫בארה"ב, בריטניה וצרפת - גם בהתנהגות אלימה.‬ ‫2. עליה בכל אחת מהקטגוריות של הדרגות השונות. בדרגה ה-1 וה-2, אותן ניתן למדוד‬ ‫בצורה יותר טובה יש עליה בכל התחומים.‬ ‫השתלטות על‬ ‫בניין‬ ‫5.4‬ ‫1.2‬ ‫1.1‬ ‫5.3‬ ‫שביתה לא‬ ‫מוסדרת‬ ‫9.6‬ ‫5.6‬ ‫4.3‬ ‫2.5‬ ‫חרם‬ ‫4.31‬ ‫5.41‬ ‫9.4‬ ‫8‬ ‫הפגנה‬ ‫חוקית‬ ‫3.72‬ ‫202‬ ‫81‬ ‫7.21‬ ‫עצומה‬ ‫65‬ ‫8.16‬ ‫3.92‬ ‫3.61‬ ‫השתתפות בפוליטיקת‬ ‫מחאה )7002 ,‪(Rucht‬‬ ‫מערב אירופה‬ ‫מדינות מתקדמות לא‬ ‫פורמאליות‬ ‫מזרח ומרכז אירופה‬ ‫מדינות פחות מתקדמות‬ ‫ככל שהמדינה דמוקרטית יותר, בכל אחת מהדרגות הללו, יותר אנשים מחליטים להשתתף‬ ‫באופן לא פורמאלי. אז איך מסבירים את זה?‬ ‫אולסון )5691( ‪ - The logic of political action‬יחידת הניתוח אצלו היא הפרט. הפרט‬ ‫הוא רציונאלי-אינסטרומנטאלי. כל אחד עושה לעצמו את ארג השיקולים התועלתיים שלו,‬ ‫משקלל את הכל, ואז בוחר האם להשתתף או להשתתף. ואז אולסון שואל מדוע אדם יבחר‬ ‫להשתתף בהפגנה של 000,1 או 000,001 איש, כאשר בנוסף הוא יודע שההפגנה יכולה‬ ‫להיות בלתי חוקית, להיגרר לאלימות. אולסון טוען שככל שההפגנה המונית יותר הסיכוי‬ ‫שלה להשפיע גדל, הסיכוי להיתפס הוא נמוך הרבה יותר, בכלל העלות הכוללת לכל פרט‬ ‫היא נמוכה יותר, בעוד שהתועלת היא עצומה.‬ ‫ניתוח פונקציונאליסטי יגיד שאם יש מחאה רחבה, אז כנראה שמשהו לא עובד במערכת.‬ ‫אחרת, הציבור היה מביע את עמדתו דרך ההצבעה הפורמאלית.‬ ‫ב-"‪,197. ,"why men rebel‬מציג ‪ T.R Gurr‬מודל מעניין, סביב שביעות רצון:‬ ‫1. בשלב הראשון יש אי שביעות רצון, מירמור‬ ‫2. בשלב השני יש פוליטיזציה של המירמור‬ ‫‪ - Value capabilities‬ערך היכולות‬ ‫‪ - Value expectation‬ערך הציפיות‬ ‫ככל שהפער בין השניים גדל אז גדל הסיכוי למחאה. רמת הציפיות עולה למשל, ככל שאי‬ ‫השוויון גדל - כיוון שזה פותח את הדמיון למה שניתן להשיג בתוך המערכת. אם רמת‬ ‫היכולות לא תעלה בהתאם לרמת הציפיות עולה הסיכוי למירמור, לפוליטיזציה של‬ ‫המירמור, ולמחאה לבסוף.‬ ‫לפי המודל של גור ניתן להבין שמי שעתיד לצאת למחאה זה אלו מהמעמד הנמוך ביותר,‬ ‫ואז המודל עומד באתגר גדול, שכן זה לא מה שקורה לרוב. גור טוען שרמת הציפיות‬ ‫קשורה לרמת ההשכלה והחשיפה לתקשורת, וזה נלווה למעמד.