‫יום רביעי 12 מרץ 2102‬ ‫64:21‬ ‫סיליבוס‬ ‫התנהגות פוליטית בישראל‬ ‫ד"ר גולן להט‬ ‫שעת קבלה: יום שלישי, 41-31, חדר 135 )בתיאום מראש(.‬ ‫ד.א.: [email protected] ‫עוזר הוראה: מר רועי צור‬ ‫שעת קבלה: יום שלישי 00:51- 00:61, חדר מתרגלים.‬ ‫ד.א.: [email protected] ‫הציון הסופי מורכב מציון בחינת בקיאות שתיערך באמצע הסמסטר )%03( ומבחינת כיתה‬ ‫בסיום הסמסטר )%07(.‬ ‫חומרי הקריאה עשויים להתעדכן ולהשתנות במהלך הסמסטר.‬ ‫חלק ראשון: מסגרת מחקרית להתנהגות פוליטית‬ ‫שיעור 1 (3.6) – מבוא והתהוות מושג ה"מדינה" וה"חברה"‬ ‫ישי, י. )3002(, בין גיוס לפיוס, ירושלים: כרמל, עמ' 94-22.‬ ‫5991( .‪Civil Society: Theory, History, in ,"of Civil Society In Search" ,)Hall. J. A‬‬ ‫‪.J. A. Hall (Ed), Cambridge: Polity Press, Pp 1-31 ,Comparison‬‬ ‫שיעור 3-2 (3.31, 3..2) גישות לחקר יחסי חברה ומדינה‬ ‫5991( .‪.Oxford, Ch 2, pp 17-39 ,in Government Beliefs ,)Kaase, M. and Newton, K‬‬ ‫8002( .‪Politics: public opinion and political parties in Citizen ,)Dalton. R.J‬‬ ‫‪.Ch 12, pp 237-259 ,NY ,democracies advanced industrial‬‬ ‫שיעורים 5-4 (3.72, 4.3) – מי ואיך משתתפים פוליטית?‬ ‫8002( .‪Politics: public opinion and political parties in Citizen ,)Dalton. R.J‬‬ ‫‪.NY, Ch 2-4, pp 13-75 ,democracies advanced industrial‬‬ ‫7002( .‪The Oxford Handbook of ,"of Protest Politics The Spread" ,)Rucht. D‬‬ ‫‪.708-723 pp ,Political Behavior‬‬ ‫שיעור 6 (4.71) – בחינת בקיאות (%.3 מהציון הסופי)‬ ‫חלק שני: התנהגות פוליטית בישראל –‬ ‫פוליטיקה פורמאלית‬ ‫שיעורים 8-7 (4.42, 5.1) - קץ המפלגות?!‬ ‫כספי, ד. ולשם, ב. )7002(, "מתעמולת בחירות לפרסום פוליטי: על התמורות במערכת הבחירות‬ ‫ובחקרן", תקשורת ופוליטיקה בישראל, כספי, ד. )עורך(, ון-ליר, עמ' 331-011.‬ ‫כספי, ד. ולב, א. )0102(, "כמו באמריקה: אמצעי תקשורת חדשים במערכת הבחירות לכנסת ה-‬ ‫81 ", הבחירות בישראל 9002, אריאן, א. ושמיר, מ. )עורכים(, המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ'‬ ‫433-663.‬ ‫ליסק, מ. )8991(, "שקיעת המפלגות והפריחה הסקטוריאלית", בתוך קץ המפלגות: הדמוקרטיה‬ ‫הישראלית במצוקה, קורן דני )עורך(, עמ' 041-921.‬ ‫יער, א. אלקלעי, י. )0102(, אמון במוסדות וגאווה בהישגיה של ישראל בעשור הראשון של שנות‬ ‫האלפיים, טקסט אלקטרוני באתר הספריות של אוניברסיטת ת"א (‪ ,)www.tau.ac.il‬מוסד‬ ‫שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה.‬ ‫שיעור 9 (5.8) – התפוררות והערכות מחדש במערכת הפוליטית הישראלית- מפלגות המרכז‬ ‫כמקרי מבחן.‬ ‫שמיר, מ. ונטורה, ר. אריאן, א. קדר, א. )8002(, "קדימה במערכת מפלגתית מתרופפת", בתוך‬ ‫הבחירות בישראל 6002, אריאן, א. ושמיר, מ. )עורכים(, המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ' -52‬ ‫16.‬ ‫6002( .‪Elections and :Democracy Multiparty ,)Schofield, N. and Sened, I‬‬ ‫‪Cambridge University Press, pp 1-7, :York New;Cambridge ,Legislative Politics‬‬ ‫361-951 ,82-52.‬ ‫שיעור .1 (5.51) – הרצאת אורח: פוליטיקה פורמאלית מהלכה למעשה‬ ‫חלק שני: התנהגות פוליטית בישראל –‬ ‫פוליטיקה בלתי פורמאלית‬ ‫שיעור 11 (5.22) - "הם לא נחמדים" – מחאה והתנהגות פוליטית לא פורמאלית בישראל‬ ‫ישי, י. )3002(, בין גיוס לפיוס, ירושלים: כרמל, עמ' ,07-05, 841-201.‬ ‫3002( .‪Value Priorities in Israeli Society: An Examination of " ,)Yuchtman-Ya'ar, E‬‬ ‫‪Human Values and in ,"of Modernization and Cultural Variation Inglehart's Theory‬‬ ‫‪Boston, ,Inglehart, R. (Ed), Leiden ,Change: findings from the values surveys Social‬‬ ‫331-711 ‪.pp‬‬ ‫שיעור 21 (5.92) – התביעה ל"צדק חברתי" : עיון במושגי ותפישות יסוד‬ ‫דהאן, י. )7002(, תיאוריות של צדק חברתי, האוניברסיטה המשודרת, עמ' 75-23 )פרק 2(, -69‬ ‫821 )פרקים ה'- ו'(.‬ ‫שיעור 31 (6.5) – הרצאת אורח: התביעה המעשית ל"צדק חברתי"‬ ‫שיעור 41 (6.21) – שחיתות ישראלית: שפה? מושג? תרבות?‬ ‫נבות, ד. )8002(, שחיתות פוליטית, המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ' 661-111.‬ ‫שיין, י. )0102(, שפת השחיתות ותרבות המוסר הישראלית, דביר, עמ' 782-761. יורד!!!‬ ‫שיעור 51 (6.91) – סיכום הקורס: משבר המשילות הישראלי‬ ‫דורון, ג. )6002(, עוצמתו של האזרח: הסדר דמוקרטי יציב לישראל, המרכז להעצמת האזרח,‬ ‫עמ' 051-98.‬ ‫להט, ג. )1102(, "מנוהלים ולא מנהלים: אודות מצב התחבורה בישראל", בתוך ייצוב עצבי‬ ‫הממשל, דורון, ג. )עורך(, המרכז הישראלי להעצמת האזרח, עמ' 432-302.‬ ‫רובינשטיין, אמנון )0102(, "המקומי והמרכזי", בתוך המרחב הציבורי: כתב עת לפוליטיקה‬ ‫וחברה, אוניברסיטת ת"א, החוג למדע המדינה, גליון 4 )חורף 0102(, עמ' 44-9.‬ ‫מבוא והתהוות מושג ה"מדינה" וה"חברה"‬ ‫יום שלישי 02 מרץ 2102‬ ‫62:11‬ ‫חלק ראשון - תיאורטי‬ ‫חלק שני - התנהגות פוליטית בישראל ופוליטיקה ופורמאלית‬ ‫חלק שלישי - פוליטיקה לא פורמאלית‬ ‫התנהגות פוליטית - עוסק במארג היחסים בין המדינה )המערכת הפורמאלית( לבין החברה‬ ‫האזרחית )המערכת הבלתי פורמאלית(. בתוך החברות הדמוקרטיות המערביות רואים‬ ‫צמיחה די מרשימה של מערכת יחסים מתפתחת בין השניים בכל מיני כיוונים. השאלות‬ ‫המרכזיות הן: מי משתתף פוליטית? איך הו משתתף פוליטית?‬ ‫עד לפני 02 שנה בישראל הייתה רק דרך אחת לבחון התנהגות פוליטית - בחירות וקמפיין.‬ ‫מאז המחאה האמריקאית נגד המלחמה בוייטנאם הדרך של ההשתתפות הפוליטית היא‬ ‫הרבה מעבר לבחירות. את הדמוקרטיות המערביות מלווה המחאה האזרחית כבר למעלה‬ ‫מ-04 שנה.‬ ‫מהי מדינה?‬ ‫מקס וובר - מושג גרמני שנקרא ‪ ,Verband‬שתרגומו הפשוט הוא קבוצה. אצל וובר זו‬ ‫חבורת אנשים שמאפיין אותה שהיא מתנהגת לפי כללים שהקבוצה הזו קיבלה על עצמה.‬ ‫בגלל שכך, בד"כ בפעילות הקבוצה ניתן לזהות סדר שניתן לעקוב אחריו. לקבוצה הזו יש‬ ‫נציגים שתפקידם לפקח על הסדר הזה. )עד כאן אפשר היה לדבר גם על קבוצת ברצלונה‬ ‫בכדורגל(. מה שמבחין בין קבוצה פשוטה לקבוצה פוליטית הוא הפעלת כוח/אלימות. מי‬ ‫מפעיל כוח כנגד מי ובאילו אמצעים הוא משתמש. כאשר למישהו בקבוצה יש חזקה על‬ ‫אמצעי אלימות ועל השימוש בהם הופך קבוצה לפוליטית. המדינה מתחמת איזור גיאוגרפי‬ ‫שבתוכו הקבוצה הפוליטית ונציגיה בעלי החזקה על האלימות רשאית לפעול. זוהי‬ ‫קונקרטיזציה לקבוצה הפוליטית.‬ ‫מכאן הנוסחה המפורסמת של וובר - מדינה זה מונופול על אמצעי אלימות בטריטוריה‬ ‫נתונה.‬ ‫תיקונים של גולן -‬ ‫1. בנוגע להפעלת הכוח - במדינה הכוח הופכת לעוצמה, שזהו מושג רחב הרבה יותר.‬ ‫בפוליטיקה היום העוצמה אכן כוללת הפעלת אלימות/כוח, אבל במרבית הימים הרגילים,‬ ‫הפוליטיקה לא עוסקת במישרין באלימות, והיא אוכפת את הסדר ע"י עוצמה, שכוללת בין‬ ‫היתר איומים, מניפולציות, שיח, תגמול... לעוצמה ניתן להגדיר שלושה מימדים - חד‬ ‫מימדי - הפעלת כוח ישירה. דו-מימדי - כולל מניפולציות. תלת-מימדי - השפעה על‬ ‫התודעה)מרקסיסטי משהו(.‬ ‫2. מונופול - אין אף מדינה בעולם דמוקרטית או לא שיש לה מונופול מלא על הפעלת הכוח,‬ ‫במקרה הטוב יש שאיפה לכך. כל פיפס קטן שזז בעולם פוגע ברעיון הזה של מונופול.‬ ‫במילותיו של גולן - זה קשקוש. גם בתוך המדינה יש כל הזמן חילופי עוצמה בין המדינה‬ ‫לבין החברה האזרחית.‬ ‫המדינה עליה דיברנו היא יצור פוליטי חדש )בן 004 שנה(. רוב החוקרים מסכימים‬ ‫שהמדינה המודרנית היא תצורה פוליטית שונה מהתצורות הקודמות. המדינה המודרנית‬ ‫היא תוצר של הסכם וסטפאליה )8461( בה הפרידו בין דת למדינה. כך השליט הפוליטי זכה‬ ‫לריבונות מידי הכנסייה. מנהיגים פוליטים הלכו והסתמנו בגורמים ריבוניים, עצמאיים.‬ ‫הלך והתאיין הרעיון לפי שליט פוליטי צריך לתת דין וחשבון לשליט הדתי )גישה א-דתית(.‬ ‫אחרי שהפוליטיקאים הצליחו להבחין את עצמם מאנשי הדת, המשימה הבאה שלהם היא‬ ‫להפוך את המדינה לעניין א-מוסרי. במקום מוסר הפוליטיקאי רוצה להנחיל "צדק".‬ ‫הצדק הוא מושג צר יותר מהמוסר ועניינו הוא ניהול חברה פוליטית באופן סדיר, מה‬ ‫הסדר לפיו אנשים שונים יכולים לחיות יחד.‬ ‫מאפיינים מרכזיים של המדינה:‬ ‫1. מדינה שקמה כמערכת/ארגון פורמאלי‬ ‫2. המבוסס על מוסדות‬ ‫3. אשר מבוססים על כללים )חוקים( אוניברסליים. החוק עבר תהליך מאז המדינה היוונית,‬ ‫החוקים כעת הם אוניברסאליים. עד ימינו היו מערכות צדק נבדלות לפי מעמדות‬ ‫וקריטריונים שונים. במדינה המודרנית חוק אחד הוא שווה לכולם.‬ ‫4. בירוקרטיה - אין דבר כזה מדינה מודרנית ללא ארגון פוליטי בירוקראטי. מצד אחד יש‬ ‫ידע של מומחים על תת-תת-תת שדות, ומצד שני במערכת הבירוקרטית מצופה ממך להיות‬ ‫אימפרסונאלי, לא אישי. הפרטי והרגשי נותרים מאחור. הנאמנות הפוליטית היא אינה‬ ‫פרסונאלית, אלא פרוצדוראלית.‬ ‫החברה האזרחית‬ ‫מושג שמתהווה בשליש הראשון של המאה ה-91. לפני כן הייתה רק משפחה ומדינה.‬ ‫המושג הזה מגיע גם הוא על כנפי המודרניזציה. המודרניזציה הביאה גם את המשטר‬ ‫הקפיטליסטי. הקפיטליסטים הם אותם חבר'ה שהצליח לצבור הון עצום ממסחר, ללא‬ ‫רקע חברתי מתאים. הם לא זכו למעמד חברתי הולם. התביעה החברתית הייתה להכניס‬ ‫עוד ועוד קבוצות חברתיות לתוך הפוליטיקה. אם יש לי כסף אני רוצה גם להשפיע לאיזה‬ ‫כיוון הוא הולך. זה התחיל עם העשירים.‬ ‫מדיניות של הלסה פייר אמרה שהעשירים רוצים לצבור כמה שיותר הון, מבלי שהמדינה‬ ‫תתערב לנו - או שתתערב כמה שפחות. זה יצר ייצור כלאיים אשר פועל בין פירמות שונות,‬ ‫מדינות שונות. ניהול מערכות יחסים עם קבוצות גדולות של אנשים, עם העדפה לממשק‬ ‫כמה שיותר קטן עם הפוליטיקה.‬ ‫תפיסות שונות:‬ ‫1. החברה האזרחית כשלב בדרך אל המדינה )התפיסה הימנית הליברטיאנית, הגל( - היא‬ ‫תחת המדינה וכפופה לאינטרס המדינתי, והיא בעלת הכרח לעיצוב המדינה הראויה.‬ ‫החברה האזרחית היא שלב ביניים שהשלב הסופי שלה יהיה המדינה. החברה האזרחית‬ ‫היא סה"כ הפעילויות הקפיטליסטיות החופשיות במדינה. מה שמאפיין את מארג היחסים‬ ‫בחברה האזרחית הוא שבה מתעצבים האנשים. מצד אחד הם נשארים אגואיסטים‬ ‫)אינטרסים פרטיקולריים(, אך יש בה התפתחות של האדם, כי כל אדם יוצא מבית‬ ‫משפחתו אל החברה, בה הוא מכיר בכל אדם ובערכו. יש בכך משהו אוניברסלי - כל אדם‬ ‫הופך להיות מועמד לשכר. לכל אדם יש אפשרות לערך מסוים עבור הפרטי שלי. סמוי‬ ‫בהנחה זו - ההכרה היא בקניין של האדם, ולא בערכו המוסרי. אבל כן ניתן לראות איך זה‬ ‫מתקשר אל חוקיה האוניברסאליים של המדינה.‬ ‫2. טוקוויל - טענתו היא מודרנית יותר. החברה האזרחית אצלו כבר אינה כפופה למדינה.‬ ‫אצלו החברה והמדינה נמצאים אחד אל מול השני. בתחילת המאה ה-91 טוקוויל מבין‬ ‫שהחברה האזרחית זה לא רק כלכלה. החברה האזרחית אצלו היא גם הקמת אגודות‬ ‫וולונטריות. האינטרס העצמי המובן לאשרורו - האדם נותר אגואיסט, אך הוא מבין שאם‬ ‫השכונה שלו תהיה נקייה זה אינטרס שלי. הוא רואה בהתאגודויות הוולונטאריות האלו‬ ‫כמשהו שיכול לרסן סוגים שונים של פוליטיקות מנצלות.‬ ‫3. האופציה המרקסיסטית - מרקס טוען שהתמונה של טוקוויל והגל היא הפוכה. למעשה‬ ‫השדה האמיתי שמדע המדינה צריך לעסוק בו הוא לא המדינה, המדינה היא לא יותר‬ ‫מהשתקפות - צריך לבדוק קודם כל את הבסיס המטריאלי, את היחס לאמצעי הייצור,‬ ‫ואת המעמדות שנוצרות בחברה האזרחית. רק כך ניתן להבחין בכוחות המנוגדים,‬ ‫באינטרסים שלהם... רק אז יש למעמדות מאפיינים פרטיקולריים, ואינטרסים ספציפיים.‬ ‫יעל ישי, בין גיוס לפיוס - זירה שמאופיינת בארגון )לא משפחתי או פרטי(, בחירה‬ ‫חופשית)וולונטארית, ולכן לא תחת כנפי הפוליטיקה(, בעצמאות וערכים משותפים )ועל כן‬ ‫שאינו כלכלי(. השחקנים פועלים במסגרת הסדר הציבורי.‬ ‫הדמוקרטיה האריסטורקטית‬ ‫צריך לדעת את הגישות השונות שמופיעות במאמר של קאסה וניוטון לקראת בוחן‬ ‫הבקיאות.‬ ‫החוקרים של העולם המערבי, ארה"ב/אנגליה/ישראל, מסתכלים על הסוגייה שנקראית‬ ‫הפרדוקס הדמוקרטי.‬ ‫‪‬‬ ‫יום שלישי 72 מרץ 2102‬ ‫02:11‬ ‫מאז מלחמת העולם ה-‪ II‬ועד היום יש תופעה מעניינת: מצד אחד יש ניצחון אדיר של‬ ‫הרעיון והמשטרים הדמוקרטיים. החל ממלחמת העולם השניה, ממשיך בהתבססות‬ ‫המשטרים הדמוקרטיים בשנות ה08-07-06, וכלה בנפילת הגוש הסובייטי בסוף שנות ה-‬ ‫08. הגוש הזה מתחיל גם הוא להיות דמוקרטי. לכאורה ניצחון לרעיון הדמוקרטי.‬ ‫מצד שני בציבור הדמוקרטי )ארה"ב ויתר המערב( במדינות המצליחות הופל להיות ציבור‬ ‫מחאתי ומתוסכל, שפונה לרוב לנישות שונות: הרחק מהפוליטיקה, אפיקים מחאתיים‬ ‫חוץ-פרלמנטאריים. יש עלייה דרמטית של אי-שביעות רצון של הציבור מהדמוקרטיה בה‬ ‫הוא חי.‬ ‫זהו הפרדוקס - מצד אחד זהו הרעיון הפוליטי הפילוסופי האחרון, ומצד שני הציבור שחי‬ ‫תחתיו הופך יותר ויותר לא מרוצה.‬ ‫שלוש עמדות עקרוניות:‬ ‫1. הדמוקרטיה האריסטוקרטית‬ ‫‪ .a‬הטענה לדמוקרטיה אליטיסטית‬ ‫‪ .b‬תיאוריות עומס-יתר‬ ‫קאסה וניוטון רואים בשני אלו מודלים שונים. גולן חושב שיש להם מכנה משותף.‬ ‫2. דמוקרטיה פלורליסטית )העמדה הדמוקרטית הפורמאלית(‬ ‫3. הדמוקרטיה האותנטית )העמדה הניאו-מרקסיסטית(‬ ‫הדמוקרטיה האריסטוקרטית‬ ‫זוהי גישה לפוליטיקה שטוענת למעשה שלא ראוי ולא נכון לאמץ דמוקרטיה כפשוטה.‬ ‫כלומר, הרעיון הדמוקרטי שפירושו אינו רק שלטון העם אלא גם שלטון האספסוף/ההמון.‬ ‫כבר ביוון התכוונו לשלטון העם, ובנוסף לכך על הסכנה שהשלטון יגיע לידיו של האספסוף.‬ ‫תהיה תחושה ראשונית של השתתפות, אך מי שינהל את הפוליטיקה הם האריסטוקרטים‬ ‫הם האנשים הטובים. אצל אריסטו האנשים הטובים הם טובים מבחינה מוסרית. חשוב‬ ‫שהתדמית ההשתתפותית של הדמוקרטיה לא תיפגע גם כאשר מי שמנהל את הדמוקרטיה‬ ‫הם אנשי עלית. אסור שהדמוקרטיה תהיה באמת שוויונית מבחינה מלאה, כיוון שזה יהיה‬ ‫חוסר אחריות.‬ ‫שתי תיאוריות הולכות בתלם זה:‬ ‫דמוקרטיה אליטיסטית: תיאוריית חברת ההמון / קורנהאוזר‬ ‫האליטיזם מניח שני דברים עיקריים:‬ ‫תפיסה אנטי-דמוקרטית: בני האדם שונים זה מזה ואינם שווים, מרגע לידתם. הכישורים‬ ‫המולדים הם שונים, מיעוט בני האדם יהיו מוכשרים ורובם יהיו בינוניים. זהו טבע האדם.‬ ‫כך חשבו גם סוקרטס ואפלטון.‬ ‫כל האנשים שואפים להישרדות או להשגת עוצמה. כל אדם רוצה לשרוד והוא עושה זאת‬ ‫באמצעות השגת עוצמה חברתית/פוליטית.‬ ‫אם בני האדם שונים, יש מיעוט מוכשר, כולם רוצים עוצמה והישרדות, מסקנותינו היא‬ ‫שרק חלק מאוד קטן יזכה ויצליח בהשגת עוצמה ובהישרדות.‬ ‫מכאן מגיעים לחוק הברזל של האוליגרכיה של מיכלס. קבוצה קטנה של אנשים מוכשרים‬ ‫מטבעם יקבלו החלטות ביתר כישרון מאשר יתר חברי הקבוצה הרחבה.‬ ‫יש לזה גם מימד נורמטיבי ולא רק אמפירי. אם זה המצב האמפירי, אז ראוי שקבוצת‬ ‫המוכשרים תשלוט לטובת הכלל. אחרת נגיע למשטר פגום. צריך לתת לקבוצה המצומצמת‬ ‫את הכלים לנהל את החיים הפוליטיים.‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫קורנהאוזר הוציא את הספר 9591/‪ .The politics of mass society‬הוא חוקר מתוך‬ ‫האסכולה האליטיסטית.‬ ‫דפוסי חברות מודרניות לפי קורנהאוזר‬ ‫אפשרות גבוהה לגיוס ההמון‬ ‫חברה טוטאליטארית‬ ‫חברת ההמון‬ ‫אפשרות נמוכה לגיוס ההמון‬ ‫חברה מסורתית‬ ‫חברה פלורליסטית‬ ‫נגישות נמוכה לאליטה‬ ‫נגישות גבוהה לאליטה‬ ‫קורנהאוזר טוען שלא ניתן לנקות את החברות הדמוקרטיות המערביות כל כך מהר. נורא‬ ‫קל לעשות דיכוטומיה ברורה בין דמוקרטיה לטוטאליטאריות, וזה שיקרי. העידן הזה‬ ‫מציב אתגרים טוטאליטאריים גם בפני החברות הדמוקרטיים. קורנהאוזר מכנה את‬ ‫האתגר הזה חברת ההמון.