...

_____²_¡________¬_1

by anon245558754

on

Report

Category:

Documents

Download: 1

Comment: 0

6

views

Comments

Description

Download _____²_¡________¬_1

Transcript

‫נושאים נבחרים בהבנת הקהילה היהודית בארה"ב‬ ‫יהודי ארה"ב טוענים שאמריקה היא שונה, היא שונה ממציאות החיים שהיתה להם בעולם הישן.‬ ‫כדי להבין במה אמריקה שונה יש להבין את מאפייני היהודים באירופה )מקום המוצא של רוב‬ ‫המהגרים(:‬ ‫המצב באירופה נחלק לשתי תקופות האחת לפני קבלת האמניסיפציה והשניה לאחר קבלת‬ ‫האמניסיפציה. השנה בה חלה נקודת הציון בצרפת היא 1971.‬ ‫לפני האמניסיפציה היהודים נחשבו כנוכרים, תמורת תשלומי מסים מיוחדים הם יכלו לשבת במקום‬ ‫והדבר ניתן באמצעות הרשעה/מסמך שנתן השליט לקבוצה כולה.‬ ‫באותה תקופה היהודים היו זקוקים לתיווך עם השליט וזה אומר שיש להם צורך במסגרת מוסדית‬ ‫ארגונית – ועד קהילה, יהודי החצר, ועד ארבע הארצות וכו'. יש מערכת של פיקוח חברתי – פרנסים,‬ ‫וכמו כן, סמכותו של הרב היא גדולה.‬ ‫כאשר ניתנת האמניסיפציה ליהודים, היא ניתנת להם כיחידים ולא כקבוצה כלומר לאחר קבלת‬ ‫האמניסיפציה היהודי אינו נזקק יותר לקהילתיות כדי לחיות באירופה, זה הופך להיות עניין וולנטרי,‬ ‫יש כמובן תהליכים נוספים כמו חילון, תיעוש המפוררים את המוסדות האוטונומיים. היהודים אומנם‬ ‫מקבלים את הזכות להיות אזרח אבל יש להם קושי לממש את זה, הם אינם מצליחים להיות אזרחים‬ ‫מלאים משום שבאירופה יש מסורת מושרשת אנטי יהודית.‬ ‫מקורות לתחיית היהודים:‬ ‫מקורות דתיים – היהודים הם רוצחי האל. וגם, כתוצאה מהעלייה של הלאומיות החדשה ניסיון‬ ‫העמים להגדיר עצמם. הלאומיות הזו מבוססת על מרכיבים אורגניים )היסטוריים( קבוצה שחיה מאות‬ ‫שנים במקום מסוים וקשה להם לחיות במקום אחר.‬ ‫יש מספר תגובות בעולם היהודי למציאות הזו - לאמניסיפציה – איך אפשר לקיים חיים יהודים‬ ‫בחברה המודרנית?‬ ‫ראשית, יש תגובה מסתגרת של האולטרא אורתודוקסית )חרדית( שמוותרים על המותרות של‬ ‫המדינה כדי שלא יגרמו להתבוללות, הם רואים בזה איום.‬ ‫תגובה שניה - סוציאליזם – כלומר, יש חולניים בחברה האנושית, יש מאבק בין מנצלים למנוצלים‬ ‫ולכן יש לעשות מהפכה יש לבטל את הסדר החברתי הקיים בכלל זה את הדת, לבטל את המעמדות,‬ ‫לאחר המהפכה תצמח חברה אל-מעמדית, חברה שוויונית. יהודים רבים נהרו אחרי גישה זו.‬ ‫לאומיות – תגובה זו יונקת משתי תפיסות התפיסה האנטישמית אין לנו שום סיכוי להשתלב בחברה‬ ‫האירופאית )אוטו-אמניסיפציה( הציונות אמרה לעשות זאת בארץ ישראל, מצד שני יש חיקוי של רעיון‬ ‫לאומי שמדינות אירופה אימצו אותו הם בחרו להגדיר עצמם כקבוצה לאומית נפרדת כך שאין צורך‬ ‫לעזוב את המדינות בהם אנו חיים.‬ ‫1‬ ‫תנועת ההשכלה – מנדלסון, "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך" השאיפה להיות אזרח המדינה‬ ‫)תפיסה אוניברסלית( ובתחום הפרטי לשמור על היהדות. כלומר שהיהדות אינה יכולה להיות‬ ‫מסתגרת אלה צריך להתאים אותה למציאות המודרנית )צריך לעשות רפורמה(. להגדיר את עצמנו‬ ‫כעם זו בעיה משום שזה מבדיל אותנו, אנחנו גרמנים, צרפתים אבל בני דת משה.‬ ‫ההתבוללות – היהדות היא מגבלה/נכות אין לנו אפשרות לחיות בעולם המודרני תוך שמירה על‬ ‫הייחוד שלנו ולכן צריך לצאת מהיהדות אם ע"י יציאה מהקהילה לחיות חיים חילוניים או ע"י המרת‬ ‫הדת. היו כאלה שהגיעו למצב של אובדנות/התאבדות.‬ ‫ההגירה – אי אפשר לחיות באירופה, ולהמשיך להיות יהודים ולכן הפתרון היחיד הוא לצאת ולעבור‬ ‫למקום אחר, העם היהודי הוא עם נודד, ההגירה הגדולה מגיעה בסופו של דבר לארה"ב. בארה"ב‬ ‫מגלים המהגרים היהודים את ההבדל הגדול הם מוצאים את החופש / החירות הם הופכים מיד‬ ‫לאזרחים ואינם תלויים בדבר, הם אזרחים מתוקף החוקה האמריקאית. כאשר הם נכנסים לארה"ב‬ ‫אף אחד לא שואל אותם מה היא דתם, החירות מהוגנת בחוקה משנת 7871, חוקה מתקדמת שיש‬ ‫בה הפרדת רשויות, החוקה מאמצת את כל האידיאלים שהם לא יכלו לאמץ בעולם הישן. יש הפרדה‬ ‫של רשויות, ממשלה, כנסת ובתי משפט, יש גם ביזור של רשויות שלטון מרכזי ושלטון של כל מדינה.‬ ‫החירות כלולה בעיקר בתוספת הראשונה לחוקה כלומר כל 01 הסעיפים הראשונים הם בעצם מקשה‬ ‫אחת שמהווה את זכויות האזרח – האזרח מול המדינה. הקונגרס לא יחוקק שום חוק ביחס לפולחן,‬ ‫לא יגביל את חופש העיתונות, ולא את זכות העם להתאסף על מנת לקיים דת מסוימת. יש הפרדה‬ ‫של דת ומדינה, ואסור להגביל את חופש הפולחן של היחיד – ליהודים זו מהפכה, מה גם שבנוסף הם‬ ‫מקבלים את האזרחות בצורה אוטומטית.‬ ‫המהגרים מגלים בארה"ב:‬ ‫החירות – נחשב לדבר החשוב ביותר בארה"ב.‬ ‫הפלורליזם – ארה"ב מעודדת פלורליזם בהתחלה מדובר על ריבוי במישור הדתי, צריך להבטיח שכל‬ ‫אחד יוכל לעבוד את אלוהיו בדרכו. לראשונה היהודים מקימים בתי כנסת, הם מזמינים נוצרים, יש‬ ‫נוצרים שתורמים להקמת בתי כנסת וכו'.‬ ‫בהמשך מתפתח הפלורליזם החברתי - אפשר ורצוי לשמור על הייחוד האתני הקבוצתי אין בכך‬ ‫סתירה לאמריקאיות. כל קבוצה תוכל לתרום ולהעשיר את החברה האמריקאית מהרעיונות המיוחדים‬ ‫שלה.‬ ‫הוולנטריזם – כלומר, ההשתייכות מתוך בחירה, העדתיות החופשית, ההתארגנות היא וולנטרית,‬ ‫ההשתייכות היא לא אוטומטית, האדם חייב לעשות מעשה והמדינה לא מתערבת בנושא. זה מעודד‬ ‫זרמים שונים ביהדות קונסרבטיבים, רפורמים האורתודוקסים תמיד היו מיעוט בארה"ב.‬ ‫אינדיווידואלייזם – אחד האתוסים האמריקאים, הדגש הוא על היחיד, מופיע בהצהרת העצמאות של‬ ‫האמריקאים "לכל אזרח הזכות להשיג את האושר". יש דגש על היוזמה החופשית, האדם אינו נמדד‬ ‫עפ"י שיוכו אלה עפ"י הישגיו, יש פה גם גישה פרוטסטנטית שאומרת איך אדם ידע שהוא נבחר - הוא‬ ‫2‬ ‫נמדד בהצלחה וזה מעודד את התרומה לקהילה וההצלחה העסקית. ליהודים זה טוב כי הם יודעים‬ ‫לעשות כסף.‬ ‫אתניות – תת-חברות, קבוצת אנשים בעלי רקע משותף תרבותי, דתי, לאומי או גזעי המקיימים קשר‬ ‫גומלין במסגרת חברת הרוב.‬ ‫אסימולציה - יש שני שלבים של אסימולציה )כניסה לחברת הרוב(‬ ‫שלב ראשון, אסימולציה התנהגותית )אקולטורציה( שלב שבו מאמצים את דפוסי ההתנהגות של‬ ‫חברת הרוב )מורידים את הזקן, במקום לדבר יידיש מדברים אנגלית וכו'(.‬ ‫שלב שני, אסימולציה חברתית )אסטרוקטורלית( הכוונה לכך שהיהודים נכנסים לקליקות חברתיות,‬ ‫לקבוצות שאינן יהודיות.‬ ‫השיא של האסימולציה – נישואיי תערובות – אין גיור של הצד הלא יהודי.‬ ‫ארה"ב היא חברה של מהגרים כלומר יש בה מאפיינים מיוחדים, זוהי חברה דינמית שמשנה את‬ ‫פניה מבחינת ההרכב של המהגרים, יש כאן קושי בהגדרה, קשה להגדיר מיהו יהודי ועוד יותר קשה‬ ‫להגדיר מיהו אמריקאי.‬ ‫פלורליזם תרבותי – הערכים האמריקאים שנמצאים בקונסנזוס הם ערכים מופשטים שכל אחד יכול‬ ‫להזדהות איתו כמו דמוקרטיה אבל באותה מידה גם אפשר לשמור על ייחוד אתני.‬ ‫כיצד ניתן להגדיר מיהו יהודי בארה"ב?‬ ‫הגדרה הלכתית ליהודי אמריקאי – "חוק השבות אומר שיהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה, או התגייר‬ ‫ואינו בן דת אחרת".‬ ‫בארה"ב חוק השבות לא יעזור כי אין רישום, יש את מידת הוולנטריות של היהודי להגדיר עצמו‬ ‫ולהתנהג כיהודי.‬ ‫בעניין זה יש את החלוקה למישורים:‬ ‫במישור הקוגניטיבי – עד כמה היהודי מזהה עצמו מבחינה רציונלית.‬ ‫במישור האפקטיבי/הרגשי – מה מושך אותו ומה דוחה אותו.‬ ‫במישור ההתנהגותי – עד כמה הוא מקיים את כל הנורמות והערכים של הקבוצה.‬ ‫יש זיקה לתת תרבויות אחרות – יהודי-אמריקאי – ההזדהות היא גם בהקשר היהודי וגם בהקשר‬ ‫האמריקאי.‬ ‫יש קושי לדעת כמה יהודים יש בארה"ב – מה שעושים זה מספר דברים:‬ ‫עושים הצלבה של הרבה נתונים – נתונים של המשרד הממשלתי באמריקאי עד 0891 הנפקד נשאל‬ ‫היכן הוא נולד והיכן נולדו הוריו משנת 0891 התחילו לשאול שאלה על הזהות האתנית. בנוסף,‬ ‫בודקים נתונים של שלטונות ההגירה כמה אנשים נכנסו בשנה מסוימת ואז הולכים לקהילת המוצא‬ ‫רוסיה, גרמניה וכו' ובודקים כמה יהודים יצאו מהקהילות באותה תקופה.‬ ‫3‬ ‫מפיצים שאלוני מחקר מטעם יחידים או קבוצות. המחקרים הגדולים הם של הפדרציה היהודית, אחד‬ ‫נעשה בשנת 0791, השני בשנת 0991 והשלישי נעשה בשנת 0002 אבל עדיין אין את התוצאות שלו‬ ‫המחקרים נקראים ‪.NJPS‬‬ ‫המחקר הוא הבסיס להערכה של מספר היהודים בארה"ב. נמצא שבשנת 8991 ישנם‬ ‫כ- 000,140,6 יהודים שהם כ- %3.2 מהאוכלוסייה האמריקאית.‬ ‫נתון דמוגרפי הוא ביטוי של תהליך, היהודים בארה"ב נמצאים בתנועה מאזור צפון מזרח ארה"ב‬ ‫לדרום מערב כלומר יש פיזור אוכלוסין שכמובן יש לו הרבה השלכות על החינוך, בבתי ספר, בבתי‬ ‫כנסת וכו'.‬ ‫עפ"י הנתונים של שנת 8991 יש בקליפורניה 000,769 יהודים. בפלורידה יש כיום 000,826 יהודים.‬ ‫בניו יורק רבתי יש את המספר הגדול ביותר של יהודים קרוב ל- 2 מיליון, הקהילה היהודית הולכת‬ ‫ומשגשגת.‬ ‫היהודים בארה"ב מתחלקים לפי גלי ההגירה:‬ ‫הגל הראשון – קבוצה מאוד קטנה שחייה בארה"ב בזמן הקמת המדינה רובם היו ממוצא ספרדי‬ ‫פורטוגזי, יהודים שהגיעו בתקופה הקולוניאלית, ועלו צפונה.‬ ‫בשנת 6771 יש בארה"ב כ- 005,2 יהודים, בשנת 0281 יש בארה"ב כ- 000,4 יהודים, בתקופה זו‬ ‫יש גם הגירה של יהודים ממוצא אשכנזי.‬ ‫הגל השני - בשנות ה- 02 של המאה ה- 91 שנמשך עד שנת 0881 יש הגירה של יהודים ממוצא‬ ‫גרמני. בשנת 0881 יש בארה"ב כ- 082 אלף יהודים.‬ ‫עד שנת 0191 הגיעו לארה"ב כ- 012 אלף מהגרים מגרמניה. הגירה זו היא מיוחדת מאוד עם‬ ‫מאפיינים שונים, היהודים מגיעים מהנסיכויות של גרמניה כתוצאה מרדיפות, מפגיעה במעמד החוקי‬ ‫שלהם, יש להם מגבלות שנות והם רואים שמצד אחד יש את המצב הקשה ומצד שני יש את אמריקה‬ ‫שהמצב שם נפלא יש שם את החירות והחופש לו הם מייחלים.‬ ‫בגל זה של עלייה מגיעים אנשים צעירים, בודדים, ככל שהם מצליחים יש להם את היכולת להביא את‬ ‫שאר בני המשפחה.‬ ‫התקופה היא תקופה של כיבוש הספר, גם היהודים משתלבים בתהליך הזה של כיבוש הספר,‬ ‫היהודים פותחים חנויות, הם נכנסים לתוך היבשת הם מקימים קהילות, הם באים ממקומות שאין‬ ‫בהם מסורת והם יכולים במקום החדש לקבוע את הכללים וזה אומר שהדבר נעשה בצורה‬ ‫דמוקרטית, הם אלה שכותבים את החוקה, ממנים בעלי תפקידים, אין רבנים רשמיים שיכולים להנהיג‬ ‫אותם ולכן מי שיודע הכי הרבה הוא בעצם המנהיג והוא זה המשפיע, מכאן בעצם מתחילים הזרעים‬ ‫של הקהילה הרפורמית.‬ ‫במשך הזמן מגיעים אינטלקטואלים שמביאים את המסורת הרפורמית מגרמניה. הם כותבים את‬ ‫האני מאמין של הרפורמה, זוהי קהילה מאוד מצליחה וקהילה שמאוד רוצה להשתלב באמריקה. כמו‬ ‫4‬ ‫כן, היא קבוצה מאוד חזקה, מבחינה סוציו-אקונומית הם משתייכים לקבוצת המעמד הבינוני-גבוהה.‬ ‫הם אלו שיחזיקו את הכסף שיכול לגלגל את התיעוש והכלכלה.‬ ‫הגל השלישי והגדול ביותר – משנת 0881 מתגברת הגירה של יהודים ממזרח אירופה בעיקר אזור‬ ‫שנקרא תחום המושב, יש מגבלה על היהודים בתחום המושב ההגבלות גורמות ללחץ דמוגרפי עצום,‬ ‫האוכלוסייה היהודית גדלה מאוד יש בעצם מצב של רעב ואז מתחיל תהליך ההגירה הגדול מתחום‬ ‫המושב למערב ומשם לארה"ב. הגירה של משפחות עניות, משפחות מסורתיות הם מגיעים לארה"ב.‬ ‫בשלב הזה בארה"ב גדל מאוד העיור והתיעוש יש צורך בידיים עובדות רוב היהודים מצטופפים‬ ‫בעיקר במרכזי הערים ושם הם מקימים מעין גטאות – דוגמה, דרום מנהטן בעתיד ניו יורק.‬ ‫היהודים מגיעים במספרים גדולים מאוד בשנת 0291 יש כ- 4 מיליון יהודים בארה"ב, דבר היוצר מצב‬ ‫חדש בקהילה היהודית. הגרמנים כפר הפכו להיות אמריקאים והנה באים הרוסים, השונים מבחינה‬ ‫מנטלית, הגרמנים מנסים לעצור ולרסן את ההגירה כשהם מבינים בסופו של דבר שהדבר אינו‬ ‫אפשרי.‬ ‫מספר מאפיינים להגירה:‬ ‫♦ ההגירה היא חד צדדית, מתוך מטרה להשתקע בארה"ב.‬ ‫♦ משפחה רחבה ייצוג גבוה של ילדים ומבוגרים.‬ ‫♦ היהודים מגיעים עם הכרת תודה לארץ הקליטה, יש הזהות של היהודי עם אמריקה, אמריקה‬ ‫קיבלה אותם, פתחה בפניהם את השערים ולכן הם מרגישים תחושה עמוקה של נאמנות וגם רצון‬ ‫להתקדם ולהשתלב בחברה.‬ ‫♦ הקבוצה היהודית כקבוצה אתנית היא המצליחה ביותר, שיעור גבוהה של בוגרי אוניברסיטאות,‬ ‫השתייכות למעמד הבינוני.‬ ‫♦ השאיפה של ההורים שהילדים לא יעסקו במקצועות שהם עוסקים, ולכן הם עובדים קשה,‬ ‫חוסכים כסף והכל למען הילדים – והילדים באמת מצליחים.‬ ‫♦ ליהודים יש זיכרון קולקטיבי משותף, הגורל היהודי, הזיכרון היהודי ישחק תפקיד חשוב. זה יבוא‬ ‫לידי ביטוי במקומות העבודה בעיקר בתחום ההלבשה, נישואים פנימיים והקמה של המון מוסדות‬ ‫קהילתיים.‬ ‫ההגירה מאוד גדולה והיא שגרמה להיערך מחדש מבחינה ארגונית, אחד המוסדות החשובים, הוא‬ ‫מוסד של אותם אנשים מאותה עיר מוצא.‬ ‫5‬ ‫מבוא‬ ‫יונתן סרנה )4991(, "אתגרים מבניים להמשכיות יהודית"‬ ‫סרנה מביא סקירה מנקודת מבט רטרוספקטיבית )ראיה לאחור(. דרך ההתבוננות שלו אנו נקבל‬ ‫תמונה על הבעיות שמאתגרות את היהודים במשך השנים.‬ ‫הוא אומר כי בעבר דיברו על “‪) ”Jewish Survivalist‬שרידות יהודית(, כלומר איך לקיים את היהדות‬ ‫כמיעוט בחברת האמריקאים, גם להשתלב בחברה וגם לשמור על הייחוד כיהודים.‬ ‫בשנות ה- 09 מדברים על “‪) ”Jewish Continuity‬המשכיות(, יש תהליך של התבוללות והשאלה היא‬ ‫האם יש בכלל מישהו שימשיך את הדרך, ואם מדברים על בעיה של המשכיות, מה היא המסקנה‬ ‫לגבי האידיאולוגיות היהודיות שקמו במהלך השנים – יכול להיות שיש בעיה משום שאף אחת מהן לא‬ ‫נתנה מענה לבעיית ההמשכיות, אף אחת לא היתה מספיק דומיננטית, כדי שהיהודים ירצו להמשיך‬ ‫את המסורת.‬ ‫מספר אסטרטגיות:‬ ‫1. הקמת חברה היסטורית )שנות ה- 09 של המאה ה- 91(, תפקידה לחקור את ההיסטוריה‬ ‫היהודית במטרה לפאר אותה, ניסיון ליצור זהות יהודית בהתקשרות עם העבר היהודי.‬ ‫2. החינוך היהודי – החל מהמסגרות של החדר, תלמוד תורה, ועד בתיה"ס של יום א' בתי‬ ‫הספר הרפורמיים.‬ ‫3. שימור השפה – מסגרות שרצו לשמר את השפה – היידיש והעברית.‬ ‫4. בתי הכנסת – מקום ריכוז של היהודים, מקום בו משמרים את המסורת.‬ ‫5. התנועה הציונית – אידיאולוגיה לאומית.‬ ‫6. רעיון האתניות הלאומית.‬ ‫כל הקבוצות האלו לא נתנו פתרון לבעיה של המשכיות יהודית.‬ ‫סרנה מונה מספר סיבות שמונעות פתרון וטיפול בסוגיית ההמשכיות:‬ ‫♦ בעיית הקיטוע וההתפצלות – יש ריבוי של קבוצות בעלות אינטרסים שונים – הגישה‬ ‫הפלורליסטית.‬ ‫♦ בעיה כספית – חוסר במשאבים, חוסר בכסף למימון כל הרעיונות של המשכיות יהודית.‬ ‫מתח‬ ‫♦ בעיה פוליטית, תוצאה של מתחים בתוך הקהילה היהודית בין האידיאולוגיות השונות.‬ ‫בין המסורת האורתודוקסית לרפורמה, בין האחדות לפלורליזם, בין ההתבוללות לזהות היהודית.‬ ‫סרנה טוען שלא הכל שלילי, ישנם גם יתרונות, "לא מניחים את כל הביצים בסל אחד". כלומר, אין‬ ‫פתרון פלא, דווקא מגוון של אסטרטגיות מאפשרות להגיע למגזרים יותר רחבים באוכלוסייה‬ ‫היהודית.‬ ‫סרנה מציג את הפרדוקס – ההמשכיות היהודית בארה"ב מובטחת בזכותן של תנועות הדוגלות באי‬ ‫המשכיות ובחוסר הרמוניה, דווקא העימות בין האידיאולוגיות מאחד את הקהילה.‬ ‫6‬ ‫קונסנזוס של רעיון אחד מהווה גורם מרדים, גורם לכך שאף אחד לא ייקח אחריות. המאבק גורם לכך‬ ‫שכל קבוצה תנסה למצוא את הפתרון וכל קבוצה תנסה לשמור על הייחוד שלה. לדוגמה:‬ ‫1. מחלוקת בין הרפורמה לציונות – הרפורמה )מיוחסת להגירה הגרמנית( ראתה ברעיון הלאומי‬ ‫סכנה משום שהוא יסוד מבדיל, והגרמנים לא רצו להיות יהודים הם רצו להיות אמריקאים. בתוך‬ ‫המאבק הזה הרפורמה התעצבה והתחזקה וכך קמו הרבה קהילות רפורמיות.‬ ‫2. בית הספר היהודי היומי – במשך תקופה ארוכה היהודים היו בעד ביה"ס ציבורי משום שהוא‬ ‫הדגיש את הכלל, את השוויון, ובנוסף הוא לימד את הילדים להיות אמריקאים. היהודים‬ ‫האורתודוקסים רוצים להקים מוסדות חינוך נפרדים וכאן עולה החשש מבדלנות, המאבק בין שתי‬ ‫המסגרות גרם לחיזוק בתיה"ס היומיים ולחיזוק המסגרות החילופיות המשלימות של ביה"ס‬ ‫הציבורי.‬ ‫3. אתניות והשינויים שחלו בה – סרנה עושה הבחנה בין יהדות לבין יהודיות.‬ ‫יהדות – זוהי אידיאולוגיה, ההלכה היהודית.‬ ‫יהודיות – תחושה, הרגשה של שייכות לקבוצה היהודית.‬ ‫סרנה מקשר בין יהודיות לאתניות בכך שבמונח אתניות יש כל מיני ערכים שהיהודים בוחרים‬ ‫בהם. אבל משהו קורה לרעיון של האתניות, בעבר היהודים סברו שהאתניות הוא רעיון יציב שהוא‬ ‫מוטבע ביהודים, שהוא עובר מדור לדור אבל הרעיון של האתניות מותקף לאחרונה משתי חזיתות:‬ ‫1. חזית אחת, החברה הכללית, החברה הלא יהודית שמבקרת את היהודים כקטגוריה‬ ‫אתנית נפרדת )היהודים הם תת-קטגוריה של זכרים/נקבות לבנים( ולכן אין הצדקה שהם‬ ‫יגדירו עצמם כקבוצה אתנית נפרדת.‬ ‫2. חזית שניה, החזית הפנים יהודית – יש חילוף של רעיון מה שהיה ‪ descent‬הופך‬ ‫ל- ‪ .consent‬בעבר היהודים הגדירו עצמם עפ"י המוצא )יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה(. כיום‬ ‫היהודים מגדירים עצמם לפי בחירה עפ"י הסכמה. אם בעבר היינו העם הנבחר )מונח פסיבי( הרי‬ ‫שכיום היהודים הם עם בוחר הוא בוחר להיות יהודי.‬ ‫אם מקשרים את זה למושג המשכיות – כיום כל אחד יכול להיות יהודי.‬ ‫יש גם בעיה של התוכן היהודי, כלומר, אם הכל ניתן לבחירה אז אפשר לשנות את הערכים‬ ‫היהודים. ובראיה לעתיד, העתיד תלוי ברצון של האנשים לקיים את היהדות, ברצון של האנשים‬ ‫לשמור על הייחוד היהודי.‬ ‫המסקנה – ההמשכיות היהודית איננה דטרמיניסטית )לא ניתן לשינוי( במובן הביולוגי. אלה זה‬ ‫תלוי בבחירה של הדור הבא, וכך גם לגבי התוכן של הזהות היהודית.‬ ‫רקע היסטורי‬ ‫תזות של אנשים שמסבירים מה עבר על המהגרים במעבר מהעולם הישן לעולם החדש.‬ ‫את הרקע ההיסטורי נבחן בעזרת שתי נקודות מבט האחת של בן הלפרן והשניה של צ'רלס זילברמן.‬ ‫7‬ ‫בן הלפרן, "אמריקה היא שונה"‬ ‫בן הלפרן הוא יהודי ציוני, שבצעירותו היה חבר פעיל בתנועת הציונות האמריקאית שימש כמזכיר‬ ‫בתנועת החלוץ, לאחר מכן הוא עלה לארץ חי מספר שנים בגבעת ברנר וחזר לארה"ב.‬ ‫בן הלפרן כתב סדרה של מאמרים והוא פרסם אותם כספר באמצע שנות ה- 05. שם הספר – "יהודי‬ ‫אמריקאי – ניתוח ציוני". בן הלפרן מתאר מנקודת מבט אישית, תהליכים מסוימים הוא לא כותב‬ ‫כתיבה מדעית אובייקטיבית.‬ ‫הפרק הראשון בספרו נקרא – "אמריקה היא שונה"‬ ‫הוא אומר שיש שני תנאים שנטעו ביהודי ארה"ב תחושה מועצמת של ייחוד גורל וייעוד.‬ ‫ייחוד גורל – לאחר השואה יהדות ארה"ב היא הגדולה ביותר בגולה, ולכן יש לה תחושת אחריות‬ ‫ליהודים בתפוצות.‬ ‫ייעוד – קשור לתהליכים שהיו במלחמת העולם השניה, עלייתה של ארה"ב כמעצמה עולמית. יהודי‬ ‫ארה"ב רואים עצמם כאמריקאים הנמצאים בצד המנצח ועל כן הם ראויים להיות מושא לחיקוי.‬ ‫בשנת 5591 יהודי ארה"ב חוגגים 003 שנה לישוב היהודי בארה"ב, כאשר נקודת הציון ההתחלתית‬ ‫היא בשנת 4561 עם הקמת בית הכנסת "שארית ישראל".‬ ‫לדעת היהודים אמריקה שונה מכמה סיבות:‬ ‫1. כאן באמריקה לא יכולה להיות שואה – "כאן לא תבוא שואה היטלרית". אין סכנת קיום פיזי‬ ‫ליהודי ארה"ב.‬ ‫2. אין בארה"ב תרבות אתנית דומיננטית, יש תרבות משולבת שגם היהודים יכולים להשתלב‬ ‫ולתרום.‬ ‫3. היהודים מרגישים שאמריקה איננה גולה, אמריקה היא בתינו, הם מרגישים תחושת ביטחון‬ ‫ואין להם שום רצון לחזור לארץ ישראל. הם מבטלים את המונח הדתי – גלות ומשתמשים במונח‬ ‫– תפוצה.‬ ‫בן הלפרן טוען שאמריקה שונה אבל מסיבה אחרת:‬ ‫יהדות אמריקה היא הצעירה ביותר מכל יהדות אחרת למעט מדינת ישראל כלומר הוא מערער על‬ ‫הציון של 003 שנה. לדעתו היא התחילה הרבה יותר מאוחר משום שמבחינתו היסטוריה ממשית של‬ ‫עם היא תוצאה של מאמץ יוצר, רציונלי, חופשי ולא היסטוריה סבילה, כלומר, זו הטענה הציונית‬ ‫הקלאסית.‬ ‫העם היהודי עם החורבן למעשה יצא מההיסטוריה ובכל התקופה שבו הוא היה בגלות אינה קיימת‬ ‫משום שבתקופה זו היהודים היו סבילים. רק כאשר הגיעה הציונות היא זו שהחזירה את היהודים‬ ‫להיסטוריה.‬ ‫8‬ ‫כל מה שקרה ליהודים בגלות היה נתון לרצונם של הגויים שבתוכם חיו היהודים. לדעתו היסטוריה‬ ‫קוראת כאשר העם לוקח אחריות על חיו ולכן הציונות עושה היסטוריה משום שהיא עושה מעשה,‬ ‫היא מנסה להחזיר את היהודים לארץ ישראל.‬ ‫לדעתו ההיסטוריה מתחילה בארה"ב כאשר הרפורמים מתחילים להקים את המוסדות והארגונים‬ ‫שלהם הוא מדבר על שנת 4281 עם הקמת בית הכנסת הרפורמי הראשון. מכאן ואילך לדעתו אפשר‬ ‫לדבר על היסטוריה יהודית בארה"ב. )כאשר אתה מנסה לשנות את מצבך כאן מתחיל להתרחש‬ ‫השינוי(.