‬ ‫האברמאס )ניאו-מרקסיסט( טען שבחברה הדמוקרטית יש סתירה בלתי פתירה כי מצד‬ ‫אחד היא מחויבת לחברה קפיטליסטית ושוק חופשי שמיטיבה עם קבוצה מאוד מסוימת‬ ‫וקטנה בחברה, ומצד שני היא מחויבת להמון, לעם. רק התעוררות התודעה המעמדית-‬ ‫מהפכנית מביא למחאה.‬ ‫גישת גיוס המשאבים היא גישה הפוכה לזו של גור. הטענה הבסיסית היא שהמחאה‬ ‫הבלתי פורמאלית היא צפויה, ובעיקר לגיטימית. היא תוצר הדמוקרטיה, ולא תוצר משבר‬ ‫בדמוקרטיה. היא מעידה על השינוי הערכי )המהפכה השקטה של אינגלהארט( של החברה‬ ‫שמתפנה לעסוק בסוגיות פוליטיות חדשות. הציבור הדמוקרטי דורש יותר, ובצדק, דווקא‬ ‫משום שהוא דמוקרטי. מי שהוביל את המחאה בישראל בקיץ האחרון, כמו בארה"ב‬ ‫בשנות ה-07 הם אנשים בעלי משאבים - )1( אינטלקט )2( וממון.‬ ‫ביקורת על גישת גיוס המשאבים: קריסת הדמוקרטיה היא עניין של זמן. אי שביעות‬ ‫הרצון תלך ותחריף עד שהדמוקרטיה כן תתפרק, וזה מוקדם מדי לשפוט את ההתנהגות‬ ‫הזו כדמוקרטית.‬ ‫ציפיות‬ ‫יכולות‬ ‫ישראל - קץ המפלגות?‬ ‫ההיסטוריה של ההתנהגות הפוליטית הפורמאלית בישראל - המפלגות‬ ‫למה מפלגות?‬ ‫1. המפלגה היא עדיין הגוף המתווך בין חברה למדינה.‬ ‫2. סיבה פורמאלית - בחירת המפלגות היא האקט הפורמאלי של ההתנהגות הפוליטית‬ ‫בישראל.‬ ‫הגדרות של מפלגה:‬ ‫1. ארגון פוליטי שמתחרה על תפיסת השלטון או השתתפות בו.‬ ‫2. מתוך חוק המפלגות: "חבר בני אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או‬ ‫חברתיות, ולהביא לידי ייצוגם בכנסת ע"י נבחרים". התוספת היא שזה מעבר לגוף פוליטי,‬ ‫הוא גם צריך להיות חוקי.‬ ‫3. גולן להט: "מפלגה היא גוף ארגוני להמשגת ולהשגת אינטרסים פוליטיים צרים באמצעות‬ ‫חוק".‬ ‫השלב הראשון הוא בירור מהן האינטרסים שלנו, ובשלב השני בוחרים צעדים כדי לקדם‬ ‫את אותם אינטרסים.‬ ‫מודל פונקציונאליסטי למפלגות בישראל‬ ‫הטענה המרכזית של ליסק היא שהמפלגות בישראל לאורך השנים נחלשו ממצב של‬ ‫מפלגות המון למפלגות שלד. ממפלגות בעלות תכנים ואידיאולוגיה, למפלגות שהן יותר‬ ‫ארגונים בירוקרטיים. ליסק טוען שעברנו ממצב של מחלוקות על בסיס אידיאולוגי‬ ‫למחלוקות על בסיס אישי.‬ ‫מבנה עכשווי (שלד)‬ ‫מבנה מקורי (המון)‬ ‫מבנה ועוצמת‬ ‫המפלגות‬ ‫בישראל‬ ‫היקף תפקוד‬ ‫רמת מיסוד‬ ‫יום שלישי 10 מאי 2102‬ ‫61:21‬ ‫צר וממוקד‬ ‫מסר מעומעם )כיום זה יתרון!