‬ ‫גיוס ההמון - מה המידה שבה האליטה יכולה לעשות מניפולציה על ההמון‬ ‫הדמוקרטי/הלא דמוקרטי. האם היא יכולה להוליך אותו שולל? אם היא עושה זאת‬ ‫בקלות אז יש לה אפשרות גבוהה לגיוס ההמון. אם זה לא כך האפשרות לגיוס ההמוהיא‬ ‫נמוכה.‬ ‫נגישות לאליטה - האם הקבוצה הגדולה של הציבור יכול להשפיע על האליטה? האם‬ ‫האליטה קשובה לציבור?‬ ‫חברה מסורתית - אפשרות נמוכה לגיוס ההמון ונגישות נמוכה לאליטה. זוהי חברה לא‬ ‫דמוקרטית. יש בה פיצול מאוד משמעותי בין החברה לבין המדינה, בין הנציגים‬ ‫הפוליטיים לבין בעלי המלאכה החברתיים. מעט אינטראקציה בין המדינה לחברה. זוהי‬ ‫חברה אנטי-דמוקרטית כיוון שהיא אינה מכירה בעיקרון הדמוקרטי הבסיסי ביותר,‬ ‫שהריבונות נמצאת בידי העם.‬ ‫חברה טוטאליטארית - היא גם אינה רלוונטית לדמוקרטיה. היא חברה בעלת נגישות‬ ‫נמוכה לאליטה עם אפשרות גבוהה לגיוס ההמון. האליטה עושה כמעט כל מה שהיא רוצה,‬ ‫תוך שימוש נוח בהמון. בד"כ מדובר באליטה אחת שאינה מתחלפת, הכפייה היא -‪top‬‬ ‫‪ .down‬זה אינו איום על הדמוקרטיה.‬ ‫חברת ההמון - זוהי הסכנה שהדמוקרטיה ניצבת בפניה. היכולת של האליטה לפגוע או‬ ‫לשנע את ההמון היא גבוהה, אך גם מן הצד השני לציבור יש השפעה רצינית על האליטה.‬ ‫חברת ההמון מצרפת יחד את כל החולאים של המשטרים האחרים: הציבור עצמו פגיע‬ ‫בדיוק כמו חברה טוטאליטארית, האליטה יכולה להשתמש בציבור גדול של אנשים, אין‬ ‫חברה אזרחית מפותחת והספירה המרכזית היא הפוליטית. בני האדם מגבשים את הזהות‬ ‫שלהם ביחס למשטר/השלטון הפוליטי. חסרות קבוצות האמצע שיכולות למתן את הזהות.‬ ‫מדובר על היעלמות קבוצות הביניים.‬ ‫גם האליטה נפגעת בחברת המון, הם אמנם לא הופכות להיות ההמון, אך ישנן תופעות‬ ‫דמוקרטיות שבעקבותיהן האליטה הופכת להיות פופוליסטית - עושים סקר במקום לקבל‬ ‫החלטות מקצועיות וטובות. האליטה מאבדת את היכולת שלה להנהיג. הסכנה היא‬ ‫להישאר דמוקרטיים, אך להיגרר לשלטון גרוע.‬ ‫חברה פלורליסטית אצל קורנהאוזר )בשונה ממה שנראה שבוע הבא( - חברה שבה יש‬ ‫חברה אזרחית מפותחת מצד אחד, אך גם כאן האליטה מנהלת את העניינים. ובמקום‬ ‫אליטה אחת תהיינה מספר אליטות שיתחרו ביניהן. הציבור בכל מצב נשאר מחוץ‬ ‫לעניינים.‬ ‫תיאוריית עומס היתר - קריסת הדמוקרטיה / סמואל הנטינגטון‬ ‫זוהי תיאוריה מבית המדרש של הפונקציונאליזם.‬ ‫הפונקציונאליזם זה שילוב של שני מקורות יחד:‬ ‫גישת הקיברנטיקה )איסטון, פארסונס( - המדינה שואפת/אמורה להיות גוף קיברנטי. את‬ ‫המדינה יש לראות כמערכת נייטראלית אוניברסאלית. כלומר, המדינה הדמוקרטית‬ ‫התקינה היא מערכת אובייקטיבית שאמורה להיות נטולת פניות, שאיננה מקדמת‬ ‫אינטרסים פרטיקולאריים. המדינה אמורה להתנהל עפ"י חוק אוניברסאלי, עיוורת‬ ‫להבדלים בין בני אדם.‬ ‫פונקציונאליזם )שילס( - המדינה היא גוף מערכתי קיברנטי, אשר מנהל אינטראקציה בין‬ ‫שני גורמים: מרכז ופריפריה )לא גיאוגרפי, אלא פונקציונאלי(. זו מערכת שמאזנת את‬ ‫עצמה.‬ ‫למרכז יש תפקיד לספק סמכות, סמלים וסדר. לפריפריה יש תפקיד לספק משאבים‬ ‫ולגיטימציה.‬ ‫היגוי והכרעה - כאשר הכל עובד בסדר במערכת, יש אפשרות להיגוי והכרעה. יש קבוצה‬ ‫של אנשים אשר מחזיקים בהגה המדיני והחברתי, ועושה זאת בסמכות ובאחריות. מונחים‬ ‫אלו שמים את התיאוריה זו תחת כנפי האליטיזם.‬ ‫הנטינגטון מפרסם את 5791/‪ crisis of democracy‬וטוען שהדמוקרטיה גם כן נמצאת על‬ ‫סף קטסטרופה. הוא מתחיל את הדיון בציבור הדמוקרטי האמריקאי ומזהה מספר‬ ‫תופעות בעייתיות:‬ ‫יש בעיה מהותית באתוס עיקרון השוויון. בגלל רעיון השוויון בני אדם הופכים להיות יותר‬ ‫ויותר אינדיבידואליסטיים.‬ ‫אובדן הסמכות - כאשר יש אתוס דמוקרטי של שוויון, ברור שאחד התוצרים של זה תהיה‬ ‫קריסת הפירמידות ההיררכיות שבני האדם הקימו לעצמם כדי שיהיה סדר. למה שאציית‬ ‫לאדם אחר? אני ביקורתי כלפי כל אחד. סדר על בסיס סמכות הוא כבר לא אופציה.‬ ‫ריבוי אדיר של האינטרסים הפרטיים - יש ריבוי אדיר של ציפיות שונות מהמערכת‬ ‫הפוליטית.‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫המשך גישות לחקר יחסי חברה ומדינה‬ ‫הגישה האותנטית לדמוקרטיה‬ ‫הכוונה לגישות המרקסיסטיות והניאו מרקסיסטיות. אלו גישות קונפליקטואליות בניגוד‬ ‫לגישות הקונצנזואליות. בני אדם הם שונים, בעלי אינטרסים נוגדים. הקונפליקט הוא‬ ‫לרוב סמוי, אך לא תמיד. אלו גם גישות משבריות - החברה המערבית כפי שהיא דינה‬ ‫בסופו של דבר להגיע למשבר אקוטי.‬ ‫הדמוקרטיה שאנו חיים בה איננה דמוקרטיה מלאה, מספקת. היא לכל היותר‬ ‫דמוקרטיה חלקית - מכמה סיבות. גם מבחינת היקף - היחידים ששוחררו הם בעלי‬ ‫ההון)במקרה הטוב( והרוב עדיין משועבדים למערכת, וגם מבחינת התכנים - היא‬ ‫מלכתחילה מגדירה לעצמה מטרות מאוד מוגבלות כמו זכויות פוליטיות, שהן שלב ראשון‬ ‫במדרג הזכויות החשובות באמת. ברור שיש רבדים חשובים יותר - זכויות חברתיות. האם‬ ‫הדמוקרטיה בכלל עוסקת בצמצום פערים? האם עליה לטפל בסוגיות של הגנה של תרבות,‬ ‫על זכותו של אדם לנהוג אחרת מהנורמה?‬ ‫האברמאס )5791( ‪ - legitimation crisis‬מודל משבר הלגיטימציה. טענת היסוד של‬ ‫האברמאס במודל הזה כביכול חוזרת לגישה של עומס יתר. הדמוקרטיה המערבית ניצב‬ ‫בפני משבר משמעותי בגלל עומס יתר של דרישות חברתיות שמופנה כלפי המרכז.‬ ‫האברמאס מוסיף - העולם המערבי מאז המהפכה הצרפתית אכן עובר תהליך של קידמה,‬ ‫בכל תחומי החיים. )1( החברות הקדומות, הפרימטיביות התבססו על כוח וקירבה לשליט.‬ ‫)2( השלב הבא הן החברות המסורתיות בהן התפתחה חלוקת העבודה והיחסים הכלכליים.‬ ‫בני אדם עבדו בתחומים שונים. בניגוד לחברות הפרימטיביות לראשונה דובר על פעולה לפי‬ ‫חוק, יש מערכת משפטית, התחלה של צורות מדינה. הן מסורתיות כיוון שהן עדיין‬ ‫יום שלישי 30 אפריל 2102‬ ‫22:11‬ ‫היררכיות עם פריבילגיות, כלומר חברות בהן מעמד שונה זכאי לחוק שונה ולמערכת‬ ‫שיפוטית שונה. אין אתוס של שוויון אלא אתוס של שונות מכריעה בין בני אדם.‬ ‫)3( השלב הבא הן חברות ליברליות שהצליחו לייצר פעילות כלכלית חופשית וליברלית,‬ ‫אשר התאפשרה בגלל קידמה מדעית מאוד מרשימה. בחברה הליברלית בני אדם מתחילים‬ ‫לעשות סוג של רפלקסיה )מחשבה על מחשבות(, ואז גם נוצר המונח החשוב "אדם". ייתכן‬ ‫שלבני אדם יש מכנה אשר מאגד אותם יחד, וזה חשוב כי אז ישנו אלמנט של שוויון בין בני‬ ‫אדם באשר הם.‬ ‫חזרה למודל משבר הלגיטימציה - שני מושגים מרכזיים שעולים בחברות הליברליות -‬ ‫‪ system‬ו-‪ .life world‬ה‪ system‬הן כל אותם מוסדות שאחראיות על ניהול החברה‬ ‫המערבית. הן בעיקר עוסקים בשאלות של "איך", שאלות העוסקות בפרקטיקה ובביצוע‬ ‫של דברים, ביעילותם של דברים, ניצול המשאבים. מהו האמצעי היעיל והאופטימלי‬ ‫להשגת המטרה. מי שב‪ system‬לא שואל את עצמו לאן אנו רוצים להגיע. מדובר בעיקר על‬ ‫אנשי מדע וכלכלה. גם מרקס העריך מאוד את היכולת של החברה הבורגנית לייצר מדע‬ ‫מודרני ויעיל - היה לו ויכוח עם המטרות אותן שירת אותו מדע.‬ ‫לצד ה‪ ,system‬התפתחה מערכת ה‪ .life world‬זוהי מערכת מוסרית ואינטלקטואלית‬ ‫שרוצה לקבוע את המה. עוסקת בקביעת המטרות ולא קביעת האמצעים. בתחילת‬ ‫המודרניות החלק הזה היה מאוד חזק. שוויון בין בני אדם זו הכרעה ערכית מסוג ה ‪life‬‬ ‫‪ world‬ולא ה‪ .system‬ארגז הכלים בתחום הזה א כולל כלים אינסטרומנטליים,‬ ‫תועלתניים.‬ ‫האברמאס טוען שה‪ system‬משתלט על ה‪ .life world‬ההכרעה בין השתיים זה מה שיוצר‬ ‫את משבר הלגיטימציה של הדמוקרטיה. יש כאן משבר בשלוש רמות. העובדה‬ ‫שהדמוקרטיה מחויבת למדע מצד אחד ולהכרעות הערכיות מצד שני מייצר שלוש דרגות‬ ‫של משבר.‬ ‫1. ישנה סתירה פנימית. השוק הכלכלי עתיד להגיע למשבר קטסטרופלי.‬ ‫2. בגלל הדומיננטיות של ה‪ system‬יש דומיננטיות של שיח רציונלי-אינסטרומנטאלי. אם בני‬ ‫אדם רק ינסו כל הזמן להתאים אמצעים למטרות, אנו לא נוכל לפתור עקרונית את‬ ‫ההכרעות הערכיות שעומדות בפנינו. אנחנו לא נזהה שאלו הכרעות מוסריות, וננסה לתת‬ ‫תמיד מענה כלכלי.‬ ‫3. משבר הלגיטימציה - מצד אחד הדמוקרטיה מחויבת למדעה ולכלכלה חופשית, יעילות‬ ‫אינסטרומנטאלית, ולכן היא מחויבת להמשיך לקיים את ה‪ .system‬זוהי כלכלה שפוגעת‬ ‫במרבית האנשים )בעינייים מרקסיסטיות(. אך בגלל שהיא דמוקרטית היא מחוייבת‬ ‫לאתוס השוויון - אחד התוצרים של זה זה מדינת הרווחה. כך נוצרת סתירה בלתי פתירה.‬ ‫להאברמאס אין פיתרון למשבר הזה. הוא מציע לאזן ולמתן את מערכת היחסים בין שני‬ ‫הצדדים, אולי לחזק מעט את ה‪.life world‬‬ ‫אחרי הדיון בדמוקרטיה האריסטוקרטית והאותנטית, עוברים הלאה -‬ ‫הדמוקרטיה הפלורליסטית‬ ‫נקודת ההנחה היא שהדמוקרטיה ניצחה )אפשר למצוא את זה בספר של קאאסה וניוטון(.‬ ‫בכך שעברנו מפילוסופיה אודות מהו המשטר הראוי לשיקולים טכניים זה עדות לכך.‬ ‫ההכרעות הערכיות הגדולות נגמרו - קיבלנו את העיקרון שכל בני האדם שווים. מעכשיו‬ ‫תיתכן אבולוציה ולא רבולוציה.‬ ‫דווקא גלי המחאה מוכיחים את התזה. אנשים לא שבעי רצון מהצורה הנוכחית של‬ ‫הדמוקרטיה, ורוצים לשנות את השלטון, ולא את הדמוקרטיה עצמה. הם רוצים יותר‬ ‫דמוקרטיה, ולא פחות.‬ ‫רונאלד אינגלהארט )‪ - The silent revolution - (Inglehart‬הטענה הבסיסית היא‬ ‫שהציבור המערבי הדמוקרטי משנות ה-07 עד היום עובר מהפכה ערכית שקטה, הנובעת‬ ‫ממניעים כלכליים, בעלת השלכות פוליטיות.‬ ‫אינגלהרט בוחן את האמריקאים שנולדו בשנות ה-05,04. למה בארה"ב מתעוררת מחאה‬ ‫פמיניסטית? פצפיסטית?)...( לדעתו זה מתחיל בהיבטים חברתיים-פסיכולוגיים. הנחותיו:‬ ‫1. הנחת החסר - בני האדם מחפשים בחיים/מוטרדים בחייהם ממה שחסר להם.‬ ‫2. חיברות - בני אדם מתעצבים במהלך תהליך החיברות. שאלת החסר חשובה במיוחד כאשר‬ ‫אנו חווים סוציאליזציה - זה קורה החל מגיל הגן עד בית הספר התיכון. בעקבות מחקרים‬ ‫פסיכולוגיים אינגלהארט טוען שאם משהו חסר לך לאורך זמן, בגילאים 51-5, זה ישפיע על‬ ‫האדם לאורך כל ימי חייו.‬ ‫3. פירמידת הצרכים של מאסלו - דגש על ההיררכיה שבין הצרכים.‬ ‫אז מה קרה לאותו ציבור? זמן החיברות של הציבור הזה הוא בשנות ה-06-05, ובאותם‬ ‫שנים הציבור חי בשקט מבחינה ביטחונית. אז מה כן היה חסר לו מבחינת פירמידת‬ ‫הצרכים של מאסלו? תעסוקה קבועה גם כן הייתה. כלומר, לאנשים שעברו חיברות בשנות‬ ‫ה-06-05 לא היה חסר צרכים מהקומות המטריאליות, אלא צרכים שהם מהקומות‬ ‫הרוחניות. מוביליזציה קוגניטיבית - אנשים הפכו להיות יותר משכילים, ובאמצעות המדע‬ ‫והשוק יש גם במות להיחשף לידע )טלוויזיה, רדיו(. לכן התיאוריה שלו נקראת פוסט-‬ ‫מטריאלית. התהליך הכללי היה של שינוי ערכי, של מהפכה שקטה. ברמה הפסיכולוגית‬ ‫הציבור האמריקאי בתקופה זו החל לחפש אחר צרכים פסיכולוגיים חדשים, בשונה‬ ‫מדורות קודמים.‬ ‫היו לכך השלכות פוליטיות - ב-77 הוא מנבא משהו שנכון גם היום. מכיוון שזה הציבור וזו‬ ‫המגמה. הציבור ילך יותר ויותר משכיל, עם נגישות גבוהה למקורות ידע, כאשר צרכיו‬ ‫המטריאלים מסופקים, הציבור הזה ייצר פוליטיקה חדשה.‬ ‫סוגיות פוליטיות חדשות עולות על סדר היום. הרבה מעבר לכלכלה או חוץ וביטחון. מופז‬ ‫כבר לא יכול להיות מוצנח להתמודד עם שאלות חברתיות.‬ ‫זו גם דרך חדשה, שביעות הרצון של הציבור מהשיטה הקיימת תלך ותרד. הציבור יצפה‬ ‫שהדמוקרטיה תתאים את צורתה לציבור המשכיל יותר. כך לצד הדמוקרטיה הפורמאלית‬ ‫תתפתח דמוקרטיה חדשה, מחאתית וחוץ-פרלמנטרית.‬ ‫ביקורות ותיקונים על הגישה של אינגלהארט:‬ ‫1. החבר'ה הצעירים עוברים "מהפיכה ערכית" רק בגלל שהם צעירים - התיאוריה היא‬ ‫תלוית גיל. כאשר הם יתבגרו הם יהיו מטריאליסטיים בדיוק כמו הוריהם. אינגלהארט‬ ‫מראה שהמגמה שלו מתחזקת ע"י סקרים. אנשים הופכים אפילו יותר פוסט-מטריאליים‬ ‫כלפי הדמוקרטיה לאורך השנים.‬ ‫2. צריך להבהיר שהמהפכה הזו היא לא באמת מהפכה )דרך העיניים של מאסלו( - זה לא‬ ‫שסוגיות של חוץ וביטחון הפסיקו לעניין את הציבור, אלא הצרכים הפוסט-מטריאליים רק‬ ‫נוספו לצרכים המטריאליים הראשוניים.‬ ‫3. המשתנה החשוב הוא לא עצם סיפוק הצרכים המטריאליים אלא המוביליזציה‬ ‫הקוגניטיבית.‬ ‫מי משתתף פוליטית?‬ ‫במשך 07 שנה הדמוקרטיות המערביות הן יציבות, עמידות בפני משברים, מצליחות להפיץ‬ ‫את התורה הדמוקרטית למקומות חדשים )מזרח אירופה, המזרח הרחוק, ברה"מ לשעבר(.‬ ‫מצד שני רואים כל מני תופעות מוזרות. דיברנו על תיאוריות של קטסטרופות )עומס יתר,‬ ‫למשל(. כלומר, הדמוקרטיה היא אשליה שמנסה להסתיר התמודדות בלתי פתירה של‬ ‫הדמוקרטיה שעתידה לקרוס )אלא אם כן היא תעשה שידוד מערכות רציני(. גם ראינו‬ ‫שככל שהמדינה יותר דמוקרטית הציבור שלה יותר ויותר ביקורתי ומחאתי כנגד‬ ‫הדמוקרטיה הזו.‬ ‫יום שלישי 71 אפריל 2102‬ ‫02:11‬ ‫האם אנשים מביעים שביעות רצון מהבחינה הפרסונאלית, כלומר מהתפקוד הפוליטי של‬ ‫האנשים המחזיקים את התפקידים הנ"ל? לכאורה זה לגיטימי שתהיה עליה וירידה‬ ‫בשביעות הרצון, ואין זו בעיה עקרונית מבחינה דמוקרטית - כיוון שכאשר יש אי שביעות‬ ‫רצון פרסונאלית ניתן להחליף את בעלי התפקידים. זו בעיה מדרגה ראשונה.‬ ‫האם אנשים שבעי רצון מתפקודם של המוסדות הפוליטיים? אם יש אי שביעות רצון רבה -‬ ‫מה אז זה אומר על הדמוקרטיה? זו בעיה מדרגה גבוהה יותר עבור המערכת הדמוקרטית.‬ ‫הבעיה מהדרגה הגבוהה ביותר היא הבעיה המערכתית - עם הערכים הדמוקרטיים.‬ ‫דמוקרטיה היא תפיסה ערכית, ולא רק סוג משטר. אם יש בעיה מהדרגה הזו - אלו בעיות‬ ‫שהדמוקרטיה לא יכולה לתקן.‬ ‫מדידת שביעות רצון מהדרגה הראשונה, פרסונאלית:‬ ‫6002‬ ‫74‬ ‫23‬ ‫71‬ ‫11‬ ‫8991‬ ‫73‬ ‫33‬ ‫82‬ ‫11‬ ‫8891‬ ‫43‬ ‫53‬ ‫52‬ ‫51‬ ‫6791‬ ‫93‬ ‫53‬ ‫22‬ ‫41‬ ‫6691‬ ‫26‬ ‫05‬ ‫55‬ ‫24‬ ‫אחוזי אמון באליטות אמריקאיות‬ ‫(דלתון, 8..2)‬ ‫צבא‬ ‫ביהמ"ש העליון‬ ‫תאגידים גדולים‬ ‫קונגרס‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן לזהות ירידה בשביעות הרצון באופן כללי בדרגה הפרסונאלית. כמו שאמרנו זו לא‬ ‫בעיה אקוטית לדמוקרטיה. הדבר שהכי תופס את העין זה הקריסה של הקונגרס. ניתן‬ ‫לבחון גם אירועים משמעותיים שהביאו לעלייה / ירידה - ווטרגייט ב-27', 11/90, ...‬ ‫גרמניה‬ ‫62‬ ‫06‬ ‫51‬ ‫62‬ ‫06‬ ‫צרפת‬ ‫53‬ ‫04‬ ‫61‬ ‫04‬ ‫56‬ ‫בריטניה‬ ‫63‬ ‫06‬ ‫81‬ ‫73‬ ‫07‬ ‫ארה"ב‬ ‫63‬ ‫66‬ ‫22‬ ‫23‬ ‫95‬ ‫אחוזי אמון במוסדות חברתיים (סקר של‬ ‫8..2-5..2)‬ ‫חקיקה‬ ‫משפט‬ ‫מפלגות‬ ‫ניהול‬ ‫סביבה‬ ‫גם כאן ניתן לראות ירידה בשביעות הרצון הרבה ביותר מהרמה הפוליטית, הנבחרת.‬ ‫הבעיה כאן לדמוקרטיה היא גדולה יותר. כנראה שיש כאן בעיה בשיטה. ברור שדרוש כאן‬ ‫שינוי - השאלה היא האם ניתן לענות עליה במסגרת הדמוקרטיה.‬ ‫אחוזי תמיכה ברעיון הדמוקרטי (דלתון, 8..2, נתונים מ2.-99):‬ ‫השיטה הדמוקרטית טובה דמוקרטיה טובה יותר מכל משטר אחר‬ ‫אומה‬ ‫39‬ ‫79‬ ‫87‬ ‫88‬ ‫79‬ ‫79‬ ‫09‬ ‫59‬ ‫88‬ ‫98‬ ‫69‬ ‫89‬ ‫צרפת‬ ‫גרמניה‬ ‫בריטניה‬ ‫ארה"ב‬ ‫אוסטריה‬ ‫יוון‬ ‫49‬ ‫39‬ ‫39‬ ‫79‬ ‫09‬ ‫59‬ ‫איטליה‬ ‫פורטוגל‬ ‫ספרד‬ ‫ברור לנו שהציבור הדמוקרטי מאוד תוסס וביקורתי, אך הוא עושה זאת מתוך אמונה‬ ‫ברעיון הדמוקרטי.