‫נושאים נבחרים בהבנת הקהילה היהודית בארה"ב‬ ‫יהודי ארה"ב טוענים שאמריקה היא שונה, היא שונה ממציאות החיים שהיתה להם בעולם הישן.‬ ‫כדי להבין במה אמריקה שונה יש להבין את מאפייני היהודים באירופה )מקום המוצא של רוב‬ ‫המהגרים(:‬ ‫המצב באירופה נחלק לשתי תקופות האחת לפני קבלת האמניסיפציה והשניה לאחר קבלת‬ ‫האמניסיפציה. השנה בה חלה נקודת הציון בצרפת היא 1971.‬ ‫לפני האמניסיפציה היהודים נחשבו כנוכרים, תמורת תשלומי מסים מיוחדים הם יכלו לשבת במקום‬ ‫והדבר ניתן באמצעות הרשעה/מסמך שנתן השליט לקבוצה כולה.‬ ‫באותה תקופה היהודים היו זקוקים לתיווך עם השליט וזה אומר שיש להם צורך במסגרת מוסדית‬ ‫ארגונית – ועד קהילה, יהודי החצר, ועד ארבע הארצות וכו'. יש מערכת של פיקוח חברתי – פרנסים,‬ ‫וכמו כן, סמכותו של הרב היא גדולה.‬ ‫כאשר ניתנת האמניסיפציה ליהודים, היא ניתנת להם כיחידים ולא כקבוצה כלומר לאחר קבלת‬ ‫האמניסיפציה היהודי אינו נזקק יותר לקהילתיות כדי לחיות באירופה, זה הופך להיות עניין וולנטרי,‬ ‫יש כמובן תהליכים נוספים כמו חילון, תיעוש המפוררים את המוסדות האוטונומיים. היהודים אומנם‬ ‫מקבלים את הזכות להיות אזרח אבל יש להם קושי לממש את זה, הם אינם מצליחים להיות אזרחים‬ ‫מלאים משום שבאירופה יש מסורת מושרשת אנטי יהודית.‬ ‫מקורות לתחיית היהודים:‬ ‫מקורות דתיים – היהודים הם רוצחי האל. וגם, כתוצאה מהעלייה של הלאומיות החדשה ניסיון‬ ‫העמים להגדיר עצמם. הלאומיות הזו מבוססת על מרכיבים אורגניים )היסטוריים( קבוצה שחיה מאות‬ ‫שנים במקום מסוים וקשה להם לחיות במקום אחר.‬ ‫יש מספר תגובות בעולם היהודי למציאות הזו - לאמניסיפציה – איך אפשר לקיים חיים יהודים‬ ‫בחברה המודרנית?‬ ‫ראשית, יש תגובה מסתגרת של האולטרא אורתודוקסית )חרדית( שמוותרים על המותרות של‬ ‫המדינה כדי שלא יגרמו להתבוללות, הם רואים בזה איום.‬ ‫תגובה שניה - סוציאליזם – כלומר, יש חולניים בחברה האנושית, יש מאבק בין מנצלים למנוצלים‬ ‫ולכן יש לעשות מהפכה יש לבטל את הסדר החברתי הקיים בכלל זה את הדת, לבטל את המעמדות,‬ ‫לאחר המהפכה תצמח חברה אל-מעמדית, חברה שוויונית. יהודים רבים נהרו אחרי גישה זו.‬ ‫לאומיות – תגובה זו יונקת משתי תפיסות התפיסה האנטישמית אין לנו שום סיכוי להשתלב בחברה‬ ‫האירופאית )אוטו-אמניסיפציה( הציונות אמרה לעשות זאת בארץ ישראל, מצד שני יש חיקוי של רעיון‬ ‫לאומי שמדינות אירופה אימצו אותו הם בחרו להגדיר עצמם כקבוצה לאומית נפרדת כך שאין צורך‬ ‫לעזוב את המדינות בהם אנו חיים.‬ ‫1‬ ‫תנועת ההשכלה – מנדלסון, "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך" השאיפה להיות אזרח המדינה‬ ‫)תפיסה אוניברסלית( ובתחום הפרטי לשמור על היהדות. כלומר שהיהדות אינה יכולה להיות‬ ‫מסתגרת אלה צריך להתאים אותה למציאות המודרנית )צריך לעשות רפורמה(. להגדיר את עצמנו‬ ‫כעם זו בעיה משום שזה מבדיל אותנו, אנחנו גרמנים, צרפתים אבל בני דת משה.‬ ‫ההתבוללות – היהדות היא מגבלה/נכות אין לנו אפשרות לחיות בעולם המודרני תוך שמירה על‬ ‫הייחוד שלנו ולכן צריך לצאת מהיהדות אם ע"י יציאה מהקהילה לחיות חיים חילוניים או ע"י המרת‬ ‫הדת. היו כאלה שהגיעו למצב של אובדנות/התאבדות.‬ ‫ההגירה – אי אפשר לחיות באירופה, ולהמשיך להיות יהודים ולכן הפתרון היחיד הוא לצאת ולעבור‬ ‫למקום אחר, העם היהודי הוא עם נודד, ההגירה הגדולה מגיעה בסופו של דבר לארה"ב. בארה"ב‬ ‫מגלים המהגרים היהודים את ההבדל הגדול הם מוצאים את החופש / החירות הם הופכים מיד‬ ‫לאזרחים ואינם תלויים בדבר, הם אזרחים מתוקף החוקה האמריקאית. כאשר הם נכנסים לארה"ב‬ ‫אף אחד לא שואל אותם מה היא דתם, החירות מהוגנת בחוקה משנת 7871, חוקה מתקדמת שיש‬ ‫בה הפרדת רשויות, החוקה מאמצת את כל האידיאלים שהם לא יכלו לאמץ בעולם הישן. יש הפרדה‬ ‫של רשויות, ממשלה, כנסת ובתי משפט, יש גם ביזור של רשויות שלטון מרכזי ושלטון של כל מדינה.‬ ‫החירות כלולה בעיקר בתוספת הראשונה לחוקה כלומר כל 01 הסעיפים הראשונים הם בעצם מקשה‬ ‫אחת שמהווה את זכויות האזרח – האזרח מול המדינה. הקונגרס לא יחוקק שום חוק ביחס לפולחן,‬ ‫לא יגביל את חופש העיתונות, ולא את זכות העם להתאסף על מנת לקיים דת מסוימת. יש הפרדה‬ ‫של דת ומדינה, ואסור להגביל את חופש הפולחן של היחיד – ליהודים זו מהפכה, מה גם שבנוסף הם‬ ‫מקבלים את האזרחות בצורה אוטומטית.‬ ‫המהגרים מגלים בארה"ב:‬ ‫החירות – נחשב לדבר החשוב ביותר בארה"ב.‬ ‫הפלורליזם – ארה"ב מעודדת פלורליזם בהתחלה מדובר על ריבוי במישור הדתי, צריך להבטיח שכל‬ ‫אחד יוכל לעבוד את אלוהיו בדרכו. לראשונה היהודים מקימים בתי כנסת, הם מזמינים נוצרים, יש‬ ‫נוצרים שתורמים להקמת בתי כנסת וכו'.‬ ‫בהמשך מתפתח הפלורליזם החברתי - אפשר ורצוי לשמור על הייחוד האתני הקבוצתי אין בכך‬ ‫סתירה לאמריקאיות. כל קבוצה תוכל לתרום ולהעשיר את החברה האמריקאית מהרעיונות המיוחדים‬ ‫שלה.‬ ‫הוולנטריזם – כלומר, ההשתייכות מתוך בחירה, העדתיות החופשית, ההתארגנות היא וולנטרית,‬ ‫ההשתייכות היא לא אוטומטית, האדם חייב לעשות מעשה והמדינה לא מתערבת בנושא. זה מעודד‬ ‫זרמים שונים ביהדות קונסרבטיבים, רפורמים האורתודוקסים תמיד היו מיעוט בארה"ב.‬ ‫אינדיווידואלייזם – אחד האתוסים האמריקאים, הדגש הוא על היחיד, מופיע בהצהרת העצמאות של‬ ‫האמריקאים "לכל אזרח הזכות להשיג את האושר". יש דגש על היוזמה החופשית, האדם אינו נמדד‬ ‫עפ"י שיוכו אלה עפ"י הישגיו, יש פה גם גישה פרוטסטנטית שאומרת איך אדם ידע שהוא נבחר - הוא‬ ‫2‬ ‫נמדד בהצלחה וזה מעודד את התרומה לקהילה וההצלחה העסקית. ליהודים זה טוב כי הם יודעים‬ ‫לעשות כסף.‬ ‫אתניות – תת-חברות, קבוצת אנשים בעלי רקע משותף תרבותי, דתי, לאומי או גזעי המקיימים קשר‬ ‫גומלין במסגרת חברת הרוב.‬ ‫אסימולציה - יש שני שלבים של אסימולציה )כניסה לחברת הרוב(‬ ‫שלב ראשון, אסימולציה התנהגותית )אקולטורציה( שלב שבו מאמצים את דפוסי ההתנהגות של‬ ‫חברת הרוב )מורידים את הזקן, במקום לדבר יידיש מדברים אנגלית וכו'(.‬ ‫שלב שני, אסימולציה חברתית )אסטרוקטורלית( הכוונה לכך שהיהודים נכנסים לקליקות חברתיות,‬ ‫לקבוצות שאינן יהודיות.‬ ‫השיא של האסימולציה – נישואיי תערובות – אין גיור של הצד הלא יהודי.‬ ‫ארה"ב היא חברה של מהגרים כלומר יש בה מאפיינים מיוחדים, זוהי חברה דינמית שמשנה את‬ ‫פניה מבחינת ההרכב של המהגרים, יש כאן קושי בהגדרה, קשה להגדיר מיהו יהודי ועוד יותר קשה‬ ‫להגדיר מיהו אמריקאי.‬ ‫פלורליזם תרבותי – הערכים האמריקאים שנמצאים בקונסנזוס הם ערכים מופשטים שכל אחד יכול‬ ‫להזדהות איתו כמו דמוקרטיה אבל באותה מידה גם אפשר לשמור על ייחוד אתני.‬ ‫כיצד ניתן להגדיר מיהו יהודי בארה"ב?‬ ‫הגדרה הלכתית ליהודי אמריקאי – "חוק השבות אומר שיהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה, או התגייר‬ ‫ואינו בן דת אחרת".‬ ‫בארה"ב חוק השבות לא יעזור כי אין רישום, יש את מידת הוולנטריות של היהודי להגדיר עצמו‬ ‫ולהתנהג כיהודי.‬ ‫בעניין זה יש את החלוקה למישורים:‬ ‫במישור הקוגניטיבי – עד כמה היהודי מזהה עצמו מבחינה רציונלית.‬ ‫במישור האפקטיבי/הרגשי – מה מושך אותו ומה דוחה אותו.‬ ‫במישור ההתנהגותי – עד כמה הוא מקיים את כל הנורמות והערכים של הקבוצה.‬ ‫יש זיקה לתת תרבויות אחרות – יהודי-אמריקאי – ההזדהות היא גם בהקשר היהודי וגם בהקשר‬ ‫האמריקאי.‬ ‫יש קושי לדעת כמה יהודים יש בארה"ב – מה שעושים זה מספר דברים:‬ ‫עושים הצלבה של הרבה נתונים – נתונים של המשרד הממשלתי באמריקאי עד 0891 הנפקד נשאל‬ ‫היכן הוא נולד והיכן נולדו הוריו משנת 0891 התחילו לשאול שאלה על הזהות האתנית. בנוסף,‬ ‫בודקים נתונים של שלטונות ההגירה כמה אנשים נכנסו בשנה מסוימת ואז הולכים לקהילת המוצא‬ ‫רוסיה, גרמניה וכו' ובודקים כמה יהודים יצאו מהקהילות באותה תקופה.‬ ‫3‬ ‫מפיצים שאלוני מחקר מטעם יחידים או קבוצות. המחקרים הגדולים הם של הפדרציה היהודית, אחד‬ ‫נעשה בשנת 0791, השני בשנת 0991 והשלישי נעשה בשנת 0002 אבל עדיין אין את התוצאות שלו‬ ‫המחקרים נקראים ‪.NJPS‬‬ ‫המחקר הוא הבסיס להערכה של מספר היהודים בארה"ב. נמצא שבשנת 8991 ישנם‬ ‫כ- 000,140,6 יהודים שהם כ- %3.2 מהאוכלוסייה האמריקאית.‬ ‫נתון דמוגרפי הוא ביטוי של תהליך, היהודים בארה"ב נמצאים בתנועה מאזור צפון מזרח ארה"ב‬ ‫לדרום מערב כלומר יש פיזור אוכלוסין שכמובן יש לו הרבה השלכות על החינוך, בבתי ספר, בבתי‬ ‫כנסת וכו'.‬ ‫עפ"י הנתונים של שנת 8991 יש בקליפורניה 000,769 יהודים. בפלורידה יש כיום 000,826 יהודים.‬ ‫בניו יורק רבתי יש את המספר הגדול ביותר של יהודים קרוב ל- 2 מיליון, הקהילה היהודית הולכת‬ ‫ומשגשגת.‬ ‫היהודים בארה"ב מתחלקים לפי גלי ההגירה:‬ ‫הגל הראשון – קבוצה מאוד קטנה שחייה בארה"ב בזמן הקמת המדינה רובם היו ממוצא ספרדי‬ ‫פורטוגזי, יהודים שהגיעו בתקופה הקולוניאלית, ועלו צפונה.‬ ‫בשנת 6771 יש בארה"ב כ- 005,2 יהודים, בשנת 0281 יש בארה"ב כ- 000,4 יהודים, בתקופה זו‬ ‫יש גם הגירה של יהודים ממוצא אשכנזי.‬ ‫הגל השני - בשנות ה- 02 של המאה ה- 91 שנמשך עד שנת 0881 יש הגירה של יהודים ממוצא‬ ‫גרמני. בשנת 0881 יש בארה"ב כ- 082 אלף יהודים.‬ ‫עד שנת 0191 הגיעו לארה"ב כ- 012 אלף מהגרים מגרמניה. הגירה זו היא מיוחדת מאוד עם‬ ‫מאפיינים שונים, היהודים מגיעים מהנסיכויות של גרמניה כתוצאה מרדיפות, מפגיעה במעמד החוקי‬ ‫שלהם, יש להם מגבלות שנות והם רואים שמצד אחד יש את המצב הקשה ומצד שני יש את אמריקה‬ ‫שהמצב שם נפלא יש שם את החירות והחופש לו הם מייחלים.‬ ‫בגל זה של עלייה מגיעים אנשים צעירים, בודדים, ככל שהם מצליחים יש להם את היכולת להביא את‬ ‫שאר בני המשפחה.‬ ‫התקופה היא תקופה של כיבוש הספר, גם היהודים משתלבים בתהליך הזה של כיבוש הספר,‬ ‫היהודים פותחים חנויות, הם נכנסים לתוך היבשת הם מקימים קהילות, הם באים ממקומות שאין‬ ‫בהם מסורת והם יכולים במקום החדש לקבוע את הכללים וזה אומר שהדבר נעשה בצורה‬ ‫דמוקרטית, הם אלה שכותבים את החוקה, ממנים בעלי תפקידים, אין רבנים רשמיים שיכולים להנהיג‬ ‫אותם ולכן מי שיודע הכי הרבה הוא בעצם המנהיג והוא זה המשפיע, מכאן בעצם מתחילים הזרעים‬ ‫של הקהילה הרפורמית.‬ ‫במשך הזמן מגיעים אינטלקטואלים שמביאים את המסורת הרפורמית מגרמניה. הם כותבים את‬ ‫האני מאמין של הרפורמה, זוהי קהילה מאוד מצליחה וקהילה שמאוד רוצה להשתלב באמריקה. כמו‬ ‫4‬ ‫כן, היא קבוצה מאוד חזקה, מבחינה סוציו-אקונומית הם משתייכים לקבוצת המעמד הבינוני-גבוהה.‬ ‫הם אלו שיחזיקו את הכסף שיכול לגלגל את התיעוש והכלכלה.‬ ‫הגל השלישי והגדול ביותר – משנת 0881 מתגברת הגירה של יהודים ממזרח אירופה בעיקר אזור‬ ‫שנקרא תחום המושב, יש מגבלה על היהודים בתחום המושב ההגבלות גורמות ללחץ דמוגרפי עצום,‬ ‫האוכלוסייה היהודית גדלה מאוד יש בעצם מצב של רעב ואז מתחיל תהליך ההגירה הגדול מתחום‬ ‫המושב למערב ומשם לארה"ב. הגירה של משפחות עניות, משפחות מסורתיות הם מגיעים לארה"ב.‬ ‫בשלב הזה בארה"ב גדל מאוד העיור והתיעוש יש צורך בידיים עובדות רוב היהודים מצטופפים‬ ‫בעיקר במרכזי הערים ושם הם מקימים מעין גטאות – דוגמה, דרום מנהטן בעתיד ניו יורק.‬ ‫היהודים מגיעים במספרים גדולים מאוד בשנת 0291 יש כ- 4 מיליון יהודים בארה"ב, דבר היוצר מצב‬ ‫חדש בקהילה היהודית. הגרמנים כפר הפכו להיות אמריקאים והנה באים הרוסים, השונים מבחינה‬ ‫מנטלית, הגרמנים מנסים לעצור ולרסן את ההגירה כשהם מבינים בסופו של דבר שהדבר אינו‬ ‫אפשרי.‬ ‫מספר מאפיינים להגירה:‬ ‫♦ ההגירה היא חד צדדית, מתוך מטרה להשתקע בארה"ב.‬ ‫♦ משפחה רחבה ייצוג גבוה של ילדים ומבוגרים.‬ ‫♦ היהודים מגיעים עם הכרת תודה לארץ הקליטה, יש הזהות של היהודי עם אמריקה, אמריקה‬ ‫קיבלה אותם, פתחה בפניהם את השערים ולכן הם מרגישים תחושה עמוקה של נאמנות וגם רצון‬ ‫להתקדם ולהשתלב בחברה.‬ ‫♦ הקבוצה היהודית כקבוצה אתנית היא המצליחה ביותר, שיעור גבוהה של בוגרי אוניברסיטאות,‬ ‫השתייכות למעמד הבינוני.‬ ‫♦ השאיפה של ההורים שהילדים לא יעסקו במקצועות שהם עוסקים, ולכן הם עובדים קשה,‬ ‫חוסכים כסף והכל למען הילדים – והילדים באמת מצליחים.‬ ‫♦ ליהודים יש זיכרון קולקטיבי משותף, הגורל היהודי, הזיכרון היהודי ישחק תפקיד חשוב. זה יבוא‬ ‫לידי ביטוי במקומות העבודה בעיקר בתחום ההלבשה, נישואים פנימיים והקמה של המון מוסדות‬ ‫קהילתיים.‬ ‫ההגירה מאוד גדולה והיא שגרמה להיערך מחדש מבחינה ארגונית, אחד המוסדות החשובים, הוא‬ ‫מוסד של אותם אנשים מאותה עיר מוצא.‬ ‫5‬ ‫מבוא‬ ‫יונתן סרנה )4991(, "אתגרים מבניים להמשכיות יהודית"‬ ‫סרנה מביא סקירה מנקודת מבט רטרוספקטיבית )ראיה לאחור(. דרך ההתבוננות שלו אנו נקבל‬ ‫תמונה על הבעיות שמאתגרות את היהודים במשך השנים.‬ ‫הוא אומר כי בעבר דיברו על “‪) ”Jewish Survivalist‬שרידות יהודית(, כלומר איך לקיים את היהדות‬ ‫כמיעוט בחברת האמריקאים, גם להשתלב בחברה וגם לשמור על הייחוד כיהודים.‬ ‫בשנות ה- 09 מדברים על “‪) ”Jewish Continuity‬המשכיות(, יש תהליך של התבוללות והשאלה היא‬ ‫האם יש בכלל מישהו שימשיך את הדרך, ואם מדברים על בעיה של המשכיות, מה היא המסקנה‬ ‫לגבי האידיאולוגיות היהודיות שקמו במהלך השנים – יכול להיות שיש בעיה משום שאף אחת מהן לא‬ ‫נתנה מענה לבעיית ההמשכיות, אף אחת לא היתה מספיק דומיננטית, כדי שהיהודים ירצו להמשיך‬ ‫את המסורת.‬ ‫מספר אסטרטגיות:‬ ‫1. הקמת חברה היסטורית )שנות ה- 09 של המאה ה- 91(, תפקידה לחקור את ההיסטוריה‬ ‫היהודית במטרה לפאר אותה, ניסיון ליצור זהות יהודית בהתקשרות עם העבר היהודי.‬ ‫2. החינוך היהודי – החל מהמסגרות של החדר, תלמוד תורה, ועד בתיה"ס של יום א' בתי‬ ‫הספר הרפורמיים.‬ ‫3. שימור השפה – מסגרות שרצו לשמר את השפה – היידיש והעברית.‬ ‫4. בתי הכנסת – מקום ריכוז של היהודים, מקום בו משמרים את המסורת.‬ ‫5. התנועה הציונית – אידיאולוגיה לאומית.‬ ‫6. רעיון האתניות הלאומית.‬ ‫כל הקבוצות האלו לא נתנו פתרון לבעיה של המשכיות יהודית.‬ ‫סרנה מונה מספר סיבות שמונעות פתרון וטיפול בסוגיית ההמשכיות:‬ ‫♦ בעיית הקיטוע וההתפצלות – יש ריבוי של קבוצות בעלות אינטרסים שונים – הגישה‬ ‫הפלורליסטית.‬ ‫♦ בעיה כספית – חוסר במשאבים, חוסר בכסף למימון כל הרעיונות של המשכיות יהודית.‬ ‫מתח‬ ‫♦ בעיה פוליטית, תוצאה של מתחים בתוך הקהילה היהודית בין האידיאולוגיות השונות.‬ ‫בין המסורת האורתודוקסית לרפורמה, בין האחדות לפלורליזם, בין ההתבוללות לזהות היהודית.‬ ‫סרנה טוען שלא הכל שלילי, ישנם גם יתרונות, "לא מניחים את כל הביצים בסל אחד". כלומר, אין‬ ‫פתרון פלא, דווקא מגוון של אסטרטגיות מאפשרות להגיע למגזרים יותר רחבים באוכלוסייה‬ ‫היהודית.‬ ‫סרנה מציג את הפרדוקס – ההמשכיות היהודית בארה"ב מובטחת בזכותן של תנועות הדוגלות באי‬ ‫המשכיות ובחוסר הרמוניה, דווקא העימות בין האידיאולוגיות מאחד את הקהילה.‬ ‫6‬ ‫קונסנזוס של רעיון אחד מהווה גורם מרדים, גורם לכך שאף אחד לא ייקח אחריות. המאבק גורם לכך‬ ‫שכל קבוצה תנסה למצוא את הפתרון וכל קבוצה תנסה לשמור על הייחוד שלה. לדוגמה:‬ ‫1. מחלוקת בין הרפורמה לציונות – הרפורמה )מיוחסת להגירה הגרמנית( ראתה ברעיון הלאומי‬ ‫סכנה משום שהוא יסוד מבדיל, והגרמנים לא רצו להיות יהודים הם רצו להיות אמריקאים. בתוך‬ ‫המאבק הזה הרפורמה התעצבה והתחזקה וכך קמו הרבה קהילות רפורמיות.‬ ‫2. בית הספר היהודי היומי – במשך תקופה ארוכה היהודים היו בעד ביה"ס ציבורי משום שהוא‬ ‫הדגיש את הכלל, את השוויון, ובנוסף הוא לימד את הילדים להיות אמריקאים. היהודים‬ ‫האורתודוקסים רוצים להקים מוסדות חינוך נפרדים וכאן עולה החשש מבדלנות, המאבק בין שתי‬ ‫המסגרות גרם לחיזוק בתיה"ס היומיים ולחיזוק המסגרות החילופיות המשלימות של ביה"ס‬ ‫הציבורי.‬ ‫3. אתניות והשינויים שחלו בה – סרנה עושה הבחנה בין יהדות לבין יהודיות.‬ ‫יהדות – זוהי אידיאולוגיה, ההלכה היהודית.‬ ‫יהודיות – תחושה, הרגשה של שייכות לקבוצה היהודית.‬ ‫סרנה מקשר בין יהודיות לאתניות בכך שבמונח אתניות יש כל מיני ערכים שהיהודים בוחרים‬ ‫בהם. אבל משהו קורה לרעיון של האתניות, בעבר היהודים סברו שהאתניות הוא רעיון יציב שהוא‬ ‫מוטבע ביהודים, שהוא עובר מדור לדור אבל הרעיון של האתניות מותקף לאחרונה משתי חזיתות:‬ ‫1. חזית אחת, החברה הכללית, החברה הלא יהודית שמבקרת את היהודים כקטגוריה‬ ‫אתנית נפרדת )היהודים הם תת-קטגוריה של זכרים/נקבות לבנים( ולכן אין הצדקה שהם‬ ‫יגדירו עצמם כקבוצה אתנית נפרדת.‬ ‫2. חזית שניה, החזית הפנים יהודית – יש חילוף של רעיון מה שהיה ‪ descent‬הופך‬ ‫ל- ‪ .consent‬בעבר היהודים הגדירו עצמם עפ"י המוצא )יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה(. כיום‬ ‫היהודים מגדירים עצמם לפי בחירה עפ"י הסכמה. אם בעבר היינו העם הנבחר )מונח פסיבי( הרי‬ ‫שכיום היהודים הם עם בוחר הוא בוחר להיות יהודי.‬ ‫אם מקשרים את זה למושג המשכיות – כיום כל אחד יכול להיות יהודי.‬ ‫יש גם בעיה של התוכן היהודי, כלומר, אם הכל ניתן לבחירה אז אפשר לשנות את הערכים‬ ‫היהודים. ובראיה לעתיד, העתיד תלוי ברצון של האנשים לקיים את היהדות, ברצון של האנשים‬ ‫לשמור על הייחוד היהודי.‬ ‫המסקנה – ההמשכיות היהודית איננה דטרמיניסטית )לא ניתן לשינוי( במובן הביולוגי. אלה זה‬ ‫תלוי בבחירה של הדור הבא, וכך גם לגבי התוכן של הזהות היהודית.‬ ‫רקע היסטורי‬ ‫תזות של אנשים שמסבירים מה עבר על המהגרים במעבר מהעולם הישן לעולם החדש.‬ ‫את הרקע ההיסטורי נבחן בעזרת שתי נקודות מבט האחת של בן הלפרן והשניה של צ'רלס זילברמן.‬ ‫7‬ ‫בן הלפרן, "אמריקה היא שונה"‬ ‫בן הלפרן הוא יהודי ציוני, שבצעירותו היה חבר פעיל בתנועת הציונות האמריקאית שימש כמזכיר‬ ‫בתנועת החלוץ, לאחר מכן הוא עלה לארץ חי מספר שנים בגבעת ברנר וחזר לארה"ב.‬ ‫בן הלפרן כתב סדרה של מאמרים והוא פרסם אותם כספר באמצע שנות ה- 05. שם הספר – "יהודי‬ ‫אמריקאי – ניתוח ציוני". בן הלפרן מתאר מנקודת מבט אישית, תהליכים מסוימים הוא לא כותב‬ ‫כתיבה מדעית אובייקטיבית.‬ ‫הפרק הראשון בספרו נקרא – "אמריקה היא שונה"‬ ‫הוא אומר שיש שני תנאים שנטעו ביהודי ארה"ב תחושה מועצמת של ייחוד גורל וייעוד.‬ ‫ייחוד גורל – לאחר השואה יהדות ארה"ב היא הגדולה ביותר בגולה, ולכן יש לה תחושת אחריות‬ ‫ליהודים בתפוצות.‬ ‫ייעוד – קשור לתהליכים שהיו במלחמת העולם השניה, עלייתה של ארה"ב כמעצמה עולמית. יהודי‬ ‫ארה"ב רואים עצמם כאמריקאים הנמצאים בצד המנצח ועל כן הם ראויים להיות מושא לחיקוי.‬ ‫בשנת 5591 יהודי ארה"ב חוגגים 003 שנה לישוב היהודי בארה"ב, כאשר נקודת הציון ההתחלתית‬ ‫היא בשנת 4561 עם הקמת בית הכנסת "שארית ישראל".‬ ‫לדעת היהודים אמריקה שונה מכמה סיבות:‬ ‫1. כאן באמריקה לא יכולה להיות שואה – "כאן לא תבוא שואה היטלרית". אין סכנת קיום פיזי‬ ‫ליהודי ארה"ב.‬ ‫2. אין בארה"ב תרבות אתנית דומיננטית, יש תרבות משולבת שגם היהודים יכולים להשתלב‬ ‫ולתרום.‬ ‫3. היהודים מרגישים שאמריקה איננה גולה, אמריקה היא בתינו, הם מרגישים תחושת ביטחון‬ ‫ואין להם שום רצון לחזור לארץ ישראל. הם מבטלים את המונח הדתי – גלות ומשתמשים במונח‬ ‫– תפוצה.‬ ‫בן הלפרן טוען שאמריקה שונה אבל מסיבה אחרת:‬ ‫יהדות אמריקה היא הצעירה ביותר מכל יהדות אחרת למעט מדינת ישראל כלומר הוא מערער על‬ ‫הציון של 003 שנה. לדעתו היא התחילה הרבה יותר מאוחר משום שמבחינתו היסטוריה ממשית של‬ ‫עם היא תוצאה של מאמץ יוצר, רציונלי, חופשי ולא היסטוריה סבילה, כלומר, זו הטענה הציונית‬ ‫הקלאסית.‬ ‫העם היהודי עם החורבן למעשה יצא מההיסטוריה ובכל התקופה שבו הוא היה בגלות אינה קיימת‬ ‫משום שבתקופה זו היהודים היו סבילים. רק כאשר הגיעה הציונות היא זו שהחזירה את היהודים‬ ‫להיסטוריה.‬ ‫8‬ ‫כל מה שקרה ליהודים בגלות היה נתון לרצונם של הגויים שבתוכם חיו היהודים. לדעתו היסטוריה‬ ‫קוראת כאשר העם לוקח אחריות על חיו ולכן הציונות עושה היסטוריה משום שהיא עושה מעשה,‬ ‫היא מנסה להחזיר את היהודים לארץ ישראל.‬ ‫לדעתו ההיסטוריה מתחילה בארה"ב כאשר הרפורמים מתחילים להקים את המוסדות והארגונים‬ ‫שלהם הוא מדבר על שנת 4281 עם הקמת בית הכנסת הרפורמי הראשון. מכאן ואילך לדעתו אפשר‬ ‫לדבר על היסטוריה יהודית בארה"ב. )כאשר אתה מנסה לשנות את מצבך כאן מתחיל להתרחש‬ ‫השינוי(.‬ ‫לאחר מכן הוא מנסה לתאר את ההבדל בין התפתחות הקהילה באירופה למציאות האמריקאית, הוא‬ ‫אומר שההיסטוריה האמיתית מתחילה רק לאחר פתרון הבעיה המכרעת של היהודים בעולם המודרני‬ ‫שהיא – האמניסיפציה – כל עוד אין אמניסיפציה היהודים הם סבילים, כאשר יש אמניסיפציה יש להם‬ ‫זכות להחליט על גורלם.‬ ‫בארה"ב לעומת זאת היהודים נמצאים במצב של פוסט-אמניסיפציה, כלומר, מצב שלאחר קבלת‬ ‫האמניסיפציה. החרות בארה"ב נתונה מתוקף החוקה, היהודי לא צריך להיאבק על מנת לקבל‬ ‫אזרחות.‬ ‫באירופה בגלל שהיהודים נאבקו לקבל אמניסיפציה קמו גם אידיאולוגיות שונות, תגובות לאמניסיפציה‬ ‫כמו האולטרא אורתודוקסים, הרפורמים וכו'. דבר שלא קרה בארה"ב משום שבארה"ב החירות היתה‬ ‫נתונה.‬ ‫בהבדלים המשמעותיים בין אירופה לארה"ב יש שני ממדים של הבעיה היהודית בגולה:‬ ‫1. אנטישמיות – אתה זר ואתה נדחה ע"י החברה.‬ ‫2. התבוללות – כאשר החברה מקבלת אותך בתנאי שתשלם את מחיר הזהות היהודית.‬ ‫מצד אחד, יש קבוצות שרוצות להכחיד אותנו, שמאשימות אותנו ברצח אל ועל כן צריך להשפיל את‬ ‫היהודים. ומצד שני, כאשר החברה הזרה מוכנה לקבל את היהודים יש להם בעיה להמשיך ולשמור‬ ‫על הייחוד שלהם.‬ ‫הטענה של הלפרן שבשני הממדים יש הבדלים בין היהודים באירופה ליהודים בארה"ב:‬ ‫האנטישמיות באירופה גם השאלה של האנטישמיות וגם השאלה של האמניסיפציה קשורות‬ ‫למשברים מהפכנים בתחום הלאומי, זה חלק מהמאבק של הקבוצות השונות באירופה. יש תנועות‬ ‫ליברליות שתובעות שוויון יהודי כחלק ממצעם, כך גם האנטישמיות היא חלק ממצעם של הקבוצות‬ ‫השמרניות שמתנגדות לאמניסיפציה, בגלל שהיהודים נמצאים בתוך המאבק הלאומי גם העוצמות של‬ ‫העימות הם גדולים באירופה, האנטישמיות היא ממוסדת, היא מנווטת ע"י השלטון כדי לפרוק‬ ‫מתחים, יש בה שימוש פוליטי. לאנטישמיות יש שורשים נוצריים ארוכים, היא אלימה – פיזית - יש‬ ‫פרעות, עלילות דם וכו'. יש לה גם ממד מודרני – שנאה על רקע גזעי.‬ ‫האנטישמיות בארה"ב לעומת זאת מבחינה אנטישמית היא לא פוליטית היא מנוגדת לאתוס‬ ‫הדמוקרטי. לפי הלפרן היא נחלתן של השוליים המטורפים ובארה"ב יש מעט מאוד אנטישמים גלויים,‬ ‫9‬ ‫אם יש לה ביטוי זה על רקע חברתי סוציולוגי, ואין מה להשוות בין העוצמה של האנטישמיות‬ ‫באירופה. בעניין זה הוא גם כולל את אנגליה שהיא לדעתו יותר דומה לארה"ב, באנגליה היתה‬ ‫"המהפכה המזהירה" שבה המלך נאלץ לתת זכויות ליהודים ללא שפיכת דמים, היהודים באנגליה לא‬ ‫סבלו מאנטישמיות כפי שהיא באה לידי ביטוי באירופה.‬ ‫ההתבוללות באירופה, באירופה היהודים סברו שההבדל בינם לבין הגויים בעקבות האמניסיפציה‬ ‫יהיה בתחום הפרטי של הדת ואילו בתחום הפומבי יהיה שוויון אזרחי. זו הייתה האשליה לדעת‬ ‫הלפרן מתברר שהיהדות היא מום. האזרחות כשלעצמה לא פתחה ליהודים דלתות כפי שהם ציפו,‬ ‫לפחות לא במשרות הגבוהות, מה גם שהדרך להיכנס למשרות הגבוהות היתה ע"י המרת הדת, וגם‬ ‫זה לא תמיד עזר.‬ ‫למרות שהיהודים קיבלו אמניסיפציה קמה תנועה חדשה הלאומיות האורגנית זו שמזהה את‬ ‫הערכים המשותפים של העם במסורת, בהיסטוריה, בפולקלור, בשבטיות, בקבוצות הארכאיות‬ ‫)שורשים עתיקים(. בתמונת עולם כזו הם קבוצה אתנית נבדלת. קמות קבוצות שרוצות לשלול מהם‬ ‫את הזכויות שהם כבר הצליחו להשיג.‬ ‫בתהליך הזה של האמניסיפציה נדרשו היהודים לשלם מחיר והמחיר היה ויתור על הקבוצתיות, הם‬ ‫קיבלו את השוויון כיחידים וזה הצריך שינויים בארגון היהודים ובסולידריות השבטית.‬ ‫ההתבוללות בארה"ב, לעומת אירופה המצב בארה"ב שונה גם בגלל התנאים הגיאוגרפים וגם בגלל‬ ‫התנאים הדמוגרפים. מבחינה גיאוגרפית היהודים מפוזרים, יש מרחבים פתוחים, יש מקום שבו כל‬ ‫אחד יכול להשתלב בו. מבחינה דמוגרפית אין גיבוש צורני חברתי – אין תרבות אחת דומיננטית, יש‬ ‫קבוצות רבות ושונות. גם בארה"ב היהודים צריכים לשלם מחיר אבל הוא לא מחיר קבוצתי, המחיר‬ ‫היה להסתלק מצורות מורשות, ישנות ולגלות גמישות וסתגלנות – אסימילציה התנהגותית –‬ ‫להתנהג כמו אמריקאי אבל רק בצורה החיצונית.‬ ‫המחיר שונה וגם לא צריך לשלם אותו באופן מידי, יש מצב ביניים שבו היהודים חיים בתוך הגטו של‬ ‫המהגרים שבו הם מדברים יידיש, אורח החיים די דומה לאורח החיים שהיה להם בעולם הישן. הם‬ ‫מתחילים לשלם את המחיר כאשר היהודי מתחיל לשפר את מצבו מבחינה סוציו-אקונומית, כאשר‬ ‫הוא עוזב את הגטו ונפגש עם אמריקה האמיתית. בשלב הביניים המהגרים היהודים יודעים שהמצב‬ ‫שבו הם נמצאים הוא מצב זמני, משום שהם הגיעו לארה"ב כדי לחיות כמו אמריקאים הם רוצים‬ ‫להשתלב בחברה ומצב הביניים מקל עליהם את ההשתלבות בארה"ב.‬ ‫בסופו של דבר הם יוצאים מהגטו ואז הם מתמודדים עם הבעיה היהודית באמריקה שהיא הסכנה של‬ ‫ההתבוללות.‬ ‫לפי הלפרן התגובה לכך צריכה להיות תגובה ציונית, להלחם על הזהות היהודית וכו'.‬ ‫הלפרן מדבר על 3 אידיאולוגיות יהודיות שנוצרו באירופה והם מגיעות גם לארה"ב הוא טוען‬ ‫שהאידיאולוגיות יכולות להתקיים בגטו המהגרים אבל בשלב החיים בגטו הם צריכות לעבור איזו‬ ‫שהיא התאמה משום שהמציאות האמריקאית שונה מהמציאות באירופה:‬ ‫01‬ ‫1. תנועת ההשכלה – מוצאת את ביטוי ברפורמה, שינוי אורח החיים היהודי על מנת להשתלב‬ ‫בעידן המודרני.‬ ‫2. המרקסיזם היהודי – הרעיונות הסוציאליסטיים, הקמת חברה נטולת מעמדות בדרך‬ ‫מהפכנית. פעילים יהודים שעסקו בפעולה עוד באירופה היה להם ניסיון של מאבקים‬ ‫סוציאליסטיים. צריך לעשות מהפכה אלימה ולהקים חברה שוויונית חדשה, חברה ללא דת,‬ ‫אופיום להמונים, אם אין דת אז אין דת יהודית ואז אין בעיה. זה מתאים למציאות האירופאית.‬ ‫באמריקה אין מלך, העם השליט ולכן זוהי רטוריקה חסרת משמעות לדבר על הפלת השלטון‬ ‫וההסתגלות למציאות האמריקנית התמקמות במקום מהפכה – רפורמה במקום מאבק בין‬ ‫מעמדות – הדברות להשיג הישגיים ע"י האיגודים המקצועיים.‬ ‫3. הציונות האמריקאית – לא מדברת על עליה, הציונות תפקידה לעזור לאלה הנמצאים‬ ‫בארצות מצוקה בהם הם נרדפים מבחינה כספית ופוליטית.‬ ‫הפתרון של הלפרן הוא ציוני לאומי – הגברת התודעה העצמית הלאומית. לחזק את הקשר בין יהודי‬ ‫ארה"ב לארץ ישראל כמוקד של זהות זו הדרך שניתן לשרוד בה.‬ ‫צ'רלס זילברמן )5891(, "‪) "A certain People‬עם מסוים/עם בטוח(‬ ‫נקודת המבט של זילברמן היא פסיכולוגית משום שהוא מדגיש את התחושות של היהודים המהגרים‬ ‫בהגיעם לארה"ב. הכתיבה שלו היא לא כתיבה מדעית.‬ ‫הטענה של זילברמן שבתהליך האמריקניזציה של היהודים המהגרים, היהדות נתפסה‬ ‫כנכות/כמגבלה בעיני היהודים. חלק מהיהודים היה בוש ביהדותו. יש גם מידה מסוימת של שנאה‬ ‫עצמית והרגשת נחיתות.‬ ‫זילברמן ממחיש את היהדות כמגבלה ע"י מספר דוגמאות:‬ ‫1. החינוך לילדים היה שלא להתבלט, ולהיות נחמדים כלפי הסביבה.‬ ‫כאשר שואלים יהודי מהו דתך הוא נעלב הוא מעדיף להגיד שהוא אמריקאי – תגובה מתגוננת.‬ ‫2. כאשר מזמינים זוג יהודי לארוחה בבית נוצרי הזוג ישתמט מהארוחה בתואנות שונות, הוא‬ ‫לא ירגיש בטוח להגיד שהוא שומר כשרות.‬ ‫3. כאשר נערה יהודיה רואה את הסבא שלה יושב בפתח הבית ומחזיק בידו עיתון הכתוב‬ ‫ביידיש היא מרגישה לא בנוח והיא מתביישת.‬ ‫4. אמהות המבקשות מהילדים להסיר את הכיפה כאשר הם מסתובבים ברחוב.‬ ‫כל הדוגמאות מראות שהיהדות היא מגבלה והיא מפריעה להם להשתלב בחברה האמריקאית.‬ ‫הטענה של זילברמן שהתחושה לא נולדה באמריקה יש לה שורשים אירופיים. בתהליך האמניסיפציה‬ ‫באירופה היהודים היו צריכים לוותר על הקודים התרבותיים שלהם וללמוד את נימוסי החברה הגויה.‬ ‫הקודים התרבותיים של היהודים נתפסו כוולגריים לעומת הקודים המעודנים של האירופיים.‬ ‫11‬ ‫האנטישמיות עוררה שנאה עצמית יהודית, תחושה שלא ניתן להתחמק מהגורל היהודי, זה הגורם‬ ‫לתגובות קיצוניות, תחושה של חרדה, בחירה של רצון להתנצר וגם מקרים בודדים של התאבדות.‬ ‫יש גם את התגובה הדתית, כלומר אימוץ של מוטיבים פרוטסטנטים, הרפורמים שאימצו את השפה‬ ‫הזרה במהלך התפילה, הורדת הכיפה, הדרשה, שימוש באורגן, במקהלה וכו'. מצד שני, הפונטה‬ ‫מנטליזם – האולטרא אורתודוקסית )הסתגרות( בניגוד לרפורמיים.‬ ‫תגובה נוספת הציונות, להיות עם נורמלי ככל העמים.‬ ‫כל התחושות נולדו באירופה והם הגיעו עם המהגרים גם לאמריקה. באמריקה היהודים לא נדרשו‬ ‫לשלם מחיר קבוצתי. לעומת זאת, ובניגוד להלפרן שממעיט בחשיבות הגילויים האנטישמיים זילברמן‬ ‫שם יותר דגש על ההשפעה של גילויים אנטישמיים שמעצימים את ההרגשה ואת התחושה של‬ ‫היהדות כמגבלה. והגילויים הם בעיקר גילויים של אנטישמיות חברתית לדוגמאות,‬ ‫1. בנקאי יהודי שביקש בשנת 6781 לצאת ולנפוש בבית מלון בצפון ניו-יורק לא התקבל למלון‬ ‫בשל יהדותו )סוג של גילוי אנטישמיות בארה"ב(‬ ‫2. דחייה של קבלת עו"ד יהודי לחברת עורכי דין.‬ ‫3. ניסיונות להגביל את קבלתם של יהודים לאוניברסיטאות יקרות, דבר זה מנוגדת לחוקה ולכן‬ ‫עושים זאת בצורה שקטה ע"י אכיפה – בוחנים את האנשים במבחני אופי וכו'.‬ ‫4. ההגירה הגדולה ממזרח אירופה הפכה את היהודים לקבוצה בולטת לעין, היהודים באו‬ ‫כקבוצות גדולות, הם היו לבושים בצורה שונה, הם בעצם ענו על הצורה הסטריאוטיפית של‬ ‫היהודים. בנוסף, הם שאפו לתרגם בצורה מהירה את התקדמותם הכלכלית למעמד חברתי‬ ‫בהשתלבות על חשבון מהגרים אחרים דבר שהעצים את גילויי השנאה והדחייה. החברים של‬ ‫היהודים יעצו להם שלא להתבלט, תחושת היהדות כנכות או כמגבלה מלווה את הדור הראשון‬ ‫של המהגרים. היא משתנה ככל שמתקדמים במונח הבין דורי. הילדים של המהגרים מתחנכים‬ ‫כאמריקאים ולא סובלים מתסביכי הוריהם. הם אינם חוששים להזדהות בפומבי כיהודים, והיהדות‬ ‫כבר איננה מגבלה, יש חיוב של הערכים המשמעותיים ביהדות.‬ ‫המבנה הארגוני של הקהילה היהודית האמריקאית‬ ‫המבנה הקהילתי‬ ‫מדוע היהודים צריכים ארגון קהילתי באמריקה?‬ ‫לכאורה אין צורך בארגון כמו באירופה, באמריקה אפשר לחיות בצורה מלאה וחופשייה כמו כל‬ ‫האזרחים האמריקאים, ובכל זאת היהודים צריכים את הארגונים הקהילתיים, חשובה להם השייכות,‬ ‫המסורת היהודית וכו'. לעובדה זו מספר היבטים:‬ ‫1. האם יש ערכים משותפים שגורמים להרבה יחידים לחיות כקבוצה?‬ ‫2. מה הם היחסים של היחיד כלפי הקבוצה?‬ ‫3. עד כמה הוא מזדהה עם הערכים של הקבוצה?‬ ‫21‬ ‫4. עד כמה הוא זקוק לארגון יהודי?‬ ‫צ'ארלס ליבמן )3791(, "יהודי ארה"ב – זהות והשתייכות"‬ ‫המאמר נכתב בשנת 3791 לאחר מלחמת ששת הימים, באמריקה יש את הלגיטימציה האתנית.‬ ‫ליבמן מדבר על העוצמה של הזהות היהודית, יש לו מספר הערות כלליות:‬ ‫1. יהודי אמריקה מרגישים בנוח עם יהדותם.‬ ‫2. היהדות תופסת מקום קטן במרחב החיים של היהודי האמריקאי.‬ ‫3. הסביבה האמריקאית משפיעה על הזהות הקבוצתית. כלומר, האם יש מצב של לגיטימציה או‬ ‫חוסר לגיטימציה לקיום קבוצות שונות. כיום המציאות באמריקאית מתאימה לצרכים הזהותיים‬ ‫והערכיים של היהודים, הם מרגישים בנוח עם יהדותם וגם עם האמריקאיות שלהם.‬ ‫4. אין אחידות מלאה של יהודי ארה"ב אי אפשר לדבר על קבוצה הומוגנית יש נקודות מוצא‬ ‫שונות וסימנים של קיטוב שבו חלק שמרגיש מחויב ליהדות וחלק אחר גדול יותר של יהודים‬ ‫שמתרחקים מהסממנים היהודים.‬ ‫ליבמן מנסה לעקוב אחרי אופי הזהות היהודית ע"י שני ממדים:‬ ‫ערכים – איך היהודים מגדירים את הערכים, ומהי משמעות היהדות.‬ ‫1. השאיפה להשתלבות בחברה האמריקאית תוך שמירה על הישרדות יהודית.‬ ‫למעשה יש מתח בין שני המרכיבים הללו. היהודים מאמינים שאין ניגוד בין יהודי טוב‬ ‫לאמריקאי טוב. אם כי לגבי כולם הנאמנות לאמריקה קודמת לנאמנות היהודית.‬ ‫2. הם מאמינים בעיקרון של הפרדה בין דת למדינה - העיקרון הזה הוא חיוני לביטוי‬ ‫חופשי של היהדות.‬ ‫3. הם מאמינים שליהודים יש גורל היסטורי משותף )ערבות הדדית(.‬ ‫4. הם מאמינים בחשיבות של קיום מצוות אבל עד גבול מסוים, הם לא מקבלים את‬ ‫ההלכה כולה לכל אחד יש את חופש הבחירה.‬ ‫5. המחויבות לחיזוק מדינת ישראל חשוב אבל ללא עליה.‬ ‫לצד כל הערכים הללו יש הרבה בעיות כמו ההגדרה של היהדות - האם היא דת, אתניות, תרבות,‬ ‫לאום – כל קבוצה תוכל לתת משקל שונה למרכיבים האלה.‬ ‫השתייכות יהודית – כיצד היחיד מתייחס לערכים האלה. כיצד הוא מתייחס ליהודים האחרים‬ ‫ולקהילה היהודית המתארגנת. ליבמן מציג את התזה של החוקר מילטון גורדון על השלבים‬ ‫באסימילציה. גורדון מבחין בין אסימילציה התנהגותית )אותו לבוש, אותה שפה( לבין אסימילציה‬ ‫סטרוקטורלית )מבנית - כניסה לקליקות חברתיות(. גורדון אומר שהיהודים עברו את השלב‬ ‫הראשון של אסימילציה התנהגותית אבל הם מתנגדים לשלב השני של האסימילציה‬ ‫הסטרוקטורלית, מכאן נובע הצורך של היהודים לחיות כקבוצה. לליבמן יש השגות לתזה של‬ ‫2.‬ ‫1.