‬ ‫לאחר מכן הוא מנסה לתאר את ההבדל בין התפתחות הקהילה באירופה למציאות האמריקאית, הוא‬ ‫אומר שההיסטוריה האמיתית מתחילה רק לאחר פתרון הבעיה המכרעת של היהודים בעולם המודרני‬ ‫שהיא – האמניסיפציה – כל עוד אין אמניסיפציה היהודים הם סבילים, כאשר יש אמניסיפציה יש להם‬ ‫זכות להחליט על גורלם.‬ ‫בארה"ב לעומת זאת היהודים נמצאים במצב של פוסט-אמניסיפציה, כלומר, מצב שלאחר קבלת‬ ‫האמניסיפציה. החרות בארה"ב נתונה מתוקף החוקה, היהודי לא צריך להיאבק על מנת לקבל‬ ‫אזרחות.‬ ‫באירופה בגלל שהיהודים נאבקו לקבל אמניסיפציה קמו גם אידיאולוגיות שונות, תגובות לאמניסיפציה‬ ‫כמו האולטרא אורתודוקסים, הרפורמים וכו'. דבר שלא קרה בארה"ב משום שבארה"ב החירות היתה‬ ‫נתונה.‬ ‫בהבדלים המשמעותיים בין אירופה לארה"ב יש שני ממדים של הבעיה היהודית בגולה:‬ ‫1. אנטישמיות – אתה זר ואתה נדחה ע"י החברה.‬ ‫2. התבוללות – כאשר החברה מקבלת אותך בתנאי שתשלם את מחיר הזהות היהודית.‬ ‫מצד אחד, יש קבוצות שרוצות להכחיד אותנו, שמאשימות אותנו ברצח אל ועל כן צריך להשפיל את‬ ‫היהודים. ומצד שני, כאשר החברה הזרה מוכנה לקבל את היהודים יש להם בעיה להמשיך ולשמור‬ ‫על הייחוד שלהם.‬ ‫הטענה של הלפרן שבשני הממדים יש הבדלים בין היהודים באירופה ליהודים בארה"ב:‬ ‫האנטישמיות באירופה גם השאלה של האנטישמיות וגם השאלה של האמניסיפציה קשורות‬ ‫למשברים מהפכנים בתחום הלאומי, זה חלק מהמאבק של הקבוצות השונות באירופה. יש תנועות‬ ‫ליברליות שתובעות שוויון יהודי כחלק ממצעם, כך גם האנטישמיות היא חלק ממצעם של הקבוצות‬ ‫השמרניות שמתנגדות לאמניסיפציה, בגלל שהיהודים נמצאים בתוך המאבק הלאומי גם העוצמות של‬ ‫העימות הם גדולים באירופה, האנטישמיות היא ממוסדת, היא מנווטת ע"י השלטון כדי לפרוק‬ ‫מתחים, יש בה שימוש פוליטי. לאנטישמיות יש שורשים נוצריים ארוכים, היא אלימה – פיזית - יש‬ ‫פרעות, עלילות דם וכו'. יש לה גם ממד מודרני – שנאה על רקע גזעי.‬ ‫האנטישמיות בארה"ב לעומת זאת מבחינה אנטישמית היא לא פוליטית היא מנוגדת לאתוס‬ ‫הדמוקרטי. לפי הלפרן היא נחלתן של השוליים המטורפים ובארה"ב יש מעט מאוד אנטישמים גלויים,‬ ‫9‬ ‫אם יש לה ביטוי זה על רקע חברתי סוציולוגי, ואין מה להשוות בין העוצמה של האנטישמיות‬ ‫באירופה. בעניין זה הוא גם כולל את אנגליה שהיא לדעתו יותר דומה לארה"ב, באנגליה היתה‬ ‫"המהפכה המזהירה" שבה המלך נאלץ לתת זכויות ליהודים ללא שפיכת דמים, היהודים באנגליה לא‬ ‫סבלו מאנטישמיות כפי שהיא באה לידי ביטוי באירופה.‬ ‫ההתבוללות באירופה, באירופה היהודים סברו שההבדל בינם לבין הגויים בעקבות האמניסיפציה‬ ‫יהיה בתחום הפרטי של הדת ואילו בתחום הפומבי יהיה שוויון אזרחי. זו הייתה האשליה לדעת‬ ‫הלפרן מתברר שהיהדות היא מום. האזרחות כשלעצמה לא פתחה ליהודים דלתות כפי שהם ציפו,‬ ‫לפחות לא במשרות הגבוהות, מה גם שהדרך להיכנס למשרות הגבוהות היתה ע"י המרת הדת, וגם‬ ‫זה לא תמיד עזר.‬ ‫למרות שהיהודים קיבלו אמניסיפציה קמה תנועה חדשה הלאומיות האורגנית זו שמזהה את‬ ‫הערכים המשותפים של העם במסורת, בהיסטוריה, בפולקלור, בשבטיות, בקבוצות הארכאיות‬ ‫)שורשים עתיקים(. בתמונת עולם כזו הם קבוצה אתנית נבדלת. קמות קבוצות שרוצות לשלול מהם‬ ‫את הזכויות שהם כבר הצליחו להשיג.‬ ‫בתהליך הזה של האמניסיפציה נדרשו היהודים לשלם מחיר והמחיר היה ויתור על הקבוצתיות, הם‬ ‫קיבלו את השוויון כיחידים וזה הצריך שינויים בארגון היהודים ובסולידריות השבטית.‬ ‫ההתבוללות בארה"ב, לעומת אירופה המצב בארה"ב שונה גם בגלל התנאים הגיאוגרפים וגם בגלל‬ ‫התנאים הדמוגרפים. מבחינה גיאוגרפית היהודים מפוזרים, יש מרחבים פתוחים, יש מקום שבו כל‬ ‫אחד יכול להשתלב בו. מבחינה דמוגרפית אין גיבוש צורני חברתי – אין תרבות אחת דומיננטית, יש‬ ‫קבוצות רבות ושונות. גם בארה"ב היהודים צריכים לשלם מחיר אבל הוא לא מחיר קבוצתי, המחיר‬ ‫היה להסתלק מצורות מורשות, ישנות ולגלות גמישות וסתגלנות – אסימילציה התנהגותית –‬ ‫להתנהג כמו אמריקאי אבל רק בצורה החיצונית.‬ ‫המחיר שונה וגם לא צריך לשלם אותו באופן מידי, יש מצב ביניים שבו היהודים חיים בתוך הגטו של‬ ‫המהגרים שבו הם מדברים יידיש, אורח החיים די דומה לאורח החיים שהיה להם בעולם הישן. הם‬ ‫מתחילים לשלם את המחיר כאשר היהודי מתחיל לשפר את מצבו מבחינה סוציו-אקונומית, כאשר‬ ‫הוא עוזב את הגטו ונפגש עם אמריקה האמיתית. בשלב הביניים המהגרים היהודים יודעים שהמצב‬ ‫שבו הם נמצאים הוא מצב זמני, משום שהם הגיעו לארה"ב כדי לחיות כמו אמריקאים הם רוצים‬ ‫להשתלב בחברה ומצב הביניים מקל עליהם את ההשתלבות בארה"ב.‬ ‫בסופו של דבר הם יוצאים מהגטו ואז הם מתמודדים עם הבעיה היהודית באמריקה שהיא הסכנה של‬ ‫ההתבוללות.‬ ‫לפי הלפרן התגובה לכך צריכה להיות תגובה ציונית, להלחם על הזהות היהודית וכו'.‬ ‫הלפרן מדבר על 3 אידיאולוגיות יהודיות שנוצרו באירופה והם מגיעות גם לארה"ב הוא טוען‬ ‫שהאידיאולוגיות יכולות להתקיים בגטו המהגרים אבל בשלב החיים בגטו הם צריכות לעבור איזו‬ ‫שהיא התאמה משום שהמציאות האמריקאית שונה מהמציאות באירופה:‬ ‫01‬ ‫1. תנועת ההשכלה – מוצאת את ביטוי ברפורמה, שינוי אורח החיים היהודי על מנת להשתלב‬ ‫בעידן המודרני.‬ ‫2. המרקסיזם היהודי – הרעיונות הסוציאליסטיים, הקמת חברה נטולת מעמדות בדרך‬ ‫מהפכנית. פעילים יהודים שעסקו בפעולה עוד באירופה היה להם ניסיון של מאבקים‬ ‫סוציאליסטיים. צריך לעשות מהפכה אלימה ולהקים חברה שוויונית חדשה, חברה ללא דת,‬ ‫אופיום להמונים, אם אין דת אז אין דת יהודית ואז אין בעיה. זה מתאים למציאות האירופאית.‬ ‫באמריקה אין מלך, העם השליט ולכן זוהי רטוריקה חסרת משמעות לדבר על הפלת השלטון‬ ‫וההסתגלות למציאות האמריקנית התמקמות במקום מהפכה – רפורמה במקום מאבק בין‬ ‫מעמדות – הדברות להשיג הישגיים ע"י האיגודים המקצועיים.‬ ‫3. הציונות האמריקאית – לא מדברת על עליה, הציונות תפקידה לעזור לאלה הנמצאים‬ ‫בארצות מצוקה בהם הם נרדפים מבחינה כספית ופוליטית.‬ ‫הפתרון של הלפרן הוא ציוני לאומי – הגברת התודעה העצמית הלאומית. לחזק את הקשר בין יהודי‬ ‫ארה"ב לארץ ישראל כמוקד של זהות זו הדרך שניתן לשרוד בה.‬ ‫צ'רלס זילברמן )5891(, "‪) "A certain People‬עם מסוים/עם בטוח(‬ ‫נקודת המבט של זילברמן היא פסיכולוגית משום שהוא מדגיש את התחושות של היהודים המהגרים‬ ‫בהגיעם לארה"ב. הכתיבה שלו היא לא כתיבה מדעית.‬ ‫הטענה של זילברמן שבתהליך האמריקניזציה של היהודים המהגרים, היהדות נתפסה‬ ‫כנכות/כמגבלה בעיני היהודים. חלק מהיהודים היה בוש ביהדותו. יש גם מידה מסוימת של שנאה‬ ‫עצמית והרגשת נחיתות.‬ ‫זילברמן ממחיש את היהדות כמגבלה ע"י מספר דוגמאות:‬ ‫1. החינוך לילדים היה שלא להתבלט, ולהיות נחמדים כלפי הסביבה.‬ ‫כאשר שואלים יהודי מהו דתך הוא נעלב הוא מעדיף להגיד שהוא אמריקאי – תגובה מתגוננת.‬ ‫2. כאשר מזמינים זוג יהודי לארוחה בבית נוצרי הזוג ישתמט מהארוחה בתואנות שונות, הוא‬ ‫לא ירגיש בטוח להגיד שהוא שומר כשרות.‬ ‫3. כאשר נערה יהודיה רואה את הסבא שלה יושב בפתח הבית ומחזיק בידו עיתון הכתוב‬ ‫ביידיש היא מרגישה לא בנוח והיא מתביישת.‬ ‫4. אמהות המבקשות מהילדים להסיר את הכיפה כאשר הם מסתובבים ברחוב.‬ ‫כל הדוגמאות מראות שהיהדות היא מגבלה והיא מפריעה להם להשתלב בחברה האמריקאית.‬ ‫הטענה של זילברמן שהתחושה לא נולדה באמריקה יש לה שורשים אירופיים. בתהליך האמניסיפציה‬ ‫באירופה היהודים היו צריכים לוותר על הקודים התרבותיים שלהם וללמוד את נימוסי החברה הגויה.‬ ‫הקודים התרבותיים של היהודים נתפסו כוולגריים לעומת הקודים המעודנים של האירופיים.‬ ‫11‬ ‫האנטישמיות עוררה שנאה עצמית יהודית, תחושה שלא ניתן להתחמק מהגורל היהודי, זה הגורם‬ ‫לתגובות קיצוניות, תחושה של חרדה, בחירה של רצון להתנצר וגם מקרים בודדים של התאבדות.‬ ‫יש גם את התגובה הדתית, כלומר אימוץ של מוטיבים פרוטסטנטים, הרפורמים שאימצו את השפה‬ ‫הזרה במהלך התפילה, הורדת הכיפה, הדרשה, שימוש באורגן, במקהלה וכו'. מצד שני, הפונטה‬ ‫מנטליזם – האולטרא אורתודוקסית )הסתגרות( בניגוד לרפורמיים.‬ ‫תגובה נוספת הציונות, להיות עם נורמלי ככל העמים.‬ ‫כל התחושות נולדו באירופה והם הגיעו עם המהגרים גם לאמריקה. באמריקה היהודים לא נדרשו‬ ‫לשלם מחיר קבוצתי. לעומת זאת, ובניגוד להלפרן שממעיט בחשיבות הגילויים האנטישמיים זילברמן‬ ‫שם יותר דגש על ההשפעה של גילויים אנטישמיים שמעצימים את ההרגשה ואת התחושה של‬ ‫היהדות כמגבלה. והגילויים הם בעיקר גילויים של אנטישמיות חברתית לדוגמאות,‬ ‫1. בנקאי יהודי שביקש בשנת 6781 לצאת ולנפוש בבית מלון בצפון ניו-יורק לא התקבל למלון‬ ‫בשל יהדותו )סוג של גילוי אנטישמיות בארה"ב(‬ ‫2. דחייה של קבלת עו"ד יהודי לחברת עורכי דין.‬ ‫3. ניסיונות להגביל את קבלתם של יהודים לאוניברסיטאות יקרות, דבר זה מנוגדת לחוקה ולכן‬ ‫עושים זאת בצורה שקטה ע"י אכיפה – בוחנים את האנשים במבחני אופי וכו'.‬ ‫4. ההגירה הגדולה ממזרח אירופה הפכה את היהודים לקבוצה בולטת לעין, היהודים באו‬ ‫כקבוצות גדולות, הם היו לבושים בצורה שונה, הם בעצם ענו על הצורה הסטריאוטיפית של‬ ‫היהודים. בנוסף, הם שאפו לתרגם בצורה מהירה את התקדמותם הכלכלית למעמד חברתי‬ ‫בהשתלבות על חשבון מהגרים אחרים דבר שהעצים את גילויי השנאה והדחייה. החברים של‬ ‫היהודים יעצו להם שלא להתבלט, תחושת היהדות כנכות או כמגבלה מלווה את הדור הראשון‬ ‫של המהגרים. היא משתנה ככל שמתקדמים במונח הבין דורי. הילדים של המהגרים מתחנכים‬ ‫כאמריקאים ולא סובלים מתסביכי הוריהם. הם אינם חוששים להזדהות בפומבי כיהודים, והיהדות‬ ‫כבר איננה מגבלה, יש חיוב של הערכים המשמעותיים ביהדות.‬ ‫המבנה הארגוני של הקהילה היהודית האמריקאית‬ ‫המבנה הקהילתי‬ ‫מדוע היהודים צריכים ארגון קהילתי באמריקה?‬ ‫לכאורה אין צורך בארגון כמו באירופה, באמריקה אפשר לחיות בצורה מלאה וחופשייה כמו כל‬ ‫האזרחים האמריקאים, ובכל זאת היהודים צריכים את הארגונים הקהילתיים, חשובה להם השייכות,‬ ‫המסורת היהודית וכו'. לעובדה זו מספר היבטים:‬ ‫1. האם יש ערכים משותפים שגורמים להרבה יחידים לחיות כקבוצה?‬ ‫2. מה הם היחסים של היחיד כלפי הקבוצה?‬ ‫3. עד כמה הוא מזדהה עם הערכים של הקבוצה?‬ ‫21‬ ‫4. עד כמה הוא זקוק לארגון יהודי?‬ ‫צ'ארלס ליבמן )3791(, "יהודי ארה"ב – זהות והשתייכות"‬ ‫המאמר נכתב בשנת 3791 לאחר מלחמת ששת הימים, באמריקה יש את הלגיטימציה האתנית.‬ ‫ליבמן מדבר על העוצמה של הזהות היהודית, יש לו מספר הערות כלליות:‬ ‫1. יהודי אמריקה מרגישים בנוח עם יהדותם.‬ ‫2. היהדות תופסת מקום קטן במרחב החיים של היהודי האמריקאי.‬ ‫3. הסביבה האמריקאית משפיעה על הזהות הקבוצתית. כלומר, האם יש מצב של לגיטימציה או‬ ‫חוסר לגיטימציה לקיום קבוצות שונות. כיום המציאות באמריקאית מתאימה לצרכים הזהותיים‬ ‫והערכיים של היהודים, הם מרגישים בנוח עם יהדותם וגם עם האמריקאיות שלהם.‬ ‫4. אין אחידות מלאה של יהודי ארה"ב אי אפשר לדבר על קבוצה הומוגנית יש נקודות מוצא‬ ‫שונות וסימנים של קיטוב שבו חלק שמרגיש מחויב ליהדות וחלק אחר גדול יותר של יהודים‬ ‫שמתרחקים מהסממנים היהודים.‬ ‫ליבמן מנסה לעקוב אחרי אופי הזהות היהודית ע"י שני ממדים:‬ ‫ערכים – איך היהודים מגדירים את הערכים, ומהי משמעות היהדות.‬ ‫1. השאיפה להשתלבות בחברה האמריקאית תוך שמירה על הישרדות יהודית.‬ ‫למעשה יש מתח בין שני המרכיבים הללו. היהודים מאמינים שאין ניגוד בין יהודי טוב‬ ‫לאמריקאי טוב. אם כי לגבי כולם הנאמנות לאמריקה קודמת לנאמנות היהודית.‬ ‫2. הם מאמינים בעיקרון של הפרדה בין דת למדינה - העיקרון הזה הוא חיוני לביטוי‬ ‫חופשי של היהדות.‬ ‫3. הם מאמינים שליהודים יש גורל היסטורי משותף )ערבות הדדית(.‬ ‫4. הם מאמינים בחשיבות של קיום מצוות אבל עד גבול מסוים, הם לא מקבלים את‬ ‫ההלכה כולה לכל אחד יש את חופש הבחירה.‬ ‫5. המחויבות לחיזוק מדינת ישראל חשוב אבל ללא עליה.‬ ‫לצד כל הערכים הללו יש הרבה בעיות כמו ההגדרה של היהדות - האם היא דת, אתניות, תרבות,‬ ‫לאום – כל קבוצה תוכל לתת משקל שונה למרכיבים האלה.‬ ‫השתייכות יהודית – כיצד היחיד מתייחס לערכים האלה. כיצד הוא מתייחס ליהודים האחרים‬ ‫ולקהילה היהודית המתארגנת. ליבמן מציג את התזה של החוקר מילטון גורדון על השלבים‬ ‫באסימילציה. גורדון מבחין בין אסימילציה התנהגותית )אותו לבוש, אותה שפה( לבין אסימילציה‬ ‫סטרוקטורלית )מבנית - כניסה לקליקות חברתיות(. גורדון אומר שהיהודים עברו את השלב‬ ‫הראשון של אסימילציה התנהגותית אבל הם מתנגדים לשלב השני של האסימילציה‬ ‫הסטרוקטורלית, מכאן נובע הצורך של היהודים לחיות כקבוצה. לליבמן יש השגות לתזה של‬ ‫2.‬ ‫1.‬ ‫יש מספר ערכים המשותפים ליהודי ארה"ב:‬ ‫31‬ ‫גורדון, הוא מסכים עם גורדון שקיימת מידה גדולה של חיברות יהודית אבל הביקורת שלו היא‬ ‫שצריך לבדוק מה היא העוצמה של הקשר הזה, מה היא הרמה של המחויבות, האם זה דבר‬ ‫שיכול להאריך זמן או שאולי זה ילך ויפחת עם השנים, צריך לדעתו עוד תת-קטגוריות, צריך‬ ‫להיות יותר פרטניים כשבודקים את הקשר של היהודים. סביר להניח שאצל יהודי דתי העוצמה‬ ‫של הקשר שלו תהיה יותר חזקה.‬ ‫צורה אחרת להראות את הקשר של היהודי לקבוצה, לפי חלוקה של 3 סוגים:‬ ‫1. ‪) The Affiliated‬המסונפים( – הקבוצה הגדולה ביותר, הם חברים בבית הכנסת,‬ ‫ובארגונים לא דתיים, החברים הקרובים שלהם הם יהודים, הזהות העצמית היהודית גבוהה והם‬ ‫רואים חשיבות בשימור היהדות, אם כי איכות החיים הדתיים שלהם אינה גבוהה, לא כולם‬ ‫אורתודוקסים.‬ ‫2. ‪) The Associated‬המקושרים( – קבוצה קטנה יותר שאיננה חברה בבית הכנסת או‬ ‫בארגון קהילתי, הם מגדירים עצמם כיהודים חילוניים אבל למרות זאת רוב החברים שלהם הם‬ ‫יהודים והם חברים בארגון שרוב החברים בו הם יהודים. החשיבות של הקבוצה שיש בה ייצוג‬ ‫יתר לבני הדור השלישי והרביעי הכוונה לאלה שבעתיד יתנו את הטון.‬ ‫3. ‪) The non Associated‬הלא מקושרים( – קבוצה קטנה מאוד, שחייה בשולי החברה‬ ‫היהודית, נישאים בנשואי תערובת, אדישים ליהדותם, יש ביניהם אנשים שמבחינה סוציו-‬ ‫אקונומית יכולים להיות בעלי השכלה נמוכה מאוד, כאלה שנשרו ממסגרות יהודיות או אחרים‬ ‫בעלי השכלה גבוהה מאוד, בעלי מקצועות חופשיים. אם יהיו להם חברים יהודיים בעיניהם זה‬ ‫יהיה מקרי לחלוטין משום שבמודע הם לא מזהים עצמם כיהודים.‬ ‫לסיכום, יש להם ערכים משותפים ויש רצון מצד היחיד להשתייך לקבוצה, אם כי יש חלוקה לפי‬ ‫העוצמה של ההשתייכות.‬ ‫מבנה הארגון‬ ‫דניאל אלעזר )2791(, "החיים המוסדיים של יהדות ארה"ב"‬ ‫לפי דניאל אלעזר בקהילה היהודית אין ארגון גג הבנוי בצורה של פירמידה, ומסודר בצורה של‬ ‫היררכיה שבקודקוד הפירמידה יושבת ההנהגה אבל לארגון הקהילתי יש מספר מאפיינים:‬ ‫1. הקהילה היהודית בנויה על בסיס איגודי שההשתייכות אליה היא מתוך בחירה, רעיון‬ ‫הוולונטריזם, צריך להיות אקטיבי, ללכת להירשם לאיגוד וכו'.‬ ‫2. פדרליזם פלורליזם - אין פירמידה ארגונית אבל צורת הארגון מושפעת מהמבנה הארגוני‬ ‫הכלל אמריקני.‬ ‫אלעזר מעדיף להשתמש בדימוי של פסיפס של ארגונים שמקיימים פעולת גומלין ביניהם תוך שמירה‬ ‫על האוטונומיה המבנית שלהם, הרצון של הארגון הקטן לשמר את עצמו ולשמר את הרעיון שלו. אם‬ ‫הזמן יש יותר ויותר בירוקרטיה יש רצון לשיתוף פעולה בין הארגונים השונים אבל אף אחד‬ ‫41‬ ‫מהארגונים לא מוכן לוותר על האוטונומיה שלו. מכאן שאין סיכוי לתאר מבנה שיתן את התמונה‬ ‫הנכונה של כל הארגונים היהודים בארה"ב, אין מודל או מסגרת אחת.‬ ‫אלעזר מדבר על ארבעה סוגים של ארגונים עפ"י התפקיד שלהם:‬ ‫1. מוסדות כעין ממשלתיים – המוסדות ממלאים תפקידים שבמקום אחר המדינה היתה‬ ‫ממלאת. הם ממלאים תפקידים במישור המקומי והארצי. כאשר הארגון הבולט ביותר הוא‬ ‫הפדרציה.‬ ‫2. המוסדות והארגונים המקומיים - שתפקידם לספק את האינטרסים והצרכים המיידיים‬ ‫והאישיים של היהודים. כמו בית הכנסת המקומי או אחד הארגונים שהתפתחו במשך הזמן כמו‬ ‫"הלאנדמענשאפטען" )ארגונים שהחברים בו הם מאותה עיר מוצא(.‬ ‫3. ארגונים כלל תכליתיים בעלי בסיס המוני – ארגונים שתפקידם לבטא את הערכים והעמדות‬ ‫של הקהילה. כלומר, ארגונים שהוקמו על בסיס אידיאולוגי. לדוגמה: "ארגון בני ברית" )נוסד‬ ‫בשנת 3881, בבסיסו היה ארגון הגנה במשך הזמן הפך להיות ארגון של סעד וערבות הדדית(‬ ‫"הליגה הלאומית נגד השמצה", כל הארגונים הציוניים שהאידיאולוגיה שלהם היא ציונית,‬ ‫"הסתדרות ציוני אמריקה", "נשות הדסה", "פועלי ציון", "המזרחי", "הקונגרס היהודי‬ ‫האמריקאי" )ארגון הגנה שנוסד כארגון שמייצג את תביעות היהודים לאחר מלחמת העולם‬ ‫הראשונה(.‬ ‫4. ארגונים בעלי שטח התארגנות מיוחד – תפקידים קידום תוכניות קהילתיות שונות כמו,‬ ‫מוסדות תרבות, מוסדות להשכלה גבוהה, בתי חולים וכו'.‬ ‫שני המוסדות הראשונים מהווים את היסודות המבניים והשניים האחרונים הם ארגונים‬ ‫שמפעילים את המבנה הקהילתי.‬ ‫אלעזר טוען שזהו סופו של תהליך אך יש לו תהליך התפתחות היסטורי בעל כמה שלבים:‬ ‫בראשית הדרך היתה "הקונגרגציה" - העדה, כלומר, העדה היא שטיפלה במכלול הצרכים היהודיים‬ ‫החל מהנושאים הדתיים כמו בתי הכנסת, בתי הקברות, רשויות וכו', וכלה בנושאים של חברה, חינוך,‬ ‫סעד וכו'.‬ ‫ככל שמגיעים יותר יהודים בתחילה מגרמניה ולאחר מכן ממזרח אירופה מתפתחים ארגונים שונים‬ ‫מהסוגים שהזכרנו לעיל. ככל שמגיעים יותר אנשים יש יותר מחלוקות. בתקופת ההגירה הגדולה‬ ‫מוקמים אלפי ארגונים יהודים, ונוצר מצב של כפילויות.‬ ‫לאחר שההגירה מגיעה לשיאה מתחיל תהליך של "בירוקרטיזציה" )הארגונים מפתחים בירוקרטיה‬ ‫מערכת של מינהל שאמורה ליעל את השירותים( ותהליך של "רציונליזציה" )תיאום בין הארגונים,‬ ‫בייחוד בין הארגונים העוסקים בכפל תפקידים והתייעלות מבחינת הארגון(.‬ ‫התהליך הזה נמשך עד סוף מלחמת העולם השניה שבסופה יש אירועים שמחייבים הערכות ארגונית‬ ‫חדשה.‬ ‫51‬ ‫לאחר המלחמה יש שגשוג כלכלי ורצון היהודים לשפר את המעמד שלהם בתחילה במגורים – יש‬ ‫מעבר לפרברים "הספר המטרופוליטני" הולכים לשכונות חדשות שאין בהם תשתית ארגונית יש‬ ‫צורך ליצור "יש מאין" ובתהליך הזה של המעבר לפרברים יש פריחה של בתי כנסת המוסד שהכי קל‬ ‫לו להתארגן במצבים חדשים. כאשר מקימם את בתי הכנסת מתפתח הדגם של מרכז‬ ‫בית הכנסת רעיון שפיתחו בעיקר הקונסרבטיביים, בית הכנסת הוא לא רק מקום תפילה הוא גם‬ ‫מקום קהילתי שבו יהיה מרכז חברתי, יינתן חינוך יהודי, תהיה פעילות חברתית וכו'.‬ ‫הפדרציות לוקחות על עצמן יותר אחריות ציבורית, הן מרחיבות את השירותים שהן מספקות, הן‬ ‫נכנסות לתכנון קהילתי בכל מיני תחומים, בשלב הזה יש לעיתים התנגשות באינטרסים של‬ ‫בתי הכנסת, התנגשויות בין המועצות הארציות של בתי הכנסת לבין הפדרציות – מאפיין בעיקר את‬ ‫שנות ה- 05.‬ ‫הארגונים הארציים מתרכזים בהכוונה האידיאולוגית, בעמדות ובערכים של הקהילה ומנסים להשפיע‬ ‫על הפדרציות, בתי הכנסת וארגונים אחרים.‬ ‫בשנות ה- 06 יש ירידה בחברות בבתי הכנסת, יש משבר דתי כתוצאה ממרד של הצעירים בממסד,‬ ‫ההיפים – ילדי הפרחים. מה שמחזיר אותם למסלול זה מלחמת ששת הימים שאז הם מתחילים‬ ‫לחפש את השורשים שלהם, את הערכים היהודים.‬ ‫הם לא יכולים לחזור למה שהיה בעבר ובמקום זה הם יוצרים תרבות דתית חדשה – החברות –‬ ‫קבוצות של עשרות משפחות יהודיות שמתכנסות יחד לתפילה, ללימוד, הן מגדירות בעצמן את‬ ‫הערכים החשובים שמתאימים להם.‬ ‫בשנות ה- 08 וה- 09 ישנה התפרסות רחבה של יהודים ברחבי המדינה ובנוסף יש תהליך של‬ ‫התבוללות שיש לו השפעה על הארגון הקהילתי.‬ ‫הפדרציות‬ ‫כיום יש 032 פדרציות ברחבי ארה"ב. הפדרציה הראשונה הוקמה בבוסטון בשנת 5881, רוב‬ ‫הפדרציות התארגנו לאחר מלחמת העולם הראשונה כשהבסיס של הפדרציה הוא מקומי.‬ ‫הפדרציה הוא ארגון טריטוריאלי. למרות שיש ארגון כולל של מועצת הפדרציות, רוב הכוח נמצא בידם‬ ‫של 61 הפדרציות הגדולות ולא בידי מועצת הפדרציות.‬ ‫שלוש שלבים בהתפתחות הפדרציה:‬ ‫1. הליגה – ארגון פעולה בודד לשם איסוף כספים משותף. בשלב של ההגירה הגדולה הרבה‬ ‫ארגונים היו צריכים לאסוף כסף כדי לקיים את פעולותיהם והיו התרמות מצד כולם ולכן חשבו‬ ‫שהכי נכון יהיה לארגן שיטה אחת לאיסוף כספים ולצורך זה הוקמה הליגה שניהלה את המגבית‬ ‫וחילקה את הכסף באופן יחסי למגביות שניהלו קודם לכן באופן עצמאי. הליגה היא אמצעי, מתווך‬ ‫בין הקהילה לארגונים השונים.‬ ‫2. הקונפדרציה – שיתוף פעולה בין כמה ליגות שעדין המטרה הראשונה שלהם הוא איסוף‬ ‫הכספים, יש כאן ניצן של תכנון לגבי הייעוד של הכסף, מה שמתחיל בליגה כאיסוף ממשיך‬ ‫בעשייה של דברים אחרים.‬ ‫61‬ ‫3. הפדרציה – בשלב הזה יש גם את איסוף הכספים אבל יש גם מנגנון שאחראי על תכנון‬ ‫מוקדם של התוכניות השונות, יש גם מנגנון שאחראי על מימוש התוכניות. השלב של הפדרציה‬ ‫הוא השלב שבו יש שיתוף בין הארגונים הפילנתרופיים עם המנגנון של איסוף הכספים.