(‬ ‫גמישה ומשתנה‬ ‫מפלגות שקמות לתחייה רק לקראת‬ ‫רחב ומגוון‬ ‫גבוהה ומסועפת‬ ‫סניפים פעילים לאורך זמן,‬ ‫הבחירות‬ ‫בעיקר בא לידי ביטוי במפא"י‬ ‫קהל יעד‬ ‫אליטיסטי )איכותי, אידיאולוגי( מגזרי-חברתי‬ ‫אוריינטציית פנים, עמוד שדרה אוריינטציית חוץ, פופוליזם, פגיעה‬ ‫באידיאולוגיה. השגת כוח פוליטית‬ ‫ערכי.‬ ‫לשם כוח פוליטי‬ ‫ועידה, מועצה, מרכז , מזכירות, פריימריז)החל מ-2991, מפלגת‬ ‫העבודה(, בחירה ישירה)6991(,‬ ‫לשכה )כל אלו כולם התקיימו‬ ‫סקרים‬ ‫רק במפא"י(‬ ‫תקשורתי, גיוס הון‬ ‫מקומית, הון, עצמית‬ ‫פוליטיקה תחרותית - ציבורית‬ ‫ומוחלשת‬ ‫פרסונאלי-בירוקראטי‬ ‫מפלגתית-אידיאולוגית‬ ‫פוליטיקה ממוסדת ועוצמתית‬ ‫אופן מיסוד‬ ‫כישורים‬ ‫נאמנות‬ ‫סיכום‬ ‫המשך קץ המפלגות בישראל‬ ‫היום:‬ ‫סקירה היסטורית של תהליך שקיעת המפלגות‬ ‫נתונים עדכניים לגבי דרגת שביעות הרצון מהמהערכת הפורמאלית וחוזקו של הרעיון‬ ‫הדמוקרטי‬ ‫הסברים למגמות‬ ‫יום שלישי 51 מאי 2102‬ ‫12:11‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫סקירה היסטורית של תהליך שקיעת המפלגות‬ ‫שתי סיבות טובות למה כן לדבר על התקופה שעד 8491:‬ ‫1. זו התקופה בה מרבית התנועות והמפלגות הפוליטיות נולדו והתהוו.‬ ‫2. המפלגות אז היו בעלות התפקיד האמיתי של מפלגות, מאשר תפקידן לאחר 84. התפקיד‬ ‫המקורי של תיווך בין האדם הפרטי לבין מוסדות המדינה, כמעט כל המפלגות אז עסקו‬ ‫בתחומי חיים רבים ומגוונים.‬ ‫.691-8491 - תקופת הדומיננטיות של מפא"י )צריך לזכור שמפא"י מעולם לא הייתה‬ ‫בעלת רוב בכנסת, בשנת 95 היא זוכה ל74 מנדטים, וזה השיא שלה(.‬ ‫המפלגות בתקופה זו הן עדיין רחבות וחולשות על כל תחומי החיים. רמת המיסוד שלה‬ ‫היא גבוהה ומסועפת. בתקופה הזו טיב קהל היעד מתחיל להשתנות כאשר יש הגמשה בקו‬ ‫האידיאולוגי. ב"ג רוצה לייצר "ישראלי", מכאן רעיון כור ההיתוך, והוא נכשל. מות‬ ‫פרויקט "הישראליות הממלכתית" של ב"ג. ב"ג נכשל בכך שהוא לא מפריד בין מדינה‬ ‫למפלגה. אותם אנשים מאותה מפלגה היו ראשי המשק, ראשי ההובלה המדינית,‬ ‫ההסתדרותית...‬ ‫כבר בשנות החמישים הייתה עדיפות ברורה של האינטרס הלאומי-יהודי על פני האינטרס‬ ‫המעמדית.‬ ‫.691 - עד שנות ה-.7 - תחילת הפרדות החברה והמדינה. הבנה שיש פער בין האינטרס‬ ‫הישראלי הכללי לבין האינטרס של המפלגות. המפלגות הן עדיין מפלגות המון, ממוסדות‬ ‫למשעי.