‬ ‫יש מספר ערכים המשותפים ליהודי ארה"ב:‬ ‫31‬ ‫גורדון, הוא מסכים עם גורדון שקיימת מידה גדולה של חיברות יהודית אבל הביקורת שלו היא‬ ‫שצריך לבדוק מה היא העוצמה של הקשר הזה, מה היא הרמה של המחויבות, האם זה דבר‬ ‫שיכול להאריך זמן או שאולי זה ילך ויפחת עם השנים, צריך לדעתו עוד תת-קטגוריות, צריך‬ ‫להיות יותר פרטניים כשבודקים את הקשר של היהודים. סביר להניח שאצל יהודי דתי העוצמה‬ ‫של הקשר שלו תהיה יותר חזקה.‬ ‫צורה אחרת להראות את הקשר של היהודי לקבוצה, לפי חלוקה של 3 סוגים:‬ ‫1. ‪) The Affiliated‬המסונפים( – הקבוצה הגדולה ביותר, הם חברים בבית הכנסת,‬ ‫ובארגונים לא דתיים, החברים הקרובים שלהם הם יהודים, הזהות העצמית היהודית גבוהה והם‬ ‫רואים חשיבות בשימור היהדות, אם כי איכות החיים הדתיים שלהם אינה גבוהה, לא כולם‬ ‫אורתודוקסים.‬ ‫2. ‪) The Associated‬המקושרים( – קבוצה קטנה יותר שאיננה חברה בבית הכנסת או‬ ‫בארגון קהילתי, הם מגדירים עצמם כיהודים חילוניים אבל למרות זאת רוב החברים שלהם הם‬ ‫יהודים והם חברים בארגון שרוב החברים בו הם יהודים. החשיבות של הקבוצה שיש בה ייצוג‬ ‫יתר לבני הדור השלישי והרביעי הכוונה לאלה שבעתיד יתנו את הטון.‬ ‫3. ‪) The non Associated‬הלא מקושרים( – קבוצה קטנה מאוד, שחייה בשולי החברה‬ ‫היהודית, נישאים בנשואי תערובת, אדישים ליהדותם, יש ביניהם אנשים שמבחינה סוציו-‬ ‫אקונומית יכולים להיות בעלי השכלה נמוכה מאוד, כאלה שנשרו ממסגרות יהודיות או אחרים‬ ‫בעלי השכלה גבוהה מאוד, בעלי מקצועות חופשיים. אם יהיו להם חברים יהודיים בעיניהם זה‬ ‫יהיה מקרי לחלוטין משום שבמודע הם לא מזהים עצמם כיהודים.‬ ‫לסיכום, יש להם ערכים משותפים ויש רצון מצד היחיד להשתייך לקבוצה, אם כי יש חלוקה לפי‬ ‫העוצמה של ההשתייכות.‬ ‫מבנה הארגון‬ ‫דניאל אלעזר )2791(, "החיים המוסדיים של יהדות ארה"ב"‬ ‫לפי דניאל אלעזר בקהילה היהודית אין ארגון גג הבנוי בצורה של פירמידה, ומסודר בצורה של‬ ‫היררכיה שבקודקוד הפירמידה יושבת ההנהגה אבל לארגון הקהילתי יש מספר מאפיינים:‬ ‫1. הקהילה היהודית בנויה על בסיס איגודי שההשתייכות אליה היא מתוך בחירה, רעיון‬ ‫הוולונטריזם, צריך להיות אקטיבי, ללכת להירשם לאיגוד וכו'.‬ ‫2. פדרליזם פלורליזם - אין פירמידה ארגונית אבל צורת הארגון מושפעת מהמבנה הארגוני‬ ‫הכלל אמריקני.‬ ‫אלעזר מעדיף להשתמש בדימוי של פסיפס של ארגונים שמקיימים פעולת גומלין ביניהם תוך שמירה‬ ‫על האוטונומיה המבנית שלהם, הרצון של הארגון הקטן לשמר את עצמו ולשמר את הרעיון שלו. אם‬ ‫הזמן יש יותר ויותר בירוקרטיה יש רצון לשיתוף פעולה בין הארגונים השונים אבל אף אחד‬ ‫41‬ ‫מהארגונים לא מוכן לוותר על האוטונומיה שלו. מכאן שאין סיכוי לתאר מבנה שיתן את התמונה‬ ‫הנכונה של כל הארגונים היהודים בארה"ב, אין מודל או מסגרת אחת.‬ ‫אלעזר מדבר על ארבעה סוגים של ארגונים עפ"י התפקיד שלהם:‬ ‫1. מוסדות כעין ממשלתיים – המוסדות ממלאים תפקידים שבמקום אחר המדינה היתה‬ ‫ממלאת. הם ממלאים תפקידים במישור המקומי והארצי. כאשר הארגון הבולט ביותר הוא‬ ‫הפדרציה.‬ ‫2. המוסדות והארגונים המקומיים - שתפקידם לספק את האינטרסים והצרכים המיידיים‬ ‫והאישיים של היהודים. כמו בית הכנסת המקומי או אחד הארגונים שהתפתחו במשך הזמן כמו‬ ‫"הלאנדמענשאפטען" )ארגונים שהחברים בו הם מאותה עיר מוצא(.‬ ‫3. ארגונים כלל תכליתיים בעלי בסיס המוני – ארגונים שתפקידם לבטא את הערכים והעמדות‬ ‫של הקהילה. כלומר, ארגונים שהוקמו על בסיס אידיאולוגי. לדוגמה: "ארגון בני ברית" )נוסד‬ ‫בשנת 3881, בבסיסו היה ארגון הגנה במשך הזמן הפך להיות ארגון של סעד וערבות הדדית(‬ ‫"הליגה הלאומית נגד השמצה", כל הארגונים הציוניים שהאידיאולוגיה שלהם היא ציונית,‬ ‫"הסתדרות ציוני אמריקה", "נשות הדסה", "פועלי ציון", "המזרחי", "הקונגרס היהודי‬ ‫האמריקאי" )ארגון הגנה שנוסד כארגון שמייצג את תביעות היהודים לאחר מלחמת העולם‬ ‫הראשונה(.‬ ‫4. ארגונים בעלי שטח התארגנות מיוחד – תפקידים קידום תוכניות קהילתיות שונות כמו,‬ ‫מוסדות תרבות, מוסדות להשכלה גבוהה, בתי חולים וכו'.‬ ‫שני המוסדות הראשונים מהווים את היסודות המבניים והשניים האחרונים הם ארגונים‬ ‫שמפעילים את המבנה הקהילתי.‬ ‫אלעזר טוען שזהו סופו של תהליך אך יש לו תהליך התפתחות היסטורי בעל כמה שלבים:‬ ‫בראשית הדרך היתה "הקונגרגציה" - העדה, כלומר, העדה היא שטיפלה במכלול הצרכים היהודיים‬ ‫החל מהנושאים הדתיים כמו בתי הכנסת, בתי הקברות, רשויות וכו', וכלה בנושאים של חברה, חינוך,‬ ‫סעד וכו'.‬ ‫ככל שמגיעים יותר יהודים בתחילה מגרמניה ולאחר מכן ממזרח אירופה מתפתחים ארגונים שונים‬ ‫מהסוגים שהזכרנו לעיל. ככל שמגיעים יותר אנשים יש יותר מחלוקות. בתקופת ההגירה הגדולה‬ ‫מוקמים אלפי ארגונים יהודים, ונוצר מצב של כפילויות.‬ ‫לאחר שההגירה מגיעה לשיאה מתחיל תהליך של "בירוקרטיזציה" )הארגונים מפתחים בירוקרטיה‬ ‫מערכת של מינהל שאמורה ליעל את השירותים( ותהליך של "רציונליזציה" )תיאום בין הארגונים,‬ ‫בייחוד בין הארגונים העוסקים בכפל תפקידים והתייעלות מבחינת הארגון(.‬ ‫התהליך הזה נמשך עד סוף מלחמת העולם השניה שבסופה יש אירועים שמחייבים הערכות ארגונית‬ ‫חדשה.‬ ‫51‬ ‫לאחר המלחמה יש שגשוג כלכלי ורצון היהודים לשפר את המעמד שלהם בתחילה במגורים – יש‬ ‫מעבר לפרברים "הספר המטרופוליטני" הולכים לשכונות חדשות שאין בהם תשתית ארגונית יש‬ ‫צורך ליצור "יש מאין" ובתהליך הזה של המעבר לפרברים יש פריחה של בתי כנסת המוסד שהכי קל‬ ‫לו להתארגן במצבים חדשים. כאשר מקימם את בתי הכנסת מתפתח הדגם של מרכז‬ ‫בית הכנסת רעיון שפיתחו בעיקר הקונסרבטיביים, בית הכנסת הוא לא רק מקום תפילה הוא גם‬ ‫מקום קהילתי שבו יהיה מרכז חברתי, יינתן חינוך יהודי, תהיה פעילות חברתית וכו'.‬ ‫הפדרציות לוקחות על עצמן יותר אחריות ציבורית, הן מרחיבות את השירותים שהן מספקות, הן‬ ‫נכנסות לתכנון קהילתי בכל מיני תחומים, בשלב הזה יש לעיתים התנגשות באינטרסים של‬ ‫בתי הכנסת, התנגשויות בין המועצות הארציות של בתי הכנסת לבין הפדרציות – מאפיין בעיקר את‬ ‫שנות ה- 05.‬ ‫הארגונים הארציים מתרכזים בהכוונה האידיאולוגית, בעמדות ובערכים של הקהילה ומנסים להשפיע‬ ‫על הפדרציות, בתי הכנסת וארגונים אחרים.‬ ‫בשנות ה- 06 יש ירידה בחברות בבתי הכנסת, יש משבר דתי כתוצאה ממרד של הצעירים בממסד,‬ ‫ההיפים – ילדי הפרחים. מה שמחזיר אותם למסלול זה מלחמת ששת הימים שאז הם מתחילים‬ ‫לחפש את השורשים שלהם, את הערכים היהודים.‬ ‫הם לא יכולים לחזור למה שהיה בעבר ובמקום זה הם יוצרים תרבות דתית חדשה – החברות –‬ ‫קבוצות של עשרות משפחות יהודיות שמתכנסות יחד לתפילה, ללימוד, הן מגדירות בעצמן את‬ ‫הערכים החשובים שמתאימים להם.‬ ‫בשנות ה- 08 וה- 09 ישנה התפרסות רחבה של יהודים ברחבי המדינה ובנוסף יש תהליך של‬ ‫התבוללות שיש לו השפעה על הארגון הקהילתי.‬ ‫הפדרציות‬ ‫כיום יש 032 פדרציות ברחבי ארה"ב. הפדרציה הראשונה הוקמה בבוסטון בשנת 5881, רוב‬ ‫הפדרציות התארגנו לאחר מלחמת העולם הראשונה כשהבסיס של הפדרציה הוא מקומי.‬ ‫הפדרציה הוא ארגון טריטוריאלי. למרות שיש ארגון כולל של מועצת הפדרציות, רוב הכוח נמצא בידם‬ ‫של 61 הפדרציות הגדולות ולא בידי מועצת הפדרציות.‬ ‫שלוש שלבים בהתפתחות הפדרציה:‬ ‫1. הליגה – ארגון פעולה בודד לשם איסוף כספים משותף. בשלב של ההגירה הגדולה הרבה‬ ‫ארגונים היו צריכים לאסוף כסף כדי לקיים את פעולותיהם והיו התרמות מצד כולם ולכן חשבו‬ ‫שהכי נכון יהיה לארגן שיטה אחת לאיסוף כספים ולצורך זה הוקמה הליגה שניהלה את המגבית‬ ‫וחילקה את הכסף באופן יחסי למגביות שניהלו קודם לכן באופן עצמאי. הליגה היא אמצעי, מתווך‬ ‫בין הקהילה לארגונים השונים.‬ ‫2. הקונפדרציה – שיתוף פעולה בין כמה ליגות שעדין המטרה הראשונה שלהם הוא איסוף‬ ‫הכספים, יש כאן ניצן של תכנון לגבי הייעוד של הכסף, מה שמתחיל בליגה כאיסוף ממשיך‬ ‫בעשייה של דברים אחרים.‬ ‫61‬ ‫3. הפדרציה – בשלב הזה יש גם את איסוף הכספים אבל יש גם מנגנון שאחראי על תכנון‬ ‫מוקדם של התוכניות השונות, יש גם מנגנון שאחראי על מימוש התוכניות. השלב של הפדרציה‬ ‫הוא השלב שבו יש שיתוף בין הארגונים הפילנתרופיים עם המנגנון של איסוף הכספים.‬ ‫מבנה הפדרציה:‬ ‫המוסד העליון - האסיפה השנתית שאליה מגיעים התורמים הם אלה שבוחרים את ממלאי‬ ‫התפקידים הם בוחרים את הנשיא, את ההנהלה ואת ועד פועל. הם שומעים את הדו"ח השנתי ויש‬ ‫גם מקום להציע שינויים בתכנון.‬ ‫ההנהלה של הפדרציה כוללת גם את התורמים וגם את המתנדבים בעיקר את "בעלי המאה",‬ ‫הניהול היום יומי מתבצע ע"י הועד הפועל הנעזר ברשת של ועדות שהן ועדות מתמידות, ועדות‬ ‫מיוחדות כמו ועדת כספים, ועדת רווחה, חינוך, סעד וכו', הועדות מתמנות ע"י האסיפה. כאשר עולה‬ ‫לדיון סוגיה ספציפית הועדה המיוחדת דנה בסוגיה וממליצה המלצות, לאחר מכן באסיפה הבאה,‬ ‫האסיפה דנה בהמלצות ואם היא מוצאת שיש מקום לבצע אותה הם מקבלים את המימון על מנת‬ ‫לבצע את ההמלצה.‬ ‫בועדה יושבים גם התורמים וגם אנשי המקצוע )פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וכו'( ותפקידם להמליץ‬ ‫המלצות מקצועיות.‬ ‫הפדרציה הופכת להיות יהודית. אם בעבר שכבת המנהיגות היתה בעיקרה ממוצא גרמני‬ ‫והאוריינטציה היתה קוסמו פוליטית במשך הזמן נכנסים יותר ויותר מנהיגים בעלי מחויבות יהודית‬ ‫וזה בא לידי ביטוי בפרוייקטים שהפדרציה מפעילה כמו, זהות יהודית, קשר עם מדינת ישראל, חינוך‬ ‫יהודי וכו'.‬ ‫בנוסף, הפדרציה מקיימת שיתוף פעולה עם המגבית היהודית המאוחדת ‪) UJA‬ארגון שאחראי על‬ ‫סיוע ליהודים מעבר לים(. הפדרציה והמגבית מקימות קמפיין משותף לאיסוף הכספים כאשר במשך‬ ‫הזמן יש שינוי בהקצבות של הכספים. אם בשנות ה- 07 רוב הכסף היה מיועד לתוכניות מעבר לים –‬ ‫בעיקר לישראל הרי שבשנות ה- 08 וה- 09 יותר ויותר כסף נשאר בארה"ב, יש יותר מודעות לקשיים‬ ‫בתוך הקהילה היהודית, יש בעיות של זהות יהודית, נשואי תערובת וכו'.‬ ‫‪UJC‬‬ ‫בשנת 9991 היה איחוד ארגוני בין המגבית היהודית ‪ UJA‬לפדרציה ‪ CJF‬והוקם ארגון חדש‬ ‫כ- 000,007 חברים.‬ ‫‪ – United Jewish Community‬שהוא מאחד 981 פדרציות ו- 004 קהילות עצמאיות בסך הכל‬ ‫העוצמה של הפדרציה היא גדולה הם אוספים בערך 008 מיליון דולר בשנה, יש ייצוג די גדול של‬ ‫ארגונים יהודים ברשימה הארצית, ה- ‪ UJC‬נמצא במקום ה- 6 ברשימה.‬ ‫כיצד אוספים את הכספים?‬ ‫הגישה הישנה, הייתה באמצעות הפעלת לחץ חברתי על התורם, עורכים מסיבות גדולות )קוקטילים(‬ ‫ושם מכריזים באופן פומבי את סכום התרומה.‬ ‫71‬ ‫הגישה החדשה, באמצעות יצירת קשר בין התורם לפרוייקט, שיתופו בתהליך קבלת החלטות,‬ ‫התורם רואה ויודע עבור מה הוא תורם.‬ ‫חוץ מהפדרציות ישנם שלושה ארגונים ארציים גדולים:‬ ‫הועד היהודי האמריקני – נוסד בשנת 6091 יצג את האליטה הגרמנית ברשותם של יעקב שיף ולואי‬ ‫מרשל, הוא נוסד כתגובה לפרעות ברוסיה הצארית, פרעות קישינוב, המטרה שלו היתה להבטיח את‬ ‫זכויות היהודים בכל מקום בעולם ולמען ההגירה לארה"ב.‬ ‫לאחר הקמת המדינה הם הופכים להיות פרו-ישראלים ופועלים למען מדינת ישראל, עוסקים‬ ‫במאבקים נגד אנטישמיות וקירוב דתות שונות וקבוצות אתניות שונות.‬ ‫הליגה נגד השמצה – פועלת במסגרת בני ברית, נוסדה בשנת 3191. גם היא עוסקת במאבק נגד‬ ‫אנטישמיות ובהגנה על מדינת ישראל בעיקר מול קבוצות ערביות בארה"ב. בנוסף, הם מלמדים על‬ ‫השואה במסגרת המאבק נגד הכחשת השואה. הסגנון של הארגון הוא מליטנטי והאוריינטציה היא‬ ‫בעיקר ימנית.‬ ‫הקונגרס היהודי האמריקני – נוסד בשנת 8191, במטרה לייצג את תביעות היהודים בועידת השלום‬ ‫בוורסאי לאחר מלחמת העולם הראשונה.‬ ‫בשנת 9191 התכנסה הישיבה, היהודים שלחו לישיבה זו משלחת מטעמם.‬ ‫בשנת 1291 הארגון פורק כי חלק מהארגונים טענו שהארגון מילא את תפקידו כלומר יש פה חשש‬ ‫מסוים של ארגון מהקמתו של ארגון גג יהודי. לאחר שהוא פורק, כבר ביום המחרת התארגנו בעיקר‬ ‫הארגונים הציונים וארגנו מחדש את הקונגרס היהודי האמריקאי שהאוריינטציה שלו היתה פרו-‬ ‫ציונית.‬ ‫בשנים האחרונות הארגון פועל נגד אנטישמיות, שיטת העובדה שלו היא באמצעות פניה‬ ‫לבית המשפט. כמו כן, הם בעד קידום הזכויות של המיעוטים ובעד הפרדה בין דת ומדינה.‬ ‫בהתפתחות היהודית באמריקה יש כיוון שמעיד על תיאום ושיתוף פעולה של ארגוניים יהודיים אך‬ ‫עדיין אין סימנים לארגון גג אחד מייצג. ניתן לראות שנוצרים מספר ארגוני גג עפ"י התחומים השונים‬ ‫בהם הם עוסקים. ישנם שלוש ארגוני גג שפעילים בתקופה האחרונה:‬ ‫1. מועצת הפדרציות היהודיות – שהתאחדה עם המגבית היהודית המאוחדת.‬ ‫2. המועצה היהודית הארצית ליחסים בין קהילתיים – נוסדה בשנות ה- 04, היא עוסקת ביחסים‬ ‫שבין היהודים לחברה הכללית, ברעיון של זכויות אדם, היא יוצרת קואליציה ומשפרת את תדמית‬ ‫היהודים.‬ ‫3. ועידת הנשיאים – נוסדה בשנת 4591, כוללת את נשיאי הארגונים היהודים הגדולים. המטרה‬ ‫של ועידת הנשיאים היא בעיקר בתמיכה בישראל, שמירה על ההקצבה של הממשל לישראל,‬ ‫בעיקר פעילות פוליטית. במסגרת ועידת הנשיאים פועל הלובי היהודי איפ"ק, הלובי אחראי‬ ‫שישראל תקבל תקציב שנתי.‬ ‫81‬ ‫דניאל אלעזר, "הגיאו-דמוגרפיה החדשה של יהדות אמריקה"‬ ‫דניאל אלעזר טוען שיהדות אמריקה נמצאת בשלב של התארגנות מחדש התאמה של המבנים‬ ‫הקיימים לנסיבות החדשות, הוא מדבר על תנודות גיאוגרפיות ודמוגרפיות.‬ ‫מבחינה גיאוגרפית, הוא מתאר תנועה של יהודים בשני צירים. האחד, הגירה פנימית מאזור צפון‬ ‫מזרח ארה"ב לדרום ארה"ב ולמערב, יש מעבר של יהודים לאזורים חמים יותר. הוא משתמש במושג‬ ‫של "חגורת השמש" לאזור הדרומי. הציר השני, היציאה ממרכזי הערים )הפרברים של שנות ה- 05(‬ ‫לפרברים חדשים מרוחקים יותר, ששם הם מקימים את מה שנקרא "ערי עיבור" קומפלקס שיש בו גם‬ ‫סביבת מגורים וגם סביבת עבודה.‬ ‫מבחינה דמוגרפית, הוא מתייחס לנשים העובדות, יותר נשים יוצאות לעבודה, דבר שמשפיע על‬ ‫גודל המשפחה )מספר הילדים(, יותר משפחות חד הוריות, ומשפחות מעורבות )תוצאה של‬ ‫התבוללות(.‬ ‫ההשלכות על הקהילה היהודית, צריך לראות את ההשפעה על האזור ממנו הם יצאו ומה קורה באזור‬ ‫החדש.‬ ‫באזור הישן, יש דלדול של הכוחות ושל המשאבים, יש קושי לקיים חינוך יהודי כשאין הרבה ילדים.‬ ‫באזורים החדשים, יש התפרסות גיאוגרפית, הרבה יותר ממה שידענו בעבר, יש קושי של חלק‬ ‫מהארגונים להסתגל, לתת מענה למצב החדש שבו הקהילה הרבה יותר מפוזרת, יש קשיים של‬ ‫תחבורה, קשיים של משפחה שכן רוצה לקבל את הערכים אבל היא מרוחקת מהמרכז הקהילתי. בכל‬ ‫מקום חדש המוסד הראשון שמוקם הוא בית הכנסת.‬ ‫הפדרציות נאלצות במקרים רבים לשתף פעולה ביניהם כדי לתת שירותים לקהילה החדשה שנוצרת‬ ‫ובאזורים סמוכים נוצרים קשרים "קונפדרציים".‬ ‫אלעזר מדבר על קושי של הארגונים הארציים להקים רשת של פעילות בכל השכבות החדשות יש גם‬ ‫ניסיון לפתור את הבעיה של פיזור אוכלוסין ע"י יצירת קמפוסים של שירותים לדוגמת, בית אבות‬ ‫לגמלאים, ריכוז של קבוצות בסופי שבוע או בקיץ כדי להעביר תוכנית בנושא זהות יהודית.‬ ‫הם צריכים לתת מענה לבעיה של פיזור האוכלוסייה וגם לשינויים שחלים במשפחה היהודית.‬ ‫דוד אשכנזי )2891(, "המרכז הקהילתי היהודי" ‪JCC - Jewish Community Center‬‬ ‫דוד אשכנזי משמש כמנהל של המרכז הקהילתי בדנוור, הוא מדבר בכינוס של מרכזים קהילתיים ושם‬ ‫הוא מעלה בעיה, הוא אומר שיש שינויים דמוגרפיים בקהילה היהודית שהמרכז הקהילתי לא נותן‬ ‫להם מענה, הוא מדבר על ירידה במספר היהודים לעומת האוכלוסייה הכללית, ירידה בילודה,‬ ‫הזדקנות האוכלוסייה, ירידה במספר הנישואים, עליה במספר המשפחות החד הוריות.‬ ‫לעומת זאת, הוא אומר שהמרכז הקהילתי מאוד קשוח באופן הפעילות שלו, יש הנהלה שמחליטה‬ ‫מהם הכללים, מהם סוגי הפעילויות במרכז והקהילה היא זו שצריכה להתאים עצמה. מבנה שאינו‬ ‫רצוי, לדעתו יש צורך בשינוי הוא משתמש בשני מושגים מהעולם הכלכלי ‪ Selling‬ו- ‪Marketing‬‬ ‫)מכירה ושיווק(.‬ ‫91‬ ‫‪ - Selling‬הדגש הוא על המוכר, שכל מה שמעניין אותו זה למכור מספר רב של מוצרים ברווח גדול‬ ‫ובזמן קצר.‬ ‫‪ - Marketing‬הדגש הוא על הצרכן, יש חשיבות לטעם הקונה.‬ ‫אשכנזי לוקח את המושגים ומשליך אותם על המרכז הקהילתי. כיום המרכז הקהילתי פועל בשיטת‬ ‫ה- ‪ Selling‬אין הקשבה לשטח. לדעתו מה שצריך לעשות זה לפעול בשיטת‬ ‫ה- ‪ Marketing‬צריך בהתחלה להחליף את ההנהלה. ההנהלה צריכה להיות קשובה, ולהיות מוכנה‬ ‫לשינוי, צריך לעודד תוכניות של קבוצות התייחסות חדשות כמו, משפחות חד הוריות אפשר לקיים‬ ‫קבוצות תמיכה עבורם כנ"ל לגבי קבוצות שונות של הומואים ולסביות.‬ ‫סילביה ברק פישמן )9891(, "שינויים בחיים הקהילתיים וההתארגנות הארגונית"‬ ‫המאמר עוסק במקומן של הנשים בפעילות הארגונית.‬ ‫נשים שמתנדבות בארגונים היהודים‬ ‫פישמן מספרת שבשנות ה- 05 נשים יהודיות רבות התנדבו בעבודה קהילתית, מדובר בנשים‬ ‫משכילות ברובן, שיש להן מודעות לעבודה קהילתית, יש להן יותר זמן פנוי משום שיש תכנון ילודה –‬ ‫תכנון משפחה.‬ ‫לאחר מלחמת העולם השניה יש שגשוג, היהודים מחקים את המעמד הבינוני האמריקאי – משפחה‬ ‫קטנה עם צריכה רבה.‬ ‫בשנות ה- 06 מתחילה המודעות הפמיניסטית )מודעות מיליטנטית – הנשים מעלות על סדר היום את‬ ‫הבעיות שלהם( ואז גם מתחילה הביקורת בתוך הקהילה על פעילות הנשים. הטענה של‬ ‫הפמיניסטיות שההתנדבות היא מעין בריחה, בריחה מהבעיות בבית והבעיות בכלל, ההתנדבות‬ ‫עבורן היא מעין ריפוי בעיסוק. בכך שהנשים מתנדבות זה פותר את הארגונים מלהתעמת עם הבעיות‬ ‫האמיתיות של הנשים.‬ ‫הבעיה העיקרית של הנשים היא חוסר שוויון, לנשים אין ייצוג בהנהגה, למרות שעם הזמן רואים יותר‬ ‫ויותר נשים משתלבות בהנהגה ובמקביל יש תהליך של ירידה בהתנדבות של הנשים.‬ ‫המודעות הנשית מובילה לפיתוח קריירה, השקעת זמן בלימודים גבוהים, דחיית הבאת ילדים כל אלו‬ ‫באים על חשבון ההתנדבות, לא נותר להן זמן רב ואת הזמן הנותר הן מעדיפות להשקיע בבילוי עם‬ ‫המשפחה והילדים מה שנקרא "זמן איכות".‬ ‫בנוסף, יש בעיה של פיזור אוכלוסין, יש קשיים פיזיים להגיע למרכזים הקהילתיים בארגונים היהודים.‬ ‫נשים שמועסקות בשכר בארגונים יהודים‬ ‫הטענה של פישמן שבשנים האחרונות יש גידול במספר הנשים הזוכות להכשרה מקצועית קהילתית.‬ ‫אולם, מעטות הנשים הזוכות להתקדם, ללימודים אין ביטוי בקידום שלהם בפועל.‬ ‫יש בעיה כפולה - פער בייצוג ופער בשכר. דוגמה לדימוי של נשים שיוצרת חוסר שוויון:‬ ‫נשים נחשבות לפחות יציבות בעבודה )הריון, חיסורים וכו'(.‬ ‫02‬ ‫ההמלצה של פישמן שכדי לקדם את המטרות הפמיניסטיות הנשים צריכות להיות אגרסיביות,‬ ‫אסרטיביות.‬ ‫פלורליזם דתי והקהילה היהודית באמריקה‬ ‫בארה"ב התעצבו 3 זרמים מרכזים ביהדות – שני הזרמים הגדולים הם הרפורמים והקונסרבטיבים‬ ‫שהם בערך %03 כל אחת מהן כאשר האורתודוקסים הם מיעוט בקרב יהדות ארה"ב בין %01-%8.‬ ‫הרפורמיים‬ ‫הזרם הגדול ביהדות, הוא קשור להגירה הגרמנית במהלך המאה ה- 91. הוא מתחיל בגרמניה עם‬ ‫תנועת ההשכלה, חכמת ישראל, כשהרעיון הוא שצריך להתאים את העיקרים הדתיים למציאות‬ ‫המודרנית. הרעיון הזה מגיע יחד עם המהגרים הגרמנים לאמריקה, באמריקה באותה תקופה אין‬ ‫אורתודוקסיה חזקה אין סמכות רבנית, יש גישה פלורליסטית )ריבוי של זרמים(, "איש איש באמונתו‬ ‫יחיה", הרעיון של דתיות חופשית נוצרה בגלל הצעירים שרוצים להשתלב בחברה וזה אומר לחקות‬ ‫את המנהגים של הפרוטסטנטים, של החברה הכללית, הם גם נמצאים במקום שיש להם קושי לבטא‬ ‫את יהדותם בצורה קהילתית, הם נמצאים בשלב של כיבוש הספר כל התנאים האלה מאפשרים להם‬ ‫לשנות את העיקריים הדתיים.‬ ‫ההתחלה של הרפורמה בארה"ב באה מהיוזמה של הקהל שהוא זה שקבע את סדרי התפילה, לאחר‬ ‫מכן מגיעים רבנים רפורמים אינטלקטואלים והם מנסחים את העיקרים הדתיים של הרפורמה, בא‬ ‫לידי ביטוי בשנת 5881 כאשר 91 רבנים מתכנסים בעיר פיטסבורג ושם הם מנסחים את "מצע‬ ‫פיטסבורג" שיש בו 8 סעיפים שמה שמשותף להם הוא הרציונליזם והשליחות. כלומר, הדת היהודית‬ ‫היא דת רציונלית היא משתלבת עם המדע, עם הקדמה, אנחנו מקבלים את הערכים והמצוות‬ ‫המוסריות, כל המצוות האחרות של חוקת משה, כל המצוות שקשורות בהקרבת קורבנות הם מצוות‬ ‫שהיו מתאימות בזמנם כאשר היהודים חיו את החיים שלהם בארץ ישראל כיום המצוות האלו זרים‬ ‫לציביליזציה המודרנית.‬ ‫דבר נוסף, השינוי בהגדרה העצמית – הם שוללים את היסוד הלאומי בהגדרה של הדת, של היהדות‬ ‫"איננו רואים עצמנו עוד כאומה, אלה כקהילה דתית" מה שמשותף להם זה האמונה ואמונה אפשר‬ ‫לקיים לא רק בארץ ישראל כי אם גם באמריקה. אין להם עניין ברעיון של עליה לארץ ישראל.‬ ‫הרפורמים יגידו שהציונות תגרום לבדלנות ולדעתם הציונות היא דבר מזיק, הם שוללים את כל‬ ‫הרעיונות המיסטיים הנמצאים ביהדות.‬ ‫הרפורמה התרחקה מאוד מהמסורת היהודית. הכיוון של התנועה הרפורמית הוא מאנטי‬ ‫ציונות/לאומיות לציונות גמורה בסופו של התהליך, היום הם חברים בקונגרס הציוני. השינוי הזה‬ ‫מתרחש בשנת 3791 בועידה של הרבנים הרפורמים בקולומבוס, שם הם משנים את המצע של‬ ‫פיטסבורג שבו הם אומרים שהיהדות היא הנשמה וישראל היא הגוף.‬ ‫12‬ ‫למרות שהתנועה הרפורמית היתה אנטי ציונית חלק מהרבנים היו ציונים ואפילו היו בהנהגה של‬ ‫הציונות האמריקאית והם אלו שנאבקו לקרב בין הרפורמה לציונות.‬ ‫הרפורמים גם מכירים "בסיוע של הקמה מחדש של ארץ ישראל כמולדת יהודית וכמרכז לתרבות‬ ‫יהודית וחיי הרוח". ארץ ישראל מרכז ולא המרכז היא מרכז בדיוק כמו ארה"ב.‬ ‫לאחר מלחמת העולם השניה הרפורמים רואים בארץ ישראל מקום מקלט מעשי לבעיית היהודים והם‬ ‫נרתמים לפעילות פוליטית כדי לתמוך בתוכנית החלוקה.‬ ‫מכל המשתמע מכאן עולה הטענה של האורתודוקסים שהרפורמה היא לא זרם לגיטימי.‬ ‫לאחר מלחמת העולם השניה יש שני קווים מגבילים בהתפתחות הרפורמה:‬ ‫קו אחד שמתקרב לעם היהודי ולמסורת והקו האחר שמתרחק מהמסורת ומתאים עצמו לעולם‬ ‫המודרני. בפועל זה מתבצע בשני הכיוונים, מכוון שאין כפיה דתית יש מוסד רבני שנפגש וקובע‬ ‫הלכות אבל יש חופש פרשנות ולכן אפשר לראות ניו-אנסינים שונים.‬ ‫אפשר לומר שהשינוי חל משום שאנחנו עוברים מאוטונומיה אינדיבידואלית לדיאלוג. לא רק התבונה‬ ‫היא שמובילה אותנו אלה יש צורך בדיאלוג שהוא גם לא רציונלי.‬ ‫מה ששבר את האופטימיות האוניברסלית היתה השואה, אם הם האמינו שאפשר לבטל את הרוע אז‬ ‫השואה הראתה שהרוע קיים והנחמה נמצאת ביהדות.‬ ‫הרפורמים שינוי את המצע מספר פעמים – בשנת 6791 בסן-פרנסיסקו ובפעם האחרונה‬ ‫בשנת 9991, בעיר פיטסבורג שם הם הסבירו איך אפשר לחיות עם שני הקווים:‬ ‫הקו שמתקרב למסורת – הם מכירים במציאות האל, ברעיון של אלוהים מול הברית.‬ ‫הקשר בין היהודים לאלוהים צריך להיעשות ע"י קיום מצוות, התורה היא היסוד של החיים היהודים‬ ‫ואם התורה היא היסוד אז התורה כתובה בעברית ולכן חשוב ללמוד עברית.‬ ‫במאה ה- 91 עלה הרעיון של אפשרות להזיז את השבת ליום ראשון היום הם אומרים שהשבת‬ ‫מבטאת את הערכים היהודים. הערבות ההדדית "כל ישראל ערבים זה לזה". בית הכנסת כמרכז‬ ‫החיים היהודים. המחויבות למדינת ישראל הם מעודדים עליה.‬ ‫הקו שמתרחק מהמסורת – הם אומרים שיש מחלוקת על המשמעות של אלוהים כל אחד ראשי‬ ‫לפרש מהי דמותו של אלוהים. הם מסייגים את המצוות, הם מחייבים את המצוות שמתאימות להם‬ ‫כיחידים וכקהילה. הם מקיימים דיאלוגים עם קבוצות אחרות, כלומר אין דת אחת שעדיפה על פני‬ ‫ראותה. הם תומכים בפלורליזם דתי ותרבותי )הפנמה של הפלורליזם – שוויון בין גברים לנשים, יש‬ ‫נשים רבניות נשים נספרות במיניין, עולות לתורה וכו'(. הם מכירים בסוגים שונים של משפחות.‬ ‫הייצוג של הרפורמים בישראל:‬ ‫22‬ ‫"התנועה ליהדות מתקדמת" הם מתרחקים מהמילה רפורמה, יש להם סניף של בית מדרש לרבנים‬ ‫בירושלים ‪ ,Hebrew Union College‬המוסד שמכשיר רבנים, שהתלמידים שלהם באים לשנת‬ ‫לימודים בישראל. יש להם קהילות רפורמיות ברחבי המדינה, יש להם שני קיבוצים בערבה יהל ולוטן.‬ ‫יש להם תנועת נוער שנקראת תל"ם. הם הולכים ומרחיבים את הייצוג שלהם בארץ, הם רואים עצמם‬ ‫כאלטרנטיבה לזרם האורתודוקסי, הם נותנים מענה ליהודים שיהדותם מוטלת בספק כמו גם‬ ‫לחילונים.‬ ‫הקונסרבטיבים‬ ‫הם מתחילים את דרכם בגרמניה בשנת 5481 עם אדם בשם זכריה פרנקל, פרנקל כותב תזה על‬ ‫היהדות החיובית וההיסטורית. הוא אומר שיש שני גורמים בהתפתחות ביהדות יש ערכים נצחיים‬ ‫שאי אפשר לשנות אותם אבל יש גם ערכים היסטוריים. יש ערכים שהתעצבו בזמן שהיהודים חיו‬ ‫כמיעוט בחברת רוב בגלות כאשר היתה אינטראקציה עם התרבויות שמסביב, ויש ערכים שהם בני‬ ‫זמנם שהם ניתנים לשינוי.‬ ‫ההלכה היהודית – הרפורמים דוחים את ההלכה היהודית כבסיס ומקבלים את הרציונל. לעומת זאת‬ ‫הקונסרבטיבים מקבלים את ההלכה כבסיס אבל טוענים שיש יסודות בתוך ההלכה שניתנים לשינוי,‬ ‫שניתן לפרש אותם מחדש ברוח הזמן. לדוגמה, מסכת עבודה זרה, 81 צווים למניעת קשר חברתי בין‬ ‫יהודים לגויים. דוגמה נוספת, אסור ליהודי לאכול לחם שנאפה ע"י גוי, הקונסרבטיבים רוצים להשתלב‬ ‫בחברה הכללית אז איך הם יכולים להשתלב בחברה אם הם מקבלים את הרעיון של איסור קניית‬ ‫לחם מגוי ולכן יש צורך בשינוי הלכה זו.‬ ‫הרעיון של הקמת זרם קונסרבטיבי מתחיל בגרמניה ומגיע לארה"ב, הוא מתפתח בקרב קבוצה של‬ ‫רבנים שנמצאת בויכוח עם הרבנים הרפורמים, קבוצה של הרבנים שמעונינת לתקן את היהדות אבל‬ ‫טוענת שהרפורמים הלכו רחוק מידי ולכן הם מפתחים את הזרם שאומר שיש יסוד הלכתי שחלקים‬ ‫ממנו ניתן לפרש ברוח הזמן.‬ ‫בשנת 6881 שנה לאחר שהרפורמים מנסחים את הצהרת פיטסבורג מקימים הקונסרבטיבים בית‬ ‫מדרש לרבנים "הסמינר התיאולוגי היהודי". בתחילת המאה ה- 02 מוזמן אדם בשם סולומון שכטר‬ ‫לעמוד בראש הסמינר הוא מארגן את הסמינר מחדש. בשנת 3191 הוא מקים את איחוד בתי הכנסת‬ ‫של הקונסרבטיבים ומכאן ואילך אפשר לדבר על זרם נוסף והוא הזרם הקונסרבטיבי.‬ ‫מה שגורם להתפתחות הזרם הזה הוא ההגירה המזרח אירופאית. הזרם הזה נותן מענה ליהודים.‬ ‫הם מסורתיים אבל לא יכולים לקיים את "תרייג המצוות" בארה"ב. הקונסרבטיבים נותנים להם את‬ ‫המענה גם שמירה על הערכים הבסיסיים וגם השתלבות בחברה.‬ ‫הקונסרבטיבים מפתחים את הרעיון של מרכז בית הכנסת, בית הכנסת משמש כמרכז של החיים‬ ‫היהודים, הוא מבטא את הערבות ההדדית בין היהודים, הוא אינו רק מקום תפילה כי אם מקום שבו‬ ‫מקיימים גם פעילויות חברתיות, חינוכיות וכו'.‬ ‫32‬ ‫הם שמים דגש על השפה האנגלית כמו הרפורמים. לדעתם כדי למנוע התבוללות צריך לשלב את‬ ‫השפה האנגלית בתפילות, גם אצלם יושבים גברים ונשים יחד, בשלב מסוים הם נותנים גם תפקידים‬ ‫לנשים )הנשים נספרות במנין, הנשים יכולות ללמוד להיות רבניות וכו'(.‬ ‫איך בודקים סוגיה הלכתית? שואלים שתי שאלות:‬ ‫1. האם הסוגיה מעוגנת בהיסטוריה ובנוסח התורה עצמה?‬ ‫2. האם ההכרעה בסוגיה תביא לחיזוק התורה כולה, האם הסוגיה תחזק את הקהילה או תפגע‬ ‫בה?‬ ‫הוא מביא מספר דוגמאות:‬ ‫1. נסיעה לבית הכנסת בשבת – הרפורמים לא רואים שום בעיה בכך, הקונסרבטיבים לא‬ ‫מוצאים שום תקדים היסטורי לעומת זאת הם טוענים שאם הם יאשרו נסיעה בשבת רק לבית‬ ‫הכנסת הם יחזקו בכך את הקהילה משום שכך יוכלו יותר אנשים להגיע לבית הכנסת ולכן יצא‬ ‫פסק הלכה שאומר שמותר לנסוע בשבת רק לצורכי פולחן.‬ ‫2. נשים במיניין – הקונסרבטיבים לא מוצאים איסור הילכתי, לעומת זאת לרוח המודרניות הם‬ ‫מאפשרים לנשים להיות בבית הכנסת וברוח הפמיניזים הם מקרבים את הנשים. פסק הלכה‬ ‫נשים יכולות לשמש חלק ממיניין.‬ ‫בתוך הזרם הזה היה אישיות נוספת והוא הרב מרדכי קפלן אשר פרסם בשנת 4391 את הספר‬ ‫"היהדות כציויליזציה" למעשה הוא גרם לשינוי בתפיסות של הקונסרבטיבים – הוא נותן הגדרה‬ ‫רחבה יותר ליהדות וזה התרבות, מוסר יהודי. למעשה לפי התפיסה שלו הערכים החשובים ביהדות‬ ‫הם אותם ערכים שעשויים לחזק את התפקיד של הקהילה, ערכים שיש להם משמעות בחיי הקהילה‬ ‫הוא מעביר את הרעיון מהתיאולוגיה של אלוהים של סמכות לסוציולוגיה. מתוך הרעיונות של קפלן‬ ‫צמח זרם קטן מאוד שמנה %3-%2 מהאוכלוסייה והם נקראים "רקונסטרוקציוניסטים" )בניה‬ ‫מחדש( – לבנות מחדש את הציביליזציה של העם היהודי.‬ ‫ההבדלים המרכזים בין הרקונסטרוקציוניסטים לקונסרבטיבים הוא:‬ ‫הרקונסטרוקציוניסטים הם יותר עם נטייה אינטלקטואלית, הם יותר ביקורתיים ביחס למהות היהודית‬ ‫הם שואלים את עצמם את השאלה מדוע – מדוע צריך לשנות? או מדוע צריך לנסח מחדש? בעוד‬ ‫שהקונסרבטיבים מדגישים את השאלה כיצד – כיצד לשנות?‬ ‫לרקונסטרוקציוניסטים חשוב חופש המחשבה וחופש הפרט לעומת ההלכה והרבנים הקונסרבטיבים.‬ ‫הרקונסטרוקציוניסטים שוללים את היסודות המטאפיזיים )לא דנים בנושא של התגלות אלה בתפקיד‬ ‫הערכים(.‬ ‫הביטוי של התנועה הקונסרבטיבית בישראל:‬ ‫42‬ ‫מתחילת דרכם הם היו ציונים, נושא ארץ ישראל השתלב באידיאולוגיה שלהם, הם תמכו בישוב‬ ‫היהודי וכמובן לאחר הקמת המדינה הם עלו ארצה.‬ ‫כיום יש להם כ- 05 קהילות הם נקראים "התנועה המסורתית", יש להם בתי ספר יסודי ותיכון, יש‬ ‫להם בית מדרש לרבנים ע"ש סולומון שכטר, תנועת נוער בשם נוע"ם, יש להם קיבוץ בצפון בשם‬ ‫חנתון ע"י נצרת ומושב בשם שורשים ע"י כרמיאל.‬ ‫אורתודוקסים‬ ‫מקבלים את ההלכה כלשונה, כל הערכים הדתיים הם מקודשים.‬ ‫בימינו אין סמכות הלכתית שיכולה לשנות את העיקריים הדתיים.‬ ‫דניאל אלעזר )2891(, "דרכו של בית הכנסת האמריקני"‬ ‫*ממליץ לקרוא את המאמר‬ ‫הרעיון המרכזי במאמר, בית הכנסת האמריקני עובר תהליך של מודרניזציה.‬ ‫מצד אחד הוא מתאים עצמו למציאות החדשה מצד שני הוא מבקש לשמור על הרציפות עם העבר,‬ ‫יש הבדל בסיסי בין בית הכנסת בעולם הישן לזה שבארה"ב.‬ ‫בארה"ב אין כפיה, הכל וולנטרי ולכן צריך להיות קשר גומלין בין דרישות בית הכנסת לדרישות‬ ‫היהודים, אם הרבנים היו נוקשים מידי אז לא היו באים מתפללים, ולכן צריך לעשות שינויים ופשרות.‬ ‫בנוסף, בית הכנסת מושפע משני מקורות:‬ ‫מצד אחד, מצורת הארגון האמריקאי )יש ועד שמנהל את בית הכנסת, יש ממלאי תפקידים, יש חוקה‬ ‫וכו'(. ומצד שני, יש השפעה פרוטסטנטית על הדגם של בית הכנסת ועל צורת הפולחן.‬ ‫נקודה נוספת, מעמד הרב שעובר שינוי, יש הבחנה בין מנהיגות קוסמופוליטית למנהיגות מקומית,‬ ‫מנהיגות קוסמופוליטית תחום העניין שלה חורג מעבר לעניין הקהילה יש צורך ברבנים כריזמטיים‬ ‫שפעילים גם במישור הארצי לעומת זאת מנהיגות מקומית הרבנים הם מקומיים.‬ ‫עד להקמת בתי מדרש לרבנים בכל התקופה שאין סמיכה רבנית פורמלית יש חשיבות רבה לכריזמה‬ ‫של הרבנים. כאשר הרבנות הופכת להיות מקצוע נלמד יש ירידה במעמד הרבנות כי אז נכנסים גם‬ ‫רבנים ממוצעים.‬ ‫יש תחרות בין הרב לבעלי תפקידים נוספים )החזן, המנהלן וכו'( יש גם ציפייה בקרב חלק מהקהילה‬ ‫שהרב יהיה יותר יועץ, מורה, מאשר מדריך רוחני או פוסק הלכה.‬ ‫מעמד האישה‬ ‫מה קורה לנשים בחיים הדתיים? למעשה יש מהפכה במעמד הנשים בחיים הדתיים.‬ ‫סילביה ברק פישמן, "תפקיד הנשים בתחום הדתי"‬ ‫פישמן תכנה תחיה )רנסנס( בחיים הדתיים. כדי להבין את גודל המהפכה צריך לדון במעמד האישה‬ ‫עפ"י ההלכה )עד כמה האישה לא היתה מעורבת(.‬ ‫בהיסטוריה היהודית יש מספר תקופות ביחס לנשים:‬ ‫52‬ ‫בתקופת התנ"ך – היחס לנשים היה חיובי, האמהות – יש יראת כבוד, אפשר לראות את היחס‬ ‫החיובי למרים אחות משה, לדבורה הנביאה וכו'.‬ ‫תקופת המשנה והתלמוד – חל שינוי ביחס לנשים, כבר בבית המקדש אפשר למצוא מקום שנקרא‬ ‫"עזרת נשים" )יש הפרדה בין נשים לגברים(. במשנה מסכת קידושין שם נאמר "כל מצוות עשה‬ ‫שהזמן גרמן" – מצוות שתלויות בזמנים קבועים הגברים חייבים והנשים פטורות משום שיש להן‬ ‫מטלות בבית והן צריכות לגדל את הילדים ולכן הן לא יכולות לקיים מצוות עפ"י לוח זמנים. מכאן‬ ‫הדרך קצרה מרחיקים את הנשים מתפילה, מהציבור, יש נוסחאות שונות של צניעות, יש מקומות‬ ‫מסוימים שהאישה לא יכולה להיות בהם. במשך הזמן חל שינוי במעמד האישה שהופך אותה להיות‬ ‫נחותה מהגבר מבחינת ההלכות הציבוריות – הגבר הוא שמקיים את הפולחן, מחייבים את הגברים‬ ‫במצוות עשה ואל תעשה.‬ ‫אפשר למצוא מקומות שבהם מעמד האישה לא נפגע למשל בעולם החסידי, ידוע על ביתו של הבעל‬ ‫שם טוב שהחמירה עם עול המצוות והיתה מנהיגה דתית.‬ ‫התבטאויות שליליות כלפי נשים:‬ ‫"נשים דעתן קלה"‬ ‫נשים הן צייתניות, עצלניות, דברניות וכו'..‬ ‫הגברים מחויבים לשמור על צניעות האישה‬ ‫הגבר מקדש את האישה‬ ‫האישה קודמת לגבר בפדיון שבויים‬ ‫נשים הן רחמניות‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫-‬ ‫התבטאויות חיוביות כלפי נשים:‬ ‫מעמד הנשים נחות ממעמד הגבר למרות שאין סיבה, הסיבות נוצרו מנסיבות היסטוריות. בהשוואה‬ ‫לאומות העולם מעמד האישה היהודיה היה הרבה יותר טוב.‬ ‫השינויים המתרחשים בקהילה היהודית באמריקה - השפעת הפמיניזם והשפעת הנשים‬ ‫בקהילה הדתית:‬ ‫שני מאמרים מתייחסים לנושא, האחד של סילביה ברק פישמן שמדבר על השפעת הפמיניזם על‬ ‫החיים של היהודים האמריקאים, והשני של פרדל שפיגל המתייחס לנושא של נשים רבניות.