‬ ‫התשובה של חוקר תחת המשקפיים של עומס יתר היא - שאם לא נפתור את מערכת‬ ‫היחסים בין פריפריה למרכז אז האחוזים היפים האלו עתידים להתדרדר. אינגלהארט‬ ‫)הפוסטמטריאליסט( יגיד שזו ההוכחה לתזה שלו כיוון שהאנשים לא רוצים אנטי-‬ ‫דמוקרטיה, אלא רוצים יותר דמוקרטיה, טובה יותר ומשוכללת יותר. האנשים מאוד‬ ‫רוצים שינוי במוסדות ובאליטות, אך הם מאוד דמוקרטיים בבסיסם.‬ ‫מי זה ציבור הבוחרים? מודלים מתוך הספר של דלתון‬ ‫)1( מודל הסופר אזרח. אלו מודלים שהשאירו לנו פילוסופים פוליטיים דמוקרטיים )הובס,‬ ‫מיל, קאנט רוסו, הגל, בנת'אם...(. מרבית הפילוסופים האלו טענו שמה שהאזרח‬ ‫הדמוקרטי המערבי צריך להיות הוא ה‪ .Super-citizen‬זהו אדם שמתאפיין בכך שהוא‬ ‫רציונאלי )הובס:האדם היה בוחר להפסיק את הפחד והטירוף של מצב הטבע לטובת‬ ‫התאגדות, שזה שווה יותר ממידה מסוימת של חירות. לוק: האדם מטבעו הוא רציונאלי‬ ‫בשל הניצוץ האלוהי הקיים בו. כל זה כבר במצב הטבע. בנת'אם ומיל: האדם המערבי הוא‬ ‫לא רק רציונאלי, אלא בעל רציונאליות אינסטרומנטאלית - כולנו מכונות חישוב‬ ‫תועלתיות, מכלכלים את מעשינו. רוסו, קאנט והגל: לא סתם רציונאליים‬ ‫אינסטרומנטאליים, אלא גם בעלי ערכים. יש לצפות מהם לתפיסת עולם(.‬ ‫)2( מודל ה‪ .unsophisticated person‬המודל הזה נקבע בהתאם לציפייה שייצרו‬ ‫הפילוסופים הנ"ל. הממצאים האמפיריים היו שונים לגמרי מהציפיות. קמפבל ) ‪the‬‬ ‫0691 ,‪ - (american voter‬אפשר לזרוק לפח את מה שטענו הפילוסופים הגדולים. )א(‬ ‫בניגוד לכל האתוסים הקודמים של הסופר אזרח, האדם הפשוט הוא חסר אידיאולוגיה.‬ ‫לא ניתן למצוא אצלו תפיסת עולם רחבה שנוגעת להרבה תחומים - לא נמצא מתאם בין‬ ‫עמדות שונות של אותו אדם, אנשים ענו מקרית על כל שאלה. )ב( גם מעבר לכך - מאחר‬ ‫שכל אדם ענה נקודתית, אנשים יצרו סתירות עקרוניות אקוטיות מבחינה אידיאולוגית.‬ ‫)ג( הדבר השלישי שהוא מוצא זה לא רק‬ ‫האדם הזה הוא כמעט ואינו רציונאלי.‬ ‫שהאדם אינו אידיאולוגי וכמעט לא רציונאלי, זה שלא ניתן לחזות את ההתנהגות‬ ‫הפוליטית של אותו מצביע. בכל שנה הוא מתנהג אחרת מבחינה פוליטית, אין עקביות כלל.‬ ‫אלמונד & ורבה עשו מחקר בעל ממצאים דומים באותה תקופה. ההשלכה של כל זה‬ ‫הייתה עליית התיאוריה של ה‪.unsophisticated person‬‬ ‫איך יכול להיות שארה"ב היא מדינה מצליחה ומתקדמת כאשר הציבור שלה הוא‬ ‫‪ ?unsophisticated‬החוקרים האליטיסטים טענו שבגלל שהציבור הוא לא מתוחכם זו‬ ‫הסיבה לכך שארה"ב משגשגת!‬ ‫חוקרי העומס יתר יטענו שזה מצוין שהציבור לא משתתף ואינו עקבי בדרישותיו - כך‬ ‫הציבור יישאר ברובו פאסיבי ולא יהיה עומס על המערכת הפוליטית - החשיבות היא בעצם‬ ‫שלאליטה יהיו ערכים דמוקרטיים.‬ ‫חוקרי הגישה הניאו-מרקסיסטית היא שההמונים הם בתודעה כוזבת, זה ברור שהוא לא‬ ‫משתתף, וכך הוא מנוצל בצורה הטובה ביותר.‬ ‫אלמונד וורבה טענו שמספיק שלציבור יהיה פוטנציאל להשתתף, ושהוא לא יממש אותו.‬ ‫כך החברה הדמוקרטית תישאר יציבה.‬ ‫)3( מודל האזרח החדש, ‪ - The monitoring citizen‬אנגלהארט יטען שהתמונה מורכבת יותר,‬ ‫מכמה סיבות:‬ ‫1. הציבור עבר תהליך של מוביליזציה קוגניטיבית - המחיר של הידע הפוליטי עבור האזרח‬ ‫הדמוקרטי יורד בצורה דראסטית. הידע זמין מאוד, יש מצלמות בכל מקום, בכל נגיש‬ ‫וזול.‬ ‫2. הציבור האלקטוראט נעשה יותר משכיל, והוא יכול להשתמש בתבונה כדי להבין מה קורה‬ ‫סביבו.‬ ‫מרכיבי האזרחות ה"טובה" )7002 ,‪:(van deth‬‬ ‫%17‬ ‫חירות לעצב דעה באופן חופשי‬ ‫%76‬ ‫%16‬ ‫%55‬ ‫%62‬ ‫%01‬ ‫ציות לחוק‬ ‫הצבעה בבחירות‬ ‫סולידאריות עם החלש בחברה‬ ‫השתתפות בהתאגדויות וולונטריות‬ ‫אקטיביזם פוליטי‬ ‫זו תמונה שבה האזרח העכשווי הוא כבר לא ‪ ,unsophisticate‬והוא כבר לא הסופר-אזרח.‬ ‫הפוליטיקה היא 7-6 בתחומי העניין, הרבה אחרי בידור, כסף, משפחה, הצלחה וכן הלאה.‬ ‫אבל השאלה היא האם נוכל לנבא את ההתנהגות של האזרח הזה, האזרח החדש )הגדרה‬ ‫לפי הספר של דלתון, או ה"אזרח המפקח"(.‬ ‫המחקרים הללו מאששים שהציבור איננו אידיאולוגי, אפילו לא על רצף של ימין-שמאל.‬ ‫אבל כן:‬ ‫יש לציבור ידע, הוא כן מתעניין בפוליטיקה, אבל בפוליטיקה שקשורה אליו. חקלאי‬ ‫יתעניין בכל מה שקשור לחקלאים, הורים בכל מה שקשור לחינוך ילדים.‬ ‫זה נכון שאין אידיאולוגיה כוללת, אבל כן יש סכמות ואוריינטציות. יש לו עמדות יסוד‬ ‫כלפי מושגים.‬ ‫אנשים משתמשים במקצרי דרך - כלומר העמדות של האדם יושפעו מסוכני הפוליטיזציה‬ ‫שמקיפים את האדם. האדם פועל בהתאם לסביבה שלו הרבה מאוד פעמים.‬ ‫לכן יש בהחלט מידה מסוימת של רציונאלית, יש מידה מסוימת של ערכיות. יש עם מה‬ ‫לעבוד. בשבוע הבא נתמקד בשאלות איך משתתפים פוליטית ולמה.‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫איך משתתפים פוליטית )פורמאלית( ?‬ ‫עד לאחרונה בדקו רק התנהגות פוליטית מסוג אחד בלבד: ההתנהגות הפוליטית‬ ‫הפורמאלית. באופן פשוט - מי מצביע למי הוא מצביע, ולמה. בארה"ב משנות ה-07 ואילך‬ ‫שמים לב להתנהגויות פוליטיות: מחאה, הפגנה, אלימות. עלתה השאלה האם זה חלק‬ ‫מהתחום הפוליטית הלגיטימית? תחילה קראו לזה התנהגות פרובוקטיבית או מרדנית.‬ ‫הפנתרים השחורים או תנועת המחאה כנגד ויטנאם נחשבו לפרובוקציות בזמנו. כיום‬ ‫קוראים להתנהגות זו התנהגות לא פורמאלית, שהיא חלק מהמשחק הפוליטי.‬ ‫‪90's‬‬ ‫35‬ ‫57‬ ‫96‬ ‫77‬ ‫67‬ ‫‪80's‬‬ ‫25‬ ‫47‬ ‫27‬ ‫87‬ ‫97‬ ‫‪70's‬‬ ‫45‬ ‫57‬ ‫28‬ ‫87‬ ‫18‬ ‫‪60's‬‬ ‫26‬ ‫67‬ ‫77‬ ‫08‬ ‫28‬ ‫‪50's‬‬ ‫16‬ ‫08‬ ‫08‬ ‫87‬ ‫28‬ ‫אחוזי הצבעה בדמוקרטיות & ‪(mackie‬‬ ‫)1991 ,‪Rose‬‬ ‫ארה"ב‬ ‫בריטניה‬ ‫צרפת‬ ‫ישראל‬ ‫ממוצע 12 דמוקרטיות‬ ‫יום שלישי 42 אפריל 2102‬ ‫81:11‬ ‫בכל הדמוקרטיות החל משנות החמישים עד היום אנו רואים ירידה באחוזי הבחירה.‬ ‫ישראל בשנות ה-0002 עומדת באזור ה-%56-06. ישראל שעד כה הייתה באופן מסורתי בצד‬ ‫העליון של הממוצע חווה ירידה די דרמטית.‬ ‫4002-0002‬ ‫7.07‬ ‫9.37‬ ‫‪90's‬‬ ‫2.47‬ ‫4.87‬ ‫‪80's‬‬ ‫5.87‬ ‫5.18‬ ‫‪70's‬‬ ‫9.87‬ ‫1.38‬ ‫ממוצע שיעור הצבעה )7002 ,‪(Blais‬‬ ‫כל מדינות הסקר )601(‬ ‫דמוקרטיות )92(‬ ‫נתוני בחירות - אתר ‪.IDEA‬‬ ‫עובדה פוליטית היא שאחוזי ההצבעה יורדים. השאלה כעת היא למה? התשובות‬ ‫התיאורטיות תואמות לגישות הפילוסופיות השונות שלמדנו בשיעורים שעברו. נעבור‬ ‫להסברים כמותניים.‬ ‫למה משתתפים פוליטית? )קורלציות ישירות בלבד(‬ ‫הסברים חיצוניים )חסמים(: למשל - %02-01 פער בין ארה"ב ליתר המדינות. הסיבה -‬ ‫"חסמי רישום" - אדם שרוצה להצביע צריך להירשם בנפרד, קודם למועד ההצבעה. זה‬ ‫מאמץ נוסף, שכנראה גובה %01 מההשתתפות. ככל שאתה מחיל יותר חסמי רישום, הנטיה‬ ‫של האדם לממש את זכות הבחירה שלו היא נמוכה יותר.‬ ‫הסברים פרסונאליים: אישיים-אובייקיביים, ואישיים-פסיכולוגיים. מין, גיל, מצב‬ ‫משפחתי, השכלה, עיסוק הם כביכול משתנים אובייקטיבים. שניים מאלו הם בעלי מידת‬ ‫השפעה גבוהה לאורך זמן: השכלה וגיל. ניתן למצוא בכל מקום שככל שהציבור משכיל‬ ‫יותר אז אחוזי ההצבעה גבוהים יותר, כך גם לגבי הגיל - ככל שהאדם מבוגר יותר עולים‬ ‫הסיכויים שהוא יצא להצביע. לא נמצאו קורלציות משמעותיות לגבי שלושת השדות‬ ‫האחרים.‬ ‫‪ - Political efficacy‬תחושת ההשפעה הפוליטית היא משתנה אישיותי-פסיכולוגי חשוב. יש‬ ‫קורלציה ישירה במידה בינונית - ככל שאדם מאמין שלצבעה שלו יש יותר השפעה, כך הוא‬ ‫יטה יותר להצביע.‬ ‫האם אתה שבע רצון מהמצב הקיים? כיצד זה ישפיע על הנטייה שלך להצביע? הנתונים‬ ‫מראים שיש קורלציה הפוכה בין מידת שביעות הרצון לבין מידת ההשתתפות. קורלציה‬ ‫הפוכה בדרגה בינונית.‬ ‫אנתוני דאונס - %01 נוספים על ה%01 ששומרים לחסמים )מבחינת הפער בין ארה"ב לרוב‬ ‫דמוקרטיות העולם(, דאונס נותן משקל לשיטת הבחירות. רובני אל מול יחסי. דאונס אומר‬ ‫בפשטות שאם השיטה היא רובית-אזורית, זה יוצר אוטומטית פחות מפלגות )3-2(,‬ ‫משמעותית פחות מאשר תחת בחירות יחסיות. דאונס מוסיף שככל שיש פחות מפלגות אז‬ ‫תחושת החיבור של הבוחר אל המפלגה קטן, תחושת הייצוג פוחתת, ולכן תהיה ירידה‬ ‫באחוז הבחירות. לעומת זאת כאשר יש ייצוג רחב, יש סיכוי שכל אדם ימצא את הבית‬ ‫הפוליטי שלו, לכן ישנה קירבה רבה יותר בין הפרט והפוליטיקה, והבוחר ייצא לבחור.‬ ‫תיקונים לדאונס - אם דאונס טען שעלינו לספור את מספר המפלגות העומדות לבחירה,‬ ‫היום יש שני תיקונים לטענה הזו. התיקונים:‬ ‫1. מדען מדינה היום לא יכול להסתפק בלרשום כמה מפלגות מתחרות. המושג המדויק‬ ‫והרלוונטי איננו מספר המפלגות אלא המספר האפקטיבי של המפלגות. אלו שבפועל יהיה‬ ‫להן כוח פוליטי בפועל.‬ ‫2. חשוב יותר מהמספר האפקטיבי של המפלגות זה מידת הקיטוב של המפלגות‬ ‫)‪ - (Polarization‬האם יש הבדלים אידיאולוגיים משמעותיים בין המפלגות. הטענה היא‬ ‫שככל שמידת הקיטוב גדולה אנשים יותר ייצאו להצביע, כיוון שהבחירות הן‬ ‫אידיאולוגיות.‬ ‫ההסבר המוסדי - ככל שאנשים מתנסים יותר בדמוקרטיה, ככל שיש יותר ניסיון דמוקרטי‬ ‫ומידת הדמוקרטיה גבוהה, אנשים יטו יוצר להצביע.‬ ‫אז יש לנו פה פרדוקס - איך זה ייתכן שיש לנו ירידה באחוזי ההצבעה. איך ייתכן שהעולם‬ ‫הפך להיות יותר דמוקרטי, יותר משכיל ויותר מבוגר, יותר מדינות מאמצות בחירות‬ ‫יחסיות על פני רוביות, הציבור פחות שבע רצון, ועדיין אחוזי ההצבעה יורדים? הנתח הזה‬ ‫יוסבר ע"י התנהגות בלתי פורמאלית.‬ ‫הפסקנו מוקדם בגלל טקס יום הזיכרון.‬ ‫מידת‬ ‫הקיטוב‬ ‫מספר מפלגות‬ ‫השתתפות פוליטית בלתי פורמאלית‬ ‫בשבוע הבא בחינת בקיאות. שעה וחצי. שבעה פריטים ביביליוגרפיים מהחלק הראשון.‬ ‫בוחרים 4 מתוך חמש שאלות. שאלות נקודתיות על הטקסטים.‬ ‫בפעם האחרונה דיברנו על השתתפות פוליטית פורמאלית. מצד אחד ראינו נתונים‬ ‫שמראים ירידה בהשתתפות הפוליטית הפורמאלית, ומצד שני כאשר עברנו על הנתונים‬ ‫שאמורים לנבא באופן חיובי את ההשתתפות הפוליטית כמו השכלה, גיל, תחושת שביעות‬ ‫רצון או תחושת השפעה - כל אלו נמצאים בעלייה תמידית. זה יוצר בעיה! אופציה אחת‬ ‫היא שאנו טועים. אופציה שנייה היא שההשתתפות הפוליטית לא פוחתת אלא שהיא‬ ‫עוברת אפיק לכיוון ההשתתפות הפוליטית הבלתי פורמאלית.‬ ‫ברוב מדינות המערב לא חקרו התנהגות פוליטית בלתי פורמאלית עד שנות ה-07.‬ ‫יום שלישי 10 מאי 2102‬ ‫02:11‬ ‫בשנות ה-07 הייתה התעוררות פוליטית כללית. המחאה נגד וייטנאם, שלל נושאים‬ ‫אקולוגיים עלו על הפרק, התעוררת פמיניסטית נרחבת. כל אלו לא קרו במסגרת הצבעות‬ ‫בבחירות.‬ ‫המודל של אלן מארש (7791) ‪ protest and political consciousness‬הוא אחד המודלים‬ ‫היחידים לניתוח של התנהגות פוליטית בלתי פורמאלית בעולם היום.‬ ‫הצבעה, לובינג, קבוצות אינטרס‬ ‫עצומה, הפגנה חוקית‬ ‫חרם.‬ ‫"חוק החרם" הישראלי, שנמצא כעת בדיון בבג"ץ, אומר שמי‬ ‫שקורא לחרם על מוצרי התנחלויות ייקנס ב-000,03 ₪ ללא הוכחת‬ ‫נזק.‬ ‫פוליטיקה‬ ‫פורמאלית‬ ‫דרגה 1 (לא‬ ‫אורתודוקסי)‬ ‫דרגה 2 (ישירה)‬ ‫דרגה 3 (לא חוקית) שביתה לא רשמית, הפגנה לא חוקית.‬ ‫יש על כך ויכוח - האם במדינה דמוקרטית, שהיסוד הבסיסי שלה‬ ‫הוא שמירה על חוק, ניתן לתת לגיטימציה לאי-ציות לחוק? יש מידה‬ ‫של הכרה בחשיבות של הלגיטימציה של התנהגות מהסוג הזה.‬ ‫הפגנה לא חוקית אלימה, פגיעה ברכוש, אלימות )נקודתית ולא‬ ‫שיטתית(.‬ ‫כאן הדעות חלוקות פי כמה. האם זה משהו שמדינה דמוקרטית‬ ‫צריכה או יכולה לסבול אותו?‬ ‫חבלה, גרילה, חטיפה, התנקשות, הפצצה, מלחמה‬ ‫דרגה 4 (אלימה)‬ ‫דרגה 5 (פוליטיקה‬ ‫לא לגיטימית)‬ ‫פריצת הדרך של מארש היא שכבר ב-77 הוא הרחיב את היריעה את ההתנהגות הפוליטית,‬ ‫והוא מרחיק לכת עד כדי כך שגם היום יהיה מי שלא יסכים איתו, על אף שהעולם הפך‬ ‫יותר ויותר ליברלי. מארש עוצר בדרגה ה-5, עד שם הכל לגיטימי.‬ ‫מתוך טבלה של אחוזי פעילות לא פורמאלית רואים מספר מגמות:‬ ‫1. עליה בציר הכרונולוגי של כל סוגי ההתנהגות הבלתי פורמאלי משנות ה-07 עד היום‬ ‫בארה"ב, בריטניה וצרפת - גם בהתנהגות אלימה.‬ ‫2. עליה בכל אחת מהקטגוריות של הדרגות השונות. בדרגה ה-1 וה-2, אותן ניתן למדוד‬ ‫בצורה יותר טובה יש עליה בכל התחומים.‬ ‫השתלטות על‬ ‫בניין‬ ‫5.4‬ ‫1.2‬ ‫1.1‬ ‫5.3‬ ‫שביתה לא‬ ‫מוסדרת‬ ‫9.6‬ ‫5.6‬ ‫4.3‬ ‫2.5‬ ‫חרם‬ ‫4.31‬ ‫5.41‬ ‫9.4‬ ‫8‬ ‫הפגנה‬ ‫חוקית‬ ‫3.72‬ ‫202‬ ‫81‬ ‫7.21‬ ‫עצומה‬ ‫65‬ ‫8.16‬ ‫3.92‬ ‫3.61‬ ‫השתתפות בפוליטיקת‬ ‫מחאה )7002 ,‪(Rucht‬‬ ‫מערב אירופה‬ ‫מדינות מתקדמות לא‬ ‫פורמאליות‬ ‫מזרח ומרכז אירופה‬ ‫מדינות פחות מתקדמות‬ ‫ככל שהמדינה דמוקרטית יותר, בכל אחת מהדרגות הללו, יותר אנשים מחליטים להשתתף‬ ‫באופן לא פורמאלי. אז איך מסבירים את זה?‬ ‫אולסון )5691( ‪ - The logic of political action‬יחידת הניתוח אצלו היא הפרט. הפרט‬ ‫הוא רציונאלי-אינסטרומנטאלי. כל אחד עושה לעצמו את ארג השיקולים התועלתיים שלו,‬ ‫משקלל את הכל, ואז בוחר האם להשתתף או להשתתף. ואז אולסון שואל מדוע אדם יבחר‬ ‫להשתתף בהפגנה של 000,1 או 000,001 איש, כאשר בנוסף הוא יודע שההפגנה יכולה‬ ‫להיות בלתי חוקית, להיגרר לאלימות. אולסון טוען שככל שההפגנה המונית יותר הסיכוי‬ ‫שלה להשפיע גדל, הסיכוי להיתפס הוא נמוך הרבה יותר, בכלל העלות הכוללת לכל פרט‬ ‫היא נמוכה יותר, בעוד שהתועלת היא עצומה.‬ ‫ניתוח פונקציונאליסטי יגיד שאם יש מחאה רחבה, אז כנראה שמשהו לא עובד במערכת.‬ ‫אחרת, הציבור היה מביע את עמדתו דרך ההצבעה הפורמאלית.‬ ‫ב-"‪,197. ,"why men rebel‬מציג ‪ T.R Gurr‬מודל מעניין, סביב שביעות רצון:‬ ‫1. בשלב הראשון יש אי שביעות רצון, מירמור‬ ‫2. בשלב השני יש פוליטיזציה של המירמור‬ ‫‪ - Value capabilities‬ערך היכולות‬ ‫‪ - Value expectation‬ערך הציפיות‬ ‫ככל שהפער בין השניים גדל אז גדל הסיכוי למחאה. רמת הציפיות עולה למשל, ככל שאי‬ ‫השוויון גדל - כיוון שזה פותח את הדמיון למה שניתן להשיג בתוך המערכת. אם רמת‬ ‫היכולות לא תעלה בהתאם לרמת הציפיות עולה הסיכוי למירמור, לפוליטיזציה של‬ ‫המירמור, ולמחאה לבסוף.‬ ‫לפי המודל של גור ניתן להבין שמי שעתיד לצאת למחאה זה אלו מהמעמד הנמוך ביותר,‬ ‫ואז המודל עומד באתגר גדול, שכן זה לא מה שקורה לרוב. גור טוען שרמת הציפיות‬ ‫קשורה לרמת ההשכלה והחשיפה לתקשורת, וזה נלווה למעמד.‬ ‫האברמאס )ניאו-מרקסיסט( טען שבחברה הדמוקרטית יש סתירה בלתי פתירה כי מצד‬ ‫אחד היא מחויבת לחברה קפיטליסטית ושוק חופשי שמיטיבה עם קבוצה מאוד מסוימת‬ ‫וקטנה בחברה, ומצד שני היא מחויבת להמון, לעם. רק התעוררות התודעה המעמדית-‬ ‫מהפכנית מביא למחאה.‬ ‫גישת גיוס המשאבים היא גישה הפוכה לזו של גור. הטענה הבסיסית היא שהמחאה‬ ‫הבלתי פורמאלית היא צפויה, ובעיקר לגיטימית. היא תוצר הדמוקרטיה, ולא תוצר משבר‬ ‫בדמוקרטיה. היא מעידה על השינוי הערכי )המהפכה השקטה של אינגלהארט( של החברה‬ ‫שמתפנה לעסוק בסוגיות פוליטיות חדשות. הציבור הדמוקרטי דורש יותר, ובצדק, דווקא‬ ‫משום שהוא דמוקרטי. מי שהוביל את המחאה בישראל בקיץ האחרון, כמו בארה"ב‬ ‫בשנות ה-07 הם אנשים בעלי משאבים - )1( אינטלקט )2( וממון.‬ ‫ביקורת על גישת גיוס המשאבים: קריסת הדמוקרטיה היא עניין של זמן. אי שביעות‬ ‫הרצון תלך ותחריף עד שהדמוקרטיה כן תתפרק, וזה מוקדם מדי לשפוט את ההתנהגות‬ ‫הזו כדמוקרטית.‬ ‫ציפיות‬ ‫יכולות‬ ‫ישראל - קץ המפלגות?‬ ‫ההיסטוריה של ההתנהגות הפוליטית הפורמאלית בישראל - המפלגות‬ ‫למה מפלגות?‬ ‫1. המפלגה היא עדיין הגוף המתווך בין חברה למדינה.