‬ ‫מבנה הפדרציה:‬ ‫המוסד העליון - האסיפה השנתית שאליה מגיעים התורמים הם אלה שבוחרים את ממלאי‬ ‫התפקידים הם בוחרים את הנשיא, את ההנהלה ואת ועד פועל. הם שומעים את הדו"ח השנתי ויש‬ ‫גם מקום להציע שינויים בתכנון.‬ ‫ההנהלה של הפדרציה כוללת גם את התורמים וגם את המתנדבים בעיקר את "בעלי המאה",‬ ‫הניהול היום יומי מתבצע ע"י הועד הפועל הנעזר ברשת של ועדות שהן ועדות מתמידות, ועדות‬ ‫מיוחדות כמו ועדת כספים, ועדת רווחה, חינוך, סעד וכו', הועדות מתמנות ע"י האסיפה. כאשר עולה‬ ‫לדיון סוגיה ספציפית הועדה המיוחדת דנה בסוגיה וממליצה המלצות, לאחר מכן באסיפה הבאה,‬ ‫האסיפה דנה בהמלצות ואם היא מוצאת שיש מקום לבצע אותה הם מקבלים את המימון על מנת‬ ‫לבצע את ההמלצה.‬ ‫בועדה יושבים גם התורמים וגם אנשי המקצוע )פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וכו'( ותפקידם להמליץ‬ ‫המלצות מקצועיות.‬ ‫הפדרציה הופכת להיות יהודית. אם בעבר שכבת המנהיגות היתה בעיקרה ממוצא גרמני‬ ‫והאוריינטציה היתה קוסמו פוליטית במשך הזמן נכנסים יותר ויותר מנהיגים בעלי מחויבות יהודית‬ ‫וזה בא לידי ביטוי בפרוייקטים שהפדרציה מפעילה כמו, זהות יהודית, קשר עם מדינת ישראל, חינוך‬ ‫יהודי וכו'.‬ ‫בנוסף, הפדרציה מקיימת שיתוף פעולה עם המגבית היהודית המאוחדת ‪) UJA‬ארגון שאחראי על‬ ‫סיוע ליהודים מעבר לים(. הפדרציה והמגבית מקימות קמפיין משותף לאיסוף הכספים כאשר במשך‬ ‫הזמן יש שינוי בהקצבות של הכספים. אם בשנות ה- 07 רוב הכסף היה מיועד לתוכניות מעבר לים –‬ ‫בעיקר לישראל הרי שבשנות ה- 08 וה- 09 יותר ויותר כסף נשאר בארה"ב, יש יותר מודעות לקשיים‬ ‫בתוך הקהילה היהודית, יש בעיות של זהות יהודית, נשואי תערובת וכו'.‬ ‫‪UJC‬‬ ‫בשנת 9991 היה איחוד ארגוני בין המגבית היהודית ‪ UJA‬לפדרציה ‪ CJF‬והוקם ארגון חדש‬ ‫כ- 000,007 חברים.‬ ‫‪ – United Jewish Community‬שהוא מאחד 981 פדרציות ו- 004 קהילות עצמאיות בסך הכל‬ ‫העוצמה של הפדרציה היא גדולה הם אוספים בערך 008 מיליון דולר בשנה, יש ייצוג די גדול של‬ ‫ארגונים יהודים ברשימה הארצית, ה- ‪ UJC‬נמצא במקום ה- 6 ברשימה.‬ ‫כיצד אוספים את הכספים?‬ ‫הגישה הישנה, הייתה באמצעות הפעלת לחץ חברתי על התורם, עורכים מסיבות גדולות )קוקטילים(‬ ‫ושם מכריזים באופן פומבי את סכום התרומה.‬ ‫71‬ ‫הגישה החדשה, באמצעות יצירת קשר בין התורם לפרוייקט, שיתופו בתהליך קבלת החלטות,‬ ‫התורם רואה ויודע עבור מה הוא תורם.‬ ‫חוץ מהפדרציות ישנם שלושה ארגונים ארציים גדולים:‬ ‫הועד היהודי האמריקני – נוסד בשנת 6091 יצג את האליטה הגרמנית ברשותם של יעקב שיף ולואי‬ ‫מרשל, הוא נוסד כתגובה לפרעות ברוסיה הצארית, פרעות קישינוב, המטרה שלו היתה להבטיח את‬ ‫זכויות היהודים בכל מקום בעולם ולמען ההגירה לארה"ב.‬ ‫לאחר הקמת המדינה הם הופכים להיות פרו-ישראלים ופועלים למען מדינת ישראל, עוסקים‬ ‫במאבקים נגד אנטישמיות וקירוב דתות שונות וקבוצות אתניות שונות.‬ ‫הליגה נגד השמצה – פועלת במסגרת בני ברית, נוסדה בשנת 3191. גם היא עוסקת במאבק נגד‬ ‫אנטישמיות ובהגנה על מדינת ישראל בעיקר מול קבוצות ערביות בארה"ב. בנוסף, הם מלמדים על‬ ‫השואה במסגרת המאבק נגד הכחשת השואה. הסגנון של הארגון הוא מליטנטי והאוריינטציה היא‬ ‫בעיקר ימנית.‬ ‫הקונגרס היהודי האמריקני – נוסד בשנת 8191, במטרה לייצג את תביעות היהודים בועידת השלום‬ ‫בוורסאי לאחר מלחמת העולם הראשונה.‬ ‫בשנת 9191 התכנסה הישיבה, היהודים שלחו לישיבה זו משלחת מטעמם.‬ ‫בשנת 1291 הארגון פורק כי חלק מהארגונים טענו שהארגון מילא את תפקידו כלומר יש פה חשש‬ ‫מסוים של ארגון מהקמתו של ארגון גג יהודי. לאחר שהוא פורק, כבר ביום המחרת התארגנו בעיקר‬ ‫הארגונים הציונים וארגנו מחדש את הקונגרס היהודי האמריקאי שהאוריינטציה שלו היתה פרו-‬ ‫ציונית.‬ ‫בשנים האחרונות הארגון פועל נגד אנטישמיות, שיטת העובדה שלו היא באמצעות פניה‬ ‫לבית המשפט. כמו כן, הם בעד קידום הזכויות של המיעוטים ובעד הפרדה בין דת ומדינה.‬ ‫בהתפתחות היהודית באמריקה יש כיוון שמעיד על תיאום ושיתוף פעולה של ארגוניים יהודיים אך‬ ‫עדיין אין סימנים לארגון גג אחד מייצג. ניתן לראות שנוצרים מספר ארגוני גג עפ"י התחומים השונים‬ ‫בהם הם עוסקים. ישנם שלוש ארגוני גג שפעילים בתקופה האחרונה:‬ ‫1. מועצת הפדרציות היהודיות – שהתאחדה עם המגבית היהודית המאוחדת.‬ ‫2. המועצה היהודית הארצית ליחסים בין קהילתיים – נוסדה בשנות ה- 04, היא עוסקת ביחסים‬ ‫שבין היהודים לחברה הכללית, ברעיון של זכויות אדם, היא יוצרת קואליציה ומשפרת את תדמית‬ ‫היהודים.‬ ‫3. ועידת הנשיאים – נוסדה בשנת 4591, כוללת את נשיאי הארגונים היהודים הגדולים. המטרה‬ ‫של ועידת הנשיאים היא בעיקר בתמיכה בישראל, שמירה על ההקצבה של הממשל לישראל,‬ ‫בעיקר פעילות פוליטית. במסגרת ועידת הנשיאים פועל הלובי היהודי איפ"ק, הלובי אחראי‬ ‫שישראל תקבל תקציב שנתי.‬ ‫81‬ ‫דניאל אלעזר, "הגיאו-דמוגרפיה החדשה של יהדות אמריקה"‬ ‫דניאל אלעזר טוען שיהדות אמריקה נמצאת בשלב של התארגנות מחדש התאמה של המבנים‬ ‫הקיימים לנסיבות החדשות, הוא מדבר על תנודות גיאוגרפיות ודמוגרפיות.‬ ‫מבחינה גיאוגרפית, הוא מתאר תנועה של יהודים בשני צירים. האחד, הגירה פנימית מאזור צפון‬ ‫מזרח ארה"ב לדרום ארה"ב ולמערב, יש מעבר של יהודים לאזורים חמים יותר. הוא משתמש במושג‬ ‫של "חגורת השמש" לאזור הדרומי. הציר השני, היציאה ממרכזי הערים )הפרברים של שנות ה- 05(‬ ‫לפרברים חדשים מרוחקים יותר, ששם הם מקימים את מה שנקרא "ערי עיבור" קומפלקס שיש בו גם‬ ‫סביבת מגורים וגם סביבת עבודה.‬ ‫מבחינה דמוגרפית, הוא מתייחס לנשים העובדות, יותר נשים יוצאות לעבודה, דבר שמשפיע על‬ ‫גודל המשפחה )מספר הילדים(, יותר משפחות חד הוריות, ומשפחות מעורבות )תוצאה של‬ ‫התבוללות(.‬ ‫ההשלכות על הקהילה היהודית, צריך לראות את ההשפעה על האזור ממנו הם יצאו ומה קורה באזור‬ ‫החדש.‬ ‫באזור הישן, יש דלדול של הכוחות ושל המשאבים, יש קושי לקיים חינוך יהודי כשאין הרבה ילדים.‬ ‫באזורים החדשים, יש התפרסות גיאוגרפית, הרבה יותר ממה שידענו בעבר, יש קושי של חלק‬ ‫מהארגונים להסתגל, לתת מענה למצב החדש שבו הקהילה הרבה יותר מפוזרת, יש קשיים של‬ ‫תחבורה, קשיים של משפחה שכן רוצה לקבל את הערכים אבל היא מרוחקת מהמרכז הקהילתי. בכל‬ ‫מקום חדש המוסד הראשון שמוקם הוא בית הכנסת.‬ ‫הפדרציות נאלצות במקרים רבים לשתף פעולה ביניהם כדי לתת שירותים לקהילה החדשה שנוצרת‬ ‫ובאזורים סמוכים נוצרים קשרים "קונפדרציים".‬ ‫אלעזר מדבר על קושי של הארגונים הארציים להקים רשת של פעילות בכל השכבות החדשות יש גם‬ ‫ניסיון לפתור את הבעיה של פיזור אוכלוסין ע"י יצירת קמפוסים של שירותים לדוגמת, בית אבות‬ ‫לגמלאים, ריכוז של קבוצות בסופי שבוע או בקיץ כדי להעביר תוכנית בנושא זהות יהודית.‬ ‫הם צריכים לתת מענה לבעיה של פיזור האוכלוסייה וגם לשינויים שחלים במשפחה היהודית.‬ ‫דוד אשכנזי )2891(, "המרכז הקהילתי היהודי" ‪JCC - Jewish Community Center‬‬ ‫דוד אשכנזי משמש כמנהל של המרכז הקהילתי בדנוור, הוא מדבר בכינוס של מרכזים קהילתיים ושם‬ ‫הוא מעלה בעיה, הוא אומר שיש שינויים דמוגרפיים בקהילה היהודית שהמרכז הקהילתי לא נותן‬ ‫להם מענה, הוא מדבר על ירידה במספר היהודים לעומת האוכלוסייה הכללית, ירידה בילודה,‬ ‫הזדקנות האוכלוסייה, ירידה במספר הנישואים, עליה במספר המשפחות החד הוריות.‬ ‫לעומת זאת, הוא אומר שהמרכז הקהילתי מאוד קשוח באופן הפעילות שלו, יש הנהלה שמחליטה‬ ‫מהם הכללים, מהם סוגי הפעילויות במרכז והקהילה היא זו שצריכה להתאים עצמה. מבנה שאינו‬ ‫רצוי, לדעתו יש צורך בשינוי הוא משתמש בשני מושגים מהעולם הכלכלי ‪ Selling‬ו- ‪Marketing‬‬ ‫)מכירה ושיווק(.‬ ‫91‬ ‫‪ - Selling‬הדגש הוא על המוכר, שכל מה שמעניין אותו זה למכור מספר רב של מוצרים ברווח גדול‬ ‫ובזמן קצר.‬ ‫‪ - Marketing‬הדגש הוא על הצרכן, יש חשיבות לטעם הקונה.‬ ‫אשכנזי לוקח את המושגים ומשליך אותם על המרכז הקהילתי. כיום המרכז הקהילתי פועל בשיטת‬ ‫ה- ‪ Selling‬אין הקשבה לשטח. לדעתו מה שצריך לעשות זה לפעול בשיטת‬ ‫ה- ‪ Marketing‬צריך בהתחלה להחליף את ההנהלה. ההנהלה צריכה להיות קשובה, ולהיות מוכנה‬ ‫לשינוי, צריך לעודד תוכניות של קבוצות התייחסות חדשות כמו, משפחות חד הוריות אפשר לקיים‬ ‫קבוצות תמיכה עבורם כנ"ל לגבי קבוצות שונות של הומואים ולסביות.‬ ‫סילביה ברק פישמן )9891(, "שינויים בחיים הקהילתיים וההתארגנות הארגונית"‬ ‫המאמר עוסק במקומן של הנשים בפעילות הארגונית.‬ ‫נשים שמתנדבות בארגונים היהודים‬ ‫פישמן מספרת שבשנות ה- 05 נשים יהודיות רבות התנדבו בעבודה קהילתית, מדובר בנשים‬ ‫משכילות ברובן, שיש להן מודעות לעבודה קהילתית, יש להן יותר זמן פנוי משום שיש תכנון ילודה –‬ ‫תכנון משפחה.‬ ‫לאחר מלחמת העולם השניה יש שגשוג, היהודים מחקים את המעמד הבינוני האמריקאי – משפחה‬ ‫קטנה עם צריכה רבה.‬ ‫בשנות ה- 06 מתחילה המודעות הפמיניסטית )מודעות מיליטנטית – הנשים מעלות על סדר היום את‬ ‫הבעיות שלהם( ואז גם מתחילה הביקורת בתוך הקהילה על פעילות הנשים. הטענה של‬ ‫הפמיניסטיות שההתנדבות היא מעין בריחה, בריחה מהבעיות בבית והבעיות בכלל, ההתנדבות‬ ‫עבורן היא מעין ריפוי בעיסוק. בכך שהנשים מתנדבות זה פותר את הארגונים מלהתעמת עם הבעיות‬ ‫האמיתיות של הנשים.‬ ‫הבעיה העיקרית של הנשים היא חוסר שוויון, לנשים אין ייצוג בהנהגה, למרות שעם הזמן רואים יותר‬ ‫ויותר נשים משתלבות בהנהגה ובמקביל יש תהליך של ירידה בהתנדבות של הנשים.‬ ‫המודעות הנשית מובילה לפיתוח קריירה, השקעת זמן בלימודים גבוהים, דחיית הבאת ילדים כל אלו‬ ‫באים על חשבון ההתנדבות, לא נותר להן זמן רב ואת הזמן הנותר הן מעדיפות להשקיע בבילוי עם‬ ‫המשפחה והילדים מה שנקרא "זמן איכות".‬ ‫בנוסף, יש בעיה של פיזור אוכלוסין, יש קשיים פיזיים להגיע למרכזים הקהילתיים בארגונים היהודים.‬ ‫נשים שמועסקות בשכר בארגונים יהודים‬ ‫הטענה של פישמן שבשנים האחרונות יש גידול במספר הנשים הזוכות להכשרה מקצועית קהילתית.‬ ‫אולם, מעטות הנשים הזוכות להתקדם, ללימודים אין ביטוי בקידום שלהם בפועל.‬ ‫יש בעיה כפולה - פער בייצוג ופער בשכר. דוגמה לדימוי של נשים שיוצרת חוסר שוויון:‬ ‫נשים נחשבות לפחות יציבות בעבודה )הריון, חיסורים וכו'(.‬ ‫02‬ ‫ההמלצה של פישמן שכדי לקדם את המטרות הפמיניסטיות הנשים צריכות להיות אגרסיביות,‬ ‫אסרטיביות.‬ ‫פלורליזם דתי והקהילה היהודית באמריקה‬ ‫בארה"ב התעצבו 3 זרמים מרכזים ביהדות – שני הזרמים הגדולים הם הרפורמים והקונסרבטיבים‬ ‫שהם בערך %03 כל אחת מהן כאשר האורתודוקסים הם מיעוט בקרב יהדות ארה"ב בין %01-%8.‬ ‫הרפורמיים‬ ‫הזרם הגדול ביהדות, הוא קשור להגירה הגרמנית במהלך המאה ה- 91. הוא מתחיל בגרמניה עם‬ ‫תנועת ההשכלה, חכמת ישראל, כשהרעיון הוא שצריך להתאים את העיקרים הדתיים למציאות‬ ‫המודרנית. הרעיון הזה מגיע יחד עם המהגרים הגרמנים לאמריקה, באמריקה באותה תקופה אין‬ ‫אורתודוקסיה חזקה אין סמכות רבנית, יש גישה פלורליסטית )ריבוי של זרמים(, "איש איש באמונתו‬ ‫יחיה", הרעיון של דתיות חופשית נוצרה בגלל הצעירים שרוצים להשתלב בחברה וזה אומר לחקות‬ ‫את המנהגים של הפרוטסטנטים, של החברה הכללית, הם גם נמצאים במקום שיש להם קושי לבטא‬ ‫את יהדותם בצורה קהילתית, הם נמצאים בשלב של כיבוש הספר כל התנאים האלה מאפשרים להם‬ ‫לשנות את העיקריים הדתיים.‬ ‫ההתחלה של הרפורמה בארה"ב באה מהיוזמה של הקהל שהוא זה שקבע את סדרי התפילה, לאחר‬ ‫מכן מגיעים רבנים רפורמים אינטלקטואלים והם מנסחים את העיקרים הדתיים של הרפורמה, בא‬ ‫לידי ביטוי בשנת 5881 כאשר 91 רבנים מתכנסים בעיר פיטסבורג ושם הם מנסחים את "מצע‬ ‫פיטסבורג" שיש בו 8 סעיפים שמה שמשותף להם הוא הרציונליזם והשליחות. כלומר, הדת היהודית‬ ‫היא דת רציונלית היא משתלבת עם המדע, עם הקדמה, אנחנו מקבלים את הערכים והמצוות‬ ‫המוסריות, כל המצוות האחרות של חוקת משה, כל המצוות שקשורות בהקרבת קורבנות הם מצוות‬ ‫שהיו מתאימות בזמנם כאשר היהודים חיו את החיים שלהם בארץ ישראל כיום המצוות האלו זרים‬ ‫לציביליזציה המודרנית.‬ ‫דבר נוסף, השינוי בהגדרה העצמית – הם שוללים את היסוד הלאומי בהגדרה של הדת, של היהדות‬ ‫"איננו רואים עצמנו עוד כאומה, אלה כקהילה דתית" מה שמשותף להם זה האמונה ואמונה אפשר‬ ‫לקיים לא רק בארץ ישראל כי אם גם באמריקה. אין להם עניין ברעיון של עליה לארץ ישראל.‬ ‫הרפורמים יגידו שהציונות תגרום לבדלנות ולדעתם הציונות היא דבר מזיק, הם שוללים את כל‬ ‫הרעיונות המיסטיים הנמצאים ביהדות.‬ ‫הרפורמה התרחקה מאוד מהמסורת היהודית. הכיוון של התנועה הרפורמית הוא מאנטי‬ ‫ציונות/לאומיות לציונות גמורה בסופו של התהליך, היום הם חברים בקונגרס הציוני. השינוי הזה‬ ‫מתרחש בשנת 3791 בועידה של הרבנים הרפורמים בקולומבוס, שם הם משנים את המצע של‬ ‫פיטסבורג שבו הם אומרים שהיהדות היא הנשמה וישראל היא הגוף.‬ ‫12‬ ‫למרות שהתנועה הרפורמית היתה אנטי ציונית חלק מהרבנים היו ציונים ואפילו היו בהנהגה של‬ ‫הציונות האמריקאית והם אלו שנאבקו לקרב בין הרפורמה לציונות.‬ ‫הרפורמים גם מכירים "בסיוע של הקמה מחדש של ארץ ישראל כמולדת יהודית וכמרכז לתרבות‬ ‫יהודית וחיי הרוח". ארץ ישראל מרכז ולא המרכז היא מרכז בדיוק כמו ארה"ב.‬ ‫לאחר מלחמת העולם השניה הרפורמים רואים בארץ ישראל מקום מקלט מעשי לבעיית היהודים והם‬ ‫נרתמים לפעילות פוליטית כדי לתמוך בתוכנית החלוקה.‬ ‫מכל המשתמע מכאן עולה הטענה של האורתודוקסים שהרפורמה היא לא זרם לגיטימי.‬ ‫לאחר מלחמת העולם השניה יש שני קווים מגבילים בהתפתחות הרפורמה:‬ ‫קו אחד שמתקרב לעם היהודי ולמסורת והקו האחר שמתרחק מהמסורת ומתאים עצמו לעולם‬ ‫המודרני. בפועל זה מתבצע בשני הכיוונים, מכוון שאין כפיה דתית יש מוסד רבני שנפגש וקובע‬ ‫הלכות אבל יש חופש פרשנות ולכן אפשר לראות ניו-אנסינים שונים.‬ ‫אפשר לומר שהשינוי חל משום שאנחנו עוברים מאוטונומיה אינדיבידואלית לדיאלוג. לא רק התבונה‬ ‫היא שמובילה אותנו אלה יש צורך בדיאלוג שהוא גם לא רציונלי.‬ ‫מה ששבר את האופטימיות האוניברסלית היתה השואה, אם הם האמינו שאפשר לבטל את הרוע אז‬ ‫השואה הראתה שהרוע קיים והנחמה נמצאת ביהדות.‬ ‫הרפורמים שינוי את המצע מספר פעמים – בשנת 6791 בסן-פרנסיסקו ובפעם האחרונה‬ ‫בשנת 9991, בעיר פיטסבורג שם הם הסבירו איך אפשר לחיות עם שני הקווים:‬ ‫הקו שמתקרב למסורת – הם מכירים במציאות האל, ברעיון של אלוהים מול הברית.‬ ‫הקשר בין היהודים לאלוהים צריך להיעשות ע"י קיום מצוות, התורה היא היסוד של החיים היהודים‬ ‫ואם התורה היא היסוד אז התורה כתובה בעברית ולכן חשוב ללמוד עברית.‬ ‫במאה ה- 91 עלה הרעיון של אפשרות להזיז את השבת ליום ראשון היום הם אומרים שהשבת‬ ‫מבטאת את הערכים היהודים. הערבות ההדדית "כל ישראל ערבים זה לזה". בית הכנסת כמרכז‬ ‫החיים היהודים. המחויבות למדינת ישראל הם מעודדים עליה.‬ ‫הקו שמתרחק מהמסורת – הם אומרים שיש מחלוקת על המשמעות של אלוהים כל אחד ראשי‬ ‫לפרש מהי דמותו של אלוהים. הם מסייגים את המצוות, הם מחייבים את המצוות שמתאימות להם‬ ‫כיחידים וכקהילה. הם מקיימים דיאלוגים עם קבוצות אחרות, כלומר אין דת אחת שעדיפה על פני‬ ‫ראותה. הם תומכים בפלורליזם דתי ותרבותי )הפנמה של הפלורליזם – שוויון בין גברים לנשים, יש‬ ‫נשים רבניות נשים נספרות במיניין, עולות לתורה וכו'(. הם מכירים בסוגים שונים של משפחות.‬ ‫הייצוג של הרפורמים בישראל:‬ ‫22‬ ‫"התנועה ליהדות מתקדמת" הם מתרחקים מהמילה רפורמה, יש להם סניף של בית מדרש לרבנים‬ ‫בירושלים ‪ ,Hebrew Union College‬המוסד שמכשיר רבנים, שהתלמידים שלהם באים לשנת‬ ‫לימודים בישראל. יש להם קהילות רפורמיות ברחבי המדינה, יש להם שני קיבוצים בערבה יהל ולוטן.‬ ‫יש להם תנועת נוער שנקראת תל"ם. הם הולכים ומרחיבים את הייצוג שלהם בארץ, הם רואים עצמם‬ ‫כאלטרנטיבה לזרם האורתודוקסי, הם נותנים מענה ליהודים שיהדותם מוטלת בספק כמו גם‬ ‫לחילונים.‬ ‫הקונסרבטיבים‬ ‫הם מתחילים את דרכם בגרמניה בשנת 5481 עם אדם בשם זכריה פרנקל, פרנקל כותב תזה על‬ ‫היהדות החיובית וההיסטורית. הוא אומר שיש שני גורמים בהתפתחות ביהדות יש ערכים נצחיים‬ ‫שאי אפשר לשנות אותם אבל יש גם ערכים היסטוריים. יש ערכים שהתעצבו בזמן שהיהודים חיו‬ ‫כמיעוט בחברת רוב בגלות כאשר היתה אינטראקציה עם התרבויות שמסביב, ויש ערכים שהם בני‬ ‫זמנם שהם ניתנים לשינוי.‬ ‫ההלכה היהודית – הרפורמים דוחים את ההלכה היהודית כבסיס ומקבלים את הרציונל. לעומת זאת‬ ‫הקונסרבטיבים מקבלים את ההלכה כבסיס אבל טוענים שיש יסודות בתוך ההלכה שניתנים לשינוי,‬ ‫שניתן לפרש אותם מחדש ברוח הזמן. לדוגמה, מסכת עבודה זרה, 81 צווים למניעת קשר חברתי בין‬ ‫יהודים לגויים. דוגמה נוספת, אסור ליהודי לאכול לחם שנאפה ע"י גוי, הקונסרבטיבים רוצים להשתלב‬ ‫בחברה הכללית אז איך הם יכולים להשתלב בחברה אם הם מקבלים את הרעיון של איסור קניית‬ ‫לחם מגוי ולכן יש צורך בשינוי הלכה זו.‬ ‫הרעיון של הקמת זרם קונסרבטיבי מתחיל בגרמניה ומגיע לארה"ב, הוא מתפתח בקרב קבוצה של‬ ‫רבנים שנמצאת בויכוח עם הרבנים הרפורמים, קבוצה של הרבנים שמעונינת לתקן את היהדות אבל‬ ‫טוענת שהרפורמים הלכו רחוק מידי ולכן הם מפתחים את הזרם שאומר שיש יסוד הלכתי שחלקים‬ ‫ממנו ניתן לפרש ברוח הזמן.‬ ‫בשנת 6881 שנה לאחר שהרפורמים מנסחים את הצהרת פיטסבורג מקימים הקונסרבטיבים בית‬ ‫מדרש לרבנים "הסמינר התיאולוגי היהודי". בתחילת המאה ה- 02 מוזמן אדם בשם סולומון שכטר‬ ‫לעמוד בראש הסמינר הוא מארגן את הסמינר מחדש. בשנת 3191 הוא מקים את איחוד בתי הכנסת‬ ‫של הקונסרבטיבים ומכאן ואילך אפשר לדבר על זרם נוסף והוא הזרם הקונסרבטיבי.‬ ‫מה שגורם להתפתחות הזרם הזה הוא ההגירה המזרח אירופאית. הזרם הזה נותן מענה ליהודים.‬ ‫הם מסורתיים אבל לא יכולים לקיים את "תרייג המצוות" בארה"ב. הקונסרבטיבים נותנים להם את‬ ‫המענה גם שמירה על הערכים הבסיסיים וגם השתלבות בחברה.‬ ‫הקונסרבטיבים מפתחים את הרעיון של מרכז בית הכנסת, בית הכנסת משמש כמרכז של החיים‬ ‫היהודים, הוא מבטא את הערבות ההדדית בין היהודים, הוא אינו רק מקום תפילה כי אם מקום שבו‬ ‫מקיימים גם פעילויות חברתיות, חינוכיות וכו'.‬ ‫32‬ ‫הם שמים דגש על השפה האנגלית כמו הרפורמים. לדעתם כדי למנוע התבוללות צריך לשלב את‬ ‫השפה האנגלית בתפילות, גם אצלם יושבים גברים ונשים יחד, בשלב מסוים הם נותנים גם תפקידים‬ ‫לנשים )הנשים נספרות במנין, הנשים יכולות ללמוד להיות רבניות וכו'(.‬ ‫איך בודקים סוגיה הלכתית? שואלים שתי שאלות:‬ ‫1. האם הסוגיה מעוגנת בהיסטוריה ובנוסח התורה עצמה?‬ ‫2. האם ההכרעה בסוגיה תביא לחיזוק התורה כולה, האם הסוגיה תחזק את הקהילה או תפגע‬ ‫בה?‬ ‫הוא מביא מספר דוגמאות:‬ ‫1. נסיעה לבית הכנסת בשבת – הרפורמים לא רואים שום בעיה בכך, הקונסרבטיבים לא‬ ‫מוצאים שום תקדים היסטורי לעומת זאת הם טוענים שאם הם יאשרו נסיעה בשבת רק לבית‬ ‫הכנסת הם יחזקו בכך את הקהילה משום שכך יוכלו יותר אנשים להגיע לבית הכנסת ולכן יצא‬ ‫פסק הלכה שאומר שמותר לנסוע בשבת רק לצורכי פולחן.‬ ‫2. נשים במיניין – הקונסרבטיבים לא מוצאים איסור הילכתי, לעומת זאת לרוח המודרניות הם‬ ‫מאפשרים לנשים להיות בבית הכנסת וברוח הפמיניזים הם מקרבים את הנשים. פסק הלכה‬ ‫נשים יכולות לשמש חלק ממיניין.‬ ‫בתוך הזרם הזה היה אישיות נוספת והוא הרב מרדכי קפלן אשר פרסם בשנת 4391 את הספר‬ ‫"היהדות כציויליזציה" למעשה הוא גרם לשינוי בתפיסות של הקונסרבטיבים – הוא נותן הגדרה‬ ‫רחבה יותר ליהדות וזה התרבות, מוסר יהודי. למעשה לפי התפיסה שלו הערכים החשובים ביהדות‬ ‫הם אותם ערכים שעשויים לחזק את התפקיד של הקהילה, ערכים שיש להם משמעות בחיי הקהילה‬ ‫הוא מעביר את הרעיון מהתיאולוגיה של אלוהים של סמכות לסוציולוגיה. מתוך הרעיונות של קפלן‬ ‫צמח זרם קטן מאוד שמנה %3-%2 מהאוכלוסייה והם נקראים "רקונסטרוקציוניסטים" )בניה‬ ‫מחדש( – לבנות מחדש את הציביליזציה של העם היהודי.‬ ‫ההבדלים המרכזים בין הרקונסטרוקציוניסטים לקונסרבטיבים הוא:‬ ‫הרקונסטרוקציוניסטים הם יותר עם נטייה אינטלקטואלית, הם יותר ביקורתיים ביחס למהות היהודית‬ ‫הם שואלים את עצמם את השאלה מדוע – מדוע צריך לשנות? או מדוע צריך לנסח מחדש? בעוד‬ ‫שהקונסרבטיבים מדגישים את השאלה כיצד – כיצד לשנות?‬ ‫לרקונסטרוקציוניסטים חשוב חופש המחשבה וחופש הפרט לעומת ההלכה והרבנים הקונסרבטיבים.‬ ‫הרקונסטרוקציוניסטים שוללים את היסודות המטאפיזיים )לא דנים בנושא של התגלות אלה בתפקיד‬ ‫הערכים(.