‬ ‫סילביה ברק פישמן )9891(, "תפקיד הנשים בתחום הדתי"‬ ‫פישמן אומרת שהתפקיד של הנשים בקהילה הדתית גרמה לתחייה יצירתית באורח החיים היהודי.‬ ‫השינוי הוא לטובה והוא מחזק את הקהילה.‬ ‫השינויים המתרחשים בארה"ב במעמד האישה:‬ ‫62‬ ‫♦ חגיגת אירוע החיים – הכוונה לציוניים כמו הולדת הבת. שינויים אלו מתרחשים אצל‬ ‫הקונסרבטיבים והרפורמים – משווים את מעמד הבת למעמד הבן. יש טקס בבית הכנסת עם‬ ‫תפילה וזה מראה שיש חשיבות גם לאישה מרגע הולדתה.‬ ‫♦ בטקס הנישואין – לכל זרם יש נוסחים משלו לכתובה. לצד הכתובה המסורתית יש נוסחים‬ ‫נוספים לכל זרם בנפרד. החתן מקדש את הכלה והכלה מקדשת את החתן, בכך הם נותנים לטקס‬ ‫משמעות מודרנית.‬ ‫♦ השתתפות הנשים בתפילות – הנשים נחשבות חלק מהמניין, הן יכולות לעלות לתורה, לתקוע‬ ‫בשופר ובעיקר אצל הרפורמים הן יכולות לומר קדיש.‬ ‫♦ חינוך דתי לבנות – יש יותר מודעות לחינוך דתי גם לבנות וזה נכון לשלושת הזרמים.‬ ‫♦ ההגות, התפילה, המדרשים – יש יותר עיסוק של נשים בתיאולוגיה, בלימודים גבוהים, ניסיון‬ ‫לפרש את ההלכה מנקודת מבט נשית פמיניסטית. כמו למשל: הניסיון לפרש את משמעות האל ולאו‬ ‫דווקא בהתייחסות לזכר.‬ ‫אפשר למצוא שתי גישות ביחס להלכה:‬ ‫1. גישה מתונה יותר, ניתן לייחס אותה לזרם הקונסרבטיבי – צריך לאמץ אורח דתי לפי ההלכה‬ ‫תוך כדי השגת שינויים לטובת הנשים במסגרת החוקים ההלכתיים.‬ ‫2. גישה קיצונית יותר, ניתן לייחס אותה לזרם הרפורמי – צריך לגלות יחס גמיש כלפי ההלכה,‬ ‫כלומר לאמץ חובות המנוגדות להלכה. כאשר יש עימות בין הערכים ההלכתיים לבין הערכיים‬ ‫הפמיניסטיים, יש לאמץ את הערכים הפמיניסטיים.‬ ‫מבחינת עוצמת השינויים:‬ ‫השינוי הכי משמעותי הוא שהנשים יכולות לשמש כרבניות.‬ ‫בשנת 2791 הוסמכה הרבנית הראשונה בזרם הרפורמי.‬ ‫בשנת 5891 הוסמכה הרבנית הראשונה בזרם הקונסרבטיבי.‬ ‫פרדל שפיגל )4991(, "נשים רבניות"‬ ‫שפיגל טוענת שיתכן מצב שבו רוב הרבנים הלא אורתודוקסים יהיו נשים. כלומר יש עלייה בהרשמה‬ ‫של נשים למקצוע הרבנות בבתי המדרש הרבניים.‬ ‫מכאן נשאלת השאלה: איך דבר זה ישפיע על מוסד הרבנות ועל הקהילה? האם תהיה פגיעה‬ ‫במעמד הרב?‬ ‫הרעיון הוא שבגלל שיש פער בין נשים לגברים, אפשר להעריך שתהיה פגיעה במעמד הרב.‬ ‫יש כל מיני דעות בהקשר זה: יש הסבורים בקהילה שנשים ישנו את המקצוע משום שנשים פחות‬ ‫מעונינות להיות פוסקות ונכונות יותר להקשיב ולייעץ מאשר להטיף. דעה אחרת טוענת, שלא יהיה‬ ‫שינוי והבדל – משום שאין הבדל בין נשים לגברים במילוי תפקיד זה כרבניות.‬ ‫שפיגל טוענת שבחברה סקסיסטית - חברה שיש בה פער/קשר בין כסף לבין סטטוס, ובין מין‬ ‫וסטטוס, אפשר לתאר שני תרחישים:‬ ‫72‬ ‫1. תהיה פגיעה במעמד הרב כסמל וכמייצג היהדות.‬ ‫2. כניסה של נשים לרבנות תעורר את הקהילה, תגרום לכך שחברי הקהילה ירצו יותר שותפות‬ ‫בחלוקה האחריות ובמורשת היהודית ויתגייסו לסייע לנשים הרבניות. כלומר, הזהות היהודית‬ ‫תבוא לידי ביטוי בכל הקהילה.‬ ‫במצב הנוכחי התרחיש הראשון הוא התרחיש הדומיננטי.‬ ‫נתונים:‬ ‫משנת 2791 – 0002 הוסמכו 153 נשים ו- 928 גברים.‬ ‫משנת 5891 – 0002 הוסמכו 411 נשים ו- 132 גברים.‬ ‫בזרם הרפורמי‬ ‫בזרם הקונסרבטיבי‬ ‫ניתן לראות שבשני הזרמים יש עדין רוב לגברים, אבל רואים שישנה מגמת עלייה אצל הרפורמים‬ ‫עליה לעומת ירידה מסוימת אצל הגברים ואילו אצל הקונסרבטיבים זהו מצב של שוויון בהרשמה.‬ ‫ניתן לראות כי נשים ממלאות תפקידים זוטרים בקהילות כגון, עוזרות לרב וכו'. בדרך כלל תפקיד‬ ‫הרבנית מתרחש בפריפריות. ישנה התמודדות עם מצב חדש, וכמו כל דבר חדש לוקח זמן עד שהוא‬ ‫מוטמע.‬ ‫במאמר של פישמן רואים שיש השפעה של הפמיניזם בקרב האורתודוקסיה.‬ ‫התחומים שבהם יש התפתחות חיובית:‬ ‫1. חינוך דתי לבנות – יש יותר מודעות לחינוך דתי לבנות.‬ ‫2. תפילה של נשים בצוותא – נשים יכולות להתפלל במיניין של נשים בלבד.‬ ‫3. קריאה בספר התורה - בפורום של נשים.‬ ‫4. תחום העירוב – תוחמים את התחום של העיר כדי שיהיה אפשר לטלטל חפצים בחגים‬ ‫ובשבתות.‬ ‫בתחום אחד עדין יש בעיה וזהו תחום הנישואין/גירושין – יש בעיה של מתן גט, בעיה של נשים‬ ‫עגונות.‬ ‫באופן מעשי, הקהילה מבחינה בקשר ההלכתי המסורתי. ניתן לקבוע שיש ירידה בקיום המצוות,‬ ‫ובקיום אורח החיים עפ"י ההלכה. השאלה היא: האם יש להסיק מכך שיש תהליך של התרחקות‬ ‫מהיהדות? האם מדובר בהתבוללות? או שיש כאן הסבר אחר.‬ ‫אין ספק שחלק מהעניין הוא ששיעור מסוים מיהודי ארה"ב נמצאים בתהליך של התבוללות )נישואיי‬ ‫תערובת(. אבל חלקים אחרים מבטאים את יהדותם בצורה שונה.‬ ‫ישעיהו )צ'רלס( ליבמן, "ריטואל, טקס ובנייה מחדש בחיים היהודיים בארה"ב"‬ ‫המאמר מתאר תופעה של ירידה מתמדת בשמירת המצוות בקהילה היהודית.‬ ‫82‬ ‫ריטואל – הדרך המסורתית לקיום המצוות – התנהגות דתית שמשרתת תכלית.‬ ‫טקס – פעולה חברתית סמלית.‬ ‫עפ"י ההבחנה הזו רואים שיש ירידה בריטואל, אבל יש עלייה בטקס. והטקס הזה מדגיש את הערבות‬ ‫ההדדית, את הקהילתיות, את הקשר שבין הקהילה לעבר היהודי.‬ ‫צורה אחרת להראות את השינוי היא ע"י מספר פרמטרים שדרכם היהודים בוחנים מחדש את‬ ‫המורשת היהודית:‬ ‫1. פרסונליזם – באיזו מידה המצווה חשובה לאדם.‬ ‫2. וולונטריזם – חופש הבחירה של היחיד לגבי הערך.‬ ‫3. אוניברסליזם – באיזו מידה הערך נכון ומתייחס לכלל.‬ ‫4. מורליזם – באיזו מידה הערך הוא מוסרי ומעיד על חיי המוסר.‬ ‫עפ"י הפרמטרים האלו ניתן לראות שיהודי ארה"ב מפרשים מחדש את המסורת היהודית ונותנים‬ ‫משמעות אישית למצווה, ומעונינים לתת לה ערך אוניברסלי ומוסרי.‬ ‫אבל באופן הזה הם גם מבטאים את רצונם לשמור על זהות יהודית.‬ ‫שיף )1991(, אתגרים וכיוונים בחינוך יהודי משפחתי‬ ‫בין כתיבת שני המאמרים מפרידות 3 שנים. במאמר זה יש תוכנית לחינוך יהודי משפחתי.‬ ‫שיף יותר אופטימי במאמר הזה, הוא אומר שיש תוכנית ולכך שתי סיבות:‬ ‫1. יהודי ארה"ב מכירים בעובדה שיש קיטוב בקהילה )חלק מתקרב ליהדות וחלק אחר מתרחק(.‬ ‫2. המחקר הראשון שהוא ציטט גרם לזעזוע בממסד ולרצון לשינויי.‬ ‫הוא מתאר 8 סוגים של חינוך משפחתי יהודי, בכל קהילה פיתחו צורה משלהם לחינוך.‬ ‫העיקרון שמנחה את התוכנית היא תוכנית מקבילה להורים ולילדים, חוויות משותפות‬ ‫שהמשפחה עוברת החינוך היהודי‬ ‫תפקיד החינוך היהודי – קידום תחושת הזהות היהודית, הנחלת ערכים, נורמות והתנהגות.‬ ‫עד לסוף מלחמת העולם ה- ‪ II‬החינוך היהודי היה בעדיפות משנית בקהילה, ויש לכך 3 סיבות:‬ ‫1. מדובר בדור של מהגרים - המשפחה היא זו שצריכה להעביר את הערכים היהודים‬ ‫ולמשפחה יש עדיין את הכלים לכך.‬ ‫2. כאשר היהודים חיו באזורים הצפופים – היהדות, האתניות היהודית היתה גלויה לעין ברחוב‬ ‫היהודי, האתניות היתה הגורם שסייע להעביר את המסרים של זהות יהודית.‬ ‫3. הרצון של היהודים להשתלב בחברה – בתהליך הזה ביה"ס הציבורי נתפס כסמל לשוויון‬ ‫הזדמנויות. היהודים מחייבים את ביה"ס הציבורי ששם ילמדו אנגלית ויקבלו השכלה מקובלת‬ ‫וילמדו להיות אמריקאים.‬ ‫בביה"ס הציבורי לא לומדים דת )לא דת יהודית ולא דת נוצרית( – יש הפרדה בין דת למדינה.‬ ‫מהסיבות האלה החינוך היהודי היה בעדיפות משנית.‬ ‫92‬ ‫השינוי מתרחש לאחר המלחמה כאשר מתרחשים מספר שינויים:‬ ‫♦ מנקודת מבטה של המשפחה – יש ירידה בזהות היהודית, ירידה בידע היהודי. חלק גדול‬ ‫מהמשפחות זקוק לתמיכה חיצונית לצורך העברת הזהות.‬ ‫♦ מבחינת האתניות – מדברים על תהליך "הפרבור" )מעבר לפרברים(, מקומות, שכונות חדשות‬ ‫שבהן היהדות אינה גלויה לעין.‬ ‫♦ מבחינת בית הספר הציבורי – יש ירידה בערכו או ברמתו של ביה"ס הציבורי ויש שינוי בהרכב‬ ‫החברתי של התלמידים, כלומר כניסה של מיעוטים, קיצונים יותר )שחורים(. זה ממריץ את היהודים‬ ‫לחפש מסגרות אחרות.‬ ‫כשמדברים על דור שני ושלישי הם אינם צריכים להוכיח את האמריקניות שלהם.‬ ‫מבחינה פורמלית בשנת 1591 יש כינוס של אנשי הקהילה ואנשי חינוך – הם נקראים "החברה‬ ‫האמריקאית לחינוך יהודי", הם מתכנסים כדי לבדוק מספר דברים: הם בודקים את החינוך היהודי‬ ‫ואת מידת התאמתו להתפתחות הילד, ההתאמה לתרבות האמריקנית, הערכה למורשת היהודית‬ ‫והזהות עם העולם היהודי ומדינת ישראל.‬ ‫שני היבטים שיש בהם מתח: מצד אחד, התרבות האמריקנית ההשתלבות ומצד שני, הקשר היהודי,‬ ‫הזהות היהודית.‬ ‫השאלה היא, מה צריך להיות המינון בחינוך היהודי כדי שלא יהיה עימות בין הערכים האלו?‬ ‫המטרה היא לא ליצור מצב שהילד ילמד ערכים בביה"ס כאשר בבית לא מקיימים אותם.‬ ‫החברה לחינוך יהודי ממנה וועדה שחוקרת את המצב, וממליצה המלצות )9591( שעיקרן: חיזוק‬ ‫החינוך היהודי ע"י גיוס כספים, איחוד בתי ספר קטנים, הכשרת מורים, תמיכה של הקהילה בבתי‬ ‫הספר היומיים וכדומה.‬ ‫מכאן, נראה שיש מודעות בקרב הקהילה ויש מחזוריות של המלצות, אבל הבעיה של החינוך היהודי‬ ‫היא בעיה שנמשכת בגלל המתח הקיים שלא ניתן לפתרון.‬ ‫היהודים חיים בתוך המתח הזה ואי-אפשר לפתור אותו, ולכן תמיד יהיו המלצות וגם בעיות.‬ ‫יש שתי מסגרות של חינוך יהודי פורמלי:‬ ‫1. בית הספר המשלים – שהוא הסוג הרווח יותר, הילדים לומדים בשעות היות בביה"ס‬ ‫הציבורי ולאחר מכן הם מקבלים השלמה של חינוך יהודי בדרך כלל מתקיים במסגרת של בית‬ ‫הכנסת. אצל הרפורמים מתקיים ביום ראשון ואצל הקונסרבטיבים מספר פעמים באמצע השבוע‬ ‫בשעות אחר הצהרים.‬ ‫2. בתי הספר היומיים – אלה הם בתי ספר יהודים שמשלבים לימודי חול עם לימודי קודש. בתי‬ ‫ספר פרטיים של יהודים.‬ ‫03‬ ‫הרולד המלפרב, "בתי הספר היהודים היומיים בארה"ב – הדור השני"‬ ‫הרולד מביא את הנתונים לגבי בתי הספר היומיים על פני השנים:‬ ‫בשנת 0591 יש 931 בתי ספר יומיים.‬ ‫בשנת 1791 יש 092 בתי ספר יומיים.‬ ‫בשנת 1891 יש 005 בתי ספר יומיים, שלומדים בהם כ- 000,001 תלמידים, החינוך היומי מהווה‬ ‫%02 מכלל היהודים שמקבלים חינוך יהודי. מצד אחד רואים שיש גידול בבתי הספר היומיים, אבל‬ ‫עדיין רוב החינוך היהודי נעשה במסגרת החינוך המשלים.‬ ‫נתונים עדכניים יותר:‬ ‫כיום יש כ- 636 בתי ספר יומיים. כ- 005 מתוך בתי הספר היומיים שייכים לזרם האורתודוקסי משום‬ ‫שהזהות היהודית חשובה להם מאוד. 07 מבתי הספר הם קונסרבטיבים ו- 02 בתי ספר הם‬ ‫רפורמים.‬ ‫שכר הלימוד הממוצע בביה"ס היומי הוא כ- $003,5 לתלמיד, נטל כספי גבוהה שנופל על ההורים,‬ ‫ולמרות זאת ההורים רושמים את ילדיהם לבתי הספר מכאן, שההורים רואים בכך חשיבות גדולה‬ ‫ומוכנים לעשות את המאמץ ולשלם שכר לימוד גבוהה.‬ ‫הפדרציה תומכת בביה"ס היומי )כ- %21 מהתקציב(. הפדרציה לא תומכת בביה"ס המשלים משום‬ ‫שהיא נמצאת בעימות עם בתי הכנסת, היא רוצה להיות שותפה בהחלטות ובתי הכנסת לא‬ ‫מאפשרים זאת.‬ ‫שבע סיבות לגידול של בתי הספר היומיים:‬ ‫1. עליה במודעות האתנית, יש רצון לקדם את הזהות היהודית ומה שגורם לכך הם אירועים כמו‬ ‫השואה והקמת ארץ ישראל.‬ ‫2. יש יותר כסף, יש גידול ברמת ההכנסה כי לאחר המלחמה יש שגשוג כלכלי.‬ ‫3. ירידה ברמת הלימודים וההרכב החברתי של בתי הספר הציבוריים )עימותים בין שחורים‬ ‫ללבנים(.‬ ‫4. לאחר המלחמה יש הגירה של חצרות החסידים, הם חיים בצורה בדלנית ומקימים את‬ ‫המוסדות שלהם.‬ ‫5. השם הטוב של בתי הספר היומיים שהתקיימו עוד לפני המלחמה.‬ ‫6. הקיום של ארגונים כלל-אמריקאים למען בתי ספר עיוניים, כלומר יש מנגנון לקידום עניין‬ ‫יהודי.‬ ‫7. ירידה ברמה של בתי הספר המשלימים. יש חוסר רצון בקרב ההורים היהודים בבתי הספר‬ ‫המשלימים.‬ ‫13‬ ‫מבחינת האתגרים של ביה"ס היומי:‬ ‫1. בעיות של מימון – עיקר הנטל נופל על ההורים, יש קושי רב במימון. אין סיוע ממשלתי בגלל‬ ‫העיקרון של הפרדה בין דת ומדינה, אבל יש סיוע באופן עקיף כמו למשל, מימון של הסעות‬ ‫תלמידים כשהצידוק לכך שזה נעשה כדי להביא בטיחות לילדים.‬ ‫2. תוכנית הלימודים – היא כפולה לומדים גם לימודי חול וגם לימודי קודש, יש צורך בכפל של‬ ‫מורים. שכר ההוראה נמוך יותר בבית הספר היומי לעומת הציבורי. ואז יש בעיה ברמת המורים.‬ ‫3. תכני הלימוד – שני היבטים:‬ ‫א. מהי ההשפעה של בית הספר היומי על הזהות היהודית של התלמיד?‬ ‫האם הוא לומד יותר יהדות כשהוא לומד בבית הספר היומי?‬ ‫ב. מהי ההשפעה של בית הספר היומי על יחסו של התלמיד לחברת הרוב?‬ ‫האם בית הספר היומי גורם לבדלנות, להסתגרות של תלמידים?‬ ‫בקשר להיבט הראשון, לגבי הזהות, יש לעשות הבחנה בין השפעה בטווח הקצר לבין השפעה‬ ‫בטווח הארוך.‬ ‫בטווח הקצר – רואים שהילדים מגלים בקיאות רבה בנושאים יהודיים, אבל יש הסתייגות והיא שצריך‬ ‫לקחת בחשבון גם את גורמי הרקע של התלמידים: לא רק בית הספר משפיע אלה גם הבית. קשה‬ ‫לדעת מי תורם יותר, הבית או ביה"ס לזהות היהודית.‬ ‫בטווח הארוך – נמצא שאם הילד מקבל מינימום מסוים של שעות חינוך, ככל שהוא לומד יותר, מעבר‬ ‫לסף, כך תהיה לכך השפעה על הזהות היהודית שלו בתקופת חיו הבוגרים. )הוא יתחתן בגיל מוקדם‬ ‫יותר ויתגרש פחות, שיעור נמוך מאוד יהיה מעורב בנישואיי תערובת(.‬ ‫בקשר להיבט השני, לגבי יחסו לחברת הרוב.‬ ‫הרולד טוען שלביה"ס יש פוטנציאל, יש את היכולת לבודד את התלמידים מקשרים חיצוניים.‬ ‫הוא מביא מספר מחקרים של חוקרים שונים:‬ ‫‪ ‬פישמן מצא שילדים בבית הספר האורתודוקסי היומי מפתחים סטריאוטיפים שלילים ביחס‬ ‫לחברת הרוב, כלומר כאן ביה"ס הוא גורם בדלני, אבל הדימוי השלילי הזה נמשך עד גיל 21,31‬ ‫ולאחר מכן הדימוי מתאזן כאשר מתנהלים דיונים על ערכים תרבותיים, על עיקרון הפלורליזם,‬ ‫כלומר אפשר לומר שזה קשור להתפתחות התלמידים וליכולתם לנתח את הסביבה.‬ ‫‪ ‬גלר מצא שתלמידים יהודיים הם יותר ליברלים מאשר לא יהודים בנושא של זכויות אזרח, אבל‬ ‫אם נבדוק את החלוקה הפנימית, נמצא שבביה"ס היומי היהודים הם פחות ליברלים מאשר בביה"ס‬ ‫המשלים.‬ ‫23‬ ‫‪ ‬זליג וטלר מצאו שתלמידים בביה"ס היומי, יש להם יותר אמון בחוק וסדר, בכיבוד החוק ובציות‬ ‫לנורמות. יש בבית הספר היומי חיזוק לתפקידים הנשיים המסורתיים, כלומר, הנשים הן יותר‬ ‫פסיביות ופחות פמיניסטיות.‬ ‫לסיכום, אפשר לומר שיש פוטנציאל לבדלנות וליחס שלילי ביחס לחברה ויש ערכים שהם עדיין‬ ‫ערכים מסורתיים, אבל באותה מידה יש גם הבנה, הכרה של הערכים הפלורליסטיים. כלומר, אין כאן‬ ‫תהליך חד כיווני, גם הילד בבית הספר היומי לומד להשתלב בחברה.‬ ‫החינוך המשלים עפ"י שני המאמרים של אלווין שיף‬ ‫אלווין שיף )8891(, חינוך יהודי משלים‬ ‫שיף מתאר מחקר שנעשה ע"י הועד לחינוך יהודי בניו-יורק רבתי שכלל כ- 04 בתי ספר.‬ ‫שיטת המחקר - ראיונות, תצפיות, ושאלון בחינה לתלמידים.‬ ‫הוא מביא את התוצאות שמעידות עד כמה המצב של ביה"ס המשלים הוא קשה, ישנם הרבה בעיות‬ ‫שבגדול אפשר לייחס אותם למתח )גם להיות יהודי וגם להשתלב בחברה(.‬ ‫בחינוך המשלים המתח הזה פועל במלוא עוזו:‬ ‫1. החינוך היהודי לא נמצא בסדר עדיפות גבוהה.‬ ‫2. הרבנים מעורבים בעקיפין בבתי הספר המשלימים והם חסרי הכשרה חינוכית.‬ ‫3. המנהלים של בתי הספר מסורים לעבודתם אבל גם הם חסרי הכשרה חינוכית.‬ ‫4. המורים מסורים לעבודתם אבל גם הם חסרי השכלה, ובנוסף יש תחלופה גדולה של מורים.‬ ‫5. גם ההורים לא שמים מספיק דגש על החינוך הם מעונינים שהילד/ה יעברו את טקס הבר/בת‬ ‫מצווה אבל הם לא טורחים לשמור על הערכים היהודים בבית.‬ ‫ד"ר סו, מנהלת ביה"ס משלים בזרם הקונסרבטיבי נותנת עדות אישית לגבי היחס של ההורים‬ ‫לחינוך היהודי. בעיני ההורים תפקיד ביה"ס מתמצא בהכנת הבן/הבת לבר/בת מצווה כטקס‬ ‫סמלי ולא כמוסד המחנך לערכים יהודים.‬ ‫6. גם הילדים מעונינים בבר מצווה אבל אין להם מוטיבציה ללימודים.‬ ‫7. יש פער בין המנהל למורים וההנהלה של בית הכנסת ביחס לתוכנית הלימודים.‬ ‫8. אין תוכנית לימודים עקבית, ומספר שעות הלימוד אינו מספיק.‬ ‫לגבי שאלון הבחינה גם כאן אפשר לראות את כישלון התלמידים, ציון התלמידים הוא - נכשל.‬ ‫כשמפלחים את התלמידים לפי שנות לימוד מוצאים שהפער של הידע בין השנה הראשונה לשנה‬ ‫השישית הוא תוספת של %01 בידע.‬ ‫שיף מציע מספר המלצות איך להעלות את הרמה של ביה"ס המשלים, ההמלצות מבוססות על שני‬ ‫מרכיבים:‬ ‫1. תמיכה משפחתית - צריך להעביר את הדגש של ביה"ס המשלים מהתלמידים למשפחה‬ ‫היהודית כלומר הבעיה לא מתמצאת בתלמיד, הבעיה היא בעיה של זהות משפחתית.‬ ‫שיטת הפעולה תהיה ע"י חינוך פורמלי וחינוך בלתי פורמלי:‬ ‫33‬ ‫חינוך פורמלי - העברת מידע‬ ‫חינוך בלתי פורמלי - חינוך חוויתי‬ ‫2. השקעת זמן - להכשיר צוות מורים להדרכה משפחתית, ולהקציב יותר מימון כדי לאפשר‬ ‫עיסוק במשרה מלאה.‬ ‫אלווין במסגרת בית הספר וחלוקת חומר לעבודה בבית לכל המשפחה לפעילות משפחתית.‬ ‫המשך הקהילה‬ ‫מה קורה למשפחה היהודית בארה"ב?‬ ‫בהתחלה המשפחה קשורה לשטח, החיים מאוד סטטיים, התפקידים מאוד מוגדרים וברורים,‬ ‫הסמכות העליונה היא אב המשפחה הוא זה שקובע את הערכים, את הסטנדרטים, יש לו שליטה על‬ ‫הכסף, לילדים ולאישה אין עצמאות.‬ ‫אין עיקרון של אינדיבידואליזם, יש צורך בנאמנות של בני המשפחה, אפשר לראות נישואין מתוך‬ ‫שידוך - מישהו קובע מי יהיה בן הזוג של בן המשפחה.‬ ‫כאשר מתקרבים לחברה התעשייתית אפשר לראות שיש שינוי בערכים של המשפחה.‬ ‫שינוי במגורים, השינוי בתעסוקה גורם למעשה לשינוי בסמכות האב, בני הזוג עובדים במקומות‬ ‫שונים, האישה מקבלת יותר עצמאות, יש לה את היכולת להשתכר בעצמה, היא יוצאת מהבית.‬ ‫בהמשך יש נישואין מתוך אהבה, רואים את התפרקות המשפחה הרחבה ככל שמתקדמים בזמן גם‬ ‫המשפחה הגרעינית תתפרק - הרעיון של האינדיבידואליזם חזק, ולכן השאיפה להגשמה עצמית יותר‬ ‫חשובה לפעמים מהמשפחה. התהליכים האלה הולכים ומתעצמים ככל שמגיעים לעולם המודרני, שבו‬ ‫יש את חופש הבחירה.‬ ‫כשמדברים על המשפחה היהודית רואים שגם היא עוברת שינויים, אולם הקצב של השינויים הוא‬ ‫איטי יותר משום שהיהודים חיים במיעוט בחברת הרוב וכמיעוט שרוצה לשמר את עצמו הוא חייב‬ ‫להפעיל פיקוח חברתי חזק יותר.‬ ‫החברה היהודית למרות הכל מושפעת מהסביבה, מתחילות הרפורמות, את ההשפעות האלו אפשר‬ ‫לראות ביהדות אירופה.‬ ‫המשפחות היהודיות בתהליך ההגירה עדין משמרות את הדפוס המסורתי, העיקרון של החיים בתוך‬ ‫הקבוצה הוא מאוד דומיננטי. קשרי החיתון - שיעור נשואי התערובת היה קטן מאוד.‬ ‫השינויים בתוך המשפחה מועצמים ככל שהיהודים יוצאים מהריכוזים היהודים.‬ ‫שיאו של התהליך מסוף מלחמת העולם השניה שמתקשר עם השגשוג הכלכלי והמעבר של היהודים‬ ‫לפרברים. במקביל יש עוד התפתחות בעקבות השפעות השואה, בא לידי ביטוי בירידה דרסטית‬ ‫בדעות הקדומות כלפי היהודים ובכלל היפתחות החברה האמריקאית לקבוצות אתניות שונות.‬ ‫43‬ ‫השינויים שמתרחשים במשפחה היהודית החל משנות החמישים הם שינויים סוציו-דמוגרפים:‬ ‫נישואין - ראשית יש עליה בגיל הנישואין, היהודים מתחתנים בגיל יותר מאוחר )הגברים יותר מאוחר‬ ‫מהנשים(, אפשר לקשר את זה לקריירה, עובדה זו משפיעה גם על הנשים.‬ ‫מההיבט הדתי - המסורתיים מתחתנים מוקדם יותר מהחילוניים. בנוסף, יש מגמה חדשה עליה‬ ‫במספר הרווקים, %02 בוחרים לא להינשא ביניהם רווקים, גרושים ואלמנים, נוצרת מעין קבוצה‬ ‫חדשה שנקראת "רווקים" שמפתחת תרבות משלהם.‬ ‫גירושים - יש עליה במספר הגירושים, היהודים מדביקים את השיעור של האוכלוסייה הכללית,‬ ‫העלייה היא בעיקר בקרב המשכילים הרפורמים. ככל שהחינוך היהודי גבוהה יותר ערך המשפחה‬ ‫גבוהה ויש פחות גירושים.‬ ‫פריון - יש ירידה במספר היהודים ביחס לאוכלוסייה הכללית. יש לכך שני הסברים:‬ ‫1. יציאה של נשים לעבודה, ירידה במספר הלידות, גם בגלל הקריירה של הנשים וגם בגלל‬ ‫הנישואין בגיל מבוגר. עיקרון של תכנון המשפחה, יש פער בין הציפיות של ההורים ללדת מעל‬ ‫שני ילדים לבין הלידה בפועל.‬ ‫‪NJPS‬‬ ‫2. יש מספר גדול של יהודים שאינו מגדיר עצמו כיהודי - התקבל מתוך מחקר שנקרא‬ ‫‪ National Jewish Population Study‬מחקר שנעשה ביוזמה של הפדרציות היהודיות .‬ ‫המחקר הראשון נעשה בשנת 0791 והיה למחקר כלל ארצי שסיפק תמונה כוללת.‬ ‫המחקר השני נעשה בשנת 0991 במחקר זה נמצא ש- 000,006 אנשים הגדירו עצמם יהודים‬ ‫לשעבר לא רוצים להשתייך לקהילה, מתוכם 000,012 המירו את דתם.‬ ‫הופעה של משפחות רב גוניות/אלטרנטיביות - המודל של המשפחה המסורתית הולך ויורד )המודל‬ ‫הוא של אב ואם יהודים עם ילדים שהאם היא עקרת בית(.‬ ‫בשנת 0991 נמצא שפחות מ- %51 ממשקי הבית היהודים מתאימים למודל של המשפחה‬ ‫המסורתית היהודית.‬ ‫האלטרנטיבה משפחות חד הוריות, אם מתוך גירושין ואם מתוך בחירה ללדת באופן עצמאי. שיעור‬ ‫גבוהה של ילדים שבאו מבית חד הורי, כשרוב הילדים נמצאים אצל האימא, יש זוגות שחיים ללא‬ ‫נישואים, משפחות ללא ילדים ומשפחות מעורבות.‬ ‫מההיבט הדתי - בקרב האורתודוקסים יש רוב למשפחות מסורתיות אבל גם שם אפשר למצוא‬ ‫השפעה אמריקאית )יש שינויים בצורת החיזור, יש תקופת היכרות לפני החתונה, שני מפרנסים‬ ‫במשפחה, ובריכוזים הגדולים יש יותר ויותר מעונות יום(.‬ ‫נשואי תערובת - עפ"י הנתונים משנת 0991 שיעור נשואי התערובת עומד על %25, אפשר להוריד‬ ‫אותו אם ניקח בחשבון שכ- %01 מהצד הלא יהודי עוברים גיור, כלומר יש תוספת לאוכלוסייה‬ ‫היהודית, חלק מהזוגות המעורבים מחליטים להעניק חינוך יהודי לילדיהם, כך שנשואי התערובת לא‬ ‫מוביל בהכרח ליציאה מהקהילה היהודית, יש ירידה בשיעור הגיור במהלך השנים, כלומר יש פחות‬ ‫מוטיבציה להזדהות כיהודי.‬ ‫53‬ ‫שיעור נשואי התערובת גדל כאשר מדובר בנישואין שניים ושלישיים בנוסף יש גם השפעה גיאוגרפית‬ ‫על נשואי התערובת. יש גם הבדלים בשיעור נשואי התערובת לפי השתייכות לזרם דתי. אצל‬ ‫הרפורמים יש שיעור גבוהה של נשואי תערובת. אצל הקונסרבטיבים שיעור נשואי התערובת הוא‬ ‫קצת פחות מהרפורמים. ואצל האורתודוקסים אין כמעט נשואי תערובת.‬ ‫גם לחינוך היהודי יש השפעה על נשואי התערובת, מי שמקבל חינוך יהודי ארוך טווח נוטה פחות‬ ‫לנשואי תערובת אם כי גם בבתי הספר היומיים ניתן לראות בוגרים שנישאו נשואי תערובת.‬ ‫בשנות ה- 07 היו יותר גברים יהודים שנטו להינשא בנשואי תערובת, ההסבר לכך שהם עשו זאת על‬ ‫מנת לשפר את הסטטוס החברתי שלהם. אבל ככל שמתקדמים בזמן יש לגיטימציה לקבוצה היהודית‬ ‫כך שאין צורך לצאת מחוץ לקהילה כדי לשנות סטטוס.‬ ‫אצל זוגות מעורבים אפשר למצוא פחות סמלים יהודים )הדלקת נרות, סדר פסח וכו'(.‬ ‫פיזור אוכלוסין, פיזור גיאוגרפי - משפיע על היכולת של החיברות בין המשפחות היהודיות.‬ ‫נתונים נוספים שנאספו ממחקרים שנעשו בסוף שנת 0002 ע"י הועד היהודי האמריקאי:‬ ‫1. הקהילה היהודית בעלת הכנסה גבוהה ביחס לחברה הכללית.‬ ‫2. רמת ההשכלה החילונית גבוהה מאוד.‬ ‫3. ההשתייכות למוסד בית הכנסת היא גבוהה ביותר.‬ ‫4. הוסר הטאבו על נשואי תערובת.‬ ‫5. יש רוב בקרב המשיבים שמעונינים שהרב ישתתף בטקס שנישואים המעורב שלהם.‬ ‫6. האם רב צריך לקדש נישואין בין בני אותו המין? הרב מסכים אם שני בני הזוג הם יהודים.‬ ‫מהם הגורמים לשינויים במשפחה היהודית האמריקאית?‬ ‫הרצון של היהודים להשתלב - היהודים צריכים לרצות בסוג מסוים של חיים, אם הם רוצים להתבדל‬ ‫זה יבוא על חשבון דברים אחרים. אם היהודים רוצים להשתלב ולהידמות לחברה הכללית, צריך‬ ‫שהחברה תפתח בפני היהודים וכך אכן קורה.‬ ‫בשנות ה- 05 %05 מהאוכלוסייה הכללית התנגדו לנשואי תערובת.‬ ‫בשנת 8791 %96 מסכימים לנשואי תערובת.‬ ‫החינוך - היהודים נפתחים לחינוך הכללי הם לומדים ומפנימים ערכים אוניברסליים. כמו כן, החינוך‬ ‫המשותף גורם למפגש חברתי וזה מוביל לקשירת קשרים והשפעות על קבוצות שונות.‬ ‫התעסוקה - האישה העובדת שחשובה לה ההתקדמות המקצועית משלמת על זה מחיר, דחיית גיל‬ ‫הנישואין, דחיית הבאת ילדים. יש צורך בשיתוף פעולה של בן הזוג, יש חלוקת תפקידים חדשה.‬ ‫הרעיון הפמיניסטי - שוויון בין המינים.‬ ‫הדת - יש ירידה בקיום המצוות במשך השנים וגם ירידה בדת כמרכיב בזהות היהודית, יש העדפה‬ ‫של הרעיון של האתניות, לא רק הדת מבדילה אלה גם ערכים נוספים.‬ ‫אם יש ירידה בדת יש גם ירידה במעמד של המשפחה המסורתית.‬ ‫63‬ ‫הממסד היהודי - הממסד הרבני והחילוני בעיקר הרבני איננו נוקט עמדה חד משמעית ביחס‬ ‫לדמותה של המשפחה האידיאלית, הם אינם מוכנים לומר בפומבי שהמשפחה המסורתית היא הדרך‬ ‫הנכונה משום שיש חשש שבדרך זו הם ירחיקו חברים מהקהילה.‬ ‫אינדיווידואליזם - מסביר את השינויים במשפחה, ההגשמה העצמית, כאן "האני" חשוב כי אני‬ ‫במרכז, והמשמעות העליונה שאני חייב לבטא את עצמי, לממש את עצמי.‬ ‫אימוץ סגנון החיים החומרי של המעמד הבינוני - החלום האמריקאי זה האידיאל, לא לימוד התורה‬ ‫אלה השגיות, הרכושנות.‬ ‫פיזור האוכלוסייה ברחבי המדינה‬ ‫משפחות אלטרנטיבות‬ ‫סטיבן כהן )9891(, "משפחות אלטרנטיבות בקהילה היהודית"‬ ‫כהן לוקח מחקרים שנעשו ב- 7 ערים בשנות ה- 08 והוא מצליב נתונים במטרה לבדוק מה ההשלכות‬ ‫של הנתונים הללו על מה שהוא מכנה המעורבות היהודית. ואת המעורבות היהודית הוא מאפיין עפ"י‬ ‫השתייכות קהילתית ושמירת מצוות )מידת הדתיות(. להלן הממצאים:‬ ‫1. יש קשר בין המעורבות היהודית לבין הזרמים הדתיים - אצל הרפורמים פחות מעורבות דתית‬ ‫לעומת האורתודוקסים.‬ ‫2. הרווקים קשורים פחות לקהילה, אבל יש תהליך מרווקות לנישואין ולהורות.‬ ‫3. כאשר בוחנים את הזוגות הנשואים מוצאים ששמירת המצוות והקשרים הקהילתיים עולים עם‬ ‫הנשואים ועם הולדת הילדים. זוג שרוצה להינשא צריך את רב הקהילה שישיא אותו, הילדים‬ ‫צריכים את מוסדות החינוך וכו'.‬ ‫4. אצל זוגות מעורבים כהן מוצא תגובה הפוכה, משפחות עם ילדים פחות קשורים מאשר זוגות‬ ‫מעורבים ללא ילדים. הסברה לדעתו היא שמדובר בזוגות מעורבים שמלכתחילה אינם מעונינים‬ ‫עצם‬ ‫בקשר עם הצד היהודי שלהם.‬ ‫הנישואין איננו בהכרח יציאה מהקבוצה, כלומר רוב החברים של הזוגות המעורבים הם יהודים.‬ ‫כהן אומר שמבחינת הקשרים הבלתי פורמליים הזוגות המעורבים מחפשים קשר עם הזוגות‬ ‫היהודים ולכן אפשר לכלול אותם עם הקהילה היהודית.‬ ‫5. גירושין – האקט כשלעצמו יש לו השפעה קטנה על שמירת המצוות וההשתייכות הקהילתית,‬ ‫מה שיותר חשוב זה הרקע המשפחתי הקודם.‬ ‫6. משפחות חד הוריות – המצב הכלכלי משפיע על הפעילות של המשפחות החד הוריות‬ ‫בקהילה )קושי כלכלי לממן פעילויות כלכליות(. המלצה של כהן שצריך לסייע למשפחות החד‬ ‫הוריות כדי לקרב אותם לקהילה.‬ ‫דניאל אלעזר )3/2991(, "היהדות האמריקנית בשנות ה- 09: תחושה גדולה והולכת של משבר"‬ ‫אלעזר בוחן את הנתונים של הסקר הארצי של מועצת הפדרציות היהודיות משנת 0991.‬ ‫73‬ ‫והוא מסיק שיש עתיד עגום לקהילה עפ"י הפרמטרים שהצגנו פחות ילודה, אוכלוסייה מזדקנת, נשואי‬ ‫תערובת וכו'.‬ ‫בנוסף הוא מסיק שלא הכל שחור, יש הבדלים בין הזרמים הדתיים במידת פתיחותם למודרניות.‬ ‫יונתן סרנה )3/2991(, "פרשת האהבים היהודית עם המודרניות: מבט ביקורתי"‬ ‫הטענה של סרנה שיש סתירה בין יהדות לבין מודרניות הוא ממחיש זאת ע"י שתי דוגמאות:‬ ‫1. התייחסות של היהודים לנשואי תערובת – היהודים מתנגדים באופן פורמלי, הם נוקטים גישה‬ ‫בדלנית לעומת קבוצות דתיות אחרות שהן יותר פתוחות לנשואי תערובת.‬ ‫2. היחס של היהודים למדינת ישראל - היהודים בארה"ב תומכים במדינה שמעניקה זכויות יתר‬ ‫לבני אמונה מסוימת. במדינת ישראל יש את חוק השבות מלכתחילה אנחנו מפלים בין יהודים‬ ‫ללא יהודים. יש פה בעיה בין המושג יהדות כפי שאנחנו מכירים אותו לבין המודרניות מהבחינה‬ ‫הזו יהודי ארה"ב לא מתעמתים עם הנקודה הזו הם מעדיפים לחשוב שאין סתירה בין היהדות‬ ‫לבין המודרניות.‬ ‫פמיניזם במשפחה – השפעות שיש לפמיניזם על המשפחה‬ ‫סילביה ברק פישמן )9891(, "השפעת הפמיניזם על חיי המשפחה היהודית"‬ ‫פישמן מתארת שתי דעות מנוגדות על המשפחה היהודית בקרב הפמיניסטיות. דעה אחת אומרת‬ ‫שהמשפחה הגרעינית איננה כשלעצמה מרכזית להמשכיות היהדות, יש דרכים נוספות לבטא את‬ ‫המחויבות היהודית. המשפחה היהודית לא חשובה פה.‬ ‫דעה שניה, היא הפוכה, היא מדגישה את החשיבות של המשפחה, הגישה מעבירה את הערכים‬ ‫המסורתיים הנורמטיביים, כל פגיעה במשפחה המסורתית היא פגיעה בהמשכיות בדת ובתרבות‬ ‫היהודית.‬ ‫בנוסף פישמן, אומרת שהמשפחה היהודית הנורמטיבית איננה מאוימת אך ורק ע"י הפמיניזם יש גם‬ ‫תהליכים אחרים שמשפיעים על המשפחה והם:‬ ‫האתוס התרבותי המטיף להישגיות אישית ונהנתנות, הגשמה עצמית.‬ ‫‬‫‬‫הציפיות החומריות בסגנון חיים של המעמד הבינוני )בית צמוד קרקע וכו'(. ציפייה לערכים‬ ‫שהם רחוקים מהערכים היהודים ובנוסף זה מצריך מאמץ משני בני הזוג לצאת לעבוד.‬ ‫המהפכה המינית של שנות ה- 06 "חופש מיני", "תעשו שלום ולא מלחמה", זה גם משפיע על‬ ‫הקיטוב הבין דורי, הדור שמורד במוסכמות, באורח החיים הבורגני של ההורים אלה הם "ילדי‬ ‫‬‫‬‫המשפחה העתידית המסורתית.‬ ‫הביבי בום" )לאחר מלחמת העולם השניה יש עליה מוגברת של ילדים, כשהם מתגברים הם‬ ‫מורדים בהורים(.‬ ‫83‬ ‫פישמן מציגה תוצאות מחקר משנת 5891 על יחס הנשים לפמיניזם. המסקנה בגדול שיש שינוי ערכי‬ ‫באשר למשפחה היהודית המסורתית, יש הפנמה של ערכים פמיניסטים. היא מגיעה לכך מתוך‬ ‫הממצאים הבאים:‬ ‫יותר נשים אמרו שאפשר לקיים חיים מלאים ומספקים גם ללא ילדים.‬ ‫יותר הורים אמרו שהעבודה שלהם אינה פוגעת בילדים.‬ ‫יותר נשים מגלות חוסר סיפוק מתפקיד עקרת הבית.‬ ‫יותר נשים תומכות בהפלה מרצון.‬ ‫יותר נשים מגלות ציפייה שהילדים יפנימו את הערכים הפמיניסטים.‬ ‫יותר נשים מגלות יחס ליברלי למין לפני נישואין.‬ ‫הרבה יותר סובלנות לגבי הלסביות, מקבלים את הלסביות כעובדת חיים ולא כסטייה.‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫-‬ ‫האישה היהודיה מפנימה ערכים פמיניסטים שהם כמובן ישפיעו על המשפחה.‬ ‫פישמן אומרת שפמיניזם משפיע על האישה היהודיה:‬ ‫משפיע על הנישואין המאוחרים )האישה צריכה זמן לפתח עצמה, ללמוד, לטפח קריירה(.‬ ‫ילודה נמוכה.‬ ‫חינוך גבוה לנשים, הישגיים מקצועיים, השפעה על תחומי העיסוק המקצועיים.‬ ‫בעיות של פוריות בגיל מתקדם.‬ ‫ירידה במספר ההריונות המוצלחים.‬ ‫הקושי לנהל קריירה וגידול ילדים בו זמנית.‬ ‫בעיות רגשיות ולוגיסטיות בלידת ילד ראשון )התייחסות לילד הראשון כאל טראומה(.‬ ‫ההתנגדות של המעסיק לריבויי לידות של האישה.‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫-‬ ‫הגורמים שמשפיעים על הגודל המצופה של המשפחה:‬ ‫לדחיית גיל הנישואים וגודל המשפחה יש השפעה על החברות בבית הכנסת ובארגונים היהודים.‬ ‫כלומר, הקריירה הכפולה של ההורים מקטינה את המעורבות של הנשים בארגונים, כשיש מעט זמן‬ ‫פנוי מעדיפים להשקיע את הזמן הזה בילדים ובמשפחה.‬ ‫הפמיניזם עשוי להשפיע על הגידול בגירושין בעיקר בקרב הנשים שהשיגו השכלה גבוהה במהלך‬ ‫הנישואים.‬ ‫המשפחה היהודית האידיאלית‬ ‫יש מחלוקת לגבי המשפחה היהודית האידיאלית. המשתנים הדמוגרפים בעיקר הרבנים לא מעונינים‬ ‫להצהיר מהי המשפחה האידיאלית, אין מודל משפחתי מועדף, אין מודל דומיננטי. יש סוגים שונים של‬ ‫משפחות והשאלה האם צריך להיות מודל מועדף?‬ ‫93‬ ‫ברנרד רייזמן )4991(, "מדיניות המשפחה המושלמת לקהילה היהודית"‬ ‫רייזמן מתאר שני שינויים ערכיים במעבר מהחברה המסורתית לחברה המודרנית:‬ ‫1. העלייה בחשיבות הפרט לעומת הקולקטיב – אינדיבידואליזם – היחיד.‬ ‫2. הספקנות בדבר הצייתנות לסמכות )אב, רב, מורה וכו'( בחברה המודרנית יש ערעור על‬ ‫הסמכות הזו.‬ ‫הוא מתאר את שנות ה- 06 שבהם המשפחה נתפסה כגורם המדכא את היחיד, הדור הזה לוקח את‬ ‫העצמאות הזו עד לקצה, עד להגזמה בחשיבות של היחיד. ריזמן משתמש בשני מושגים:‬ ‫היפר-אינדיבידואליזם ונרכסיזם )אהבה עצמית(, ואז מתחולל שינוי שבאמצעותו יש חיפוש אחר‬ ‫הדגם המשפחתי, המשפחה כגורם מאזן בין החופש לבין קביעת הגבולות, בין המימוש העצמי‬ ‫למחויבות החברתית.‬ ‫שלוש דגמים של משפחות:‬ ‫1. המשפחה המסורתית – שני בני הזוג יהודים, נישאים לזמן ארוך ויש להם מספר ילדים.‬ ‫2. המשפחות הרב-גוניות – חד הוריות, גרושות, ללא נישואים וכו'.‬ ‫3. המשפחה המסורתית המתונה – זהו הדגם הדומיננטי כיום בקרב הצעירים. כלומר, שני בני‬ ‫הזוג הם יהודים, שניהם עובדים ושניהם מגדלים במשותף את הילדים. יש כאן מענה גם לצד‬ ‫המסורתי שבו שני בני הזוג הם יהודים וגם לצד הפמיניסטי ולמודרניות שבו שני בני הזוג‬ ‫מתחלקים בטיפול במשפחה.‬ ‫ריזמן אומר שהקהילה היהודית צריכה להכריז על הדגם המשפחתי המועדף, המרכזיות של‬ ‫המשפחה בקהילה. הוא היה רוצה שהדגם המועדף יהיה הדגם המסורתי, אולם מכוון שהרוב פונה‬ ‫לדגם של המשפחה המסורתית המתונה יש להעדיף את הדגם הזה.‬ ‫כאשר הקהילה תצהיר על הדגם הזה יהיה צורך להשקיע בזה, אולם אסור לדעתו לשכוח את‬ ‫המשפחות הרב-גוניות, צריך לפתח תוכניות מיוחדות גם למשפחות הרב גוניות.‬ ‫לוסי שטייניץ, "קבלה של צורות שונות של משפחות: וההשלכות שלהם על החיים היהודיים"‬ ‫הטענה של שטייניץ שאין לקבוע את המדיניות המשפחתית לפי מודל רצוי אלה עפ"י הנתונים בשטח,‬ ‫והנתונים בשטח מראים שיש מודלים רבים המעוצבים עפ"י נסיבות הזמן ולא תמיד עפ"י בחירה‬ ‫אישית.‬ ‫צריך להתאים את התוכניות עפ"י המודלים הקיימים ולא להעדיף שום מודל אלה לאפשר לכל‬ ‫הקבוצות לקבל סיוע ולבטא את זהותם היהודית בדרכים שלהם.