‬ ‫ב-0691 מפא"י מתפרקת מבפנים סביב פרשת לבון. במשך שנים החלה ביקורת באשר למי‬ ‫אחראי על כך. בצד אחד יש את ב"ג ושמעון פרס, ומהצד השני פנחס ספיר. לבון מודח‬ ‫מהמפלגה, וב-36 ב"ג עוזב את מפא"י ומקים את רפ"י )01 מנדטים(. וקורע את המפלגה‬ ‫מבפנים. וגם מבחוץ - ב-7691 אשכול מקים מפלגת אחדות לאומית, ומצרף לממשלה את‬ ‫גח"ל ומנחם בגין. בגין מקבל לגיטימציה, לאחר שנים של אופוזיציה מוחלטת, כמעט‬ ‫נצחית.‬ ‫7791 - ואילך - המעבר ממפלגות המון למפלגות שלד. מ-77 ועד 48, הליכוד מעביר את‬ ‫מסריו הלאומיים + מהפכה כלכלית נרחבת במשק. יוצרת הבחנה סופית בין מפלגה‬ ‫למדינה, בין מדינה לחברה. המפלגות מתחילות לאבד את אחיזתן במשק - ישנם גופים‬ ‫פרטיים! כבר אין פוליטיקה בכל.. רמת המיסוד משתנה - מגבוה לנמוך, בשל שלושה‬ ‫שינויים מוסדיים:‬ ‫1. ב-97 חוק הבחירה הישירה עובר ברשויות המקומיות. פרסונליזציה בתוך המערכת.‬ ‫2. לפני הבחירות של 29, מפלגת העבודה בראשות רבין מחליטה ללכת לפריימריז. אז מפלגת‬ ‫העבודה היא היחידה שעושה את זה. חזות דמוקרטית. מ-29 ועד 59 כל המפלגות עוברות‬ ‫לפריימריז פתוח. חגיגה דמוקרטית. כל מה שקורה בין לבין פריימריז )פעילות מפלגתית‬ ‫מסורתית( כמעט מתה לגמרי.‬ ‫3. בחירות ישירות לראשות הממשלה, החל מ-69 ועד 1002.‬ ‫בשנת 0002 נעלם השסע האידיאולוגי. רוב מכריע עברו להיות אנשי מרכז. רעיון הגושים‬ ‫שהחזיק את המערכת הפוליטית במשך 03 שנה התאייד.‬ ‫נתונים:...‬ ‫0102‬ ‫93‬ ‫73‬ ‫45‬ ‫24‬ ‫42‬ ‫9002‬ ‫53‬ ‫83‬ ‫25‬ ‫04‬ ‫13‬ ‫8002‬ ‫71‬ ‫92‬ ‫94‬ ‫23‬ ‫43‬ ‫7002‬ ‫12‬ ‫33‬ ‫16‬ ‫14‬ ‫05‬ ‫6002‬ ‫34‬ ‫33‬ ‫86‬ ‫44‬ ‫04‬ ‫5002‬ ‫84‬ ‫04‬ ‫27‬ ‫75‬ ‫53‬ ‫4002‬ ‫54‬ ‫64‬ ‫97‬ ‫66‬ ‫45‬ ‫3002‬ ‫35‬ ‫25‬ ‫07‬ ‫66‬ ‫36‬ ‫אמון ברה"מ‬ ‫אמון בכנסת‬ ‫אמון בביהמ"ש‬ ‫העליון‬ ‫אמון במשטרה‬ ‫האם מצבה של‬ ‫ישראל באופן כללי‬ ‫אינו טוב‬ ‫בשום מצב אין‬ ‫להצדיק שימוש‬ ‫באלימות להשגת‬ ‫מטרות פוליטיות‬ ‫)מתכתב עם‬ ‫הקונספט של תמיכה‬ ‫ברעיון הדמוקרטי(‬ ‫מתעדכן בפוליטיקה‬ ‫כמה פעמים בשבוע‬ ‫‪(cognitive‬‬ ‫)‪mobilization‬‬ ‫יכול להשפיע על‬ ‫מדיניות הממשלה‬ ‫)‪(political efficacy‬‬ ‫לא מרוצים מתפקוד‬ ‫96‬ ‫57‬ ‫16‬ ‫47‬ ‫28‬ ‫28‬ ‫87‬ ‫28‬ ‫67‬ ‫87‬ ‫87‬ ‫28‬ ‫28‬ ‫18‬ ‫97‬ ‫78‬ ‫02‬ ‫81‬ ‫91‬ ‫42‬ ‫72‬ ‫13‬ ‫81‬ ‫02‬ ‫36‬ ‫16‬ ‫75‬ ‫66‬ ‫64‬ ‫15‬ ‫65‬ ‫94‬ ‫הדמוקרטיה‬ ‫הישראלית‬ ‫04‬ ‫93‬ ‫53‬ ‫13‬ ‫03‬ ‫34‬ ‫24‬ ‫44‬ ‫לא מסכימים‬ ‫שמנהיגים חזקים‬ ‫יכולים להועיל‬ ‫למדינה יותר מכל‬ ‫הדיונים והחוקים‬ ‫כיצד מסבירים את היחלשות המפלגות‬ ‫1. הסברים אתנו-לאומיים‬ ‫2. הסבר מוסדי )התהליכים הפורמאליים שקרו בישראל( - ברמה התיאורטית ההסברים‬ ‫האלו קרובים לגישה הפונקציונאליסטית. מדברים על הפריימריז, אשר איכזב.‬ ‫הפריימריז אמור היה להגביר את ההשתתפות הפוליטית של האזרחים. בפועל נותרה רמת‬ ‫התפקדות גבוה בלבד. אבל זו לא דמוקרטיזציה מלאה, אלא אותו ציבור מסוים התפקד‬ ‫בכמה מפלגות, פחות או יותר.‬ ‫בנוסף - ההתפקדויות האלו היו נקודתיות. הציבור הלך, הצביע, ונעלם. הגיוס לפוליטיקה‬ ‫היה לימים בלבד.‬ ‫ההבטחה השניה של הפריימריז הייתה שנוכל לראות דם חדש בפוליטיקה ~ צעירים, נשים,‬ ‫מגזרים חלשים בחברה. כאשר בודקים את הנתונים העדכניים רואים שאחוז הדם החדש‬ ‫שנכנס למערכת בכל פריימריז עומד על %71.‬ ‫הבטחה שלישית הייתה שהמחויבות של הנבחר יהיה מעתה לציבור ולא לועדה המסדרת.‬ ‫אך היא השתנה, אבל לרעה - מחויבות לבעל ההון )שאי-אפשר בלעדיו( ולקבלני הקולות.‬ ‫התהליך המוסדי השני הוא על שינוי שיטת הבחירה. זה הרס מיד את המפלגות הגדולות.‬ ‫בוחרים בחרו במועמד המועדף עליהן לראשות הממשלה, והבחירה במפלגה הייתה ערכית‬ ‫וסקטוריאלית.‬ ‫3. הסברים אידיאולוגיים - פוסט מטריאליזם. הציבור הישראלי עבר עם העולם המערבי‬ ‫תהליך של מוביליזציה קוגניטיבית, הוא יותר משכיל, יש לו צרכים חדשים ולא מספיק לו‬ ‫חוץ וביטחון. הציבור השתנה והמפלגות כבר לא רלוונטיות. יש ירידה בפעילות בפורמלית.‬ ‫4. הגישה האליטסטית - "עילית ללא ממשיכים" של יונתן שפירא. מדבר על קריסת מפא"י,‬ ‫על חילופי דורות לא מוצלחים במפא"י בין דור המייסדים לבין דור הממשיכים. זו לא‬ ‫קריסה של מערכת המפלגות, אלא של המפלגה היחידה. הדור החדש לא הוכשר להמשיך‬ ‫את דור המייסדים, הוא לא היה משכיל וממודר ממה שקורה בעולם. וכאשר דור‬ ‫המייסדים הלך לעולמו, דור ההמשך אחז במושכות ללא הכשרה מתאימה.