‬ ‫הביטוי של התנועה הקונסרבטיבית בישראל:‬ ‫42‬ ‫מתחילת דרכם הם היו ציונים, נושא ארץ ישראל השתלב באידיאולוגיה שלהם, הם תמכו בישוב‬ ‫היהודי וכמובן לאחר הקמת המדינה הם עלו ארצה.‬ ‫כיום יש להם כ- 05 קהילות הם נקראים "התנועה המסורתית", יש להם בתי ספר יסודי ותיכון, יש‬ ‫להם בית מדרש לרבנים ע"ש סולומון שכטר, תנועת נוער בשם נוע"ם, יש להם קיבוץ בצפון בשם‬ ‫חנתון ע"י נצרת ומושב בשם שורשים ע"י כרמיאל.‬ ‫אורתודוקסים‬ ‫מקבלים את ההלכה כלשונה, כל הערכים הדתיים הם מקודשים.‬ ‫בימינו אין סמכות הלכתית שיכולה לשנות את העיקריים הדתיים.‬ ‫דניאל אלעזר )2891(, "דרכו של בית הכנסת האמריקני"‬ ‫*ממליץ לקרוא את המאמר‬ ‫הרעיון המרכזי במאמר, בית הכנסת האמריקני עובר תהליך של מודרניזציה.‬ ‫מצד אחד הוא מתאים עצמו למציאות החדשה מצד שני הוא מבקש לשמור על הרציפות עם העבר,‬ ‫יש הבדל בסיסי בין בית הכנסת בעולם הישן לזה שבארה"ב.‬ ‫בארה"ב אין כפיה, הכל וולנטרי ולכן צריך להיות קשר גומלין בין דרישות בית הכנסת לדרישות‬ ‫היהודים, אם הרבנים היו נוקשים מידי אז לא היו באים מתפללים, ולכן צריך לעשות שינויים ופשרות.‬ ‫בנוסף, בית הכנסת מושפע משני מקורות:‬ ‫מצד אחד, מצורת הארגון האמריקאי )יש ועד שמנהל את בית הכנסת, יש ממלאי תפקידים, יש חוקה‬ ‫וכו'(. ומצד שני, יש השפעה פרוטסטנטית על הדגם של בית הכנסת ועל צורת הפולחן.‬ ‫נקודה נוספת, מעמד הרב שעובר שינוי, יש הבחנה בין מנהיגות קוסמופוליטית למנהיגות מקומית,‬ ‫מנהיגות קוסמופוליטית תחום העניין שלה חורג מעבר לעניין הקהילה יש צורך ברבנים כריזמטיים‬ ‫שפעילים גם במישור הארצי לעומת זאת מנהיגות מקומית הרבנים הם מקומיים.‬ ‫עד להקמת בתי מדרש לרבנים בכל התקופה שאין סמיכה רבנית פורמלית יש חשיבות רבה לכריזמה‬ ‫של הרבנים. כאשר הרבנות הופכת להיות מקצוע נלמד יש ירידה במעמד הרבנות כי אז נכנסים גם‬ ‫רבנים ממוצעים.‬ ‫יש תחרות בין הרב לבעלי תפקידים נוספים )החזן, המנהלן וכו'( יש גם ציפייה בקרב חלק מהקהילה‬ ‫שהרב יהיה יותר יועץ, מורה, מאשר מדריך רוחני או פוסק הלכה.‬ ‫מעמד האישה‬ ‫מה קורה לנשים בחיים הדתיים? למעשה יש מהפכה במעמד הנשים בחיים הדתיים.‬ ‫סילביה ברק פישמן, "תפקיד הנשים בתחום הדתי"‬ ‫פישמן תכנה תחיה )רנסנס( בחיים הדתיים. כדי להבין את גודל המהפכה צריך לדון במעמד האישה‬ ‫עפ"י ההלכה )עד כמה האישה לא היתה מעורבת(.‬ ‫בהיסטוריה היהודית יש מספר תקופות ביחס לנשים:‬ ‫52‬ ‫בתקופת התנ"ך – היחס לנשים היה חיובי, האמהות – יש יראת כבוד, אפשר לראות את היחס‬ ‫החיובי למרים אחות משה, לדבורה הנביאה וכו'.‬ ‫תקופת המשנה והתלמוד – חל שינוי ביחס לנשים, כבר בבית המקדש אפשר למצוא מקום שנקרא‬ ‫"עזרת נשים" )יש הפרדה בין נשים לגברים(. במשנה מסכת קידושין שם נאמר "כל מצוות עשה‬ ‫שהזמן גרמן" – מצוות שתלויות בזמנים קבועים הגברים חייבים והנשים פטורות משום שיש להן‬ ‫מטלות בבית והן צריכות לגדל את הילדים ולכן הן לא יכולות לקיים מצוות עפ"י לוח זמנים. מכאן‬ ‫הדרך קצרה מרחיקים את הנשים מתפילה, מהציבור, יש נוסחאות שונות של צניעות, יש מקומות‬ ‫מסוימים שהאישה לא יכולה להיות בהם. במשך הזמן חל שינוי במעמד האישה שהופך אותה להיות‬ ‫נחותה מהגבר מבחינת ההלכות הציבוריות – הגבר הוא שמקיים את הפולחן, מחייבים את הגברים‬ ‫במצוות עשה ואל תעשה.‬ ‫אפשר למצוא מקומות שבהם מעמד האישה לא נפגע למשל בעולם החסידי, ידוע על ביתו של הבעל‬ ‫שם טוב שהחמירה עם עול המצוות והיתה מנהיגה דתית.‬ ‫התבטאויות שליליות כלפי נשים:‬ ‫"נשים דעתן קלה"‬ ‫נשים הן צייתניות, עצלניות, דברניות וכו'..‬ ‫הגברים מחויבים לשמור על צניעות האישה‬ ‫הגבר מקדש את האישה‬ ‫האישה קודמת לגבר בפדיון שבויים‬ ‫נשים הן רחמניות‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫-‬ ‫התבטאויות חיוביות כלפי נשים:‬ ‫מעמד הנשים נחות ממעמד הגבר למרות שאין סיבה, הסיבות נוצרו מנסיבות היסטוריות. בהשוואה‬ ‫לאומות העולם מעמד האישה היהודיה היה הרבה יותר טוב.‬ ‫השינויים המתרחשים בקהילה היהודית באמריקה - השפעת הפמיניזם והשפעת הנשים‬ ‫בקהילה הדתית:‬ ‫שני מאמרים מתייחסים לנושא, האחד של סילביה ברק פישמן שמדבר על השפעת הפמיניזם על‬ ‫החיים של היהודים האמריקאים, והשני של פרדל שפיגל המתייחס לנושא של נשים רבניות.‬ ‫סילביה ברק פישמן )9891(, "תפקיד הנשים בתחום הדתי"‬ ‫פישמן אומרת שהתפקיד של הנשים בקהילה הדתית גרמה לתחייה יצירתית באורח החיים היהודי.‬ ‫השינוי הוא לטובה והוא מחזק את הקהילה.‬ ‫השינויים המתרחשים בארה"ב במעמד האישה:‬ ‫62‬ ‫♦ חגיגת אירוע החיים – הכוונה לציוניים כמו הולדת הבת. שינויים אלו מתרחשים אצל‬ ‫הקונסרבטיבים והרפורמים – משווים את מעמד הבת למעמד הבן. יש טקס בבית הכנסת עם‬ ‫תפילה וזה מראה שיש חשיבות גם לאישה מרגע הולדתה.‬ ‫♦ בטקס הנישואין – לכל זרם יש נוסחים משלו לכתובה. לצד הכתובה המסורתית יש נוסחים‬ ‫נוספים לכל זרם בנפרד. החתן מקדש את הכלה והכלה מקדשת את החתן, בכך הם נותנים לטקס‬ ‫משמעות מודרנית.‬ ‫♦ השתתפות הנשים בתפילות – הנשים נחשבות חלק מהמניין, הן יכולות לעלות לתורה, לתקוע‬ ‫בשופר ובעיקר אצל הרפורמים הן יכולות לומר קדיש.‬ ‫♦ חינוך דתי לבנות – יש יותר מודעות לחינוך דתי גם לבנות וזה נכון לשלושת הזרמים.‬ ‫♦ ההגות, התפילה, המדרשים – יש יותר עיסוק של נשים בתיאולוגיה, בלימודים גבוהים, ניסיון‬ ‫לפרש את ההלכה מנקודת מבט נשית פמיניסטית. כמו למשל: הניסיון לפרש את משמעות האל ולאו‬ ‫דווקא בהתייחסות לזכר.‬ ‫אפשר למצוא שתי גישות ביחס להלכה:‬ ‫1. גישה מתונה יותר, ניתן לייחס אותה לזרם הקונסרבטיבי – צריך לאמץ אורח דתי לפי ההלכה‬ ‫תוך כדי השגת שינויים לטובת הנשים במסגרת החוקים ההלכתיים.‬ ‫2. גישה קיצונית יותר, ניתן לייחס אותה לזרם הרפורמי – צריך לגלות יחס גמיש כלפי ההלכה,‬ ‫כלומר לאמץ חובות המנוגדות להלכה. כאשר יש עימות בין הערכים ההלכתיים לבין הערכיים‬ ‫הפמיניסטיים, יש לאמץ את הערכים הפמיניסטיים.‬ ‫מבחינת עוצמת השינויים:‬ ‫השינוי הכי משמעותי הוא שהנשים יכולות לשמש כרבניות.‬ ‫בשנת 2791 הוסמכה הרבנית הראשונה בזרם הרפורמי.‬ ‫בשנת 5891 הוסמכה הרבנית הראשונה בזרם הקונסרבטיבי.‬ ‫פרדל שפיגל )4991(, "נשים רבניות"‬ ‫שפיגל טוענת שיתכן מצב שבו רוב הרבנים הלא אורתודוקסים יהיו נשים. כלומר יש עלייה בהרשמה‬ ‫של נשים למקצוע הרבנות בבתי המדרש הרבניים.‬ ‫מכאן נשאלת השאלה: איך דבר זה ישפיע על מוסד הרבנות ועל הקהילה? האם תהיה פגיעה‬ ‫במעמד הרב?‬ ‫הרעיון הוא שבגלל שיש פער בין נשים לגברים, אפשר להעריך שתהיה פגיעה במעמד הרב.‬ ‫יש כל מיני דעות בהקשר זה: יש הסבורים בקהילה שנשים ישנו את המקצוע משום שנשים פחות‬ ‫מעונינות להיות פוסקות ונכונות יותר להקשיב ולייעץ מאשר להטיף. דעה אחרת טוענת, שלא יהיה‬ ‫שינוי והבדל – משום שאין הבדל בין נשים לגברים במילוי תפקיד זה כרבניות.‬ ‫שפיגל טוענת שבחברה סקסיסטית - חברה שיש בה פער/קשר בין כסף לבין סטטוס, ובין מין‬ ‫וסטטוס, אפשר לתאר שני תרחישים:‬ ‫72‬ ‫1. תהיה פגיעה במעמד הרב כסמל וכמייצג היהדות.‬ ‫2. כניסה של נשים לרבנות תעורר את הקהילה, תגרום לכך שחברי הקהילה ירצו יותר שותפות‬ ‫בחלוקה האחריות ובמורשת היהודית ויתגייסו לסייע לנשים הרבניות. כלומר, הזהות היהודית‬ ‫תבוא לידי ביטוי בכל הקהילה.‬ ‫במצב הנוכחי התרחיש הראשון הוא התרחיש הדומיננטי.‬ ‫נתונים:‬ ‫משנת 2791 – 0002 הוסמכו 153 נשים ו- 928 גברים.‬ ‫משנת 5891 – 0002 הוסמכו 411 נשים ו- 132 גברים.‬ ‫בזרם הרפורמי‬ ‫בזרם הקונסרבטיבי‬ ‫ניתן לראות שבשני הזרמים יש עדין רוב לגברים, אבל רואים שישנה מגמת עלייה אצל הרפורמים‬ ‫עליה לעומת ירידה מסוימת אצל הגברים ואילו אצל הקונסרבטיבים זהו מצב של שוויון בהרשמה.‬ ‫ניתן לראות כי נשים ממלאות תפקידים זוטרים בקהילות כגון, עוזרות לרב וכו'. בדרך כלל תפקיד‬ ‫הרבנית מתרחש בפריפריות. ישנה התמודדות עם מצב חדש, וכמו כל דבר חדש לוקח זמן עד שהוא‬ ‫מוטמע.‬ ‫במאמר של פישמן רואים שיש השפעה של הפמיניזם בקרב האורתודוקסיה.‬ ‫התחומים שבהם יש התפתחות חיובית:‬ ‫1. חינוך דתי לבנות – יש יותר מודעות לחינוך דתי לבנות.‬ ‫2. תפילה של נשים בצוותא – נשים יכולות להתפלל במיניין של נשים בלבד.‬ ‫3. קריאה בספר התורה - בפורום של נשים.‬ ‫4. תחום העירוב – תוחמים את התחום של העיר כדי שיהיה אפשר לטלטל חפצים בחגים‬ ‫ובשבתות.‬ ‫בתחום אחד עדין יש בעיה וזהו תחום הנישואין/גירושין – יש בעיה של מתן גט, בעיה של נשים‬ ‫עגונות.‬ ‫באופן מעשי, הקהילה מבחינה בקשר ההלכתי המסורתי. ניתן לקבוע שיש ירידה בקיום המצוות,‬ ‫ובקיום אורח החיים עפ"י ההלכה. השאלה היא: האם יש להסיק מכך שיש תהליך של התרחקות‬ ‫מהיהדות? האם מדובר בהתבוללות? או שיש כאן הסבר אחר.‬ ‫אין ספק שחלק מהעניין הוא ששיעור מסוים מיהודי ארה"ב נמצאים בתהליך של התבוללות )נישואיי‬ ‫תערובת(. אבל חלקים אחרים מבטאים את יהדותם בצורה שונה.‬ ‫ישעיהו )צ'רלס( ליבמן, "ריטואל, טקס ובנייה מחדש בחיים היהודיים בארה"ב"‬ ‫המאמר מתאר תופעה של ירידה מתמדת בשמירת המצוות בקהילה היהודית.‬ ‫82‬ ‫ריטואל – הדרך המסורתית לקיום המצוות – התנהגות דתית שמשרתת תכלית.‬ ‫טקס – פעולה חברתית סמלית.‬ ‫עפ"י ההבחנה הזו רואים שיש ירידה בריטואל, אבל יש עלייה בטקס. והטקס הזה מדגיש את הערבות‬ ‫ההדדית, את הקהילתיות, את הקשר שבין הקהילה לעבר היהודי.‬ ‫צורה אחרת להראות את השינוי היא ע"י מספר פרמטרים שדרכם היהודים בוחנים מחדש את‬ ‫המורשת היהודית:‬ ‫1. פרסונליזם – באיזו מידה המצווה חשובה לאדם.‬ ‫2. וולונטריזם – חופש הבחירה של היחיד לגבי הערך.‬ ‫3. אוניברסליזם – באיזו מידה הערך נכון ומתייחס לכלל.‬ ‫4. מורליזם – באיזו מידה הערך הוא מוסרי ומעיד על חיי המוסר.‬ ‫עפ"י הפרמטרים האלו ניתן לראות שיהודי ארה"ב מפרשים מחדש את המסורת היהודית ונותנים‬ ‫משמעות אישית למצווה, ומעונינים לתת לה ערך אוניברסלי ומוסרי.‬ ‫אבל באופן הזה הם גם מבטאים את רצונם לשמור על זהות יהודית.‬ ‫שיף )1991(, אתגרים וכיוונים בחינוך יהודי משפחתי‬ ‫בין כתיבת שני המאמרים מפרידות 3 שנים. במאמר זה יש תוכנית לחינוך יהודי משפחתי.‬ ‫שיף יותר אופטימי במאמר הזה, הוא אומר שיש תוכנית ולכך שתי סיבות:‬ ‫1. יהודי ארה"ב מכירים בעובדה שיש קיטוב בקהילה )חלק מתקרב ליהדות וחלק אחר מתרחק(.‬ ‫2. המחקר הראשון שהוא ציטט גרם לזעזוע בממסד ולרצון לשינויי.‬ ‫הוא מתאר 8 סוגים של חינוך משפחתי יהודי, בכל קהילה פיתחו צורה משלהם לחינוך.‬ ‫העיקרון שמנחה את התוכנית היא תוכנית מקבילה להורים ולילדים, חוויות משותפות‬ ‫שהמשפחה עוברת החינוך היהודי‬ ‫תפקיד החינוך היהודי – קידום תחושת הזהות היהודית, הנחלת ערכים, נורמות והתנהגות.‬ ‫עד לסוף מלחמת העולם ה- ‪ II‬החינוך היהודי היה בעדיפות משנית בקהילה, ויש לכך 3 סיבות:‬ ‫1. מדובר בדור של מהגרים - המשפחה היא זו שצריכה להעביר את הערכים היהודים‬ ‫ולמשפחה יש עדיין את הכלים לכך.‬ ‫2. כאשר היהודים חיו באזורים הצפופים – היהדות, האתניות היהודית היתה גלויה לעין ברחוב‬ ‫היהודי, האתניות היתה הגורם שסייע להעביר את המסרים של זהות יהודית.‬ ‫3. הרצון של היהודים להשתלב בחברה – בתהליך הזה ביה"ס הציבורי נתפס כסמל לשוויון‬ ‫הזדמנויות. היהודים מחייבים את ביה"ס הציבורי ששם ילמדו אנגלית ויקבלו השכלה מקובלת‬ ‫וילמדו להיות אמריקאים.‬ ‫בביה"ס הציבורי לא לומדים דת )לא דת יהודית ולא דת נוצרית( – יש הפרדה בין דת למדינה.‬ ‫מהסיבות האלה החינוך היהודי היה בעדיפות משנית.‬ ‫92‬ ‫השינוי מתרחש לאחר המלחמה כאשר מתרחשים מספר שינויים:‬ ‫♦ מנקודת מבטה של המשפחה – יש ירידה בזהות היהודית, ירידה בידע היהודי. חלק גדול‬ ‫מהמשפחות זקוק לתמיכה חיצונית לצורך העברת הזהות.‬ ‫♦ מבחינת האתניות – מדברים על תהליך "הפרבור" )מעבר לפרברים(, מקומות, שכונות חדשות‬ ‫שבהן היהדות אינה גלויה לעין.‬ ‫♦ מבחינת בית הספר הציבורי – יש ירידה בערכו או ברמתו של ביה"ס הציבורי ויש שינוי בהרכב‬ ‫החברתי של התלמידים, כלומר כניסה של מיעוטים, קיצונים יותר )שחורים(. זה ממריץ את היהודים‬ ‫לחפש מסגרות אחרות.‬ ‫כשמדברים על דור שני ושלישי הם אינם צריכים להוכיח את האמריקניות שלהם.‬ ‫מבחינה פורמלית בשנת 1591 יש כינוס של אנשי הקהילה ואנשי חינוך – הם נקראים "החברה‬ ‫האמריקאית לחינוך יהודי", הם מתכנסים כדי לבדוק מספר דברים: הם בודקים את החינוך היהודי‬ ‫ואת מידת התאמתו להתפתחות הילד, ההתאמה לתרבות האמריקנית, הערכה למורשת היהודית‬ ‫והזהות עם העולם היהודי ומדינת ישראל.‬ ‫שני היבטים שיש בהם מתח: מצד אחד, התרבות האמריקנית ההשתלבות ומצד שני, הקשר היהודי,‬ ‫הזהות היהודית.‬ ‫השאלה היא, מה צריך להיות המינון בחינוך היהודי כדי שלא יהיה עימות בין הערכים האלו?‬ ‫המטרה היא לא ליצור מצב שהילד ילמד ערכים בביה"ס כאשר בבית לא מקיימים אותם.‬ ‫החברה לחינוך יהודי ממנה וועדה שחוקרת את המצב, וממליצה המלצות )9591( שעיקרן: חיזוק‬ ‫החינוך היהודי ע"י גיוס כספים, איחוד בתי ספר קטנים, הכשרת מורים, תמיכה של הקהילה בבתי‬ ‫הספר היומיים וכדומה.‬ ‫מכאן, נראה שיש מודעות בקרב הקהילה ויש מחזוריות של המלצות, אבל הבעיה של החינוך היהודי‬ ‫היא בעיה שנמשכת בגלל המתח הקיים שלא ניתן לפתרון.‬ ‫היהודים חיים בתוך המתח הזה ואי-אפשר לפתור אותו, ולכן תמיד יהיו המלצות וגם בעיות.‬ ‫יש שתי מסגרות של חינוך יהודי פורמלי:‬ ‫1. בית הספר המשלים – שהוא הסוג הרווח יותר, הילדים לומדים בשעות היות בביה"ס‬ ‫הציבורי ולאחר מכן הם מקבלים השלמה של חינוך יהודי בדרך כלל מתקיים במסגרת של בית‬ ‫הכנסת. אצל הרפורמים מתקיים ביום ראשון ואצל הקונסרבטיבים מספר פעמים באמצע השבוע‬ ‫בשעות אחר הצהרים.‬ ‫2. בתי הספר היומיים – אלה הם בתי ספר יהודים שמשלבים לימודי חול עם לימודי קודש. בתי‬ ‫ספר פרטיים של יהודים.‬ ‫03‬ ‫הרולד המלפרב, "בתי הספר היהודים היומיים בארה"ב – הדור השני"‬ ‫הרולד מביא את הנתונים לגבי בתי הספר היומיים על פני השנים:‬ ‫בשנת 0591 יש 931 בתי ספר יומיים.‬ ‫בשנת 1791 יש 092 בתי ספר יומיים.‬ ‫בשנת 1891 יש 005 בתי ספר יומיים, שלומדים בהם כ- 000,001 תלמידים, החינוך היומי מהווה‬ ‫%02 מכלל היהודים שמקבלים חינוך יהודי. מצד אחד רואים שיש גידול בבתי הספר היומיים, אבל‬ ‫עדיין רוב החינוך היהודי נעשה במסגרת החינוך המשלים.‬ ‫נתונים עדכניים יותר:‬ ‫כיום יש כ- 636 בתי ספר יומיים. כ- 005 מתוך בתי הספר היומיים שייכים לזרם האורתודוקסי משום‬ ‫שהזהות היהודית חשובה להם מאוד. 07 מבתי הספר הם קונסרבטיבים ו- 02 בתי ספר הם‬ ‫רפורמים.‬ ‫שכר הלימוד הממוצע בביה"ס היומי הוא כ- $003,5 לתלמיד, נטל כספי גבוהה שנופל על ההורים,‬ ‫ולמרות זאת ההורים רושמים את ילדיהם לבתי הספר מכאן, שההורים רואים בכך חשיבות גדולה‬ ‫ומוכנים לעשות את המאמץ ולשלם שכר לימוד גבוהה.‬ ‫הפדרציה תומכת בביה"ס היומי )כ- %21 מהתקציב(. הפדרציה לא תומכת בביה"ס המשלים משום‬ ‫שהיא נמצאת בעימות עם בתי הכנסת, היא רוצה להיות שותפה בהחלטות ובתי הכנסת לא‬ ‫מאפשרים זאת.‬ ‫שבע סיבות לגידול של בתי הספר היומיים:‬ ‫1. עליה במודעות האתנית, יש רצון לקדם את הזהות היהודית ומה שגורם לכך הם אירועים כמו‬ ‫השואה והקמת ארץ ישראל.‬ ‫2. יש יותר כסף, יש גידול ברמת ההכנסה כי לאחר המלחמה יש שגשוג כלכלי.‬ ‫3. ירידה ברמת הלימודים וההרכב החברתי של בתי הספר הציבוריים )עימותים בין שחורים‬ ‫ללבנים(.‬ ‫4. לאחר המלחמה יש הגירה של חצרות החסידים, הם חיים בצורה בדלנית ומקימים את‬ ‫המוסדות שלהם.‬ ‫5. השם הטוב של בתי הספר היומיים שהתקיימו עוד לפני המלחמה.‬ ‫6. הקיום של ארגונים כלל-אמריקאים למען בתי ספר עיוניים, כלומר יש מנגנון לקידום עניין‬ ‫יהודי.‬ ‫7. ירידה ברמה של בתי הספר המשלימים. יש חוסר רצון בקרב ההורים היהודים בבתי הספר‬ ‫המשלימים.‬ ‫13‬ ‫מבחינת האתגרים של ביה"ס היומי:‬ ‫1. בעיות של מימון – עיקר הנטל נופל על ההורים, יש קושי רב במימון. אין סיוע ממשלתי בגלל‬ ‫העיקרון של הפרדה בין דת ומדינה, אבל יש סיוע באופן עקיף כמו למשל, מימון של הסעות‬ ‫תלמידים כשהצידוק לכך שזה נעשה כדי להביא בטיחות לילדים.‬ ‫2. תוכנית הלימודים – היא כפולה לומדים גם לימודי חול וגם לימודי קודש, יש צורך בכפל של‬ ‫מורים. שכר ההוראה נמוך יותר בבית הספר היומי לעומת הציבורי. ואז יש בעיה ברמת המורים.‬ ‫3. תכני הלימוד – שני היבטים:‬ ‫א. מהי ההשפעה של בית הספר היומי על הזהות היהודית של התלמיד?‬ ‫האם הוא לומד יותר יהדות כשהוא לומד בבית הספר היומי?‬ ‫ב. מהי ההשפעה של בית הספר היומי על יחסו של התלמיד לחברת הרוב?‬ ‫האם בית הספר היומי גורם לבדלנות, להסתגרות של תלמידים?‬ ‫בקשר להיבט הראשון, לגבי הזהות, יש לעשות הבחנה בין השפעה בטווח הקצר לבין השפעה‬ ‫בטווח הארוך.‬ ‫בטווח הקצר – רואים שהילדים מגלים בקיאות רבה בנושאים יהודיים, אבל יש הסתייגות והיא שצריך‬ ‫לקחת בחשבון גם את גורמי הרקע של התלמידים: לא רק בית הספר משפיע אלה גם הבית. קשה‬ ‫לדעת מי תורם יותר, הבית או ביה"ס לזהות היהודית.‬ ‫בטווח הארוך – נמצא שאם הילד מקבל מינימום מסוים של שעות חינוך, ככל שהוא לומד יותר, מעבר‬ ‫לסף, כך תהיה לכך השפעה על הזהות היהודית שלו בתקופת חיו הבוגרים. )הוא יתחתן בגיל מוקדם‬ ‫יותר ויתגרש פחות, שיעור נמוך מאוד יהיה מעורב בנישואיי תערובת(.‬ ‫בקשר להיבט השני, לגבי יחסו לחברת הרוב.‬ ‫הרולד טוען שלביה"ס יש פוטנציאל, יש את היכולת לבודד את התלמידים מקשרים חיצוניים.‬ ‫הוא מביא מספר מחקרים של חוקרים שונים:‬ ‫‪ ‬פישמן מצא שילדים בבית הספר האורתודוקסי היומי מפתחים סטריאוטיפים שלילים ביחס‬ ‫לחברת הרוב, כלומר כאן ביה"ס הוא גורם בדלני, אבל הדימוי השלילי הזה נמשך עד גיל 21,31‬ ‫ולאחר מכן הדימוי מתאזן כאשר מתנהלים דיונים על ערכים תרבותיים, על עיקרון הפלורליזם,‬ ‫כלומר אפשר לומר שזה קשור להתפתחות התלמידים וליכולתם לנתח את הסביבה.‬ ‫‪ ‬גלר מצא שתלמידים יהודיים הם יותר ליברלים מאשר לא יהודים בנושא של זכויות אזרח, אבל‬ ‫אם נבדוק את החלוקה הפנימית, נמצא שבביה"ס היומי היהודים הם פחות ליברלים מאשר בביה"ס‬ ‫המשלים.‬ ‫23‬ ‫‪ ‬זליג וטלר מצאו שתלמידים בביה"ס היומי, יש להם יותר אמון בחוק וסדר, בכיבוד החוק ובציות‬ ‫לנורמות. יש בבית הספר היומי חיזוק לתפקידים הנשיים המסורתיים, כלומר, הנשים הן יותר‬ ‫פסיביות ופחות פמיניסטיות.‬ ‫לסיכום, אפשר לומר שיש פוטנציאל לבדלנות וליחס שלילי ביחס לחברה ויש ערכים שהם עדיין‬ ‫ערכים מסורתיים, אבל באותה מידה יש גם הבנה, הכרה של הערכים הפלורליסטיים. כלומר, אין כאן‬ ‫תהליך חד כיווני, גם הילד בבית הספר היומי לומד להשתלב בחברה.‬ ‫החינוך המשלים עפ"י שני המאמרים של אלווין שיף‬ ‫אלווין שיף )8891(, חינוך יהודי משלים‬ ‫שיף מתאר מחקר שנעשה ע"י הועד לחינוך יהודי בניו-יורק רבתי שכלל כ- 04 בתי ספר.‬ ‫שיטת המחקר - ראיונות, תצפיות, ושאלון בחינה לתלמידים.‬ ‫הוא מביא את התוצאות שמעידות עד כמה המצב של ביה"ס המשלים הוא קשה, ישנם הרבה בעיות‬ ‫שבגדול אפשר לייחס אותם למתח )גם להיות יהודי וגם להשתלב בחברה(.‬ ‫בחינוך המשלים המתח הזה פועל במלוא עוזו:‬ ‫1. החינוך היהודי לא נמצא בסדר עדיפות גבוהה.‬ ‫2. הרבנים מעורבים בעקיפין בבתי הספר המשלימים והם חסרי הכשרה חינוכית.‬ ‫3. המנהלים של בתי הספר מסורים לעבודתם אבל גם הם חסרי הכשרה חינוכית.‬ ‫4. המורים מסורים לעבודתם אבל גם הם חסרי השכלה, ובנוסף יש תחלופה גדולה של מורים.‬ ‫5. גם ההורים לא שמים מספיק דגש על החינוך הם מעונינים שהילד/ה יעברו את טקס הבר/בת‬ ‫מצווה אבל הם לא טורחים לשמור על הערכים היהודים בבית.‬ ‫ד"ר סו, מנהלת ביה"ס משלים בזרם הקונסרבטיבי נותנת עדות אישית לגבי היחס של ההורים‬ ‫לחינוך היהודי. בעיני ההורים תפקיד ביה"ס מתמצא בהכנת הבן/הבת לבר/בת מצווה כטקס‬ ‫סמלי ולא כמוסד המחנך לערכים יהודים.‬ ‫6. גם הילדים מעונינים בבר מצווה אבל אין להם מוטיבציה ללימודים.‬ ‫7. יש פער בין המנהל למורים וההנהלה של בית הכנסת ביחס לתוכנית הלימודים.‬ ‫8. אין תוכנית לימודים עקבית, ומספר שעות הלימוד אינו מספיק.‬ ‫לגבי שאלון הבחינה גם כאן אפשר לראות את כישלון התלמידים, ציון התלמידים הוא - נכשל.‬ ‫כשמפלחים את התלמידים לפי שנות לימוד מוצאים שהפער של הידע בין השנה הראשונה לשנה‬ ‫השישית הוא תוספת של %01 בידע.‬ ‫שיף מציע מספר המלצות איך להעלות את הרמה של ביה"ס המשלים, ההמלצות מבוססות על שני‬ ‫מרכיבים:‬ ‫1. תמיכה משפחתית - צריך להעביר את הדגש של ביה"ס המשלים מהתלמידים למשפחה‬ ‫היהודית כלומר הבעיה לא מתמצאת בתלמיד, הבעיה היא בעיה של זהות משפחתית.