‬ ‫)שתי הגישות גם של רייזמן וגם של שטייניץ שונות מדמות המשפחה האידיאלית(‬ ‫04‬ ‫נשואי תערובת‬ ‫נשואי תערובת נישואים של יהודים עם לא יהודים, יש גם מצבים נוספים:‬ ‫1. שני בני הזוג נשארים בדת שלהם )אחד יהודי ואחד נוצרי(.‬ ‫2. בן הזוג היהודי ממיר את דתו לזו של בן הזוג הלא יהודי.‬ ‫3. בן הזוג הלא יהודי מתגייר )מצב כזה כבר לא נחשב לנשואי תערובת אלה אם כן הנישואים‬ ‫הם לצורך נישואים – נישואים פיקטיביים(‬ ‫האיסור על נשואי תערובת הוא איסור מהתורה. הבעיה של נשואי תערובת מתחיל בארה"ב במקום‬ ‫שבו יש פתיחות מצד החברה הכללית לקבל את היהודים, ומי שנדרש לסוגייה זו אלה הם הרבנים‬ ‫משום שבסופו של דבר הבעיה מוטלת לפתחה. לרב מגיעים זוגות מעורבים שמבקשים ממנו להשיאם‬ ‫ולרצון זה יש חיזוק ותמיכה מהמשפחה המורחבת.‬ ‫האורתודוקסים – דוחים זוגות מעורבים על הסף, אם כי בשנים האחרונות מתחילים להיות סדקים‬ ‫בנושא.‬ ‫הקונסרבטיבים - דנו בסוגיה זו בשנת 8591 באסיפת הרבנים שלהם ושם הם קיבלו החלטה‬ ‫שאומרת שנשואי תערובת מנוגדים להלכה והם אוסרים על הרבנים להשתתף בהם.‬ ‫הקונסרבטיבים עושים הבחנה בין חברים ישנים וחברים חדשים בקהילה:‬ ‫מי שחבר בקהילה הרבה זמן ונישא בנשואי תערובת הוא ימשיך להיות חבר אולם אישתו לא תתקבל‬ ‫כחברה בקהילה. לגבי זוגות חדשים אין אפשרות לקבלם לקהילה.‬ ‫הפשרה השניה היא בנוגע לילדים – את הילדים יהיה אפשר לחנך במוסדות הקונסרבטיבים רק אם‬ ‫יש כוונה לגייר אותם בעתיד )מדובר במקרים שבהם האם היא אינה יהודיה(.‬ ‫הרפורמים – המועצה המרכזית של רבני אמריקה דנים בסוגיה זו בשנת 9091 כשסוגיה זו עדין לא‬ ‫קיימת. כבר אז הם מצהירים שנשואי תערובת מנוגדת למסורת של הדת היהודית וצריכים לא להיות‬ ‫מעודדים ע"י הרבנות האמריקאית. הבעיה שלמוסד הרבנות אין סמכות מחייבת על החברים. והבעיה‬ ‫השניה שככל שמתרחקים בזמן יש גידול בתופעה של נשואי תערובת.‬ ‫בפועל מה שקורה שבעוד שרוב הרבנים הרפורמים לא מסכימים לקיים טקס נישואין של זוגות‬ ‫מעורבים יש מספר רבנים שכן מקיימים את הטקס, הטיעון של הרבנים הללו הוא שאסור לסגור את‬ ‫הדלתות בפני הזוגות הצעירים. אם הם יסרבו להשיא אותם הם ירחיקו את הצעירים מהקהילה.‬ ‫בנוסף, הם טוענים, אנחנו חיים בחברה מודרנית שבה נוצרות היכרויות בין יהודים ללא יהודים, דבר‬ ‫טבעי וצריך לתת לזה מענה.‬ ‫יש מחלוקת בין הרבנים, בשנת 3791 מתקבלת החלטה שבה מצליחים הרבנים גם לאסור את נשואי‬ ‫התערובת וגם לאשר אותה!!!!‬ ‫הם חוזרים ומאשרים את ההחלטה משנת 9091 ובנוסף הם מוסיפים התנגדות של השתתפות‬ ‫החברים בטקס של נשואי תערובת אבל יש לכך תוספת, הם אומרים שהם מכירים שיש חופש‬ ‫14‬ ‫פרשנות כלומר כל אחד יחליט בסופו של דבר מה הוא רוצה ובנוסף הם רוצים לשמור על ערוץ פתוח‬ ‫עם אלה שכבר נישאו, צריך לתת הזדמנות לגיור לצד הלא יהודי ולעודד השתתפות ומעורבות בבית‬ ‫הכנסת לגבי אלה שכבר התחתנו בנשואי תערובת.‬ ‫התפתחות נוספת בשנת 3891 בתנועה הרפורמית, שם דנים במעמד של ילדים לא יהודים. ההחלטה‬ ‫אומרת שהרפורמים מכירים ביהדותו של ילד לאב יהודי רק אם הוא יקבל שם יהודי, יעשו לו ברית‬ ‫מילה, ילמדו אותו יהדות והוא יעבור את טקס בר/בת המצווה.‬ ‫הרפורמים משווים בין המעמד הביולוגי של האב לזו של האם ומורידים בכך את המוטיבציה של גיור‬ ‫האם.‬ ‫בשנת 9791 יש התפתחות נוספת אצל הרפורמים בועידה של איחוד הקהילות הרפורמיות, הנשיא‬ ‫של הקהילות אלכסנדר שינדלר מעלה תוכנית שנקראת ה- ‪) outreach‬תוכנית לקירוב המועמדים‬ ‫שמגלים עניין ביהדות וגם את הזוגות המעורבים(. המשמעות לכך שהקהילות יכינו תוכניות שיסייעו‬ ‫ללא יהודים להיכנס לקהילה.‬ ‫בית עמי הורוביץ וג'פרי סולומון )2991(, "למה העיר ניו יורק שונה מערים אחרות?"‬ ‫בשנת 0991 נערך מחקר/סקר ארצי של ‪ ,NJPS‬כשנה לאחר מכן בשנת 1991 נערך מחקר על‬ ‫ניו-יורק ומשווים אותו למחקר שנערך שנה קודם לכן.‬ ‫הממצאים:‬ ‫הם מוצאים שיש הבדל בין שיעור נשואי התערובת בניו-יורק לשיעור נשואי התערובת בפריפריה.‬ ‫לפני שנת 5691 היו בניו-יורק %5.4 נשואי תערובת.‬ ‫אחרי שנת 5891 היו בניו-יורק %1.52 נשואי תערובת.‬ ‫נשואי תערובת.‬ ‫לפני שנת 5691 היו ברחבי המדינה %5‬ ‫אחרי שנת 5891 היו ברחבי המדינה %9.64 נשואי תערובת.‬ ‫גם גידול מעשי בנשואי התערובת וגם הבדל בין ניו-יורק לרחבי המדינה.‬ ‫להבדל הזה קוראים המחברים "ההשפעה של ניו-יורק". אפשר לראות שיש את ההשפעה של ניו-יורק‬ ‫עפ"י חלוקה לזרמים דתיים, עפ"י הנתונים של שנת 1991:‬ ‫%8.4 נשואי תערובת בזרם האורתודוקסי בניו-יורק‬ ‫%8.9 נשואי תערובת בזרם האורתודוקסי ברחבי המדינה.‬ ‫%5.31 נשואי תערובת בזרם הקונסרבטיבי בניו-יורק‬ ‫%5.42 נשואי תערובת בזרם הקונסרבטיבי ברחבי המדינה.‬ ‫נשואי תערובת בזרם הרפורמי בניו-יורק.‬ ‫%52‬ ‫%5.24 נשואי תערובת בזרם הרפורמי ברחבי המדינה.‬ ‫24‬ ‫הטענה שלהם היא שבניו-יורק יש אווירה ייחודית לביטוי הזהות היהודית דתית או אתנית.‬ ‫ניו-יורק מחזקת את התודעה היהודית כקטגוריה חברתית בולטת. כלומר, היהדות בולטת בניו-יורק,‬ ‫היא לגיטימית גם בעיני החברה הכללית, נוח להיות יהודי בניו-יורק ולכן הסיכוי שנשואי תערובת יהיו‬ ‫מועטים הוא יותר גדול.‬ ‫יש כאן למעשה איזה דימוי סטריאוטיפי, הצפייה שבניו-יורק שיעור נשואי התערובת יהיה גדול יותר.‬ ‫התחזית שלהם היא קודרת, נכון שבניו-יורק התהליך הוא איטי אבל עדין התהליך הוא במגמת עליה‬ ‫בנשואי תערובת.‬ ‫ההמלצה שלהם מתייחסת לפריפריה היא ללמוד מהניסיון של ניו-יורק, לפתח תוכניות של חיזוק‬ ‫הזהות היהודית כפי שעושים בניו-יורק על מנת לנסות ולבלום את התופעה. אי אפשר לעצור את‬ ‫התופעה משום שהם רואים בתופעה של נשואי תערובת נורמה, הם בוחרים בזה.‬ ‫‪Outreach‬‬ ‫קירוב‬ ‫איך מתמודדים עם נשואי התערובת?‬ ‫אביס מילר )3991(, " ‪"Outreach to Intermarrieds: Parameters and Outlines‬‬ ‫מילר מייצגת את הזרם הקונסרבטיבי היא מציגה 3 אסטרטגיות להתמודדות עם נשואי התערובת:‬ ‫1. המניעה – ע"י הצהרה ברורה של המנהיגות – הצהרה על חשיבות האנדוגמיה. צריך להיות‬ ‫תהליך חינוכי שהמשפחה היהודית היא כששני בני הזוג הם יהודים.‬ ‫2. זוגות פוטנציאלים – כאן צריך להשתדל ולעודד את הגיור של בן הזוג הלא יהודי.‬ ‫3. לגבי אלה שכבר נשאו – צריך לנסות ולקרב את הזוג לקהילה בתקווה שיחיו חיים יהודיים.‬ ‫הקירוב צריך להיעשות ללא שינוי הסטנדרטים היהודים. צריך לתת לזוג המעורב שירותים,‬ ‫לאפשר להם להשתתף בפעילויות של הקהילה אבל ללא שיוכם הפורמליים לקהילה. יש להימנע‬ ‫מלהכין תוכניות מיוחדות עבור הזוגות המעורבים, הם יכולים להשתתף בקורסים כמו כל מי‬ ‫שסקרן לגבי היהדות, אבל חשוב לא לתת לגיטימציה לנשואי תערובת.‬ ‫ג'נט מרדר )3991(, "‪"New Perspectives on Reform Jewish Outreach‬‬ ‫מרדר מייצגת את הזרם הרפורמי‬ ‫הזרם הרפורמי פיתח תוכנית ביוזמה של אלכסנדר שנקראת תוכנית הקירוב – תהליך מודע של‬ ‫קבלת זוגות מעורבים לקהילה. התוכנית מכוונת ישירות לזוג המעורב, וברוב הקהילות מקבלים את‬ ‫הזוג כחבר בקהילה.‬ ‫מרדר שואלת האם תוכנית הקירוב יוצרת אווירה של לגיטימציה לנשוי התערובת?‬ ‫האם התוכניות האלה נותנות תחושה של השלמה עם התופעה?‬ ‫המסקנה שלה היא שאין לבטל את התוכניות האלה, אלא צריך לבחון אותם מחדש כדי להדגיש‬ ‫מספר דברים:‬ ‫1. להדגיש את החשיבות של נשואים אנדוגמים.‬ ‫2. לחזק את החינוך בקרב הנוער, להדגיש את הייחוד היהודי.‬ ‫34‬ ‫3. לשמור על ההבחנה שבין נישואים מלכתחילה לבין נישואים בדיעבד.‬ ‫4. להדגיש את השלב שבו בני הזוג רוצים להינשא ואז צריך לנסות לשכנע אותם להתגייר.‬ ‫5. להמשיך ולפתח תוכניות אינטנסיביות לזוגות המעורבים.‬ ‫סטיבן ביים )3991(, "‪Intermarriage and Communal Police: Prevention, Conversion, and‬‬ ‫‪"Outreach‬‬ ‫ביים לא שייך לזרם דתי כלשהו הוא איש מחקר של הועד היהודי האמריקני.‬ ‫השאלה הנשאלת מה צריכה להיות המדיניות הקהילתית לגבי נשואי תערובת? אצלו הדגש הוא‬ ‫על המשאבים הכספיים. ביים תומך בגישה בתלת ערוצית – מניעה, גיור וקירוב הנישואים.‬ ‫מניעה – צריך לפרסם את ההתנגדות המסורתית ההיסטורית לנשואי תערובת וצריך לפעול בנושא‬ ‫של חינוך בעיקר בקרב סטודנטים יהודיים.‬ ‫גיור – הגיור מחזק את התודעה היהודית את הקהילה, צריך לפנות גם לבן הזוג היהודי שמעורב‬ ‫ולחזק גם אותו. לגבי הגר צריך לקבל אותו בצורה מלאה ללא הבדל, צריך לשאוף לכך שיהיה תהליך‬ ‫גיור אחד, שהגר יתקבל בצורה מלאה בכל הזרמים הדתיים.‬ ‫קירוב זוגות נשואים – צריך להפעיל סדרי עדיפויות ולהפעיל תוכניות בקרב אלה שקשורים לקהילה‬ ‫ולא בקרב אלה שמרוחקים ממנה, לפתח תוכניות רק לאלה שמראים עניין ביהדות אבל כאן התוכנית‬ ‫צריכה להיות צנועה כדי לא לתת לגיטימציה לתופעה.‬ ‫התארגנות להשגת מטרות פוליטיות‬ ‫מהי העוצמה של הכוח היהודי?‬ ‫ישעיהו ליבמן )9791(, "הפוליטיזציה של יהדות אמריקה"‬ ‫המאמר מדבר על תהליך של פוליטיזציה של יהדות אמריקה. במשך שנים רבות בכל התקופה של‬ ‫ההגירה והקליטה הראשונית, למעשה עד תחילת שנות ה- 05 הארגונים היהודים השתדלו לדבר‬ ‫במונחים אוניברסליים, דיברו על פעילות חברתית סוציאלית, היה חשוב להם להדגיש שהפעילות‬ ‫שלהם היא לגבי כלל האוכלוסייה זה כאשר הם רוצים להשתלב.‬ ‫יש להם חשש להגדיר זהות לאומית כי זה יכול לגרום לבידול. בשנות ה- 05 יש שינוי והוא‬ ‫הפוליטיזציה. כלומר, מתגברת ההכרה בציבור היהודי המאורגן שליהודים כקבוצה יש אינטרסים‬ ‫מדיניים לקדם. 4 אינטרסים:‬ ‫1. הדאגה למדינת ישראל - בעקבות הקמת המדינה.‬ ‫2. לקדם את הסטטוס של היהודים כקבוצה אתנית - יש תהליך של לגיטימציה לאתניות‬ ‫ובתהליך הזה יש תחרות בין הקבוצות על הסטטוס, גם היהודים נאבקים על מנת להשיג‬ ‫תקציבים.‬ ‫44‬ ‫3. ההישרדות - ההישרדות היהודית )מדינת ישראל התקומה היהודית והשואה תוצאות השואה‬ ‫מטילות אחריות שלא תהיה עוד שואה(.‬ ‫4. קידום הלכידות – לחזק את הזהות הקבוצתית.‬ ‫ישנם שני אירועים שמחזקים את הצורך בפעילות יהודית מאורגנת ומתואמת:‬ ‫1. בשנת 1591 כאשר המועצה ליחסים קהילתיים פונה לחוקר בשם רוברט מקאייבר והיא‬ ‫מבקשת שיבדוק האם הארגונים היהודים נותנים מענה לסוגיה של התגוננות יהודית. הוא בודק‬ ‫את הארגונים ומפרסם את "דו"ח מקאייבר" שבו הוא מתריע על חוסר תיאום בין הארגונים‬ ‫השונים. הוא קורא לזה "מצב מבהיל של תסבוכת הנטולה כל התאמה" יש פה קריאה לפעילות‬ ‫משותפת בין הארגונים.‬ ‫2. בשנת 4591 כאשר היהודים ציינו 003 שנה לקהילה היהודית במסגרת זו עולה לדיון הסוגיה‬ ‫של הארגון היהודי, האם צריך להקים ארגון גג אחד?‬ ‫כל ארגון פועל לפי ההשקפה שלו, חשוב שיהיה פלורליזם של דעות, אין הסכמה לגבי הגדרה‬ ‫עצמית ולכן לא מקימים ארגון גג אחד, לכן יש פסיפס אבל צריך שיהיה תיאום בין הארגונים‬ ‫השונים עפ"י התפיסה של כל הארגונים.‬ ‫שני אירועים שמחזקים את הצורך של פוליטיזציה, יש אינטרסים לקדם מודעות יותר גדולה אבל כדי‬ ‫ליישם את זה הלכה למעשה אנחנו צריכים לדעת מהם מוקדי הכוח, היכן צריך להפעיל את ההשפעה,‬ ‫מי שמכיר את חוקי המשחק יהיה לו יתרון ויותר השפעה.‬ ‫כדי למדוד את עוצמת היהודים צריך למדוד את מוקדי הכוח שלהם.‬ ‫מוסד הנשיאות‬ ‫הנשיא מחזיק בידיו סמכויות רבות. לאחר מלחמת העולם השניה יש גידול במנגנון שמקיף אותו‬ ‫)הצוות של הבית הלבן(. באותה תקופה מקימים את המועצה לביטחון לאומי, כל אלה מעידים על‬ ‫העוצמה שלו כמנהיג העולם החופשי.‬ ‫לנשיא יש סמכות להציע חוקים אבל יש לו גם סמכות להטיל וטו על החלטות שמתקבלות בקונגרס‬ ‫)זה הצד שמדגיש את העוצמה של הנשיא( לצד הכוח שלו יש גם את האיזונים, גם לקונגרס יש זכות‬ ‫וטו על החלטות הנשיא ולכן הוא צריך רוב והוא צריך לנהל משא ומתן, הנשיא הוא אדם נבחר ולכן יש‬ ‫חשיבות לדעת הקהל, הוא צריך להיות קשוב לקהל הבוחרים שלו משום שלהם יש כוח רב.‬ ‫הממשל והבירוקרטיה, לעיתים נמצא שיש אינטרסים מנוגדים בין הנבחרים לבין האדמיניסטרציה.‬ ‫צריך לדעת איזה אינטרסים מייצגים כל מיני אנשים.‬ ‫הקונגרס )הדרג המחוקק(, מורכב משני בתים, המבנה של החברים הוא דו מפלגתי )דמוקרטים‬ ‫ורפובליקנים( יש קואליציות בתוך כל מפלגה. שיטת הבחירות היא אזורית, ולכן יש צורך בשיתוף‬ ‫פעולה בין הקבוצות השונות כדי להגיע לכוח לאומי.‬ ‫בקונגרס קורים שני שינויים בסוף שנות ה- 06 שמחלישים את המנגנון של המפלגה, עד אז זקני‬ ‫המפלגה היו האנשים החזקים. בסוף שנות ה- 06 מנהיגים את שיטת הבחירות המקדימות הפתוחות,‬ ‫54‬ ‫לא עוד זקני העם קובעים מי יהיו הנבחרים אלה קהל הבוחרים הם אלה שבוחרים, ודעת הקהל זה‬ ‫כבר לא שנים שלושה אנשים שצריך "ללקק להם" אלה זה המון אנשים )המועמד צריך להראות יפה,‬ ‫צריך לדעת לדבר, לעבור מסך וכו'(, לבחירות מעין אלה צריך לגייס הרבה מאוד כסף וזה אומר‬ ‫משהוא על הדמוקרטיה הכל פתוח לכאורה אולם בפועל צריך הרבה כסף ומי שאין לו את הכסף לא‬ ‫הכל פתוח עבורו.‬ ‫שינוי נוסף חל בשנת 1791 עם חקיקת החוק להסדרת תרומות. בשטח אנשים עשירים מריצים‬ ‫מועמדים, כדי למנוע מצב כזה חוקקו חוק להסדרת תרומות, חוק זה מגביל את סכום התרומה‬ ‫שאפשר לתרום למועמד. כשיש חוק יש גם אנטי חוק – מקימים "עמותות" ועדה לפעילות פוליטית‬ ‫‪.PAC – Political Action Committee‬‬ ‫קבוצה נוספת הלובי )קבוצת לחץ( – קבוצות שמקדמות רעיון מסוים, קבוצות הלחץ מחזקות את‬ ‫הבוחרים. אם בהתחלה יש ארגון כלשהו במשך הזמן נוצרת רשת של תתי-ארגונים )קבוצות לחץ‬ ‫שונות(.‬ ‫התקשורת – התקשורת זה שם המשחק של הפוליטיקה החדשה, ערוץ השפעה חדש המועמד צריך‬ ‫להיחשף כדי שיכירו אותו. מכאן התפתחה מסורת של עימות טלוויזיוני בין המעומדים ערב הבחירות.‬ ‫האמצעים שהיהודים מפעילים כדי להשיג את האינטרסים שלהם:‬ ‫הקול היהודי – היהודים הם בערך %3.2 מהאוכלוסייה הכללית, הקול היהודי שווה כ- %4 הכוח‬ ‫היהודי חזק יותר מאשר מספרם באוכלוסייה. הכיצד?‬ ‫1. הריכוז של היהודים במדינות החשובות – היהודים גרים במקומות ספציפיים, במדינות האלה‬ ‫יש את מספר האלקטורים הגדול ביותר )האלקטורים הם אלה שנשלחים מכל מדינה לבחור, בכל‬ ‫מדינה יש מספר אלקטורים ביחס למספר התושבים(. היהודים מרוכזים ב- 9 מדינות שכוללות‬ ‫202 אלקטורים מתוך סה"כ 835. המדינות המובילות הם:‬ ‫ניו-יורק 33 אלקטורים, פלורידה 52 אלקטורים, קליפורניה 45 אלקטורים, פנסילבניה 32‬ ‫אלקטורים אלינויי 22 אלקטורים וכו'.‬ ‫2. שיעור ההצבעה של היהודים גבוהה ביחס לחברה. בארה"ב כדי לבחור צריך להירשם, אחרי‬ ‫שנרשמים צריך ללכת לבחור – ליהודים יש מודעות בחירה.‬ ‫3. הם גם מצביעים לדמות מסוימת בדרך כלל מהמפלגה הדמוקרטית. בין השנים 6191 –‬ ‫2991 נמצא דפוס הצבעה שחזר על עצמו ברוב הבחירות רוב היהודים בחרו במפלגה‬ ‫הדמוקרטית. במשך הזמן נוצר מיתוס של הקול היהודי – יש חשש מוקדם מהקול היהודי ולכן כל‬ ‫הזמן מחזרים אחריהם.‬ ‫4. המימון של המועמדים ‪ ,PAC’S‬היהודים הם בין הקבוצות הממנות הבולטות ביותר. מתוך‬ ‫0003 ‪ PAC’S‬שפועלים בוושינגטון יש 57 עמותות שעוסקות רק בנושא של סיוע לישראל ועל זה‬ ‫בשנת‬ ‫יש להוסיף עמותות לא מעטות שעוסקות בנושא יהדות.‬ ‫6891 הבחירות לנשיאות – מבין 12 האנשים שהלוו יותר מ- $000,001 לקמפיין של יוברט 51‬ ‫64‬ ‫מתוכם היו יהודים. היהודים ממנים מערכות בחירות ולכן יש להם הרבה כוח.‬ ‫היהודים מאוד פעילים במערכות הבחירות, ולכן הסיכוי שלהם להשתלב במפלגות הוא גבוהה‬ ‫יותר. הפעילות הפוליטית בעיני היהודים היא פעילות חיובית. יש אלמנט של רכישת סטטוס,‬ ‫הקשר עם הבית הלבן, קירבה למעמד הגבוהה וכו'.‬ ‫היהודים תורמים כסף, יש להם יותר כסף נזיל, אפקט השואה חזק, יש מסורת יהודית לתרומה‬ ‫"שלך לחמך מעל פני המים".‬ ‫5. ההשפעה של יחידים – השתדלנות – הפוליטיקה הישנה. הקשר האישי בין האדם לבין‬ ‫הנבחר, יש כאן מספר קבוצות שיכולות להשפיע החל בפקידים יהודים בממשל, יועצים חיצונים‬ ‫לממשל, הרבה עורכי דין, נבחרים יהודים – יש עליה במספר הנבחרים היהודים, למשל,‬ ‫בשנת 9991 מתוך 001 סנטורים 11 מהם היו יהודים וגם בבית הנבחרים מספרם גבוהה יחסית.‬ ‫וכמובן, היכרות אישית עם הנשיא בלא מעט מהמקרים.‬ ‫6. התקשורת – תחום שיש בו הרבה יהודים משום שזה תחום חדש )וכמו בכל תחום חדש‬ ‫ליהודים שמור מקום נכבד – היי-טק, מחקר, וכו'( עיתונות ארצית שנשלטת בידי יהודים והרבה‬ ‫עיתונאים יהודים. יש חשיבות למכוני מחקר כמו אלה שפועלים בוושינגטון. במכונים האלה‬ ‫מוצאים מחקרים שנוגעים למזרח התיכון ודעתם חיובית, המחקרים מופצים בקרב הנבחרים ויש‬ ‫להם תפקיד חשוב בעיצוב הדעה של הנבחרים. בתחום הזה יש גם הרבה אנשים מפורסמים‬ ‫המשרים מיוקרתם על הנושאים היהודים.‬ ‫7. הלובי היהודי – השתדלנות הישירה, מספר ארגונים גדול – "הקונגרס היהודי האמריקאי",‬ ‫"הועד היהודי האמריקאי", "מועצת הפדרציות היהודיות" לכל אלה יש נציגות בוושינגטון שעושה‬ ‫לובי בנושאים יהודים בעיקר במישור הפנימי. בנוסף יש את "ועדת הנשיאים" במסגרת זו יש את‬ ‫"הועדה האמריקאית‬ ‫‪AIPAC – American Israel Public Afire Committee‬‬ ‫"ארגון האיפ"ק"‬ ‫הישראלית לעניינים ציבוריים" המטרה שלהם לקדם את האינטרסים של ישראל בפני הממשל‬ ‫האמריקאי. "ועידת הנשיאים" ואיפ"ק הוקמו באמצע שנות ה- 05 ביוזמה של נחום גולדמן שהיה‬ ‫הנשיא של הקונגרס היהודי העולמי והמטרה היתה לכנס את מנהיגי הארגונים הגדולים כדי‬ ‫איפ"ק מתחיל כארגון של איש‬ ‫לפעול במשותף בנושא הישראלים.‬ ‫אחד, אדם בשם סיי קנן אבל בהמשך רואים שאיפ"ק הולך וגדל עד שהוא הופך להיות לאחד‬ ‫הארגונים הגדולים והחשובים בארה"ב. בנושא זה יש את המאמר של וולף בליצר.‬ ‫וולף בליצר )1891(, "‪"The AIPAC Formula‬‬ ‫בליצר מתאר את הארגון המקצועי והגידול המשמעותי של איפ"ק בשנות ה- 08 זה בא לידי ביטוי‬ ‫בהעסקת אנשים רבים בשכר, שכירת משרדים בקרבת הממשל.‬ ‫יש קבוצות יעוץ לארגון, המנגנון גדל וכך גם התקציב ישנם 3 גורמים שסייעו בחיזוקו של איפ"ק,‬ ‫הגורמים קשורים בעניין שלפיו המזרח התיכון הפך להיות נושא חם והאינטרס של אמריקה גדל‬ ‫בשנות ה- 07:‬ ‫74‬ ‫1. בשנת 3791 מלחמת יום כיפור שנקשרה למלחמה הקרה )מאבק בין גושי הסובייטים‬ ‫שמסייעים למדינות ערב והאמריקאים שמסייעים לישראל(.‬ ‫2. משבר הנפט – ארצות ערב משתמשות בנפט כנשק.‬ ‫3. מסעות קיסנג'ר לצורך הפרדת כוחות.‬ ‫בליצר נותן תמונת מצב של שנות ה- 07.‬ ‫כיום בראש איפ"ק עומד נשיא, ומתחתיו מנהל בפועל, מתחתיו 91 פקידים בכירים שנפגשים אחת‬ ‫לחודש לניהול השוטף. 231 חברים בועדה מבצעת מורחבת שנפגשת בוושינגטון כל שלושה חודשים,‬ ‫002 חברים במועצה ארצית, יש כינוס שנתי של איפ"ק שמביא 0021 נציגים לוושינגטון זוהי הפגנת‬ ‫הכוח. מכאן איפ"ק היא לא רק ארגון שפועל בוושינגטון אלה ארגון שהקים בסיס כוח בכל רחבי‬ ‫המדינה בעיקר באזורי הבחירה של הנבחרים.‬ ‫הפעלת הכוח של איפ"ק בא במכבש לחצים בוושינגטון וגם מאזור הבחירה הנבחר. בוושינגטון יש 4‬ ‫לוביסטים שרשומים בקונגרס והם מחלקים ביניהם את הנבחרים, הלוביסט נהנה מגישה ישירה‬ ‫לנבחר הוא מלווה את הוועדות השונות ברגע שמתחילה יוזמה שעלולה לפגוע בישראל הוא מתחיל‬ ‫להפעיל לחץ נגדו. המטרה של איפ"ק לשמור על ההקצבה הכספית לישראל מהממשל האמריקאי,‬ ‫כיום הקצבה עומדת על 028.2 מיליארד, הכסף הזה בחלקו סיוע צבאי וחלקו השני סיוע כלכלי, לא‬ ‫הכל מגיע במזומן חלק ממנו זה ציוד צבאי וסחורות שונות.‬ ‫השאלה היא מניין איפ"ק שואב את הכוח שלו?‬ ‫איפ"ק לא מממן מסע בחירות אבל הוא נהנה באופן עקיף מהמימון היהודי יש אנשים באיפ"ק שעבדו‬ ‫בעבר בתוך הממשל האמריקאי, כלומר יש להם ידע לגבי המערכות, יש להם היכרות אישית עם אנשי‬ ‫מפתח.‬ ‫התנועה היא דו כיוונית, יש אנשים שעוברים מאיפ"ק לממשל האמריקאית ולהפך.‬ ‫לאיפ"ק יש כתב עת שנקרא ‪ Near Eest Report‬כתב העת מבטא את העמדות של איפ"ק ומופץ ב-‬ ‫000,06 העתקים בפוליטיקה ובתקשורת האמריקאית, כל מי שיש לו נגיעה כל שהיא בפוליטיקה‬ ‫מקבל את כתב העת.‬ ‫לאיפ"ק יש כוח רב, להלן מספר דוגמאות איך איפ"ק מבטא את הכוח שלו:‬ ‫‪ ‬ג'ורג שולץ כתב בזיכרונותיו שהוא היה מודע לצורך שלו לשתף פעולה עם איפ"ק.‬ ‫‪ ‬פול פינדלי היה חבר בית הנבחרים מאלינוי שהובס בבחירות בשנת 2891, לדעתו הוא נכשל‬ ‫בגלל איפ"ק ומאז הוא הפך להיות אחד המרצים המרכזים נגד הלובי המרכזי נגד ישראל. הוא כתב‬ ‫ספר שנקרא "הם מעיזים לדבר בקול רם" שבו הוא מספר על מספר חוקרים ששיתפו אייתו פעולה‬ ‫וסיפקו לו מידע אך ביקשו להישאר בעילום שם משום החשש שאיפ"ק יתנכל להם.‬ ‫‪ ‬בשנת 1991 הועלתה פרשת הערבויות בישראל יש עליה מסיבית של עולים מרוסיה, ישראל‬ ‫זקוקה לכסף, היא פונה לארה"ב על מנת לקבל ערבויות על הלוואה של 01 מיליארד דולר, בוש האב‬ ‫84‬ ‫לא מעוניין לתת את הערבויות משום שהתקופה היא לפני ועידת מדריד וארה"ב לא רוצה לנקוט‬ ‫צעד. הלובי היהודי על סמך בקשה מישראל מפעיל לחץ רב על הנשיא למתן ערבויות. הנשיא בוש‬ ‫מכנס מסיבת עיתונאים במטרה ללחוץ על הקונגרס לעקב את מתן הערבויות, הוא בעצם מדבר מעל‬ ‫הראשים של הקונגרס עם העם האמריקאי, הוא מספר להם על הלחץ של הלובי הישראלי ועל איך‬ ‫שהוא עומד מול הלחץ הזה. ישנה טענה שהלובי היהודי נקם בבוש ע"י כך שהעמותות ומי שתורם‬ ‫כסף פעלו למניעת היבחרותו של חברו של בוש.‬ ‫‪ ‬גד יעקובי שהיה שגריר ישראל באו"ם כתב ספר שנקרא "יומן ניו-יורק" בספרו הוא מספר על‬ ‫הסוגיה של מגורשי החמאס בינואר 3991, יש פניה לבג"ץ לעקב את הגירוש, הנושא עולה לדיון גם‬ ‫באו"ם וממשלת ישראל זקוקה לזמן על מנת לקבל את הפסיקה של בג"ץ הם רוצים שהפסיקה‬ ‫באו"ם תדחה. יעקובי מקיים שיחת ועידה עם 04 חברי ועדת הנשיאים שבמסגרתו פועל איפ"ק, והם‬ ‫נרתמים לפעולה כך שהאו"ם מעקב את הפסיקה שלו בשבוע.‬ ‫לאיפ"ק יש גם מגבלות וזה כאשר האינטרסים של ארה"ב וישראל הם מנוגדים:‬ ‫כאשר הפער הוא גדול וכאשר יש קבוצות אינטרסים אחרות שפועלות מול איפ"ק לאיפ"ק יש בעיה.‬ ‫דוגמה לכך, פרשת איווקס בשנים 0891-1891 האמריקאים רוצים למכור מסוקי ביון לערב הסעודית,‬ ‫מטוסים גדולים עם צלחת קליטה עליהם. הישראלים כמובן חוששים מהעסקה הזו ולכן בזמנו בגין‬ ‫מבקש מאיפ"ק לסכל את העסקה, איפ"ק פועל והפעם בצורה קולנית ואגרסיבית אבל הפעם הוא לא‬ ‫מצליח למנוע את העסקה. במקרה הזה כוח האדמיניסטרציה והכוח של הלוביסטים יצרני המטוסים‬ ‫היו חזקים יותר מאיפ"ק.‬ ‫בעניין הזה יש גם יתרון משום שאיפ"ק ניהל מערכה פוליטית גלויה ואגרסיבית שסימנה עבור הממשל‬ ‫האמריקאי שאיפ"ק הוא כוח שיש להתחשב בו.‬ ‫בנוסף אומר בליצר שההצלחות של איפ"ק מלמדות אותנו על ההרגשה הביתית של יהודי אמריקה‬ ‫כלומר יש כאן תחושה של ביטחון, היהודים מרגישים בבית.‬ ‫סוגיית הנאמנות הכפולה עולה כאשר יש מתיחות בין המדינות, סוגיה זו עולה בהקשר של איווקס.‬ ‫קספר ויינברגר הטיח כלפי היהודים באיזה מדיניות אתם תומכים בגין או רייגן.‬ ‫היהודים בדרך כלל דוחים על הסף כל דיבור על נאמנות כפולה, בעניין איווקס הלובי היהודי אמר שאין‬ ‫כאן נאמנות כפולה משום שהאינטרסים של ישראל זהים לאינטרסים של ארה"ב משום שאיום על‬ ‫ישראל זה כמו איום על הדמוקרטיה וכו'.‬ ‫דניאל אלעזר )1891(, "הארגונים ליחסים קהילתיים ופעולותיהם"‬ ‫94‬ ‫דניאל מציג מספר ארגונים שפועלים במישור של ההגנה על האינטרסים היהודים ביניהם: "בני ברית"‬ ‫בתוכם "הליגה נגד השמצה", "הועד היהודי האמריקאי" ו"הקונגרס היהודי האמריקאי".‬ ‫דניאל מציג מהם תחומי הפעולה של הארגונים הללו:‬ ‫‪ ‬שמירה על זכויות האזרח במדינות שונות.‬ ‫‪ ‬מאבק באנטישמיות.‬ ‫‪ ‬הגנה על התדמית והקיום של מדינת ישראל.‬ ‫‪ ‬מאבק באפליה בארה"ב.‬ ‫‪ ‬שמירה על ההפרדה בין דת ומדינה.‬ ‫‪ ‬מאבק משותף עם קבוצות מופלות אחרות.‬ ‫בנוסף, הארגונים האלה הם ארגונים ארציים, אבל היעילות שלהם מושפעת מיכולתם להיתבזר‬ ‫)ביזור( להקים מוקדי כוח מקומיים )בסיס הכוח הוא מקומי(.‬ ‫מאריי פרידמן )1891(, "על התוכנית המשותפת ליחסים קהילתיים 0891 - 1891"‬ ‫פרידמן הוא אדם ביקורתי הוא מבקר את הארגונים היהודים על הגישה שהוא מכנה הגישה‬ ‫הליברלית מהסוג הישן. בהתחלה הוא משבח את שיתוף הפעולה של הארגונים היהודים גם עם‬ ‫הקבוצות הלא יהודיות כדי לקדם נושאים יהודים. שיתוף הפעולה היה פורה עד שנות ה- 06 בעיקר‬ ‫במאבק לזכויות האזרח. בשנות ה- 06 הקואליציה התפרקה העלייה של הכוח השחור, האוריינטציה‬ ‫הגזעית של השחורים - קמו קבוצות קיצוניות שדיברו על התבדלות, על סיוע עצמי, היהודים הם בצד‬ ‫השני של המתרס הם מצליחים, איך הם יכולים לדבר בשמנו, הם דוחים שיתוף פעולה עם הליברלים‬ ‫היהודים, השיטה שלהם הרבה יותר אלימה הם סובלים מבעיות של הפרדה ולכן גם העוצמה של‬ ‫המאבק הוא עוצמה חזקה.‬ ‫הקישור שבין האנטישמיות לאנטי ישראליות היא בעיקר תוצאה של מלחמת ששת הימים, ישראל‬ ‫מצטיירת ככוח כיבוש, ככוח מדכא בשירות הקולוניאליזם. העלייה של הימין הנוצרי הפונדמנטליסטים‬ ‫אנטי יהודי. סיבה נוספת, היא הסיבה הכלכלית, חלו שינויים במבנה הכלכלי של ארה"ב, המשק‬ ‫האמריקני מתרחב בזכותו של המגזר הפרטי שיוצר מקומות עובדה ומסייע לחלשים, ההתרכזות‬ ‫במשק הפרטי מחייבת הקטנה של התערבות הממשל בכלכלה. הטענה של פרידמן שהארגונים‬ ‫היהודים לא מתייחסים לשינויים שחלו בשנות ה- 06, היהודים ממשיכים לדבוק בעמדה של‬ ‫הליברליזם הישן שמתייחס לתוכנית "הניו-דיל" של רוזבלט בשנות ה- 03, העיקרון אמר שהממשלה‬ ‫צריכה להתערב בתהליכים הכלכליים ולסייע לחלשים, זה קורה משום שבשנת 9291 המשבר הכלכלי‬ ‫הגדול משפיע על כל העולם.‬ ‫רוזבלט עולה לשלטון משום שהוא מציע תוכנית לטיפול במשבר הכלכלי:‬ ‫‪ ‬המדינה ע"י הקמת מקומות עבודה מקטינה את האבטלה.‬ ‫‪ ‬האיגודים המקצועיים מוכרים לצורך משא ומתן.‬ ‫05‬ ‫‪ ‬המדינה אומרת אנחנו נגן על החלשים.‬ ‫פרידמן אומר שזה לא עובד משום שהמגזר הפרטי הוא שמייצר את מקומות העבודה ולכן צריכים‬ ‫להסיר את המגבלות כדי לעודד את הצמיחה. צריך לעצב קווי מדיניות חדשים הן בתחום הכלכלי והן‬ ‫בתחום המוסרי. הוא אומר שהעיקרון של הפרדה בין דת ומדינה הוא חשוב אבל ע"י כך אנחנו‬ ‫מרחיקים את המוסר היהודי.‬ ‫הגישה הליברלית אומרת שהחזקים עוזרים לחלשים.‬ ‫ישראל והקהילה היהודית האמריקאית‬ ‫הדגש הוא לאחר הקמת המדינה, אבל לפני כן אפשר לתאר 3 קטגוריות של התייחסות לארץ ישראל:‬ ‫1. האנטי ציונית הגישה - שהרפורמים הם המובילים שלה, שאומרת שאמריקה היא הבית של‬ ‫היהודים ואין שום צורך בשיבת ציון ויכולים להיות מצבים שבהם התפיסה הלאומית מזיקה‬ ‫לאינטרסים של היהודים בארצות השונות היא עלולה להעלות את הסוגייה של הנאמנות הכפולה.‬ ‫2. הגישה הלא ציונית - קבוצות שהן אדישות לעניין הציוני, האוריינטציה היא על השתלבות‬ ‫)בני‬ ‫בארה"ב במידה והם יסייעו לארץ ישראל הם יעשו זאת כמו שהם מסייעים לכל מדינה‬ ‫ברית(.‬ ‫3. הגישה של הציונים - יש ארבע תנועות ציוניות:‬ ‫-‪ZOA‬‬ ‫1. הסתדרות ציוני אמריקה‬ ‫3. פועלי ציון‬ ‫4. המזרחי‬ ‫2. ארגון הנשים - נשות הדסה‬ ‫התפיסה הציונית שלהם היא מיוחדת הם תומכים בהקמת בית בארץ ישראל אבל הם גם‬ ‫ציונים אמריקאים כלומר אמריקה היא ביתם.‬ ‫יש מאבקים בין הגישות השונות, ככל שמגיעים לשנות ה- 04 כך יש התקרבות של הארגונים השונים‬ ‫לרעיון של תמיכה בהקמת מדינה יהודית, לאחר המלחמה הקמת המדינה היהודית היא האופציה‬ ‫היחידה ולכן כל הארגונים מתגייסים להקמת המדינה.‬ ‫השיא של זה הוא בדיונים של האומות המיוחדות בהחלטה של כ"ט בנובמבר 7491.‬ ‫כאשר מוקמת המדינה למעשה ניטל העוקץ האידיאולוגי והמחלוקת הציונית, אין עימות אידיאולוגי בין‬ ‫הציונות לאידיאולוגיות היריבות.‬ ‫מדינת ישראל היא מדינה קיימת היא מדינה ממשית ולכן כל הארגונים הם פרו ישראלים. אצל כולם‬ ‫אפשר למצוא הצהרה אוהדת על הקמת המדינה.‬ ‫לאחר הקמת המדינה יש מצב של נורמליזציה.‬ ‫15‬ ‫השאלה היא מי מייצג את יהדות העולם?‬ ‫בן-גוריון אומר שיש פה מדינה יהודית ריבונית הכללים השתנו, היום אנחנו מדברים בשם יהדות‬ ‫העולם והתפקיד של יהדות העולם לבוא לישראל.‬ ‫לעומת זאת הועד היהודי האמריקאי אומר דרך בלאושטיין שהתווכח עם בן-גוריון - מדינת ישראל לא‬ ‫צריכה להתערב בנעשה בקהילות היהודיות.‬ ‫בן-גוריון נבהל הוא לא רצה לריב עם יהודי ארה"ב משום שהוא צריך את עזרתם הכלכלית ואת‬ ‫התמיכה שלהם במדינת ישראל.‬ ‫נקודת המפנה חלה בשנת 7691 מלחמת ששת הימים שמעלה את החשיבות של ישראל בארה"ב,‬ ‫יש שני היבטים:‬ ‫1. תקופה של המתנה עד לתחילת המלחמה.‬ ‫2. השיכרון של הניצחון במלחמה.‬ ‫ישעיהו ליבמן )2791(, "יהודי אמריקה וישראל"‬ ‫ליבמן מדבר על ערכים, על אידיאולוגיה, הוא מסתכל על שנת 7691 כנקודת מפנה ושואל‬ ‫איך אפשר להסביר את העלייה בחשיבות ישראל בחיי יהדות אמריקה?‬ ‫הוא כותב את המאמר בשנת 2791, לפני מלחמת יום כיפור. הוא עדיין חי את תחושת הניצחון. הוא‬ ‫מביא דוגמאות לחשיבות של ישראל, הוא אומר שיש אמירה האומרת שיהודי טוב צריך לתמוך‬ ‫בישראל.‬ ‫אם נבחן תרומות כספיות נמצא:‬ ‫המגבית המאוחדת תרמה בשנת 6691 46 מיליון דולר, ובשנת 7691 הם תרמו 042 מיליון דולר.‬ ‫מגבית הבונדס )אגרות חוב( תרמה בשנת 6691 67 מיליון דולר, ובשנת 7691 091 מיליון דולר.‬ ‫דבר המראה על עלייה דרמטית בעניין של יהודי ארה"ב בישראל, יש ריבוי נסיעות של יהודים‬ ‫אמריקאים לישראל, מוסדות החינוך בארה"ב מפתחים תוכניות לימודים על ישראל, יש גידול‬ ‫בתקציבים של הארגונים למתן סיוע ישראל וגם בחירה של מנהיגות פרו-ישראלית לארגונים היהודים.‬ ‫ליבמן שואל איך אפשר להסביר זאת?‬ ‫טענתו היא שישראל איננה מחליפה את הדת כיסוד הזהות היהודית אלא נעשית יותר ויותר התוכן‬ ‫והביטוי של הזהות היהודית הדתית. אין ירידה בערך הדתי-יהודי, אלא יש שילוב של ישראל והדת.‬ ‫ישראל מקבלת צביון דתי למרות העלייה בהזדהות עם ישראל כתוצאה מהמצב בשנת 7691. יש‬ ‫עקביות בנושא אחד, העלייה לישראל. יהודי ארה"ב אינם רואים בישראל את מדינתם הם דוחים את‬ ‫עיקרי הציונות הקלאסית האומרת שיש תחזית קודרת לגבי עתיד היהודים בפזורה, תהיה התגברות‬ ‫אנטישמית ואז הפתרון יהיה עלייה לארץ ישראל. יהודי ארה"ב דוחים רעיון זה הם מרגישים בטוחים‬ ‫בביתם והם רואים באמריקה את ביתם. בכל השנים האלו רואים שהעלייה לישראל מאוד מתונה:‬ ‫בשנת 5991 יש בישראל כ- 000,58 עולים ילידי ארה"ב.‬ ‫25‬ ‫בשנים 8491–7691 עלו לישראל כ- 005,7 עולים מארה"ב, רובם חילונים, עליה ציונית אידיאולוגית.‬ ‫בשנים 7691-3791 עלו לישראל כ- 000,03 עולים מארה"ב, 3/1 מהם עזבו וחזרו לארה"ב.‬ ‫בשנים 3791-5991 עלו לישראל 000,05 עולים מארה"ב, 3/2 מהם אורתודוקסים ו- %83 מעולים‬ ‫אלו חזרו לארה"ב, רוב העוזבים אינם אורתודוקסים.‬ ‫ליברמן מחלק את הקשר לישראל לגורמים עקיפים וגורמים ישירים:‬ ‫הגורמים העקיפים:‬ ‫1. מאבק באנטישמיות – האנטישמיות באופן מסורתי היתה גורם מאחד, דרך המאבק של‬ ‫היהודים באנטישמיות הם נותנים משמעות לזהות היהודית שלהם. לאחר מלחמת העולם השניה‬ ‫יש ירידה דרסטית באנטישמיות ולכן היהודים מחפשים יסוד אחר להזדהות איתו והם מפנים את‬ ‫תשומת הלב לישראל. אלו שנשארו אנטישמים פעילים מזהים את הנימות האנטישמיות רובם‬ ‫נימות אנטי ישראליות ולכן יש יתר מוטיבציה ליהודים להזדהות עם ישראל באמצעות ההזדהות‬ ‫עם ישראל הם נאבקים באנטישמיות שעדיין נותרה.‬ ‫2. בית כנסת – פריחת בית הכנסת והמעבר לפרברים, תהליך שאיננו עוד, כאשר חל פיחות‬ ‫במעמד בית הכנסת שוב פונים לישראל.‬ ‫3. תיאולוגיה – לאחר מלחמת העולם השניה יש תקופה "רוחנית" האנשים מחפשים את‬ ‫משמעות העולם, כשהעניין בתיאולוגיה יורד שוב מפנים היהודים את תשומת לבם לישראל.‬ ‫4. ליברליזם – היהודים באופן מסורתי מזוהים עם רעיונות הליברליזם, המאבק לצד החלשים‬ ‫והמקופחים. בשנות ה- 05 יש עליה של הקיצוניות השחורה, היהודים נדחקים מחוץ לתנועות‬ ‫לזכויות האזרח אין יותר שיתוף פעולה, ולכן שוב היהודים מפנים את תשומת ליבם לישראל.‬ ‫הגורמים הישירים:‬ ‫1. יהודים חילונים, נוער, אלה שרחוקים מהדת – הם מזדהים עם ישראל החילונית, עם הערכים‬ ‫הדמוקרטים של ישראל.‬ ‫2. יהודים דתיים – ישראל מקבלת בעיניהם משמעות דתית, ישנה ציפייה לשיבת ציון, יש לזה‬ ‫ביטוי בתפילה, תפילה למען ישראל – נכון לגבי כל הזרמים.‬ ‫3. יש נסיעות לישראל מטעם בית הכנסת.‬ ‫4. יש מכירה של אגרות חוב )הבונדס( – ביום הקדוש ביותר יום כיפור, עושים פעולה למען‬ ‫ישראל, איסוף כספים למען ישראל, זו פעולה שלא מצריכה ידע דתי, ובעצם הפעולה הזו היהודי‬ ‫מרגיש שהוא עושה פעולה יהודית, הוא חווה את הזהות היהודית באמצעות איסוף כספים.‬ ‫5. אמצעי התקשורת – ישראל נמצאת בחדשות, יש דיונים על ישראל דבר המקרב את יהודי‬ ‫ארה"ב לישראל. ישראל מספקת מערכת של תגמולים ליהודים המזדהים איתה, היא עוזרת להם‬ ‫לשפר את הסטטוס החברתי שלהם. למשל, יהודי העושה את הונו ממחזור גרוטאות, תורם כסף‬ ‫35‬ ‫לישראל, נציגי ישראל באים אליהם ומכבדים אותם, דבר היוצר מערכת תגמולים, ומשפר את‬ ‫הסטטוס של אותו יהודי. ישראל היא תחליף לבית אבא, שם אפשר למצוא את הזיכרונות.