‬ ‫שוק התקשורת בישראל עבר מהפכה החל מאמצע שנות ה-09. עד אז המערכת כללה‬ ‫בעיקר עיתונים, עיתונים מפלגתיים, רדיו, טלוויזיה חד-ערוצית. המעבר היה לטלוויזיה‬ ‫רב-ערוצית, התהוות האינטרנט על גווניו השונים, רשתות חברתיות, סלולר. התקשורת‬ ‫בעצם עברה אמריקניזציה.‬ ‫מודל טיפק"ס‬ ‫ט' - טלפוליטיקה - אין היום אפשרות לעשות פוליטיקה בלי ה‪ ,TELE‬בלי הערוצים‬ ‫התקשורתיים. החיבור בין התקשורת לפוליטיקה.‬ ‫י' - יועצים ויח"צים - בכל מערכת בחירות, החל משנות ה-09, הופיעו יועצי הפרסום.‬ ‫פ' - פרסונליזציה‬ ‫ק' - קרנבליזציה - הופכים את הפוליטיקה לבידור.‬ ‫ס' - סקרים - המון המון בלוני ניסוי פוליטיים...‬ ‫ב-9002 השקיעו המון בטיפק"ס הזה בישראל, בבחירות האחרונות.‬ ‫דן כספי ויורם פרי‬ ‫התרופפות המערכת המפלגתית - מפלגות המרכז כמקרה בוחן‬ ‫מועבר על ידי המתרגל רועי צור‬ ‫המערכת המפלגתית הישראלית מתרופפת, בדומה לשאר העולם. בניגוד לטענות של‬ ‫חוקרים מסוימים, אין איזו היערכות מחדש של הפוליטיקה הישראלית, אבל כן יש שינויים‬ ‫בדרך שבה הישראלים חושבים על הצבעה בבחירות באופן כללי.‬ ‫התרופפות של מערכת מפלגתית מאופיינת בירידה באחוזי ההצבעה, פחות מעורבות‬ ‫פוליטית פורמאלית של האזרחים, פחות חברויות במפלגות, פחות יחס לשסעים‬ ‫אידיאולוגיים עתיקים.‬ ‫זה מעניין כיוון שמאוד קשה לנהל פוליטיקה כשאנחנו לא יודעים מה הבוחרים רוצים. הם‬ ‫משנים את העדפותיהם באופן קיצוני בכל כמה שנים! ליכוד ב6002 מקבלת 21 מנדטים‬ ‫וב9002 עומדת על 72 מנדטים, ללא שניכר בה שינוי נראה לעין.‬ ‫האפשרות הסבירה היא שהמערכת הפוליטית תיערך מחדש. היערכות מחדש מתרחשת‬ ‫בד"כ לאחר סדרה של מערכות בחירות בהם יש שינויים אלקטוראליים קיצוניים אשר‬ ‫מסתיימת במערכת בחירות אחת אשר בה השיח החברתי הוא מאסיבי ומשמעותי.‬ ‫הטענה של רועי: למרות שעל פניו נראה שאנו עוברים היערכות מחדש של הפוליטיקה, אין‬ ‫לזה משמעות אמיתית.‬ ‫ניידות קולות: מצב שבו הבוחר משנה את ההצבעה שלו ממערכת בחירות אחת לאחרת.‬ ‫אפשר למדוד אותה ברמת הבוחר, ברמת המפלגות, ברמת הגוש הפוליטית )אנשים‬ ‫שעוברים מהשמאל למרכז, למשל(. ניידות הקולות לאורך ההיסטוריה הפוליטית של‬ ‫ישראל היתה כזו שירדה גם ברמת הגוש והמפלגות, אך בעיקר ברמת הפרט.שמאל היה‬ ‫שמאל, ימין היה ימין. הצבעה בבחירות לאחר 96 הייתה מאופיינת בזה שהאזרחים‬ ‫בישראל מתייחסים לשטחים כסוגייה המרכזית, הבוערת ביותר. עד אז אנשים בחרו לפי‬ ‫השיטה הפוליטית המועדפת עליהם.