‬ ‫שיטת הפעולה תהיה ע"י חינוך פורמלי וחינוך בלתי פורמלי:‬ ‫33‬ ‫חינוך פורמלי - העברת מידע‬ ‫חינוך בלתי פורמלי - חינוך חוויתי‬ ‫2. השקעת זמן - להכשיר צוות מורים להדרכה משפחתית, ולהקציב יותר מימון כדי לאפשר‬ ‫עיסוק במשרה מלאה.‬ ‫אלווין במסגרת בית הספר וחלוקת חומר לעבודה בבית לכל המשפחה לפעילות משפחתית.‬ ‫המשך הקהילה‬ ‫מה קורה למשפחה היהודית בארה"ב?‬ ‫בהתחלה המשפחה קשורה לשטח, החיים מאוד סטטיים, התפקידים מאוד מוגדרים וברורים,‬ ‫הסמכות העליונה היא אב המשפחה הוא זה שקובע את הערכים, את הסטנדרטים, יש לו שליטה על‬ ‫הכסף, לילדים ולאישה אין עצמאות.‬ ‫אין עיקרון של אינדיבידואליזם, יש צורך בנאמנות של בני המשפחה, אפשר לראות נישואין מתוך‬ ‫שידוך - מישהו קובע מי יהיה בן הזוג של בן המשפחה.‬ ‫כאשר מתקרבים לחברה התעשייתית אפשר לראות שיש שינוי בערכים של המשפחה.‬ ‫שינוי במגורים, השינוי בתעסוקה גורם למעשה לשינוי בסמכות האב, בני הזוג עובדים במקומות‬ ‫שונים, האישה מקבלת יותר עצמאות, יש לה את היכולת להשתכר בעצמה, היא יוצאת מהבית.‬ ‫בהמשך יש נישואין מתוך אהבה, רואים את התפרקות המשפחה הרחבה ככל שמתקדמים בזמן גם‬ ‫המשפחה הגרעינית תתפרק - הרעיון של האינדיבידואליזם חזק, ולכן השאיפה להגשמה עצמית יותר‬ ‫חשובה לפעמים מהמשפחה. התהליכים האלה הולכים ומתעצמים ככל שמגיעים לעולם המודרני, שבו‬ ‫יש את חופש הבחירה.‬ ‫כשמדברים על המשפחה היהודית רואים שגם היא עוברת שינויים, אולם הקצב של השינויים הוא‬ ‫איטי יותר משום שהיהודים חיים במיעוט בחברת הרוב וכמיעוט שרוצה לשמר את עצמו הוא חייב‬ ‫להפעיל פיקוח חברתי חזק יותר.‬ ‫החברה היהודית למרות הכל מושפעת מהסביבה, מתחילות הרפורמות, את ההשפעות האלו אפשר‬ ‫לראות ביהדות אירופה.‬ ‫המשפחות היהודיות בתהליך ההגירה עדין משמרות את הדפוס המסורתי, העיקרון של החיים בתוך‬ ‫הקבוצה הוא מאוד דומיננטי. קשרי החיתון - שיעור נשואי התערובת היה קטן מאוד.‬ ‫השינויים בתוך המשפחה מועצמים ככל שהיהודים יוצאים מהריכוזים היהודים.‬ ‫שיאו של התהליך מסוף מלחמת העולם השניה שמתקשר עם השגשוג הכלכלי והמעבר של היהודים‬ ‫לפרברים. במקביל יש עוד התפתחות בעקבות השפעות השואה, בא לידי ביטוי בירידה דרסטית‬ ‫בדעות הקדומות כלפי היהודים ובכלל היפתחות החברה האמריקאית לקבוצות אתניות שונות.‬ ‫43‬ ‫השינויים שמתרחשים במשפחה היהודית החל משנות החמישים הם שינויים סוציו-דמוגרפים:‬ ‫נישואין - ראשית יש עליה בגיל הנישואין, היהודים מתחתנים בגיל יותר מאוחר )הגברים יותר מאוחר‬ ‫מהנשים(, אפשר לקשר את זה לקריירה, עובדה זו משפיעה גם על הנשים.‬ ‫מההיבט הדתי - המסורתיים מתחתנים מוקדם יותר מהחילוניים. בנוסף, יש מגמה חדשה עליה‬ ‫במספר הרווקים, %02 בוחרים לא להינשא ביניהם רווקים, גרושים ואלמנים, נוצרת מעין קבוצה‬ ‫חדשה שנקראת "רווקים" שמפתחת תרבות משלהם.‬ ‫גירושים - יש עליה במספר הגירושים, היהודים מדביקים את השיעור של האוכלוסייה הכללית,‬ ‫העלייה היא בעיקר בקרב המשכילים הרפורמים. ככל שהחינוך היהודי גבוהה יותר ערך המשפחה‬ ‫גבוהה ויש פחות גירושים.‬ ‫פריון - יש ירידה במספר היהודים ביחס לאוכלוסייה הכללית. יש לכך שני הסברים:‬ ‫1. יציאה של נשים לעבודה, ירידה במספר הלידות, גם בגלל הקריירה של הנשים וגם בגלל‬ ‫הנישואין בגיל מבוגר. עיקרון של תכנון המשפחה, יש פער בין הציפיות של ההורים ללדת מעל‬ ‫שני ילדים לבין הלידה בפועל.‬ ‫‪NJPS‬‬ ‫2. יש מספר גדול של יהודים שאינו מגדיר עצמו כיהודי - התקבל מתוך מחקר שנקרא‬ ‫‪ National Jewish Population Study‬מחקר שנעשה ביוזמה של הפדרציות היהודיות .‬ ‫המחקר הראשון נעשה בשנת 0791 והיה למחקר כלל ארצי שסיפק תמונה כוללת.‬ ‫המחקר השני נעשה בשנת 0991 במחקר זה נמצא ש- 000,006 אנשים הגדירו עצמם יהודים‬ ‫לשעבר לא רוצים להשתייך לקהילה, מתוכם 000,012 המירו את דתם.‬ ‫הופעה של משפחות רב גוניות/אלטרנטיביות - המודל של המשפחה המסורתית הולך ויורד )המודל‬ ‫הוא של אב ואם יהודים עם ילדים שהאם היא עקרת בית(.‬ ‫בשנת 0991 נמצא שפחות מ- %51 ממשקי הבית היהודים מתאימים למודל של המשפחה‬ ‫המסורתית היהודית.‬ ‫האלטרנטיבה משפחות חד הוריות, אם מתוך גירושין ואם מתוך בחירה ללדת באופן עצמאי. שיעור‬ ‫גבוהה של ילדים שבאו מבית חד הורי, כשרוב הילדים נמצאים אצל האימא, יש זוגות שחיים ללא‬ ‫נישואים, משפחות ללא ילדים ומשפחות מעורבות.‬ ‫מההיבט הדתי - בקרב האורתודוקסים יש רוב למשפחות מסורתיות אבל גם שם אפשר למצוא‬ ‫השפעה אמריקאית )יש שינויים בצורת החיזור, יש תקופת היכרות לפני החתונה, שני מפרנסים‬ ‫במשפחה, ובריכוזים הגדולים יש יותר ויותר מעונות יום(.‬ ‫נשואי תערובת - עפ"י הנתונים משנת 0991 שיעור נשואי התערובת עומד על %25, אפשר להוריד‬ ‫אותו אם ניקח בחשבון שכ- %01 מהצד הלא יהודי עוברים גיור, כלומר יש תוספת לאוכלוסייה‬ ‫היהודית, חלק מהזוגות המעורבים מחליטים להעניק חינוך יהודי לילדיהם, כך שנשואי התערובת לא‬ ‫מוביל בהכרח ליציאה מהקהילה היהודית, יש ירידה בשיעור הגיור במהלך השנים, כלומר יש פחות‬ ‫מוטיבציה להזדהות כיהודי.‬ ‫53‬ ‫שיעור נשואי התערובת גדל כאשר מדובר בנישואין שניים ושלישיים בנוסף יש גם השפעה גיאוגרפית‬ ‫על נשואי התערובת. יש גם הבדלים בשיעור נשואי התערובת לפי השתייכות לזרם דתי. אצל‬ ‫הרפורמים יש שיעור גבוהה של נשואי תערובת. אצל הקונסרבטיבים שיעור נשואי התערובת הוא‬ ‫קצת פחות מהרפורמים. ואצל האורתודוקסים אין כמעט נשואי תערובת.‬ ‫גם לחינוך היהודי יש השפעה על נשואי התערובת, מי שמקבל חינוך יהודי ארוך טווח נוטה פחות‬ ‫לנשואי תערובת אם כי גם בבתי הספר היומיים ניתן לראות בוגרים שנישאו נשואי תערובת.‬ ‫בשנות ה- 07 היו יותר גברים יהודים שנטו להינשא בנשואי תערובת, ההסבר לכך שהם עשו זאת על‬ ‫מנת לשפר את הסטטוס החברתי שלהם. אבל ככל שמתקדמים בזמן יש לגיטימציה לקבוצה היהודית‬ ‫כך שאין צורך לצאת מחוץ לקהילה כדי לשנות סטטוס.‬ ‫אצל זוגות מעורבים אפשר למצוא פחות סמלים יהודים )הדלקת נרות, סדר פסח וכו'(.‬ ‫פיזור אוכלוסין, פיזור גיאוגרפי - משפיע על היכולת של החיברות בין המשפחות היהודיות.‬ ‫נתונים נוספים שנאספו ממחקרים שנעשו בסוף שנת 0002 ע"י הועד היהודי האמריקאי:‬ ‫1. הקהילה היהודית בעלת הכנסה גבוהה ביחס לחברה הכללית.‬ ‫2. רמת ההשכלה החילונית גבוהה מאוד.‬ ‫3. ההשתייכות למוסד בית הכנסת היא גבוהה ביותר.‬ ‫4. הוסר הטאבו על נשואי תערובת.‬ ‫5. יש רוב בקרב המשיבים שמעונינים שהרב ישתתף בטקס שנישואים המעורב שלהם.‬ ‫6. האם רב צריך לקדש נישואין בין בני אותו המין? הרב מסכים אם שני בני הזוג הם יהודים.‬ ‫מהם הגורמים לשינויים במשפחה היהודית האמריקאית?‬ ‫הרצון של היהודים להשתלב - היהודים צריכים לרצות בסוג מסוים של חיים, אם הם רוצים להתבדל‬ ‫זה יבוא על חשבון דברים אחרים. אם היהודים רוצים להשתלב ולהידמות לחברה הכללית, צריך‬ ‫שהחברה תפתח בפני היהודים וכך אכן קורה.‬ ‫בשנות ה- 05 %05 מהאוכלוסייה הכללית התנגדו לנשואי תערובת.‬ ‫בשנת 8791 %96 מסכימים לנשואי תערובת.‬ ‫החינוך - היהודים נפתחים לחינוך הכללי הם לומדים ומפנימים ערכים אוניברסליים. כמו כן, החינוך‬ ‫המשותף גורם למפגש חברתי וזה מוביל לקשירת קשרים והשפעות על קבוצות שונות.‬ ‫התעסוקה - האישה העובדת שחשובה לה ההתקדמות המקצועית משלמת על זה מחיר, דחיית גיל‬ ‫הנישואין, דחיית הבאת ילדים. יש צורך בשיתוף פעולה של בן הזוג, יש חלוקת תפקידים חדשה.‬ ‫הרעיון הפמיניסטי - שוויון בין המינים.‬ ‫הדת - יש ירידה בקיום המצוות במשך השנים וגם ירידה בדת כמרכיב בזהות היהודית, יש העדפה‬ ‫של הרעיון של האתניות, לא רק הדת מבדילה אלה גם ערכים נוספים.‬ ‫אם יש ירידה בדת יש גם ירידה במעמד של המשפחה המסורתית.‬ ‫63‬ ‫הממסד היהודי - הממסד הרבני והחילוני בעיקר הרבני איננו נוקט עמדה חד משמעית ביחס‬ ‫לדמותה של המשפחה האידיאלית, הם אינם מוכנים לומר בפומבי שהמשפחה המסורתית היא הדרך‬ ‫הנכונה משום שיש חשש שבדרך זו הם ירחיקו חברים מהקהילה.‬ ‫אינדיווידואליזם - מסביר את השינויים במשפחה, ההגשמה העצמית, כאן "האני" חשוב כי אני‬ ‫במרכז, והמשמעות העליונה שאני חייב לבטא את עצמי, לממש את עצמי.‬ ‫אימוץ סגנון החיים החומרי של המעמד הבינוני - החלום האמריקאי זה האידיאל, לא לימוד התורה‬ ‫אלה השגיות, הרכושנות.‬ ‫פיזור האוכלוסייה ברחבי המדינה‬ ‫משפחות אלטרנטיבות‬ ‫סטיבן כהן )9891(, "משפחות אלטרנטיבות בקהילה היהודית"‬ ‫כהן לוקח מחקרים שנעשו ב- 7 ערים בשנות ה- 08 והוא מצליב נתונים במטרה לבדוק מה ההשלכות‬ ‫של הנתונים הללו על מה שהוא מכנה המעורבות היהודית. ואת המעורבות היהודית הוא מאפיין עפ"י‬ ‫השתייכות קהילתית ושמירת מצוות )מידת הדתיות(. להלן הממצאים:‬ ‫1. יש קשר בין המעורבות היהודית לבין הזרמים הדתיים - אצל הרפורמים פחות מעורבות דתית‬ ‫לעומת האורתודוקסים.‬ ‫2. הרווקים קשורים פחות לקהילה, אבל יש תהליך מרווקות לנישואין ולהורות.‬ ‫3. כאשר בוחנים את הזוגות הנשואים מוצאים ששמירת המצוות והקשרים הקהילתיים עולים עם‬ ‫הנשואים ועם הולדת הילדים. זוג שרוצה להינשא צריך את רב הקהילה שישיא אותו, הילדים‬ ‫צריכים את מוסדות החינוך וכו'.‬ ‫4. אצל זוגות מעורבים כהן מוצא תגובה הפוכה, משפחות עם ילדים פחות קשורים מאשר זוגות‬ ‫מעורבים ללא ילדים. הסברה לדעתו היא שמדובר בזוגות מעורבים שמלכתחילה אינם מעונינים‬ ‫עצם‬ ‫בקשר עם הצד היהודי שלהם.‬ ‫הנישואין איננו בהכרח יציאה מהקבוצה, כלומר רוב החברים של הזוגות המעורבים הם יהודים.‬ ‫כהן אומר שמבחינת הקשרים הבלתי פורמליים הזוגות המעורבים מחפשים קשר עם הזוגות‬ ‫היהודים ולכן אפשר לכלול אותם עם הקהילה היהודית.‬ ‫5. גירושין – האקט כשלעצמו יש לו השפעה קטנה על שמירת המצוות וההשתייכות הקהילתית,‬ ‫מה שיותר חשוב זה הרקע המשפחתי הקודם.‬ ‫6. משפחות חד הוריות – המצב הכלכלי משפיע על הפעילות של המשפחות החד הוריות‬ ‫בקהילה )קושי כלכלי לממן פעילויות כלכליות(. המלצה של כהן שצריך לסייע למשפחות החד‬ ‫הוריות כדי לקרב אותם לקהילה.‬ ‫דניאל אלעזר )3/2991(, "היהדות האמריקנית בשנות ה- 09: תחושה גדולה והולכת של משבר"‬ ‫אלעזר בוחן את הנתונים של הסקר הארצי של מועצת הפדרציות היהודיות משנת 0991.‬ ‫73‬ ‫והוא מסיק שיש עתיד עגום לקהילה עפ"י הפרמטרים שהצגנו פחות ילודה, אוכלוסייה מזדקנת, נשואי‬ ‫תערובת וכו'.‬ ‫בנוסף הוא מסיק שלא הכל שחור, יש הבדלים בין הזרמים הדתיים במידת פתיחותם למודרניות.‬ ‫יונתן סרנה )3/2991(, "פרשת האהבים היהודית עם המודרניות: מבט ביקורתי"‬ ‫הטענה של סרנה שיש סתירה בין יהדות לבין מודרניות הוא ממחיש זאת ע"י שתי דוגמאות:‬ ‫1. התייחסות של היהודים לנשואי תערובת – היהודים מתנגדים באופן פורמלי, הם נוקטים גישה‬ ‫בדלנית לעומת קבוצות דתיות אחרות שהן יותר פתוחות לנשואי תערובת.‬ ‫2. היחס של היהודים למדינת ישראל - היהודים בארה"ב תומכים במדינה שמעניקה זכויות יתר‬ ‫לבני אמונה מסוימת. במדינת ישראל יש את חוק השבות מלכתחילה אנחנו מפלים בין יהודים‬ ‫ללא יהודים. יש פה בעיה בין המושג יהדות כפי שאנחנו מכירים אותו לבין המודרניות מהבחינה‬ ‫הזו יהודי ארה"ב לא מתעמתים עם הנקודה הזו הם מעדיפים לחשוב שאין סתירה בין היהדות‬ ‫לבין המודרניות.‬ ‫פמיניזם במשפחה – השפעות שיש לפמיניזם על המשפחה‬ ‫סילביה ברק פישמן )9891(, "השפעת הפמיניזם על חיי המשפחה היהודית"‬ ‫פישמן מתארת שתי דעות מנוגדות על המשפחה היהודית בקרב הפמיניסטיות. דעה אחת אומרת‬ ‫שהמשפחה הגרעינית איננה כשלעצמה מרכזית להמשכיות היהדות, יש דרכים נוספות לבטא את‬ ‫המחויבות היהודית. המשפחה היהודית לא חשובה פה.‬ ‫דעה שניה, היא הפוכה, היא מדגישה את החשיבות של המשפחה, הגישה מעבירה את הערכים‬ ‫המסורתיים הנורמטיביים, כל פגיעה במשפחה המסורתית היא פגיעה בהמשכיות בדת ובתרבות‬ ‫היהודית.‬ ‫בנוסף פישמן, אומרת שהמשפחה היהודית הנורמטיבית איננה מאוימת אך ורק ע"י הפמיניזם יש גם‬ ‫תהליכים אחרים שמשפיעים על המשפחה והם:‬ ‫האתוס התרבותי המטיף להישגיות אישית ונהנתנות, הגשמה עצמית.‬ ‫‬‫‬‫הציפיות החומריות בסגנון חיים של המעמד הבינוני )בית צמוד קרקע וכו'(. ציפייה לערכים‬ ‫שהם רחוקים מהערכים היהודים ובנוסף זה מצריך מאמץ משני בני הזוג לצאת לעבוד.‬ ‫המהפכה המינית של שנות ה- 06 "חופש מיני", "תעשו שלום ולא מלחמה", זה גם משפיע על‬ ‫הקיטוב הבין דורי, הדור שמורד במוסכמות, באורח החיים הבורגני של ההורים אלה הם "ילדי‬ ‫‬‫‬‫המשפחה העתידית המסורתית.‬ ‫הביבי בום" )לאחר מלחמת העולם השניה יש עליה מוגברת של ילדים, כשהם מתגברים הם‬ ‫מורדים בהורים(.‬ ‫83‬ ‫פישמן מציגה תוצאות מחקר משנת 5891 על יחס הנשים לפמיניזם. המסקנה בגדול שיש שינוי ערכי‬ ‫באשר למשפחה היהודית המסורתית, יש הפנמה של ערכים פמיניסטים. היא מגיעה לכך מתוך‬ ‫הממצאים הבאים:‬ ‫יותר נשים אמרו שאפשר לקיים חיים מלאים ומספקים גם ללא ילדים.‬ ‫יותר הורים אמרו שהעבודה שלהם אינה פוגעת בילדים.‬ ‫יותר נשים מגלות חוסר סיפוק מתפקיד עקרת הבית.‬ ‫יותר נשים תומכות בהפלה מרצון.‬ ‫יותר נשים מגלות ציפייה שהילדים יפנימו את הערכים הפמיניסטים.‬ ‫יותר נשים מגלות יחס ליברלי למין לפני נישואין.‬ ‫הרבה יותר סובלנות לגבי הלסביות, מקבלים את הלסביות כעובדת חיים ולא כסטייה.‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫-‬ ‫האישה היהודיה מפנימה ערכים פמיניסטים שהם כמובן ישפיעו על המשפחה.‬ ‫פישמן אומרת שפמיניזם משפיע על האישה היהודיה:‬ ‫משפיע על הנישואין המאוחרים )האישה צריכה זמן לפתח עצמה, ללמוד, לטפח קריירה(.‬ ‫ילודה נמוכה.‬ ‫חינוך גבוה לנשים, הישגיים מקצועיים, השפעה על תחומי העיסוק המקצועיים.‬ ‫בעיות של פוריות בגיל מתקדם.‬ ‫ירידה במספר ההריונות המוצלחים.‬ ‫הקושי לנהל קריירה וגידול ילדים בו זמנית.‬ ‫בעיות רגשיות ולוגיסטיות בלידת ילד ראשון )התייחסות לילד הראשון כאל טראומה(.‬ ‫ההתנגדות של המעסיק לריבויי לידות של האישה.‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫-‬ ‫הגורמים שמשפיעים על הגודל המצופה של המשפחה:‬ ‫לדחיית גיל הנישואים וגודל המשפחה יש השפעה על החברות בבית הכנסת ובארגונים היהודים.‬ ‫כלומר, הקריירה הכפולה של ההורים מקטינה את המעורבות של הנשים בארגונים, כשיש מעט זמן‬ ‫פנוי מעדיפים להשקיע את הזמן הזה בילדים ובמשפחה.‬ ‫הפמיניזם עשוי להשפיע על הגידול בגירושין בעיקר בקרב הנשים שהשיגו השכלה גבוהה במהלך‬ ‫הנישואים.‬ ‫המשפחה היהודית האידיאלית‬ ‫יש מחלוקת לגבי המשפחה היהודית האידיאלית. המשתנים הדמוגרפים בעיקר הרבנים לא מעונינים‬ ‫להצהיר מהי המשפחה האידיאלית, אין מודל משפחתי מועדף, אין מודל דומיננטי. יש סוגים שונים של‬ ‫משפחות והשאלה האם צריך להיות מודל מועדף?‬ ‫93‬ ‫ברנרד רייזמן )4991(, "מדיניות המשפחה המושלמת לקהילה היהודית"‬ ‫רייזמן מתאר שני שינויים ערכיים במעבר מהחברה המסורתית לחברה המודרנית:‬ ‫1. העלייה בחשיבות הפרט לעומת הקולקטיב – אינדיבידואליזם – היחיד.‬ ‫2. הספקנות בדבר הצייתנות לסמכות )אב, רב, מורה וכו'( בחברה המודרנית יש ערעור על‬ ‫הסמכות הזו.‬ ‫הוא מתאר את שנות ה- 06 שבהם המשפחה נתפסה כגורם המדכא את היחיד, הדור הזה לוקח את‬ ‫העצמאות הזו עד לקצה, עד להגזמה בחשיבות של היחיד. ריזמן משתמש בשני מושגים:‬ ‫היפר-אינדיבידואליזם ונרכסיזם )אהבה עצמית(, ואז מתחולל שינוי שבאמצעותו יש חיפוש אחר‬ ‫הדגם המשפחתי, המשפחה כגורם מאזן בין החופש לבין קביעת הגבולות, בין המימוש העצמי‬ ‫למחויבות החברתית.‬ ‫שלוש דגמים של משפחות:‬ ‫1. המשפחה המסורתית – שני בני הזוג יהודים, נישאים לזמן ארוך ויש להם מספר ילדים.‬ ‫2. המשפחות הרב-גוניות – חד הוריות, גרושות, ללא נישואים וכו'.‬ ‫3. המשפחה המסורתית המתונה – זהו הדגם הדומיננטי כיום בקרב הצעירים. כלומר, שני בני‬ ‫הזוג הם יהודים, שניהם עובדים ושניהם מגדלים במשותף את הילדים. יש כאן מענה גם לצד‬ ‫המסורתי שבו שני בני הזוג הם יהודים וגם לצד הפמיניסטי ולמודרניות שבו שני בני הזוג‬ ‫מתחלקים בטיפול במשפחה.‬ ‫ריזמן אומר שהקהילה היהודית צריכה להכריז על הדגם המשפחתי המועדף, המרכזיות של‬ ‫המשפחה בקהילה. הוא היה רוצה שהדגם המועדף יהיה הדגם המסורתי, אולם מכוון שהרוב פונה‬ ‫לדגם של המשפחה המסורתית המתונה יש להעדיף את הדגם הזה.‬ ‫כאשר הקהילה תצהיר על הדגם הזה יהיה צורך להשקיע בזה, אולם אסור לדעתו לשכוח את‬ ‫המשפחות הרב-גוניות, צריך לפתח תוכניות מיוחדות גם למשפחות הרב גוניות.‬ ‫לוסי שטייניץ, "קבלה של צורות שונות של משפחות: וההשלכות שלהם על החיים היהודיים"‬ ‫הטענה של שטייניץ שאין לקבוע את המדיניות המשפחתית לפי מודל רצוי אלה עפ"י הנתונים בשטח,‬ ‫והנתונים בשטח מראים שיש מודלים רבים המעוצבים עפ"י נסיבות הזמן ולא תמיד עפ"י בחירה‬ ‫אישית.‬ ‫צריך להתאים את התוכניות עפ"י המודלים הקיימים ולא להעדיף שום מודל אלה לאפשר לכל‬ ‫הקבוצות לקבל סיוע ולבטא את זהותם היהודית בדרכים שלהם.‬ ‫)שתי הגישות גם של רייזמן וגם של שטייניץ שונות מדמות המשפחה האידיאלית(‬ ‫04‬ ‫נשואי תערובת‬ ‫נשואי תערובת נישואים של יהודים עם לא יהודים, יש גם מצבים נוספים:‬ ‫1. שני בני הזוג נשארים בדת שלהם )אחד יהודי ואחד נוצרי(.‬ ‫2. בן הזוג היהודי ממיר את דתו לזו של בן הזוג הלא יהודי.‬ ‫3. בן הזוג הלא יהודי מתגייר )מצב כזה כבר לא נחשב לנשואי תערובת אלה אם כן הנישואים‬ ‫הם לצורך נישואים – נישואים פיקטיביים(‬ ‫האיסור על נשואי תערובת הוא איסור מהתורה. הבעיה של נשואי תערובת מתחיל בארה"ב במקום‬ ‫שבו יש פתיחות מצד החברה הכללית לקבל את היהודים, ומי שנדרש לסוגייה זו אלה הם הרבנים‬ ‫משום שבסופו של דבר הבעיה מוטלת לפתחה. לרב מגיעים זוגות מעורבים שמבקשים ממנו להשיאם‬ ‫ולרצון זה יש חיזוק ותמיכה מהמשפחה המורחבת.‬ ‫האורתודוקסים – דוחים זוגות מעורבים על הסף, אם כי בשנים האחרונות מתחילים להיות סדקים‬ ‫בנושא.‬ ‫הקונסרבטיבים - דנו בסוגיה זו בשנת 8591 באסיפת הרבנים שלהם ושם הם קיבלו החלטה‬ ‫שאומרת שנשואי תערובת מנוגדים להלכה והם אוסרים על הרבנים להשתתף בהם.‬ ‫הקונסרבטיבים עושים הבחנה בין חברים ישנים וחברים חדשים בקהילה:‬ ‫מי שחבר בקהילה הרבה זמן ונישא בנשואי תערובת הוא ימשיך להיות חבר אולם אישתו לא תתקבל‬ ‫כחברה בקהילה. לגבי זוגות חדשים אין אפשרות לקבלם לקהילה.‬ ‫הפשרה השניה היא בנוגע לילדים – את הילדים יהיה אפשר לחנך במוסדות הקונסרבטיבים רק אם‬ ‫יש כוונה לגייר אותם בעתיד )מדובר במקרים שבהם האם היא אינה יהודיה(.‬ ‫הרפורמים – המועצה המרכזית של רבני אמריקה דנים בסוגיה זו בשנת 9091 כשסוגיה זו עדין לא‬ ‫קיימת. כבר אז הם מצהירים שנשואי תערובת מנוגדת למסורת של הדת היהודית וצריכים לא להיות‬ ‫מעודדים ע"י הרבנות האמריקאית. הבעיה שלמוסד הרבנות אין סמכות מחייבת על החברים. והבעיה‬ ‫השניה שככל שמתרחקים בזמן יש גידול בתופעה של נשואי תערובת.‬ ‫בפועל מה שקורה שבעוד שרוב הרבנים הרפורמים לא מסכימים לקיים טקס נישואין של זוגות‬ ‫מעורבים יש מספר רבנים שכן מקיימים את הטקס, הטיעון של הרבנים הללו הוא שאסור לסגור את‬ ‫הדלתות בפני הזוגות הצעירים. אם הם יסרבו להשיא אותם הם ירחיקו את הצעירים מהקהילה.‬ ‫בנוסף, הם טוענים, אנחנו חיים בחברה מודרנית שבה נוצרות היכרויות בין יהודים ללא יהודים, דבר‬ ‫טבעי וצריך לתת לזה מענה.‬ ‫יש מחלוקת בין הרבנים, בשנת 3791 מתקבלת החלטה שבה מצליחים הרבנים גם לאסור את נשואי‬ ‫התערובת וגם לאשר אותה!!!!‬ ‫הם חוזרים ומאשרים את ההחלטה משנת 9091 ובנוסף הם מוסיפים התנגדות של השתתפות‬ ‫החברים בטקס של נשואי תערובת אבל יש לכך תוספת, הם אומרים שהם מכירים שיש חופש‬ ‫14‬ ‫פרשנות כלומר כל אחד יחליט בסופו של דבר מה הוא רוצה ובנוסף הם רוצים לשמור על ערוץ פתוח‬ ‫עם אלה שכבר נישאו, צריך לתת הזדמנות לגיור לצד הלא יהודי ולעודד השתתפות ומעורבות בבית‬ ‫הכנסת לגבי אלה שכבר התחתנו בנשואי תערובת.‬ ‫התפתחות נוספת בשנת 3891 בתנועה הרפורמית, שם דנים במעמד של ילדים לא יהודים. ההחלטה‬ ‫אומרת שהרפורמים מכירים ביהדותו של ילד לאב יהודי רק אם הוא יקבל שם יהודי, יעשו לו ברית‬ ‫מילה, ילמדו אותו יהדות והוא יעבור את טקס בר/בת המצווה.‬ ‫הרפורמים משווים בין המעמד הביולוגי של האב לזו של האם ומורידים בכך את המוטיבציה של גיור‬ ‫האם.‬ ‫בשנת 9791 יש התפתחות נוספת אצל הרפורמים בועידה של איחוד הקהילות הרפורמיות, הנשיא‬ ‫של הקהילות אלכסנדר שינדלר מעלה תוכנית שנקראת ה- ‪) outreach‬תוכנית לקירוב המועמדים‬ ‫שמגלים עניין ביהדות וגם את הזוגות המעורבים(. המשמעות לכך שהקהילות יכינו תוכניות שיסייעו‬ ‫ללא יהודים להיכנס לקהילה.‬ ‫בית עמי הורוביץ וג'פרי סולומון )2991(, "למה העיר ניו יורק שונה מערים אחרות?"‬ ‫בשנת 0991 נערך מחקר/סקר ארצי של ‪ ,NJPS‬כשנה לאחר מכן בשנת 1991 נערך מחקר על‬ ‫ניו-יורק ומשווים אותו למחקר שנערך שנה קודם לכן.