‬ ‫מכאן, ניתן ללמוד שההזדהות עם ישראל איננה רק הזדהות של תפוצה יהודית עם מדינה רחוקה, זה‬ ‫יותר מכך, המשמעות היא שישראל ממלאת תפקיד בזהות היהודית העצמית של יהודי ארה"ב הם‬ ‫קושרים את גורלם עם גורלה של ישראל, אם יקרה שינוי במעמדה של ישראל זה ישפיע על מעמדם‬ ‫בארה"ב.‬ ‫סטיבן כהן )4891(, "פרו-ישראליות כפוליטיקה של שמירת הקיום האתני בקרב יהודי ארה"ב"‬ ‫כהן משתמש במונח פרו-ישראליות ולא ציוניות. היהודים מזדהים עם ישראל ולא עם הציונות, כהן‬ ‫בודק את העוצמה של הפרו-ישראליות ע"י ארבעה מדדים:‬ ‫1. נסיעה לישראל – עד כמה היהודים מבקרים בישראל.‬ ‫2. האוריינטציה על עיקרי הציונות הקלאסית – מה עמדתם בנושא הציונות הקלאסית.‬ ‫3. הדאגה לישראל‬ ‫4. התמיכה בממשלה – עד כמה הם תומכים במדיניות של ממשלת ישראל.‬ ‫נסיעה לישראל – כאן יש נתון מעניין לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ ‫%47 מיהודי ארה"ב לא ביקרו בישראל מעולם. מי שכן מגיע הם האורתודוקסים, קרובי משפחה, ככל‬ ‫שיש גידול בהכנסה ובשמירת מצוות, כך יש יותר נסיעות לישראל.‬ ‫קבוצה נוספת המבקרת בישראל היא קבוצה בעלת השכלה גבוהה מאוד.‬ ‫האוריינטציה על עיקרי הציונות הקלאסית – היהודים דוחים את הציונות הקלאסית הם מתייחסים‬ ‫לעלייה לישראל כפתרון אישי.‬ ‫הדאגה לישראל – זהו המדד המובהק ביותר יש קונצנזוס לפיו רוב היהודים חרדים לגורל ישראל, אם‬ ‫יקרה משהו לישראל הם יראו בכך פגיעה אישית.‬ ‫התמיכה בממשלת ישראל – ההתפלגות הפוליטית מקבילה להתפלגות בישראל, הרוב הוא יוני‬ ‫והאחר הוא ניצי וההזדהות קשורה לזהות הממשלה.‬ ‫ישנם עוד תת קטגוריות שמשפיעות על הקשר עם ישראל:‬ ‫גיל והשכלה – משפיע על התמיכה והדאגה לישראל, הקשישים והפחות משכילים הם יותר פרו-‬ ‫ישראלים והצעירים והיותר משכילים הם פחות פרו-ישראלים ויותר ביקורתיים.‬ ‫לנתונים האלו יש חשיבות רבה משום שהצעירים האלה הם דור העתיד.‬ ‫יש דאגה לגבי ההתפתחות בעתיד, האם הצעירים יזדהו בעתיד עם ישראל או יתרחקו ממנה.‬ ‫דת – שמירת המצוות, ככל שדתיים יותר כך מתקרבים ישראל.‬ ‫45‬ ‫זהו הבסיס לקשר של יהודי ארה"ב עם ישראל, קשר עמוק מאוד. ישראל היא מחסום בפני‬ ‫ההתבוללות, ישראל יכולה לספק תמריצים כדי לחזק את הקשר היהודי, ולכן מפתחים תוכניות חינוך‬ ‫מיוחדות הבאות לחזק את הקשר בין היהודי לישראל.‬ ‫דניאל אלעזר )3/2991(, "היהדות האמריקאית בשנות ה- 09: תחושה גדולה והולכת של משבר"‬ ‫דניאל מספר על השינויים המתרחשים בין שנות ה- 08 לתחילת שנות ה- 09.‬ ‫בשנות ה- 08 יש תהליך של התרחקות מישראל ובתחילת שנות ה- 09 יש חזרה וחיזוק הקשר עם‬ ‫ישראל.‬ ‫הגורמים להתנתקות בשנות ה- 08:‬ ‫מלחמת לבנון – יש מחלוקת בישראל האם המלחמה צודקת והמחלוקת היא גם בארה"ב.‬ ‫האינתיפאדה – היהודי בארה"ב מרגיש פחות נוח להזדהות עם ישראל.‬ ‫בעיה נוספת היא בנושא מיהו יהודי – המפלגות הדתיות בישראל מבקשות לתקן את הסעיף‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בחוק השבות, שמגדיר מיהו יהודי - הם רוצים להוסיף התגייר כהלכה כלומר בגיור אורתודוקסי,‬ ‫היהודים בארה"ב התנגדו לתוספת הזאת ובעיקר היהודים הרפורמים והקונסרבטיבים שהרגישו‬ ‫מאוד פגועים שזה מה שהם מקבלים בתמורה לכל העזרה שלהם לישראל, הם אינם מוכנים‬ ‫להיות יהדות על תנאי. עד היום לא התקבל התיקון אבל עצם העלאת הרעיון גורם לחיכוכים‬ ‫ולהתרחקות.‬ ‫בשנות ה- 08 יש תהליך של התמקדות בבעיות פנים על חשבון תמיכה בישראל, יש מודעות‬ ‫‪‬‬ ‫להאצה בתהליך ההתבוללות ולכן צריך להשקיע יותר מאמצים בזהות היהודית. יש מחלוקת‬ ‫בנושא התרומות וחלוקתן. באופן מסורתי הסידור הוא שהיהודים נותנים את הכסף שעובר‬ ‫לסוכנות היהודית ואלו מחליטים לאן הולך הכסף. בשנים האחרונות יש יותר תביעות של יהודים‬ ‫בארה"ב שרוצים לדעת לאן הולך הכסף, יש גם תורמים יהודים שמפנים חלק גדול מהתרומות‬ ‫שלהם למטרות אמריקאיות על חשבון ישראל.‬ ‫הגורמים לחזרה בשנות ה- 09:‬ ‫מלחמת המפרץ – מעלה שוב את התחושה של היהודי הנרדף והמאוים.‬ ‫אנטישמיות בארה"ב - יש גידול באירועים אנטישמים בארה"ב שרפת בתי כנסת, ניתוץ‬ ‫תמיכה ביהודי בריה"מ שרוצים לבוא לישראל לאחר שהחומות נפלו – מליון יהודים רוצים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מצבות, תקיפת יהודים וכו', כל אלה מעצימים את תחושת הסכנה.‬ ‫‪‬‬ ‫לעלות לישראל, ישראל זקוקה למשאבים והיא זקוקה לעזרתם של יהודי ארה"ב והם אכן‬ ‫מתגייסים לעזרה במתן תרומות.‬ ‫הסכמי אוסלו – הרגשה של אופטימיות לקראת מזרח תיכון חדש.‬ ‫‪‬‬ ‫55‬ ‫מתיו נסביצקי )4891(, "הקרן החדשה לישראל"‬ ‫הקרן החדשה לישראל נוסדה בשנת 9791, והיא מבטאת את השינוי במדיניות של ארגונים יהודים.‬ ‫המגביות - פעם היו אוספים כסף ושולחים לארץ, הקרן החדשה שונה בכך שהם אוספים את הכסף‬ ‫והם גם אחראים על חלוקתו, הם שותפים מלאים בביצוע הפרוייקטים, הארגון הוא בעל אוריינטציה‬ ‫שמאלית ליברלית, הם רוצים לקדם את הערך של הדמוקרטיה, מדובר בקבוצה של יהודים שהיא חוץ‬ ‫מוסדית, היא לא היתה בעבר קשורה לארגונים פורמליים ותיקים. אבל כאן באמצעות הרעיון החשוב‬ ‫הזה הם מצאו ערוץ לקשר עם ישראל. בפועל יש בארה"ב מרכז שאחראי על איסוף הכספים וגיוס‬ ‫מתנדבים ובמקביל יש מרכז בישראל, המרכז בישראל מבצע פרוייקטים בתיאום מלא עם המרכז‬ ‫האמריקאי, הם תורמים לקבוצות שאינן נהנות מתמיכה ממשלתית כמו: התנועה לזכויות האזרח;‬ ‫יחסי יהודים ערבים; ופעילות קהילתית כמו שיקום שכונות וכו' ארגון זה נתן דגש חדש שיותר ויותר‬ ‫ארגונים יהודים אמריקאים רוצים לחקות.‬ ‫סעיפים אחרים על סדר היום הפוליטי היהודי‬ ‫1. הקשר שבין היהודים עם קבוצות אתניות אחרות בארה"ב.‬ ‫2. הליברליזם היהודי.‬ ‫3. החשיבות של עיקרון ההפרדה בין דת למדינה ליהודי ארה"ב.‬ ‫ישראל אלמן )4991(, "יחסים בין יהודים ובין קבוצות אתניות בארה"ב"‬ ‫אלמן טוען שארה"ב היא מדינה של קואליציות וגם היהודים חושבים שצריך לרכוש בני ברית, צריך‬ ‫לשתף פעולה עם קבוצות אחרות בכדי למלא אינטרסים יהודים כמו עזרה למען ישראל, המאבק‬ ‫באנטישמיות, הפרדה בין דת למדינה.‬ ‫אלמן אומר שבשנים האחרונות ההשפעה של הגורם האתני, הולך וגדל וזה נובע ממספר סיבות:‬ ‫ראשית, הפוליטיזציה של הגורם האתני – קבוצות אתניות שונות נאבקות באופן ציבורי על הזכויות‬ ‫שלהם, יש גם סובלנות בחברה האמריקאית לפלורליזם חברתי – מותר להיות שונה ומותר לתת לזה‬ ‫ביטוי קבוצתי, זה לא פוגע באמריקאיות שלך.‬ ‫כיום אנחנו מדברים על חברה רב תרבותית, כל חברה צריכה ללמוד את המסורת שלה יש חשש‬ ‫להתרחקות מהבסיס המשותף של תרבות אחת.‬ ‫הקידום הכלכלי והחברתי מוליך גם הוא לגאווה אתנית ככל שחברי המיעוטים מרגישים ביטחון‬ ‫בחברה האמריקאית כך הם יכולים להדגיש את הייחוד שלהם, יש גם שינוי בהרכב המיעוטים עד כדי‬ ‫כך שהאתניות היא הרבה יותר בולטת לעין. השחורים דוברי הספרדית, יוצאי אסיה יותר בולטים‬ ‫בשטח מאשר הקבוצות שהיו בזמן ההגירה. האתניות צוברת תאוצה והיא בעלת חשיבות בהתייחסות‬ ‫של היהודים כלפי קבוצות אחרות יש איזה שהו אמביוולנטיות בעיקר בהתייחסות כלפי היהודים, מצד‬ ‫אחד יש הערכה להישגים של היהודים בקבוצה ומצד שני יש רתיעה וחשש מיצירת ברית עם היהודים‬ ‫65‬ ‫בגלל אי השוויון, ליהודים יש ארגון חזק, יש להם כספים, יש להם ניסיון פוליטי, החשש הוא שהיהודים‬ ‫יהיו יותר דומיננטיים וישתלטו על סדר היום.‬ ‫ישנם נושאים משותפים ליהודים ולקבוצות אתניות אחרות כמו:‬ ‫הגירה, זכויות אזרח, מאבק נגד אפליה, חינוך, סעד, תעסוקה, שיכון וכו'.‬ ‫ישנם שני נושאים שהם במחלוקת:‬ ‫הנושא הראשון הוא הטיפול המועדף או האפליה המתקנת.‬ ‫הקבוצות המקופחות דורשות להגיע למצב של שוויון הזדמנויות, אפשר להגיע לכך ע"י העדפה‬ ‫מתקנת, ליהודים אין למעשה בעיה עם הרעיון של העדפה מתקנת, היהודים תומכים בכך שצריך‬ ‫לעזור לקבוצות החלשות להגיע למצב של שוויוניות, הבעיה של היהודים היא שיטת המכסות,‬ ‫הקבוצות המקופחות אמרו שלא די בהבנה שיש לתת העדפה מתקנת יש לקבל גם מכסות במשרדי‬ ‫ממשלה יש לקבוע שאחוז מסוים של משרות יהיו של שחורים או של כל קבוצה אתנית אחרת,‬ ‫היהודים מתנגדים לכך כי הם רואים עצמם נפגעים משיטת המכסות כי רעיון העדפה המתקנת עוסק‬ ‫במכוון בתחומים בהם יש ליהודים ייצוג יתר אם קובעים מכסות סיכויי היהודים להתקדם נפגעים.‬ ‫הרעיון מתחיל בשנת 4691 בחוק לזכויות האזרח, ביוזמת הנשיא ג'ונסון החוק אומר שיש חובת‬ ‫הוכחה על המעביד שאין אפליה במקום התעסוקה.‬ ‫בשנת 8691 מתחילה שיטת המכסות. ובשנת 1791 מוכנס תיקון המורה למעביד להכין תוכנית‬ ‫מפורטת לתיקון העיוותים.‬ ‫התמיכה במדינת ישראל, גם זה אינטרס שאינו משותף לקבוצות אחרות אינטרס זה גורם למתיחות,‬ ‫קבוצות קיצוניות מתקיפות את ישראל בעיקר לאחר המלחמות ומאשימים אותה בהיותה מדינה‬ ‫כובשת, הקבוצות האלו מחפשות את השורשים באפריקה ובאיסלאם דבר המעצים את המחלוקות בין‬ ‫הקבוצות, אז יש התפרקות של הקואליציה בין היהודים לקבוצות אחרות ומשנות ה- 06 שיתוף פעולה‬ ‫מתקיים רק לגבי מטרות ספציפיות על בסיס אד-הוק, רק לגבי נושא שיש לגביו הסכמה מוחלטת.‬ ‫אלמן - דן באופן פרטני ביחסים שבין יהודים ובין מספר קבוצות אתניות:‬ ‫השחורים – אלמן אומר שיש מצב מסובך בגלל אירועי שונות ה- 06 עלית הכוח השחור, המיליטנטי‬ ‫קיצוני, שדחה את שיתוף הפעולה עם היהודים יש מצב של חשדנות, יש עלייה בגילויים אנטישמיים‬ ‫בקרב השחורים, נקודות החיכוך בין יהודים ושחורים הן רבות מבחינה כלכלית, הפער המעמדי בולט‬ ‫ובא לידי ביטוי ביחסי עובד מעביד, משכיר דייר ואבטלה שחורה, בשיעורים גבוהים. יש גם האשמה‬ ‫כלפי היהודים כמנצלי שחורים עד כדי אשמת היהודים כסוחרי עבדים, יש גם קנאה גדולה השחורים‬ ‫רואים איך מנציחים את השואה, איך האמריקאים מתייחסים לשואה: טקסים, הקמת מוזיאון, לעומת‬ ‫היחס לשואה השחורה - הניצול הגזעני שלהם במשך מאות שנים – התעלמות. דבר זה מביא‬ ‫להצהרות אנטישמיות.‬ ‫75‬ ‫בתוך השחורים יש גם קבוצות יותר מתונות איתן יש סיכוי ליצור קואליציה ושיתוף פעולה.‬ ‫דוברי הספרדית - אלמן אומר שהיחסים נורמלים, אין משקעים היסטוריים, יש בעיה אחת של הפיצול‬ ‫האתני הרב אצל דוברי הספרדית, כך שאין להם גופים מיצגים דבר המקשה על שיתוף פעולה. יש‬ ‫מספר נושאים שבהם היהודים מסייעים להם: הכרה בספרדית כשפת לימוד, והתמיכה בהגירה‬ ‫חופשית לאמריקה.‬ ‫יש במקומות בהם יש ריכוזים של יהודיים דתיים-חסידיים, בגלל שהם חיים כקהילה, ובגלל שהם‬ ‫מוגבלים בניידות שלהם והם חיים באזורים חלשים, באזורים האלה אפשר למצוא לעיתים חיכוכים עם‬ ‫קבוצות חלשות יותר.‬ ‫יוצאי אסיה – יחסים תקינים עם הסינים, היפנים והקוריאנים יש ערכים משותפים כמו: השכלה‬ ‫גבוהה, ערך המשפחה, יוזמה פרטית – הצטיינות אישית, ואין משקעים היסטוריים.‬ ‫עם הפולנים - יש משקעים היסטוריים בגלל השואה.‬ ‫עם האיטלקים - הקשר הוא טוב בגלל שמחת החיים שלהם והעדר אנטישמיות.‬ ‫הנטייה הליברלית של יהודי ארה"ב‬ ‫מילטון הימלפרב )4891(, "ליברליזם יהודי"‬ ‫המונח ליברליזם הוא מונח משתנה עם הזמן. במקור הוא בא מהמונח הלטיני ‪ Librtas‬חירות.‬ ‫כלומר, קבוצות שונות באירופה במעבר לזמן החדש מבקשות ביטוי פוליטי.‬ ‫התביעה באה מהמעמדות הנמוכות, התהליך מתגבר ביחד עם תהליך החילון כאשר הפרט עומד‬ ‫במרכז, עכשיו התביעה היא של היחיד הזכאי לחופש ביטוי, לחופש דת, התארגנות וכו' ולא הקבוצה.‬ ‫לפרט יש את החופש לבחור את העיסוק שלו וכו'.‬ ‫הסיסמה של הליברליים מבחינה כלכלית היתה "תנו לעשות", המדינה לא צריכה להתערב בתהליכים‬ ‫הכלכליים של היוזמה הפרטית. להיות ליברל במאה ה- 91 המשמעות הוא הדגש על היחיד, על זכותו‬ ‫של היחיד להתפרנס לפי היכולת שלו, אין מגבלות מטעם המדינה.‬ ‫הרעיון הזה מגיע גם לארה"ב אבל בסופו של תהליך התיעוש והעיור. תהליך שמתחיל לאחר מלחמת‬ ‫האזרחים ומגיע לשיאו בעשורים הראשונים של המאה ה- 02 התפתחות של קפיטליזם דורסני. יש‬ ‫ריכוז של הון עצום בידי קבוצה קטנה.‬ ‫במשך הרבה שנים הנימה של אלה שביקשו לערוך שינויים דיברו על הצורך ברפורמה, אבל עם פרוץ‬ ‫המשבר הכלכלי הגדול בשנת 9291 המצב הלאומי היה כל כך רע )היתה ירידה של מניות, אבטלה‬ ‫עצומה, התל"ג ירד מאוד וכו'( ולכן היה צורך בהתערבות של הממשלה כדי לתקן את הכלכלה ולהגן‬ ‫על החלשים זה התבצע באמצעות התוכנית של רוזבלט – "ניו דיל" משמעותו עבודות יזומות, חקיקה‬ ‫לטובת האיכרים, חקיקה לטובת איגוד מקצועי מייצג, תוכנית של סעד – תוכניות שונות מטעם‬ ‫הממשלה. המשמעות של להיות ליברל במאה ה- 02 משתנה, עכשיו המדינה תפקידה להגן – מדינת‬ ‫85‬ ‫רווחה. לאחר מכן כאשר המדינה מעורבת בכלכלה מתחילה ביקורת על הממשלה על הנצחת העוני‬ ‫וכו'.‬ ‫כאשר מגיעים לעמדה של היהודים, רואים שהיהודים לאורך כל המאה ה- 02 מזדהים עם הגישה‬ ‫הליברלית, הם תומכים במדיניות סעד כלפי החלשים ומבחינה פוליטית הם תומכים במפלגה‬ ‫הדמוקרטית וזאת למרות שמבחינה סוציו-אקונומית היהודים הלכו והתחזקו.‬ ‫הימלפרב אומר שהיהודים לכאורה מצביעים נגד האינטרסים שלהם משום שהם צריכים להיות‬ ‫רפובליקנים כדי לשמור על המעמד שלהם.‬ ‫בהתחלה הימלפרב אומר שהתשובה נמצאת בדת – מסורת של צדקה אבל הסבר זה אינו מספק‬ ‫לדעתו משום שאם ההיבט הדתי היה מכריע היינו מצפים שהדתיים יהיו יותר ליברלים מהרפורמים.‬ ‫הטענה של הימלפרב היא שהנטייה הליברלית נובעת יותר מדחיית הימין, והימין הוא האנטישמיות‬ ‫הם הלאומנים בכל מדינה ומדינה. בארה"ב יש קבוצות שנקראות "ניטיביספיות" קבוצות המתנגדות‬ ‫למיעוטים האתניים הזרים, ובתוכם היהודים והתמיכה שלהם בדמוקרטים היא בגלל הזיכרון שלהם‬ ‫את האנטישמיות. השמאל הדמוקרטי מייצג את חומת המגן נגד הפליית המיעוטים וההגירה‬ ‫החופשית לארה"ב, הם בעד הגירה חופשית.‬ ‫בספר של ישראל אלמן אפשר לראות מספר סיבות נוספות:‬ ‫1. היהודים בוחרים במועמד הליברלי ולאו דווקא במפלגה הדמוקרטית, בגלל שהדעות שלו‬ ‫מתאימות לשלהם, הם תומכים בדעות של האיש ולא בהשתייכות של האיש למפלגה זו או אחרת.‬ ‫2. הוא מביא את הטיעון הדתי, המסורתי, ערך הצדקה של היהודים.‬ ‫3. תולדה של הניסיון ההיסטורי, אי אמון בקבוצות אנטישמיות.‬ ‫4. חזון חילוני הומניסטי, לפיו יש אמון בכוח של האינטלקט האנושי ליצור חברה אוניברסלית‬ ‫מתקדמת.‬ ‫5. ליהודי יש הרגשה טובה כיהודי הנרדף לשעבר כאשר הוא עוזר לחלשים.‬ ‫לגבי העתיד אומר הימלפרב שיש חוסר ודעות עד כמה היהודים הזדהו עם הערכים הליברלים משום‬ ‫שהם משתנים עם הזמן. הליברליזם החדש תומך בשיטת המכסות שזה מנוגד לתפיסת היהודים, ויש‬ ‫יותר ויותר קבוצות ליברליות קיצוניות שנוגעות באנטישמיות ובאנטי-ישראליות ולכן הוא אומר שעלול‬ ‫להיות מצב שיהיה קושי ליהודים ליצור קבוצות ליברליות קיצוניות.‬ ‫הפרדה בין דת למדינה‬ ‫לכאורה החוקה האמריקאית פותרת את בעיית הדת במדינה, אין העדפה של דת כלשהי ואין איסור‬ ‫על קיום פולחן כלשהו. ובכל זאת הסוגיה של הפרדה בין דת ולמדינה עולה לסדר היום והיהודים‬ ‫נדרשים לה וזאת משום שארה"ב היא המדינה הדתית ביותר במערב המתועש המתקדם. האזרחים‬ ‫95‬ ‫הם אנשים מאמינים. עפ"י הסקרים אחוז גבוהה מאוד אומר שהוא מאמין באלוהים, יש הרבה‬ ‫שמשתתפים בתפילה בכנסיה, יש כ- 005,1 כתות בארה"ב ואחוז גדול מדווח על חוויות קדושה. אבל‬ ‫האנשים הזקוקים לדת הם אנשים מאמינים ומכאן שמידי פעם יש ניסיון לשלב את הדת עם המדינה‬ ‫וזה נעשה בעיקר בבתי הספר, בבתי הספר הציבוריים אסור ללמד דת אבל אפשר לראות שמידי פעם‬ ‫יש ניסיון לשלב את הדת בכל מיני צורות.‬ ‫מקום אחר שיש בו התנגשות בין דת למדינה הוא הצבת סמלים דתיים במקומות ציבוריים שזה דבר‬ ‫האסור עפ"י החוק. שדה המערכה נמצא בעיקר בבתי המשפט, כאשר קבוצה מסוימת מצליחה לחוקק‬ ‫איזה שהו חוק בנושא דתי מיד לאחר מכן תפנה הקבוצה הנפגעת לבית המשפט והטענה תהיה‬ ‫שהחוק מנוגד לחוקה האמריקאית.‬ ‫הסוגיות קשורות לזמן וגם תלויות בהרכב השופטים. לדוגמא, המשפט של אורסון נגד ועד החינוך‬ ‫בשנת 7491, המשפט מאפשר לממן הסעה של תלמידים גם לבתי ספר דתיים, מדינת ניו-ג'רסי‬ ‫שילמה כסף להורים עבור הסעה לבתי הספר, בית המשפט לא קיבל את זה אבל אמר שיש בעיה של‬ ‫ביטחון ומשום כך הוא הסכים על הסעת התלמידים לבתי הספר.‬ ‫היבט יהודי – מדוע העיקרון של הפרדה בין דת למדינה כל כך חשוב ליהודים?‬ ‫טד מאן, "‪"The Courts‬‬ ‫מאן טוען שהמאבק על הפרדה בין דת ומדינה הוא מאבק שאפשר ליהודים להרגיש שייכים לחברה‬ ‫האמריקאית ומבחינת היהודים כל ניסיון לפגוע בעיקרון זה יפגע בהרגשת הביטחון שהיהודים צברו‬ ‫בתהליך הזה ולכן חשוב ליהודים לשמור על העיקרון הזה.‬ ‫דוד שפיגל, "‪"The Schools‬‬ ‫משפט של וואלס נגד ג'פרי - בתחום החינוך‬ ‫כאן יש סוגיה, האם להרשות תפילה חרישית בבית הספר, במקום מסוים.‬ ‫באחד מבתי הספר, החליטו לקיים תפילה חרישית, אדם בשם ג'פרי )אדם "אגנוסטי" כופר במציאות‬ ‫האל( טען שבעצם התפילה החרישית הם מלמדים את התלמידים פעולה דתית.‬ ‫היהודים מצטרפים לג'פרי והם טוענים שיש פה הפרה של החוקה האמריקאית. הטענה שלהם היא‬ ‫שכל פשרה בנושא עלולה לגרום להכנסת הדת לבית הספר.‬ ‫בשנים האחרונות אפשר לראות שינוי במגמת היהודים, הם כבר אינם להוטים להיאבק, יש יותר‬ ‫קבוצות שמחפשות את ההידברות, שיאפשרו לשלב לימודים יהודים אבל בהסכמה, בצורה זהירה,‬ ‫הלימוד יהיה לימוד פלורליסטי, ילמדו את מגוון המסורות, הם רוצים לאפשר לקבוצות דתיות בעיקר‬ ‫לנוער לקיים מפגשים בין כותלי בית הכנסת. יש יותר ויותר קבוצות שמשתפות פעולה בנושא זה.‬ ‫06‬ ‫ארתור ווסקוב, "‪"The Parks‬‬ ‫הצבת סמלים דתיים במקומות ציבוריים‬ ‫ארתור ווסקוב הוא יהודי שרצה להציב סוכה בוושינגטון במקום ציבורי לצורך הפגנה, מה שהטריד‬ ‫אותו זה הנשק הגרעיני, והסוכה סימלה את המצב הארעי, מכאן שההפגנה היתה מעין סמל דתי.‬ ‫ווסקוב אומר שהצבת הסוכה איננה מנוגדת לחוקה משום שזו סוכה של קבוצה שמפגינה נגד‬ ‫המדינה, זה לא עידוד שהמדינה נותנת לקבוצה.‬ ‫הטיעון השני, הוא אומר שאם מונעים ממנו להקים סוכה זה מצב אבסורדי משום שאין לו אפשרות‬ ‫להביע מחאה אם היא נובעת ממניעים דתיים.‬ ‫אנחנו היהודים לא צריכים לחשוש מהשילוב של הדת עם המדינה, אנחנו מספיק חזקים כדי להתמודד‬ ‫מול גילויים דתיים של העולם הנוצרי.‬ ‫עיקרון ההפרדה הוא חשוב אבל בחיי היום יום המציאות היא יותר מורכבת ויש מקומות שבהם יש‬ ‫עימות/התנגשות בין הערכים החשובים ליהודים.‬ ‫עתידה של הקהילה היהודית האמריקאית‬ ‫לאיזה כיוון הולכת הקהילה היהודית?‬ ‫איכות החיים בהקשר היהודי, אין פה שאלה של קיום פיזי, עד כמה היהודים ירצו לחיות כיהודים, ומה‬ ‫תהיה המשמעות של החיים היהודים בעתיד.‬ ‫ישעיהו ליבמן, "איכות החיים היהודיים באמריקה: סחף והישרדות"‬ ‫ליבמן נדרש למונח "איכות החיים היהודים".‬ ‫קודם כל יש בעיה לגבי המונח "איכות" – איכות הוא מונח סובייקטיבי. גם לגבי "החיים היהודים", איך‬ ‫נמדוד חיים יהודים האם לפי מידת הדתיות? עד כמה היהודים שומרים מצוות? או אולי נמדוד עפ"י‬ ‫פעילות קהילתית או השתייכות ארגונית.‬ ‫המונח הזה הוא יחסי, הוא מנסה להגדיר/להצביע היכן הבעיות של החיים היהודים.‬ ‫ליבמן מדבר על 4 היבטים יהודים שהוא מכנה סחף/כרסום בחיים היהודים באמריקה:‬ ‫1. העלייה בנשואי התערובת – הגידול משפיע על מידת השיוך או הזהות היהודית, מי שמעורב‬ ‫בנשואי תערובת הסיכוי שהילדים שלו יתרחקו מהמסורת הוא גבוהה.‬ ‫2. החינוך היהודי – לכאורה אנחנו רואים שהארגונים היהודים מתגייסים לתמוך בחינוך, יש‬ ‫פריחה של חינוך יהודי, אבל אומר ליבמן החינוך מבחינת התכנים שלו הוא שטחי הוא איננו לימוד‬ ‫מעמיק של מסורת ותרבות הוא מתמקד בשמירה על הזהות היהודית.‬ ‫3. הזרמים הדתיים ובית הכנסת – יש ירידה במספר החברים בבתי הכנסת, יש ירידה במספר‬ ‫החברים בזרם הקונסרבטיבי ועליה בהשתייכות של הצעירים לזרם הרפורמי. עפ"י ליבמן זה‬ ‫מעיד על ירידה במחויבות היהודית וכן באיכות הרבנים.‬ ‫16‬ ‫4. התרבות היהודית – ליבמן אומר שיש הגדרה רחבה מידי של התרבות היהודית, יש הרבה‬ ‫נושאים שאין להם קשר ישיר עם המסורת אבל הם נכללים בקטגוריה של תרבות יהודית.‬ ‫ליבמן נזקק למונח התבוללות כדי להסביר את ארבעת ההיבטים, אבל הוא עושה הבחנה בין‬ ‫התבוללות אישית להתבוללות קולקטיבית:‬ ‫התבוללות אישית – הוא אומר שליהודים אין בעיה משום שכיום יש לגיטימציה אתנית, החברה‬ ‫מקבלת היום את השונות.‬ ‫התבוללות קולקטיבית – זה אומר שיש החלשה של הקשרים בין היהודים האמריקאים לבין המסורת‬ ‫היהודית או בין היהודים כגוף קולקטיבי בארה"ב לבין אלה שמחוץ לארה"ב.‬ ‫הוא קורא לזה תהליך של "טרנפורמציה" )שינוי(, מופיעה זהות יהודית אמריקאית שנבדלת במודגש‬ ‫מתוך הכרה מהעולם היהודי ומהעבר היהודי. יש כאן בעיה של התרחקות מהסמלים היהודים‬ ‫המסורתיים, יש התרחקות ממה שהוא מכנה "לכידה". לכידות יהודית שמעוגנת בעבר היהודי.‬ ‫שאלה נוספת שליברמן שואל – מדוע יש הערכות שונות בקרב החוקרים לגבי איכות החיים‬ ‫היהודים? יש חוקרים שסבורים שהיהדות היא חזקה, לעומתה יש קבוצה אחרת שמצביעה על‬ ‫התרחקות מהיהדות.‬ ‫לגבי השאלה מדוע יש הערכות שונות? לכך יש לו מספר השערות:‬ ‫ראשית, הוא אומר שאמות המידה של החוקרים היא סובייקטיבית היא קשורה לביוגרפיה האישית של‬ ‫החוקר.‬ ‫הסיבה השניה, הוא אומר שיש כאן תופעה לפיה היהדות היא יותר פומבית, ציבורית. יש לה ביטוי‬ ‫ארגוני. השאלה איך אפשר לפרש את התופעה הזו, האם זה מעיד על עלייה באיכות החיים היהודים‬ ‫או שנפרש את זה בצורה אחרת. אלה שיראו בפעילות הזו חיזוק של איכות החיים יגידו היהודים אינם‬ ‫חוששים להביע את יהדותם, הם עושים זאת כקולקטיב וזה מעיד על עתיד בטוח לזהות היהודית.‬ ‫אלה שיערערו על התפיסה הזו יגידו שהיום היהודים נזקקים לטקסים ציבוריים מכיוון שהם אינם‬ ‫יודעים כיצד לממש את יהדותם ברשות הפרט, הם זקוקים לחיזוק ולכן יש כאן למעשה ירידה באיכות‬ ‫החיים משום שהיהודי איננו מחובר למסורת הוא איננו יודע לקיים מצוות.‬ ‫תופעה אחרת אומרת, שליהודים יש דרכים חלופיות לבטא את יהדותם לא רק הדת היא היסוד‬ ‫המגדיר אלה ע"י המשפחה היהודית – פעילות משפחתית, פעולות עם חבריהם היהודים ואפילו‬ ‫באמצעות הקשר לישראל.‬ ‫ליברמן, לא מקבל את הגישה הזו הוא אומר שאי אפשר לנתק את הדת מההיבטים האחרים הוא‬ ‫מוצא מתאם בין פרו-ישראליות לשמירת מצוות.‬ ‫26‬ ‫התופעה הבאה קשורה לממצאי הסקרים, איך לפרש את ממצאי הסקרים על יהדות ארה"ב?‬ ‫איך לפרש נתון מסוים – למשל, סדר פסח, עפ"י הסקרים %58 משתתפים בסדר פסח השאלה מה‬ ‫צריך להסיק מהנתון על יהדות ארה"ב, האם זה מעיד על מחויבות דתית?‬ ‫יהיו שיגידו שאיכות החיים גבוהה בשל ההזדהות העצומה בסדר פסח, ויהיו אחרים שיגידו בואו‬ ‫נבדוק את המשמעות של הדבר הזה, האם האנשים המשתתפים בסדר פסח באים בשל אירוע דתי‬ ‫או אירוע משפחתי? בואו נבדוק עד כמה הם מקפידים על קיום סדר פסח הילכתי.‬ ‫קושי נוסף, האם מדגישים את ½ הכוס המלאה או את ½ הכוס הריקה. חברות בבית הכנסת האם זה‬ ‫מעיד על מחויבות יהודית )2/1 הכוס המלאה( או שאולי זה נעשה לצרכים ארעיים.‬ ‫בנוסף, מה מידת הייצוגיות של הסקרים, עד כמה הם מהימנים, האם הסוקרים מגיעים גם ליהודים‬ ‫מתבוללים אלה שמצניעים את היהדות שלהם?‬ ‫מה מידת מהימנות התשובות? יש נטייה אצל המשיבים לזהות יהודית גבוהה יותר.‬ ‫בעיה נוספת, הכללה של התפתחות חיובית במגזר אחד על האוכלוסייה האחרת, תופעה של גידול‬ ‫בבתי הספר היהודים, מי שירצה יראה שיש יותר מחויבות, שהיהודים שולחים את ילדיהם לבתי‬ ‫הספר היהודים, יהיו אחרים שיגידו שרוב בתי הספר היהודים הם של הזרם האורתודוקסי‬ ‫והאורתודוקסים הם מיעוט.‬ ‫לגבי לימודים באוניברסיטה, גם כאן יש יותר קתדרלות ללימודי יהדות, יש יותר מרצים יהודים, אז‬ ‫אפשר לראות שהחיים האינטלקטואלים פורחים. אחרים יגידו שזוהי פעילות של האליטה וגם אם‬ ‫בודקים את התכנים של רוב הקורסים אפשר לראות שהם מבואות, כלומר קורסים ראשונים שלא‬ ‫מראים עומק וכו'.‬ ‫על סמך כל האמור ליברמן מגיע למסקנה שיש תהליך של קיטוב בקהילה היהודית, יש מיעוט שמחויב‬ ‫ליהדות, שם יש איכות חיים גבוהה לעומת הרוב שמתרחק מהיהדות ושם אפשר למצוא את רוב‬ ‫היבטים השלילים.‬ ‫ליברמן אינו פסימי לגבי העתיד משום שיש אפשרות להתחדשות יהודית, יש גרעין שיכול לסמל את‬ ‫הדרך להתחדשות, לכוון של עלייה באיכות החיים אבל הוא איננו אופטימי מכיוון שהוא אומר כרגע‬ ‫הכיוון של הקהילה הוא בסימן התרחקות היהדות מהמסורת.‬ ‫סטיבן כהן, "האם איכות החיים היהודיים באמריקה משתנים לטוב או לרע?"‬ ‫כהן נותן מיפוי של הגישות השונות בסוגיה של איכות החיים והוא מציג ארבע גישות,‬ ‫שתי גישות שהן קוטביות קיצוניות ושתי גישות מתונות:‬ ‫תמורה ויציבות‬ ‫קיטוב‬ ‫36‬ ‫שתי הגישות הקיצוניות:‬ ‫שוחרי התמורה‬ ‫המסורתיים‬ ‫1. הגישה של המסורתיים – הם אלה הפסימיים הם מודאגים מתהליך ההתבוללות של היהודים‬ ‫הם רואים בעיקר את הסימנים של ההתרחקות.‬ ‫2. הגישה של שוחרי התמורה – הם אלה האופטימיים, הם אומרים שיהודי ארה"ב עוברים‬ ‫תמורה, שינויי, מעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית. בתהליך הזה הם משנים את ההגדרה‬ ‫של היהדות, של הערכים ולכן גם איכות החיים צריכה להימדד עפ"י אמות מידה שונות.‬ ‫יש הסכמה בין שתי הגישות האלה לגבי האליטה היהודית, שהאליטה היא חזקה, איכות החיים‬ ‫שלהם היא גבוהה )ארגונים יהודים, רבנים, ממסד יהודי, כל מי שקרוב לפעילות יהודית(.‬ ‫הפדרציה היהודית הופכת להיות יותר יהודית, הפעילות שלה מכוונת להעלאת הזהות היהודית כך גם‬ ‫בתי הכנסת ובתי הספר.‬ ‫המחלוקת היא לגבי תרבות ההמונים, לא האליטה, אלה האדם הרגיל, עד כמה הוא מחויב למסורת.‬ ‫הקשיים השונים של קבוצות אלה נובעים מההבדלים בראיה שלהם בשלושה היבטים:‬ ‫העבר היהודי‬ ‫המסורתיים רואים בעבר אמת מידה אותנטית למדידת איכות החיים לעומתם שוחרי התמורה טוענים‬ ‫שהמסורתיים מסתכלים על העבר מתוך אידיאולוגיה ורומנטיזציה הם מייפים את העבר היהודי,‬ ‫העבר היהודי הרבה יותר מורכב והוא איננו בהכרח טוב גם כיום.‬ ‫המודרניות‬ ‫המסורתיים רואים בעולם המודרני איום על היהדות לעומתם שוחרי התמורה אומרים שהמודרניות זה‬ ‫או מצב ניטרלי או מצב אידיאלי, המודרניות מספקת הזדמנות לפיתוח צורות חדשות של היהדות.‬ ‫השפעת החברה האמריקאית‬ ‫המסורתיים אומרים שיש ערכים בחברה האמריקאית המשפיעים לרעה על הקהילה היהודית )סגנון‬ ‫החיים, פמיניזם וכו'( ולעומתם שוחרי התמורה דוחים את הטענה, הם לא רואים סתירה בין יהדות‬ ‫לאמריקניות.‬ ‫כהן מבקר גם את אמות המידה שעל פיהן בודקים ומערכים את איכות החיים, הבחירה של אמות‬ ‫המידה הן סובייקטיביות והן יכולות להוות אידיאולוגיות.‬ ‫מצד אחד, נשואי תערובת, כהן אומר ששיעור נשואי התערובת אינם מצביעים על כיוון אחד הם אינם‬ ‫רעים בהכרח לקהילה משום שחלק מהנישואים האלה מסתיים בגיור, ויש זוגות מעורבים‬ ‫שמשתתפים בפעילות בקהילה ואחרים נותנים לילדיהם חינוך יהודי.‬ ‫מצד שני, מעורבות הצעירים, כהן אומר שיש מיעוט של צעירים שמעורבים בחיי הקהילה אבל הוא‬ ‫אומר שזה מצב של תהליך, חוסר המעורבות יכול לשקף גיל מסוים )מרד נעורים, סטודנטים וכו'( אבל‬ ‫בהמשך כשאותם צעירים יקימו משפחות המעורבות שלהם תהיה גדולה.‬ ‫46‬ ‫ירידה במחויבות יהודית מדור לדור – דור המהגרים, בני המהגרים, והדור השלישי.‬ ‫התזה אמרה שיש ירידה במחויבות של היהודים מדור המהגרים לדור השלישי.‬ ‫בדור המהגרים המחויבות היתה גבוהה האנשים באו עם המסורת והמנהגים שלהם, הבנים שלהם‬ ‫לעומתם רצו להיות אמריקאים הם רצו לשכוח את בית אבא ואילו הדור השלישי כבר אמריקאי‬ ‫לכל דבר והוא מנסה לחזור לשורשים.‬ ‫כהן אומר שהתזה הזו היתה נכונה לדור הראשון והשני ההבחנה נעלמת ככל שמתקדמים בדורות‬ ‫ולכן המדד הזה הוא לא מראה את התמונה המציאותית. ככלל אומר כהן יש ירידה בשמירת מצוות‬ ‫ובמקום זה יש עלייה בטקסיות.‬ ‫מידת ההתבוללות של היהודים – כהן אומר שאי אפשר לדבר על תהליך חד-סטרי של אמריקניזציה‬ ‫למרות כל זאת הם עדין שומרים על הצביון היהודי, עדין יש קשר חזק בין היהודים לבין מדינת ישראל‬ ‫ולכן ההתבוללות כמדד אינו נותן לנו את התמונה האמיתית.‬ ‫תמורה ויציבות‬ ‫קיטוב‬ ‫שתי הגישות המתונות:‬ ‫שוחרי התמורה‬ ‫המסורתיים‬ ‫1. הגישה של הקיטוב )פולריזציה( – התזה שהחזיק בה ליבמן היא שחלק מהיהודים מגבירים‬ ‫את הזיקה ליהדות וחלק מתרחק מהיהדות ויש רוב אמצעי אבל הם נוטים לכיוון של חוסר זיקה‬ ‫ליהדות.‬ ‫2. הגישה של תמורה ויציבות – כהן מעדיף את הפרספקטיבה הזו, המשמעות שבקהילה‬ ‫היהודית יש מגמות שמאזנות. מצד אחד, יש ירידה בערך מסוים, יש הפסד בהיבט מסוים. אבל‬ ‫מצד שני, יש העשרה, ערך חדש וכו'.‬ ‫לגבי העתיד אומר כהן העתיד תלוי במידת מעורבותם של צאצאי הזוגות המעורבים בחיים היהודים.‬ ‫יש עליה משמעותית בנשואי התערובת והנעלם הוא מה תהיה הנטייה של הילדים שייוולדו בנשואי‬ ‫תערובת, עד כמה הם ירצו להשתייך לקהילה היהודית.‬ ‫כדי להגביר את זה שהם ירצו להזדהות עם הקהילה היהודית צריך להפעיל מדיניות תרבותית‬ ‫חינוכית שתהיה מכוונת כלפי כלל האוכלוסייה היהודית כדי להגביר את איכות החיים של כלל‬ ‫הקהילה. הגישה צריכה להיות גישה חיובית ולא לנקוט בגישה של אימוץ תחזית קטסטרופלית‬ ‫שנשואי תערובת הם אסון.‬ ‫56‬ ‫ג'ונתן ווצ'ר )6891(, "הדת האזרחית של יהדות אמריקה"‬ ‫הדת האזרחית היא לא זרם דתי, היא לא עוסקת בהיבט דתי, היא לא מציעה אלטרנטיבה לזרמים‬ ‫קיימים, אלה היא באה לבטא את האתוס היהודי האמריקאי של השליחות היהודית וההשתלבות של‬ ‫היהודים באמריקה, את הייחוד ואת ההשתלבות.‬ ‫הדת האזרחית באה לידי ביטוי בשני ארגונים לא דתיים – הפדרציה היהודית והמגבית היהודית‬ ‫המאוחדת, האנשים שמפעילים את הרעיון הזה מנסים לאתר מרכיבים יהודים ואמריקאים שהשילוב‬ ‫שלהם ייצור איזה שהו קונסנזוס ושהוא יוכל לדחוף את הפעילים לפעולה וייתן משמעות לפעולות‬ ‫בארגון והמשמעות תהיה כפולה גם יהודית וגם אמריקאית )הם נמנעים ממחלוקת(.‬ ‫דברים שנאמרו ע"י יו"ר הועדה של המגבית שהם הרעיון של הדת האזרחית:‬ ‫"אני כאן בגלל המסורת שלנו, אנו עם הספר הוטל עלינו לשמש דוגמה, יש לנו ערכים מהעבר‬ ‫שראוי לתת להם משמעות בהווה..., יש דברים שצריך ליישם אותם בעולם המודרני, אנחנו‬ ‫כאן בגלל ההיסטוריה שלנו כל אחד חיי בעולם פוסט אשוויץ… יש לנו גורל משותף, עברנו‬ ‫טראומה ולכן יש לנו אחריות לדאוג שזה לא יחזור…"‬ ‫לדת האזרחית יש 7 מרכיבים שיש להם נגיעה לצד היהודי ולצד האמריקאי:‬ ‫1. אחדות העם היהודי – יש אחריות, יש גורל משותף, המוטו שלהם הוא "‪,"We are one‬‬ ‫אנחנו עם אחד.‬ ‫2. הערבות ההדדית – "כל ישראל ערבים זה בזה", יש כאן ערבות רוחנית ופיזית, שליטה בגורל‬ ‫של העם היהודי, אבל אנחנו יכולים לשנות את גורלנו, אנחנו לא פסיביים.‬ ‫3. הישרדות יהודית בעולם מאיים – אנחנו נמצאים במקום שבו יש אנטישמיות יש עולם מאיים‬ ‫והאיום הוא גם מאנטישמיות וגם מהתבוללות ואנחנו רוצים לשרוד, זה אומר שהיהדות עדין‬ ‫רלוונטית הערכים המוסריים הם בסיס לערכים הנוכחים, האחדות היא אוטנטית יש לה משמעות,‬ ‫יש לה קיום משל עצמה.‬ ‫4. המרכזיות של מדינת ישראל – כאן כולם הם פרו-ישראלים, ההקשר של מדינת ישראל הוא‬ ‫כפול, מצד אחד מדינת ישראל היא מקום שממנו שואבים חיוניות. הצד השני, מדינת ישראל היא‬ ‫מדינה מאיימת היא מדינה ממשית עם בעיות קיומיות ולכן צריך להתגייס ולעזור לה. יש מחויבות‬ ‫עד לנקודה מסוימת עד לשלב של עלייה לארץ ישראל, הם יהודים אמריקאים, העתיד שלהם הוא‬ ‫באמריקה, הם לא רואים עצמם עולים לארץ. במקום עלייה הם מדברים על שותפות הדדית,‬ ‫שלילת הגולה.‬ ‫66‬ ‫5. הערך המתמיד של המסורת היהודית – זה מנוסח בזהירות הם לא נכנסים למחלוקת, איך‬ ‫צריך לקיים פולחן יהודי הם נותנים הצהרה של המסורת היהודית ומשאירים את הפרשנות‬ ‫לזרמים השונים הקשר למסורת היהודית מתבטא בטקסים שהם עורכים מחוץ לפולחן המסורתי.‬ ‫הבסיס הרציונלי של הדת האזרחית הוא חברתי תפקודי ולא תיאולוגי הם לא מדברים על‬ ‫המשמעות של האלוהים, אלה איזה ערכים נוכל לקיים ביחד.‬ ‫6. צדקה – "הצדקה תציל ממות" שתי משמעויות לצדקה, האחת הפילנתרופיה פעולות הסעד‬ ‫ומצד שני הרעיון של הצדק החברתי, פעילות חברתית סוציאלית המכוונת כלפי כלל האוכלוסייה.‬ ‫7. האמריקאיות כערך – אין ניגוד בין היותם יהודים לבין היותם אמריקאים השאיפה היא לעשות‬ ‫סינתזה ביניהם. הערך של החיים בחברה פלורליסטית שבה אפשר לקיים את הדו-ערכיות הזו הם‬ ‫מודעים לקיומה של ההתבוללות של נשואי תערובת בשל הורדת המחיצות, אבל הם אומרים‬ ‫שנשואי התערובת לא צריך להוות צידוק לבדלנות.‬ ‫שבעת הערכים האלו נותנים מענה לדילמה, איך אפשר להמשיך להיות יהודי בעיקר כשמדובר על‬ ‫הצעירים, ושהיהדות לא תסתור את רצון היהודים להשתלב בחברה, ע"י האימוץ של הדת האזרחית‬ ‫יש לזה ביטוי בארגון לא דתי וזה שוב עוד אמצעי לשרידות של הקהילה בעתיד.‬ ‫76‬
Please download to view
All materials on our website are shared by users. If you have any questions about copyright issues, please report us to resolve them. We are always happy to assist you.
...