‬ ‫2. סיבה פורמאלית - בחירת המפלגות היא האקט הפורמאלי של ההתנהגות הפוליטית‬ ‫בישראל.‬ ‫הגדרות של מפלגה:‬ ‫1. ארגון פוליטי שמתחרה על תפיסת השלטון או השתתפות בו.‬ ‫2. מתוך חוק המפלגות: "חבר בני אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או‬ ‫חברתיות, ולהביא לידי ייצוגם בכנסת ע"י נבחרים". התוספת היא שזה מעבר לגוף פוליטי,‬ ‫הוא גם צריך להיות חוקי.‬ ‫3. גולן להט: "מפלגה היא גוף ארגוני להמשגת ולהשגת אינטרסים פוליטיים צרים באמצעות‬ ‫חוק".‬ ‫השלב הראשון הוא בירור מהן האינטרסים שלנו, ובשלב השני בוחרים צעדים כדי לקדם‬ ‫את אותם אינטרסים.‬ ‫מודל פונקציונאליסטי למפלגות בישראל‬ ‫הטענה המרכזית של ליסק היא שהמפלגות בישראל לאורך השנים נחלשו ממצב של‬ ‫מפלגות המון למפלגות שלד. ממפלגות בעלות תכנים ואידיאולוגיה, למפלגות שהן יותר‬ ‫ארגונים בירוקרטיים. ליסק טוען שעברנו ממצב של מחלוקות על בסיס אידיאולוגי‬ ‫למחלוקות על בסיס אישי.‬ ‫מבנה עכשווי (שלד)‬ ‫מבנה מקורי (המון)‬ ‫מבנה ועוצמת‬ ‫המפלגות‬ ‫בישראל‬ ‫היקף תפקוד‬ ‫רמת מיסוד‬ ‫יום שלישי 10 מאי 2102‬ ‫61:21‬ ‫צר וממוקד‬ ‫מסר מעומעם )כיום זה יתרון!(‬ ‫גמישה ומשתנה‬ ‫מפלגות שקמות לתחייה רק לקראת‬ ‫רחב ומגוון‬ ‫גבוהה ומסועפת‬ ‫סניפים פעילים לאורך זמן,‬ ‫הבחירות‬ ‫בעיקר בא לידי ביטוי במפא"י‬ ‫קהל יעד‬ ‫אליטיסטי )איכותי, אידיאולוגי( מגזרי-חברתי‬ ‫אוריינטציית פנים, עמוד שדרה אוריינטציית חוץ, פופוליזם, פגיעה‬ ‫באידיאולוגיה. השגת כוח פוליטית‬ ‫ערכי.‬ ‫לשם כוח פוליטי‬ ‫ועידה, מועצה, מרכז , מזכירות, פריימריז)החל מ-2991, מפלגת‬ ‫העבודה(, בחירה ישירה)6991(,‬ ‫לשכה )כל אלו כולם התקיימו‬ ‫סקרים‬ ‫רק במפא"י(‬ ‫תקשורתי, גיוס הון‬ ‫מקומית, הון, עצמית‬ ‫פוליטיקה תחרותית - ציבורית‬ ‫ומוחלשת‬ ‫פרסונאלי-בירוקראטי‬ ‫מפלגתית-אידיאולוגית‬ ‫פוליטיקה ממוסדת ועוצמתית‬ ‫אופן מיסוד‬ ‫כישורים‬ ‫נאמנות‬ ‫סיכום‬ ‫המשך קץ המפלגות בישראל‬ ‫היום:‬ ‫סקירה היסטורית של תהליך שקיעת המפלגות‬ ‫נתונים עדכניים לגבי דרגת שביעות הרצון מהמהערכת הפורמאלית וחוזקו של הרעיון‬ ‫הדמוקרטי‬ ‫הסברים למגמות‬ ‫יום שלישי 51 מאי 2102‬ ‫12:11‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫סקירה היסטורית של תהליך שקיעת המפלגות‬ ‫שתי סיבות טובות למה כן לדבר על התקופה שעד 8491:‬ ‫1. זו התקופה בה מרבית התנועות והמפלגות הפוליטיות נולדו והתהוו.‬ ‫2. המפלגות אז היו בעלות התפקיד האמיתי של מפלגות, מאשר תפקידן לאחר 84. התפקיד‬ ‫המקורי של תיווך בין האדם הפרטי לבין מוסדות המדינה, כמעט כל המפלגות אז עסקו‬ ‫בתחומי חיים רבים ומגוונים.‬ ‫.691-8491 - תקופת הדומיננטיות של מפא"י )צריך לזכור שמפא"י מעולם לא הייתה‬ ‫בעלת רוב בכנסת, בשנת 95 היא זוכה ל74 מנדטים, וזה השיא שלה(.‬ ‫המפלגות בתקופה זו הן עדיין רחבות וחולשות על כל תחומי החיים. רמת המיסוד שלה‬ ‫היא גבוהה ומסועפת. בתקופה הזו טיב קהל היעד מתחיל להשתנות כאשר יש הגמשה בקו‬ ‫האידיאולוגי. ב"ג רוצה לייצר "ישראלי", מכאן רעיון כור ההיתוך, והוא נכשל. מות‬ ‫פרויקט "הישראליות הממלכתית" של ב"ג. ב"ג נכשל בכך שהוא לא מפריד בין מדינה‬ ‫למפלגה. אותם אנשים מאותה מפלגה היו ראשי המשק, ראשי ההובלה המדינית,‬ ‫ההסתדרותית...‬ ‫כבר בשנות החמישים הייתה עדיפות ברורה של האינטרס הלאומי-יהודי על פני האינטרס‬ ‫המעמדית.‬ ‫.691 - עד שנות ה-.7 - תחילת הפרדות החברה והמדינה. הבנה שיש פער בין האינטרס‬ ‫הישראלי הכללי לבין האינטרס של המפלגות. המפלגות הן עדיין מפלגות המון, ממוסדות‬ ‫למשעי.‬ ‫ב-0691 מפא"י מתפרקת מבפנים סביב פרשת לבון. במשך שנים החלה ביקורת באשר למי‬ ‫אחראי על כך. בצד אחד יש את ב"ג ושמעון פרס, ומהצד השני פנחס ספיר. לבון מודח‬ ‫מהמפלגה, וב-36 ב"ג עוזב את מפא"י ומקים את רפ"י )01 מנדטים(. וקורע את המפלגה‬ ‫מבפנים. וגם מבחוץ - ב-7691 אשכול מקים מפלגת אחדות לאומית, ומצרף לממשלה את‬ ‫גח"ל ומנחם בגין. בגין מקבל לגיטימציה, לאחר שנים של אופוזיציה מוחלטת, כמעט‬ ‫נצחית.‬ ‫7791 - ואילך - המעבר ממפלגות המון למפלגות שלד. מ-77 ועד 48, הליכוד מעביר את‬ ‫מסריו הלאומיים + מהפכה כלכלית נרחבת במשק. יוצרת הבחנה סופית בין מפלגה‬ ‫למדינה, בין מדינה לחברה. המפלגות מתחילות לאבד את אחיזתן במשק - ישנם גופים‬ ‫פרטיים! כבר אין פוליטיקה בכל.. רמת המיסוד משתנה - מגבוה לנמוך, בשל שלושה‬ ‫שינויים מוסדיים:‬ ‫1. ב-97 חוק הבחירה הישירה עובר ברשויות המקומיות. פרסונליזציה בתוך המערכת.‬ ‫2. לפני הבחירות של 29, מפלגת העבודה בראשות רבין מחליטה ללכת לפריימריז. אז מפלגת‬ ‫העבודה היא היחידה שעושה את זה. חזות דמוקרטית. מ-29 ועד 59 כל המפלגות עוברות‬ ‫לפריימריז פתוח. חגיגה דמוקרטית. כל מה שקורה בין לבין פריימריז )פעילות מפלגתית‬ ‫מסורתית( כמעט מתה לגמרי.‬ ‫3. בחירות ישירות לראשות הממשלה, החל מ-69 ועד 1002.‬ ‫בשנת 0002 נעלם השסע האידיאולוגי. רוב מכריע עברו להיות אנשי מרכז. רעיון הגושים‬ ‫שהחזיק את המערכת הפוליטית במשך 03 שנה התאייד.‬ ‫נתונים:...‬ ‫0102‬ ‫93‬ ‫73‬ ‫45‬ ‫24‬ ‫42‬ ‫9002‬ ‫53‬ ‫83‬ ‫25‬ ‫04‬ ‫13‬ ‫8002‬ ‫71‬ ‫92‬ ‫94‬ ‫23‬ ‫43‬ ‫7002‬ ‫12‬ ‫33‬ ‫16‬ ‫14‬ ‫05‬ ‫6002‬ ‫34‬ ‫33‬ ‫86‬ ‫44‬ ‫04‬ ‫5002‬ ‫84‬ ‫04‬ ‫27‬ ‫75‬ ‫53‬ ‫4002‬ ‫54‬ ‫64‬ ‫97‬ ‫66‬ ‫45‬ ‫3002‬ ‫35‬ ‫25‬ ‫07‬ ‫66‬ ‫36‬ ‫אמון ברה"מ‬ ‫אמון בכנסת‬ ‫אמון בביהמ"ש‬ ‫העליון‬ ‫אמון במשטרה‬ ‫האם מצבה של‬ ‫ישראל באופן כללי‬ ‫אינו טוב‬ ‫בשום מצב אין‬ ‫להצדיק שימוש‬ ‫באלימות להשגת‬ ‫מטרות פוליטיות‬ ‫)מתכתב עם‬ ‫הקונספט של תמיכה‬ ‫ברעיון הדמוקרטי(‬ ‫מתעדכן בפוליטיקה‬ ‫כמה פעמים בשבוע‬ ‫‪(cognitive‬‬ ‫)‪mobilization‬‬ ‫יכול להשפיע על‬ ‫מדיניות הממשלה‬ ‫)‪(political efficacy‬‬ ‫לא מרוצים מתפקוד‬ ‫96‬ ‫57‬ ‫16‬ ‫47‬ ‫28‬ ‫28‬ ‫87‬ ‫28‬ ‫67‬ ‫87‬ ‫87‬ ‫28‬ ‫28‬ ‫18‬ ‫97‬ ‫78‬ ‫02‬ ‫81‬ ‫91‬ ‫42‬ ‫72‬ ‫13‬ ‫81‬ ‫02‬ ‫36‬ ‫16‬ ‫75‬ ‫66‬ ‫64‬ ‫15‬ ‫65‬ ‫94‬ ‫הדמוקרטיה‬ ‫הישראלית‬ ‫04‬ ‫93‬ ‫53‬ ‫13‬ ‫03‬ ‫34‬ ‫24‬ ‫44‬ ‫לא מסכימים‬ ‫שמנהיגים חזקים‬ ‫יכולים להועיל‬ ‫למדינה יותר מכל‬ ‫הדיונים והחוקים‬ ‫כיצד מסבירים את היחלשות המפלגות‬ ‫1. הסברים אתנו-לאומיים‬ ‫2. הסבר מוסדי )התהליכים הפורמאליים שקרו בישראל( - ברמה התיאורטית ההסברים‬ ‫האלו קרובים לגישה הפונקציונאליסטית. מדברים על הפריימריז, אשר איכזב.‬ ‫הפריימריז אמור היה להגביר את ההשתתפות הפוליטית של האזרחים. בפועל נותרה רמת‬ ‫התפקדות גבוה בלבד. אבל זו לא דמוקרטיזציה מלאה, אלא אותו ציבור מסוים התפקד‬ ‫בכמה מפלגות, פחות או יותר.‬ ‫בנוסף - ההתפקדויות האלו היו נקודתיות. הציבור הלך, הצביע, ונעלם. הגיוס לפוליטיקה‬ ‫היה לימים בלבד.‬ ‫ההבטחה השניה של הפריימריז הייתה שנוכל לראות דם חדש בפוליטיקה ~ צעירים, נשים,‬ ‫מגזרים חלשים בחברה. כאשר בודקים את הנתונים העדכניים רואים שאחוז הדם החדש‬ ‫שנכנס למערכת בכל פריימריז עומד על %71.‬ ‫הבטחה שלישית הייתה שהמחויבות של הנבחר יהיה מעתה לציבור ולא לועדה המסדרת.‬ ‫אך היא השתנה, אבל לרעה - מחויבות לבעל ההון )שאי-אפשר בלעדיו( ולקבלני הקולות.‬ ‫התהליך המוסדי השני הוא על שינוי שיטת הבחירה. זה הרס מיד את המפלגות הגדולות.‬ ‫בוחרים בחרו במועמד המועדף עליהן לראשות הממשלה, והבחירה במפלגה הייתה ערכית‬ ‫וסקטוריאלית.‬ ‫3. הסברים אידיאולוגיים - פוסט מטריאליזם. הציבור הישראלי עבר עם העולם המערבי‬ ‫תהליך של מוביליזציה קוגניטיבית, הוא יותר משכיל, יש לו צרכים חדשים ולא מספיק לו‬ ‫חוץ וביטחון. הציבור השתנה והמפלגות כבר לא רלוונטיות. יש ירידה בפעילות בפורמלית.‬ ‫4. הגישה האליטסטית - "עילית ללא ממשיכים" של יונתן שפירא. מדבר על קריסת מפא"י,‬ ‫על חילופי דורות לא מוצלחים במפא"י בין דור המייסדים לבין דור הממשיכים. זו לא‬ ‫קריסה של מערכת המפלגות, אלא של המפלגה היחידה. הדור החדש לא הוכשר להמשיך‬ ‫את דור המייסדים, הוא לא היה משכיל וממודר ממה שקורה בעולם. וכאשר דור‬ ‫המייסדים הלך לעולמו, דור ההמשך אחז במושכות ללא הכשרה מתאימה.‬ ‫שוק התקשורת בישראל עבר מהפכה החל מאמצע שנות ה-09. עד אז המערכת כללה‬ ‫בעיקר עיתונים, עיתונים מפלגתיים, רדיו, טלוויזיה חד-ערוצית. המעבר היה לטלוויזיה‬ ‫רב-ערוצית, התהוות האינטרנט על גווניו השונים, רשתות חברתיות, סלולר. התקשורת‬ ‫בעצם עברה אמריקניזציה.‬ ‫מודל טיפק"ס‬ ‫ט' - טלפוליטיקה - אין היום אפשרות לעשות פוליטיקה בלי ה‪ ,TELE‬בלי הערוצים‬ ‫התקשורתיים. החיבור בין התקשורת לפוליטיקה.‬ ‫י' - יועצים ויח"צים - בכל מערכת בחירות, החל משנות ה-09, הופיעו יועצי הפרסום.‬ ‫פ' - פרסונליזציה‬ ‫ק' - קרנבליזציה - הופכים את הפוליטיקה לבידור.‬ ‫ס' - סקרים - המון המון בלוני ניסוי פוליטיים...‬ ‫ב-9002 השקיעו המון בטיפק"ס הזה בישראל, בבחירות האחרונות.‬ ‫דן כספי ויורם פרי‬ ‫התרופפות המערכת המפלגתית - מפלגות המרכז כמקרה בוחן‬ ‫מועבר על ידי המתרגל רועי צור‬ ‫המערכת המפלגתית הישראלית מתרופפת, בדומה לשאר העולם. בניגוד לטענות של‬ ‫חוקרים מסוימים, אין איזו היערכות מחדש של הפוליטיקה הישראלית, אבל כן יש שינויים‬ ‫בדרך שבה הישראלים חושבים על הצבעה בבחירות באופן כללי.‬ ‫התרופפות של מערכת מפלגתית מאופיינת בירידה באחוזי ההצבעה, פחות מעורבות‬ ‫פוליטית פורמאלית של האזרחים, פחות חברויות במפלגות, פחות יחס לשסעים‬ ‫אידיאולוגיים עתיקים.‬ ‫זה מעניין כיוון שמאוד קשה לנהל פוליטיקה כשאנחנו לא יודעים מה הבוחרים רוצים. הם‬ ‫משנים את העדפותיהם באופן קיצוני בכל כמה שנים! ליכוד ב6002 מקבלת 21 מנדטים‬ ‫וב9002 עומדת על 72 מנדטים, ללא שניכר בה שינוי נראה לעין.‬ ‫האפשרות הסבירה היא שהמערכת הפוליטית תיערך מחדש. היערכות מחדש מתרחשת‬ ‫בד"כ לאחר סדרה של מערכות בחירות בהם יש שינויים אלקטוראליים קיצוניים אשר‬ ‫מסתיימת במערכת בחירות אחת אשר בה השיח החברתי הוא מאסיבי ומשמעותי.‬ ‫הטענה של רועי: למרות שעל פניו נראה שאנו עוברים היערכות מחדש של הפוליטיקה, אין‬ ‫לזה משמעות אמיתית.‬ ‫ניידות קולות: מצב שבו הבוחר משנה את ההצבעה שלו ממערכת בחירות אחת לאחרת.‬ ‫אפשר למדוד אותה ברמת הבוחר, ברמת המפלגות, ברמת הגוש הפוליטית )אנשים‬ ‫שעוברים מהשמאל למרכז, למשל(. ניידות הקולות לאורך ההיסטוריה הפוליטית של‬ ‫ישראל היתה כזו שירדה גם ברמת הגוש והמפלגות, אך בעיקר ברמת הפרט.שמאל היה‬ ‫שמאל, ימין היה ימין. הצבעה בבחירות לאחר 96 הייתה מאופיינת בזה שהאזרחים‬ ‫בישראל מתייחסים לשטחים כסוגייה המרכזית, הבוערת ביותר. עד אז אנשים בחרו לפי‬ ‫השיטה הפוליטית המועדפת עליהם.‬ ‫בין 76 ל77 רואים שההתנהגות הפוליטית של הישראלים מתחילה להשתנות שוב. האזרחים‬ ‫מבינים שהאגרגציה של כל מפלגות השמאל פשוט לא מספקת את הסחורה. ב-77 קמה‬ ‫מפלגת מרכז בשם ד"ש. הרעיון שלהם היה שצריך להחליף את השלטון של מפא"י. ד"ש‬ ‫מקבלת 51 מנדטים )לרוב מהמערך( ומביאה להפלת מפא"י.‬ ‫תנועת הבוחרים ממפלגה מפלגה, או מגוש לגוש, מאפשרת למערכת הפוליטית להיערך‬ ‫מחדש סביב שסע חדש. מאז ועד אוסלו אנו רואים ירידה עקבית בניידות הקולות, במקביל‬ ‫לירידה עקבית באחוזי ההצבעה. ככל שעובר הזמן, הניידות הזו עולה החל משנות ה-0002.‬ ‫האם הבחירה היא מעשה רציונאלי? ‪R=Uv-Ua=Pb-C‬‬ ‫‪ - R‬רציונאליות‬ ‫‪ - Uv‬התועלת מההצבעה‬ ‫‪ - Ua‬התועלת מהימנעות‬ ‫‪ - P‬ההסתברות שהבוחר ישפיע באופן מעשי על תוצאת הבחירות‬ ‫‪ - b‬התועלת שהפרט יקבל אם המועמד המועדף עליו ינצח‬ ‫‪ - C‬עלות הבחירה של הפרט‬ ‫‪ - D‬מעבר לתועלת שהפרט משיג הוא מרוויח עוד דברים.‬ ‫אולי הנוסחה המדויקת יותר היא‬ ‫יום שלישי 92 מאי 2102‬ ‫81:11‬ ‫‪R=Uv-Ua=Pb-C+D‬‬ ‫איך משכנעים את הבוחר?‬ ‫מימדי בחירה - ימין/שמאל‬ ‫שווקים פוליטיים‬ ‫גמישות אידיאולוגית‬ ‫משחק של 4 שלבים: לפני הבחירות, בחירות, בניית הקואליציה, תוצאות מדיניות.‬ ‫איך מחליטים למי להצביע?‬ ‫הצבעה כנה‬ ‫הצבעה טקטית/אסטרטגית‬ ‫הצבעה מסורתית‬ ‫הצבעה פרסונאלית‬ ‫הימנעות קולקטיבית‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫"הם לא נחמדים" – מחאה והתנהגות פוליטית לא פורמאלית‬ ‫בישראל‬ ‫התנהגות פוליטית בלתי פורמאלית היא כל התנהגות שהיא איננה פורמאלית, התנהגות‬ ‫פוליטית שנעשית ללא תיווך המפלגות. עצומות, שביתה, הפגנות לא חוקיות, אלימות לא‬ ‫חוקית, מאורגנת...‬ ‫המחקר של ההתנהגות הבלתי פורמאלית בישראל הגיע מאוד מאוחר. המחקר הישראלי‬ ‫בתחום עדיין נמצא בחיתוליו. עד שנות השמונים לחלוטין לא היה מחקר כזה בישראל.‬ ‫קריטריונים של יעל ישי, מתי התנהגות פוליטית לא פורמאלית תהפוך לאלימה? מתי היא‬ ‫קוראת תיגר באופן מסוכן על הדמוקרטיה?‬ ‫הפרת חוק - לא כל פעולה בלתי פורמאלית היא בהכרח מפרת חוק.‬ ‫הפרת חוק מתמשכת - אירוע שהוא לא נקודתי. ככל שהאירוע מתמשך...‬ ‫ארגון - האם המחאה היא מאורגנת או פורצת בפתאומיות?‬ ‫אידיאולוגיה - עד כמה המחאה היא אידיאולוגית )מעבר לאינטרס אינדיבידואלי, ספציפי(.‬ ‫קבוצה שלא רואה את הדמוקרטיה כבסיס אידיאולוגי.‬ ‫היסטוריה של פוליטיקת המחאה בישראל‬ ‫יום שלישי 21 יוני 2102‬ ‫42:11‬ ‫1.‬ ‫2.‬ ‫3.‬ ‫4.‬ ‫יום שלישי 91 יוני 2102‬ ‫42:11‬ ‫חזרה למבחן‬ ‫גישות תיאורטיות לניתוח התנהגות פוליטית / יחסי חברה ומדינה‬ ‫1. דמוקרטיה אליטיסטית. בני אדם אינם שווים ביסודם. מי שבעל יכולת לנהל את‬ ‫הדמוקרטיה זו אליטה מצומצמת ומוכשרת. זוהי גישה שבאופן מהותי היא‬ ‫קונפליקטואלית - לאליטות שונות יש אינטרסים שונים, טבעי שיהיה מאבק בחברה. גישה‬ ‫כזו לא תתפלא למצוא שיש מתחים בתוך החברה. את מי הסדר הקיים משרת? סדר מעיד‬ ‫על ניצחון זמני של אליטה אחת על אחרת.‬ ‫ניתוח המחאה האחרונה בקיץ בעיניים של אליטיסטיים יטען שמאחורי המחאה האחרונה‬ ‫עומדים בעל אינטרסים מהשמאל שרוצים לנגח את ההנהגה הימנית של ביבי. זה עלה‬ ‫בהרצאה של איציק שמולי כאשר זימנו אותו למשרד רה"מ וניסו לשחד אותו, לקנות אותו‬ ‫)את האינטרס האישי שלו(, את האליטה, כדי להפיל את כל התנועה.‬ ‫2. גישת עומס היתר. גישה פונקציונאליסטית. נקודת הניתוח היא המערכת ולא האדם‬ ‫הפרטי. מושגי יסוד - מרכז ופריפריה, היגוי והכרעה. מערכת מתפקדת היא כזו שמסוגלת‬ ‫להוביל את החברה ולקבל החלטות, חסר של שני אלו מצביע על מערכת שאינה מתפקדת.‬ ‫המערכת היא קיברנטית נטולת אינטרסים אישיים, למעט אינטרס אחד - הישרדות עצמית‬ ‫של המערכת. היא לא אמורה לקדם קבוצה מסוימת, תרבות מסוימת או אידיאולוגיה‬ ‫מסוימת.‬ ‫בגישה זו תמיד יש "משבר", כאשר יש ריבוי תביעות מהמערכת, ומתחיל תהליך הדרגתי‬ ‫של עומס יתר.‬ ‫3. משבר הלגיטימציה / האברמאס - כל חברה דמוקרטית כוללת בתוכה סתירה פנימית‬ ‫בלתי ניתנת לאיחוי בין האתוס של הדמוקרטיה השוויונית שלכאורה מחייבת את כל‬ ‫האזרחים. מצד שני זהו המשטר הכי לא שוויני כיוון שהדמוקרטיה משרתת את בעלי‬ ‫אמצעי הייצור.‬ ‫ש"ס פרצה למודעות על הכרטיס העדתי על אף שהיא יועדה לקדם שכבה במעמד‬ ‫סוציואקונומי נמוך. כאילו הטיקט הכלכלי לא עובד בחברה הישראלית ויש צורך לתפוס‬ ‫כותרות באמצעות טיקט אחר. כך מסתירים את הדיון הכלכלי כיוון שהתודעה היא כוזבת‬ ‫בתחום הכלכלי.‬ ‫4. גישה פוסט מטריאליסטית - האם זו גישה קונצנזואלית או קונפליקטואלית?‬
Please download to view
All materials on our website are shared by users. If you have any questions about copyright issues, please report us to resolve them. We are always happy to assist you.
...