‬ ‫בין 76 ל77 רואים שההתנהגות הפוליטית של הישראלים מתחילה להשתנות שוב. האזרחים‬ ‫מבינים שהאגרגציה של כל מפלגות השמאל פשוט לא מספקת את הסחורה. ב-77 קמה‬ ‫מפלגת מרכז בשם ד"ש. הרעיון שלהם היה שצריך להחליף את השלטון של מפא"י. ד"ש‬ ‫מקבלת 51 מנדטים )לרוב מהמערך( ומביאה להפלת מפא"י.‬ ‫תנועת הבוחרים ממפלגה מפלגה, או מגוש לגוש, מאפשרת למערכת הפוליטית להיערך‬ ‫מחדש סביב שסע חדש. מאז ועד אוסלו אנו רואים ירידה עקבית בניידות הקולות, במקביל‬ ‫לירידה עקבית באחוזי ההצבעה. ככל שעובר הזמן, הניידות הזו עולה החל משנות ה-0002.‬ ‫האם הבחירה היא מעשה רציונאלי? ‪R=Uv-Ua=Pb-C‬‬ ‫‪ - R‬רציונאליות‬ ‫‪ - Uv‬התועלת מההצבעה‬ ‫‪ - Ua‬התועלת מהימנעות‬ ‫‪ - P‬ההסתברות שהבוחר ישפיע באופן מעשי על תוצאת הבחירות‬ ‫‪ - b‬התועלת שהפרט יקבל אם המועמד המועדף עליו ינצח‬ ‫‪ - C‬עלות הבחירה של הפרט‬ ‫‪ - D‬מעבר לתועלת שהפרט משיג הוא מרוויח עוד דברים.‬ ‫אולי הנוסחה המדויקת יותר היא‬ ‫יום שלישי 92 מאי 2102‬ ‫81:11‬ ‫‪R=Uv-Ua=Pb-C+D‬‬ ‫איך משכנעים את הבוחר?‬ ‫מימדי בחירה - ימין/שמאל‬ ‫שווקים פוליטיים‬ ‫גמישות אידיאולוגית‬ ‫משחק של 4 שלבים: לפני הבחירות, בחירות, בניית הקואליציה, תוצאות מדיניות.‬ ‫איך מחליטים למי להצביע?‬ ‫הצבעה כנה‬ ‫הצבעה טקטית/אסטרטגית‬ ‫הצבעה מסורתית‬ ‫הצבעה פרסונאלית‬ ‫הימנעות קולקטיבית‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫"הם לא נחמדים" – מחאה והתנהגות פוליטית לא פורמאלית‬ ‫בישראל‬ ‫התנהגות פוליטית בלתי פורמאלית היא כל התנהגות שהיא איננה פורמאלית, התנהגות‬ ‫פוליטית שנעשית ללא תיווך המפלגות. עצומות, שביתה, הפגנות לא חוקיות, אלימות לא‬ ‫חוקית, מאורגנת...‬ ‫המחקר של ההתנהגות הבלתי פורמאלית בישראל הגיע מאוד מאוחר. המחקר הישראלי‬ ‫בתחום עדיין נמצא בחיתוליו. עד שנות השמונים לחלוטין לא היה מחקר כזה בישראל.‬ ‫קריטריונים של יעל ישי, מתי התנהגות פוליטית לא פורמאלית תהפוך לאלימה? מתי היא‬ ‫קוראת תיגר באופן מסוכן על הדמוקרטיה?‬ ‫הפרת חוק - לא כל פעולה בלתי פורמאלית היא בהכרח מפרת חוק.‬ ‫הפרת חוק מתמשכת - אירוע שהוא לא נקודתי. ככל שהאירוע מתמשך...‬ ‫ארגון - האם המחאה היא מאורגנת או פורצת בפתאומיות?