_____²_¡________¬_1

by anon245558754

on

Report

Category:

Documents

Download: 3

Comment: 0

5

views

Comments

Description

Download _____²_¡________¬_1

Transcript

‫נושאים נבחרים בהבנת הקהילה היהודית בארה"ב‬ ‫יהודי ארה"ב טוענים שאמריקה היא שונה, היא שונה ממציאות החיים שהיתה להם בעולם הישן.‬ ‫כדי להבין במה אמריקה שונה יש להבין את מאפייני היהודים באירופה )מקום המוצא של רוב‬ ‫המהגרים(:‬ ‫המצב באירופה נחלק לשתי תקופות האחת לפני קבלת האמניסיפציה והשניה לאחר קבלת‬ ‫האמניסיפציה. השנה בה חלה נקודת הציון בצרפת היא 1971.‬ ‫לפני האמניסיפציה היהודים נחשבו כנוכרים, תמורת תשלומי מסים מיוחדים הם יכלו לשבת במקום‬ ‫והדבר ניתן באמצעות הרשעה/מסמך שנתן השליט לקבוצה כולה.‬ ‫באותה תקופה היהודים היו זקוקים לתיווך עם השליט וזה אומר שיש להם צורך במסגרת מוסדית‬ ‫ארגונית – ועד קהילה, יהודי החצר, ועד ארבע הארצות וכו'. יש מערכת של פיקוח חברתי – פרנסים,‬ ‫וכמו כן, סמכותו של הרב היא גדולה.‬ ‫כאשר ניתנת האמניסיפציה ליהודים, היא ניתנת להם כיחידים ולא כקבוצה כלומר לאחר קבלת‬ ‫האמניסיפציה היהודי אינו נזקק יותר לקהילתיות כדי לחיות באירופה, זה הופך להיות עניין וולנטרי,‬ ‫יש כמובן תהליכים נוספים כמו חילון, תיעוש המפוררים את המוסדות האוטונומיים. היהודים אומנם‬ ‫מקבלים את הזכות להיות אזרח אבל יש להם קושי לממש את זה, הם אינם מצליחים להיות אזרחים‬ ‫מלאים משום שבאירופה יש מסורת מושרשת אנטי יהודית.‬ ‫מקורות לתחיית היהודים:‬ ‫מקורות דתיים – היהודים הם רוצחי האל. וגם, כתוצאה מהעלייה של הלאומיות החדשה ניסיון‬ ‫העמים להגדיר עצמם. הלאומיות הזו מבוססת על מרכיבים אורגניים )היסטוריים( קבוצה שחיה מאות‬ ‫שנים במקום מסוים וקשה להם לחיות במקום אחר.‬ ‫יש מספר תגובות בעולם היהודי למציאות הזו - לאמניסיפציה – איך אפשר לקיים חיים יהודים‬ ‫בחברה המודרנית?‬ ‫ראשית, יש תגובה מסתגרת של האולטרא אורתודוקסית )חרדית( שמוותרים על המותרות של‬ ‫המדינה כדי שלא יגרמו להתבוללות, הם רואים בזה איום.‬ ‫תגובה שניה - סוציאליזם – כלומר, יש חולניים בחברה האנושית, יש מאבק בין מנצלים למנוצלים‬ ‫ולכן יש לעשות מהפכה יש לבטל את הסדר החברתי הקיים בכלל זה את הדת, לבטל את המעמדות,‬ ‫לאחר המהפכה תצמח חברה אל-מעמדית, חברה שוויונית. יהודים רבים נהרו אחרי גישה זו.‬ ‫לאומיות – תגובה זו יונקת משתי תפיסות התפיסה האנטישמית אין לנו שום סיכוי להשתלב בחברה‬ ‫האירופאית )אוטו-אמניסיפציה( הציונות אמרה לעשות זאת בארץ ישראל, מצד שני יש חיקוי של רעיון‬ ‫לאומי שמדינות אירופה אימצו אותו הם בחרו להגדיר עצמם כקבוצה לאומית נפרדת כך שאין צורך‬ ‫לעזוב את המדינות בהם אנו חיים.‬ ‫1‬ ‫תנועת ההשכלה – מנדלסון, "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך" השאיפה להיות אזרח המדינה‬ ‫)תפיסה אוניברסלית( ובתחום הפרטי לשמור על היהדות. כלומר שהיהדות אינה יכולה להיות‬ ‫מסתגרת אלה צריך להתאים אותה למציאות המודרנית )צריך לעשות רפורמה(. להגדיר את עצמנו‬ ‫כעם זו בעיה משום שזה מבדיל אותנו, אנחנו גרמנים, צרפתים אבל בני דת משה.‬ ‫ההתבוללות – היהדות היא מגבלה/נכות אין לנו אפשרות לחיות בעולם המודרני תוך שמירה על‬ ‫הייחוד שלנו ולכן צריך לצאת מהיהדות אם ע"י יציאה מהקהילה לחיות חיים חילוניים או ע"י המרת‬ ‫הדת. היו כאלה שהגיעו למצב של אובדנות/התאבדות.‬ ‫ההגירה – אי אפשר לחיות באירופה, ולהמשיך להיות יהודים ולכן הפתרון היחיד הוא לצאת ולעבור‬ ‫למקום אחר, העם היהודי הוא עם נודד, ההגירה הגדולה מגיעה בסופו של דבר לארה"ב. בארה"ב‬ ‫מגלים המהגרים היהודים את ההבדל הגדול הם מוצאים את החופש / החירות הם הופכים מיד‬ ‫לאזרחים ואינם תלויים בדבר, הם אזרחים מתוקף החוקה האמריקאית. כאשר הם נכנסים לארה"ב‬ ‫אף אחד לא שואל אותם מה היא דתם, החירות מהוגנת בחוקה משנת 7871, חוקה מתקדמת שיש‬ ‫בה הפרדת רשויות, החוקה מאמצת את כל האידיאלים שהם לא יכלו לאמץ בעולם הישן. יש הפרדה‬ ‫של רשויות, ממשלה, כנסת ובתי משפט, יש גם ביזור של רשויות שלטון מרכזי ושלטון של כל מדינה.‬ ‫החירות כלולה בעיקר בתוספת הראשונה לחוקה כלומר כל 01 הסעיפים הראשונים הם בעצם מקשה‬ ‫אחת שמהווה את זכויות האזרח – האזרח מול המדינה. הקונגרס לא יחוקק שום חוק ביחס לפולחן,‬ ‫לא יגביל את חופש העיתונות, ולא את זכות העם להתאסף על מנת לקיים דת מסוימת. יש הפרדה‬ ‫של דת ומדינה, ואסור להגביל את חופש הפולחן של היחיד – ליהודים זו מהפכה, מה גם שבנוסף הם‬ ‫מקבלים את האזרחות בצורה אוטומטית.‬ ‫המהגרים מגלים בארה"ב:‬ ‫החירות – נחשב לדבר החשוב ביותר בארה"ב.‬ ‫הפלורליזם – ארה"ב מעודדת פלורליזם בהתחלה מדובר על ריבוי במישור הדתי, צריך להבטיח שכל‬ ‫אחד יוכל לעבוד את אלוהיו בדרכו. לראשונה היהודים מקימים בתי כנסת, הם מזמינים נוצרים, יש‬ ‫נוצרים שתורמים להקמת בתי כנסת וכו'.‬ ‫בהמשך מתפתח הפלורליזם החברתי - אפשר ורצוי לשמור על הייחוד האתני הקבוצתי אין בכך‬ ‫סתירה לאמריקאיות. כל קבוצה תוכל לתרום ולהעשיר את החברה האמריקאית מהרעיונות המיוחדים‬ ‫שלה.‬ ‫הוולנטריזם – כלומר, ההשתייכות מתוך בחירה, העדתיות החופשית, ההתארגנות היא וולנטרית,‬ ‫ההשתייכות היא לא אוטומטית, האדם חייב לעשות מעשה והמדינה לא מתערבת בנושא. זה מעודד‬ ‫זרמים שונים ביהדות קונסרבטיבים, רפורמים האורתודוקסים תמיד היו מיעוט בארה"ב.‬ ‫אינדיווידואלייזם – אחד האתוסים האמריקאים, הדגש הוא על היחיד, מופיע בהצהרת העצמאות של‬ ‫האמריקאים "לכל אזרח הזכות להשיג את האושר". יש דגש על היוזמה החופשית, האדם אינו נמדד‬ ‫עפ"י שיוכו אלה עפ"י הישגיו, יש פה גם גישה פרוטסטנטית שאומרת איך אדם ידע שהוא נבחר - הוא‬ ‫2‬ ‫נמדד בהצלחה וזה מעודד את התרומה לקהילה וההצלחה העסקית. ליהודים זה טוב כי הם יודעים‬ ‫לעשות כסף.‬ ‫אתניות – תת-חברות, קבוצת אנשים בעלי רקע משותף תרבותי, דתי, לאומי או גזעי המקיימים קשר‬ ‫גומלין במסגרת חברת הרוב.‬ ‫אסימולציה - יש שני שלבים של אסימולציה )כניסה לחברת הרוב(‬ ‫שלב ראשון, אסימולציה התנהגותית )אקולטורציה( שלב שבו מאמצים את דפוסי ההתנהגות של‬ ‫חברת הרוב )מורידים את הזקן, במקום לדבר יידיש מדברים אנגלית וכו'(.‬ ‫שלב שני, אסימולציה חברתית )אסטרוקטורלית( הכוונה לכך שהיהודים נכנסים לקליקות חברתיות,‬ ‫לקבוצות שאינן יהודיות.‬ ‫השיא של האסימולציה – נישואיי תערובות – אין גיור של הצד הלא יהודי.‬ ‫ארה"ב היא חברה של מהגרים כלומר יש בה מאפיינים מיוחדים, זוהי חברה דינמית שמשנה את‬ ‫פניה מבחינת ההרכב של המהגרים, יש כאן קושי בהגדרה, קשה להגדיר מיהו יהודי ועוד יותר קשה‬ ‫להגדיר מיהו אמריקאי.‬ ‫פלורליזם תרבותי – הערכים האמריקאים שנמצאים בקונסנזוס הם ערכים מופשטים שכל אחד יכול‬ ‫להזדהות איתו כמו דמוקרטיה אבל באותה מידה גם אפשר לשמור על ייחוד אתני.‬ ‫כיצד ניתן להגדיר מיהו יהודי בארה"ב?‬ ‫הגדרה הלכתית ליהודי אמריקאי – "חוק השבות אומר שיהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה, או התגייר‬ ‫ואינו בן דת אחרת".‬ ‫בארה"ב חוק השבות לא יעזור כי אין רישום, יש את מידת הוולנטריות של היהודי להגדיר עצמו‬ ‫ולהתנהג כיהודי.‬ ‫בעניין זה יש את החלוקה למישורים:‬ ‫במישור הקוגניטיבי – עד כמה היהודי מזהה עצמו מבחינה רציונלית.‬ ‫במישור האפקטיבי/הרגשי – מה מושך אותו ומה דוחה אותו.‬ ‫במישור ההתנהגותי – עד כמה הוא מקיים את כל הנורמות והערכים של הקבוצה.‬ ‫יש זיקה לתת תרבויות אחרות – יהודי-אמריקאי – ההזדהות היא גם בהקשר היהודי וגם בהקשר‬ ‫האמריקאי.‬ ‫יש קושי לדעת כמה יהודים יש בארה"ב – מה שעושים זה מספר דברים:‬ ‫עושים הצלבה של הרבה נתונים – נתונים של המשרד הממשלתי באמריקאי עד 0891 הנפקד נשאל‬ ‫היכן הוא נולד והיכן נולדו הוריו משנת 0891 התחילו לשאול שאלה על הזהות האתנית. בנוסף,‬ ‫בודקים נתונים של שלטונות ההגירה כמה אנשים נכנסו בשנה מסוימת ואז הולכים לקהילת המוצא‬ ‫רוסיה, גרמניה וכו' ובודקים כמה יהודים יצאו מהקהילות באותה תקופה.‬ ‫3‬ ‫מפיצים שאלוני מחקר מטעם יחידים או קבוצות. המחקרים הגדולים הם של הפדרציה היהודית, אחד‬ ‫נעשה בשנת 0791, השני בשנת 0991 והשלישי נעשה בשנת 0002 אבל עדיין אין את התוצאות שלו‬ ‫המחקרים נקראים ‪.NJPS‬‬ ‫המחקר הוא הבסיס להערכה של מספר היהודים בארה"ב. נמצא שבשנת 8991 ישנם‬ ‫כ- 000,140,6 יהודים שהם כ- %3.2 מהאוכלוסייה האמריקאית.‬ ‫נתון דמוגרפי הוא ביטוי של תהליך, היהודים בארה"ב נמצאים בתנועה מאזור צפון מזרח ארה"ב‬ ‫לדרום מערב כלומר יש פיזור אוכלוסין שכמובן יש לו הרבה השלכות על החינוך, בבתי ספר, בבתי‬ ‫כנסת וכו'.‬ ‫עפ"י הנתונים של שנת 8991 יש בקליפורניה 000,769 יהודים. בפלורידה יש כיום 000,826 יהודים.‬ ‫בניו יורק רבתי יש את המספר הגדול ביותר של יהודים קרוב ל- 2 מיליון, הקהילה היהודית הולכת‬ ‫ומשגשגת.‬ ‫היהודים בארה"ב מתחלקים לפי גלי ההגירה:‬ ‫הגל הראשון – קבוצה מאוד קטנה שחייה בארה"ב בזמן הקמת המדינה רובם היו ממוצא ספרדי‬ ‫פורטוגזי, יהודים שהגיעו בתקופה הקולוניאלית, ועלו צפונה.‬ ‫בשנת 6771 יש בארה"ב כ- 005,2 יהודים, בשנת 0281 יש בארה"ב כ- 000,4 יהודים, בתקופה זו‬ ‫יש גם הגירה של יהודים ממוצא אשכנזי.‬ ‫הגל השני - בשנות ה- 02 של המאה ה- 91 שנמשך עד שנת 0881 יש הגירה של יהודים ממוצא‬ ‫גרמני. בשנת 0881 יש בארה"ב כ- 082 אלף יהודים.‬ ‫עד שנת 0191 הגיעו לארה"ב כ- 012 אלף מהגרים מגרמניה. הגירה זו היא מיוחדת מאוד עם‬ ‫מאפיינים שונים, היהודים מגיעים מהנסיכויות של גרמניה כתוצאה מרדיפות, מפגיעה במעמד החוקי‬ ‫שלהם, יש להם מגבלות שנות והם רואים שמצד אחד יש את המצב הקשה ומצד שני יש את אמריקה‬ ‫שהמצב שם נפלא יש שם את החירות והחופש לו הם מייחלים.‬ ‫בגל זה של עלייה מגיעים אנשים צעירים, בודדים, ככל שהם מצליחים יש להם את היכולת להביא את‬ ‫שאר בני המשפחה.‬ ‫התקופה היא תקופה של כיבוש הספר, גם היהודים משתלבים בתהליך הזה של כיבוש הספר,‬ ‫היהודים פותחים חנויות, הם נכנסים לתוך היבשת הם מקימים קהילות, הם באים ממקומות שאין‬ ‫בהם מסורת והם יכולים במקום החדש לקבוע את הכללים וזה אומר שהדבר נעשה בצורה‬ ‫דמוקרטית, הם אלה שכותבים את החוקה, ממנים בעלי תפקידים, אין רבנים רשמיים שיכולים להנהיג‬ ‫אותם ולכן מי שיודע הכי הרבה הוא בעצם המנהיג והוא זה המשפיע, מכאן בעצם מתחילים הזרעים‬ ‫של הקהילה הרפורמית.‬ ‫במשך הזמן מגיעים אינטלקטואלים שמביאים את המסורת הרפורמית מגרמניה. הם כותבים את‬ ‫האני מאמין של הרפורמה, זוהי קהילה מאוד מצליחה וקהילה שמאוד רוצה להשתלב באמריקה. כמו‬ ‫4‬ ‫כן, היא קבוצה מאוד חזקה, מבחינה סוציו-אקונומית הם משתייכים לקבוצת המעמד הבינוני-גבוהה.‬ ‫הם אלו שיחזיקו את הכסף שיכול לגלגל את התיעוש והכלכלה.‬ ‫הגל השלישי והגדול ביותר – משנת 0881 מתגברת הגירה של יהודים ממזרח אירופה בעיקר אזור‬ ‫שנקרא תחום המושב, יש מגבלה על היהודים בתחום המושב ההגבלות גורמות ללחץ דמוגרפי עצום,‬ ‫האוכלוסייה היהודית גדלה מאוד יש בעצם מצב של רעב ואז מתחיל תהליך ההגירה הגדול מתחום‬ ‫המושב למערב ומשם לארה"ב. הגירה של משפחות עניות, משפחות מסורתיות הם מגיעים לארה"ב.‬ ‫בשלב הזה בארה"ב גדל מאוד העיור והתיעוש יש צורך בידיים עובדות רוב היהודים מצטופפים‬ ‫בעיקר במרכזי הערים ושם הם מקימים מעין גטאות – דוגמה, דרום מנהטן בעתיד ניו יורק.‬ ‫היהודים מגיעים במספרים גדולים מאוד בשנת 0291 יש כ- 4 מיליון יהודים בארה"ב, דבר היוצר מצב‬ ‫חדש בקהילה היהודית. הגרמנים כפר הפכו להיות אמריקאים והנה באים הרוסים, השונים מבחינה‬ ‫מנטלית, הגרמנים מנסים לעצור ולרסן את ההגירה כשהם מבינים בסופו של דבר שהדבר אינו‬ ‫אפשרי.‬ ‫מספר מאפיינים להגירה:‬ ‫♦ ההגירה היא חד צדדית, מתוך מטרה להשתקע בארה"ב.‬ ‫♦ משפחה רחבה ייצוג גבוה של ילדים ומבוגרים.‬ ‫♦ היהודים מגיעים עם הכרת תודה לארץ הקליטה, יש הזהות של היהודי עם אמריקה, אמריקה‬ ‫קיבלה אותם, פתחה בפניהם את השערים ולכן הם מרגישים תחושה עמוקה של נאמנות וגם רצון‬ ‫להתקדם ולהשתלב בחברה.‬ ‫♦ הקבוצה היהודית כקבוצה אתנית היא המצליחה ביותר, שיעור גבוהה של בוגרי אוניברסיטאות,‬ ‫השתייכות למעמד הבינוני.‬ ‫♦ השאיפה של ההורים שהילדים לא יעסקו במקצועות שהם עוסקים, ולכן הם עובדים קשה,‬ ‫חוסכים כסף והכל למען הילדים – והילדים באמת מצליחים.‬ ‫♦ ליהודים יש זיכרון קולקטיבי משותף, הגורל היהודי, הזיכרון היהודי ישחק תפקיד חשוב. זה יבוא‬ ‫לידי ביטוי במקומות העבודה בעיקר בתחום ההלבשה, נישואים פנימיים והקמה של המון מוסדות‬ ‫קהילתיים.‬ ‫ההגירה מאוד גדולה והיא שגרמה להיערך מחדש מבחינה ארגונית, אחד המוסדות החשובים, הוא‬ ‫מוסד של אותם אנשים מאותה עיר מוצא.‬ ‫5‬ ‫מבוא‬ ‫יונתן סרנה )4991(, "אתגרים מבניים להמשכיות יהודית"‬ ‫סרנה מביא סקירה מנקודת מבט רטרוספקטיבית )ראיה לאחור(. דרך ההתבוננות שלו אנו נקבל‬ ‫תמונה על הבעיות שמאתגרות את היהודים במשך השנים.‬ ‫הוא אומר כי בעבר דיברו על “‪) ”Jewish Survivalist‬שרידות יהודית(, כלומר איך לקיים את היהדות‬ ‫כמיעוט בחברת האמריקאים, גם להשתלב בחברה וגם לשמור על הייחוד כיהודים.‬ ‫בשנות ה- 09 מדברים על “‪) ”Jewish Continuity‬המשכיות(, יש תהליך של התבוללות והשאלה היא‬ ‫האם יש בכלל מישהו שימשיך את הדרך, ואם מדברים על בעיה של המשכיות, מה היא המסקנה‬ ‫לגבי האידיאולוגיות היהודיות שקמו במהלך השנים – יכול להיות שיש בעיה משום שאף אחת מהן לא‬ ‫נתנה מענה לבעיית ההמשכיות, אף אחת לא היתה מספיק דומיננטית, כדי שהיהודים ירצו להמשיך‬ ‫את המסורת.‬ ‫מספר אסטרטגיות:‬ ‫1. הקמת חברה היסטורית )שנות ה- 09 של המאה ה- 91(, תפקידה לחקור את ההיסטוריה‬ ‫היהודית במטרה לפאר אותה, ניסיון ליצור זהות יהודית בהתקשרות עם העבר היהודי.‬ ‫2. החינוך היהודי – החל מהמסגרות של החדר, תלמוד תורה, ועד בתיה"ס של יום א' בתי‬ ‫הספר הרפורמיים.‬ ‫3. שימור השפה – מסגרות שרצו לשמר את השפה – היידיש והעברית.‬ ‫4. בתי הכנסת – מקום ריכוז של היהודים, מקום בו משמרים את המסורת.‬ ‫5. התנועה הציונית – אידיאולוגיה לאומית.‬ ‫6. רעיון האתניות הלאומית.‬ ‫כל הקבוצות האלו לא נתנו פתרון לבעיה של המשכיות יהודית.‬ ‫סרנה מונה מספר סיבות שמונעות פתרון וטיפול בסוגיית ההמשכיות:‬ ‫♦ בעיית הקיטוע וההתפצלות – יש ריבוי של קבוצות בעלות אינטרסים שונים – הגישה‬ ‫הפלורליסטית.‬ ‫♦ בעיה כספית – חוסר במשאבים, חוסר בכסף למימון כל הרעיונות של המשכיות יהודית.‬ ‫מתח‬ ‫♦ בעיה פוליטית, תוצאה של מתחים בתוך הקהילה היהודית בין האידיאולוגיות השונות.‬ ‫בין המסורת האורתודוקסית לרפורמה, בין האחדות לפלורליזם, בין ההתבוללות לזהות היהודית.‬ ‫סרנה טוען שלא הכל שלילי, ישנם גם יתרונות, "לא מניחים את כל הביצים בסל אחד". כלומר, אין‬ ‫פתרון פלא, דווקא מגוון של אסטרטגיות מאפשרות להגיע למגזרים יותר רחבים באוכלוסייה‬ ‫היהודית.‬ ‫סרנה מציג את הפרדוקס – ההמשכיות היהודית בארה"ב מובטחת בזכותן של תנועות הדוגלות באי‬ ‫המשכיות ובחוסר הרמוניה, דווקא העימות בין האידיאולוגיות מאחד את הקהילה.‬ ‫6‬ ‫קונסנזוס של רעיון אחד מהווה גורם מרדים, גורם לכך שאף אחד לא ייקח אחריות. המאבק גורם לכך‬ ‫שכל קבוצה תנסה למצוא את הפתרון וכל קבוצה תנסה לשמור על הייחוד שלה. לדוגמה:‬ ‫1. מחלוקת בין הרפורמה לציונות – הרפורמה )מיוחסת להגירה הגרמנית( ראתה ברעיון הלאומי‬ ‫סכנה משום שהוא יסוד מבדיל, והגרמנים לא רצו להיות יהודים הם רצו להיות אמריקאים. בתוך‬ ‫המאבק הזה הרפורמה התעצבה והתחזקה וכך קמו הרבה קהילות רפורמיות.‬ ‫2. בית הספר היהודי היומי – במשך תקופה ארוכה היהודים היו בעד ביה"ס ציבורי משום שהוא‬ ‫הדגיש את הכלל, את השוויון, ובנוסף הוא לימד את הילדים להיות אמריקאים. היהודים‬ ‫האורתודוקסים רוצים להקים מוסדות חינוך נפרדים וכאן עולה החשש מבדלנות, המאבק בין שתי‬ ‫המסגרות גרם לחיזוק בתיה"ס היומיים ולחיזוק המסגרות החילופיות המשלימות של ביה"ס‬ ‫הציבורי.‬ ‫3. אתניות והשינויים שחלו בה – סרנה עושה הבחנה בין יהדות לבין יהודיות.‬ ‫יהדות – זוהי אידיאולוגיה, ההלכה היהודית.‬ ‫יהודיות – תחושה, הרגשה של שייכות לקבוצה היהודית.‬ ‫סרנה מקשר בין יהודיות לאתניות בכך שבמונח אתניות יש כל מיני ערכים שהיהודים בוחרים‬ ‫בהם. אבל משהו קורה לרעיון של האתניות, בעבר היהודים סברו שהאתניות הוא רעיון יציב שהוא‬ ‫מוטבע ביהודים, שהוא עובר מדור לדור אבל הרעיון של האתניות מותקף לאחרונה משתי חזיתות:‬ ‫1. חזית אחת, החברה הכללית, החברה הלא יהודית שמבקרת את היהודים כקטגוריה‬ ‫אתנית נפרדת )היהודים הם תת-קטגוריה של זכרים/נקבות לבנים( ולכן אין הצדקה שהם‬ ‫יגדירו עצמם כקבוצה אתנית נפרדת.‬ ‫2. חזית שניה, החזית הפנים יהודית – יש חילוף של רעיון מה שהיה ‪ descent‬הופך‬ ‫ל- ‪ .consent‬בעבר היהודים הגדירו עצמם עפ"י המוצא )יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה(. כיום‬ ‫היהודים מגדירים עצמם לפי בחירה עפ"י הסכמה. אם בעבר היינו העם הנבחר )מונח פסיבי( הרי‬ ‫שכיום היהודים הם עם בוחר הוא בוחר להיות יהודי.‬ ‫אם מקשרים את זה למושג המשכיות – כיום כל אחד יכול להיות יהודי.‬ ‫יש גם בעיה של התוכן היהודי, כלומר, אם הכל ניתן לבחירה אז אפשר לשנות את הערכים‬ ‫היהודים. ובראיה לעתיד, העתיד תלוי ברצון של האנשים לקיים את היהדות, ברצון של האנשים‬ ‫לשמור על הייחוד היהודי.‬ ‫המסקנה – ההמשכיות היהודית איננה דטרמיניסטית )לא ניתן לשינוי( במובן הביולוגי. אלה זה‬ ‫תלוי בבחירה של הדור הבא, וכך גם לגבי התוכן של הזהות היהודית.‬ ‫רקע היסטורי‬ ‫תזות של אנשים שמסבירים מה עבר על המהגרים במעבר מהעולם הישן לעולם החדש.‬ ‫את הרקע ההיסטורי נבחן בעזרת שתי נקודות מבט האחת של בן הלפרן והשניה של צ'רלס זילברמן.‬ ‫7‬ ‫בן הלפרן, "אמריקה היא שונה"‬ ‫בן הלפרן הוא יהודי ציוני, שבצעירותו היה חבר פעיל בתנועת הציונות האמריקאית שימש כמזכיר‬ ‫בתנועת החלוץ, לאחר מכן הוא עלה לארץ חי מספר שנים בגבעת ברנר וחזר לארה"ב.‬ ‫בן הלפרן כתב סדרה של מאמרים והוא פרסם אותם כספר באמצע שנות ה- 05. שם הספר – "יהודי‬ ‫אמריקאי – ניתוח ציוני". בן הלפרן מתאר מנקודת מבט אישית, תהליכים מסוימים הוא לא כותב‬ ‫כתיבה מדעית אובייקטיבית.‬ ‫הפרק הראשון בספרו נקרא – "אמריקה היא שונה"‬ ‫הוא אומר שיש שני תנאים שנטעו ביהודי ארה"ב תחושה מועצמת של ייחוד גורל וייעוד.‬ ‫ייחוד גורל – לאחר השואה יהדות ארה"ב היא הגדולה ביותר בגולה, ולכן יש לה תחושת אחריות‬ ‫ליהודים בתפוצות.‬ ‫ייעוד – קשור לתהליכים שהיו במלחמת העולם השניה, עלייתה של ארה"ב כמעצמה עולמית. יהודי‬ ‫ארה"ב רואים עצמם כאמריקאים הנמצאים בצד המנצח ועל כן הם ראויים להיות מושא לחיקוי.‬ ‫בשנת 5591 יהודי ארה"ב חוגגים 003 שנה לישוב היהודי בארה"ב, כאשר נקודת הציון ההתחלתית‬ ‫היא בשנת 4561 עם הקמת בית הכנסת "שארית ישראל".‬ ‫לדעת היהודים אמריקה שונה מכמה סיבות:‬ ‫1. כאן באמריקה לא יכולה להיות שואה – "כאן לא תבוא שואה היטלרית". אין סכנת קיום פיזי‬ ‫ליהודי ארה"ב.‬ ‫2. אין בארה"ב תרבות אתנית דומיננטית, יש תרבות משולבת שגם היהודים יכולים להשתלב‬ ‫ולתרום.‬ ‫3. היהודים מרגישים שאמריקה איננה גולה, אמריקה היא בתינו, הם מרגישים תחושת ביטחון‬ ‫ואין להם שום רצון לחזור לארץ ישראל. הם מבטלים את המונח הדתי – גלות ומשתמשים במונח‬ ‫– תפוצה.‬ ‫בן הלפרן טוען שאמריקה שונה אבל מסיבה אחרת:‬ ‫יהדות אמריקה היא הצעירה ביותר מכל יהדות אחרת למעט מדינת ישראל כלומר הוא מערער על‬ ‫הציון של 003 שנה. לדעתו היא התחילה הרבה יותר מאוחר משום שמבחינתו היסטוריה ממשית של‬ ‫עם היא תוצאה של מאמץ יוצר, רציונלי, חופשי ולא היסטוריה סבילה, כלומר, זו הטענה הציונית‬ ‫הקלאסית.‬ ‫העם היהודי עם החורבן למעשה יצא מההיסטוריה ובכל התקופה שבו הוא היה בגלות אינה קיימת‬ ‫משום שבתקופה זו היהודים היו סבילים. רק כאשר הגיעה הציונות היא זו שהחזירה את היהודים‬ ‫להיסטוריה.‬ ‫8‬ ‫כל מה שקרה ליהודים בגלות היה נתון לרצונם של הגויים שבתוכם חיו היהודים. לדעתו היסטוריה‬ ‫קוראת כאשר העם לוקח אחריות על חיו ולכן הציונות עושה היסטוריה משום שהיא עושה מעשה,‬ ‫היא מנסה להחזיר את היהודים לארץ ישראל.‬ ‫לדעתו ההיסטוריה מתחילה בארה"ב כאשר הרפורמים מתחילים להקים את המוסדות והארגונים‬ ‫שלהם הוא מדבר על שנת 4281 עם הקמת בית הכנסת הרפורמי הראשון. מכאן ואילך לדעתו אפשר‬ ‫לדבר על היסטוריה יהודית בארה"ב. )כאשר אתה מנסה לשנות את מצבך כאן מתחיל להתרחש‬ ‫השינוי(.‬ ‫לאחר מכן הוא מנסה לתאר את ההבדל בין התפתחות הקהילה באירופה למציאות האמריקאית, הוא‬ ‫אומר שההיסטוריה האמיתית מתחילה רק לאחר פתרון הבעיה המכרעת של היהודים בעולם המודרני‬ ‫שהיא – האמניסיפציה – כל עוד אין אמניסיפציה היהודים הם סבילים, כאשר יש אמניסיפציה יש להם‬ ‫זכות להחליט על גורלם.‬ ‫בארה"ב לעומת זאת היהודים נמצאים במצב של פוסט-אמניסיפציה, כלומר, מצב שלאחר קבלת‬ ‫האמניסיפציה. החרות בארה"ב נתונה מתוקף החוקה, היהודי לא צריך להיאבק על מנת לקבל‬ ‫אזרחות.‬ ‫באירופה בגלל שהיהודים נאבקו לקבל אמניסיפציה קמו גם אידיאולוגיות שונות, תגובות לאמניסיפציה‬ ‫כמו האולטרא אורתודוקסים, הרפורמים וכו'. דבר שלא קרה בארה"ב משום שבארה"ב החירות היתה‬ ‫נתונה.‬ ‫בהבדלים המשמעותיים בין אירופה לארה"ב יש שני ממדים של הבעיה היהודית בגולה:‬ ‫1. אנטישמיות – אתה זר ואתה נדחה ע"י החברה.‬ ‫2. התבוללות – כאשר החברה מקבלת אותך בתנאי שתשלם את מחיר הזהות היהודית.‬ ‫מצד אחד, יש קבוצות שרוצות להכחיד אותנו, שמאשימות אותנו ברצח אל ועל כן צריך להשפיל את‬ ‫היהודים. ומצד שני, כאשר החברה הזרה מוכנה לקבל את היהודים יש להם בעיה להמשיך ולשמור‬ ‫על הייחוד שלהם.‬ ‫הטענה של הלפרן שבשני הממדים יש הבדלים בין היהודים באירופה ליהודים בארה"ב:‬ ‫האנטישמיות באירופה גם השאלה של האנטישמיות וגם השאלה של האמניסיפציה קשורות‬ ‫למשברים מהפכנים בתחום הלאומי, זה חלק מהמאבק של הקבוצות השונות באירופה. יש תנועות‬ ‫ליברליות שתובעות שוויון יהודי כחלק ממצעם, כך גם האנטישמיות היא חלק ממצעם של הקבוצות‬ ‫השמרניות שמתנגדות לאמניסיפציה, בגלל שהיהודים נמצאים בתוך המאבק הלאומי גם העוצמות של‬ ‫העימות הם גדולים באירופה, האנטישמיות היא ממוסדת, היא מנווטת ע"י השלטון כדי לפרוק‬ ‫מתחים, יש בה שימוש פוליטי. לאנטישמיות יש שורשים נוצריים ארוכים, היא אלימה – פיזית - יש‬ ‫פרעות, עלילות דם וכו'. יש לה גם ממד מודרני – שנאה על רקע גזעי.‬ ‫האנטישמיות בארה"ב לעומת זאת מבחינה אנטישמית היא לא פוליטית היא מנוגדת לאתוס‬ ‫הדמוקרטי. לפי הלפרן היא נחלתן של השוליים המטורפים ובארה"ב יש מעט מאוד אנטישמים גלויים,‬ ‫9‬ ‫אם יש לה ביטוי זה על רקע חברתי סוציולוגי, ואין מה להשוות בין העוצמה של האנטישמיות‬ ‫באירופה. בעניין זה הוא גם כולל את אנגליה שהיא לדעתו יותר דומה לארה"ב, באנגליה היתה‬ ‫"המהפכה המזהירה" שבה המלך נאלץ לתת זכויות ליהודים ללא שפיכת דמים, היהודים באנגליה לא‬ ‫סבלו מאנטישמיות כפי שהיא באה לידי ביטוי באירופה.‬ ‫ההתבוללות באירופה, באירופה היהודים סברו שההבדל בינם לבין הגויים בעקבות האמניסיפציה‬ ‫יהיה בתחום הפרטי של הדת ואילו בתחום הפומבי יהיה שוויון אזרחי. זו הייתה האשליה לדעת‬ ‫הלפרן מתברר שהיהדות היא מום. האזרחות כשלעצמה לא פתחה ליהודים דלתות כפי שהם ציפו,‬ ‫לפחות לא במשרות הגבוהות, מה גם שהדרך להיכנס למשרות הגבוהות היתה ע"י המרת הדת, וגם‬ ‫זה לא תמיד עזר.‬ ‫למרות שהיהודים קיבלו אמניסיפציה קמה תנועה חדשה הלאומיות האורגנית זו שמזהה את‬ ‫הערכים המשותפים של העם במסורת, בהיסטוריה, בפולקלור, בשבטיות, בקבוצות הארכאיות‬ ‫)שורשים עתיקים(. בתמונת עולם כזו הם קבוצה אתנית נבדלת. קמות קבוצות שרוצות לשלול מהם‬ ‫את הזכויות שהם כבר הצליחו להשיג.‬ ‫בתהליך הזה של האמניסיפציה נדרשו היהודים לשלם מחיר והמחיר היה ויתור על הקבוצתיות, הם‬ ‫קיבלו את השוויון כיחידים וזה הצריך שינויים בארגון היהודים ובסולידריות השבטית.‬ ‫ההתבוללות בארה"ב, לעומת אירופה המצב בארה"ב שונה גם בגלל התנאים הגיאוגרפים וגם בגלל‬ ‫התנאים הדמוגרפים. מבחינה גיאוגרפית היהודים מפוזרים, יש מרחבים פתוחים, יש מקום שבו כל‬ ‫אחד יכול להשתלב בו. מבחינה דמוגרפית אין גיבוש צורני חברתי – אין תרבות אחת דומיננטית, יש‬ ‫קבוצות רבות ושונות. גם בארה"ב היהודים צריכים לשלם מחיר אבל הוא לא מחיר קבוצתי, המחיר‬ ‫היה להסתלק מצורות מורשות, ישנות ולגלות גמישות וסתגלנות – אסימילציה התנהגותית –‬ ‫להתנהג כמו אמריקאי אבל רק בצורה החיצונית.‬ ‫המחיר שונה וגם לא צריך לשלם אותו באופן מידי, יש מצב ביניים שבו היהודים חיים בתוך הגטו של‬ ‫המהגרים שבו הם מדברים יידיש, אורח החיים די דומה לאורח החיים שהיה להם בעולם הישן. הם‬ ‫מתחילים לשלם את המחיר כאשר היהודי מתחיל לשפר את מצבו מבחינה סוציו-אקונומית, כאשר‬ ‫הוא עוזב את הגטו ונפגש עם אמריקה האמיתית. בשלב הביניים המהגרים היהודים יודעים שהמצב‬ ‫שבו הם נמצאים הוא מצב זמני, משום שהם הגיעו לארה"ב כדי לחיות כמו אמריקאים הם רוצים‬ ‫להשתלב בחברה ומצב הביניים מקל עליהם את ההשתלבות בארה"ב.‬ ‫בסופו של דבר הם יוצאים מהגטו ואז הם מתמודדים עם הבעיה היהודית באמריקה שהיא הסכנה של‬ ‫ההתבוללות.‬ ‫לפי הלפרן התגובה לכך צריכה להיות תגובה ציונית, להלחם על הזהות היהודית וכו'.‬ ‫הלפרן מדבר על 3 אידיאולוגיות יהודיות שנוצרו באירופה והם מגיעות גם לארה"ב הוא טוען‬ ‫שהאידיאולוגיות יכולות להתקיים בגטו המהגרים אבל בשלב החיים בגטו הם צריכות לעבור איזו‬ ‫שהיא התאמה משום שהמציאות האמריקאית שונה מהמציאות באירופה:‬ ‫01‬ ‫1. תנועת ההשכלה – מוצאת את ביטוי ברפורמה, שינוי אורח החיים היהודי על מנת להשתלב‬ ‫בעידן המודרני.‬ ‫2. המרקסיזם היהודי – הרעיונות הסוציאליסטיים, הקמת חברה נטולת מעמדות בדרך‬ ‫מהפכנית. פעילים יהודים שעסקו בפעולה עוד באירופה היה להם ניסיון של מאבקים‬ ‫סוציאליסטיים. צריך לעשות מהפכה אלימה ולהקים חברה שוויונית חדשה, חברה ללא דת,‬ ‫אופיום להמונים, אם אין דת אז אין דת יהודית ואז אין בעיה. זה מתאים למציאות האירופאית.‬ ‫באמריקה אין מלך, העם השליט ולכן זוהי רטוריקה חסרת משמעות לדבר על הפלת השלטון‬ ‫וההסתגלות למציאות האמריקנית התמקמות במקום מהפכה – רפורמה במקום מאבק בין‬ ‫מעמדות – הדברות להשיג הישגיים ע"י האיגודים המקצועיים.‬ ‫3. הציונות האמריקאית – לא מדברת על עליה, הציונות תפקידה לעזור לאלה הנמצאים‬ ‫בארצות מצוקה בהם הם נרדפים מבחינה כספית ופוליטית.‬ ‫הפתרון של הלפרן הוא ציוני לאומי – הגברת התודעה העצמית הלאומית. לחזק את הקשר בין יהודי‬ ‫ארה"ב לארץ ישראל כמוקד של זהות זו הדרך שניתן לשרוד בה.‬ ‫צ'רלס זילברמן )5891(, "‪) "A certain People‬עם מסוים/עם בטוח(‬ ‫נקודת המבט של זילברמן היא פסיכולוגית משום שהוא מדגיש את התחושות של היהודים המהגרים‬ ‫בהגיעם לארה"ב. הכתיבה שלו היא לא כתיבה מדעית.‬ ‫הטענה של זילברמן שבתהליך האמריקניזציה של היהודים המהגרים, היהדות נתפסה‬ ‫כנכות/כמגבלה בעיני היהודים. חלק מהיהודים היה בוש ביהדותו. יש גם מידה מסוימת של שנאה‬ ‫עצמית והרגשת נחיתות.‬ ‫זילברמן ממחיש את היהדות כמגבלה ע"י מספר דוגמאות:‬ ‫1. החינוך לילדים היה שלא להתבלט, ולהיות נחמדים כלפי הסביבה.‬ ‫כאשר שואלים יהודי מהו דתך הוא נעלב הוא מעדיף להגיד שהוא אמריקאי – תגובה מתגוננת.‬ ‫2. כאשר מזמינים זוג יהודי לארוחה בבית נוצרי הזוג ישתמט מהארוחה בתואנות שונות, הוא‬ ‫לא ירגיש בטוח להגיד שהוא שומר כשרות.‬ ‫3. כאשר נערה יהודיה רואה את הסבא שלה יושב בפתח הבית ומחזיק בידו עיתון הכתוב‬ ‫ביידיש היא מרגישה לא בנוח והיא מתביישת.‬ ‫4. אמהות המבקשות מהילדים להסיר את הכיפה כאשר הם מסתובבים ברחוב.‬ ‫כל הדוגמאות מראות שהיהדות היא מגבלה והיא מפריעה להם להשתלב בחברה האמריקאית.‬ ‫הטענה של זילברמן שהתחושה לא נולדה באמריקה יש לה שורשים אירופיים. בתהליך האמניסיפציה‬ ‫באירופה היהודים היו צריכים לוותר על הקודים התרבותיים שלהם וללמוד את נימוסי החברה הגויה.‬ ‫הקודים התרבותיים של היהודים נתפסו כוולגריים לעומת הקודים המעודנים של האירופיים.‬ ‫11‬ ‫האנטישמיות עוררה שנאה עצמית יהודית, תחושה שלא ניתן להתחמק מהגורל היהודי, זה הגורם‬ ‫לתגובות קיצוניות, תחושה של חרדה, בחירה של רצון להתנצר וגם מקרים בודדים של התאבדות.‬ ‫יש גם את התגובה הדתית, כלומר אימוץ של מוטיבים פרוטסטנטים, הרפורמים שאימצו את השפה‬ ‫הזרה במהלך התפילה, הורדת הכיפה, הדרשה, שימוש באורגן, במקהלה וכו'. מצד שני, הפונטה‬ ‫מנטליזם – האולטרא אורתודוקסית )הסתגרות( בניגוד לרפורמיים.‬ ‫תגובה נוספת הציונות, להיות עם נורמלי ככל העמים.‬ ‫כל התחושות נולדו באירופה והם הגיעו עם המהגרים גם לאמריקה. באמריקה היהודים לא נדרשו‬ ‫לשלם מחיר קבוצתי. לעומת זאת, ובניגוד להלפרן שממעיט בחשיבות הגילויים האנטישמיים זילברמן‬ ‫שם יותר דגש על ההשפעה של גילויים אנטישמיים שמעצימים את ההרגשה ואת התחושה של‬ ‫היהדות כמגבלה. והגילויים הם בעיקר גילויים של אנטישמיות חברתית לדוגמאות,‬ ‫1. בנקאי יהודי שביקש בשנת 6781 לצאת ולנפוש בבית מלון בצפון ניו-יורק לא התקבל למלון‬ ‫בשל יהדותו )סוג של גילוי אנטישמיות בארה"ב(‬ ‫2. דחייה של קבלת עו"ד יהודי לחברת עורכי דין.‬ ‫3. ניסיונות להגביל את קבלתם של יהודים לאוניברסיטאות יקרות, דבר זה מנוגדת לחוקה ולכן‬ ‫עושים זאת בצורה שקטה ע"י אכיפה – בוחנים את האנשים במבחני אופי וכו'.‬ ‫4. ההגירה הגדולה ממזרח אירופה הפכה את היהודים לקבוצה בולטת לעין, היהודים באו‬ ‫כקבוצות גדולות, הם היו לבושים בצורה שונה, הם בעצם ענו על הצורה הסטריאוטיפית של‬ ‫היהודים. בנוסף, הם שאפו לתרגם בצורה מהירה את התקדמותם הכלכלית למעמד חברתי‬ ‫בהשתלבות על חשבון מהגרים אחרים דבר שהעצים את גילויי השנאה והדחייה. החברים של‬ ‫היהודים יעצו להם שלא להתבלט, תחושת היהדות כנכות או כמגבלה מלווה את הדור הראשון‬ ‫של המהגרים. היא משתנה ככל שמתקדמים במונח הבין דורי. הילדים של המהגרים מתחנכים‬ ‫כאמריקאים ולא סובלים מתסביכי הוריהם. הם אינם חוששים להזדהות בפומבי כיהודים, והיהדות‬ ‫כבר איננה מגבלה, יש חיוב של הערכים המשמעותיים ביהדות.‬ ‫המבנה הארגוני של הקהילה היהודית האמריקאית‬ ‫המבנה הקהילתי‬ ‫מדוע היהודים צריכים ארגון קהילתי באמריקה?‬ ‫לכאורה אין צורך בארגון כמו באירופה, באמריקה אפשר לחיות בצורה מלאה וחופשייה כמו כל‬ ‫האזרחים האמריקאים, ובכל זאת היהודים צריכים את הארגונים הקהילתיים, חשובה להם השייכות,‬ ‫המסורת היהודית וכו'. לעובדה זו מספר היבטים:‬ ‫1. האם יש ערכים משותפים שגורמים להרבה יחידים לחיות כקבוצה?‬ ‫2. מה הם היחסים של היחיד כלפי הקבוצה?‬ ‫3. עד כמה הוא מזדהה עם הערכים של הקבוצה?‬ ‫21‬ ‫4. עד כמה הוא זקוק לארגון יהודי?‬ ‫צ'ארלס ליבמן )3791(, "יהודי ארה"ב – זהות והשתייכות"‬ ‫המאמר נכתב בשנת 3791 לאחר מלחמת ששת הימים, באמריקה יש את הלגיטימציה האתנית.‬ ‫ליבמן מדבר על העוצמה של הזהות היהודית, יש לו מספר הערות כלליות:‬ ‫1. יהודי אמריקה מרגישים בנוח עם יהדותם.‬ ‫2. היהדות תופסת מקום קטן במרחב החיים של היהודי האמריקאי.‬ ‫3. הסביבה האמריקאית משפיעה על הזהות הקבוצתית. כלומר, האם יש מצב של לגיטימציה או‬ ‫חוסר לגיטימציה לקיום קבוצות שונות. כיום המציאות באמריקאית מתאימה לצרכים הזהותיים‬ ‫והערכיים של היהודים, הם מרגישים בנוח עם יהדותם וגם עם האמריקאיות שלהם.‬ ‫4. אין אחידות מלאה של יהודי ארה"ב אי אפשר לדבר על קבוצה הומוגנית יש נקודות מוצא‬ ‫שונות וסימנים של קיטוב שבו חלק שמרגיש מחויב ליהדות וחלק אחר גדול יותר של יהודים‬ ‫שמתרחקים מהסממנים היהודים.‬ ‫ליבמן מנסה לעקוב אחרי אופי הזהות היהודית ע"י שני ממדים:‬ ‫ערכים – איך היהודים מגדירים את הערכים, ומהי משמעות היהדות.‬ ‫1. השאיפה להשתלבות בחברה האמריקאית תוך שמירה על הישרדות יהודית.‬ ‫למעשה יש מתח בין שני המרכיבים הללו. היהודים מאמינים שאין ניגוד בין יהודי טוב‬ ‫לאמריקאי טוב. אם כי לגבי כולם הנאמנות לאמריקה קודמת לנאמנות היהודית.‬ ‫2. הם מאמינים בעיקרון של הפרדה בין דת למדינה - העיקרון הזה הוא חיוני לביטוי‬ ‫חופשי של היהדות.‬ ‫3. הם מאמינים שליהודים יש גורל היסטורי משותף )ערבות הדדית(.‬ ‫4. הם מאמינים בחשיבות של קיום מצוות אבל עד גבול מסוים, הם לא מקבלים את‬ ‫ההלכה כולה לכל אחד יש את חופש הבחירה.‬ ‫5. המחויבות לחיזוק מדינת ישראל חשוב אבל ללא עליה.‬ ‫לצד כל הערכים הללו יש הרבה בעיות כמו ההגדרה של היהדות - האם היא דת, אתניות, תרבות,‬ ‫לאום – כל קבוצה תוכל לתת משקל שונה למרכיבים האלה.‬ ‫השתייכות יהודית – כיצד היחיד מתייחס לערכים האלה. כיצד הוא מתייחס ליהודים האחרים‬ ‫ולקהילה היהודית המתארגנת. ליבמן מציג את התזה של החוקר מילטון גורדון על השלבים‬ ‫באסימילציה. גורדון מבחין בין אסימילציה התנהגותית )אותו לבוש, אותה שפה( לבין אסימילציה‬ ‫סטרוקטורלית )מבנית - כניסה לקליקות חברתיות(. גורדון אומר שהיהודים עברו את השלב‬ ‫הראשון של אסימילציה התנהגותית אבל הם מתנגדים לשלב השני של האסימילציה‬ ‫הסטרוקטורלית, מכאן נובע הצורך של היהודים לחיות כקבוצה. לליבמן יש השגות לתזה של‬ ‫2.‬ ‫1.‬ ‫יש מספר ערכים המשותפים ליהודי ארה"ב:‬ ‫31‬ ‫גורדון, הוא מסכים עם גורדון שקיימת מידה גדולה של חיברות יהודית אבל הביקורת שלו היא‬ ‫שצריך לבדוק מה היא העוצמה של הקשר הזה, מה היא הרמה של המחויבות, האם זה דבר‬ ‫שיכול להאריך זמן או שאולי זה ילך ויפחת עם השנים, צריך לדעתו עוד תת-קטגוריות, צריך‬ ‫להיות יותר פרטניים כשבודקים את הקשר של היהודים. סביר להניח שאצל יהודי דתי העוצמה‬ ‫של הקשר שלו תהיה יותר חזקה.