_______ _______ (1)

by ori-saahav

on

Report

Category:

Documents

Download: 0

Comment: 0

45

views

Comments

Description

Download _______ _______ (1)

Transcript

‫יום רביעי 12 מרץ 2102‬ ‫64:21‬ ‫סיליבוס‬ ‫התנהגות פוליטית בישראל‬ ‫ד"ר גולן להט‬ ‫שעת קבלה: יום שלישי, 41-31, חדר 135 )בתיאום מראש(.‬ ‫ד.א.: [email protected] ‫עוזר הוראה: מר רועי צור‬ ‫שעת קבלה: יום שלישי 00:51- 00:61, חדר מתרגלים.‬ ‫ד.א.: [email protected] ‫הציון הסופי מורכב מציון בחינת בקיאות שתיערך באמצע הסמסטר )%03( ומבחינת כיתה‬ ‫בסיום הסמסטר )%07(.‬ ‫חומרי הקריאה עשויים להתעדכן ולהשתנות במהלך הסמסטר.‬ ‫חלק ראשון: מסגרת מחקרית להתנהגות פוליטית‬ ‫שיעור 1 (3.6) – מבוא והתהוות מושג ה"מדינה" וה"חברה"‬ ‫ישי, י. )3002(, בין גיוס לפיוס, ירושלים: כרמל, עמ' 94-22.‬ ‫5991( .‪Civil Society: Theory, History, in ,"of Civil Society In Search" ,)Hall. J. A‬‬ ‫‪.J. A. Hall (Ed), Cambridge: Polity Press, Pp 1-31 ,Comparison‬‬ ‫שיעור 3-2 (3.31, 3..2) גישות לחקר יחסי חברה ומדינה‬ ‫5991( .‪.Oxford, Ch 2, pp 17-39 ,in Government Beliefs ,)Kaase, M. and Newton, K‬‬ ‫8002( .‪Politics: public opinion and political parties in Citizen ,)Dalton. R.J‬‬ ‫‪.Ch 12, pp 237-259 ,NY ,democracies advanced industrial‬‬ ‫שיעורים 5-4 (3.72, 4.3) – מי ואיך משתתפים פוליטית?‬ ‫8002( .‪Politics: public opinion and political parties in Citizen ,)Dalton. R.J‬‬ ‫‪.NY, Ch 2-4, pp 13-75 ,democracies advanced industrial‬‬ ‫7002( .‪The Oxford Handbook of ,"of Protest Politics The Spread" ,)Rucht. D‬‬ ‫‪.708-723 pp ,Political Behavior‬‬ ‫שיעור 6 (4.71) – בחינת בקיאות (%.3 מהציון הסופי)‬ ‫חלק שני: התנהגות פוליטית בישראל –‬ ‫פוליטיקה פורמאלית‬ ‫שיעורים 8-7 (4.42, 5.1) - קץ המפלגות?!‬ ‫כספי, ד. ולשם, ב. )7002(, "מתעמולת בחירות לפרסום פוליטי: על התמורות במערכת הבחירות‬ ‫ובחקרן", תקשורת ופוליטיקה בישראל, כספי, ד. )עורך(, ון-ליר, עמ' 331-011.‬ ‫כספי, ד. ולב, א. )0102(, "כמו באמריקה: אמצעי תקשורת חדשים במערכת הבחירות לכנסת ה-‬ ‫81 ", הבחירות בישראל 9002, אריאן, א. ושמיר, מ. )עורכים(, המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ'‬ ‫433-663.‬ ‫ליסק, מ. )8991(, "שקיעת המפלגות והפריחה הסקטוריאלית", בתוך קץ המפלגות: הדמוקרטיה‬ ‫הישראלית במצוקה, קורן דני )עורך(, עמ' 041-921.‬ ‫יער, א. אלקלעי, י. )0102(, אמון במוסדות וגאווה בהישגיה של ישראל בעשור הראשון של שנות‬ ‫האלפיים, טקסט אלקטרוני באתר הספריות של אוניברסיטת ת"א (‪ ,)www.tau.ac.il‬מוסד‬ ‫שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה.‬ ‫שיעור 9 (5.8) – התפוררות והערכות מחדש במערכת הפוליטית הישראלית- מפלגות המרכז‬ ‫כמקרי מבחן.‬ ‫שמיר, מ. ונטורה, ר. אריאן, א. קדר, א. )8002(, "קדימה במערכת מפלגתית מתרופפת", בתוך‬ ‫הבחירות בישראל 6002, אריאן, א. ושמיר, מ. )עורכים(, המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ' -52‬ ‫16.‬ ‫6002( .‪Elections and :Democracy Multiparty ,)Schofield, N. and Sened, I‬‬ ‫‪Cambridge University Press, pp 1-7, :York New;Cambridge ,Legislative Politics‬‬ ‫361-951 ,82-52.‬ ‫שיעור .1 (5.51) – הרצאת אורח: פוליטיקה פורמאלית מהלכה למעשה‬ ‫חלק שני: התנהגות פוליטית בישראל –‬ ‫פוליטיקה בלתי פורמאלית‬ ‫שיעור 11 (5.22) - "הם לא נחמדים" – מחאה והתנהגות פוליטית לא פורמאלית בישראל‬ ‫ישי, י. )3002(, בין גיוס לפיוס, ירושלים: כרמל, עמ' ,07-05, 841-201.‬ ‫3002( .‪Value Priorities in Israeli Society: An Examination of " ,)Yuchtman-Ya'ar, E‬‬ ‫‪Human Values and in ,"of Modernization and Cultural Variation Inglehart's Theory‬‬ ‫‪Boston, ,Inglehart, R. (Ed), Leiden ,Change: findings from the values surveys Social‬‬ ‫331-711 ‪.pp‬‬ ‫שיעור 21 (5.92) – התביעה ל"צדק חברתי" : עיון במושגי ותפישות יסוד‬ ‫דהאן, י. )7002(, תיאוריות של צדק חברתי, האוניברסיטה המשודרת, עמ' 75-23 )פרק 2(, -69‬ ‫821 )פרקים ה'- ו'(.‬ ‫שיעור 31 (6.5) – הרצאת אורח: התביעה המעשית ל"צדק חברתי"‬ ‫שיעור 41 (6.21) – שחיתות ישראלית: שפה? מושג? תרבות?‬ ‫נבות, ד. )8002(, שחיתות פוליטית, המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ' 661-111.‬ ‫שיין, י. )0102(, שפת השחיתות ותרבות המוסר הישראלית, דביר, עמ' 782-761. יורד!!!‬ ‫שיעור 51 (6.91) – סיכום הקורס: משבר המשילות הישראלי‬ ‫דורון, ג. )6002(, עוצמתו של האזרח: הסדר דמוקרטי יציב לישראל, המרכז להעצמת האזרח,‬ ‫עמ' 051-98.‬ ‫להט, ג. )1102(, "מנוהלים ולא מנהלים: אודות מצב התחבורה בישראל", בתוך ייצוב עצבי‬ ‫הממשל, דורון, ג. )עורך(, המרכז הישראלי להעצמת האזרח, עמ' 432-302.‬ ‫רובינשטיין, אמנון )0102(, "המקומי והמרכזי", בתוך המרחב הציבורי: כתב עת לפוליטיקה‬ ‫וחברה, אוניברסיטת ת"א, החוג למדע המדינה, גליון 4 )חורף 0102(, עמ' 44-9.‬ ‫מבוא והתהוות מושג ה"מדינה" וה"חברה"‬ ‫יום שלישי 02 מרץ 2102‬ ‫62:11‬ ‫חלק ראשון - תיאורטי‬ ‫חלק שני - התנהגות פוליטית בישראל ופוליטיקה ופורמאלית‬ ‫חלק שלישי - פוליטיקה לא פורמאלית‬ ‫התנהגות פוליטית - עוסק במארג היחסים בין המדינה )המערכת הפורמאלית( לבין החברה‬ ‫האזרחית )המערכת הבלתי פורמאלית(. בתוך החברות הדמוקרטיות המערביות רואים‬ ‫צמיחה די מרשימה של מערכת יחסים מתפתחת בין השניים בכל מיני כיוונים. השאלות‬ ‫המרכזיות הן: מי משתתף פוליטית? איך הו משתתף פוליטית?‬ ‫עד לפני 02 שנה בישראל הייתה רק דרך אחת לבחון התנהגות פוליטית - בחירות וקמפיין.‬ ‫מאז המחאה האמריקאית נגד המלחמה בוייטנאם הדרך של ההשתתפות הפוליטית היא‬ ‫הרבה מעבר לבחירות. את הדמוקרטיות המערביות מלווה המחאה האזרחית כבר למעלה‬ ‫מ-04 שנה.‬ ‫מהי מדינה?‬ ‫מקס וובר - מושג גרמני שנקרא ‪ ,Verband‬שתרגומו הפשוט הוא קבוצה. אצל וובר זו‬ ‫חבורת אנשים שמאפיין אותה שהיא מתנהגת לפי כללים שהקבוצה הזו קיבלה על עצמה.‬ ‫בגלל שכך, בד"כ בפעילות הקבוצה ניתן לזהות סדר שניתן לעקוב אחריו. לקבוצה הזו יש‬ ‫נציגים שתפקידם לפקח על הסדר הזה. )עד כאן אפשר היה לדבר גם על קבוצת ברצלונה‬ ‫בכדורגל(. מה שמבחין בין קבוצה פשוטה לקבוצה פוליטית הוא הפעלת כוח/אלימות. מי‬ ‫מפעיל כוח כנגד מי ובאילו אמצעים הוא משתמש. כאשר למישהו בקבוצה יש חזקה על‬ ‫אמצעי אלימות ועל השימוש בהם הופך קבוצה לפוליטית. המדינה מתחמת איזור גיאוגרפי‬ ‫שבתוכו הקבוצה הפוליטית ונציגיה בעלי החזקה על האלימות רשאית לפעול. זוהי‬ ‫קונקרטיזציה לקבוצה הפוליטית.‬ ‫מכאן הנוסחה המפורסמת של וובר - מדינה זה מונופול על אמצעי אלימות בטריטוריה‬ ‫נתונה.‬ ‫תיקונים של גולן -‬ ‫1. בנוגע להפעלת הכוח - במדינה הכוח הופכת לעוצמה, שזהו מושג רחב הרבה יותר.‬ ‫בפוליטיקה היום העוצמה אכן כוללת הפעלת אלימות/כוח, אבל במרבית הימים הרגילים,‬ ‫הפוליטיקה לא עוסקת במישרין באלימות, והיא אוכפת את הסדר ע"י עוצמה, שכוללת בין‬ ‫היתר איומים, מניפולציות, שיח, תגמול... לעוצמה ניתן להגדיר שלושה מימדים - חד‬ ‫מימדי - הפעלת כוח ישירה. דו-מימדי - כולל מניפולציות. תלת-מימדי - השפעה על‬ ‫התודעה)מרקסיסטי משהו(.‬ ‫2. מונופול - אין אף מדינה בעולם דמוקרטית או לא שיש לה מונופול מלא על הפעלת הכוח,‬ ‫במקרה הטוב יש שאיפה לכך. כל פיפס קטן שזז בעולם פוגע ברעיון הזה של מונופול.‬ ‫במילותיו של גולן - זה קשקוש. גם בתוך המדינה יש כל הזמן חילופי עוצמה בין המדינה‬ ‫לבין החברה האזרחית.‬ ‫המדינה עליה דיברנו היא יצור פוליטי חדש )בן 004 שנה(. רוב החוקרים מסכימים‬ ‫שהמדינה המודרנית היא תצורה פוליטית שונה מהתצורות הקודמות. המדינה המודרנית‬ ‫היא תוצר של הסכם וסטפאליה )8461( בה הפרידו בין דת למדינה. כך השליט הפוליטי זכה‬ ‫לריבונות מידי הכנסייה. מנהיגים פוליטים הלכו והסתמנו בגורמים ריבוניים, עצמאיים.‬ ‫הלך והתאיין הרעיון לפי שליט פוליטי צריך לתת דין וחשבון לשליט הדתי )גישה א-דתית(.‬ ‫אחרי שהפוליטיקאים הצליחו להבחין את עצמם מאנשי הדת, המשימה הבאה שלהם היא‬ ‫להפוך את המדינה לעניין א-מוסרי. במקום מוסר הפוליטיקאי רוצה להנחיל "צדק".‬ ‫הצדק הוא מושג צר יותר מהמוסר ועניינו הוא ניהול חברה פוליטית באופן סדיר, מה‬ ‫הסדר לפיו אנשים שונים יכולים לחיות יחד.‬ ‫מאפיינים מרכזיים של המדינה:‬ ‫1. מדינה שקמה כמערכת/ארגון פורמאלי‬ ‫2. המבוסס על מוסדות‬ ‫3. אשר מבוססים על כללים )חוקים( אוניברסליים. החוק עבר תהליך מאז המדינה היוונית,‬ ‫החוקים כעת הם אוניברסאליים. עד ימינו היו מערכות צדק נבדלות לפי מעמדות‬ ‫וקריטריונים שונים. במדינה המודרנית חוק אחד הוא שווה לכולם.‬ ‫4. בירוקרטיה - אין דבר כזה מדינה מודרנית ללא ארגון פוליטי בירוקראטי. מצד אחד יש‬ ‫ידע של מומחים על תת-תת-תת שדות, ומצד שני במערכת הבירוקרטית מצופה ממך להיות‬ ‫אימפרסונאלי, לא אישי. הפרטי והרגשי נותרים מאחור. הנאמנות הפוליטית היא אינה‬ ‫פרסונאלית, אלא פרוצדוראלית.‬ ‫החברה האזרחית‬ ‫מושג שמתהווה בשליש הראשון של המאה ה-91. לפני כן הייתה רק משפחה ומדינה.‬ ‫המושג הזה מגיע גם הוא על כנפי המודרניזציה. המודרניזציה הביאה גם את המשטר‬ ‫הקפיטליסטי. הקפיטליסטים הם אותם חבר'ה שהצליח לצבור הון עצום ממסחר, ללא‬ ‫רקע חברתי מתאים. הם לא זכו למעמד חברתי הולם. התביעה החברתית הייתה להכניס‬ ‫עוד ועוד קבוצות חברתיות לתוך הפוליטיקה. אם יש לי כסף אני רוצה גם להשפיע לאיזה‬ ‫כיוון הוא הולך. זה התחיל עם העשירים.‬ ‫מדיניות של הלסה פייר אמרה שהעשירים רוצים לצבור כמה שיותר הון, מבלי שהמדינה‬ ‫תתערב לנו - או שתתערב כמה שפחות. זה יצר ייצור כלאיים אשר פועל בין פירמות שונות,‬ ‫מדינות שונות. ניהול מערכות יחסים עם קבוצות גדולות של אנשים, עם העדפה לממשק‬ ‫כמה שיותר קטן עם הפוליטיקה.‬ ‫תפיסות שונות:‬ ‫1. החברה האזרחית כשלב בדרך אל המדינה )התפיסה הימנית הליברטיאנית, הגל( - היא‬ ‫תחת המדינה וכפופה לאינטרס המדינתי, והיא בעלת הכרח לעיצוב המדינה הראויה.‬ ‫החברה האזרחית היא שלב ביניים שהשלב הסופי שלה יהיה המדינה. החברה האזרחית‬ ‫היא סה"כ הפעילויות הקפיטליסטיות החופשיות במדינה. מה שמאפיין את מארג היחסים‬ ‫בחברה האזרחית הוא שבה מתעצבים האנשים. מצד אחד הם נשארים אגואיסטים‬ ‫)אינטרסים פרטיקולריים(, אך יש בה התפתחות של האדם, כי כל אדם יוצא מבית‬ ‫משפחתו אל החברה, בה הוא מכיר בכל אדם ובערכו. יש בכך משהו אוניברסלי - כל אדם‬ ‫הופך להיות מועמד לשכר. לכל אדם יש אפשרות לערך מסוים עבור הפרטי שלי. סמוי‬ ‫בהנחה זו - ההכרה היא בקניין של האדם, ולא בערכו המוסרי. אבל כן ניתן לראות איך זה‬ ‫מתקשר אל חוקיה האוניברסאליים של המדינה.‬ ‫2. טוקוויל - טענתו היא מודרנית יותר. החברה האזרחית אצלו כבר אינה כפופה למדינה.‬ ‫אצלו החברה והמדינה נמצאים אחד אל מול השני. בתחילת המאה ה-91 טוקוויל מבין‬ ‫שהחברה האזרחית זה לא רק כלכלה. החברה האזרחית אצלו היא גם הקמת אגודות‬ ‫וולונטריות. האינטרס העצמי המובן לאשרורו - האדם נותר אגואיסט, אך הוא מבין שאם‬ ‫השכונה שלו תהיה נקייה זה אינטרס שלי. הוא רואה בהתאגודויות הוולונטאריות האלו‬ ‫כמשהו שיכול לרסן סוגים שונים של פוליטיקות מנצלות.‬ ‫3. האופציה המרקסיסטית - מרקס טוען שהתמונה של טוקוויל והגל היא הפוכה. למעשה‬ ‫השדה האמיתי שמדע המדינה צריך לעסוק בו הוא לא המדינה, המדינה היא לא יותר‬ ‫מהשתקפות - צריך לבדוק קודם כל את הבסיס המטריאלי, את היחס לאמצעי הייצור,‬ ‫ואת המעמדות שנוצרות בחברה האזרחית. רק כך ניתן להבחין בכוחות המנוגדים,‬ ‫באינטרסים שלהם... רק אז יש למעמדות מאפיינים פרטיקולריים, ואינטרסים ספציפיים.‬ ‫יעל ישי, בין גיוס לפיוס - זירה שמאופיינת בארגון )לא משפחתי או פרטי(, בחירה‬ ‫חופשית)וולונטארית, ולכן לא תחת כנפי הפוליטיקה(, בעצמאות וערכים משותפים )ועל כן‬ ‫שאינו כלכלי(. השחקנים פועלים במסגרת הסדר הציבורי.‬ ‫הדמוקרטיה האריסטורקטית‬ ‫צריך לדעת את הגישות השונות שמופיעות במאמר של קאסה וניוטון לקראת בוחן‬ ‫הבקיאות.‬ ‫החוקרים של העולם המערבי, ארה"ב/אנגליה/ישראל, מסתכלים על הסוגייה שנקראית‬ ‫הפרדוקס הדמוקרטי.‬ ‫‪‬‬ ‫יום שלישי 72 מרץ 2102‬ ‫02:11‬ ‫מאז מלחמת העולם ה-‪ II‬ועד היום יש תופעה מעניינת: מצד אחד יש ניצחון אדיר של‬ ‫הרעיון והמשטרים הדמוקרטיים. החל ממלחמת העולם השניה, ממשיך בהתבססות‬ ‫המשטרים הדמוקרטיים בשנות ה08-07-06, וכלה בנפילת הגוש הסובייטי בסוף שנות ה-‬ ‫08. הגוש הזה מתחיל גם הוא להיות דמוקרטי. לכאורה ניצחון לרעיון הדמוקרטי.‬ ‫מצד שני בציבור הדמוקרטי )ארה"ב ויתר המערב( במדינות המצליחות הופל להיות ציבור‬ ‫מחאתי ומתוסכל, שפונה לרוב לנישות שונות: הרחק מהפוליטיקה, אפיקים מחאתיים‬ ‫חוץ-פרלמנטאריים. יש עלייה דרמטית של אי-שביעות רצון של הציבור מהדמוקרטיה בה‬ ‫הוא חי.‬ ‫זהו הפרדוקס - מצד אחד זהו הרעיון הפוליטי הפילוסופי האחרון, ומצד שני הציבור שחי‬ ‫תחתיו הופך יותר ויותר לא מרוצה.‬ ‫שלוש עמדות עקרוניות:‬ ‫1. הדמוקרטיה האריסטוקרטית‬ ‫‪ .a‬הטענה לדמוקרטיה אליטיסטית‬ ‫‪ .b‬תיאוריות עומס-יתר‬ ‫קאסה וניוטון רואים בשני אלו מודלים שונים. גולן חושב שיש להם מכנה משותף.‬ ‫2. דמוקרטיה פלורליסטית )העמדה הדמוקרטית הפורמאלית(‬ ‫3. הדמוקרטיה האותנטית )העמדה הניאו-מרקסיסטית(‬ ‫הדמוקרטיה האריסטוקרטית‬ ‫זוהי גישה לפוליטיקה שטוענת למעשה שלא ראוי ולא נכון לאמץ דמוקרטיה כפשוטה.‬ ‫כלומר, הרעיון הדמוקרטי שפירושו אינו רק שלטון העם אלא גם שלטון האספסוף/ההמון.‬ ‫כבר ביוון התכוונו לשלטון העם, ובנוסף לכך על הסכנה שהשלטון יגיע לידיו של האספסוף.‬ ‫תהיה תחושה ראשונית של השתתפות, אך מי שינהל את הפוליטיקה הם האריסטוקרטים‬ ‫הם האנשים הטובים. אצל אריסטו האנשים הטובים הם טובים מבחינה מוסרית. חשוב‬ ‫שהתדמית ההשתתפותית של הדמוקרטיה לא תיפגע גם כאשר מי שמנהל את הדמוקרטיה‬ ‫הם אנשי עלית. אסור שהדמוקרטיה תהיה באמת שוויונית מבחינה מלאה, כיוון שזה יהיה‬ ‫חוסר אחריות.‬ ‫שתי תיאוריות הולכות בתלם זה:‬ ‫דמוקרטיה אליטיסטית: תיאוריית חברת ההמון / קורנהאוזר‬ ‫האליטיזם מניח שני דברים עיקריים:‬ ‫תפיסה אנטי-דמוקרטית: בני האדם שונים זה מזה ואינם שווים, מרגע לידתם. הכישורים‬ ‫המולדים הם שונים, מיעוט בני האדם יהיו מוכשרים ורובם יהיו בינוניים. זהו טבע האדם.‬ ‫כך חשבו גם סוקרטס ואפלטון.‬ ‫כל האנשים שואפים להישרדות או להשגת עוצמה. כל אדם רוצה לשרוד והוא עושה זאת‬ ‫באמצעות השגת עוצמה חברתית/פוליטית.‬ ‫אם בני האדם שונים, יש מיעוט מוכשר, כולם רוצים עוצמה והישרדות, מסקנותינו היא‬ ‫שרק חלק מאוד קטן יזכה ויצליח בהשגת עוצמה ובהישרדות.‬ ‫מכאן מגיעים לחוק הברזל של האוליגרכיה של מיכלס. קבוצה קטנה של אנשים מוכשרים‬ ‫מטבעם יקבלו החלטות ביתר כישרון מאשר יתר חברי הקבוצה הרחבה.‬ ‫יש לזה גם מימד נורמטיבי ולא רק אמפירי. אם זה המצב האמפירי, אז ראוי שקבוצת‬ ‫המוכשרים תשלוט לטובת הכלל. אחרת נגיע למשטר פגום. צריך לתת לקבוצה המצומצמת‬ ‫את הכלים לנהל את החיים הפוליטיים.‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫קורנהאוזר הוציא את הספר 9591/‪ .The politics of mass society‬הוא חוקר מתוך‬ ‫האסכולה האליטיסטית.