‬ ‫הממצאים:‬ ‫הם מוצאים שיש הבדל בין שיעור נשואי התערובת בניו-יורק לשיעור נשואי התערובת בפריפריה.‬ ‫לפני שנת 5691 היו בניו-יורק %5.4 נשואי תערובת.‬ ‫אחרי שנת 5891 היו בניו-יורק %1.52 נשואי תערובת.‬ ‫נשואי תערובת.‬ ‫לפני שנת 5691 היו ברחבי המדינה %5‬ ‫אחרי שנת 5891 היו ברחבי המדינה %9.64 נשואי תערובת.‬ ‫גם גידול מעשי בנשואי התערובת וגם הבדל בין ניו-יורק לרחבי המדינה.‬ ‫להבדל הזה קוראים המחברים "ההשפעה של ניו-יורק". אפשר לראות שיש את ההשפעה של ניו-יורק‬ ‫עפ"י חלוקה לזרמים דתיים, עפ"י הנתונים של שנת 1991:‬ ‫%8.4 נשואי תערובת בזרם האורתודוקסי בניו-יורק‬ ‫%8.9 נשואי תערובת בזרם האורתודוקסי ברחבי המדינה.‬ ‫%5.31 נשואי תערובת בזרם הקונסרבטיבי בניו-יורק‬ ‫%5.42 נשואי תערובת בזרם הקונסרבטיבי ברחבי המדינה.‬ ‫נשואי תערובת בזרם הרפורמי בניו-יורק.‬ ‫%52‬ ‫%5.24 נשואי תערובת בזרם הרפורמי ברחבי המדינה.‬ ‫24‬ ‫הטענה שלהם היא שבניו-יורק יש אווירה ייחודית לביטוי הזהות היהודית דתית או אתנית.‬ ‫ניו-יורק מחזקת את התודעה היהודית כקטגוריה חברתית בולטת. כלומר, היהדות בולטת בניו-יורק,‬ ‫היא לגיטימית גם בעיני החברה הכללית, נוח להיות יהודי בניו-יורק ולכן הסיכוי שנשואי תערובת יהיו‬ ‫מועטים הוא יותר גדול.‬ ‫יש כאן למעשה איזה דימוי סטריאוטיפי, הצפייה שבניו-יורק שיעור נשואי התערובת יהיה גדול יותר.‬ ‫התחזית שלהם היא קודרת, נכון שבניו-יורק התהליך הוא איטי אבל עדין התהליך הוא במגמת עליה‬ ‫בנשואי תערובת.‬ ‫ההמלצה שלהם מתייחסת לפריפריה היא ללמוד מהניסיון של ניו-יורק, לפתח תוכניות של חיזוק‬ ‫הזהות היהודית כפי שעושים בניו-יורק על מנת לנסות ולבלום את התופעה. אי אפשר לעצור את‬ ‫התופעה משום שהם רואים בתופעה של נשואי תערובת נורמה, הם בוחרים בזה.‬ ‫‪Outreach‬‬ ‫קירוב‬ ‫איך מתמודדים עם נשואי התערובת?‬ ‫אביס מילר )3991(, " ‪"Outreach to Intermarrieds: Parameters and Outlines‬‬ ‫מילר מייצגת את הזרם הקונסרבטיבי היא מציגה 3 אסטרטגיות להתמודדות עם נשואי התערובת:‬ ‫1. המניעה – ע"י הצהרה ברורה של המנהיגות – הצהרה על חשיבות האנדוגמיה. צריך להיות‬ ‫תהליך חינוכי שהמשפחה היהודית היא כששני בני הזוג הם יהודים.‬ ‫2. זוגות פוטנציאלים – כאן צריך להשתדל ולעודד את הגיור של בן הזוג הלא יהודי.‬ ‫3. לגבי אלה שכבר נשאו – צריך לנסות ולקרב את הזוג לקהילה בתקווה שיחיו חיים יהודיים.‬ ‫הקירוב צריך להיעשות ללא שינוי הסטנדרטים היהודים. צריך לתת לזוג המעורב שירותים,‬ ‫לאפשר להם להשתתף בפעילויות של הקהילה אבל ללא שיוכם הפורמליים לקהילה. יש להימנע‬ ‫מלהכין תוכניות מיוחדות עבור הזוגות המעורבים, הם יכולים להשתתף בקורסים כמו כל מי‬ ‫שסקרן לגבי היהדות, אבל חשוב לא לתת לגיטימציה לנשואי תערובת.‬ ‫ג'נט מרדר )3991(, "‪"New Perspectives on Reform Jewish Outreach‬‬ ‫מרדר מייצגת את הזרם הרפורמי‬ ‫הזרם הרפורמי פיתח תוכנית ביוזמה של אלכסנדר שנקראת תוכנית הקירוב – תהליך מודע של‬ ‫קבלת זוגות מעורבים לקהילה. התוכנית מכוונת ישירות לזוג המעורב, וברוב הקהילות מקבלים את‬ ‫הזוג כחבר בקהילה.‬ ‫מרדר שואלת האם תוכנית הקירוב יוצרת אווירה של לגיטימציה לנשוי התערובת?‬ ‫האם התוכניות האלה נותנות תחושה של השלמה עם התופעה?‬ ‫המסקנה שלה היא שאין לבטל את התוכניות האלה, אלא צריך לבחון אותם מחדש כדי להדגיש‬ ‫מספר דברים:‬ ‫1. להדגיש את החשיבות של נשואים אנדוגמים.‬ ‫2. לחזק את החינוך בקרב הנוער, להדגיש את הייחוד היהודי.‬ ‫34‬ ‫3. לשמור על ההבחנה שבין נישואים מלכתחילה לבין נישואים בדיעבד.‬ ‫4. להדגיש את השלב שבו בני הזוג רוצים להינשא ואז צריך לנסות לשכנע אותם להתגייר.‬ ‫5. להמשיך ולפתח תוכניות אינטנסיביות לזוגות המעורבים.‬ ‫סטיבן ביים )3991(, "‪Intermarriage and Communal Police: Prevention, Conversion, and‬‬ ‫‪"Outreach‬‬ ‫ביים לא שייך לזרם דתי כלשהו הוא איש מחקר של הועד היהודי האמריקני.‬ ‫השאלה הנשאלת מה צריכה להיות המדיניות הקהילתית לגבי נשואי תערובת? אצלו הדגש הוא‬ ‫על המשאבים הכספיים. ביים תומך בגישה בתלת ערוצית – מניעה, גיור וקירוב הנישואים.‬ ‫מניעה – צריך לפרסם את ההתנגדות המסורתית ההיסטורית לנשואי תערובת וצריך לפעול בנושא‬ ‫של חינוך בעיקר בקרב סטודנטים יהודיים.‬ ‫גיור – הגיור מחזק את התודעה היהודית את הקהילה, צריך לפנות גם לבן הזוג היהודי שמעורב‬ ‫ולחזק גם אותו. לגבי הגר צריך לקבל אותו בצורה מלאה ללא הבדל, צריך לשאוף לכך שיהיה תהליך‬ ‫גיור אחד, שהגר יתקבל בצורה מלאה בכל הזרמים הדתיים.‬ ‫קירוב זוגות נשואים – צריך להפעיל סדרי עדיפויות ולהפעיל תוכניות בקרב אלה שקשורים לקהילה‬ ‫ולא בקרב אלה שמרוחקים ממנה, לפתח תוכניות רק לאלה שמראים עניין ביהדות אבל כאן התוכנית‬ ‫צריכה להיות צנועה כדי לא לתת לגיטימציה לתופעה.‬ ‫התארגנות להשגת מטרות פוליטיות‬ ‫מהי העוצמה של הכוח היהודי?‬ ‫ישעיהו ליבמן )9791(, "הפוליטיזציה של יהדות אמריקה"‬ ‫המאמר מדבר על תהליך של פוליטיזציה של יהדות אמריקה. במשך שנים רבות בכל התקופה של‬ ‫ההגירה והקליטה הראשונית, למעשה עד תחילת שנות ה- 05 הארגונים היהודים השתדלו לדבר‬ ‫במונחים אוניברסליים, דיברו על פעילות חברתית סוציאלית, היה חשוב להם להדגיש שהפעילות‬ ‫שלהם היא לגבי כלל האוכלוסייה זה כאשר הם רוצים להשתלב.‬ ‫יש להם חשש להגדיר זהות לאומית כי זה יכול לגרום לבידול. בשנות ה- 05 יש שינוי והוא‬ ‫הפוליטיזציה. כלומר, מתגברת ההכרה בציבור היהודי המאורגן שליהודים כקבוצה יש אינטרסים‬ ‫מדיניים לקדם. 4 אינטרסים:‬ ‫1. הדאגה למדינת ישראל - בעקבות הקמת המדינה.‬ ‫2. לקדם את הסטטוס של היהודים כקבוצה אתנית - יש תהליך של לגיטימציה לאתניות‬ ‫ובתהליך הזה יש תחרות בין הקבוצות על הסטטוס, גם היהודים נאבקים על מנת להשיג‬ ‫תקציבים.‬ ‫44‬ ‫3. ההישרדות - ההישרדות היהודית )מדינת ישראל התקומה היהודית והשואה תוצאות השואה‬ ‫מטילות אחריות שלא תהיה עוד שואה(.‬ ‫4. קידום הלכידות – לחזק את הזהות הקבוצתית.‬ ‫ישנם שני אירועים שמחזקים את הצורך בפעילות יהודית מאורגנת ומתואמת:‬ ‫1. בשנת 1591 כאשר המועצה ליחסים קהילתיים פונה לחוקר בשם רוברט מקאייבר והיא‬ ‫מבקשת שיבדוק האם הארגונים היהודים נותנים מענה לסוגיה של התגוננות יהודית. הוא בודק‬ ‫את הארגונים ומפרסם את "דו"ח מקאייבר" שבו הוא מתריע על חוסר תיאום בין הארגונים‬ ‫השונים. הוא קורא לזה "מצב מבהיל של תסבוכת הנטולה כל התאמה" יש פה קריאה לפעילות‬ ‫משותפת בין הארגונים.‬ ‫2. בשנת 4591 כאשר היהודים ציינו 003 שנה לקהילה היהודית במסגרת זו עולה לדיון הסוגיה‬ ‫של הארגון היהודי, האם צריך להקים ארגון גג אחד?‬ ‫כל ארגון פועל לפי ההשקפה שלו, חשוב שיהיה פלורליזם של דעות, אין הסכמה לגבי הגדרה‬ ‫עצמית ולכן לא מקימים ארגון גג אחד, לכן יש פסיפס אבל צריך שיהיה תיאום בין הארגונים‬ ‫השונים עפ"י התפיסה של כל הארגונים.‬ ‫שני אירועים שמחזקים את הצורך של פוליטיזציה, יש אינטרסים לקדם מודעות יותר גדולה אבל כדי‬ ‫ליישם את זה הלכה למעשה אנחנו צריכים לדעת מהם מוקדי הכוח, היכן צריך להפעיל את ההשפעה,‬ ‫מי שמכיר את חוקי המשחק יהיה לו יתרון ויותר השפעה.‬ ‫כדי למדוד את עוצמת היהודים צריך למדוד את מוקדי הכוח שלהם.‬ ‫מוסד הנשיאות‬ ‫הנשיא מחזיק בידיו סמכויות רבות. לאחר מלחמת העולם השניה יש גידול במנגנון שמקיף אותו‬ ‫)הצוות של הבית הלבן(. באותה תקופה מקימים את המועצה לביטחון לאומי, כל אלה מעידים על‬ ‫העוצמה שלו כמנהיג העולם החופשי.‬ ‫לנשיא יש סמכות להציע חוקים אבל יש לו גם סמכות להטיל וטו על החלטות שמתקבלות בקונגרס‬ ‫)זה הצד שמדגיש את העוצמה של הנשיא( לצד הכוח שלו יש גם את האיזונים, גם לקונגרס יש זכות‬ ‫וטו על החלטות הנשיא ולכן הוא צריך רוב והוא צריך לנהל משא ומתן, הנשיא הוא אדם נבחר ולכן יש‬ ‫חשיבות לדעת הקהל, הוא צריך להיות קשוב לקהל הבוחרים שלו משום שלהם יש כוח רב.‬ ‫הממשל והבירוקרטיה, לעיתים נמצא שיש אינטרסים מנוגדים בין הנבחרים לבין האדמיניסטרציה.‬ ‫צריך לדעת איזה אינטרסים מייצגים כל מיני אנשים.‬ ‫הקונגרס )הדרג המחוקק(, מורכב משני בתים, המבנה של החברים הוא דו מפלגתי )דמוקרטים‬ ‫ורפובליקנים( יש קואליציות בתוך כל מפלגה. שיטת הבחירות היא אזורית, ולכן יש צורך בשיתוף‬ ‫פעולה בין הקבוצות השונות כדי להגיע לכוח לאומי.‬ ‫בקונגרס קורים שני שינויים בסוף שנות ה- 06 שמחלישים את המנגנון של המפלגה, עד אז זקני‬ ‫המפלגה היו האנשים החזקים. בסוף שנות ה- 06 מנהיגים את שיטת הבחירות המקדימות הפתוחות,‬ ‫54‬ ‫לא עוד זקני העם קובעים מי יהיו הנבחרים אלה קהל הבוחרים הם אלה שבוחרים, ודעת הקהל זה‬ ‫כבר לא שנים שלושה אנשים שצריך "ללקק להם" אלה זה המון אנשים )המועמד צריך להראות יפה,‬ ‫צריך לדעת לדבר, לעבור מסך וכו'(, לבחירות מעין אלה צריך לגייס הרבה מאוד כסף וזה אומר‬ ‫משהוא על הדמוקרטיה הכל פתוח לכאורה אולם בפועל צריך הרבה כסף ומי שאין לו את הכסף לא‬ ‫הכל פתוח עבורו.‬ ‫שינוי נוסף חל בשנת 1791 עם חקיקת החוק להסדרת תרומות. בשטח אנשים עשירים מריצים‬ ‫מועמדים, כדי למנוע מצב כזה חוקקו חוק להסדרת תרומות, חוק זה מגביל את סכום התרומה‬ ‫שאפשר לתרום למועמד. כשיש חוק יש גם אנטי חוק – מקימים "עמותות" ועדה לפעילות פוליטית‬ ‫‪.PAC – Political Action Committee‬‬ ‫קבוצה נוספת הלובי )קבוצת לחץ( – קבוצות שמקדמות רעיון מסוים, קבוצות הלחץ מחזקות את‬ ‫הבוחרים. אם בהתחלה יש ארגון כלשהו במשך הזמן נוצרת רשת של תתי-ארגונים )קבוצות לחץ‬ ‫שונות(.‬ ‫התקשורת – התקשורת זה שם המשחק של הפוליטיקה החדשה, ערוץ השפעה חדש המועמד צריך‬ ‫להיחשף כדי שיכירו אותו. מכאן התפתחה מסורת של עימות טלוויזיוני בין המעומדים ערב הבחירות.‬ ‫האמצעים שהיהודים מפעילים כדי להשיג את האינטרסים שלהם:‬ ‫הקול היהודי – היהודים הם בערך %3.2 מהאוכלוסייה הכללית, הקול היהודי שווה כ- %4 הכוח‬ ‫היהודי חזק יותר מאשר מספרם באוכלוסייה. הכיצד?‬ ‫1. הריכוז של היהודים במדינות החשובות – היהודים גרים במקומות ספציפיים, במדינות האלה‬ ‫יש את מספר האלקטורים הגדול ביותר )האלקטורים הם אלה שנשלחים מכל מדינה לבחור, בכל‬ ‫מדינה יש מספר אלקטורים ביחס למספר התושבים(. היהודים מרוכזים ב- 9 מדינות שכוללות‬ ‫202 אלקטורים מתוך סה"כ 835. המדינות המובילות הם:‬ ‫ניו-יורק 33 אלקטורים, פלורידה 52 אלקטורים, קליפורניה 45 אלקטורים, פנסילבניה 32‬ ‫אלקטורים אלינויי 22 אלקטורים וכו'.‬ ‫2. שיעור ההצבעה של היהודים גבוהה ביחס לחברה. בארה"ב כדי לבחור צריך להירשם, אחרי‬ ‫שנרשמים צריך ללכת לבחור – ליהודים יש מודעות בחירה.‬ ‫3. הם גם מצביעים לדמות מסוימת בדרך כלל מהמפלגה הדמוקרטית. בין השנים 6191 –‬ ‫2991 נמצא דפוס הצבעה שחזר על עצמו ברוב הבחירות רוב היהודים בחרו במפלגה‬ ‫הדמוקרטית. במשך הזמן נוצר מיתוס של הקול היהודי – יש חשש מוקדם מהקול היהודי ולכן כל‬ ‫הזמן מחזרים אחריהם.‬ ‫4. המימון של המועמדים ‪ ,PAC’S‬היהודים הם בין הקבוצות הממנות הבולטות ביותר. מתוך‬ ‫0003 ‪ PAC’S‬שפועלים בוושינגטון יש 57 עמותות שעוסקות רק בנושא של סיוע לישראל ועל זה‬ ‫בשנת‬ ‫יש להוסיף עמותות לא מעטות שעוסקות בנושא יהדות.‬ ‫6891 הבחירות לנשיאות – מבין 12 האנשים שהלוו יותר מ- $000,001 לקמפיין של יוברט 51‬ ‫64‬ ‫מתוכם היו יהודים. היהודים ממנים מערכות בחירות ולכן יש להם הרבה כוח.‬ ‫היהודים מאוד פעילים במערכות הבחירות, ולכן הסיכוי שלהם להשתלב במפלגות הוא גבוהה‬ ‫יותר. הפעילות הפוליטית בעיני היהודים היא פעילות חיובית. יש אלמנט של רכישת סטטוס,‬ ‫הקשר עם הבית הלבן, קירבה למעמד הגבוהה וכו'.‬ ‫היהודים תורמים כסף, יש להם יותר כסף נזיל, אפקט השואה חזק, יש מסורת יהודית לתרומה‬ ‫"שלך לחמך מעל פני המים".‬ ‫5. ההשפעה של יחידים – השתדלנות – הפוליטיקה הישנה. הקשר האישי בין האדם לבין‬ ‫הנבחר, יש כאן מספר קבוצות שיכולות להשפיע החל בפקידים יהודים בממשל, יועצים חיצונים‬ ‫לממשל, הרבה עורכי דין, נבחרים יהודים – יש עליה במספר הנבחרים היהודים, למשל,‬ ‫בשנת 9991 מתוך 001 סנטורים 11 מהם היו יהודים וגם בבית הנבחרים מספרם גבוהה יחסית.‬ ‫וכמובן, היכרות אישית עם הנשיא בלא מעט מהמקרים.‬ ‫6. התקשורת – תחום שיש בו הרבה יהודים משום שזה תחום חדש )וכמו בכל תחום חדש‬ ‫ליהודים שמור מקום נכבד – היי-טק, מחקר, וכו'( עיתונות ארצית שנשלטת בידי יהודים והרבה‬ ‫עיתונאים יהודים. יש חשיבות למכוני מחקר כמו אלה שפועלים בוושינגטון. במכונים האלה‬ ‫מוצאים מחקרים שנוגעים למזרח התיכון ודעתם חיובית, המחקרים מופצים בקרב הנבחרים ויש‬ ‫להם תפקיד חשוב בעיצוב הדעה של הנבחרים. בתחום הזה יש גם הרבה אנשים מפורסמים‬ ‫המשרים מיוקרתם על הנושאים היהודים.‬ ‫7. הלובי היהודי – השתדלנות הישירה, מספר ארגונים גדול – "הקונגרס היהודי האמריקאי",‬ ‫"הועד היהודי האמריקאי", "מועצת הפדרציות היהודיות" לכל אלה יש נציגות בוושינגטון שעושה‬ ‫לובי בנושאים יהודים בעיקר במישור הפנימי. בנוסף יש את "ועדת הנשיאים" במסגרת זו יש את‬ ‫"הועדה האמריקאית‬ ‫‪AIPAC – American Israel Public Afire Committee‬‬ ‫"ארגון האיפ"ק"‬ ‫הישראלית לעניינים ציבוריים" המטרה שלהם לקדם את האינטרסים של ישראל בפני הממשל‬ ‫האמריקאי. "ועידת הנשיאים" ואיפ"ק הוקמו באמצע שנות ה- 05 ביוזמה של נחום גולדמן שהיה‬ ‫הנשיא של הקונגרס היהודי העולמי והמטרה היתה לכנס את מנהיגי הארגונים הגדולים כדי‬ ‫איפ"ק מתחיל כארגון של איש‬ ‫לפעול במשותף בנושא הישראלים.‬ ‫אחד, אדם בשם סיי קנן אבל בהמשך רואים שאיפ"ק הולך וגדל עד שהוא הופך להיות לאחד‬ ‫הארגונים הגדולים והחשובים בארה"ב. בנושא זה יש את המאמר של וולף בליצר.‬ ‫וולף בליצר )1891(, "‪"The AIPAC Formula‬‬ ‫בליצר מתאר את הארגון המקצועי והגידול המשמעותי של איפ"ק בשנות ה- 08 זה בא לידי ביטוי‬ ‫בהעסקת אנשים רבים בשכר, שכירת משרדים בקרבת הממשל.‬ ‫יש קבוצות יעוץ לארגון, המנגנון גדל וכך גם התקציב ישנם 3 גורמים שסייעו בחיזוקו של איפ"ק,‬ ‫הגורמים קשורים בעניין שלפיו המזרח התיכון הפך להיות נושא חם והאינטרס של אמריקה גדל‬ ‫בשנות ה- 07:‬ ‫74‬ ‫1. בשנת 3791 מלחמת יום כיפור שנקשרה למלחמה הקרה )מאבק בין גושי הסובייטים‬ ‫שמסייעים למדינות ערב והאמריקאים שמסייעים לישראל(.‬ ‫2. משבר הנפט – ארצות ערב משתמשות בנפט כנשק.‬ ‫3. מסעות קיסנג'ר לצורך הפרדת כוחות.‬ ‫בליצר נותן תמונת מצב של שנות ה- 07.‬ ‫כיום בראש איפ"ק עומד נשיא, ומתחתיו מנהל בפועל, מתחתיו 91 פקידים בכירים שנפגשים אחת‬ ‫לחודש לניהול השוטף. 231 חברים בועדה מבצעת מורחבת שנפגשת בוושינגטון כל שלושה חודשים,‬ ‫002 חברים במועצה ארצית, יש כינוס שנתי של איפ"ק שמביא 0021 נציגים לוושינגטון זוהי הפגנת‬ ‫הכוח. מכאן איפ"ק היא לא רק ארגון שפועל בוושינגטון אלה ארגון שהקים בסיס כוח בכל רחבי‬ ‫המדינה בעיקר באזורי הבחירה של הנבחרים.‬ ‫הפעלת הכוח של איפ"ק בא במכבש לחצים בוושינגטון וגם מאזור הבחירה הנבחר. בוושינגטון יש 4‬ ‫לוביסטים שרשומים בקונגרס והם מחלקים ביניהם את הנבחרים, הלוביסט נהנה מגישה ישירה‬ ‫לנבחר הוא מלווה את הוועדות השונות ברגע שמתחילה יוזמה שעלולה לפגוע בישראל הוא מתחיל‬ ‫להפעיל לחץ נגדו. המטרה של איפ"ק לשמור על ההקצבה הכספית לישראל מהממשל האמריקאי,‬ ‫כיום הקצבה עומדת על 028.2 מיליארד, הכסף הזה בחלקו סיוע צבאי וחלקו השני סיוע כלכלי, לא‬ ‫הכל מגיע במזומן חלק ממנו זה ציוד צבאי וסחורות שונות.‬ ‫השאלה היא מניין איפ"ק שואב את הכוח שלו?‬ ‫איפ"ק לא מממן מסע בחירות אבל הוא נהנה באופן עקיף מהמימון היהודי יש אנשים באיפ"ק שעבדו‬ ‫בעבר בתוך הממשל האמריקאי, כלומר יש להם ידע לגבי המערכות, יש להם היכרות אישית עם אנשי‬ ‫מפתח.‬ ‫התנועה היא דו כיוונית, יש אנשים שעוברים מאיפ"ק לממשל האמריקאית ולהפך.‬ ‫לאיפ"ק יש כתב עת שנקרא ‪ Near Eest Report‬כתב העת מבטא את העמדות של איפ"ק ומופץ ב-‬ ‫000,06 העתקים בפוליטיקה ובתקשורת האמריקאית, כל מי שיש לו נגיעה כל שהיא בפוליטיקה‬ ‫מקבל את כתב העת.‬ ‫לאיפ"ק יש כוח רב, להלן מספר דוגמאות איך איפ"ק מבטא את הכוח שלו:‬ ‫‪ ‬ג'ורג שולץ כתב בזיכרונותיו שהוא היה מודע לצורך שלו לשתף פעולה עם איפ"ק.‬ ‫‪ ‬פול פינדלי היה חבר בית הנבחרים מאלינוי שהובס בבחירות בשנת 2891, לדעתו הוא נכשל‬ ‫בגלל איפ"ק ומאז הוא הפך להיות אחד המרצים המרכזים נגד הלובי המרכזי נגד ישראל. הוא כתב‬ ‫ספר שנקרא "הם מעיזים לדבר בקול רם" שבו הוא מספר על מספר חוקרים ששיתפו אייתו פעולה‬ ‫וסיפקו לו מידע אך ביקשו להישאר בעילום שם משום החשש שאיפ"ק יתנכל להם.‬ ‫‪ ‬בשנת 1991 הועלתה פרשת הערבויות בישראל יש עליה מסיבית של עולים מרוסיה, ישראל‬ ‫זקוקה לכסף, היא פונה לארה"ב על מנת לקבל ערבויות על הלוואה של 01 מיליארד דולר, בוש האב‬ ‫84‬ ‫לא מעוניין לתת את הערבויות משום שהתקופה היא לפני ועידת מדריד וארה"ב לא רוצה לנקוט‬ ‫צעד. הלובי היהודי על סמך בקשה מישראל מפעיל לחץ רב על הנשיא למתן ערבויות. הנשיא בוש‬ ‫מכנס מסיבת עיתונאים במטרה ללחוץ על הקונגרס לעקב את מתן הערבויות, הוא בעצם מדבר מעל‬ ‫הראשים של הקונגרס עם העם האמריקאי, הוא מספר להם על הלחץ של הלובי הישראלי ועל איך‬ ‫שהוא עומד מול הלחץ הזה. ישנה טענה שהלובי היהודי נקם בבוש ע"י כך שהעמותות ומי שתורם‬ ‫כסף פעלו למניעת היבחרותו של חברו של בוש.‬ ‫‪ ‬גד יעקובי שהיה שגריר ישראל באו"ם כתב ספר שנקרא "יומן ניו-יורק" בספרו הוא מספר על‬ ‫הסוגיה של מגורשי החמאס בינואר 3991, יש פניה לבג"ץ לעקב את הגירוש, הנושא עולה לדיון גם‬ ‫באו"ם וממשלת ישראל זקוקה לזמן על מנת לקבל את הפסיקה של בג"ץ הם רוצים שהפסיקה‬ ‫באו"ם תדחה. יעקובי מקיים שיחת ועידה עם 04 חברי ועדת הנשיאים שבמסגרתו פועל איפ"ק, והם‬ ‫נרתמים לפעולה כך שהאו"ם מעקב את הפסיקה שלו בשבוע.‬ ‫לאיפ"ק יש גם מגבלות וזה כאשר האינטרסים של ארה"ב וישראל הם מנוגדים:‬ ‫כאשר הפער הוא גדול וכאשר יש קבוצות אינטרסים אחרות שפועלות מול איפ"ק לאיפ"ק יש בעיה.‬ ‫דוגמה לכך, פרשת איווקס בשנים 0891-1891 האמריקאים רוצים למכור מסוקי ביון לערב הסעודית,‬ ‫מטוסים גדולים עם צלחת קליטה עליהם. הישראלים כמובן חוששים מהעסקה הזו ולכן בזמנו בגין‬ ‫מבקש מאיפ"ק לסכל את העסקה, איפ"ק פועל והפעם בצורה קולנית ואגרסיבית אבל הפעם הוא לא‬ ‫מצליח למנוע את העסקה. במקרה הזה כוח האדמיניסטרציה והכוח של הלוביסטים יצרני המטוסים‬ ‫היו חזקים יותר מאיפ"ק.‬ ‫בעניין הזה יש גם יתרון משום שאיפ"ק ניהל מערכה פוליטית גלויה ואגרסיבית שסימנה עבור הממשל‬ ‫האמריקאי שאיפ"ק הוא כוח שיש להתחשב בו.‬ ‫בנוסף אומר בליצר שההצלחות של איפ"ק מלמדות אותנו על ההרגשה הביתית של יהודי אמריקה‬ ‫כלומר יש כאן תחושה של ביטחון, היהודים מרגישים בבית.‬ ‫סוגיית הנאמנות הכפולה עולה כאשר יש מתיחות בין המדינות, סוגיה זו עולה בהקשר של איווקס.‬ ‫קספר ויינברגר הטיח כלפי היהודים באיזה מדיניות אתם תומכים בגין או רייגן.‬ ‫היהודים בדרך כלל דוחים על הסף כל דיבור על נאמנות כפולה, בעניין איווקס הלובי היהודי אמר שאין‬ ‫כאן נאמנות כפולה משום שהאינטרסים של ישראל זהים לאינטרסים של ארה"ב משום שאיום על‬ ‫ישראל זה כמו איום על הדמוקרטיה וכו'.‬ ‫דניאל אלעזר )1891(, "הארגונים ליחסים קהילתיים ופעולותיהם"‬ ‫94‬ ‫דניאל מציג מספר ארגונים שפועלים במישור של ההגנה על האינטרסים היהודים ביניהם: "בני ברית"‬ ‫בתוכם "הליגה נגד השמצה", "הועד היהודי האמריקאי" ו"הקונגרס היהודי האמריקאי".‬ ‫דניאל מציג מהם תחומי הפעולה של הארגונים הללו:‬ ‫‪ ‬שמירה על זכויות האזרח במדינות שונות.‬ ‫‪ ‬מאבק באנטישמיות.‬ ‫‪ ‬הגנה על התדמית והקיום של מדינת ישראל.‬ ‫‪ ‬מאבק באפליה בארה"ב.‬ ‫‪ ‬שמירה על ההפרדה בין דת ומדינה.‬ ‫‪ ‬מאבק משותף עם קבוצות מופלות אחרות.‬ ‫בנוסף, הארגונים האלה הם ארגונים ארציים, אבל היעילות שלהם מושפעת מיכולתם להיתבזר‬ ‫)ביזור( להקים מוקדי כוח מקומיים )בסיס הכוח הוא מקומי(.‬ ‫מאריי פרידמן )1891(, "על התוכנית המשותפת ליחסים קהילתיים 0891 - 1891"‬ ‫פרידמן הוא אדם ביקורתי הוא מבקר את הארגונים היהודים על הגישה שהוא מכנה הגישה‬ ‫הליברלית מהסוג הישן. בהתחלה הוא משבח את שיתוף הפעולה של הארגונים היהודים גם עם‬ ‫הקבוצות הלא יהודיות כדי לקדם נושאים יהודים. שיתוף הפעולה היה פורה עד שנות ה- 06 בעיקר‬ ‫במאבק לזכויות האזרח. בשנות ה- 06 הקואליציה התפרקה העלייה של הכוח השחור, האוריינטציה‬ ‫הגזעית של השחורים - קמו קבוצות קיצוניות שדיברו על התבדלות, על סיוע עצמי, היהודים הם בצד‬ ‫השני של המתרס הם מצליחים, איך הם יכולים לדבר בשמנו, הם דוחים שיתוף פעולה עם הליברלים‬ ‫היהודים, השיטה שלהם הרבה יותר אלימה הם סובלים מבעיות של הפרדה ולכן גם העוצמה של‬ ‫המאבק הוא עוצמה חזקה.