‬ ‫אידיאולוגיה - עד כמה המחאה היא אידיאולוגית )מעבר לאינטרס אינדיבידואלי, ספציפי(.‬ ‫קבוצה שלא רואה את הדמוקרטיה כבסיס אידיאולוגי.‬ ‫היסטוריה של פוליטיקת המחאה בישראל‬ ‫יום שלישי 21 יוני 2102‬ ‫42:11‬ ‫1.‬ ‫2.‬ ‫3.‬ ‫4.‬ ‫יום שלישי 91 יוני 2102‬ ‫42:11‬ ‫חזרה למבחן‬ ‫גישות תיאורטיות לניתוח התנהגות פוליטית / יחסי חברה ומדינה‬ ‫1. דמוקרטיה אליטיסטית. בני אדם אינם שווים ביסודם. מי שבעל יכולת לנהל את‬ ‫הדמוקרטיה זו אליטה מצומצמת ומוכשרת. זוהי גישה שבאופן מהותי היא‬ ‫קונפליקטואלית - לאליטות שונות יש אינטרסים שונים, טבעי שיהיה מאבק בחברה. גישה‬ ‫כזו לא תתפלא למצוא שיש מתחים בתוך החברה. את מי הסדר הקיים משרת? סדר מעיד‬ ‫על ניצחון זמני של אליטה אחת על אחרת.‬ ‫ניתוח המחאה האחרונה בקיץ בעיניים של אליטיסטיים יטען שמאחורי המחאה האחרונה‬ ‫עומדים בעל אינטרסים מהשמאל שרוצים לנגח את ההנהגה הימנית של ביבי. זה עלה‬ ‫בהרצאה של איציק שמולי כאשר זימנו אותו למשרד רה"מ וניסו לשחד אותו, לקנות אותו‬ ‫)את האינטרס האישי שלו(, את האליטה, כדי להפיל את כל התנועה.‬ ‫2. גישת עומס היתר. גישה פונקציונאליסטית. נקודת הניתוח היא המערכת ולא האדם‬ ‫הפרטי. מושגי יסוד - מרכז ופריפריה, היגוי והכרעה. מערכת מתפקדת היא כזו שמסוגלת‬ ‫להוביל את החברה ולקבל החלטות, חסר של שני אלו מצביע על מערכת שאינה מתפקדת.‬ ‫המערכת היא קיברנטית נטולת אינטרסים אישיים, למעט אינטרס אחד - הישרדות עצמית‬ ‫של המערכת. היא לא אמורה לקדם קבוצה מסוימת, תרבות מסוימת או אידיאולוגיה‬ ‫מסוימת.‬ ‫בגישה זו תמיד יש "משבר", כאשר יש ריבוי תביעות מהמערכת, ומתחיל תהליך הדרגתי‬ ‫של עומס יתר.‬ ‫3. משבר הלגיטימציה / האברמאס - כל חברה דמוקרטית כוללת בתוכה סתירה פנימית‬ ‫בלתי ניתנת לאיחוי בין האתוס של הדמוקרטיה השוויונית שלכאורה מחייבת את כל‬ ‫האזרחים. מצד שני זהו המשטר הכי לא שוויני כיוון שהדמוקרטיה משרתת את בעלי‬ ‫אמצעי הייצור.‬ ‫ש"ס פרצה למודעות על הכרטיס העדתי על אף שהיא יועדה לקדם שכבה במעמד‬ ‫סוציואקונומי נמוך. כאילו הטיקט הכלכלי לא עובד בחברה הישראלית ויש צורך לתפוס‬ ‫כותרות באמצעות טיקט אחר. כך מסתירים את הדיון הכלכלי כיוון שהתודעה היא כוזבת‬ ‫בתחום הכלכלי.‬ ‫4. גישה פוסט מטריאליסטית - האם זו גישה קונצנזואלית או קונפליקטואלית?‬
Fly UP