‬ ‫דפוסי חברות מודרניות לפי קורנהאוזר‬ ‫אפשרות גבוהה לגיוס ההמון‬ ‫חברה טוטאליטארית‬ ‫חברת ההמון‬ ‫אפשרות נמוכה לגיוס ההמון‬ ‫חברה מסורתית‬ ‫חברה פלורליסטית‬ ‫נגישות נמוכה לאליטה‬ ‫נגישות גבוהה לאליטה‬ ‫קורנהאוזר טוען שלא ניתן לנקות את החברות הדמוקרטיות המערביות כל כך מהר. נורא‬ ‫קל לעשות דיכוטומיה ברורה בין דמוקרטיה לטוטאליטאריות, וזה שיקרי. העידן הזה‬ ‫מציב אתגרים טוטאליטאריים גם בפני החברות הדמוקרטיים. קורנהאוזר מכנה את‬ ‫האתגר הזה חברת ההמון.‬ ‫גיוס ההמון - מה המידה שבה האליטה יכולה לעשות מניפולציה על ההמון‬ ‫הדמוקרטי/הלא דמוקרטי. האם היא יכולה להוליך אותו שולל? אם היא עושה זאת‬ ‫בקלות אז יש לה אפשרות גבוהה לגיוס ההמון. אם זה לא כך האפשרות לגיוס ההמוהיא‬ ‫נמוכה.‬ ‫נגישות לאליטה - האם הקבוצה הגדולה של הציבור יכול להשפיע על האליטה? האם‬ ‫האליטה קשובה לציבור?‬ ‫חברה מסורתית - אפשרות נמוכה לגיוס ההמון ונגישות נמוכה לאליטה. זוהי חברה לא‬ ‫דמוקרטית. יש בה פיצול מאוד משמעותי בין החברה לבין המדינה, בין הנציגים‬ ‫הפוליטיים לבין בעלי המלאכה החברתיים. מעט אינטראקציה בין המדינה לחברה. זוהי‬ ‫חברה אנטי-דמוקרטית כיוון שהיא אינה מכירה בעיקרון הדמוקרטי הבסיסי ביותר,‬ ‫שהריבונות נמצאת בידי העם.‬ ‫חברה טוטאליטארית - היא גם אינה רלוונטית לדמוקרטיה. היא חברה בעלת נגישות‬ ‫נמוכה לאליטה עם אפשרות גבוהה לגיוס ההמון. האליטה עושה כמעט כל מה שהיא רוצה,‬ ‫תוך שימוש נוח בהמון. בד"כ מדובר באליטה אחת שאינה מתחלפת, הכפייה היא -‪top‬‬ ‫‪ .down‬זה אינו איום על הדמוקרטיה.‬ ‫חברת ההמון - זוהי הסכנה שהדמוקרטיה ניצבת בפניה. היכולת של האליטה לפגוע או‬ ‫לשנע את ההמון היא גבוהה, אך גם מן הצד השני לציבור יש השפעה רצינית על האליטה.‬ ‫חברת ההמון מצרפת יחד את כל החולאים של המשטרים האחרים: הציבור עצמו פגיע‬ ‫בדיוק כמו חברה טוטאליטארית, האליטה יכולה להשתמש בציבור גדול של אנשים, אין‬ ‫חברה אזרחית מפותחת והספירה המרכזית היא הפוליטית. בני האדם מגבשים את הזהות‬ ‫שלהם ביחס למשטר/השלטון הפוליטי. חסרות קבוצות האמצע שיכולות למתן את הזהות.‬ ‫מדובר על היעלמות קבוצות הביניים.‬ ‫גם האליטה נפגעת בחברת המון, הם אמנם לא הופכות להיות ההמון, אך ישנן תופעות‬ ‫דמוקרטיות שבעקבותיהן האליטה הופכת להיות פופוליסטית - עושים סקר במקום לקבל‬ ‫החלטות מקצועיות וטובות. האליטה מאבדת את היכולת שלה להנהיג. הסכנה היא‬ ‫להישאר דמוקרטיים, אך להיגרר לשלטון גרוע.‬ ‫חברה פלורליסטית אצל קורנהאוזר )בשונה ממה שנראה שבוע הבא( - חברה שבה יש‬ ‫חברה אזרחית מפותחת מצד אחד, אך גם כאן האליטה מנהלת את העניינים. ובמקום‬ ‫אליטה אחת תהיינה מספר אליטות שיתחרו ביניהן. הציבור בכל מצב נשאר מחוץ‬ ‫לעניינים.‬ ‫תיאוריית עומס היתר - קריסת הדמוקרטיה / סמואל הנטינגטון‬ ‫זוהי תיאוריה מבית המדרש של הפונקציונאליזם.‬ ‫הפונקציונאליזם זה שילוב של שני מקורות יחד:‬ ‫גישת הקיברנטיקה )איסטון, פארסונס( - המדינה שואפת/אמורה להיות גוף קיברנטי. את‬ ‫המדינה יש לראות כמערכת נייטראלית אוניברסאלית. כלומר, המדינה הדמוקרטית‬ ‫התקינה היא מערכת אובייקטיבית שאמורה להיות נטולת פניות, שאיננה מקדמת‬ ‫אינטרסים פרטיקולאריים. המדינה אמורה להתנהל עפ"י חוק אוניברסאלי, עיוורת‬ ‫להבדלים בין בני אדם.‬ ‫פונקציונאליזם )שילס( - המדינה היא גוף מערכתי קיברנטי, אשר מנהל אינטראקציה בין‬ ‫שני גורמים: מרכז ופריפריה )לא גיאוגרפי, אלא פונקציונאלי(. זו מערכת שמאזנת את‬ ‫עצמה.‬ ‫למרכז יש תפקיד לספק סמכות, סמלים וסדר. לפריפריה יש תפקיד לספק משאבים‬ ‫ולגיטימציה.‬ ‫היגוי והכרעה - כאשר הכל עובד בסדר במערכת, יש אפשרות להיגוי והכרעה. יש קבוצה‬ ‫של אנשים אשר מחזיקים בהגה המדיני והחברתי, ועושה זאת בסמכות ובאחריות. מונחים‬ ‫אלו שמים את התיאוריה זו תחת כנפי האליטיזם.‬ ‫הנטינגטון מפרסם את 5791/‪ crisis of democracy‬וטוען שהדמוקרטיה גם כן נמצאת על‬ ‫סף קטסטרופה. הוא מתחיל את הדיון בציבור הדמוקרטי האמריקאי ומזהה מספר‬ ‫תופעות בעייתיות:‬ ‫יש בעיה מהותית באתוס עיקרון השוויון. בגלל רעיון השוויון בני אדם הופכים להיות יותר‬ ‫ויותר אינדיבידואליסטיים.‬ ‫אובדן הסמכות - כאשר יש אתוס דמוקרטי של שוויון, ברור שאחד התוצרים של זה תהיה‬ ‫קריסת הפירמידות ההיררכיות שבני האדם הקימו לעצמם כדי שיהיה סדר. למה שאציית‬ ‫לאדם אחר? אני ביקורתי כלפי כל אחד. סדר על בסיס סמכות הוא כבר לא אופציה.‬ ‫ריבוי אדיר של האינטרסים הפרטיים - יש ריבוי אדיר של ציפיות שונות מהמערכת‬ ‫הפוליטית.‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫המשך גישות לחקר יחסי חברה ומדינה‬ ‫הגישה האותנטית לדמוקרטיה‬ ‫הכוונה לגישות המרקסיסטיות והניאו מרקסיסטיות. אלו גישות קונפליקטואליות בניגוד‬ ‫לגישות הקונצנזואליות. בני אדם הם שונים, בעלי אינטרסים נוגדים. הקונפליקט הוא‬ ‫לרוב סמוי, אך לא תמיד. אלו גם גישות משבריות - החברה המערבית כפי שהיא דינה‬ ‫בסופו של דבר להגיע למשבר אקוטי.‬ ‫הדמוקרטיה שאנו חיים בה איננה דמוקרטיה מלאה, מספקת. היא לכל היותר‬ ‫דמוקרטיה חלקית - מכמה סיבות. גם מבחינת היקף - היחידים ששוחררו הם בעלי‬ ‫ההון)במקרה הטוב( והרוב עדיין משועבדים למערכת, וגם מבחינת התכנים - היא‬ ‫מלכתחילה מגדירה לעצמה מטרות מאוד מוגבלות כמו זכויות פוליטיות, שהן שלב ראשון‬ ‫במדרג הזכויות החשובות באמת. ברור שיש רבדים חשובים יותר - זכויות חברתיות. האם‬ ‫הדמוקרטיה בכלל עוסקת בצמצום פערים? האם עליה לטפל בסוגיות של הגנה של תרבות,‬ ‫על זכותו של אדם לנהוג אחרת מהנורמה?‬ ‫האברמאס )5791( ‪ - legitimation crisis‬מודל משבר הלגיטימציה. טענת היסוד של‬ ‫האברמאס במודל הזה כביכול חוזרת לגישה של עומס יתר. הדמוקרטיה המערבית ניצב‬ ‫בפני משבר משמעותי בגלל עומס יתר של דרישות חברתיות שמופנה כלפי המרכז.‬ ‫האברמאס מוסיף - העולם המערבי מאז המהפכה הצרפתית אכן עובר תהליך של קידמה,‬ ‫בכל תחומי החיים. )1( החברות הקדומות, הפרימטיביות התבססו על כוח וקירבה לשליט.‬ ‫)2( השלב הבא הן החברות המסורתיות בהן התפתחה חלוקת העבודה והיחסים הכלכליים.‬ ‫בני אדם עבדו בתחומים שונים. בניגוד לחברות הפרימטיביות לראשונה דובר על פעולה לפי‬ ‫חוק, יש מערכת משפטית, התחלה של צורות מדינה. הן מסורתיות כיוון שהן עדיין‬ ‫יום שלישי 30 אפריל 2102‬ ‫22:11‬ ‫היררכיות עם פריבילגיות, כלומר חברות בהן מעמד שונה זכאי לחוק שונה ולמערכת‬ ‫שיפוטית שונה. אין אתוס של שוויון אלא אתוס של שונות מכריעה בין בני אדם.‬ ‫)3( השלב הבא הן חברות ליברליות שהצליחו לייצר פעילות כלכלית חופשית וליברלית,‬ ‫אשר התאפשרה בגלל קידמה מדעית מאוד מרשימה. בחברה הליברלית בני אדם מתחילים‬ ‫לעשות סוג של רפלקסיה )מחשבה על מחשבות(, ואז גם נוצר המונח החשוב "אדם". ייתכן‬ ‫שלבני אדם יש מכנה אשר מאגד אותם יחד, וזה חשוב כי אז ישנו אלמנט של שוויון בין בני‬ ‫אדם באשר הם.‬ ‫חזרה למודל משבר הלגיטימציה - שני מושגים מרכזיים שעולים בחברות הליברליות -‬ ‫‪ system‬ו-‪ .life world‬ה‪ system‬הן כל אותם מוסדות שאחראיות על ניהול החברה‬ ‫המערבית. הן בעיקר עוסקים בשאלות של "איך", שאלות העוסקות בפרקטיקה ובביצוע‬ ‫של דברים, ביעילותם של דברים, ניצול המשאבים. מהו האמצעי היעיל והאופטימלי‬ ‫להשגת המטרה. מי שב‪ system‬לא שואל את עצמו לאן אנו רוצים להגיע. מדובר בעיקר על‬ ‫אנשי מדע וכלכלה. גם מרקס העריך מאוד את היכולת של החברה הבורגנית לייצר מדע‬ ‫מודרני ויעיל - היה לו ויכוח עם המטרות אותן שירת אותו מדע.‬ ‫לצד ה‪ ,system‬התפתחה מערכת ה‪ .life world‬זוהי מערכת מוסרית ואינטלקטואלית‬ ‫שרוצה לקבוע את המה. עוסקת בקביעת המטרות ולא קביעת האמצעים. בתחילת‬ ‫המודרניות החלק הזה היה מאוד חזק. שוויון בין בני אדם זו הכרעה ערכית מסוג ה ‪life‬‬ ‫‪ world‬ולא ה‪ .system‬ארגז הכלים בתחום הזה א כולל כלים אינסטרומנטליים,‬ ‫תועלתניים.‬ ‫האברמאס טוען שה‪ system‬משתלט על ה‪ .life world‬ההכרעה בין השתיים זה מה שיוצר‬ ‫את משבר הלגיטימציה של הדמוקרטיה. יש כאן משבר בשלוש רמות. העובדה‬ ‫שהדמוקרטיה מחויבת למדע מצד אחד ולהכרעות הערכיות מצד שני מייצר שלוש דרגות‬ ‫של משבר.‬ ‫1. ישנה סתירה פנימית. השוק הכלכלי עתיד להגיע למשבר קטסטרופלי.‬ ‫2. בגלל הדומיננטיות של ה‪ system‬יש דומיננטיות של שיח רציונלי-אינסטרומנטאלי. אם בני‬ ‫אדם רק ינסו כל הזמן להתאים אמצעים למטרות, אנו לא נוכל לפתור עקרונית את‬ ‫ההכרעות הערכיות שעומדות בפנינו. אנחנו לא נזהה שאלו הכרעות מוסריות, וננסה לתת‬ ‫תמיד מענה כלכלי.‬ ‫3. משבר הלגיטימציה - מצד אחד הדמוקרטיה מחויבת למדעה ולכלכלה חופשית, יעילות‬ ‫אינסטרומנטאלית, ולכן היא מחויבת להמשיך לקיים את ה‪ .system‬זוהי כלכלה שפוגעת‬ ‫במרבית האנשים )בעינייים מרקסיסטיות(. אך בגלל שהיא דמוקרטית היא מחוייבת‬ ‫לאתוס השוויון - אחד התוצרים של זה זה מדינת הרווחה. כך נוצרת סתירה בלתי פתירה.‬ ‫להאברמאס אין פיתרון למשבר הזה. הוא מציע לאזן ולמתן את מערכת היחסים בין שני‬ ‫הצדדים, אולי לחזק מעט את ה‪.life world‬‬ ‫אחרי הדיון בדמוקרטיה האריסטוקרטית והאותנטית, עוברים הלאה -‬ ‫הדמוקרטיה הפלורליסטית‬ ‫נקודת ההנחה היא שהדמוקרטיה ניצחה )אפשר למצוא את זה בספר של קאאסה וניוטון(.‬ ‫בכך שעברנו מפילוסופיה אודות מהו המשטר הראוי לשיקולים טכניים זה עדות לכך.‬ ‫ההכרעות הערכיות הגדולות נגמרו - קיבלנו את העיקרון שכל בני האדם שווים. מעכשיו‬ ‫תיתכן אבולוציה ולא רבולוציה.‬ ‫דווקא גלי המחאה מוכיחים את התזה. אנשים לא שבעי רצון מהצורה הנוכחית של‬ ‫הדמוקרטיה, ורוצים לשנות את השלטון, ולא את הדמוקרטיה עצמה. הם רוצים יותר‬ ‫דמוקרטיה, ולא פחות.‬ ‫רונאלד אינגלהארט )‪ - The silent revolution - (Inglehart‬הטענה הבסיסית היא‬ ‫שהציבור המערבי הדמוקרטי משנות ה-07 עד היום עובר מהפכה ערכית שקטה, הנובעת‬ ‫ממניעים כלכליים, בעלת השלכות פוליטיות.‬ ‫אינגלהרט בוחן את האמריקאים שנולדו בשנות ה-05,04. למה בארה"ב מתעוררת מחאה‬ ‫פמיניסטית? פצפיסטית?)...( לדעתו זה מתחיל בהיבטים חברתיים-פסיכולוגיים. הנחותיו:‬ ‫1. הנחת החסר - בני האדם מחפשים בחיים/מוטרדים בחייהם ממה שחסר להם.‬ ‫2. חיברות - בני אדם מתעצבים במהלך תהליך החיברות. שאלת החסר חשובה במיוחד כאשר‬ ‫אנו חווים סוציאליזציה - זה קורה החל מגיל הגן עד בית הספר התיכון. בעקבות מחקרים‬ ‫פסיכולוגיים אינגלהארט טוען שאם משהו חסר לך לאורך זמן, בגילאים 51-5, זה ישפיע על‬ ‫האדם לאורך כל ימי חייו.‬ ‫3. פירמידת הצרכים של מאסלו - דגש על ההיררכיה שבין הצרכים.‬ ‫אז מה קרה לאותו ציבור? זמן החיברות של הציבור הזה הוא בשנות ה-06-05, ובאותם‬ ‫שנים הציבור חי בשקט מבחינה ביטחונית. אז מה כן היה חסר לו מבחינת פירמידת‬ ‫הצרכים של מאסלו? תעסוקה קבועה גם כן הייתה. כלומר, לאנשים שעברו חיברות בשנות‬ ‫ה-06-05 לא היה חסר צרכים מהקומות המטריאליות, אלא צרכים שהם מהקומות‬ ‫הרוחניות. מוביליזציה קוגניטיבית - אנשים הפכו להיות יותר משכילים, ובאמצעות המדע‬ ‫והשוק יש גם במות להיחשף לידע )טלוויזיה, רדיו(. לכן התיאוריה שלו נקראת פוסט-‬ ‫מטריאלית. התהליך הכללי היה של שינוי ערכי, של מהפכה שקטה. ברמה הפסיכולוגית‬ ‫הציבור האמריקאי בתקופה זו החל לחפש אחר צרכים פסיכולוגיים חדשים, בשונה‬ ‫מדורות קודמים.‬ ‫היו לכך השלכות פוליטיות - ב-77 הוא מנבא משהו שנכון גם היום. מכיוון שזה הציבור וזו‬ ‫המגמה. הציבור ילך יותר ויותר משכיל, עם נגישות גבוהה למקורות ידע, כאשר צרכיו‬ ‫המטריאלים מסופקים, הציבור הזה ייצר פוליטיקה חדשה.‬ ‫סוגיות פוליטיות חדשות עולות על סדר היום. הרבה מעבר לכלכלה או חוץ וביטחון. מופז‬ ‫כבר לא יכול להיות מוצנח להתמודד עם שאלות חברתיות.‬ ‫זו גם דרך חדשה, שביעות הרצון של הציבור מהשיטה הקיימת תלך ותרד. הציבור יצפה‬ ‫שהדמוקרטיה תתאים את צורתה לציבור המשכיל יותר. כך לצד הדמוקרטיה הפורמאלית‬ ‫תתפתח דמוקרטיה חדשה, מחאתית וחוץ-פרלמנטרית.‬ ‫ביקורות ותיקונים על הגישה של אינגלהארט:‬ ‫1. החבר'ה הצעירים עוברים "מהפיכה ערכית" רק בגלל שהם צעירים - התיאוריה היא‬ ‫תלוית גיל. כאשר הם יתבגרו הם יהיו מטריאליסטיים בדיוק כמו הוריהם. אינגלהארט‬ ‫מראה שהמגמה שלו מתחזקת ע"י סקרים. אנשים הופכים אפילו יותר פוסט-מטריאליים‬ ‫כלפי הדמוקרטיה לאורך השנים.‬ ‫2. צריך להבהיר שהמהפכה הזו היא לא באמת מהפכה )דרך העיניים של מאסלו( - זה לא‬ ‫שסוגיות של חוץ וביטחון הפסיקו לעניין את הציבור, אלא הצרכים הפוסט-מטריאליים רק‬ ‫נוספו לצרכים המטריאליים הראשוניים.‬ ‫3. המשתנה החשוב הוא לא עצם סיפוק הצרכים המטריאליים אלא המוביליזציה‬ ‫הקוגניטיבית.‬ ‫מי משתתף פוליטית?‬ ‫במשך 07 שנה הדמוקרטיות המערביות הן יציבות, עמידות בפני משברים, מצליחות להפיץ‬ ‫את התורה הדמוקרטית למקומות חדשים )מזרח אירופה, המזרח הרחוק, ברה"מ לשעבר(.‬ ‫מצד שני רואים כל מני תופעות מוזרות. דיברנו על תיאוריות של קטסטרופות )עומס יתר,‬ ‫למשל(. כלומר, הדמוקרטיה היא אשליה שמנסה להסתיר התמודדות בלתי פתירה של‬ ‫הדמוקרטיה שעתידה לקרוס )אלא אם כן היא תעשה שידוד מערכות רציני(. גם ראינו‬ ‫שככל שהמדינה יותר דמוקרטית הציבור שלה יותר ויותר ביקורתי ומחאתי כנגד‬ ‫הדמוקרטיה הזו.‬ ‫יום שלישי 71 אפריל 2102‬ ‫02:11‬ ‫האם אנשים מביעים שביעות רצון מהבחינה הפרסונאלית, כלומר מהתפקוד הפוליטי של‬ ‫האנשים המחזיקים את התפקידים הנ"ל? לכאורה זה לגיטימי שתהיה עליה וירידה‬ ‫בשביעות הרצון, ואין זו בעיה עקרונית מבחינה דמוקרטית - כיוון שכאשר יש אי שביעות‬ ‫רצון פרסונאלית ניתן להחליף את בעלי התפקידים. זו בעיה מדרגה ראשונה.‬ ‫האם אנשים שבעי רצון מתפקודם של המוסדות הפוליטיים? אם יש אי שביעות רצון רבה -‬ ‫מה אז זה אומר על הדמוקרטיה? זו בעיה מדרגה גבוהה יותר עבור המערכת הדמוקרטית.‬ ‫הבעיה מהדרגה הגבוהה ביותר היא הבעיה המערכתית - עם הערכים הדמוקרטיים.‬ ‫דמוקרטיה היא תפיסה ערכית, ולא רק סוג משטר. אם יש בעיה מהדרגה הזו - אלו בעיות‬ ‫שהדמוקרטיה לא יכולה לתקן.‬ ‫מדידת שביעות רצון מהדרגה הראשונה, פרסונאלית:‬ ‫6002‬ ‫74‬ ‫23‬ ‫71‬ ‫11‬ ‫8991‬ ‫73‬ ‫33‬ ‫82‬ ‫11‬ ‫8891‬ ‫43‬ ‫53‬ ‫52‬ ‫51‬ ‫6791‬ ‫93‬ ‫53‬ ‫22‬ ‫41‬ ‫6691‬ ‫26‬ ‫05‬ ‫55‬ ‫24‬ ‫אחוזי אמון באליטות אמריקאיות‬ ‫(דלתון, 8..2)‬ ‫צבא‬ ‫ביהמ"ש העליון‬ ‫תאגידים גדולים‬ ‫קונגרס‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן לזהות ירידה בשביעות הרצון באופן כללי בדרגה הפרסונאלית. כמו שאמרנו זו לא‬ ‫בעיה אקוטית לדמוקרטיה. הדבר שהכי תופס את העין זה הקריסה של הקונגרס. ניתן‬ ‫לבחון גם אירועים משמעותיים שהביאו לעלייה / ירידה - ווטרגייט ב-27', 11/90, ...‬ ‫גרמניה‬ ‫62‬ ‫06‬ ‫51‬ ‫62‬ ‫06‬ ‫צרפת‬ ‫53‬ ‫04‬ ‫61‬ ‫04‬ ‫56‬ ‫בריטניה‬ ‫63‬ ‫06‬ ‫81‬ ‫73‬ ‫07‬ ‫ארה"ב‬ ‫63‬ ‫66‬ ‫22‬ ‫23‬ ‫95‬ ‫אחוזי אמון במוסדות חברתיים (סקר של‬ ‫8..2-5..2)‬ ‫חקיקה‬ ‫משפט‬ ‫מפלגות‬ ‫ניהול‬ ‫סביבה‬ ‫גם כאן ניתן לראות ירידה בשביעות הרצון הרבה ביותר מהרמה הפוליטית, הנבחרת.‬ ‫הבעיה כאן לדמוקרטיה היא גדולה יותר. כנראה שיש כאן בעיה בשיטה. ברור שדרוש כאן‬ ‫שינוי - השאלה היא האם ניתן לענות עליה במסגרת הדמוקרטיה.‬ ‫אחוזי תמיכה ברעיון הדמוקרטי (דלתון, 8..2, נתונים מ2.-99):‬ ‫השיטה הדמוקרטית טובה דמוקרטיה טובה יותר מכל משטר אחר‬ ‫אומה‬ ‫39‬ ‫79‬ ‫87‬ ‫88‬ ‫79‬ ‫79‬ ‫09‬ ‫59‬ ‫88‬ ‫98‬ ‫69‬ ‫89‬ ‫צרפת‬ ‫גרמניה‬ ‫בריטניה‬ ‫ארה"ב‬ ‫אוסטריה‬ ‫יוון‬ ‫49‬ ‫39‬ ‫39‬ ‫79‬ ‫09‬ ‫59‬ ‫איטליה‬ ‫פורטוגל‬ ‫ספרד‬ ‫ברור לנו שהציבור הדמוקרטי מאוד תוסס וביקורתי, אך הוא עושה זאת מתוך אמונה‬ ‫ברעיון הדמוקרטי.