‬ ‫צורה אחרת להראות את הקשר של היהודי לקבוצה, לפי חלוקה של 3 סוגים:‬ ‫1. ‪) The Affiliated‬המסונפים( – הקבוצה הגדולה ביותר, הם חברים בבית הכנסת,‬ ‫ובארגונים לא דתיים, החברים הקרובים שלהם הם יהודים, הזהות העצמית היהודית גבוהה והם‬ ‫רואים חשיבות בשימור היהדות, אם כי איכות החיים הדתיים שלהם אינה גבוהה, לא כולם‬ ‫אורתודוקסים.‬ ‫2. ‪) The Associated‬המקושרים( – קבוצה קטנה יותר שאיננה חברה בבית הכנסת או‬ ‫בארגון קהילתי, הם מגדירים עצמם כיהודים חילוניים אבל למרות זאת רוב החברים שלהם הם‬ ‫יהודים והם חברים בארגון שרוב החברים בו הם יהודים. החשיבות של הקבוצה שיש בה ייצוג‬ ‫יתר לבני הדור השלישי והרביעי הכוונה לאלה שבעתיד יתנו את הטון.‬ ‫3. ‪) The non Associated‬הלא מקושרים( – קבוצה קטנה מאוד, שחייה בשולי החברה‬ ‫היהודית, נישאים בנשואי תערובת, אדישים ליהדותם, יש ביניהם אנשים שמבחינה סוציו-‬ ‫אקונומית יכולים להיות בעלי השכלה נמוכה מאוד, כאלה שנשרו ממסגרות יהודיות או אחרים‬ ‫בעלי השכלה גבוהה מאוד, בעלי מקצועות חופשיים. אם יהיו להם חברים יהודיים בעיניהם זה‬ ‫יהיה מקרי לחלוטין משום שבמודע הם לא מזהים עצמם כיהודים.‬ ‫לסיכום, יש להם ערכים משותפים ויש רצון מצד היחיד להשתייך לקבוצה, אם כי יש חלוקה לפי‬ ‫העוצמה של ההשתייכות.‬ ‫מבנה הארגון‬ ‫דניאל אלעזר )2791(, "החיים המוסדיים של יהדות ארה"ב"‬ ‫לפי דניאל אלעזר בקהילה היהודית אין ארגון גג הבנוי בצורה של פירמידה, ומסודר בצורה של‬ ‫היררכיה שבקודקוד הפירמידה יושבת ההנהגה אבל לארגון הקהילתי יש מספר מאפיינים:‬ ‫1. הקהילה היהודית בנויה על בסיס איגודי שההשתייכות אליה היא מתוך בחירה, רעיון‬ ‫הוולונטריזם, צריך להיות אקטיבי, ללכת להירשם לאיגוד וכו'.‬ ‫2. פדרליזם פלורליזם - אין פירמידה ארגונית אבל צורת הארגון מושפעת מהמבנה הארגוני‬ ‫הכלל אמריקני.‬ ‫אלעזר מעדיף להשתמש בדימוי של פסיפס של ארגונים שמקיימים פעולת גומלין ביניהם תוך שמירה‬ ‫על האוטונומיה המבנית שלהם, הרצון של הארגון הקטן לשמר את עצמו ולשמר את הרעיון שלו. אם‬ ‫הזמן יש יותר ויותר בירוקרטיה יש רצון לשיתוף פעולה בין הארגונים השונים אבל אף אחד‬ ‫41‬ ‫מהארגונים לא מוכן לוותר על האוטונומיה שלו. מכאן שאין סיכוי לתאר מבנה שיתן את התמונה‬ ‫הנכונה של כל הארגונים היהודים בארה"ב, אין מודל או מסגרת אחת.‬ ‫אלעזר מדבר על ארבעה סוגים של ארגונים עפ"י התפקיד שלהם:‬ ‫1. מוסדות כעין ממשלתיים – המוסדות ממלאים תפקידים שבמקום אחר המדינה היתה‬ ‫ממלאת. הם ממלאים תפקידים במישור המקומי והארצי. כאשר הארגון הבולט ביותר הוא‬ ‫הפדרציה.‬ ‫2. המוסדות והארגונים המקומיים - שתפקידם לספק את האינטרסים והצרכים המיידיים‬ ‫והאישיים של היהודים. כמו בית הכנסת המקומי או אחד הארגונים שהתפתחו במשך הזמן כמו‬ ‫"הלאנדמענשאפטען" )ארגונים שהחברים בו הם מאותה עיר מוצא(.‬ ‫3. ארגונים כלל תכליתיים בעלי בסיס המוני – ארגונים שתפקידם לבטא את הערכים והעמדות‬ ‫של הקהילה. כלומר, ארגונים שהוקמו על בסיס אידיאולוגי. לדוגמה: "ארגון בני ברית" )נוסד‬ ‫בשנת 3881, בבסיסו היה ארגון הגנה במשך הזמן הפך להיות ארגון של סעד וערבות הדדית(‬ ‫"הליגה הלאומית נגד השמצה", כל הארגונים הציוניים שהאידיאולוגיה שלהם היא ציונית,‬ ‫"הסתדרות ציוני אמריקה", "נשות הדסה", "פועלי ציון", "המזרחי", "הקונגרס היהודי‬ ‫האמריקאי" )ארגון הגנה שנוסד כארגון שמייצג את תביעות היהודים לאחר מלחמת העולם‬ ‫הראשונה(.‬ ‫4. ארגונים בעלי שטח התארגנות מיוחד – תפקידים קידום תוכניות קהילתיות שונות כמו,‬ ‫מוסדות תרבות, מוסדות להשכלה גבוהה, בתי חולים וכו'.‬ ‫שני המוסדות הראשונים מהווים את היסודות המבניים והשניים האחרונים הם ארגונים‬ ‫שמפעילים את המבנה הקהילתי.‬ ‫אלעזר טוען שזהו סופו של תהליך אך יש לו תהליך התפתחות היסטורי בעל כמה שלבים:‬ ‫בראשית הדרך היתה "הקונגרגציה" - העדה, כלומר, העדה היא שטיפלה במכלול הצרכים היהודיים‬ ‫החל מהנושאים הדתיים כמו בתי הכנסת, בתי הקברות, רשויות וכו', וכלה בנושאים של חברה, חינוך,‬ ‫סעד וכו'.‬ ‫ככל שמגיעים יותר יהודים בתחילה מגרמניה ולאחר מכן ממזרח אירופה מתפתחים ארגונים שונים‬ ‫מהסוגים שהזכרנו לעיל. ככל שמגיעים יותר אנשים יש יותר מחלוקות. בתקופת ההגירה הגדולה‬ ‫מוקמים אלפי ארגונים יהודים, ונוצר מצב של כפילויות.‬ ‫לאחר שההגירה מגיעה לשיאה מתחיל תהליך של "בירוקרטיזציה" )הארגונים מפתחים בירוקרטיה‬ ‫מערכת של מינהל שאמורה ליעל את השירותים( ותהליך של "רציונליזציה" )תיאום בין הארגונים,‬ ‫בייחוד בין הארגונים העוסקים בכפל תפקידים והתייעלות מבחינת הארגון(.‬ ‫התהליך הזה נמשך עד סוף מלחמת העולם השניה שבסופה יש אירועים שמחייבים הערכות ארגונית‬ ‫חדשה.‬ ‫51‬ ‫לאחר המלחמה יש שגשוג כלכלי ורצון היהודים לשפר את המעמד שלהם בתחילה במגורים – יש‬ ‫מעבר לפרברים "הספר המטרופוליטני" הולכים לשכונות חדשות שאין בהם תשתית ארגונית יש‬ ‫צורך ליצור "יש מאין" ובתהליך הזה של המעבר לפרברים יש פריחה של בתי כנסת המוסד שהכי קל‬ ‫לו להתארגן במצבים חדשים. כאשר מקימם את בתי הכנסת מתפתח הדגם של מרכז‬ ‫בית הכנסת רעיון שפיתחו בעיקר הקונסרבטיביים, בית הכנסת הוא לא רק מקום תפילה הוא גם‬ ‫מקום קהילתי שבו יהיה מרכז חברתי, יינתן חינוך יהודי, תהיה פעילות חברתית וכו'.‬ ‫הפדרציות לוקחות על עצמן יותר אחריות ציבורית, הן מרחיבות את השירותים שהן מספקות, הן‬ ‫נכנסות לתכנון קהילתי בכל מיני תחומים, בשלב הזה יש לעיתים התנגשות באינטרסים של‬ ‫בתי הכנסת, התנגשויות בין המועצות הארציות של בתי הכנסת לבין הפדרציות – מאפיין בעיקר את‬ ‫שנות ה- 05.‬ ‫הארגונים הארציים מתרכזים בהכוונה האידיאולוגית, בעמדות ובערכים של הקהילה ומנסים להשפיע‬ ‫על הפדרציות, בתי הכנסת וארגונים אחרים.‬ ‫בשנות ה- 06 יש ירידה בחברות בבתי הכנסת, יש משבר דתי כתוצאה ממרד של הצעירים בממסד,‬ ‫ההיפים – ילדי הפרחים. מה שמחזיר אותם למסלול זה מלחמת ששת הימים שאז הם מתחילים‬ ‫לחפש את השורשים שלהם, את הערכים היהודים.‬ ‫הם לא יכולים לחזור למה שהיה בעבר ובמקום זה הם יוצרים תרבות דתית חדשה – החברות –‬ ‫קבוצות של עשרות משפחות יהודיות שמתכנסות יחד לתפילה, ללימוד, הן מגדירות בעצמן את‬ ‫הערכים החשובים שמתאימים להם.‬ ‫בשנות ה- 08 וה- 09 ישנה התפרסות רחבה של יהודים ברחבי המדינה ובנוסף יש תהליך של‬ ‫התבוללות שיש לו השפעה על הארגון הקהילתי.‬ ‫הפדרציות‬ ‫כיום יש 032 פדרציות ברחבי ארה"ב. הפדרציה הראשונה הוקמה בבוסטון בשנת 5881, רוב‬ ‫הפדרציות התארגנו לאחר מלחמת העולם הראשונה כשהבסיס של הפדרציה הוא מקומי.‬ ‫הפדרציה הוא ארגון טריטוריאלי. למרות שיש ארגון כולל של מועצת הפדרציות, רוב הכוח נמצא בידם‬ ‫של 61 הפדרציות הגדולות ולא בידי מועצת הפדרציות.‬ ‫שלוש שלבים בהתפתחות הפדרציה:‬ ‫1. הליגה – ארגון פעולה בודד לשם איסוף כספים משותף. בשלב של ההגירה הגדולה הרבה‬ ‫ארגונים היו צריכים לאסוף כסף כדי לקיים את פעולותיהם והיו התרמות מצד כולם ולכן חשבו‬ ‫שהכי נכון יהיה לארגן שיטה אחת לאיסוף כספים ולצורך זה הוקמה הליגה שניהלה את המגבית‬ ‫וחילקה את הכסף באופן יחסי למגביות שניהלו קודם לכן באופן עצמאי. הליגה היא אמצעי, מתווך‬ ‫בין הקהילה לארגונים השונים.‬ ‫2. הקונפדרציה – שיתוף פעולה בין כמה ליגות שעדין המטרה הראשונה שלהם הוא איסוף‬ ‫הכספים, יש כאן ניצן של תכנון לגבי הייעוד של הכסף, מה שמתחיל בליגה כאיסוף ממשיך‬ ‫בעשייה של דברים אחרים.‬ ‫61‬ ‫3. הפדרציה – בשלב הזה יש גם את איסוף הכספים אבל יש גם מנגנון שאחראי על תכנון‬ ‫מוקדם של התוכניות השונות, יש גם מנגנון שאחראי על מימוש התוכניות. השלב של הפדרציה‬ ‫הוא השלב שבו יש שיתוף בין הארגונים הפילנתרופיים עם המנגנון של איסוף הכספים.‬ ‫מבנה הפדרציה:‬ ‫המוסד העליון - האסיפה השנתית שאליה מגיעים התורמים הם אלה שבוחרים את ממלאי‬ ‫התפקידים הם בוחרים את הנשיא, את ההנהלה ואת ועד פועל. הם שומעים את הדו"ח השנתי ויש‬ ‫גם מקום להציע שינויים בתכנון.‬ ‫ההנהלה של הפדרציה כוללת גם את התורמים וגם את המתנדבים בעיקר את "בעלי המאה",‬ ‫הניהול היום יומי מתבצע ע"י הועד הפועל הנעזר ברשת של ועדות שהן ועדות מתמידות, ועדות‬ ‫מיוחדות כמו ועדת כספים, ועדת רווחה, חינוך, סעד וכו', הועדות מתמנות ע"י האסיפה. כאשר עולה‬ ‫לדיון סוגיה ספציפית הועדה המיוחדת דנה בסוגיה וממליצה המלצות, לאחר מכן באסיפה הבאה,‬ ‫האסיפה דנה בהמלצות ואם היא מוצאת שיש מקום לבצע אותה הם מקבלים את המימון על מנת‬ ‫לבצע את ההמלצה.‬ ‫בועדה יושבים גם התורמים וגם אנשי המקצוע )פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וכו'( ותפקידם להמליץ‬ ‫המלצות מקצועיות.‬ ‫הפדרציה הופכת להיות יהודית. אם בעבר שכבת המנהיגות היתה בעיקרה ממוצא גרמני‬ ‫והאוריינטציה היתה קוסמו פוליטית במשך הזמן נכנסים יותר ויותר מנהיגים בעלי מחויבות יהודית‬ ‫וזה בא לידי ביטוי בפרוייקטים שהפדרציה מפעילה כמו, זהות יהודית, קשר עם מדינת ישראל, חינוך‬ ‫יהודי וכו'.‬ ‫בנוסף, הפדרציה מקיימת שיתוף פעולה עם המגבית היהודית המאוחדת ‪) UJA‬ארגון שאחראי על‬ ‫סיוע ליהודים מעבר לים(. הפדרציה והמגבית מקימות קמפיין משותף לאיסוף הכספים כאשר במשך‬ ‫הזמן יש שינוי בהקצבות של הכספים. אם בשנות ה- 07 רוב הכסף היה מיועד לתוכניות מעבר לים –‬ ‫בעיקר לישראל הרי שבשנות ה- 08 וה- 09 יותר ויותר כסף נשאר בארה"ב, יש יותר מודעות לקשיים‬ ‫בתוך הקהילה היהודית, יש בעיות של זהות יהודית, נשואי תערובת וכו'.‬ ‫‪UJC‬‬ ‫בשנת 9991 היה איחוד ארגוני בין המגבית היהודית ‪ UJA‬לפדרציה ‪ CJF‬והוקם ארגון חדש‬ ‫כ- 000,007 חברים.‬ ‫‪ – United Jewish Community‬שהוא מאחד 981 פדרציות ו- 004 קהילות עצמאיות בסך הכל‬ ‫העוצמה של הפדרציה היא גדולה הם אוספים בערך 008 מיליון דולר בשנה, יש ייצוג די גדול של‬ ‫ארגונים יהודים ברשימה הארצית, ה- ‪ UJC‬נמצא במקום ה- 6 ברשימה.‬ ‫כיצד אוספים את הכספים?‬ ‫הגישה הישנה, הייתה באמצעות הפעלת לחץ חברתי על התורם, עורכים מסיבות גדולות )קוקטילים(‬ ‫ושם מכריזים באופן פומבי את סכום התרומה.‬ ‫71‬ ‫הגישה החדשה, באמצעות יצירת קשר בין התורם לפרוייקט, שיתופו בתהליך קבלת החלטות,‬ ‫התורם רואה ויודע עבור מה הוא תורם.‬ ‫חוץ מהפדרציות ישנם שלושה ארגונים ארציים גדולים:‬ ‫הועד היהודי האמריקני – נוסד בשנת 6091 יצג את האליטה הגרמנית ברשותם של יעקב שיף ולואי‬ ‫מרשל, הוא נוסד כתגובה לפרעות ברוסיה הצארית, פרעות קישינוב, המטרה שלו היתה להבטיח את‬ ‫זכויות היהודים בכל מקום בעולם ולמען ההגירה לארה"ב.‬ ‫לאחר הקמת המדינה הם הופכים להיות פרו-ישראלים ופועלים למען מדינת ישראל, עוסקים‬ ‫במאבקים נגד אנטישמיות וקירוב דתות שונות וקבוצות אתניות שונות.‬ ‫הליגה נגד השמצה – פועלת במסגרת בני ברית, נוסדה בשנת 3191. גם היא עוסקת במאבק נגד‬ ‫אנטישמיות ובהגנה על מדינת ישראל בעיקר מול קבוצות ערביות בארה"ב. בנוסף, הם מלמדים על‬ ‫השואה במסגרת המאבק נגד הכחשת השואה. הסגנון של הארגון הוא מליטנטי והאוריינטציה היא‬ ‫בעיקר ימנית.‬ ‫הקונגרס היהודי האמריקני – נוסד בשנת 8191, במטרה לייצג את תביעות היהודים בועידת השלום‬ ‫בוורסאי לאחר מלחמת העולם הראשונה.‬ ‫בשנת 9191 התכנסה הישיבה, היהודים שלחו לישיבה זו משלחת מטעמם.‬ ‫בשנת 1291 הארגון פורק כי חלק מהארגונים טענו שהארגון מילא את תפקידו כלומר יש פה חשש‬ ‫מסוים של ארגון מהקמתו של ארגון גג יהודי. לאחר שהוא פורק, כבר ביום המחרת התארגנו בעיקר‬ ‫הארגונים הציונים וארגנו מחדש את הקונגרס היהודי האמריקאי שהאוריינטציה שלו היתה פרו-‬ ‫ציונית.‬ ‫בשנים האחרונות הארגון פועל נגד אנטישמיות, שיטת העובדה שלו היא באמצעות פניה‬ ‫לבית המשפט. כמו כן, הם בעד קידום הזכויות של המיעוטים ובעד הפרדה בין דת ומדינה.‬ ‫בהתפתחות היהודית באמריקה יש כיוון שמעיד על תיאום ושיתוף פעולה של ארגוניים יהודיים אך‬ ‫עדיין אין סימנים לארגון גג אחד מייצג. ניתן לראות שנוצרים מספר ארגוני גג עפ"י התחומים השונים‬ ‫בהם הם עוסקים. ישנם שלוש ארגוני גג שפעילים בתקופה האחרונה:‬ ‫1. מועצת הפדרציות היהודיות – שהתאחדה עם המגבית היהודית המאוחדת.‬ ‫2. המועצה היהודית הארצית ליחסים בין קהילתיים – נוסדה בשנות ה- 04, היא עוסקת ביחסים‬ ‫שבין היהודים לחברה הכללית, ברעיון של זכויות אדם, היא יוצרת קואליציה ומשפרת את תדמית‬ ‫היהודים.‬ ‫3. ועידת הנשיאים – נוסדה בשנת 4591, כוללת את נשיאי הארגונים היהודים הגדולים. המטרה‬ ‫של ועידת הנשיאים היא בעיקר בתמיכה בישראל, שמירה על ההקצבה של הממשל לישראל,‬ ‫בעיקר פעילות פוליטית. במסגרת ועידת הנשיאים פועל הלובי היהודי איפ"ק, הלובי אחראי‬ ‫שישראל תקבל תקציב שנתי.‬ ‫81‬ ‫דניאל אלעזר, "הגיאו-דמוגרפיה החדשה של יהדות אמריקה"‬ ‫דניאל אלעזר טוען שיהדות אמריקה נמצאת בשלב של התארגנות מחדש התאמה של המבנים‬ ‫הקיימים לנסיבות החדשות, הוא מדבר על תנודות גיאוגרפיות ודמוגרפיות.‬ ‫מבחינה גיאוגרפית, הוא מתאר תנועה של יהודים בשני צירים. האחד, הגירה פנימית מאזור צפון‬ ‫מזרח ארה"ב לדרום ארה"ב ולמערב, יש מעבר של יהודים לאזורים חמים יותר. הוא משתמש במושג‬ ‫של "חגורת השמש" לאזור הדרומי. הציר השני, היציאה ממרכזי הערים )הפרברים של שנות ה- 05(‬ ‫לפרברים חדשים מרוחקים יותר, ששם הם מקימים את מה שנקרא "ערי עיבור" קומפלקס שיש בו גם‬ ‫סביבת מגורים וגם סביבת עבודה.‬ ‫מבחינה דמוגרפית, הוא מתייחס לנשים העובדות, יותר נשים יוצאות לעבודה, דבר שמשפיע על‬ ‫גודל המשפחה )מספר הילדים(, יותר משפחות חד הוריות, ומשפחות מעורבות )תוצאה של‬ ‫התבוללות(.‬ ‫ההשלכות על הקהילה היהודית, צריך לראות את ההשפעה על האזור ממנו הם יצאו ומה קורה באזור‬ ‫החדש.‬ ‫באזור הישן, יש דלדול של הכוחות ושל המשאבים, יש קושי לקיים חינוך יהודי כשאין הרבה ילדים.‬ ‫באזורים החדשים, יש התפרסות גיאוגרפית, הרבה יותר ממה שידענו בעבר, יש קושי של חלק‬ ‫מהארגונים להסתגל, לתת מענה למצב החדש שבו הקהילה הרבה יותר מפוזרת, יש קשיים של‬ ‫תחבורה, קשיים של משפחה שכן רוצה לקבל את הערכים אבל היא מרוחקת מהמרכז הקהילתי. בכל‬ ‫מקום חדש המוסד הראשון שמוקם הוא בית הכנסת.‬ ‫הפדרציות נאלצות במקרים רבים לשתף פעולה ביניהם כדי לתת שירותים לקהילה החדשה שנוצרת‬ ‫ובאזורים סמוכים נוצרים קשרים "קונפדרציים".‬ ‫אלעזר מדבר על קושי של הארגונים הארציים להקים רשת של פעילות בכל השכבות החדשות יש גם‬ ‫ניסיון לפתור את הבעיה של פיזור אוכלוסין ע"י יצירת קמפוסים של שירותים לדוגמת, בית אבות‬ ‫לגמלאים, ריכוז של קבוצות בסופי שבוע או בקיץ כדי להעביר תוכנית בנושא זהות יהודית.‬ ‫הם צריכים לתת מענה לבעיה של פיזור האוכלוסייה וגם לשינויים שחלים במשפחה היהודית.‬ ‫דוד אשכנזי )2891(, "המרכז הקהילתי היהודי" ‪JCC - Jewish Community Center‬‬ ‫דוד אשכנזי משמש כמנהל של המרכז הקהילתי בדנוור, הוא מדבר בכינוס של מרכזים קהילתיים ושם‬ ‫הוא מעלה בעיה, הוא אומר שיש שינויים דמוגרפיים בקהילה היהודית שהמרכז הקהילתי לא נותן‬ ‫להם מענה, הוא מדבר על ירידה במספר היהודים לעומת האוכלוסייה הכללית, ירידה בילודה,‬ ‫הזדקנות האוכלוסייה, ירידה במספר הנישואים, עליה במספר המשפחות החד הוריות.‬ ‫לעומת זאת, הוא אומר שהמרכז הקהילתי מאוד קשוח באופן הפעילות שלו, יש הנהלה שמחליטה‬ ‫מהם הכללים, מהם סוגי הפעילויות במרכז והקהילה היא זו שצריכה להתאים עצמה. מבנה שאינו‬ ‫רצוי, לדעתו יש צורך בשינוי הוא משתמש בשני מושגים מהעולם הכלכלי ‪ Selling‬ו- ‪Marketing‬‬ ‫)מכירה ושיווק(.‬ ‫91‬ ‫‪ - Selling‬הדגש הוא על המוכר, שכל מה שמעניין אותו זה למכור מספר רב של מוצרים ברווח גדול‬ ‫ובזמן קצר.‬ ‫‪ - Marketing‬הדגש הוא על הצרכן, יש חשיבות לטעם הקונה.‬ ‫אשכנזי לוקח את המושגים ומשליך אותם על המרכז הקהילתי. כיום המרכז הקהילתי פועל בשיטת‬ ‫ה- ‪ Selling‬אין הקשבה לשטח. לדעתו מה שצריך לעשות זה לפעול בשיטת‬ ‫ה- ‪ Marketing‬צריך בהתחלה להחליף את ההנהלה. ההנהלה צריכה להיות קשובה, ולהיות מוכנה‬ ‫לשינוי, צריך לעודד תוכניות של קבוצות התייחסות חדשות כמו, משפחות חד הוריות אפשר לקיים‬ ‫קבוצות תמיכה עבורם כנ"ל לגבי קבוצות שונות של הומואים ולסביות.‬ ‫סילביה ברק פישמן )9891(, "שינויים בחיים הקהילתיים וההתארגנות הארגונית"‬ ‫המאמר עוסק במקומן של הנשים בפעילות הארגונית.‬ ‫נשים שמתנדבות בארגונים היהודים‬ ‫פישמן מספרת שבשנות ה- 05 נשים יהודיות רבות התנדבו בעבודה קהילתית, מדובר בנשים‬ ‫משכילות ברובן, שיש להן מודעות לעבודה קהילתית, יש להן יותר זמן פנוי משום שיש תכנון ילודה –‬ ‫תכנון משפחה.‬ ‫לאחר מלחמת העולם השניה יש שגשוג, היהודים מחקים את המעמד הבינוני האמריקאי – משפחה‬ ‫קטנה עם צריכה רבה.‬ ‫בשנות ה- 06 מתחילה המודעות הפמיניסטית )מודעות מיליטנטית – הנשים מעלות על סדר היום את‬ ‫הבעיות שלהם( ואז גם מתחילה הביקורת בתוך הקהילה על פעילות הנשים. הטענה של‬ ‫הפמיניסטיות שההתנדבות היא מעין בריחה, בריחה מהבעיות בבית והבעיות בכלל, ההתנדבות‬ ‫עבורן היא מעין ריפוי בעיסוק. בכך שהנשים מתנדבות זה פותר את הארגונים מלהתעמת עם הבעיות‬ ‫האמיתיות של הנשים.‬ ‫הבעיה העיקרית של הנשים היא חוסר שוויון, לנשים אין ייצוג בהנהגה, למרות שעם הזמן רואים יותר‬ ‫ויותר נשים משתלבות בהנהגה ובמקביל יש תהליך של ירידה בהתנדבות של הנשים.‬ ‫המודעות הנשית מובילה לפיתוח קריירה, השקעת זמן בלימודים גבוהים, דחיית הבאת ילדים כל אלו‬ ‫באים על חשבון ההתנדבות, לא נותר להן זמן רב ואת הזמן הנותר הן מעדיפות להשקיע בבילוי עם‬ ‫המשפחה והילדים מה שנקרא "זמן איכות".‬ ‫בנוסף, יש בעיה של פיזור אוכלוסין, יש קשיים פיזיים להגיע למרכזים הקהילתיים בארגונים היהודים.‬ ‫נשים שמועסקות בשכר בארגונים יהודים‬ ‫הטענה של פישמן שבשנים האחרונות יש גידול במספר הנשים הזוכות להכשרה מקצועית קהילתית.‬ ‫אולם, מעטות הנשים הזוכות להתקדם, ללימודים אין ביטוי בקידום שלהם בפועל.‬ ‫יש בעיה כפולה - פער בייצוג ופער בשכר. דוגמה לדימוי של נשים שיוצרת חוסר שוויון:‬ ‫נשים נחשבות לפחות יציבות בעבודה )הריון, חיסורים וכו'(.‬ ‫02‬ ‫ההמלצה של פישמן שכדי לקדם את המטרות הפמיניסטיות הנשים צריכות להיות אגרסיביות,‬ ‫אסרטיביות.‬ ‫פלורליזם דתי והקהילה היהודית באמריקה‬ ‫בארה"ב התעצבו 3 זרמים מרכזים ביהדות – שני הזרמים הגדולים הם הרפורמים והקונסרבטיבים‬ ‫שהם בערך %03 כל אחת מהן כאשר האורתודוקסים הם מיעוט בקרב יהדות ארה"ב בין %01-%8.‬ ‫הרפורמיים‬ ‫הזרם הגדול ביהדות, הוא קשור להגירה הגרמנית במהלך המאה ה- 91. הוא מתחיל בגרמניה עם‬ ‫תנועת ההשכלה, חכמת ישראל, כשהרעיון הוא שצריך להתאים את העיקרים הדתיים למציאות‬ ‫המודרנית. הרעיון הזה מגיע יחד עם המהגרים הגרמנים לאמריקה, באמריקה באותה תקופה אין‬ ‫אורתודוקסיה חזקה אין סמכות רבנית, יש גישה פלורליסטית )ריבוי של זרמים(, "איש איש באמונתו‬ ‫יחיה", הרעיון של דתיות חופשית נוצרה בגלל הצעירים שרוצים להשתלב בחברה וזה אומר לחקות‬ ‫את המנהגים של הפרוטסטנטים, של החברה הכללית, הם גם נמצאים במקום שיש להם קושי לבטא‬ ‫את יהדותם בצורה קהילתית, הם נמצאים בשלב של כיבוש הספר כל התנאים האלה מאפשרים להם‬ ‫לשנות את העיקריים הדתיים.‬ ‫ההתחלה של הרפורמה בארה"ב באה מהיוזמה של הקהל שהוא זה שקבע את סדרי התפילה, לאחר‬ ‫מכן מגיעים רבנים רפורמים אינטלקטואלים והם מנסחים את העיקרים הדתיים של הרפורמה, בא‬ ‫לידי ביטוי בשנת 5881 כאשר 91 רבנים מתכנסים בעיר פיטסבורג ושם הם מנסחים את "מצע‬ ‫פיטסבורג" שיש בו 8 סעיפים שמה שמשותף להם הוא הרציונליזם והשליחות. כלומר, הדת היהודית‬ ‫היא דת רציונלית היא משתלבת עם המדע, עם הקדמה, אנחנו מקבלים את הערכים והמצוות‬ ‫המוסריות, כל המצוות האחרות של חוקת משה, כל המצוות שקשורות בהקרבת קורבנות הם מצוות‬ ‫שהיו מתאימות בזמנם כאשר היהודים חיו את החיים שלהם בארץ ישראל כיום המצוות האלו זרים‬ ‫לציביליזציה המודרנית.‬ ‫דבר נוסף, השינוי בהגדרה העצמית – הם שוללים את היסוד הלאומי בהגדרה של הדת, של היהדות‬ ‫"איננו רואים עצמנו עוד כאומה, אלה כקהילה דתית" מה שמשותף להם זה האמונה ואמונה אפשר‬ ‫לקיים לא רק בארץ ישראל כי אם גם באמריקה. אין להם עניין ברעיון של עליה לארץ ישראל.‬ ‫הרפורמים יגידו שהציונות תגרום לבדלנות ולדעתם הציונות היא דבר מזיק, הם שוללים את כל‬ ‫הרעיונות המיסטיים הנמצאים ביהדות.‬ ‫הרפורמה התרחקה מאוד מהמסורת היהודית. הכיוון של התנועה הרפורמית הוא מאנטי‬ ‫ציונות/לאומיות לציונות גמורה בסופו של התהליך, היום הם חברים בקונגרס הציוני. השינוי הזה‬ ‫מתרחש בשנת 3791 בועידה של הרבנים הרפורמים בקולומבוס, שם הם משנים את המצע של‬ ‫פיטסבורג שבו הם אומרים שהיהדות היא הנשמה וישראל היא הגוף.‬ ‫12‬ ‫למרות שהתנועה הרפורמית היתה אנטי ציונית חלק מהרבנים היו ציונים ואפילו היו בהנהגה של‬ ‫הציונות האמריקאית והם אלו שנאבקו לקרב בין הרפורמה לציונות.‬ ‫הרפורמים גם מכירים "בסיוע של הקמה מחדש של ארץ ישראל כמולדת יהודית וכמרכז לתרבות‬ ‫יהודית וחיי הרוח". ארץ ישראל מרכז ולא המרכז היא מרכז בדיוק כמו ארה"ב.‬ ‫לאחר מלחמת העולם השניה הרפורמים רואים בארץ ישראל מקום מקלט מעשי לבעיית היהודים והם‬ ‫נרתמים לפעילות פוליטית כדי לתמוך בתוכנית החלוקה.‬ ‫מכל המשתמע מכאן עולה הטענה של האורתודוקסים שהרפורמה היא לא זרם לגיטימי.‬ ‫לאחר מלחמת העולם השניה יש שני קווים מגבילים בהתפתחות הרפורמה:‬ ‫קו אחד שמתקרב לעם היהודי ולמסורת והקו האחר שמתרחק מהמסורת ומתאים עצמו לעולם‬ ‫המודרני. בפועל זה מתבצע בשני הכיוונים, מכוון שאין כפיה דתית יש מוסד רבני שנפגש וקובע‬ ‫הלכות אבל יש חופש פרשנות ולכן אפשר לראות ניו-אנסינים שונים.‬ ‫אפשר לומר שהשינוי חל משום שאנחנו עוברים מאוטונומיה אינדיבידואלית לדיאלוג. לא רק התבונה‬ ‫היא שמובילה אותנו אלה יש צורך בדיאלוג שהוא גם לא רציונלי.‬ ‫מה ששבר את האופטימיות האוניברסלית היתה השואה, אם הם האמינו שאפשר לבטל את הרוע אז‬ ‫השואה הראתה שהרוע קיים והנחמה נמצאת ביהדות.‬ ‫הרפורמים שינוי את המצע מספר פעמים – בשנת 6791 בסן-פרנסיסקו ובפעם האחרונה‬ ‫בשנת 9991, בעיר פיטסבורג שם הם הסבירו איך אפשר לחיות עם שני הקווים:‬ ‫הקו שמתקרב למסורת – הם מכירים במציאות האל, ברעיון של אלוהים מול הברית.‬ ‫הקשר בין היהודים לאלוהים צריך להיעשות ע"י קיום מצוות, התורה היא היסוד של החיים היהודים‬ ‫ואם התורה היא היסוד אז התורה כתובה בעברית ולכן חשוב ללמוד עברית.‬ ‫במאה ה- 91 עלה הרעיון של אפשרות להזיז את השבת ליום ראשון היום הם אומרים שהשבת‬ ‫מבטאת את הערכים היהודים. הערבות ההדדית "כל ישראל ערבים זה לזה". בית הכנסת כמרכז‬ ‫החיים היהודים. המחויבות למדינת ישראל הם מעודדים עליה.‬ ‫הקו שמתרחק מהמסורת – הם אומרים שיש מחלוקת על המשמעות של אלוהים כל אחד ראשי‬ ‫לפרש מהי דמותו של אלוהים. הם מסייגים את המצוות, הם מחייבים את המצוות שמתאימות להם‬ ‫כיחידים וכקהילה. הם מקיימים דיאלוגים עם קבוצות אחרות, כלומר אין דת אחת שעדיפה על פני‬ ‫ראותה. הם תומכים בפלורליזם דתי ותרבותי )הפנמה של הפלורליזם – שוויון בין גברים לנשים, יש‬ ‫נשים רבניות נשים נספרות במיניין, עולות לתורה וכו'(. הם מכירים בסוגים שונים של משפחות.‬ ‫הייצוג של הרפורמים בישראל:‬ ‫22‬ ‫"התנועה ליהדות מתקדמת" הם מתרחקים מהמילה רפורמה, יש להם סניף של בית מדרש לרבנים‬ ‫בירושלים ‪ ,Hebrew Union College‬המוסד שמכשיר רבנים, שהתלמידים שלהם באים לשנת‬ ‫לימודים בישראל. יש להם קהילות רפורמיות ברחבי המדינה, יש להם שני קיבוצים בערבה יהל ולוטן.‬ ‫יש להם תנועת נוער שנקראת תל"ם. הם הולכים ומרחיבים את הייצוג שלהם בארץ, הם רואים עצמם‬ ‫כאלטרנטיבה לזרם האורתודוקסי, הם נותנים מענה ליהודים שיהדותם מוטלת בספק כמו גם‬ ‫לחילונים.‬ ‫הקונסרבטיבים‬ ‫הם מתחילים את דרכם בגרמניה בשנת 5481 עם אדם בשם זכריה פרנקל, פרנקל כותב תזה על‬ ‫היהדות החיובית וההיסטורית. הוא אומר שיש שני גורמים בהתפתחות ביהדות יש ערכים נצחיים‬ ‫שאי אפשר לשנות אותם אבל יש גם ערכים היסטוריים. יש ערכים שהתעצבו בזמן שהיהודים חיו‬ ‫כמיעוט בחברת רוב בגלות כאשר היתה אינטראקציה עם התרבויות שמסביב, ויש ערכים שהם בני‬ ‫זמנם שהם ניתנים לשינוי.‬ ‫ההלכה היהודית – הרפורמים דוחים את ההלכה היהודית כבסיס ומקבלים את הרציונל. לעומת זאת‬ ‫הקונסרבטיבים מקבלים את ההלכה כבסיס אבל טוענים שיש יסודות בתוך ההלכה שניתנים לשינוי,‬ ‫שניתן לפרש אותם מחדש ברוח הזמן. לדוגמה, מסכת עבודה זרה, 81 צווים למניעת קשר חברתי בין‬ ‫יהודים לגויים. דוגמה נוספת, אסור ליהודי לאכול לחם שנאפה ע"י גוי, הקונסרבטיבים רוצים להשתלב‬ ‫בחברה הכללית אז איך הם יכולים להשתלב בחברה אם הם מקבלים את הרעיון של איסור קניית‬ ‫לחם מגוי ולכן יש צורך בשינוי הלכה זו.‬ ‫הרעיון של הקמת זרם קונסרבטיבי מתחיל בגרמניה ומגיע לארה"ב, הוא מתפתח בקרב קבוצה של‬ ‫רבנים שנמצאת בויכוח עם הרבנים הרפורמים, קבוצה של הרבנים שמעונינת לתקן את היהדות אבל‬ ‫טוענת שהרפורמים הלכו רחוק מידי ולכן הם מפתחים את הזרם שאומר שיש יסוד הלכתי שחלקים‬ ‫ממנו ניתן לפרש ברוח הזמן.‬ ‫בשנת 6881 שנה לאחר שהרפורמים מנסחים את הצהרת פיטסבורג מקימים הקונסרבטיבים בית‬ ‫מדרש לרבנים "הסמינר התיאולוגי היהודי". בתחילת המאה ה- 02 מוזמן אדם בשם סולומון שכטר‬ ‫לעמוד בראש הסמינר הוא מארגן את הסמינר מחדש. בשנת 3191 הוא מקים את איחוד בתי הכנסת‬ ‫של הקונסרבטיבים ומכאן ואילך אפשר לדבר על זרם נוסף והוא הזרם הקונסרבטיבי.‬ ‫מה שגורם להתפתחות הזרם הזה הוא ההגירה המזרח אירופאית. הזרם הזה נותן מענה ליהודים.‬ ‫הם מסורתיים אבל לא יכולים לקיים את "תרייג המצוות" בארה"ב. הקונסרבטיבים נותנים להם את‬ ‫המענה גם שמירה על הערכים הבסיסיים וגם השתלבות בחברה.‬ ‫הקונסרבטיבים מפתחים את הרעיון של מרכז בית הכנסת, בית הכנסת משמש כמרכז של החיים‬ ‫היהודים, הוא מבטא את הערבות ההדדית בין היהודים, הוא אינו רק מקום תפילה כי אם מקום שבו‬ ‫מקיימים גם פעילויות חברתיות, חינוכיות וכו'.‬ ‫32‬ ‫הם שמים דגש על השפה האנגלית כמו הרפורמים. לדעתם כדי למנוע התבוללות צריך לשלב את‬ ‫השפה האנגלית בתפילות, גם אצלם יושבים גברים ונשים יחד, בשלב מסוים הם נותנים גם תפקידים‬ ‫לנשים )הנשים נספרות במנין, הנשים יכולות ללמוד להיות רבניות וכו'(.‬ ‫איך בודקים סוגיה הלכתית? שואלים שתי שאלות:‬ ‫1. האם הסוגיה מעוגנת בהיסטוריה ובנוסח התורה עצמה?‬ ‫2. האם ההכרעה בסוגיה תביא לחיזוק התורה כולה, האם הסוגיה תחזק את הקהילה או תפגע‬ ‫בה?‬ ‫הוא מביא מספר דוגמאות:‬ ‫1. נסיעה לבית הכנסת בשבת – הרפורמים לא רואים שום בעיה בכך, הקונסרבטיבים לא‬ ‫מוצאים שום תקדים היסטורי לעומת זאת הם טוענים שאם הם יאשרו נסיעה בשבת רק לבית‬ ‫הכנסת הם יחזקו בכך את הקהילה משום שכך יוכלו יותר אנשים להגיע לבית הכנסת ולכן יצא‬ ‫פסק הלכה שאומר שמותר לנסוע בשבת רק לצורכי פולחן.‬ ‫2. נשים במיניין – הקונסרבטיבים לא מוצאים איסור הילכתי, לעומת זאת לרוח המודרניות הם‬ ‫מאפשרים לנשים להיות בבית הכנסת וברוח הפמיניזים הם מקרבים את הנשים. פסק הלכה‬ ‫נשים יכולות לשמש חלק ממיניין.‬ ‫בתוך הזרם הזה היה אישיות נוספת והוא הרב מרדכי קפלן אשר פרסם בשנת 4391 את הספר‬ ‫"היהדות כציויליזציה" למעשה הוא גרם לשינוי בתפיסות של הקונסרבטיבים – הוא נותן הגדרה‬ ‫רחבה יותר ליהדות וזה התרבות, מוסר יהודי. למעשה לפי התפיסה שלו הערכים החשובים ביהדות‬ ‫הם אותם ערכים שעשויים לחזק את התפקיד של הקהילה, ערכים שיש להם משמעות בחיי הקהילה‬ ‫הוא מעביר את הרעיון מהתיאולוגיה של אלוהים של סמכות לסוציולוגיה. מתוך הרעיונות של קפלן‬ ‫צמח זרם קטן מאוד שמנה %3-%2 מהאוכלוסייה והם נקראים "רקונסטרוקציוניסטים" )בניה‬ ‫מחדש( – לבנות מחדש את הציביליזציה של העם היהודי.‬ ‫ההבדלים המרכזים בין הרקונסטרוקציוניסטים לקונסרבטיבים הוא:‬ ‫הרקונסטרוקציוניסטים הם יותר עם נטייה אינטלקטואלית, הם יותר ביקורתיים ביחס למהות היהודית‬ ‫הם שואלים את עצמם את השאלה מדוע – מדוע צריך לשנות? או מדוע צריך לנסח מחדש? בעוד‬ ‫שהקונסרבטיבים מדגישים את השאלה כיצד – כיצד לשנות?‬ ‫לרקונסטרוקציוניסטים חשוב חופש המחשבה וחופש הפרט לעומת ההלכה והרבנים הקונסרבטיבים.‬ ‫הרקונסטרוקציוניסטים שוללים את היסודות המטאפיזיים )לא דנים בנושא של התגלות אלה בתפקיד‬ ‫הערכים(.‬ ‫הביטוי של התנועה הקונסרבטיבית בישראל:‬ ‫42‬ ‫מתחילת דרכם הם היו ציונים, נושא ארץ ישראל השתלב באידיאולוגיה שלהם, הם תמכו בישוב‬ ‫היהודי וכמובן לאחר הקמת המדינה הם עלו ארצה.‬ ‫כיום יש להם כ- 05 קהילות הם נקראים "התנועה המסורתית", יש להם בתי ספר יסודי ותיכון, יש‬ ‫להם בית מדרש לרבנים ע"ש סולומון שכטר, תנועת נוער בשם נוע"ם, יש להם קיבוץ בצפון בשם‬ ‫חנתון ע"י נצרת ומושב בשם שורשים ע"י כרמיאל.‬ ‫אורתודוקסים‬ ‫מקבלים את ההלכה כלשונה, כל הערכים הדתיים הם מקודשים.‬ ‫בימינו אין סמכות הלכתית שיכולה לשנות את העיקריים הדתיים.‬ ‫דניאל אלעזר )2891(, "דרכו של בית הכנסת האמריקני"‬ ‫*ממליץ לקרוא את המאמר‬ ‫הרעיון המרכזי במאמר, בית הכנסת האמריקני עובר תהליך של מודרניזציה.‬ ‫מצד אחד הוא מתאים עצמו למציאות החדשה מצד שני הוא מבקש לשמור על הרציפות עם העבר,‬ ‫יש הבדל בסיסי בין בית הכנסת בעולם הישן לזה שבארה"ב.‬ ‫בארה"ב אין כפיה, הכל וולנטרי ולכן צריך להיות קשר גומלין בין דרישות בית הכנסת לדרישות‬ ‫היהודים, אם הרבנים היו נוקשים מידי אז לא היו באים מתפללים, ולכן צריך לעשות שינויים ופשרות.‬ ‫בנוסף, בית הכנסת מושפע משני מקורות:‬ ‫מצד אחד, מצורת הארגון האמריקאי )יש ועד שמנהל את בית הכנסת, יש ממלאי תפקידים, יש חוקה‬ ‫וכו'(. ומצד שני, יש השפעה פרוטסטנטית על הדגם של בית הכנסת ועל צורת הפולחן.‬ ‫נקודה נוספת, מעמד הרב שעובר שינוי, יש הבחנה בין מנהיגות קוסמופוליטית למנהיגות מקומית,‬ ‫מנהיגות קוסמופוליטית תחום העניין שלה חורג מעבר לעניין הקהילה יש צורך ברבנים כריזמטיים‬ ‫שפעילים גם במישור הארצי לעומת זאת מנהיגות מקומית הרבנים הם מקומיים.‬ ‫עד להקמת בתי מדרש לרבנים בכל התקופה שאין סמיכה רבנית פורמלית יש חשיבות רבה לכריזמה‬ ‫של הרבנים. כאשר הרבנות הופכת להיות מקצוע נלמד יש ירידה במעמד הרבנות כי אז נכנסים גם‬ ‫רבנים ממוצעים.‬ ‫יש תחרות בין הרב לבעלי תפקידים נוספים )החזן, המנהלן וכו'( יש גם ציפייה בקרב חלק מהקהילה‬ ‫שהרב יהיה יותר יועץ, מורה, מאשר מדריך רוחני או פוסק הלכה.‬ ‫מעמד האישה‬ ‫מה קורה לנשים בחיים הדתיים? למעשה יש מהפכה במעמד הנשים בחיים הדתיים.‬ ‫סילביה ברק פישמן, "תפקיד הנשים בתחום הדתי"‬ ‫פישמן תכנה תחיה )רנסנס( בחיים הדתיים. כדי להבין את גודל המהפכה צריך לדון במעמד האישה‬ ‫עפ"י ההלכה )עד כמה האישה לא היתה מעורבת(.‬ ‫בהיסטוריה היהודית יש מספר תקופות ביחס לנשים:‬ ‫52‬ ‫בתקופת התנ"ך – היחס לנשים היה חיובי, האמהות – יש יראת כבוד, אפשר לראות את היחס‬ ‫החיובי למרים אחות משה, לדבורה הנביאה וכו'.‬ ‫תקופת המשנה והתלמוד – חל שינוי ביחס לנשים, כבר בבית המקדש אפשר למצוא מקום שנקרא‬ ‫"עזרת נשים" )יש הפרדה בין נשים לגברים(. במשנה מסכת קידושין שם נאמר "כל מצוות עשה‬ ‫שהזמן גרמן" – מצוות שתלויות בזמנים קבועים הגברים חייבים והנשים פטורות משום שיש להן‬ ‫מטלות בבית והן צריכות לגדל את הילדים ולכן הן לא יכולות לקיים מצוות עפ"י לוח זמנים. מכאן‬ ‫הדרך קצרה מרחיקים את הנשים מתפילה, מהציבור, יש נוסחאות שונות של צניעות, יש מקומות‬ ‫מסוימים שהאישה לא יכולה להיות בהם. במשך הזמן חל שינוי במעמד האישה שהופך אותה להיות‬ ‫נחותה מהגבר מבחינת ההלכות הציבוריות – הגבר הוא שמקיים את הפולחן, מחייבים את הגברים‬ ‫במצוות עשה ואל תעשה.‬ ‫אפשר למצוא מקומות שבהם מעמד האישה לא נפגע למשל בעולם החסידי, ידוע על ביתו של הבעל‬ ‫שם טוב שהחמירה עם עול המצוות והיתה מנהיגה דתית.‬ ‫התבטאויות שליליות כלפי נשים:‬ ‫"נשים דעתן קלה"‬ ‫נשים הן צייתניות, עצלניות, דברניות וכו'..‬ ‫הגברים מחויבים לשמור על צניעות האישה‬ ‫הגבר מקדש את האישה‬ ‫האישה קודמת לגבר בפדיון שבויים‬ ‫נשים הן רחמניות‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫-‬ ‫התבטאויות חיוביות כלפי נשים:‬ ‫מעמד הנשים נחות ממעמד הגבר למרות שאין סיבה, הסיבות נוצרו מנסיבות היסטוריות. בהשוואה‬ ‫לאומות העולם מעמד האישה היהודיה היה הרבה יותר טוב.‬ ‫השינויים המתרחשים בקהילה היהודית באמריקה - השפעת הפמיניזם והשפעת הנשים‬ ‫בקהילה הדתית:‬ ‫שני מאמרים מתייחסים לנושא, האחד של סילביה ברק פישמן שמדבר על השפעת הפמיניזם על‬ ‫החיים של היהודים האמריקאים, והשני של פרדל שפיגל המתייחס לנושא של נשים רבניות.‬ ‫סילביה ברק פישמן )9891(, "תפקיד הנשים בתחום הדתי"‬ ‫פישמן אומרת שהתפקיד של הנשים בקהילה הדתית גרמה לתחייה יצירתית באורח החיים היהודי.‬ ‫השינוי הוא לטובה והוא מחזק את הקהילה.‬ ‫השינויים המתרחשים בארה"ב במעמד האישה:‬ ‫62‬ ‫♦ חגיגת אירוע החיים – הכוונה לציוניים כמו הולדת הבת. שינויים אלו מתרחשים אצל‬ ‫הקונסרבטיבים והרפורמים – משווים את מעמד הבת למעמד הבן. יש טקס בבית הכנסת עם‬ ‫תפילה וזה מראה שיש חשיבות גם לאישה מרגע הולדתה.‬ ‫♦ בטקס הנישואין – לכל זרם יש נוסחים משלו לכתובה. לצד הכתובה המסורתית יש נוסחים‬ ‫נוספים לכל זרם בנפרד. החתן מקדש את הכלה והכלה מקדשת את החתן, בכך הם נותנים לטקס‬ ‫משמעות מודרנית.‬ ‫♦ השתתפות הנשים בתפילות – הנשים נחשבות חלק מהמניין, הן יכולות לעלות לתורה, לתקוע‬ ‫בשופר ובעיקר אצל הרפורמים הן יכולות לומר קדיש.