‬ ‫הקישור שבין האנטישמיות לאנטי ישראליות היא בעיקר תוצאה של מלחמת ששת הימים, ישראל‬ ‫מצטיירת ככוח כיבוש, ככוח מדכא בשירות הקולוניאליזם. העלייה של הימין הנוצרי הפונדמנטליסטים‬ ‫אנטי יהודי. סיבה נוספת, היא הסיבה הכלכלית, חלו שינויים במבנה הכלכלי של ארה"ב, המשק‬ ‫האמריקני מתרחב בזכותו של המגזר הפרטי שיוצר מקומות עובדה ומסייע לחלשים, ההתרכזות‬ ‫במשק הפרטי מחייבת הקטנה של התערבות הממשל בכלכלה. הטענה של פרידמן שהארגונים‬ ‫היהודים לא מתייחסים לשינויים שחלו בשנות ה- 06, היהודים ממשיכים לדבוק בעמדה של‬ ‫הליברליזם הישן שמתייחס לתוכנית "הניו-דיל" של רוזבלט בשנות ה- 03, העיקרון אמר שהממשלה‬ ‫צריכה להתערב בתהליכים הכלכליים ולסייע לחלשים, זה קורה משום שבשנת 9291 המשבר הכלכלי‬ ‫הגדול משפיע על כל העולם.‬ ‫רוזבלט עולה לשלטון משום שהוא מציע תוכנית לטיפול במשבר הכלכלי:‬ ‫‪ ‬המדינה ע"י הקמת מקומות עבודה מקטינה את האבטלה.‬ ‫‪ ‬האיגודים המקצועיים מוכרים לצורך משא ומתן.‬ ‫05‬ ‫‪ ‬המדינה אומרת אנחנו נגן על החלשים.‬ ‫פרידמן אומר שזה לא עובד משום שהמגזר הפרטי הוא שמייצר את מקומות העבודה ולכן צריכים‬ ‫להסיר את המגבלות כדי לעודד את הצמיחה. צריך לעצב קווי מדיניות חדשים הן בתחום הכלכלי והן‬ ‫בתחום המוסרי. הוא אומר שהעיקרון של הפרדה בין דת ומדינה הוא חשוב אבל ע"י כך אנחנו‬ ‫מרחיקים את המוסר היהודי.‬ ‫הגישה הליברלית אומרת שהחזקים עוזרים לחלשים.‬ ‫ישראל והקהילה היהודית האמריקאית‬ ‫הדגש הוא לאחר הקמת המדינה, אבל לפני כן אפשר לתאר 3 קטגוריות של התייחסות לארץ ישראל:‬ ‫1. האנטי ציונית הגישה - שהרפורמים הם המובילים שלה, שאומרת שאמריקה היא הבית של‬ ‫היהודים ואין שום צורך בשיבת ציון ויכולים להיות מצבים שבהם התפיסה הלאומית מזיקה‬ ‫לאינטרסים של היהודים בארצות השונות היא עלולה להעלות את הסוגייה של הנאמנות הכפולה.‬ ‫2. הגישה הלא ציונית - קבוצות שהן אדישות לעניין הציוני, האוריינטציה היא על השתלבות‬ ‫)בני‬ ‫בארה"ב במידה והם יסייעו לארץ ישראל הם יעשו זאת כמו שהם מסייעים לכל מדינה‬ ‫ברית(.‬ ‫3. הגישה של הציונים - יש ארבע תנועות ציוניות:‬ ‫-‪ZOA‬‬ ‫1. הסתדרות ציוני אמריקה‬ ‫3. פועלי ציון‬ ‫4. המזרחי‬ ‫2. ארגון הנשים - נשות הדסה‬ ‫התפיסה הציונית שלהם היא מיוחדת הם תומכים בהקמת בית בארץ ישראל אבל הם גם‬ ‫ציונים אמריקאים כלומר אמריקה היא ביתם.‬ ‫יש מאבקים בין הגישות השונות, ככל שמגיעים לשנות ה- 04 כך יש התקרבות של הארגונים השונים‬ ‫לרעיון של תמיכה בהקמת מדינה יהודית, לאחר המלחמה הקמת המדינה היהודית היא האופציה‬ ‫היחידה ולכן כל הארגונים מתגייסים להקמת המדינה.‬ ‫השיא של זה הוא בדיונים של האומות המיוחדות בהחלטה של כ"ט בנובמבר 7491.‬ ‫כאשר מוקמת המדינה למעשה ניטל העוקץ האידיאולוגי והמחלוקת הציונית, אין עימות אידיאולוגי בין‬ ‫הציונות לאידיאולוגיות היריבות.‬ ‫מדינת ישראל היא מדינה קיימת היא מדינה ממשית ולכן כל הארגונים הם פרו ישראלים. אצל כולם‬ ‫אפשר למצוא הצהרה אוהדת על הקמת המדינה.‬ ‫לאחר הקמת המדינה יש מצב של נורמליזציה.‬ ‫15‬ ‫השאלה היא מי מייצג את יהדות העולם?‬ ‫בן-גוריון אומר שיש פה מדינה יהודית ריבונית הכללים השתנו, היום אנחנו מדברים בשם יהדות‬ ‫העולם והתפקיד של יהדות העולם לבוא לישראל.‬ ‫לעומת זאת הועד היהודי האמריקאי אומר דרך בלאושטיין שהתווכח עם בן-גוריון - מדינת ישראל לא‬ ‫צריכה להתערב בנעשה בקהילות היהודיות.‬ ‫בן-גוריון נבהל הוא לא רצה לריב עם יהודי ארה"ב משום שהוא צריך את עזרתם הכלכלית ואת‬ ‫התמיכה שלהם במדינת ישראל.‬ ‫נקודת המפנה חלה בשנת 7691 מלחמת ששת הימים שמעלה את החשיבות של ישראל בארה"ב,‬ ‫יש שני היבטים:‬ ‫1. תקופה של המתנה עד לתחילת המלחמה.‬ ‫2. השיכרון של הניצחון במלחמה.‬ ‫ישעיהו ליבמן )2791(, "יהודי אמריקה וישראל"‬ ‫ליבמן מדבר על ערכים, על אידיאולוגיה, הוא מסתכל על שנת 7691 כנקודת מפנה ושואל‬ ‫איך אפשר להסביר את העלייה בחשיבות ישראל בחיי יהדות אמריקה?‬ ‫הוא כותב את המאמר בשנת 2791, לפני מלחמת יום כיפור. הוא עדיין חי את תחושת הניצחון. הוא‬ ‫מביא דוגמאות לחשיבות של ישראל, הוא אומר שיש אמירה האומרת שיהודי טוב צריך לתמוך‬ ‫בישראל.‬ ‫אם נבחן תרומות כספיות נמצא:‬ ‫המגבית המאוחדת תרמה בשנת 6691 46 מיליון דולר, ובשנת 7691 הם תרמו 042 מיליון דולר.‬ ‫מגבית הבונדס )אגרות חוב( תרמה בשנת 6691 67 מיליון דולר, ובשנת 7691 091 מיליון דולר.‬ ‫דבר המראה על עלייה דרמטית בעניין של יהודי ארה"ב בישראל, יש ריבוי נסיעות של יהודים‬ ‫אמריקאים לישראל, מוסדות החינוך בארה"ב מפתחים תוכניות לימודים על ישראל, יש גידול‬ ‫בתקציבים של הארגונים למתן סיוע ישראל וגם בחירה של מנהיגות פרו-ישראלית לארגונים היהודים.‬ ‫ליבמן שואל איך אפשר להסביר זאת?‬ ‫טענתו היא שישראל איננה מחליפה את הדת כיסוד הזהות היהודית אלא נעשית יותר ויותר התוכן‬ ‫והביטוי של הזהות היהודית הדתית. אין ירידה בערך הדתי-יהודי, אלא יש שילוב של ישראל והדת.‬ ‫ישראל מקבלת צביון דתי למרות העלייה בהזדהות עם ישראל כתוצאה מהמצב בשנת 7691. יש‬ ‫עקביות בנושא אחד, העלייה לישראל. יהודי ארה"ב אינם רואים בישראל את מדינתם הם דוחים את‬ ‫עיקרי הציונות הקלאסית האומרת שיש תחזית קודרת לגבי עתיד היהודים בפזורה, תהיה התגברות‬ ‫אנטישמית ואז הפתרון יהיה עלייה לארץ ישראל. יהודי ארה"ב דוחים רעיון זה הם מרגישים בטוחים‬ ‫בביתם והם רואים באמריקה את ביתם. בכל השנים האלו רואים שהעלייה לישראל מאוד מתונה:‬ ‫בשנת 5991 יש בישראל כ- 000,58 עולים ילידי ארה"ב.‬ ‫25‬ ‫בשנים 8491–7691 עלו לישראל כ- 005,7 עולים מארה"ב, רובם חילונים, עליה ציונית אידיאולוגית.‬ ‫בשנים 7691-3791 עלו לישראל כ- 000,03 עולים מארה"ב, 3/1 מהם עזבו וחזרו לארה"ב.‬ ‫בשנים 3791-5991 עלו לישראל 000,05 עולים מארה"ב, 3/2 מהם אורתודוקסים ו- %83 מעולים‬ ‫אלו חזרו לארה"ב, רוב העוזבים אינם אורתודוקסים.‬ ‫ליברמן מחלק את הקשר לישראל לגורמים עקיפים וגורמים ישירים:‬ ‫הגורמים העקיפים:‬ ‫1. מאבק באנטישמיות – האנטישמיות באופן מסורתי היתה גורם מאחד, דרך המאבק של‬ ‫היהודים באנטישמיות הם נותנים משמעות לזהות היהודית שלהם. לאחר מלחמת העולם השניה‬ ‫יש ירידה דרסטית באנטישמיות ולכן היהודים מחפשים יסוד אחר להזדהות איתו והם מפנים את‬ ‫תשומת הלב לישראל. אלו שנשארו אנטישמים פעילים מזהים את הנימות האנטישמיות רובם‬ ‫נימות אנטי ישראליות ולכן יש יתר מוטיבציה ליהודים להזדהות עם ישראל באמצעות ההזדהות‬ ‫עם ישראל הם נאבקים באנטישמיות שעדיין נותרה.‬ ‫2. בית כנסת – פריחת בית הכנסת והמעבר לפרברים, תהליך שאיננו עוד, כאשר חל פיחות‬ ‫במעמד בית הכנסת שוב פונים לישראל.‬ ‫3. תיאולוגיה – לאחר מלחמת העולם השניה יש תקופה "רוחנית" האנשים מחפשים את‬ ‫משמעות העולם, כשהעניין בתיאולוגיה יורד שוב מפנים היהודים את תשומת לבם לישראל.‬ ‫4. ליברליזם – היהודים באופן מסורתי מזוהים עם רעיונות הליברליזם, המאבק לצד החלשים‬ ‫והמקופחים. בשנות ה- 05 יש עליה של הקיצוניות השחורה, היהודים נדחקים מחוץ לתנועות‬ ‫לזכויות האזרח אין יותר שיתוף פעולה, ולכן שוב היהודים מפנים את תשומת ליבם לישראל.‬ ‫הגורמים הישירים:‬ ‫1. יהודים חילונים, נוער, אלה שרחוקים מהדת – הם מזדהים עם ישראל החילונית, עם הערכים‬ ‫הדמוקרטים של ישראל.‬ ‫2. יהודים דתיים – ישראל מקבלת בעיניהם משמעות דתית, ישנה ציפייה לשיבת ציון, יש לזה‬ ‫ביטוי בתפילה, תפילה למען ישראל – נכון לגבי כל הזרמים.‬ ‫3. יש נסיעות לישראל מטעם בית הכנסת.‬ ‫4. יש מכירה של אגרות חוב )הבונדס( – ביום הקדוש ביותר יום כיפור, עושים פעולה למען‬ ‫ישראל, איסוף כספים למען ישראל, זו פעולה שלא מצריכה ידע דתי, ובעצם הפעולה הזו היהודי‬ ‫מרגיש שהוא עושה פעולה יהודית, הוא חווה את הזהות היהודית באמצעות איסוף כספים.‬ ‫5. אמצעי התקשורת – ישראל נמצאת בחדשות, יש דיונים על ישראל דבר המקרב את יהודי‬ ‫ארה"ב לישראל. ישראל מספקת מערכת של תגמולים ליהודים המזדהים איתה, היא עוזרת להם‬ ‫לשפר את הסטטוס החברתי שלהם. למשל, יהודי העושה את הונו ממחזור גרוטאות, תורם כסף‬ ‫35‬ ‫לישראל, נציגי ישראל באים אליהם ומכבדים אותם, דבר היוצר מערכת תגמולים, ומשפר את‬ ‫הסטטוס של אותו יהודי. ישראל היא תחליף לבית אבא, שם אפשר למצוא את הזיכרונות.‬ ‫מכאן, ניתן ללמוד שההזדהות עם ישראל איננה רק הזדהות של תפוצה יהודית עם מדינה רחוקה, זה‬ ‫יותר מכך, המשמעות היא שישראל ממלאת תפקיד בזהות היהודית העצמית של יהודי ארה"ב הם‬ ‫קושרים את גורלם עם גורלה של ישראל, אם יקרה שינוי במעמדה של ישראל זה ישפיע על מעמדם‬ ‫בארה"ב.‬ ‫סטיבן כהן )4891(, "פרו-ישראליות כפוליטיקה של שמירת הקיום האתני בקרב יהודי ארה"ב"‬ ‫כהן משתמש במונח פרו-ישראליות ולא ציוניות. היהודים מזדהים עם ישראל ולא עם הציונות, כהן‬ ‫בודק את העוצמה של הפרו-ישראליות ע"י ארבעה מדדים:‬ ‫1. נסיעה לישראל – עד כמה היהודים מבקרים בישראל.‬ ‫2. האוריינטציה על עיקרי הציונות הקלאסית – מה עמדתם בנושא הציונות הקלאסית.‬ ‫3. הדאגה לישראל‬ ‫4. התמיכה בממשלה – עד כמה הם תומכים במדיניות של ממשלת ישראל.‬ ‫נסיעה לישראל – כאן יש נתון מעניין לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ ‫%47 מיהודי ארה"ב לא ביקרו בישראל מעולם. מי שכן מגיע הם האורתודוקסים, קרובי משפחה, ככל‬ ‫שיש גידול בהכנסה ובשמירת מצוות, כך יש יותר נסיעות לישראל.‬ ‫קבוצה נוספת המבקרת בישראל היא קבוצה בעלת השכלה גבוהה מאוד.‬ ‫האוריינטציה על עיקרי הציונות הקלאסית – היהודים דוחים את הציונות הקלאסית הם מתייחסים‬ ‫לעלייה לישראל כפתרון אישי.‬ ‫הדאגה לישראל – זהו המדד המובהק ביותר יש קונצנזוס לפיו רוב היהודים חרדים לגורל ישראל, אם‬ ‫יקרה משהו לישראל הם יראו בכך פגיעה אישית.‬ ‫התמיכה בממשלת ישראל – ההתפלגות הפוליטית מקבילה להתפלגות בישראל, הרוב הוא יוני‬ ‫והאחר הוא ניצי וההזדהות קשורה לזהות הממשלה.‬ ‫ישנם עוד תת קטגוריות שמשפיעות על הקשר עם ישראל:‬ ‫גיל והשכלה – משפיע על התמיכה והדאגה לישראל, הקשישים והפחות משכילים הם יותר פרו-‬ ‫ישראלים והצעירים והיותר משכילים הם פחות פרו-ישראלים ויותר ביקורתיים.‬ ‫לנתונים האלו יש חשיבות רבה משום שהצעירים האלה הם דור העתיד.‬ ‫יש דאגה לגבי ההתפתחות בעתיד, האם הצעירים יזדהו בעתיד עם ישראל או יתרחקו ממנה.‬ ‫דת – שמירת המצוות, ככל שדתיים יותר כך מתקרבים ישראל.‬ ‫45‬ ‫זהו הבסיס לקשר של יהודי ארה"ב עם ישראל, קשר עמוק מאוד. ישראל היא מחסום בפני‬ ‫ההתבוללות, ישראל יכולה לספק תמריצים כדי לחזק את הקשר היהודי, ולכן מפתחים תוכניות חינוך‬ ‫מיוחדות הבאות לחזק את הקשר בין היהודי לישראל.‬ ‫דניאל אלעזר )3/2991(, "היהדות האמריקאית בשנות ה- 09: תחושה גדולה והולכת של משבר"‬ ‫דניאל מספר על השינויים המתרחשים בין שנות ה- 08 לתחילת שנות ה- 09.‬ ‫בשנות ה- 08 יש תהליך של התרחקות מישראל ובתחילת שנות ה- 09 יש חזרה וחיזוק הקשר עם‬ ‫ישראל.‬ ‫הגורמים להתנתקות בשנות ה- 08:‬ ‫מלחמת לבנון – יש מחלוקת בישראל האם המלחמה צודקת והמחלוקת היא גם בארה"ב.‬ ‫האינתיפאדה – היהודי בארה"ב מרגיש פחות נוח להזדהות עם ישראל.‬ ‫בעיה נוספת היא בנושא מיהו יהודי – המפלגות הדתיות בישראל מבקשות לתקן את הסעיף‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בחוק השבות, שמגדיר מיהו יהודי - הם רוצים להוסיף התגייר כהלכה כלומר בגיור אורתודוקסי,‬ ‫היהודים בארה"ב התנגדו לתוספת הזאת ובעיקר היהודים הרפורמים והקונסרבטיבים שהרגישו‬ ‫מאוד פגועים שזה מה שהם מקבלים בתמורה לכל העזרה שלהם לישראל, הם אינם מוכנים‬ ‫להיות יהדות על תנאי. עד היום לא התקבל התיקון אבל עצם העלאת הרעיון גורם לחיכוכים‬ ‫ולהתרחקות.‬ ‫בשנות ה- 08 יש תהליך של התמקדות בבעיות פנים על חשבון תמיכה בישראל, יש מודעות‬ ‫‪‬‬ ‫להאצה בתהליך ההתבוללות ולכן צריך להשקיע יותר מאמצים בזהות היהודית. יש מחלוקת‬ ‫בנושא התרומות וחלוקתן. באופן מסורתי הסידור הוא שהיהודים נותנים את הכסף שעובר‬ ‫לסוכנות היהודית ואלו מחליטים לאן הולך הכסף. בשנים האחרונות יש יותר תביעות של יהודים‬ ‫בארה"ב שרוצים לדעת לאן הולך הכסף, יש גם תורמים יהודים שמפנים חלק גדול מהתרומות‬ ‫שלהם למטרות אמריקאיות על חשבון ישראל.‬ ‫הגורמים לחזרה בשנות ה- 09:‬ ‫מלחמת המפרץ – מעלה שוב את התחושה של היהודי הנרדף והמאוים.‬ ‫אנטישמיות בארה"ב - יש גידול באירועים אנטישמים בארה"ב שרפת בתי כנסת, ניתוץ‬ ‫תמיכה ביהודי בריה"מ שרוצים לבוא לישראל לאחר שהחומות נפלו – מליון יהודים רוצים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מצבות, תקיפת יהודים וכו', כל אלה מעצימים את תחושת הסכנה.‬ ‫‪‬‬ ‫לעלות לישראל, ישראל זקוקה למשאבים והיא זקוקה לעזרתם של יהודי ארה"ב והם אכן‬ ‫מתגייסים לעזרה במתן תרומות.‬ ‫הסכמי אוסלו – הרגשה של אופטימיות לקראת מזרח תיכון חדש.‬ ‫‪‬‬ ‫55‬ ‫מתיו נסביצקי )4891(, "הקרן החדשה לישראל"‬ ‫הקרן החדשה לישראל נוסדה בשנת 9791, והיא מבטאת את השינוי במדיניות של ארגונים יהודים.‬ ‫המגביות - פעם היו אוספים כסף ושולחים לארץ, הקרן החדשה שונה בכך שהם אוספים את הכסף‬ ‫והם גם אחראים על חלוקתו, הם שותפים מלאים בביצוע הפרוייקטים, הארגון הוא בעל אוריינטציה‬ ‫שמאלית ליברלית, הם רוצים לקדם את הערך של הדמוקרטיה, מדובר בקבוצה של יהודים שהיא חוץ‬ ‫מוסדית, היא לא היתה בעבר קשורה לארגונים פורמליים ותיקים. אבל כאן באמצעות הרעיון החשוב‬ ‫הזה הם מצאו ערוץ לקשר עם ישראל. בפועל יש בארה"ב מרכז שאחראי על איסוף הכספים וגיוס‬ ‫מתנדבים ובמקביל יש מרכז בישראל, המרכז בישראל מבצע פרוייקטים בתיאום מלא עם המרכז‬ ‫האמריקאי, הם תורמים לקבוצות שאינן נהנות מתמיכה ממשלתית כמו: התנועה לזכויות האזרח;‬ ‫יחסי יהודים ערבים; ופעילות קהילתית כמו שיקום שכונות וכו' ארגון זה נתן דגש חדש שיותר ויותר‬ ‫ארגונים יהודים אמריקאים רוצים לחקות.‬ ‫סעיפים אחרים על סדר היום הפוליטי היהודי‬ ‫1. הקשר שבין היהודים עם קבוצות אתניות אחרות בארה"ב.‬ ‫2. הליברליזם היהודי.‬ ‫3. החשיבות של עיקרון ההפרדה בין דת למדינה ליהודי ארה"ב.‬ ‫ישראל אלמן )4991(, "יחסים בין יהודים ובין קבוצות אתניות בארה"ב"‬ ‫אלמן טוען שארה"ב היא מדינה של קואליציות וגם היהודים חושבים שצריך לרכוש בני ברית, צריך‬ ‫לשתף פעולה עם קבוצות אחרות בכדי למלא אינטרסים יהודים כמו עזרה למען ישראל, המאבק‬ ‫באנטישמיות, הפרדה בין דת למדינה.‬ ‫אלמן אומר שבשנים האחרונות ההשפעה של הגורם האתני, הולך וגדל וזה נובע ממספר סיבות:‬ ‫ראשית, הפוליטיזציה של הגורם האתני – קבוצות אתניות שונות נאבקות באופן ציבורי על הזכויות‬ ‫שלהם, יש גם סובלנות בחברה האמריקאית לפלורליזם חברתי – מותר להיות שונה ומותר לתת לזה‬ ‫ביטוי קבוצתי, זה לא פוגע באמריקאיות שלך.‬ ‫כיום אנחנו מדברים על חברה רב תרבותית, כל חברה צריכה ללמוד את המסורת שלה יש חשש‬ ‫להתרחקות מהבסיס המשותף של תרבות אחת.‬ ‫הקידום הכלכלי והחברתי מוליך גם הוא לגאווה אתנית ככל שחברי המיעוטים מרגישים ביטחון‬ ‫בחברה האמריקאית כך הם יכולים להדגיש את הייחוד שלהם, יש גם שינוי בהרכב המיעוטים עד כדי‬ ‫כך שהאתניות היא הרבה יותר בולטת לעין. השחורים דוברי הספרדית, יוצאי אסיה יותר בולטים‬ ‫בשטח מאשר הקבוצות שהיו בזמן ההגירה. האתניות צוברת תאוצה והיא בעלת חשיבות בהתייחסות‬ ‫של היהודים כלפי קבוצות אחרות יש איזה שהו אמביוולנטיות בעיקר בהתייחסות כלפי היהודים, מצד‬ ‫אחד יש הערכה להישגים של היהודים בקבוצה ומצד שני יש רתיעה וחשש מיצירת ברית עם היהודים‬ ‫65‬ ‫בגלל אי השוויון, ליהודים יש ארגון חזק, יש להם כספים, יש להם ניסיון פוליטי, החשש הוא שהיהודים‬ ‫יהיו יותר דומיננטיים וישתלטו על סדר היום.‬ ‫ישנם נושאים משותפים ליהודים ולקבוצות אתניות אחרות כמו:‬ ‫הגירה, זכויות אזרח, מאבק נגד אפליה, חינוך, סעד, תעסוקה, שיכון וכו'.‬ ‫ישנם שני נושאים שהם במחלוקת:‬ ‫הנושא הראשון הוא הטיפול המועדף או האפליה המתקנת.‬ ‫הקבוצות המקופחות דורשות להגיע למצב של שוויון הזדמנויות, אפשר להגיע לכך ע"י העדפה‬ ‫מתקנת, ליהודים אין למעשה בעיה עם הרעיון של העדפה מתקנת, היהודים תומכים בכך שצריך‬ ‫לעזור לקבוצות החלשות להגיע למצב של שוויוניות, הבעיה של היהודים היא שיטת המכסות,‬ ‫הקבוצות המקופחות אמרו שלא די בהבנה שיש לתת העדפה מתקנת יש לקבל גם מכסות במשרדי‬ ‫ממשלה יש לקבוע שאחוז מסוים של משרות יהיו של שחורים או של כל קבוצה אתנית אחרת,‬ ‫היהודים מתנגדים לכך כי הם רואים עצמם נפגעים משיטת המכסות כי רעיון העדפה המתקנת עוסק‬ ‫במכוון בתחומים בהם יש ליהודים ייצוג יתר אם קובעים מכסות סיכויי היהודים להתקדם נפגעים.‬ ‫הרעיון מתחיל בשנת 4691 בחוק לזכויות האזרח, ביוזמת הנשיא ג'ונסון החוק אומר שיש חובת‬ ‫הוכחה על המעביד שאין אפליה במקום התעסוקה.‬ ‫בשנת 8691 מתחילה שיטת המכסות. ובשנת 1791 מוכנס תיקון המורה למעביד להכין תוכנית‬ ‫מפורטת לתיקון העיוותים.‬ ‫התמיכה במדינת ישראל, גם זה אינטרס שאינו משותף לקבוצות אחרות אינטרס זה גורם למתיחות,‬ ‫קבוצות קיצוניות מתקיפות את ישראל בעיקר לאחר המלחמות ומאשימים אותה בהיותה מדינה‬ ‫כובשת, הקבוצות האלו מחפשות את השורשים באפריקה ובאיסלאם דבר המעצים את המחלוקות בין‬ ‫הקבוצות, אז יש התפרקות של הקואליציה בין היהודים לקבוצות אחרות ומשנות ה- 06 שיתוף פעולה‬ ‫מתקיים רק לגבי מטרות ספציפיות על בסיס אד-הוק, רק לגבי נושא שיש לגביו הסכמה מוחלטת.‬ ‫אלמן - דן באופן פרטני ביחסים שבין יהודים ובין מספר קבוצות אתניות:‬ ‫השחורים – אלמן אומר שיש מצב מסובך בגלל אירועי שונות ה- 06 עלית הכוח השחור, המיליטנטי‬ ‫קיצוני, שדחה את שיתוף הפעולה עם היהודים יש מצב של חשדנות, יש עלייה בגילויים אנטישמיים‬ ‫בקרב השחורים, נקודות החיכוך בין יהודים ושחורים הן רבות מבחינה כלכלית, הפער המעמדי בולט‬ ‫ובא לידי ביטוי ביחסי עובד מעביד, משכיר דייר ואבטלה שחורה, בשיעורים גבוהים. יש גם האשמה‬ ‫כלפי היהודים כמנצלי שחורים עד כדי אשמת היהודים כסוחרי עבדים, יש גם קנאה גדולה השחורים‬ ‫רואים איך מנציחים את השואה, איך האמריקאים מתייחסים לשואה: טקסים, הקמת מוזיאון, לעומת‬ ‫היחס לשואה השחורה - הניצול הגזעני שלהם במשך מאות שנים – התעלמות. דבר זה מביא‬ ‫להצהרות אנטישמיות.‬ ‫75‬ ‫בתוך השחורים יש גם קבוצות יותר מתונות איתן יש סיכוי ליצור קואליציה ושיתוף פעולה.‬ ‫דוברי הספרדית - אלמן אומר שהיחסים נורמלים, אין משקעים היסטוריים, יש בעיה אחת של הפיצול‬ ‫האתני הרב אצל דוברי הספרדית, כך שאין להם גופים מיצגים דבר המקשה על שיתוף פעולה. יש‬ ‫מספר נושאים שבהם היהודים מסייעים להם: הכרה בספרדית כשפת לימוד, והתמיכה בהגירה‬ ‫חופשית לאמריקה.‬ ‫יש במקומות בהם יש ריכוזים של יהודיים דתיים-חסידיים, בגלל שהם חיים כקהילה, ובגלל שהם‬ ‫מוגבלים בניידות שלהם והם חיים באזורים חלשים, באזורים האלה אפשר למצוא לעיתים חיכוכים עם‬ ‫קבוצות חלשות יותר.‬ ‫יוצאי אסיה – יחסים תקינים עם הסינים, היפנים והקוריאנים יש ערכים משותפים כמו: השכלה‬ ‫גבוהה, ערך המשפחה, יוזמה פרטית – הצטיינות אישית, ואין משקעים היסטוריים.‬ ‫עם הפולנים - יש משקעים היסטוריים בגלל השואה.‬ ‫עם האיטלקים - הקשר הוא טוב בגלל שמחת החיים שלהם והעדר אנטישמיות.‬ ‫הנטייה הליברלית של יהודי ארה"ב‬ ‫מילטון הימלפרב )4891(, "ליברליזם יהודי"‬ ‫המונח ליברליזם הוא מונח משתנה עם הזמן. במקור הוא בא מהמונח הלטיני ‪ Librtas‬חירות.‬ ‫כלומר, קבוצות שונות באירופה במעבר לזמן החדש מבקשות ביטוי פוליטי.‬ ‫התביעה באה מהמעמדות הנמוכות, התהליך מתגבר ביחד עם תהליך החילון כאשר הפרט עומד‬ ‫במרכז, עכשיו התביעה היא של היחיד הזכאי לחופש ביטוי, לחופש דת, התארגנות וכו' ולא הקבוצה.‬ ‫לפרט יש את החופש לבחור את העיסוק שלו וכו'.‬ ‫הסיסמה של הליברליים מבחינה כלכלית היתה "תנו לעשות", המדינה לא צריכה להתערב בתהליכים‬ ‫הכלכליים של היוזמה הפרטית. להיות ליברל במאה ה- 91 המשמעות הוא הדגש על היחיד, על זכותו‬ ‫של היחיד להתפרנס לפי היכולת שלו, אין מגבלות מטעם המדינה.‬ ‫הרעיון הזה מגיע גם לארה"ב אבל בסופו של תהליך התיעוש והעיור. תהליך שמתחיל לאחר מלחמת‬ ‫האזרחים ומגיע לשיאו בעשורים הראשונים של המאה ה- 02 התפתחות של קפיטליזם דורסני. יש‬ ‫ריכוז של הון עצום בידי קבוצה קטנה.