‬ ‫התשובה של חוקר תחת המשקפיים של עומס יתר היא - שאם לא נפתור את מערכת‬ ‫היחסים בין פריפריה למרכז אז האחוזים היפים האלו עתידים להתדרדר. אינגלהארט‬ ‫)הפוסטמטריאליסט( יגיד שזו ההוכחה לתזה שלו כיוון שהאנשים לא רוצים אנטי-‬ ‫דמוקרטיה, אלא רוצים יותר דמוקרטיה, טובה יותר ומשוכללת יותר. האנשים מאוד‬ ‫רוצים שינוי במוסדות ובאליטות, אך הם מאוד דמוקרטיים בבסיסם.‬ ‫מי זה ציבור הבוחרים? מודלים מתוך הספר של דלתון‬ ‫)1( מודל הסופר אזרח. אלו מודלים שהשאירו לנו פילוסופים פוליטיים דמוקרטיים )הובס,‬ ‫מיל, קאנט רוסו, הגל, בנת'אם...(. מרבית הפילוסופים האלו טענו שמה שהאזרח‬ ‫הדמוקרטי המערבי צריך להיות הוא ה‪ .Super-citizen‬זהו אדם שמתאפיין בכך שהוא‬ ‫רציונאלי )הובס:האדם היה בוחר להפסיק את הפחד והטירוף של מצב הטבע לטובת‬ ‫התאגדות, שזה שווה יותר ממידה מסוימת של חירות. לוק: האדם מטבעו הוא רציונאלי‬ ‫בשל הניצוץ האלוהי הקיים בו. כל זה כבר במצב הטבע. בנת'אם ומיל: האדם המערבי הוא‬ ‫לא רק רציונאלי, אלא בעל רציונאליות אינסטרומנטאלית - כולנו מכונות חישוב‬ ‫תועלתיות, מכלכלים את מעשינו. רוסו, קאנט והגל: לא סתם רציונאליים‬ ‫אינסטרומנטאליים, אלא גם בעלי ערכים. יש לצפות מהם לתפיסת עולם(.‬ ‫)2( מודל ה‪ .unsophisticated person‬המודל הזה נקבע בהתאם לציפייה שייצרו‬ ‫הפילוסופים הנ"ל. הממצאים האמפיריים היו שונים לגמרי מהציפיות. קמפבל ) ‪the‬‬ ‫0691 ,‪ - (american voter‬אפשר לזרוק לפח את מה שטענו הפילוסופים הגדולים. )א(‬ ‫בניגוד לכל האתוסים הקודמים של הסופר אזרח, האדם הפשוט הוא חסר אידיאולוגיה.‬ ‫לא ניתן למצוא אצלו תפיסת עולם רחבה שנוגעת להרבה תחומים - לא נמצא מתאם בין‬ ‫עמדות שונות של אותו אדם, אנשים ענו מקרית על כל שאלה. )ב( גם מעבר לכך - מאחר‬ ‫שכל אדם ענה נקודתית, אנשים יצרו סתירות עקרוניות אקוטיות מבחינה אידיאולוגית.‬ ‫)ג( הדבר השלישי שהוא מוצא זה לא רק‬ ‫האדם הזה הוא כמעט ואינו רציונאלי.‬ ‫שהאדם אינו אידיאולוגי וכמעט לא רציונאלי, זה שלא ניתן לחזות את ההתנהגות‬ ‫הפוליטית של אותו מצביע. בכל שנה הוא מתנהג אחרת מבחינה פוליטית, אין עקביות כלל.‬ ‫אלמונד & ורבה עשו מחקר בעל ממצאים דומים באותה תקופה. ההשלכה של כל זה‬ ‫הייתה עליית התיאוריה של ה‪.unsophisticated person‬‬ ‫איך יכול להיות שארה"ב היא מדינה מצליחה ומתקדמת כאשר הציבור שלה הוא‬ ‫‪ ?unsophisticated‬החוקרים האליטיסטים טענו שבגלל שהציבור הוא לא מתוחכם זו‬ ‫הסיבה לכך שארה"ב משגשגת!‬ ‫חוקרי העומס יתר יטענו שזה מצוין שהציבור לא משתתף ואינו עקבי בדרישותיו - כך‬ ‫הציבור יישאר ברובו פאסיבי ולא יהיה עומס על המערכת הפוליטית - החשיבות היא בעצם‬ ‫שלאליטה יהיו ערכים דמוקרטיים.‬ ‫חוקרי הגישה הניאו-מרקסיסטית היא שההמונים הם בתודעה כוזבת, זה ברור שהוא לא‬ ‫משתתף, וכך הוא מנוצל בצורה הטובה ביותר.‬ ‫אלמונד וורבה טענו שמספיק שלציבור יהיה פוטנציאל להשתתף, ושהוא לא יממש אותו.‬ ‫כך החברה הדמוקרטית תישאר יציבה.‬ ‫)3( מודל האזרח החדש, ‪ - The monitoring citizen‬אנגלהארט יטען שהתמונה מורכבת יותר,‬ ‫מכמה סיבות:‬ ‫1. הציבור עבר תהליך של מוביליזציה קוגניטיבית - המחיר של הידע הפוליטי עבור האזרח‬ ‫הדמוקרטי יורד בצורה דראסטית. הידע זמין מאוד, יש מצלמות בכל מקום, בכל נגיש‬ ‫וזול.‬ ‫2. הציבור האלקטוראט נעשה יותר משכיל, והוא יכול להשתמש בתבונה כדי להבין מה קורה‬ ‫סביבו.‬ ‫מרכיבי האזרחות ה"טובה" )7002 ,‪:(van deth‬‬ ‫%17‬ ‫חירות לעצב דעה באופן חופשי‬ ‫%76‬ ‫%16‬ ‫%55‬ ‫%62‬ ‫%01‬ ‫ציות לחוק‬ ‫הצבעה בבחירות‬ ‫סולידאריות עם החלש בחברה‬ ‫השתתפות בהתאגדויות וולונטריות‬ ‫אקטיביזם פוליטי‬ ‫זו תמונה שבה האזרח העכשווי הוא כבר לא ‪ ,unsophisticate‬והוא כבר לא הסופר-אזרח.‬ ‫הפוליטיקה היא 7-6 בתחומי העניין, הרבה אחרי בידור, כסף, משפחה, הצלחה וכן הלאה.‬ ‫אבל השאלה היא האם נוכל לנבא את ההתנהגות של האזרח הזה, האזרח החדש )הגדרה‬ ‫לפי הספר של דלתון, או ה"אזרח המפקח"(.‬ ‫המחקרים הללו מאששים שהציבור איננו אידיאולוגי, אפילו לא על רצף של ימין-שמאל.‬ ‫אבל כן:‬ ‫יש לציבור ידע, הוא כן מתעניין בפוליטיקה, אבל בפוליטיקה שקשורה אליו. חקלאי‬ ‫יתעניין בכל מה שקשור לחקלאים, הורים בכל מה שקשור לחינוך ילדים.‬ ‫זה נכון שאין אידיאולוגיה כוללת, אבל כן יש סכמות ואוריינטציות. יש לו עמדות יסוד‬ ‫כלפי מושגים.‬ ‫אנשים משתמשים במקצרי דרך - כלומר העמדות של האדם יושפעו מסוכני הפוליטיזציה‬ ‫שמקיפים את האדם. האדם פועל בהתאם לסביבה שלו הרבה מאוד פעמים.‬ ‫לכן יש בהחלט מידה מסוימת של רציונאלית, יש מידה מסוימת של ערכיות. יש עם מה‬ ‫לעבוד. בשבוע הבא נתמקד בשאלות איך משתתפים פוליטית ולמה.‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫איך משתתפים פוליטית )פורמאלית( ?‬ ‫עד לאחרונה בדקו רק התנהגות פוליטית מסוג אחד בלבד: ההתנהגות הפוליטית‬ ‫הפורמאלית. באופן פשוט - מי מצביע למי הוא מצביע, ולמה. בארה"ב משנות ה-07 ואילך‬ ‫שמים לב להתנהגויות פוליטיות: מחאה, הפגנה, אלימות. עלתה השאלה האם זה חלק‬ ‫מהתחום הפוליטית הלגיטימית? תחילה קראו לזה התנהגות פרובוקטיבית או מרדנית.‬ ‫הפנתרים השחורים או תנועת המחאה כנגד ויטנאם נחשבו לפרובוקציות בזמנו. כיום‬ ‫קוראים להתנהגות זו התנהגות לא פורמאלית, שהיא חלק מהמשחק הפוליטי.‬ ‫‪90's‬‬ ‫35‬ ‫57‬ ‫96‬ ‫77‬ ‫67‬ ‫‪80's‬‬ ‫25‬ ‫47‬ ‫27‬ ‫87‬ ‫97‬ ‫‪70's‬‬ ‫45‬ ‫57‬ ‫28‬ ‫87‬ ‫18‬ ‫‪60's‬‬ ‫26‬ ‫67‬ ‫77‬ ‫08‬ ‫28‬ ‫‪50's‬‬ ‫16‬ ‫08‬ ‫08‬ ‫87‬ ‫28‬ ‫אחוזי הצבעה בדמוקרטיות & ‪(mackie‬‬ ‫)1991 ,‪Rose‬‬ ‫ארה"ב‬ ‫בריטניה‬ ‫צרפת‬ ‫ישראל‬ ‫ממוצע 12 דמוקרטיות‬ ‫יום שלישי 42 אפריל 2102‬ ‫81:11‬ ‫בכל הדמוקרטיות החל משנות החמישים עד היום אנו רואים ירידה באחוזי הבחירה.‬ ‫ישראל בשנות ה-0002 עומדת באזור ה-%56-06. ישראל שעד כה הייתה באופן מסורתי בצד‬ ‫העליון של הממוצע חווה ירידה די דרמטית.‬ ‫4002-0002‬ ‫7.07‬ ‫9.37‬ ‫‪90's‬‬ ‫2.47‬ ‫4.87‬ ‫‪80's‬‬ ‫5.87‬ ‫5.18‬ ‫‪70's‬‬ ‫9.87‬ ‫1.38‬ ‫ממוצע שיעור הצבעה )7002 ,‪(Blais‬‬ ‫כל מדינות הסקר )601(‬ ‫דמוקרטיות )92(‬ ‫נתוני בחירות - אתר ‪.IDEA‬‬ ‫עובדה פוליטית היא שאחוזי ההצבעה יורדים. השאלה כעת היא למה? התשובות‬ ‫התיאורטיות תואמות לגישות הפילוסופיות השונות שלמדנו בשיעורים שעברו. נעבור‬ ‫להסברים כמותניים.‬ ‫למה משתתפים פוליטית? )קורלציות ישירות בלבד(‬ ‫הסברים חיצוניים )חסמים(: למשל - %02-01 פער בין ארה"ב ליתר המדינות. הסיבה -‬ ‫"חסמי רישום" - אדם שרוצה להצביע צריך להירשם בנפרד, קודם למועד ההצבעה. זה‬ ‫מאמץ נוסף, שכנראה גובה %01 מההשתתפות. ככל שאתה מחיל יותר חסמי רישום, הנטיה‬ ‫של האדם לממש את זכות הבחירה שלו היא נמוכה יותר.‬ ‫הסברים פרסונאליים: אישיים-אובייקיביים, ואישיים-פסיכולוגיים. מין, גיל, מצב‬ ‫משפחתי, השכלה, עיסוק הם כביכול משתנים אובייקטיבים. שניים מאלו הם בעלי מידת‬ ‫השפעה גבוהה לאורך זמן: השכלה וגיל. ניתן למצוא בכל מקום שככל שהציבור משכיל‬ ‫יותר אז אחוזי ההצבעה גבוהים יותר, כך גם לגבי הגיל - ככל שהאדם מבוגר יותר עולים‬ ‫הסיכויים שהוא יצא להצביע. לא נמצאו קורלציות משמעותיות לגבי שלושת השדות‬ ‫האחרים.‬ ‫‪ - Political efficacy‬תחושת ההשפעה הפוליטית היא משתנה אישיותי-פסיכולוגי חשוב. יש‬ ‫קורלציה ישירה במידה בינונית - ככל שאדם מאמין שלצבעה שלו יש יותר השפעה, כך הוא‬ ‫יטה יותר להצביע.‬ ‫האם אתה שבע רצון מהמצב הקיים? כיצד זה ישפיע על הנטייה שלך להצביע? הנתונים‬ ‫מראים שיש קורלציה הפוכה בין מידת שביעות הרצון לבין מידת ההשתתפות. קורלציה‬ ‫הפוכה בדרגה בינונית.‬ ‫אנתוני דאונס - %01 נוספים על ה%01 ששומרים לחסמים )מבחינת הפער בין ארה"ב לרוב‬ ‫דמוקרטיות העולם(, דאונס נותן משקל לשיטת הבחירות. רובני אל מול יחסי. דאונס אומר‬ ‫בפשטות שאם השיטה היא רובית-אזורית, זה יוצר אוטומטית פחות מפלגות )3-2(,‬ ‫משמעותית פחות מאשר תחת בחירות יחסיות. דאונס מוסיף שככל שיש פחות מפלגות אז‬ ‫תחושת החיבור של הבוחר אל המפלגה קטן, תחושת הייצוג פוחתת, ולכן תהיה ירידה‬ ‫באחוז הבחירות. לעומת זאת כאשר יש ייצוג רחב, יש סיכוי שכל אדם ימצא את הבית‬ ‫הפוליטי שלו, לכן ישנה קירבה רבה יותר בין הפרט והפוליטיקה, והבוחר ייצא לבחור.‬ ‫תיקונים לדאונס - אם דאונס טען שעלינו לספור את מספר המפלגות העומדות לבחירה,‬ ‫היום יש שני תיקונים לטענה הזו. התיקונים:‬ ‫1. מדען מדינה היום לא יכול להסתפק בלרשום כמה מפלגות מתחרות. המושג המדויק‬ ‫והרלוונטי איננו מספר המפלגות אלא המספר האפקטיבי של המפלגות. אלו שבפועל יהיה‬ ‫להן כוח פוליטי בפועל.‬ ‫2. חשוב יותר מהמספר האפקטיבי של המפלגות זה מידת הקיטוב של המפלגות‬ ‫)‪ - (Polarization‬האם יש הבדלים אידיאולוגיים משמעותיים בין המפלגות. הטענה היא‬ ‫שככל שמידת הקיטוב גדולה אנשים יותר ייצאו להצביע, כיוון שהבחירות הן‬ ‫אידיאולוגיות.‬ ‫ההסבר המוסדי - ככל שאנשים מתנסים יותר בדמוקרטיה, ככל שיש יותר ניסיון דמוקרטי‬ ‫ומידת הדמוקרטיה גבוהה, אנשים יטו יוצר להצביע.‬ ‫אז יש לנו פה פרדוקס - איך זה ייתכן שיש לנו ירידה באחוזי ההצבעה. איך ייתכן שהעולם‬ ‫הפך להיות יותר דמוקרטי, יותר משכיל ויותר מבוגר, יותר מדינות מאמצות בחירות‬ ‫יחסיות על פני רוביות, הציבור פחות שבע רצון, ועדיין אחוזי ההצבעה יורדים? הנתח הזה‬ ‫יוסבר ע"י התנהגות בלתי פורמאלית.‬ ‫הפסקנו מוקדם בגלל טקס יום הזיכרון.‬ ‫מידת‬ ‫הקיטוב‬ ‫מספר מפלגות‬ ‫השתתפות פוליטית בלתי פורמאלית‬ ‫בשבוע הבא בחינת בקיאות. שעה וחצי. שבעה פריטים ביביליוגרפיים מהחלק הראשון.‬ ‫בוחרים 4 מתוך חמש שאלות. שאלות נקודתיות על הטקסטים.‬ ‫בפעם האחרונה דיברנו על השתתפות פוליטית פורמאלית. מצד אחד ראינו נתונים‬ ‫שמראים ירידה בהשתתפות הפוליטית הפורמאלית, ומצד שני כאשר עברנו על הנתונים‬ ‫שאמורים לנבא באופן חיובי את ההשתתפות הפוליטית כמו השכלה, גיל, תחושת שביעות‬ ‫רצון או תחושת השפעה - כל אלו נמצאים בעלייה תמידית. זה יוצר בעיה! אופציה אחת‬ ‫היא שאנו טועים. אופציה שנייה היא שההשתתפות הפוליטית לא פוחתת אלא שהיא‬ ‫עוברת אפיק לכיוון ההשתתפות הפוליטית הבלתי פורמאלית.‬ ‫ברוב מדינות המערב לא חקרו התנהגות פוליטית בלתי פורמאלית עד שנות ה-07.‬ ‫יום שלישי 10 מאי 2102‬ ‫02:11‬ ‫בשנות ה-07 הייתה התעוררות פוליטית כללית. המחאה נגד וייטנאם, שלל נושאים‬ ‫אקולוגיים עלו על הפרק, התעוררת פמיניסטית נרחבת. כל אלו לא קרו במסגרת הצבעות‬ ‫בבחירות.‬ ‫המודל של אלן מארש (7791) ‪ protest and political consciousness‬הוא אחד המודלים‬ ‫היחידים לניתוח של התנהגות פוליטית בלתי פורמאלית בעולם היום.‬ ‫הצבעה, לובינג, קבוצות אינטרס‬ ‫עצומה, הפגנה חוקית‬ ‫חרם.‬ ‫"חוק החרם" הישראלי, שנמצא כעת בדיון בבג"ץ, אומר שמי‬ ‫שקורא לחרם על מוצרי התנחלויות ייקנס ב-000,03 ₪ ללא הוכחת‬ ‫נזק.‬ ‫פוליטיקה‬ ‫פורמאלית‬ ‫דרגה 1 (לא‬ ‫אורתודוקסי)‬ ‫דרגה 2 (ישירה)‬ ‫דרגה 3 (לא חוקית) שביתה לא רשמית, הפגנה לא חוקית.‬ ‫יש על כך ויכוח - האם במדינה דמוקרטית, שהיסוד הבסיסי שלה‬ ‫הוא שמירה על חוק, ניתן לתת לגיטימציה לאי-ציות לחוק? יש מידה‬ ‫של הכרה בחשיבות של הלגיטימציה של התנהגות מהסוג הזה.‬ ‫הפגנה לא חוקית אלימה, פגיעה ברכוש, אלימות )נקודתית ולא‬ ‫שיטתית(.‬ ‫כאן הדעות חלוקות פי כמה. האם זה משהו שמדינה דמוקרטית‬ ‫צריכה או יכולה לסבול אותו?‬ ‫חבלה, גרילה, חטיפה, התנקשות, הפצצה, מלחמה‬ ‫דרגה 4 (אלימה)‬ ‫דרגה 5 (פוליטיקה‬ ‫לא לגיטימית)‬ ‫פריצת הדרך של מארש היא שכבר ב-77 הוא הרחיב את היריעה את ההתנהגות הפוליטית,‬ ‫והוא מרחיק לכת עד כדי כך שגם היום יהיה מי שלא יסכים איתו, על אף שהעולם הפך‬ ‫יותר ויותר ליברלי. מארש עוצר בדרגה ה-5, עד שם הכל לגיטימי.‬ ‫מתוך טבלה של אחוזי פעילות לא פורמאלית רואים מספר מגמות:‬ ‫1. עליה בציר הכרונולוגי של כל סוגי ההתנהגות הבלתי פורמאלי משנות ה-07 עד היום‬ ‫בארה"ב, בריטניה וצרפת - גם בהתנהגות אלימה.‬ ‫2. עליה בכל אחת מהקטגוריות של הדרגות השונות. בדרגה ה-1 וה-2, אותן ניתן למדוד‬ ‫בצורה יותר טובה יש עליה בכל התחומים.‬ ‫השתלטות על‬ ‫בניין‬ ‫5.4‬ ‫1.2‬ ‫1.1‬ ‫5.3‬ ‫שביתה לא‬ ‫מוסדרת‬ ‫9.6‬ ‫5.6‬ ‫4.3‬ ‫2.5‬ ‫חרם‬ ‫4.31‬ ‫5.41‬ ‫9.4‬ ‫8‬ ‫הפגנה‬ ‫חוקית‬ ‫3.72‬ ‫202‬ ‫81‬ ‫7.21‬ ‫עצומה‬ ‫65‬ ‫8.16‬ ‫3.92‬ ‫3.61‬ ‫השתתפות בפוליטיקת‬ ‫מחאה )7002 ,‪(Rucht‬‬ ‫מערב אירופה‬ ‫מדינות מתקדמות לא‬ ‫פורמאליות‬ ‫מזרח ומרכז אירופה‬ ‫מדינות פחות מתקדמות‬ ‫ככל שהמדינה דמוקרטית יותר, בכל אחת מהדרגות הללו, יותר אנשים מחליטים להשתתף‬ ‫באופן לא פורמאלי. אז איך מסבירים את זה?‬ ‫אולסון )5691( ‪ - The logic of political action‬יחידת הניתוח אצלו היא הפרט. הפרט‬ ‫הוא רציונאלי-אינסטרומנטאלי. כל אחד עושה לעצמו את ארג השיקולים התועלתיים שלו,‬ ‫משקלל את הכל, ואז בוחר האם להשתתף או להשתתף. ואז אולסון שואל מדוע אדם יבחר‬ ‫להשתתף בהפגנה של 000,1 או 000,001 איש, כאשר בנוסף הוא יודע שההפגנה יכולה‬ ‫להיות בלתי חוקית, להיגרר לאלימות. אולסון טוען שככל שההפגנה המונית יותר הסיכוי‬ ‫שלה להשפיע גדל, הסיכוי להיתפס הוא נמוך הרבה יותר, בכלל העלות הכוללת לכל פרט‬ ‫היא נמוכה יותר, בעוד שהתועלת היא עצומה.‬ ‫ניתוח פונקציונאליסטי יגיד שאם יש מחאה רחבה, אז כנראה שמשהו לא עובד במערכת.‬ ‫אחרת, הציבור היה מביע את עמדתו דרך ההצבעה הפורמאלית.‬ ‫ב-"‪,197. ,"why men rebel‬מציג ‪ T.R Gurr‬מודל מעניין, סביב שביעות רצון:‬ ‫1. בשלב הראשון יש אי שביעות רצון, מירמור‬ ‫2. בשלב השני יש פוליטיזציה של המירמור‬ ‫‪ - Value capabilities‬ערך היכולות‬ ‫‪ - Value expectation‬ערך הציפיות‬ ‫ככל שהפער בין השניים גדל אז גדל הסיכוי למחאה. רמת הציפיות עולה למשל, ככל שאי‬ ‫השוויון גדל - כיוון שזה פותח את הדמיון למה שניתן להשיג בתוך המערכת. אם רמת‬ ‫היכולות לא תעלה בהתאם לרמת הציפיות עולה הסיכוי למירמור, לפוליטיזציה של‬ ‫המירמור, ולמחאה לבסוף.‬ ‫לפי המודל של גור ניתן להבין שמי שעתיד לצאת למחאה זה אלו מהמעמד הנמוך ביותר,‬ ‫ואז המודל עומד באתגר גדול, שכן זה לא מה שקורה לרוב. גור טוען שרמת הציפיות‬ ‫קשורה לרמת ההשכלה והחשיפה לתקשורת, וזה נלווה למעמד.‬ ‫האברמאס )ניאו-מרקסיסט( טען שבחברה הדמוקרטית יש סתירה בלתי פתירה כי מצד‬ ‫אחד היא מחויבת לחברה קפיטליסטית ושוק חופשי שמיטיבה עם קבוצה מאוד מסוימת‬ ‫וקטנה בחברה, ומצד שני היא מחויבת להמון, לעם. רק התעוררות התודעה המעמדית-‬ ‫מהפכנית מביא למחאה.‬ ‫גישת גיוס המשאבים היא גישה הפוכה לזו של גור. הטענה הבסיסית היא שהמחאה‬ ‫הבלתי פורמאלית היא צפויה, ובעיקר לגיטימית. היא תוצר הדמוקרטיה, ולא תוצר משבר‬ ‫בדמוקרטיה. היא מעידה על השינוי הערכי )המהפכה השקטה של אינגלהארט( של החברה‬ ‫שמתפנה לעסוק בסוגיות פוליטיות חדשות. הציבור הדמוקרטי דורש יותר, ובצדק, דווקא‬ ‫משום שהוא דמוקרטי. מי שהוביל את המחאה בישראל בקיץ האחרון, כמו בארה"ב‬ ‫בשנות ה-07 הם אנשים בעלי משאבים - )1( אינטלקט )2( וממון.‬ ‫ביקורת על גישת גיוס המשאבים: קריסת הדמוקרטיה היא עניין של זמן. אי שביעות‬ ‫הרצון תלך ותחריף עד שהדמוקרטיה כן תתפרק, וזה מוקדם מדי לשפוט את ההתנהגות‬ ‫הזו כדמוקרטית.‬ ‫ציפיות‬ ‫יכולות‬ ‫ישראל - קץ המפלגות?‬ ‫ההיסטוריה של ההתנהגות הפוליטית הפורמאלית בישראל - המפלגות‬ ‫למה מפלגות?‬ ‫1. המפלגה היא עדיין הגוף המתווך בין חברה למדינה.‬ ‫2. סיבה פורמאלית - בחירת המפלגות היא האקט הפורמאלי של ההתנהגות הפוליטית‬ ‫בישראל.‬ ‫הגדרות של מפלגה:‬ ‫1. ארגון פוליטי שמתחרה על תפיסת השלטון או השתתפות בו.‬ ‫2. מתוך חוק המפלגות: "חבר בני אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או‬ ‫חברתיות, ולהביא לידי ייצוגם בכנסת ע"י נבחרים". התוספת היא שזה מעבר לגוף פוליטי,‬ ‫הוא גם צריך להיות חוקי.‬ ‫3. גולן להט: "מפלגה היא גוף ארגוני להמשגת ולהשגת אינטרסים פוליטיים צרים באמצעות‬ ‫חוק".‬ ‫השלב הראשון הוא בירור מהן האינטרסים שלנו, ובשלב השני בוחרים צעדים כדי לקדם‬ ‫את אותם אינטרסים.‬ ‫מודל פונקציונאליסטי למפלגות בישראל‬ ‫הטענה המרכזית של ליסק היא שהמפלגות בישראל לאורך השנים נחלשו ממצב של‬ ‫מפלגות המון למפלגות שלד. ממפלגות בעלות תכנים ואידיאולוגיה, למפלגות שהן יותר‬ ‫ארגונים בירוקרטיים. ליסק טוען שעברנו ממצב של מחלוקות על בסיס אידיאולוגי‬ ‫למחלוקות על בסיס אישי.‬ ‫מבנה עכשווי (שלד)‬ ‫מבנה מקורי (המון)‬ ‫מבנה ועוצמת‬ ‫המפלגות‬ ‫בישראל‬ ‫היקף תפקוד‬ ‫רמת מיסוד‬ ‫יום שלישי 10 מאי 2102‬ ‫61:21‬ ‫צר וממוקד‬ ‫מסר מעומעם )כיום זה יתרון!(‬ ‫גמישה ומשתנה‬ ‫מפלגות שקמות לתחייה רק לקראת‬ ‫רחב ומגוון‬ ‫גבוהה ומסועפת‬ ‫סניפים פעילים לאורך זמן,‬ ‫הבחירות‬ ‫בעיקר בא לידי ביטוי במפא"י‬ ‫קהל יעד‬ ‫אליטיסטי )איכותי, אידיאולוגי( מגזרי-חברתי‬ ‫אוריינטציית פנים, עמוד שדרה אוריינטציית חוץ, פופוליזם, פגיעה‬ ‫באידיאולוגיה. השגת כוח פוליטית‬ ‫ערכי.‬ ‫לשם כוח פוליטי‬ ‫ועידה, מועצה, מרכז , מזכירות, פריימריז)החל מ-2991, מפלגת‬ ‫העבודה(, בחירה ישירה)6991(,‬ ‫לשכה )כל אלו כולם התקיימו‬ ‫סקרים‬ ‫רק במפא"י(‬ ‫תקשורתי, גיוס הון‬ ‫מקומית, הון, עצמית‬ ‫פוליטיקה תחרותית - ציבורית‬ ‫ומוחלשת‬ ‫פרסונאלי-בירוקראטי‬ ‫מפלגתית-אידיאולוגית‬ ‫פוליטיקה ממוסדת ועוצמתית‬ ‫אופן מיסוד‬ ‫כישורים‬ ‫נאמנות‬ ‫סיכום‬ ‫המשך קץ המפלגות בישראל‬ ‫היום:‬ ‫סקירה היסטורית של תהליך שקיעת המפלגות‬ ‫נתונים עדכניים לגבי דרגת שביעות הרצון מהמהערכת הפורמאלית וחוזקו של הרעיון‬ ‫הדמוקרטי‬ ‫הסברים למגמות‬ ‫יום שלישי 51 מאי 2102‬ ‫12:11‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫סקירה היסטורית של תהליך שקיעת המפלגות‬ ‫שתי סיבות טובות למה כן לדבר על התקופה שעד 8491:‬ ‫1. זו התקופה בה מרבית התנועות והמפלגות הפוליטיות נולדו והתהוו.‬ ‫2. המפלגות אז היו בעלות התפקיד האמיתי של מפלגות, מאשר תפקידן לאחר 84. התפקיד‬ ‫המקורי של תיווך בין האדם הפרטי לבין מוסדות המדינה, כמעט כל המפלגות אז עסקו‬ ‫בתחומי חיים רבים ומגוונים.‬ ‫.691-8491 - תקופת הדומיננטיות של מפא"י )צריך לזכור שמפא"י מעולם לא הייתה‬ ‫בעלת רוב בכנסת, בשנת 95 היא זוכה ל74 מנדטים, וזה השיא שלה(.‬ ‫המפלגות בתקופה זו הן עדיין רחבות וחולשות על כל תחומי החיים. רמת המיסוד שלה‬ ‫היא גבוהה ומסועפת. בתקופה הזו טיב קהל היעד מתחיל להשתנות כאשר יש הגמשה בקו‬ ‫האידיאולוגי. ב"ג רוצה לייצר "ישראלי", מכאן רעיון כור ההיתוך, והוא נכשל. מות‬ ‫פרויקט "הישראליות הממלכתית" של ב"ג. ב"ג נכשל בכך שהוא לא מפריד בין מדינה‬ ‫למפלגה. אותם אנשים מאותה מפלגה היו ראשי המשק, ראשי ההובלה המדינית,‬ ‫ההסתדרותית...‬ ‫כבר בשנות החמישים הייתה עדיפות ברורה של האינטרס הלאומי-יהודי על פני האינטרס‬ ‫המעמדית.‬ ‫.691 - עד שנות ה-.7 - תחילת הפרדות החברה והמדינה. הבנה שיש פער בין האינטרס‬ ‫הישראלי הכללי לבין האינטרס של המפלגות. המפלגות הן עדיין מפלגות המון, ממוסדות‬ ‫למשעי.‬ ‫ב-0691 מפא"י מתפרקת מבפנים סביב פרשת לבון. במשך שנים החלה ביקורת באשר למי‬ ‫אחראי על כך. בצד אחד יש את ב"ג ושמעון פרס, ומהצד השני פנחס ספיר. לבון מודח‬ ‫מהמפלגה, וב-36 ב"ג עוזב את מפא"י ומקים את רפ"י )01 מנדטים(. וקורע את המפלגה‬ ‫מבפנים. וגם מבחוץ - ב-7691 אשכול מקים מפלגת אחדות לאומית, ומצרף לממשלה את‬ ‫גח"ל ומנחם בגין. בגין מקבל לגיטימציה, לאחר שנים של אופוזיציה מוחלטת, כמעט‬ ‫נצחית.‬ ‫7791 - ואילך - המעבר ממפלגות המון למפלגות שלד. מ-77 ועד 48, הליכוד מעביר את‬ ‫מסריו הלאומיים + מהפכה כלכלית נרחבת במשק. יוצרת הבחנה סופית בין מפלגה‬ ‫למדינה, בין מדינה לחברה. המפלגות מתחילות לאבד את אחיזתן במשק - ישנם גופים‬ ‫פרטיים! כבר אין פוליטיקה בכל.. רמת המיסוד משתנה - מגבוה לנמוך, בשל שלושה‬ ‫שינויים מוסדיים:‬ ‫1. ב-97 חוק הבחירה הישירה עובר ברשויות המקומיות. פרסונליזציה בתוך המערכת.‬ ‫2. לפני הבחירות של 29, מפלגת העבודה בראשות רבין מחליטה ללכת לפריימריז. אז מפלגת‬ ‫העבודה היא היחידה שעושה את זה. חזות דמוקרטית. מ-29 ועד 59 כל המפלגות עוברות‬ ‫לפריימריז פתוח. חגיגה דמוקרטית. כל מה שקורה בין לבין פריימריז )פעילות מפלגתית‬ ‫מסורתית( כמעט מתה לגמרי.‬ ‫3. בחירות ישירות לראשות הממשלה, החל מ-69 ועד 1002.‬ ‫בשנת 0002 נעלם השסע האידיאולוגי. רוב מכריע עברו להיות אנשי מרכז. רעיון הגושים‬ ‫שהחזיק את המערכת הפוליטית במשך 03 שנה התאייד.‬ ‫נתונים:...‬ ‫0102‬ ‫93‬ ‫73‬ ‫45‬ ‫24‬ ‫42‬ ‫9002‬ ‫53‬ ‫83‬ ‫25‬ ‫04‬ ‫13‬ ‫8002‬ ‫71‬ ‫92‬ ‫94‬ ‫23‬ ‫43‬ ‫7002‬ ‫12‬ ‫33‬ ‫16‬ ‫14‬ ‫05‬ ‫6002‬ ‫34‬ ‫33‬ ‫86‬ ‫44‬ ‫04‬ ‫5002‬ ‫84‬ ‫04‬ ‫27‬ ‫75‬ ‫53‬ ‫4002‬ ‫54‬ ‫64‬ ‫97‬ ‫66‬ ‫45‬ ‫3002‬ ‫35‬ ‫25‬ ‫07‬ ‫66‬ ‫36‬ ‫אמון ברה"מ‬ ‫אמון בכנסת‬ ‫אמון בביהמ"ש‬ ‫העליון‬ ‫אמון במשטרה‬ ‫האם מצבה של‬ ‫ישראל באופן כללי‬ ‫אינו טוב‬ ‫בשום מצב אין‬ ‫להצדיק שימוש‬ ‫באלימות להשגת‬ ‫מטרות פוליטיות‬ ‫)מתכתב עם‬ ‫הקונספט של תמיכה‬ ‫ברעיון הדמוקרטי(‬ ‫מתעדכן בפוליטיקה‬ ‫כמה פעמים בשבוע‬ ‫‪(cognitive‬‬ ‫)‪mobilization‬‬ ‫יכול להשפיע על‬ ‫מדיניות הממשלה‬ ‫)‪(political efficacy‬‬ ‫לא מרוצים מתפקוד‬ ‫96‬ ‫57‬ ‫16‬ ‫47‬ ‫28‬ ‫28‬ ‫87‬ ‫28‬ ‫67‬ ‫87‬ ‫87‬ ‫28‬ ‫28‬ ‫18‬ ‫97‬ ‫78‬ ‫02‬ ‫81‬ ‫91‬ ‫42‬ ‫72‬ ‫13‬ ‫81‬ ‫02‬ ‫36‬ ‫16‬ ‫75‬ ‫66‬ ‫64‬ ‫15‬ ‫65‬ ‫94‬ ‫הדמוקרטיה‬ ‫הישראלית‬ ‫04‬ ‫93‬ ‫53‬ ‫13‬ ‫03‬ ‫34‬ ‫24‬ ‫44‬ ‫לא מסכימים‬ ‫שמנהיגים חזקים‬ ‫יכולים להועיל‬ ‫למדינה יותר מכל‬ ‫הדיונים והחוקים‬ ‫כיצד מסבירים את היחלשות המפלגות‬ ‫1. הסברים אתנו-לאומיים‬ ‫2. הסבר מוסדי )התהליכים הפורמאליים שקרו בישראל( - ברמה התיאורטית ההסברים‬ ‫האלו קרובים לגישה הפונקציונאליסטית. מדברים על הפריימריז, אשר איכזב.‬ ‫הפריימריז אמור היה להגביר את ההשתתפות הפוליטית של האזרחים. בפועל נותרה רמת‬ ‫התפקדות גבוה בלבד. אבל זו לא דמוקרטיזציה מלאה, אלא אותו ציבור מסוים התפקד‬ ‫בכמה מפלגות, פחות או יותר.‬ ‫בנוסף - ההתפקדויות האלו היו נקודתיות. הציבור הלך, הצביע, ונעלם. הגיוס לפוליטיקה‬ ‫היה לימים בלבד.‬ ‫ההבטחה השניה של הפריימריז הייתה שנוכל לראות דם חדש בפוליטיקה ~ צעירים, נשים,‬ ‫מגזרים חלשים בחברה. כאשר בודקים את הנתונים העדכניים רואים שאחוז הדם החדש‬ ‫שנכנס למערכת בכל פריימריז עומד על %71.‬ ‫הבטחה שלישית הייתה שהמחויבות של הנבחר יהיה מעתה לציבור ולא לועדה המסדרת.‬ ‫אך היא השתנה, אבל לרעה - מחויבות לבעל ההון )שאי-אפשר בלעדיו( ולקבלני הקולות.‬ ‫התהליך המוסדי השני הוא על שינוי שיטת הבחירה. זה הרס מיד את המפלגות הגדולות.‬ ‫בוחרים בחרו במועמד המועדף עליהן לראשות הממשלה, והבחירה במפלגה הייתה ערכית‬ ‫וסקטוריאלית.‬ ‫3. הסברים אידיאולוגיים - פוסט מטריאליזם. הציבור הישראלי עבר עם העולם המערבי‬ ‫תהליך של מוביליזציה קוגניטיבית, הוא יותר משכיל, יש לו צרכים חדשים ולא מספיק לו‬ ‫חוץ וביטחון. הציבור השתנה והמפלגות כבר לא רלוונטיות. יש ירידה בפעילות בפורמלית.‬ ‫4. הגישה האליטסטית - "עילית ללא ממשיכים" של יונתן שפירא. מדבר על קריסת מפא"י,‬ ‫על חילופי דורות לא מוצלחים במפא"י בין דור המייסדים לבין דור הממשיכים. זו לא‬ ‫קריסה של מערכת המפלגות, אלא של המפלגה היחידה. הדור החדש לא הוכשר להמשיך‬ ‫את דור המייסדים, הוא לא היה משכיל וממודר ממה שקורה בעולם. וכאשר דור‬ ‫המייסדים הלך לעולמו, דור ההמשך אחז במושכות ללא הכשרה מתאימה.‬ ‫שוק התקשורת בישראל עבר מהפכה החל מאמצע שנות ה-09. עד אז המערכת כללה‬ ‫בעיקר עיתונים, עיתונים מפלגתיים, רדיו, טלוויזיה חד-ערוצית. המעבר היה לטלוויזיה‬ ‫רב-ערוצית, התהוות האינטרנט על גווניו השונים, רשתות חברתיות, סלולר. התקשורת‬ ‫בעצם עברה אמריקניזציה.‬ ‫מודל טיפק"ס‬ ‫ט' - טלפוליטיקה - אין היום אפשרות לעשות פוליטיקה בלי ה‪ ,TELE‬בלי הערוצים‬ ‫התקשורתיים. החיבור בין התקשורת לפוליטיקה.‬ ‫י' - יועצים ויח"צים - בכל מערכת בחירות, החל משנות ה-09, הופיעו יועצי הפרסום.‬ ‫פ' - פרסונליזציה‬ ‫ק' - קרנבליזציה - הופכים את הפוליטיקה לבידור.‬ ‫ס' - סקרים - המון המון בלוני ניסוי פוליטיים...‬ ‫ב-9002 השקיעו המון בטיפק"ס הזה בישראל, בבחירות האחרונות.‬ ‫דן כספי ויורם פרי‬ ‫התרופפות המערכת המפלגתית - מפלגות המרכז כמקרה בוחן‬ ‫מועבר על ידי המתרגל רועי צור‬ ‫המערכת המפלגתית הישראלית מתרופפת, בדומה לשאר העולם. בניגוד לטענות של‬ ‫חוקרים מסוימים, אין איזו היערכות מחדש של הפוליטיקה הישראלית, אבל כן יש שינויים‬ ‫בדרך שבה הישראלים חושבים על הצבעה בבחירות באופן כללי.‬ ‫התרופפות של מערכת מפלגתית מאופיינת בירידה באחוזי ההצבעה, פחות מעורבות‬ ‫פוליטית פורמאלית של האזרחים, פחות חברויות במפלגות, פחות יחס לשסעים‬ ‫אידיאולוגיים עתיקים.‬ ‫זה מעניין כיוון שמאוד קשה לנהל פוליטיקה כשאנחנו לא יודעים מה הבוחרים רוצים. הם‬ ‫משנים את העדפותיהם באופן קיצוני בכל כמה שנים! ליכוד ב6002 מקבלת 21 מנדטים‬ ‫וב9002 עומדת על 72 מנדטים, ללא שניכר בה שינוי נראה לעין.‬ ‫האפשרות הסבירה היא שהמערכת הפוליטית תיערך מחדש. היערכות מחדש מתרחשת‬ ‫בד"כ לאחר סדרה של מערכות בחירות בהם יש שינויים אלקטוראליים קיצוניים אשר‬ ‫מסתיימת במערכת בחירות אחת אשר בה השיח החברתי הוא מאסיבי ומשמעותי.‬ ‫הטענה של רועי: למרות שעל פניו נראה שאנו עוברים היערכות מחדש של הפוליטיקה, אין‬ ‫לזה משמעות אמיתית.‬ ‫ניידות קולות: מצב שבו הבוחר משנה את ההצבעה שלו ממערכת בחירות אחת לאחרת.‬ ‫אפשר למדוד אותה ברמת הבוחר, ברמת המפלגות, ברמת הגוש הפוליטית )אנשים‬ ‫שעוברים מהשמאל למרכז, למשל(. ניידות הקולות לאורך ההיסטוריה הפוליטית של‬ ‫ישראל היתה כזו שירדה גם ברמת הגוש והמפלגות, אך בעיקר ברמת הפרט.שמאל היה‬ ‫שמאל, ימין היה ימין. הצבעה בבחירות לאחר 96 הייתה מאופיינת בזה שהאזרחים‬ ‫בישראל מתייחסים לשטחים כסוגייה המרכזית, הבוערת ביותר. עד אז אנשים בחרו לפי‬ ‫השיטה הפוליטית המועדפת עליהם.‬ ‫בין 76 ל77 רואים שההתנהגות הפוליטית של הישראלים מתחילה להשתנות שוב. האזרחים‬ ‫מבינים שהאגרגציה של כל מפלגות השמאל פשוט לא מספקת את הסחורה. ב-77 קמה‬ ‫מפלגת מרכז בשם ד"ש. הרעיון שלהם היה שצריך להחליף את השלטון של מפא"י. ד"ש‬ ‫מקבלת 51 מנדטים )לרוב מהמערך( ומביאה להפלת מפא"י.‬ ‫תנועת הבוחרים ממפלגה מפלגה, או מגוש לגוש, מאפשרת למערכת הפוליטית להיערך‬ ‫מחדש סביב שסע חדש. מאז ועד אוסלו אנו רואים ירידה עקבית בניידות הקולות, במקביל‬ ‫לירידה עקבית באחוזי ההצבעה. ככל שעובר הזמן, הניידות הזו עולה החל משנות ה-0002.‬ ‫האם הבחירה היא מעשה רציונאלי? ‪R=Uv-Ua=Pb-C‬‬ ‫‪ - R‬רציונאליות‬ ‫‪ - Uv‬התועלת מההצבעה‬ ‫‪ - Ua‬התועלת מהימנעות‬ ‫‪ - P‬ההסתברות שהבוחר ישפיע באופן מעשי על תוצאת הבחירות‬ ‫‪ - b‬התועלת שהפרט יקבל אם המועמד המועדף עליו ינצח‬ ‫‪ - C‬עלות הבחירה של הפרט‬ ‫‪ - D‬מעבר לתועלת שהפרט משיג הוא מרוויח עוד דברים.‬ ‫אולי הנוסחה המדויקת יותר היא‬ ‫יום שלישי 92 מאי 2102‬ ‫81:11‬ ‫‪R=Uv-Ua=Pb-C+D‬‬ ‫איך משכנעים את הבוחר?‬ ‫מימדי בחירה - ימין/שמאל‬ ‫שווקים פוליטיים‬ ‫גמישות אידיאולוגית‬ ‫משחק של 4 שלבים: לפני הבחירות, בחירות, בניית הקואליציה, תוצאות מדיניות.‬ ‫איך מחליטים למי להצביע?‬ ‫הצבעה כנה‬ ‫הצבעה טקטית/אסטרטגית‬ ‫הצבעה מסורתית‬ ‫הצבעה פרסונאלית‬ ‫הימנעות קולקטיבית‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫"הם לא נחמדים" – מחאה והתנהגות פוליטית לא פורמאלית‬ ‫בישראל‬ ‫התנהגות פוליטית בלתי פורמאלית היא כל התנהגות שהיא איננה פורמאלית, התנהגות‬ ‫פוליטית שנעשית ללא תיווך המפלגות. עצומות, שביתה, הפגנות לא חוקיות, אלימות לא‬ ‫חוקית, מאורגנת...‬ ‫המחקר של ההתנהגות הבלתי פורמאלית בישראל הגיע מאוד מאוחר. המחקר הישראלי‬ ‫בתחום עדיין נמצא בחיתוליו. עד שנות השמונים לחלוטין לא היה מחקר כזה בישראל.‬ ‫קריטריונים של יעל ישי, מתי התנהגות פוליטית לא פורמאלית תהפוך לאלימה? מתי היא‬ ‫קוראת תיגר באופן מסוכן על הדמוקרטיה?‬ ‫הפרת חוק - לא כל פעולה בלתי פורמאלית היא בהכרח מפרת חוק.‬ ‫הפרת חוק מתמשכת - אירוע שהוא לא נקודתי. ככל שהאירוע מתמשך...‬ ‫ארגון - האם המחאה היא מאורגנת או פורצת בפתאומיות?‬ ‫אידיאולוגיה - עד כמה המחאה היא אידיאולוגית )מעבר לאינטרס אינדיבידואלי, ספציפי(.‬ ‫קבוצה שלא רואה את הדמוקרטיה כבסיס אידיאולוגי.‬ ‫היסטוריה של פוליטיקת המחאה בישראל‬ ‫יום שלישי 21 יוני 2102‬ ‫42:11‬ ‫1.‬ ‫2.‬ ‫3.‬ ‫4.‬ ‫יום שלישי 91 יוני 2102‬ ‫42:11‬ ‫חזרה למבחן‬ ‫גישות תיאורטיות לניתוח התנהגות פוליטית / יחסי חברה ומדינה‬ ‫1. דמוקרטיה אליטיסטית. בני אדם אינם שווים ביסודם. מי שבעל יכולת לנהל את‬ ‫הדמוקרטיה זו אליטה מצומצמת ומוכשרת. זוהי גישה שבאופן מהותי היא‬ ‫קונפליקטואלית - לאליטות שונות יש אינטרסים שונים, טבעי שיהיה מאבק בחברה. גישה‬ ‫כזו לא תתפלא למצוא שיש מתחים בתוך החברה. את מי הסדר הקיים משרת? סדר מעיד‬ ‫על ניצחון זמני של אליטה אחת על אחרת.‬ ‫ניתוח המחאה האחרונה בקיץ בעיניים של אליטיסטיים יטען שמאחורי המחאה האחרונה‬ ‫עומדים בעל אינטרסים מהשמאל שרוצים לנגח את ההנהגה הימנית של ביבי. זה עלה‬ ‫בהרצאה של איציק שמולי כאשר זימנו אותו למשרד רה"מ וניסו לשחד אותו, לקנות אותו‬ ‫)את האינטרס האישי שלו(, את האליטה, כדי להפיל את כל התנועה.‬ ‫2. גישת עומס היתר. גישה פונקציונאליסטית. נקודת הניתוח היא המערכת ולא האדם‬ ‫הפרטי. מושגי יסוד - מרכז ופריפריה, היגוי והכרעה. מערכת מתפקדת היא כזו שמסוגלת‬ ‫להוביל את החברה ולקבל החלטות, חסר של שני אלו מצביע על מערכת שאינה מתפקדת.‬ ‫המערכת היא קיברנטית נטולת אינטרסים אישיים, למעט אינטרס אחד - הישרדות עצמית‬ ‫של המערכת. היא לא אמורה לקדם קבוצה מסוימת, תרבות מסוימת או אידיאולוגיה‬ ‫מסוימת.‬ ‫בגישה זו תמיד יש "משבר", כאשר יש ריבוי תביעות מהמערכת, ומתחיל תהליך הדרגתי‬ ‫של עומס יתר.‬ ‫3. משבר הלגיטימציה / האברמאס - כל חברה דמוקרטית כוללת בתוכה סתירה פנימית‬ ‫בלתי ניתנת לאיחוי בין האתוס של הדמוקרטיה השוויונית שלכאורה מחייבת את כל‬ ‫האזרחים. מצד שני זהו המשטר הכי לא שוויני כיוון שהדמוקרטיה משרתת את בעלי‬ ‫אמצעי הייצור.‬ ‫ש"ס פרצה למודעות על הכרטיס העדתי על אף שהיא יועדה לקדם שכבה במעמד‬ ‫סוציואקונומי נמוך. כאילו הטיקט הכלכלי לא עובד בחברה הישראלית ויש צורך לתפוס‬ ‫כותרות באמצעות טיקט אחר. כך מסתירים את הדיון הכלכלי כיוון שהתודעה היא כוזבת‬ ‫בתחום הכלכלי.‬ ‫4. גישה פוסט מטריאליסטית - האם זו גישה קונצנזואלית או קונפליקטואלית?‬
Fly UP