‬ ‫במשך הרבה שנים הנימה של אלה שביקשו לערוך שינויים דיברו על הצורך ברפורמה, אבל עם פרוץ‬ ‫המשבר הכלכלי הגדול בשנת 9291 המצב הלאומי היה כל כך רע )היתה ירידה של מניות, אבטלה‬ ‫עצומה, התל"ג ירד מאוד וכו'( ולכן היה צורך בהתערבות של הממשלה כדי לתקן את הכלכלה ולהגן‬ ‫על החלשים זה התבצע באמצעות התוכנית של רוזבלט – "ניו דיל" משמעותו עבודות יזומות, חקיקה‬ ‫לטובת האיכרים, חקיקה לטובת איגוד מקצועי מייצג, תוכנית של סעד – תוכניות שונות מטעם‬ ‫הממשלה. המשמעות של להיות ליברל במאה ה- 02 משתנה, עכשיו המדינה תפקידה להגן – מדינת‬ ‫85‬ ‫רווחה. לאחר מכן כאשר המדינה מעורבת בכלכלה מתחילה ביקורת על הממשלה על הנצחת העוני‬ ‫וכו'.‬ ‫כאשר מגיעים לעמדה של היהודים, רואים שהיהודים לאורך כל המאה ה- 02 מזדהים עם הגישה‬ ‫הליברלית, הם תומכים במדיניות סעד כלפי החלשים ומבחינה פוליטית הם תומכים במפלגה‬ ‫הדמוקרטית וזאת למרות שמבחינה סוציו-אקונומית היהודים הלכו והתחזקו.‬ ‫הימלפרב אומר שהיהודים לכאורה מצביעים נגד האינטרסים שלהם משום שהם צריכים להיות‬ ‫רפובליקנים כדי לשמור על המעמד שלהם.‬ ‫בהתחלה הימלפרב אומר שהתשובה נמצאת בדת – מסורת של צדקה אבל הסבר זה אינו מספק‬ ‫לדעתו משום שאם ההיבט הדתי היה מכריע היינו מצפים שהדתיים יהיו יותר ליברלים מהרפורמים.‬ ‫הטענה של הימלפרב היא שהנטייה הליברלית נובעת יותר מדחיית הימין, והימין הוא האנטישמיות‬ ‫הם הלאומנים בכל מדינה ומדינה. בארה"ב יש קבוצות שנקראות "ניטיביספיות" קבוצות המתנגדות‬ ‫למיעוטים האתניים הזרים, ובתוכם היהודים והתמיכה שלהם בדמוקרטים היא בגלל הזיכרון שלהם‬ ‫את האנטישמיות. השמאל הדמוקרטי מייצג את חומת המגן נגד הפליית המיעוטים וההגירה‬ ‫החופשית לארה"ב, הם בעד הגירה חופשית.‬ ‫בספר של ישראל אלמן אפשר לראות מספר סיבות נוספות:‬ ‫1. היהודים בוחרים במועמד הליברלי ולאו דווקא במפלגה הדמוקרטית, בגלל שהדעות שלו‬ ‫מתאימות לשלהם, הם תומכים בדעות של האיש ולא בהשתייכות של האיש למפלגה זו או אחרת.‬ ‫2. הוא מביא את הטיעון הדתי, המסורתי, ערך הצדקה של היהודים.‬ ‫3. תולדה של הניסיון ההיסטורי, אי אמון בקבוצות אנטישמיות.‬ ‫4. חזון חילוני הומניסטי, לפיו יש אמון בכוח של האינטלקט האנושי ליצור חברה אוניברסלית‬ ‫מתקדמת.‬ ‫5. ליהודי יש הרגשה טובה כיהודי הנרדף לשעבר כאשר הוא עוזר לחלשים.‬ ‫לגבי העתיד אומר הימלפרב שיש חוסר ודעות עד כמה היהודים הזדהו עם הערכים הליברלים משום‬ ‫שהם משתנים עם הזמן. הליברליזם החדש תומך בשיטת המכסות שזה מנוגד לתפיסת היהודים, ויש‬ ‫יותר ויותר קבוצות ליברליות קיצוניות שנוגעות באנטישמיות ובאנטי-ישראליות ולכן הוא אומר שעלול‬ ‫להיות מצב שיהיה קושי ליהודים ליצור קבוצות ליברליות קיצוניות.‬ ‫הפרדה בין דת למדינה‬ ‫לכאורה החוקה האמריקאית פותרת את בעיית הדת במדינה, אין העדפה של דת כלשהי ואין איסור‬ ‫על קיום פולחן כלשהו. ובכל זאת הסוגיה של הפרדה בין דת ולמדינה עולה לסדר היום והיהודים‬ ‫נדרשים לה וזאת משום שארה"ב היא המדינה הדתית ביותר במערב המתועש המתקדם. האזרחים‬ ‫95‬ ‫הם אנשים מאמינים. עפ"י הסקרים אחוז גבוהה מאוד אומר שהוא מאמין באלוהים, יש הרבה‬ ‫שמשתתפים בתפילה בכנסיה, יש כ- 005,1 כתות בארה"ב ואחוז גדול מדווח על חוויות קדושה. אבל‬ ‫האנשים הזקוקים לדת הם אנשים מאמינים ומכאן שמידי פעם יש ניסיון לשלב את הדת עם המדינה‬ ‫וזה נעשה בעיקר בבתי הספר, בבתי הספר הציבוריים אסור ללמד דת אבל אפשר לראות שמידי פעם‬ ‫יש ניסיון לשלב את הדת בכל מיני צורות.‬ ‫מקום אחר שיש בו התנגשות בין דת למדינה הוא הצבת סמלים דתיים במקומות ציבוריים שזה דבר‬ ‫האסור עפ"י החוק. שדה המערכה נמצא בעיקר בבתי המשפט, כאשר קבוצה מסוימת מצליחה לחוקק‬ ‫איזה שהו חוק בנושא דתי מיד לאחר מכן תפנה הקבוצה הנפגעת לבית המשפט והטענה תהיה‬ ‫שהחוק מנוגד לחוקה האמריקאית.‬ ‫הסוגיות קשורות לזמן וגם תלויות בהרכב השופטים. לדוגמא, המשפט של אורסון נגד ועד החינוך‬ ‫בשנת 7491, המשפט מאפשר לממן הסעה של תלמידים גם לבתי ספר דתיים, מדינת ניו-ג'רסי‬ ‫שילמה כסף להורים עבור הסעה לבתי הספר, בית המשפט לא קיבל את זה אבל אמר שיש בעיה של‬ ‫ביטחון ומשום כך הוא הסכים על הסעת התלמידים לבתי הספר.‬ ‫היבט יהודי – מדוע העיקרון של הפרדה בין דת למדינה כל כך חשוב ליהודים?‬ ‫טד מאן, "‪"The Courts‬‬ ‫מאן טוען שהמאבק על הפרדה בין דת ומדינה הוא מאבק שאפשר ליהודים להרגיש שייכים לחברה‬ ‫האמריקאית ומבחינת היהודים כל ניסיון לפגוע בעיקרון זה יפגע בהרגשת הביטחון שהיהודים צברו‬ ‫בתהליך הזה ולכן חשוב ליהודים לשמור על העיקרון הזה.‬ ‫דוד שפיגל, "‪"The Schools‬‬ ‫משפט של וואלס נגד ג'פרי - בתחום החינוך‬ ‫כאן יש סוגיה, האם להרשות תפילה חרישית בבית הספר, במקום מסוים.‬ ‫באחד מבתי הספר, החליטו לקיים תפילה חרישית, אדם בשם ג'פרי )אדם "אגנוסטי" כופר במציאות‬ ‫האל( טען שבעצם התפילה החרישית הם מלמדים את התלמידים פעולה דתית.‬ ‫היהודים מצטרפים לג'פרי והם טוענים שיש פה הפרה של החוקה האמריקאית. הטענה שלהם היא‬ ‫שכל פשרה בנושא עלולה לגרום להכנסת הדת לבית הספר.‬ ‫בשנים האחרונות אפשר לראות שינוי במגמת היהודים, הם כבר אינם להוטים להיאבק, יש יותר‬ ‫קבוצות שמחפשות את ההידברות, שיאפשרו לשלב לימודים יהודים אבל בהסכמה, בצורה זהירה,‬ ‫הלימוד יהיה לימוד פלורליסטי, ילמדו את מגוון המסורות, הם רוצים לאפשר לקבוצות דתיות בעיקר‬ ‫לנוער לקיים מפגשים בין כותלי בית הכנסת. יש יותר ויותר קבוצות שמשתפות פעולה בנושא זה.‬ ‫06‬ ‫ארתור ווסקוב, "‪"The Parks‬‬ ‫הצבת סמלים דתיים במקומות ציבוריים‬ ‫ארתור ווסקוב הוא יהודי שרצה להציב סוכה בוושינגטון במקום ציבורי לצורך הפגנה, מה שהטריד‬ ‫אותו זה הנשק הגרעיני, והסוכה סימלה את המצב הארעי, מכאן שההפגנה היתה מעין סמל דתי.‬ ‫ווסקוב אומר שהצבת הסוכה איננה מנוגדת לחוקה משום שזו סוכה של קבוצה שמפגינה נגד‬ ‫המדינה, זה לא עידוד שהמדינה נותנת לקבוצה.‬ ‫הטיעון השני, הוא אומר שאם מונעים ממנו להקים סוכה זה מצב אבסורדי משום שאין לו אפשרות‬ ‫להביע מחאה אם היא נובעת ממניעים דתיים.‬ ‫אנחנו היהודים לא צריכים לחשוש מהשילוב של הדת עם המדינה, אנחנו מספיק חזקים כדי להתמודד‬ ‫מול גילויים דתיים של העולם הנוצרי.‬ ‫עיקרון ההפרדה הוא חשוב אבל בחיי היום יום המציאות היא יותר מורכבת ויש מקומות שבהם יש‬ ‫עימות/התנגשות בין הערכים החשובים ליהודים.‬ ‫עתידה של הקהילה היהודית האמריקאית‬ ‫לאיזה כיוון הולכת הקהילה היהודית?‬ ‫איכות החיים בהקשר היהודי, אין פה שאלה של קיום פיזי, עד כמה היהודים ירצו לחיות כיהודים, ומה‬ ‫תהיה המשמעות של החיים היהודים בעתיד.‬ ‫ישעיהו ליבמן, "איכות החיים היהודיים באמריקה: סחף והישרדות"‬ ‫ליבמן נדרש למונח "איכות החיים היהודים".‬ ‫קודם כל יש בעיה לגבי המונח "איכות" – איכות הוא מונח סובייקטיבי. גם לגבי "החיים היהודים", איך‬ ‫נמדוד חיים יהודים האם לפי מידת הדתיות? עד כמה היהודים שומרים מצוות? או אולי נמדוד עפ"י‬ ‫פעילות קהילתית או השתייכות ארגונית.‬ ‫המונח הזה הוא יחסי, הוא מנסה להגדיר/להצביע היכן הבעיות של החיים היהודים.‬ ‫ליבמן מדבר על 4 היבטים יהודים שהוא מכנה סחף/כרסום בחיים היהודים באמריקה:‬ ‫1. העלייה בנשואי התערובת – הגידול משפיע על מידת השיוך או הזהות היהודית, מי שמעורב‬ ‫בנשואי תערובת הסיכוי שהילדים שלו יתרחקו מהמסורת הוא גבוהה.‬ ‫2. החינוך היהודי – לכאורה אנחנו רואים שהארגונים היהודים מתגייסים לתמוך בחינוך, יש‬ ‫פריחה של חינוך יהודי, אבל אומר ליבמן החינוך מבחינת התכנים שלו הוא שטחי הוא איננו לימוד‬ ‫מעמיק של מסורת ותרבות הוא מתמקד בשמירה על הזהות היהודית.‬ ‫3. הזרמים הדתיים ובית הכנסת – יש ירידה במספר החברים בבתי הכנסת, יש ירידה במספר‬ ‫החברים בזרם הקונסרבטיבי ועליה בהשתייכות של הצעירים לזרם הרפורמי. עפ"י ליבמן זה‬ ‫מעיד על ירידה במחויבות היהודית וכן באיכות הרבנים.‬ ‫16‬ ‫4. התרבות היהודית – ליבמן אומר שיש הגדרה רחבה מידי של התרבות היהודית, יש הרבה‬ ‫נושאים שאין להם קשר ישיר עם המסורת אבל הם נכללים בקטגוריה של תרבות יהודית.‬ ‫ליבמן נזקק למונח התבוללות כדי להסביר את ארבעת ההיבטים, אבל הוא עושה הבחנה בין‬ ‫התבוללות אישית להתבוללות קולקטיבית:‬ ‫התבוללות אישית – הוא אומר שליהודים אין בעיה משום שכיום יש לגיטימציה אתנית, החברה‬ ‫מקבלת היום את השונות.‬ ‫התבוללות קולקטיבית – זה אומר שיש החלשה של הקשרים בין היהודים האמריקאים לבין המסורת‬ ‫היהודית או בין היהודים כגוף קולקטיבי בארה"ב לבין אלה שמחוץ לארה"ב.‬ ‫הוא קורא לזה תהליך של "טרנפורמציה" )שינוי(, מופיעה זהות יהודית אמריקאית שנבדלת במודגש‬ ‫מתוך הכרה מהעולם היהודי ומהעבר היהודי. יש כאן בעיה של התרחקות מהסמלים היהודים‬ ‫המסורתיים, יש התרחקות ממה שהוא מכנה "לכידה". לכידות יהודית שמעוגנת בעבר היהודי.‬ ‫שאלה נוספת שליברמן שואל – מדוע יש הערכות שונות בקרב החוקרים לגבי איכות החיים‬ ‫היהודים? יש חוקרים שסבורים שהיהדות היא חזקה, לעומתה יש קבוצה אחרת שמצביעה על‬ ‫התרחקות מהיהדות.‬ ‫לגבי השאלה מדוע יש הערכות שונות? לכך יש לו מספר השערות:‬ ‫ראשית, הוא אומר שאמות המידה של החוקרים היא סובייקטיבית היא קשורה לביוגרפיה האישית של‬ ‫החוקר.‬ ‫הסיבה השניה, הוא אומר שיש כאן תופעה לפיה היהדות היא יותר פומבית, ציבורית. יש לה ביטוי‬ ‫ארגוני. השאלה איך אפשר לפרש את התופעה הזו, האם זה מעיד על עלייה באיכות החיים היהודים‬ ‫או שנפרש את זה בצורה אחרת. אלה שיראו בפעילות הזו חיזוק של איכות החיים יגידו היהודים אינם‬ ‫חוששים להביע את יהדותם, הם עושים זאת כקולקטיב וזה מעיד על עתיד בטוח לזהות היהודית.‬ ‫אלה שיערערו על התפיסה הזו יגידו שהיום היהודים נזקקים לטקסים ציבוריים מכיוון שהם אינם‬ ‫יודעים כיצד לממש את יהדותם ברשות הפרט, הם זקוקים לחיזוק ולכן יש כאן למעשה ירידה באיכות‬ ‫החיים משום שהיהודי איננו מחובר למסורת הוא איננו יודע לקיים מצוות.‬ ‫תופעה אחרת אומרת, שליהודים יש דרכים חלופיות לבטא את יהדותם לא רק הדת היא היסוד‬ ‫המגדיר אלה ע"י המשפחה היהודית – פעילות משפחתית, פעולות עם חבריהם היהודים ואפילו‬ ‫באמצעות הקשר לישראל.‬ ‫ליברמן, לא מקבל את הגישה הזו הוא אומר שאי אפשר לנתק את הדת מההיבטים האחרים הוא‬ ‫מוצא מתאם בין פרו-ישראליות לשמירת מצוות.‬ ‫26‬ ‫התופעה הבאה קשורה לממצאי הסקרים, איך לפרש את ממצאי הסקרים על יהדות ארה"ב?‬ ‫איך לפרש נתון מסוים – למשל, סדר פסח, עפ"י הסקרים %58 משתתפים בסדר פסח השאלה מה‬ ‫צריך להסיק מהנתון על יהדות ארה"ב, האם זה מעיד על מחויבות דתית?‬ ‫יהיו שיגידו שאיכות החיים גבוהה בשל ההזדהות העצומה בסדר פסח, ויהיו אחרים שיגידו בואו‬ ‫נבדוק את המשמעות של הדבר הזה, האם האנשים המשתתפים בסדר פסח באים בשל אירוע דתי‬ ‫או אירוע משפחתי? בואו נבדוק עד כמה הם מקפידים על קיום סדר פסח הילכתי.‬ ‫קושי נוסף, האם מדגישים את ½ הכוס המלאה או את ½ הכוס הריקה. חברות בבית הכנסת האם זה‬ ‫מעיד על מחויבות יהודית )2/1 הכוס המלאה( או שאולי זה נעשה לצרכים ארעיים.‬ ‫בנוסף, מה מידת הייצוגיות של הסקרים, עד כמה הם מהימנים, האם הסוקרים מגיעים גם ליהודים‬ ‫מתבוללים אלה שמצניעים את היהדות שלהם?‬ ‫מה מידת מהימנות התשובות? יש נטייה אצל המשיבים לזהות יהודית גבוהה יותר.‬ ‫בעיה נוספת, הכללה של התפתחות חיובית במגזר אחד על האוכלוסייה האחרת, תופעה של גידול‬ ‫בבתי הספר היהודים, מי שירצה יראה שיש יותר מחויבות, שהיהודים שולחים את ילדיהם לבתי‬ ‫הספר היהודים, יהיו אחרים שיגידו שרוב בתי הספר היהודים הם של הזרם האורתודוקסי‬ ‫והאורתודוקסים הם מיעוט.‬ ‫לגבי לימודים באוניברסיטה, גם כאן יש יותר קתדרלות ללימודי יהדות, יש יותר מרצים יהודים, אז‬ ‫אפשר לראות שהחיים האינטלקטואלים פורחים. אחרים יגידו שזוהי פעילות של האליטה וגם אם‬ ‫בודקים את התכנים של רוב הקורסים אפשר לראות שהם מבואות, כלומר קורסים ראשונים שלא‬ ‫מראים עומק וכו'.‬ ‫על סמך כל האמור ליברמן מגיע למסקנה שיש תהליך של קיטוב בקהילה היהודית, יש מיעוט שמחויב‬ ‫ליהדות, שם יש איכות חיים גבוהה לעומת הרוב שמתרחק מהיהדות ושם אפשר למצוא את רוב‬ ‫היבטים השלילים.‬ ‫ליברמן אינו פסימי לגבי העתיד משום שיש אפשרות להתחדשות יהודית, יש גרעין שיכול לסמל את‬ ‫הדרך להתחדשות, לכוון של עלייה באיכות החיים אבל הוא איננו אופטימי מכיוון שהוא אומר כרגע‬ ‫הכיוון של הקהילה הוא בסימן התרחקות היהדות מהמסורת.‬ ‫סטיבן כהן, "האם איכות החיים היהודיים באמריקה משתנים לטוב או לרע?"‬ ‫כהן נותן מיפוי של הגישות השונות בסוגיה של איכות החיים והוא מציג ארבע גישות,‬ ‫שתי גישות שהן קוטביות קיצוניות ושתי גישות מתונות:‬ ‫תמורה ויציבות‬ ‫קיטוב‬ ‫36‬ ‫שתי הגישות הקיצוניות:‬ ‫שוחרי התמורה‬ ‫המסורתיים‬ ‫1. הגישה של המסורתיים – הם אלה הפסימיים הם מודאגים מתהליך ההתבוללות של היהודים‬ ‫הם רואים בעיקר את הסימנים של ההתרחקות.‬ ‫2. הגישה של שוחרי התמורה – הם אלה האופטימיים, הם אומרים שיהודי ארה"ב עוברים‬ ‫תמורה, שינויי, מעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית. בתהליך הזה הם משנים את ההגדרה‬ ‫של היהדות, של הערכים ולכן גם איכות החיים צריכה להימדד עפ"י אמות מידה שונות.‬ ‫יש הסכמה בין שתי הגישות האלה לגבי האליטה היהודית, שהאליטה היא חזקה, איכות החיים‬ ‫שלהם היא גבוהה )ארגונים יהודים, רבנים, ממסד יהודי, כל מי שקרוב לפעילות יהודית(.‬ ‫הפדרציה היהודית הופכת להיות יותר יהודית, הפעילות שלה מכוונת להעלאת הזהות היהודית כך גם‬ ‫בתי הכנסת ובתי הספר.‬ ‫המחלוקת היא לגבי תרבות ההמונים, לא האליטה, אלה האדם הרגיל, עד כמה הוא מחויב למסורת.‬ ‫הקשיים השונים של קבוצות אלה נובעים מההבדלים בראיה שלהם בשלושה היבטים:‬ ‫העבר היהודי‬ ‫המסורתיים רואים בעבר אמת מידה אותנטית למדידת איכות החיים לעומתם שוחרי התמורה טוענים‬ ‫שהמסורתיים מסתכלים על העבר מתוך אידיאולוגיה ורומנטיזציה הם מייפים את העבר היהודי,‬ ‫העבר היהודי הרבה יותר מורכב והוא איננו בהכרח טוב גם כיום.‬ ‫המודרניות‬ ‫המסורתיים רואים בעולם המודרני איום על היהדות לעומתם שוחרי התמורה אומרים שהמודרניות זה‬ ‫או מצב ניטרלי או מצב אידיאלי, המודרניות מספקת הזדמנות לפיתוח צורות חדשות של היהדות.‬ ‫השפעת החברה האמריקאית‬ ‫המסורתיים אומרים שיש ערכים בחברה האמריקאית המשפיעים לרעה על הקהילה היהודית )סגנון‬ ‫החיים, פמיניזם וכו'( ולעומתם שוחרי התמורה דוחים את הטענה, הם לא רואים סתירה בין יהדות‬ ‫לאמריקניות.‬ ‫כהן מבקר גם את אמות המידה שעל פיהן בודקים ומערכים את איכות החיים, הבחירה של אמות‬ ‫המידה הן סובייקטיביות והן יכולות להוות אידיאולוגיות.‬ ‫מצד אחד, נשואי תערובת, כהן אומר ששיעור נשואי התערובת אינם מצביעים על כיוון אחד הם אינם‬ ‫רעים בהכרח לקהילה משום שחלק מהנישואים האלה מסתיים בגיור, ויש זוגות מעורבים‬ ‫שמשתתפים בפעילות בקהילה ואחרים נותנים לילדיהם חינוך יהודי.‬ ‫מצד שני, מעורבות הצעירים, כהן אומר שיש מיעוט של צעירים שמעורבים בחיי הקהילה אבל הוא‬ ‫אומר שזה מצב של תהליך, חוסר המעורבות יכול לשקף גיל מסוים )מרד נעורים, סטודנטים וכו'( אבל‬ ‫בהמשך כשאותם צעירים יקימו משפחות המעורבות שלהם תהיה גדולה.‬ ‫46‬ ‫ירידה במחויבות יהודית מדור לדור – דור המהגרים, בני המהגרים, והדור השלישי.‬ ‫התזה אמרה שיש ירידה במחויבות של היהודים מדור המהגרים לדור השלישי.‬ ‫בדור המהגרים המחויבות היתה גבוהה האנשים באו עם המסורת והמנהגים שלהם, הבנים שלהם‬ ‫לעומתם רצו להיות אמריקאים הם רצו לשכוח את בית אבא ואילו הדור השלישי כבר אמריקאי‬ ‫לכל דבר והוא מנסה לחזור לשורשים.‬ ‫כהן אומר שהתזה הזו היתה נכונה לדור הראשון והשני ההבחנה נעלמת ככל שמתקדמים בדורות‬ ‫ולכן המדד הזה הוא לא מראה את התמונה המציאותית. ככלל אומר כהן יש ירידה בשמירת מצוות‬ ‫ובמקום זה יש עלייה בטקסיות.‬ ‫מידת ההתבוללות של היהודים – כהן אומר שאי אפשר לדבר על תהליך חד-סטרי של אמריקניזציה‬ ‫למרות כל זאת הם עדין שומרים על הצביון היהודי, עדין יש קשר חזק בין היהודים לבין מדינת ישראל‬ ‫ולכן ההתבוללות כמדד אינו נותן לנו את התמונה האמיתית.‬ ‫תמורה ויציבות‬ ‫קיטוב‬ ‫שתי הגישות המתונות:‬ ‫שוחרי התמורה‬ ‫המסורתיים‬ ‫1. הגישה של הקיטוב )פולריזציה( – התזה שהחזיק בה ליבמן היא שחלק מהיהודים מגבירים‬ ‫את הזיקה ליהדות וחלק מתרחק מהיהדות ויש רוב אמצעי אבל הם נוטים לכיוון של חוסר זיקה‬ ‫ליהדות.‬ ‫2. הגישה של תמורה ויציבות – כהן מעדיף את הפרספקטיבה הזו, המשמעות שבקהילה‬ ‫היהודית יש מגמות שמאזנות. מצד אחד, יש ירידה בערך מסוים, יש הפסד בהיבט מסוים. אבל‬ ‫מצד שני, יש העשרה, ערך חדש וכו'.‬ ‫לגבי העתיד אומר כהן העתיד תלוי במידת מעורבותם של צאצאי הזוגות המעורבים בחיים היהודים.‬ ‫יש עליה משמעותית בנשואי התערובת והנעלם הוא מה תהיה הנטייה של הילדים שייוולדו בנשואי‬ ‫תערובת, עד כמה הם ירצו להשתייך לקהילה היהודית.‬ ‫כדי להגביר את זה שהם ירצו להזדהות עם הקהילה היהודית צריך להפעיל מדיניות תרבותית‬ ‫חינוכית שתהיה מכוונת כלפי כלל האוכלוסייה היהודית כדי להגביר את איכות החיים של כלל‬ ‫הקהילה. הגישה צריכה להיות גישה חיובית ולא לנקוט בגישה של אימוץ תחזית קטסטרופלית‬ ‫שנשואי תערובת הם אסון.‬ ‫56‬ ‫ג'ונתן ווצ'ר )6891(, "הדת האזרחית של יהדות אמריקה"‬ ‫הדת האזרחית היא לא זרם דתי, היא לא עוסקת בהיבט דתי, היא לא מציעה אלטרנטיבה לזרמים‬ ‫קיימים, אלה היא באה לבטא את האתוס היהודי האמריקאי של השליחות היהודית וההשתלבות של‬ ‫היהודים באמריקה, את הייחוד ואת ההשתלבות.‬ ‫הדת האזרחית באה לידי ביטוי בשני ארגונים לא דתיים – הפדרציה היהודית והמגבית היהודית‬ ‫המאוחדת, האנשים שמפעילים את הרעיון הזה מנסים לאתר מרכיבים יהודים ואמריקאים שהשילוב‬ ‫שלהם ייצור איזה שהו קונסנזוס ושהוא יוכל לדחוף את הפעילים לפעולה וייתן משמעות לפעולות‬ ‫בארגון והמשמעות תהיה כפולה גם יהודית וגם אמריקאית )הם נמנעים ממחלוקת(.‬ ‫דברים שנאמרו ע"י יו"ר הועדה של המגבית שהם הרעיון של הדת האזרחית:‬ ‫"אני כאן בגלל המסורת שלנו, אנו עם הספר הוטל עלינו לשמש דוגמה, יש לנו ערכים מהעבר‬ ‫שראוי לתת להם משמעות בהווה..., יש דברים שצריך ליישם אותם בעולם המודרני, אנחנו‬ ‫כאן בגלל ההיסטוריה שלנו כל אחד חיי בעולם פוסט אשוויץ… יש לנו גורל משותף, עברנו‬ ‫טראומה ולכן יש לנו אחריות לדאוג שזה לא יחזור…"‬ ‫לדת האזרחית יש 7 מרכיבים שיש להם נגיעה לצד היהודי ולצד האמריקאי:‬ ‫1. אחדות העם היהודי – יש אחריות, יש גורל משותף, המוטו שלהם הוא "‪,"We are one‬‬ ‫אנחנו עם אחד.‬ ‫2. הערבות ההדדית – "כל ישראל ערבים זה בזה", יש כאן ערבות רוחנית ופיזית, שליטה בגורל‬ ‫של העם היהודי, אבל אנחנו יכולים לשנות את גורלנו, אנחנו לא פסיביים.‬ ‫3. הישרדות יהודית בעולם מאיים – אנחנו נמצאים במקום שבו יש אנטישמיות יש עולם מאיים‬ ‫והאיום הוא גם מאנטישמיות וגם מהתבוללות ואנחנו רוצים לשרוד, זה אומר שהיהדות עדין‬ ‫רלוונטית הערכים המוסריים הם בסיס לערכים הנוכחים, האחדות היא אוטנטית יש לה משמעות,‬ ‫יש לה קיום משל עצמה.‬ ‫4. המרכזיות של מדינת ישראל – כאן כולם הם פרו-ישראלים, ההקשר של מדינת ישראל הוא‬ ‫כפול, מצד אחד מדינת ישראל היא מקום שממנו שואבים חיוניות. הצד השני, מדינת ישראל היא‬ ‫מדינה מאיימת היא מדינה ממשית עם בעיות קיומיות ולכן צריך להתגייס ולעזור לה. יש מחויבות‬ ‫עד לנקודה מסוימת עד לשלב של עלייה לארץ ישראל, הם יהודים אמריקאים, העתיד שלהם הוא‬ ‫באמריקה, הם לא רואים עצמם עולים לארץ. במקום עלייה הם מדברים על שותפות הדדית,‬ ‫שלילת הגולה.‬ ‫66‬ ‫5. הערך המתמיד של המסורת היהודית – זה מנוסח בזהירות הם לא נכנסים למחלוקת, איך‬ ‫צריך לקיים פולחן יהודי הם נותנים הצהרה של המסורת היהודית ומשאירים את הפרשנות‬ ‫לזרמים השונים הקשר למסורת היהודית מתבטא בטקסים שהם עורכים מחוץ לפולחן המסורתי.‬ ‫הבסיס הרציונלי של הדת האזרחית הוא חברתי תפקודי ולא תיאולוגי הם לא מדברים על‬ ‫המשמעות של האלוהים, אלה איזה ערכים נוכל לקיים ביחד.‬ ‫6. צדקה – "הצדקה תציל ממות" שתי משמעויות לצדקה, האחת הפילנתרופיה פעולות הסעד‬ ‫ומצד שני הרעיון של הצדק החברתי, פעילות חברתית סוציאלית המכוונת כלפי כלל האוכלוסייה.‬ ‫7. האמריקאיות כערך – אין ניגוד בין היותם יהודים לבין היותם אמריקאים השאיפה היא לעשות‬ ‫סינתזה ביניהם. הערך של החיים בחברה פלורליסטית שבה אפשר לקיים את הדו-ערכיות הזו הם‬ ‫מודעים לקיומה של ההתבוללות של נשואי תערובת בשל הורדת המחיצות, אבל הם אומרים‬ ‫שנשואי התערובת לא צריך להוות צידוק לבדלנות.‬ ‫שבעת הערכים האלו נותנים מענה לדילמה, איך אפשר להמשיך להיות יהודי בעיקר כשמדובר על‬ ‫הצעירים, ושהיהדות לא תסתור את רצון היהודים להשתלב בחברה, ע"י האימוץ של הדת האזרחית‬ ‫יש לזה ביטוי בארגון לא דתי וזה שוב עוד אמצעי לשרידות של הקהילה בעתיד.‬ ‫76‬
Fly UP