‬ ‫♦ חינוך דתי לבנות – יש יותר מודעות לחינוך דתי גם לבנות וזה נכון לשלושת הזרמים.‬ ‫♦ ההגות, התפילה, המדרשים – יש יותר עיסוק של נשים בתיאולוגיה, בלימודים גבוהים, ניסיון‬ ‫לפרש את ההלכה מנקודת מבט נשית פמיניסטית. כמו למשל: הניסיון לפרש את משמעות האל ולאו‬ ‫דווקא בהתייחסות לזכר.‬ ‫אפשר למצוא שתי גישות ביחס להלכה:‬ ‫1. גישה מתונה יותר, ניתן לייחס אותה לזרם הקונסרבטיבי – צריך לאמץ אורח דתי לפי ההלכה‬ ‫תוך כדי השגת שינויים לטובת הנשים במסגרת החוקים ההלכתיים.‬ ‫2. גישה קיצונית יותר, ניתן לייחס אותה לזרם הרפורמי – צריך לגלות יחס גמיש כלפי ההלכה,‬ ‫כלומר לאמץ חובות המנוגדות להלכה. כאשר יש עימות בין הערכים ההלכתיים לבין הערכיים‬ ‫הפמיניסטיים, יש לאמץ את הערכים הפמיניסטיים.‬ ‫מבחינת עוצמת השינויים:‬ ‫השינוי הכי משמעותי הוא שהנשים יכולות לשמש כרבניות.‬ ‫בשנת 2791 הוסמכה הרבנית הראשונה בזרם הרפורמי.‬ ‫בשנת 5891 הוסמכה הרבנית הראשונה בזרם הקונסרבטיבי.‬ ‫פרדל שפיגל )4991(, "נשים רבניות"‬ ‫שפיגל טוענת שיתכן מצב שבו רוב הרבנים הלא אורתודוקסים יהיו נשים. כלומר יש עלייה בהרשמה‬ ‫של נשים למקצוע הרבנות בבתי המדרש הרבניים.‬ ‫מכאן נשאלת השאלה: איך דבר זה ישפיע על מוסד הרבנות ועל הקהילה? האם תהיה פגיעה‬ ‫במעמד הרב?‬ ‫הרעיון הוא שבגלל שיש פער בין נשים לגברים, אפשר להעריך שתהיה פגיעה במעמד הרב.‬ ‫יש כל מיני דעות בהקשר זה: יש הסבורים בקהילה שנשים ישנו את המקצוע משום שנשים פחות‬ ‫מעונינות להיות פוסקות ונכונות יותר להקשיב ולייעץ מאשר להטיף. דעה אחרת טוענת, שלא יהיה‬ ‫שינוי והבדל – משום שאין הבדל בין נשים לגברים במילוי תפקיד זה כרבניות.‬ ‫שפיגל טוענת שבחברה סקסיסטית - חברה שיש בה פער/קשר בין כסף לבין סטטוס, ובין מין‬ ‫וסטטוס, אפשר לתאר שני תרחישים:‬ ‫72‬ ‫1. תהיה פגיעה במעמד הרב כסמל וכמייצג היהדות.‬ ‫2. כניסה של נשים לרבנות תעורר את הקהילה, תגרום לכך שחברי הקהילה ירצו יותר שותפות‬ ‫בחלוקה האחריות ובמורשת היהודית ויתגייסו לסייע לנשים הרבניות. כלומר, הזהות היהודית‬ ‫תבוא לידי ביטוי בכל הקהילה.‬ ‫במצב הנוכחי התרחיש הראשון הוא התרחיש הדומיננטי.‬ ‫נתונים:‬ ‫משנת 2791 – 0002 הוסמכו 153 נשים ו- 928 גברים.‬ ‫משנת 5891 – 0002 הוסמכו 411 נשים ו- 132 גברים.‬ ‫בזרם הרפורמי‬ ‫בזרם הקונסרבטיבי‬ ‫ניתן לראות שבשני הזרמים יש עדין רוב לגברים, אבל רואים שישנה מגמת עלייה אצל הרפורמים‬ ‫עליה לעומת ירידה מסוימת אצל הגברים ואילו אצל הקונסרבטיבים זהו מצב של שוויון בהרשמה.‬ ‫ניתן לראות כי נשים ממלאות תפקידים זוטרים בקהילות כגון, עוזרות לרב וכו'. בדרך כלל תפקיד‬ ‫הרבנית מתרחש בפריפריות. ישנה התמודדות עם מצב חדש, וכמו כל דבר חדש לוקח זמן עד שהוא‬ ‫מוטמע.‬ ‫במאמר של פישמן רואים שיש השפעה של הפמיניזם בקרב האורתודוקסיה.‬ ‫התחומים שבהם יש התפתחות חיובית:‬ ‫1. חינוך דתי לבנות – יש יותר מודעות לחינוך דתי לבנות.‬ ‫2. תפילה של נשים בצוותא – נשים יכולות להתפלל במיניין של נשים בלבד.‬ ‫3. קריאה בספר התורה - בפורום של נשים.‬ ‫4. תחום העירוב – תוחמים את התחום של העיר כדי שיהיה אפשר לטלטל חפצים בחגים‬ ‫ובשבתות.‬ ‫בתחום אחד עדין יש בעיה וזהו תחום הנישואין/גירושין – יש בעיה של מתן גט, בעיה של נשים‬ ‫עגונות.‬ ‫באופן מעשי, הקהילה מבחינה בקשר ההלכתי המסורתי. ניתן לקבוע שיש ירידה בקיום המצוות,‬ ‫ובקיום אורח החיים עפ"י ההלכה. השאלה היא: האם יש להסיק מכך שיש תהליך של התרחקות‬ ‫מהיהדות? האם מדובר בהתבוללות? או שיש כאן הסבר אחר.‬ ‫אין ספק שחלק מהעניין הוא ששיעור מסוים מיהודי ארה"ב נמצאים בתהליך של התבוללות )נישואיי‬ ‫תערובת(. אבל חלקים אחרים מבטאים את יהדותם בצורה שונה.‬ ‫ישעיהו )צ'רלס( ליבמן, "ריטואל, טקס ובנייה מחדש בחיים היהודיים בארה"ב"‬ ‫המאמר מתאר תופעה של ירידה מתמדת בשמירת המצוות בקהילה היהודית.‬ ‫82‬ ‫ריטואל – הדרך המסורתית לקיום המצוות – התנהגות דתית שמשרתת תכלית.‬ ‫טקס – פעולה חברתית סמלית.‬ ‫עפ"י ההבחנה הזו רואים שיש ירידה בריטואל, אבל יש עלייה בטקס. והטקס הזה מדגיש את הערבות‬ ‫ההדדית, את הקהילתיות, את הקשר שבין הקהילה לעבר היהודי.‬ ‫צורה אחרת להראות את השינוי היא ע"י מספר פרמטרים שדרכם היהודים בוחנים מחדש את‬ ‫המורשת היהודית:‬ ‫1. פרסונליזם – באיזו מידה המצווה חשובה לאדם.‬ ‫2. וולונטריזם – חופש הבחירה של היחיד לגבי הערך.‬ ‫3. אוניברסליזם – באיזו מידה הערך נכון ומתייחס לכלל.‬ ‫4. מורליזם – באיזו מידה הערך הוא מוסרי ומעיד על חיי המוסר.‬ ‫עפ"י הפרמטרים האלו ניתן לראות שיהודי ארה"ב מפרשים מחדש את המסורת היהודית ונותנים‬ ‫משמעות אישית למצווה, ומעונינים לתת לה ערך אוניברסלי ומוסרי.‬ ‫אבל באופן הזה הם גם מבטאים את רצונם לשמור על זהות יהודית.‬ ‫שיף )1991(, אתגרים וכיוונים בחינוך יהודי משפחתי‬ ‫בין כתיבת שני המאמרים מפרידות 3 שנים. במאמר זה יש תוכנית לחינוך יהודי משפחתי.‬ ‫שיף יותר אופטימי במאמר הזה, הוא אומר שיש תוכנית ולכך שתי סיבות:‬ ‫1. יהודי ארה"ב מכירים בעובדה שיש קיטוב בקהילה )חלק מתקרב ליהדות וחלק אחר מתרחק(.‬ ‫2. המחקר הראשון שהוא ציטט גרם לזעזוע בממסד ולרצון לשינויי.‬ ‫הוא מתאר 8 סוגים של חינוך משפחתי יהודי, בכל קהילה פיתחו צורה משלהם לחינוך.‬ ‫העיקרון שמנחה את התוכנית היא תוכנית מקבילה להורים ולילדים, חוויות משותפות‬ ‫שהמשפחה עוברת החינוך היהודי‬ ‫תפקיד החינוך היהודי – קידום תחושת הזהות היהודית, הנחלת ערכים, נורמות והתנהגות.‬ ‫עד לסוף מלחמת העולם ה- ‪ II‬החינוך היהודי היה בעדיפות משנית בקהילה, ויש לכך 3 סיבות:‬ ‫1. מדובר בדור של מהגרים - המשפחה היא זו שצריכה להעביר את הערכים היהודים‬ ‫ולמשפחה יש עדיין את הכלים לכך.‬ ‫2. כאשר היהודים חיו באזורים הצפופים – היהדות, האתניות היהודית היתה גלויה לעין ברחוב‬ ‫היהודי, האתניות היתה הגורם שסייע להעביר את המסרים של זהות יהודית.‬ ‫3. הרצון של היהודים להשתלב בחברה – בתהליך הזה ביה"ס הציבורי נתפס כסמל לשוויון‬ ‫הזדמנויות. היהודים מחייבים את ביה"ס הציבורי ששם ילמדו אנגלית ויקבלו השכלה מקובלת‬ ‫וילמדו להיות אמריקאים.‬ ‫בביה"ס הציבורי לא לומדים דת )לא דת יהודית ולא דת נוצרית( – יש הפרדה בין דת למדינה.‬ ‫מהסיבות האלה החינוך היהודי היה בעדיפות משנית.‬ ‫92‬ ‫השינוי מתרחש לאחר המלחמה כאשר מתרחשים מספר שינויים:‬ ‫♦ מנקודת מבטה של המשפחה – יש ירידה בזהות היהודית, ירידה בידע היהודי. חלק גדול‬ ‫מהמשפחות זקוק לתמיכה חיצונית לצורך העברת הזהות.‬ ‫♦ מבחינת האתניות – מדברים על תהליך "הפרבור" )מעבר לפרברים(, מקומות, שכונות חדשות‬ ‫שבהן היהדות אינה גלויה לעין.‬ ‫♦ מבחינת בית הספר הציבורי – יש ירידה בערכו או ברמתו של ביה"ס הציבורי ויש שינוי בהרכב‬ ‫החברתי של התלמידים, כלומר כניסה של מיעוטים, קיצונים יותר )שחורים(. זה ממריץ את היהודים‬ ‫לחפש מסגרות אחרות.‬ ‫כשמדברים על דור שני ושלישי הם אינם צריכים להוכיח את האמריקניות שלהם.‬ ‫מבחינה פורמלית בשנת 1591 יש כינוס של אנשי הקהילה ואנשי חינוך – הם נקראים "החברה‬ ‫האמריקאית לחינוך יהודי", הם מתכנסים כדי לבדוק מספר דברים: הם בודקים את החינוך היהודי‬ ‫ואת מידת התאמתו להתפתחות הילד, ההתאמה לתרבות האמריקנית, הערכה למורשת היהודית‬ ‫והזהות עם העולם היהודי ומדינת ישראל.‬ ‫שני היבטים שיש בהם מתח: מצד אחד, התרבות האמריקנית ההשתלבות ומצד שני, הקשר היהודי,‬ ‫הזהות היהודית.‬ ‫השאלה היא, מה צריך להיות המינון בחינוך היהודי כדי שלא יהיה עימות בין הערכים האלו?‬ ‫המטרה היא לא ליצור מצב שהילד ילמד ערכים בביה"ס כאשר בבית לא מקיימים אותם.‬ ‫החברה לחינוך יהודי ממנה וועדה שחוקרת את המצב, וממליצה המלצות )9591( שעיקרן: חיזוק‬ ‫החינוך היהודי ע"י גיוס כספים, איחוד בתי ספר קטנים, הכשרת מורים, תמיכה של הקהילה בבתי‬ ‫הספר היומיים וכדומה.‬ ‫מכאן, נראה שיש מודעות בקרב הקהילה ויש מחזוריות של המלצות, אבל הבעיה של החינוך היהודי‬ ‫היא בעיה שנמשכת בגלל המתח הקיים שלא ניתן לפתרון.‬ ‫היהודים חיים בתוך המתח הזה ואי-אפשר לפתור אותו, ולכן תמיד יהיו המלצות וגם בעיות.‬ ‫יש שתי מסגרות של חינוך יהודי פורמלי:‬ ‫1. בית הספר המשלים – שהוא הסוג הרווח יותר, הילדים לומדים בשעות היות בביה"ס‬ ‫הציבורי ולאחר מכן הם מקבלים השלמה של חינוך יהודי בדרך כלל מתקיים במסגרת של בית‬ ‫הכנסת. אצל הרפורמים מתקיים ביום ראשון ואצל הקונסרבטיבים מספר פעמים באמצע השבוע‬ ‫בשעות אחר הצהרים.‬ ‫2. בתי הספר היומיים – אלה הם בתי ספר יהודים שמשלבים לימודי חול עם לימודי קודש. בתי‬ ‫ספר פרטיים של יהודים.‬ ‫03‬ ‫הרולד המלפרב, "בתי הספר היהודים היומיים בארה"ב – הדור השני"‬ ‫הרולד מביא את הנתונים לגבי בתי הספר היומיים על פני השנים:‬ ‫בשנת 0591 יש 931 בתי ספר יומיים.‬ ‫בשנת 1791 יש 092 בתי ספר יומיים.‬ ‫בשנת 1891 יש 005 בתי ספר יומיים, שלומדים בהם כ- 000,001 תלמידים, החינוך היומי מהווה‬ ‫%02 מכלל היהודים שמקבלים חינוך יהודי. מצד אחד רואים שיש גידול בבתי הספר היומיים, אבל‬ ‫עדיין רוב החינוך היהודי נעשה במסגרת החינוך המשלים.‬ ‫נתונים עדכניים יותר:‬ ‫כיום יש כ- 636 בתי ספר יומיים. כ- 005 מתוך בתי הספר היומיים שייכים לזרם האורתודוקסי משום‬ ‫שהזהות היהודית חשובה להם מאוד. 07 מבתי הספר הם קונסרבטיבים ו- 02 בתי ספר הם‬ ‫רפורמים.‬ ‫שכר הלימוד הממוצע בביה"ס היומי הוא כ- $003,5 לתלמיד, נטל כספי גבוהה שנופל על ההורים,‬ ‫ולמרות זאת ההורים רושמים את ילדיהם לבתי הספר מכאן, שההורים רואים בכך חשיבות גדולה‬ ‫ומוכנים לעשות את המאמץ ולשלם שכר לימוד גבוהה.‬ ‫הפדרציה תומכת בביה"ס היומי )כ- %21 מהתקציב(. הפדרציה לא תומכת בביה"ס המשלים משום‬ ‫שהיא נמצאת בעימות עם בתי הכנסת, היא רוצה להיות שותפה בהחלטות ובתי הכנסת לא‬ ‫מאפשרים זאת.‬ ‫שבע סיבות לגידול של בתי הספר היומיים:‬ ‫1. עליה במודעות האתנית, יש רצון לקדם את הזהות היהודית ומה שגורם לכך הם אירועים כמו‬ ‫השואה והקמת ארץ ישראל.‬ ‫2. יש יותר כסף, יש גידול ברמת ההכנסה כי לאחר המלחמה יש שגשוג כלכלי.‬ ‫3. ירידה ברמת הלימודים וההרכב החברתי של בתי הספר הציבוריים )עימותים בין שחורים‬ ‫ללבנים(.‬ ‫4. לאחר המלחמה יש הגירה של חצרות החסידים, הם חיים בצורה בדלנית ומקימים את‬ ‫המוסדות שלהם.‬ ‫5. השם הטוב של בתי הספר היומיים שהתקיימו עוד לפני המלחמה.‬ ‫6. הקיום של ארגונים כלל-אמריקאים למען בתי ספר עיוניים, כלומר יש מנגנון לקידום עניין‬ ‫יהודי.‬ ‫7. ירידה ברמה של בתי הספר המשלימים. יש חוסר רצון בקרב ההורים היהודים בבתי הספר‬ ‫המשלימים.‬ ‫13‬ ‫מבחינת האתגרים של ביה"ס היומי:‬ ‫1. בעיות של מימון – עיקר הנטל נופל על ההורים, יש קושי רב במימון. אין סיוע ממשלתי בגלל‬ ‫העיקרון של הפרדה בין דת ומדינה, אבל יש סיוע באופן עקיף כמו למשל, מימון של הסעות‬ ‫תלמידים כשהצידוק לכך שזה נעשה כדי להביא בטיחות לילדים.‬ ‫2. תוכנית הלימודים – היא כפולה לומדים גם לימודי חול וגם לימודי קודש, יש צורך בכפל של‬ ‫מורים. שכר ההוראה נמוך יותר בבית הספר היומי לעומת הציבורי. ואז יש בעיה ברמת המורים.‬ ‫3. תכני הלימוד – שני היבטים:‬ ‫א. מהי ההשפעה של בית הספר היומי על הזהות היהודית של התלמיד?‬ ‫האם הוא לומד יותר יהדות כשהוא לומד בבית הספר היומי?‬ ‫ב. מהי ההשפעה של בית הספר היומי על יחסו של התלמיד לחברת הרוב?‬ ‫האם בית הספר היומי גורם לבדלנות, להסתגרות של תלמידים?‬ ‫בקשר להיבט הראשון, לגבי הזהות, יש לעשות הבחנה בין השפעה בטווח הקצר לבין השפעה‬ ‫בטווח הארוך.‬ ‫בטווח הקצר – רואים שהילדים מגלים בקיאות רבה בנושאים יהודיים, אבל יש הסתייגות והיא שצריך‬ ‫לקחת בחשבון גם את גורמי הרקע של התלמידים: לא רק בית הספר משפיע אלה גם הבית. קשה‬ ‫לדעת מי תורם יותר, הבית או ביה"ס לזהות היהודית.‬ ‫בטווח הארוך – נמצא שאם הילד מקבל מינימום מסוים של שעות חינוך, ככל שהוא לומד יותר, מעבר‬ ‫לסף, כך תהיה לכך השפעה על הזהות היהודית שלו בתקופת חיו הבוגרים. )הוא יתחתן בגיל מוקדם‬ ‫יותר ויתגרש פחות, שיעור נמוך מאוד יהיה מעורב בנישואיי תערובת(.‬ ‫בקשר להיבט השני, לגבי יחסו לחברת הרוב.‬ ‫הרולד טוען שלביה"ס יש פוטנציאל, יש את היכולת לבודד את התלמידים מקשרים חיצוניים.‬ ‫הוא מביא מספר מחקרים של חוקרים שונים:‬ ‫‪ ‬פישמן מצא שילדים בבית הספר האורתודוקסי היומי מפתחים סטריאוטיפים שלילים ביחס‬ ‫לחברת הרוב, כלומר כאן ביה"ס הוא גורם בדלני, אבל הדימוי השלילי הזה נמשך עד גיל 21,31‬ ‫ולאחר מכן הדימוי מתאזן כאשר מתנהלים דיונים על ערכים תרבותיים, על עיקרון הפלורליזם,‬ ‫כלומר אפשר לומר שזה קשור להתפתחות התלמידים וליכולתם לנתח את הסביבה.‬ ‫‪ ‬גלר מצא שתלמידים יהודיים הם יותר ליברלים מאשר לא יהודים בנושא של זכויות אזרח, אבל‬ ‫אם נבדוק את החלוקה הפנימית, נמצא שבביה"ס היומי היהודים הם פחות ליברלים מאשר בביה"ס‬ ‫המשלים.‬ ‫23‬ ‫‪ ‬זליג וטלר מצאו שתלמידים בביה"ס היומי, יש להם יותר אמון בחוק וסדר, בכיבוד החוק ובציות‬ ‫לנורמות. יש בבית הספר היומי חיזוק לתפקידים הנשיים המסורתיים, כלומר, הנשים הן יותר‬ ‫פסיביות ופחות פמיניסטיות.‬ ‫לסיכום, אפשר לומר שיש פוטנציאל לבדלנות וליחס שלילי ביחס לחברה ויש ערכים שהם עדיין‬ ‫ערכים מסורתיים, אבל באותה מידה יש גם הבנה, הכרה של הערכים הפלורליסטיים. כלומר, אין כאן‬ ‫תהליך חד כיווני, גם הילד בבית הספר היומי לומד להשתלב בחברה.‬ ‫החינוך המשלים עפ"י שני המאמרים של אלווין שיף‬ ‫אלווין שיף )8891(, חינוך יהודי משלים‬ ‫שיף מתאר מחקר שנעשה ע"י הועד לחינוך יהודי בניו-יורק רבתי שכלל כ- 04 בתי ספר.‬ ‫שיטת המחקר - ראיונות, תצפיות, ושאלון בחינה לתלמידים.‬ ‫הוא מביא את התוצאות שמעידות עד כמה המצב של ביה"ס המשלים הוא קשה, ישנם הרבה בעיות‬ ‫שבגדול אפשר לייחס אותם למתח )גם להיות יהודי וגם להשתלב בחברה(.‬ ‫בחינוך המשלים המתח הזה פועל במלוא עוזו:‬ ‫1. החינוך היהודי לא נמצא בסדר עדיפות גבוהה.‬ ‫2. הרבנים מעורבים בעקיפין בבתי הספר המשלימים והם חסרי הכשרה חינוכית.‬ ‫3. המנהלים של בתי הספר מסורים לעבודתם אבל גם הם חסרי הכשרה חינוכית.‬ ‫4. המורים מסורים לעבודתם אבל גם הם חסרי השכלה, ובנוסף יש תחלופה גדולה של מורים.‬ ‫5. גם ההורים לא שמים מספיק דגש על החינוך הם מעונינים שהילד/ה יעברו את טקס הבר/בת‬ ‫מצווה אבל הם לא טורחים לשמור על הערכים היהודים בבית.‬ ‫ד"ר סו, מנהלת ביה"ס משלים בזרם הקונסרבטיבי נותנת עדות אישית לגבי היחס של ההורים‬ ‫לחינוך היהודי. בעיני ההורים תפקיד ביה"ס מתמצא בהכנת הבן/הבת לבר/בת מצווה כטקס‬ ‫סמלי ולא כמוסד המחנך לערכים יהודים.‬ ‫6. גם הילדים מעונינים בבר מצווה אבל אין להם מוטיבציה ללימודים.‬ ‫7. יש פער בין המנהל למורים וההנהלה של בית הכנסת ביחס לתוכנית הלימודים.‬ ‫8. אין תוכנית לימודים עקבית, ומספר שעות הלימוד אינו מספיק.‬ ‫לגבי שאלון הבחינה גם כאן אפשר לראות את כישלון התלמידים, ציון התלמידים הוא - נכשל.‬ ‫כשמפלחים את התלמידים לפי שנות לימוד מוצאים שהפער של הידע בין השנה הראשונה לשנה‬ ‫השישית הוא תוספת של %01 בידע.‬ ‫שיף מציע מספר המלצות איך להעלות את הרמה של ביה"ס המשלים, ההמלצות מבוססות על שני‬ ‫מרכיבים:‬ ‫1. תמיכה משפחתית - צריך להעביר את הדגש של ביה"ס המשלים מהתלמידים למשפחה‬ ‫היהודית כלומר הבעיה לא מתמצאת בתלמיד, הבעיה היא בעיה של זהות משפחתית.‬ ‫שיטת הפעולה תהיה ע"י חינוך פורמלי וחינוך בלתי פורמלי:‬ ‫33‬ ‫חינוך פורמלי - העברת מידע‬ ‫חינוך בלתי פורמלי - חינוך חוויתי‬ ‫2. השקעת זמן - להכשיר צוות מורים להדרכה משפחתית, ולהקציב יותר מימון כדי לאפשר‬ ‫עיסוק במשרה מלאה.‬ ‫אלווין במסגרת בית הספר וחלוקת חומר לעבודה בבית לכל המשפחה לפעילות משפחתית.‬ ‫המשך הקהילה‬ ‫מה קורה למשפחה היהודית בארה"ב?‬ ‫בהתחלה המשפחה קשורה לשטח, החיים מאוד סטטיים, התפקידים מאוד מוגדרים וברורים,‬ ‫הסמכות העליונה היא אב המשפחה הוא זה שקובע את הערכים, את הסטנדרטים, יש לו שליטה על‬ ‫הכסף, לילדים ולאישה אין עצמאות.‬ ‫אין עיקרון של אינדיבידואליזם, יש צורך בנאמנות של בני המשפחה, אפשר לראות נישואין מתוך‬ ‫שידוך - מישהו קובע מי יהיה בן הזוג של בן המשפחה.‬ ‫כאשר מתקרבים לחברה התעשייתית אפשר לראות שיש שינוי בערכים של המשפחה.‬ ‫שינוי במגורים, השינוי בתעסוקה גורם למעשה לשינוי בסמכות האב, בני הזוג עובדים במקומות‬ ‫שונים, האישה מקבלת יותר עצמאות, יש לה את היכולת להשתכר בעצמה, היא יוצאת מהבית.‬ ‫בהמשך יש נישואין מתוך אהבה, רואים את התפרקות המשפחה הרחבה ככל שמתקדמים בזמן גם‬ ‫המשפחה הגרעינית תתפרק - הרעיון של האינדיבידואליזם חזק, ולכן השאיפה להגשמה עצמית יותר‬ ‫חשובה לפעמים מהמשפחה. התהליכים האלה הולכים ומתעצמים ככל שמגיעים לעולם המודרני, שבו‬ ‫יש את חופש הבחירה.‬ ‫כשמדברים על המשפחה היהודית רואים שגם היא עוברת שינויים, אולם הקצב של השינויים הוא‬ ‫איטי יותר משום שהיהודים חיים במיעוט בחברת הרוב וכמיעוט שרוצה לשמר את עצמו הוא חייב‬ ‫להפעיל פיקוח חברתי חזק יותר.‬ ‫החברה היהודית למרות הכל מושפעת מהסביבה, מתחילות הרפורמות, את ההשפעות האלו אפשר‬ ‫לראות ביהדות אירופה.‬ ‫המשפחות היהודיות בתהליך ההגירה עדין משמרות את הדפוס המסורתי, העיקרון של החיים בתוך‬ ‫הקבוצה הוא מאוד דומיננטי. קשרי החיתון - שיעור נשואי התערובת היה קטן מאוד.‬ ‫השינויים בתוך המשפחה מועצמים ככל שהיהודים יוצאים מהריכוזים היהודים.‬ ‫שיאו של התהליך מסוף מלחמת העולם השניה שמתקשר עם השגשוג הכלכלי והמעבר של היהודים‬ ‫לפרברים. במקביל יש עוד התפתחות בעקבות השפעות השואה, בא לידי ביטוי בירידה דרסטית‬ ‫בדעות הקדומות כלפי היהודים ובכלל היפתחות החברה האמריקאית לקבוצות אתניות שונות.‬ ‫43‬ ‫השינויים שמתרחשים במשפחה היהודית החל משנות החמישים הם שינויים סוציו-דמוגרפים:‬ ‫נישואין - ראשית יש עליה בגיל הנישואין, היהודים מתחתנים בגיל יותר מאוחר )הגברים יותר מאוחר‬ ‫מהנשים(, אפשר לקשר את זה לקריירה, עובדה זו משפיעה גם על הנשים.‬ ‫מההיבט הדתי - המסורתיים מתחתנים מוקדם יותר מהחילוניים. בנוסף, יש מגמה חדשה עליה‬ ‫במספר הרווקים, %02 בוחרים לא להינשא ביניהם רווקים, גרושים ואלמנים, נוצרת מעין קבוצה‬ ‫חדשה שנקראת "רווקים" שמפתחת תרבות משלהם.‬ ‫גירושים - יש עליה במספר הגירושים, היהודים מדביקים את השיעור של האוכלוסייה הכללית,‬ ‫העלייה היא בעיקר בקרב המשכילים הרפורמים. ככל שהחינוך היהודי גבוהה יותר ערך המשפחה‬ ‫גבוהה ויש פחות גירושים.‬ ‫פריון - יש ירידה במספר היהודים ביחס לאוכלוסייה הכללית. יש לכך שני הסברים:‬ ‫1. יציאה של נשים לעבודה, ירידה במספר הלידות, גם בגלל הקריירה של הנשים וגם בגלל‬ ‫הנישואין בגיל מבוגר. עיקרון של תכנון המשפחה, יש פער בין הציפיות של ההורים ללדת מעל‬ ‫שני ילדים לבין הלידה בפועל.‬ ‫‪NJPS‬‬ ‫2. יש מספר גדול של יהודים שאינו מגדיר עצמו כיהודי - התקבל מתוך מחקר שנקרא‬ ‫‪ National Jewish Population Study‬מחקר שנעשה ביוזמה של הפדרציות היהודיות .‬ ‫המחקר הראשון נעשה בשנת 0791 והיה למחקר כלל ארצי שסיפק תמונה כוללת.‬ ‫המחקר השני נעשה בשנת 0991 במחקר זה נמצא ש- 000,006 אנשים הגדירו עצמם יהודים‬ ‫לשעבר לא רוצים להשתייך לקהילה, מתוכם 000,012 המירו את דתם.‬ ‫הופעה של משפחות רב גוניות/אלטרנטיביות - המודל של המשפחה המסורתית הולך ויורד )המודל‬ ‫הוא של אב ואם יהודים עם ילדים שהאם היא עקרת בית(.‬ ‫בשנת 0991 נמצא שפחות מ- %51 ממשקי הבית היהודים מתאימים למודל של המשפחה‬ ‫המסורתית היהודית.‬ ‫האלטרנטיבה משפחות חד הוריות, אם מתוך גירושין ואם מתוך בחירה ללדת באופן עצמאי. שיעור‬ ‫גבוהה של ילדים שבאו מבית חד הורי, כשרוב הילדים נמצאים אצל האימא, יש זוגות שחיים ללא‬ ‫נישואים, משפחות ללא ילדים ומשפחות מעורבות.‬ ‫מההיבט הדתי - בקרב האורתודוקסים יש רוב למשפחות מסורתיות אבל גם שם אפשר למצוא‬ ‫השפעה אמריקאית )יש שינויים בצורת החיזור, יש תקופת היכרות לפני החתונה, שני מפרנסים‬ ‫במשפחה, ובריכוזים הגדולים יש יותר ויותר מעונות יום(.‬ ‫נשואי תערובת - עפ"י הנתונים משנת 0991 שיעור נשואי התערובת עומד על %25, אפשר להוריד‬ ‫אותו אם ניקח בחשבון שכ- %01 מהצד הלא יהודי עוברים גיור, כלומר יש תוספת לאוכלוסייה‬ ‫היהודית, חלק מהזוגות המעורבים מחליטים להעניק חינוך יהודי לילדיהם, כך שנשואי התערובת לא‬ ‫מוביל בהכרח ליציאה מהקהילה היהודית, יש ירידה בשיעור הגיור במהלך השנים, כלומר יש פחות‬ ‫מוטיבציה להזדהות כיהודי.‬ ‫53‬ ‫שיעור נשואי התערובת גדל כאשר מדובר בנישואין שניים ושלישיים בנוסף יש גם השפעה גיאוגרפית‬ ‫על נשואי התערובת. יש גם הבדלים בשיעור נשואי התערובת לפי השתייכות לזרם דתי. אצל‬ ‫הרפורמים יש שיעור גבוהה של נשואי תערובת. אצל הקונסרבטיבים שיעור נשואי התערובת הוא‬ ‫קצת פחות מהרפורמים. ואצל האורתודוקסים אין כמעט נשואי תערובת.‬ ‫גם לחינוך היהודי יש השפעה על נשואי התערובת, מי שמקבל חינוך יהודי ארוך טווח נוטה פחות‬ ‫לנשואי תערובת אם כי גם בבתי הספר היומיים ניתן לראות בוגרים שנישאו נשואי תערובת.‬ ‫בשנות ה- 07 היו יותר גברים יהודים שנטו להינשא בנשואי תערובת, ההסבר לכך שהם עשו זאת על‬ ‫מנת לשפר את הסטטוס החברתי שלהם. אבל ככל שמתקדמים בזמן יש לגיטימציה לקבוצה היהודית‬ ‫כך שאין צורך לצאת מחוץ לקהילה כדי לשנות סטטוס.‬ ‫אצל זוגות מעורבים אפשר למצוא פחות סמלים יהודים )הדלקת נרות, סדר פסח וכו'(.‬ ‫פיזור אוכלוסין, פיזור גיאוגרפי - משפיע על היכולת של החיברות בין המשפחות היהודיות.‬ ‫נתונים נוספים שנאספו ממחקרים שנעשו בסוף שנת 0002 ע"י הועד היהודי האמריקאי:‬ ‫1. הקהילה היהודית בעלת הכנסה גבוהה ביחס לחברה הכללית.‬ ‫2. רמת ההשכלה החילונית גבוהה מאוד.‬ ‫3. ההשתייכות למוסד בית הכנסת היא גבוהה ביותר.‬ ‫4. הוסר הטאבו על נשואי תערובת.‬ ‫5. יש רוב בקרב המשיבים שמעונינים שהרב ישתתף בטקס שנישואים המעורב שלהם.‬ ‫6. האם רב צריך לקדש נישואין בין בני אותו המין? הרב מסכים אם שני בני הזוג הם יהודים.‬ ‫מהם הגורמים לשינויים במשפחה היהודית האמריקאית?‬ ‫הרצון של היהודים להשתלב - היהודים צריכים לרצות בסוג מסוים של חיים, אם הם רוצים להתבדל‬ ‫זה יבוא על חשבון דברים אחרים. אם היהודים רוצים להשתלב ולהידמות לחברה הכללית, צריך‬ ‫שהחברה תפתח בפני היהודים וכך אכן קורה.‬ ‫בשנות ה- 05 %05 מהאוכלוסייה הכללית התנגדו לנשואי תערובת.‬ ‫בשנת 8791 %96 מסכימים לנשואי תערובת.‬ ‫החינוך - היהודים נפתחים לחינוך הכללי הם לומדים ומפנימים ערכים אוניברסליים. כמו כן, החינוך‬ ‫המשותף גורם למפגש חברתי וזה מוביל לקשירת קשרים והשפעות על קבוצות שונות.‬ ‫התעסוקה - האישה העובדת שחשובה לה ההתקדמות המקצועית משלמת על זה מחיר, דחיית גיל‬ ‫הנישואין, דחיית הבאת ילדים. יש צורך בשיתוף פעולה של בן הזוג, יש חלוקת תפקידים חדשה.‬ ‫הרעיון הפמיניסטי - שוויון בין המינים.‬ ‫הדת - יש ירידה בקיום המצוות במשך השנים וגם ירידה בדת כמרכיב בזהות היהודית, יש העדפה‬ ‫של הרעיון של האתניות, לא רק הדת מבדילה אלה גם ערכים נוספים.‬ ‫אם יש ירידה בדת יש גם ירידה במעמד של המשפחה המסורתית.‬ ‫63‬ ‫הממסד היהודי - הממסד הרבני והחילוני בעיקר הרבני איננו נוקט עמדה חד משמעית ביחס‬ ‫לדמותה של המשפחה האידיאלית, הם אינם מוכנים לומר בפומבי שהמשפחה המסורתית היא הדרך‬ ‫הנכונה משום שיש חשש שבדרך זו הם ירחיקו חברים מהקהילה.‬ ‫אינדיווידואליזם - מסביר את השינויים במשפחה, ההגשמה העצמית, כאן "האני" חשוב כי אני‬ ‫במרכז, והמשמעות העליונה שאני חייב לבטא את עצמי, לממש את עצמי.‬ ‫אימוץ סגנון החיים החומרי של המעמד הבינוני - החלום האמריקאי זה האידיאל, לא לימוד התורה‬ ‫אלה השגיות, הרכושנות.‬ ‫פיזור האוכלוסייה ברחבי המדינה‬ ‫משפחות אלטרנטיבות‬ ‫סטיבן כהן )9891(, "משפחות אלטרנטיבות בקהילה היהודית"‬ ‫כהן לוקח מחקרים שנעשו ב- 7 ערים בשנות ה- 08 והוא מצליב נתונים במטרה לבדוק מה ההשלכות‬ ‫של הנתונים הללו על מה שהוא מכנה המעורבות היהודית. ואת המעורבות היהודית הוא מאפיין עפ"י‬ ‫השתייכות קהילתית ושמירת מצוות )מידת הדתיות(. להלן הממצאים:‬ ‫1. יש קשר בין המעורבות היהודית לבין הזרמים הדתיים - אצל הרפורמים פחות מעורבות דתית‬ ‫לעומת האורתודוקסים.‬ ‫2. הרווקים קשורים פחות לקהילה, אבל יש תהליך מרווקות לנישואין ולהורות.‬ ‫3. כאשר בוחנים את הזוגות הנשואים מוצאים ששמירת המצוות והקשרים הקהילתיים עולים עם‬ ‫הנשואים ועם הולדת הילדים. זוג שרוצה להינשא צריך את רב הקהילה שישיא אותו, הילדים‬ ‫צריכים את מוסדות החינוך וכו'.‬ ‫4. אצל זוגות מעורבים כהן מוצא תגובה הפוכה, משפחות עם ילדים פחות קשורים מאשר זוגות‬ ‫מעורבים ללא ילדים. הסברה לדעתו היא שמדובר בזוגות מעורבים שמלכתחילה אינם מעונינים‬ ‫עצם‬ ‫בקשר עם הצד היהודי שלהם.‬ ‫הנישואין איננו בהכרח יציאה מהקבוצה, כלומר רוב החברים של הזוגות המעורבים הם יהודים.‬ ‫כהן אומר שמבחינת הקשרים הבלתי פורמליים הזוגות המעורבים מחפשים קשר עם הזוגות‬ ‫היהודים ולכן אפשר לכלול אותם עם הקהילה היהודית.‬ ‫5. גירושין – האקט כשלעצמו יש לו השפעה קטנה על שמירת המצוות וההשתייכות הקהילתית,‬ ‫מה שיותר חשוב זה הרקע המשפחתי הקודם.‬ ‫6. משפחות חד הוריות – המצב הכלכלי משפיע על הפעילות של המשפחות החד הוריות‬ ‫בקהילה )קושי כלכלי לממן פעילויות כלכליות(. המלצה של כהן שצריך לסייע למשפחות החד‬ ‫הוריות כדי לקרב אותם לקהילה.‬ ‫דניאל אלעזר )3/2991(, "היהדות האמריקנית בשנות ה- 09: תחושה גדולה והולכת של משבר"‬ ‫אלעזר בוחן את הנתונים של הסקר הארצי של מועצת הפדרציות היהודיות משנת 0991.‬ ‫73‬ ‫והוא מסיק שיש עתיד עגום לקהילה עפ"י הפרמטרים שהצגנו פחות ילודה, אוכלוסייה מזדקנת, נשואי‬ ‫תערובת וכו'.‬ ‫בנוסף הוא מסיק שלא הכל שחור, יש הבדלים בין הזרמים הדתיים במידת פתיחותם למודרניות.‬ ‫יונתן סרנה )3/2991(, "פרשת האהבים היהודית עם המודרניות: מבט ביקורתי"‬ ‫הטענה של סרנה שיש סתירה בין יהדות לבין מודרניות הוא ממחיש זאת ע"י שתי דוגמאות:‬ ‫1. התייחסות של היהודים לנשואי תערובת – היהודים מתנגדים באופן פורמלי, הם נוקטים גישה‬ ‫בדלנית לעומת קבוצות דתיות אחרות שהן יותר פתוחות לנשואי תערובת.‬ ‫2. היחס של היהודים למדינת ישראל - היהודים בארה"ב תומכים במדינה שמעניקה זכויות יתר‬ ‫לבני אמונה מסוימת. במדינת ישראל יש את חוק השבות מלכתחילה אנחנו מפלים בין יהודים‬ ‫ללא יהודים. יש פה בעיה בין המושג יהדות כפי שאנחנו מכירים אותו לבין המודרניות מהבחינה‬ ‫הזו יהודי ארה"ב לא מתעמתים עם הנקודה הזו הם מעדיפים לחשוב שאין סתירה בין היהדות‬ ‫לבין המודרניות.‬ ‫פמיניזם במשפחה – השפעות שיש לפמיניזם על המשפחה‬ ‫סילביה ברק פישמן )9891(, "השפעת הפמיניזם על חיי המשפחה היהודית"‬ ‫פישמן מתארת שתי דעות מנוגדות על המשפחה היהודית בקרב הפמיניסטיות. דעה אחת אומרת‬ ‫שהמשפחה הגרעינית איננה כשלעצמה מרכזית להמשכיות היהדות, יש דרכים נוספות לבטא את‬ ‫המחויבות היהודית. המשפחה היהודית לא חשובה פה.‬ ‫דעה שניה, היא הפוכה, היא מדגישה את החשיבות של המשפחה, הגישה מעבירה את הערכים‬ ‫המסורתיים הנורמטיביים, כל פגיעה במשפחה המסורתית היא פגיעה בהמשכיות בדת ובתרבות‬ ‫היהודית.‬ ‫בנוסף פישמן, אומרת שהמשפחה היהודית הנורמטיבית איננה מאוימת אך ורק ע"י הפמיניזם יש גם‬ ‫תהליכים אחרים שמשפיעים על המשפחה והם:‬ ‫האתוס התרבותי המטיף להישגיות אישית ונהנתנות, הגשמה עצמית.‬ ‫‬‫‬‫הציפיות החומריות בסגנון חיים של המעמד הבינוני )בית צמוד קרקע וכו'(. ציפייה לערכים‬ ‫שהם רחוקים מהערכים היהודים ובנוסף זה מצריך מאמץ משני בני הזוג לצאת לעבוד.‬ ‫המהפכה המינית של שנות ה- 06 "חופש מיני", "תעשו שלום ולא מלחמה", זה גם משפיע על‬ ‫הקיטוב הבין דורי, הדור שמורד במוסכמות, באורח החיים הבורגני של ההורים אלה הם "ילדי‬ ‫‬‫‬‫המשפחה העתידית המסורתית.‬ ‫הביבי בום" )לאחר מלחמת העולם השניה יש עליה מוגברת של ילדים, כשהם מתגברים הם‬ ‫מורדים בהורים(.‬ ‫83‬ ‫פישמן מציגה תוצאות מחקר משנת 5891 על יחס הנשים לפמיניזם. המסקנה בגדול שיש שינוי ערכי‬ ‫באשר למשפחה היהודית המסורתית, יש הפנמה של ערכים פמיניסטים. היא מגיעה לכך מתוך‬ ‫הממצאים הבאים:‬ ‫יותר נשים אמרו שאפשר לקיים חיים מלאים ומספקים גם ללא ילדים.‬ ‫יותר הורים אמרו שהעבודה שלהם אינה פוגעת בילדים.‬ ‫יותר נשים מגלות חוסר סיפוק מתפקיד עקרת הבית.‬ ‫יותר נשים תומכות בהפלה מרצון.‬ ‫יותר נשים מגלות ציפייה שהילדים יפנימו את הערכים הפמיניסטים.‬ ‫יותר נשים מגלות יחס ליברלי למין לפני נישואין.‬ ‫הרבה יותר סובלנות לגבי הלסביות, מקבלים את הלסביות כעובדת חיים ולא כסטייה.‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫-‬ ‫האישה היהודיה מפנימה ערכים פמיניסטים שהם כמובן ישפיעו על המשפחה.‬ ‫פישמן אומרת שפמיניזם משפיע על האישה היהודיה:‬ ‫משפיע על הנישואין המאוחרים )האישה צריכה זמן לפתח עצמה, ללמוד, לטפח קריירה(.‬ ‫ילודה נמוכה.‬ ‫חינוך גבוה לנשים, הישגיים מקצועיים, השפעה על תחומי העיסוק המקצועיים.‬ ‫בעיות של פוריות בגיל מתקדם.‬ ‫ירידה במספר ההריונות המוצלחים.‬ ‫הקושי לנהל קריירה וגידול ילדים בו זמנית.‬ ‫בעיות רגשיות ולוגיסטיות בלידת ילד ראשון )התייחסות לילד הראשון כאל טראומה(.‬ ‫ההתנגדות של המעסיק לריבויי לידות של האישה.‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫-‬ ‫הגורמים שמשפיעים על הגודל המצופה של המשפחה:‬ ‫לדחיית גיל הנישואים וגודל המשפחה יש השפעה על החברות בבית הכנסת ובארגונים היהודים.‬ ‫כלומר, הקריירה הכפולה של ההורים מקטינה את המעורבות של הנשים בארגונים, כשיש מעט זמן‬ ‫פנוי מעדיפים להשקיע את הזמן הזה בילדים ובמשפחה.‬ ‫הפמיניזם עשוי להשפיע על הגידול בגירושין בעיקר בקרב הנשים שהשיגו השכלה גבוהה במהלך‬ ‫הנישואים.‬ ‫המשפחה היהודית האידיאלית‬ ‫יש מחלוקת לגבי המשפחה היהודית האידיאלית. המשתנים הדמוגרפים בעיקר הרבנים לא מעונינים‬ ‫להצהיר מהי המשפחה האידיאלית, אין מודל משפחתי מועדף, אין מודל דומיננטי. יש סוגים שונים של‬ ‫משפחות והשאלה האם צריך להיות מודל מועדף?‬ ‫93‬ ‫ברנרד רייזמן )4991(, "מדיניות המשפחה המושלמת לקהילה היהודית"‬ ‫רייזמן מתאר שני שינויים ערכיים במעבר מהחברה המסורתית לחברה המודרנית:‬ ‫1. העלייה בחשיבות הפרט לעומת הקולקטיב – אינדיבידואליזם – היחיד.‬ ‫2. הספקנות בדבר הצייתנות לסמכות )אב, רב, מורה וכו'( בחברה המודרנית יש ערעור על‬ ‫הסמכות הזו.‬ ‫הוא מתאר את שנות ה- 06 שבהם המשפחה נתפסה כגורם המדכא את היחיד, הדור הזה לוקח את‬ ‫העצמאות הזו עד לקצה, עד להגזמה בחשיבות של היחיד. ריזמן משתמש בשני מושגים:‬ ‫היפר-אינדיבידואליזם ונרכסיזם )אהבה עצמית(, ואז מתחולל שינוי שבאמצעותו יש חיפוש אחר‬ ‫הדגם המשפחתי, המשפחה כגורם מאזן בין החופש לבין קביעת הגבולות, בין המימוש העצמי‬ ‫למחויבות החברתית.‬ ‫שלוש דגמים של משפחות:‬ ‫1. המשפחה המסורתית – שני בני הזוג יהודים, נישאים לזמן ארוך ויש להם מספר ילדים.‬ ‫2. המשפחות הרב-גוניות – חד הוריות, גרושות, ללא נישואים וכו'.‬ ‫3. המשפחה המסורתית המתונה – זהו הדגם הדומיננטי כיום בקרב הצעירים. כלומר, שני בני‬ ‫הזוג הם יהודים, שניהם עובדים ושניהם מגדלים במשותף את הילדים. יש כאן מענה גם לצד‬ ‫המסורתי שבו שני בני הזוג הם יהודים וגם לצד הפמיניסטי ולמודרניות שבו שני בני הזוג‬ ‫מתחלקים בטיפול במשפחה.‬ ‫ריזמן אומר שהקהילה היהודית צריכה להכריז על הדגם המשפחתי המועדף, המרכזיות של‬ ‫המשפחה בקהילה. הוא היה רוצה שהדגם המועדף יהיה הדגם המסורתי, אולם מכוון שהרוב פונה‬ ‫לדגם של המשפחה המסורתית המתונה יש להעדיף את הדגם הזה.‬ ‫כאשר הקהילה תצהיר על הדגם הזה יהיה צורך להשקיע בזה, אולם אסור לדעתו לשכוח את‬ ‫המשפחות הרב-גוניות, צריך לפתח תוכניות מיוחדות גם למשפחות הרב גוניות.‬ ‫לוסי שטייניץ, "קבלה של צורות שונות של משפחות: וההשלכות שלהם על החיים היהודיים"‬ ‫הטענה של שטייניץ שאין לקבוע את המדיניות המשפחתית לפי מודל רצוי אלה עפ"י הנתונים בשטח,‬ ‫והנתונים בשטח מראים שיש מודלים רבים המעוצבים עפ"י נסיבות הזמן ולא תמיד עפ"י בחירה‬ ‫אישית.‬ ‫צריך להתאים את התוכניות עפ"י המודלים הקיימים ולא להעדיף שום מודל אלה לאפשר לכל‬ ‫הקבוצות לקבל סיוע ולבטא את זהותם היהודית בדרכים שלהם.‬ ‫)שתי הגישות גם של רייזמן וגם של שטייניץ שונות מדמות המשפחה האידיאלית(‬ ‫04‬ ‫נשואי תערובת‬ ‫נשואי תערובת נישואים של יהודים עם לא יהודים, יש גם מצבים נוספים:‬ ‫1. שני בני הזוג נשארים בדת שלהם )אחד יהודי ואחד נוצרי(.‬ ‫2. בן הזוג היהודי ממיר את דתו לזו של בן הזוג הלא יהודי.‬ ‫3. בן הזוג הלא יהודי מתגייר )מצב כזה כבר לא נחשב לנשואי תערובת אלה אם כן הנישואים‬ ‫הם לצורך נישואים – נישואים פיקטיביים(‬ ‫האיסור על נשואי תערובת הוא איסור מהתורה. הבעיה של נשואי תערובת מתחיל בארה"ב במקום‬ ‫שבו יש פתיחות מצד החברה הכללית לקבל את היהודים, ומי שנדרש לסוגייה זו אלה הם הרבנים‬ ‫משום שבסופו של דבר הבעיה מוטלת לפתחה. לרב מגיעים זוגות מעורבים שמבקשים ממנו להשיאם‬ ‫ולרצון זה יש חיזוק ותמיכה מהמשפחה המורחבת.‬ ‫האורתודוקסים – דוחים זוגות מעורבים על הסף, אם כי בשנים האחרונות מתחילים להיות סדקים‬ ‫בנושא.‬ ‫הקונסרבטיבים - דנו בסוגיה זו בשנת 8591 באסיפת הרבנים שלהם ושם הם קיבלו החלטה‬ ‫שאומרת שנשואי תערובת מנוגדים להלכה והם אוסרים על הרבנים להשתתף בהם.‬ ‫הקונסרבטיבים עושים הבחנה בין חברים ישנים וחברים חדשים בקהילה:‬ ‫מי שחבר בקהילה הרבה זמן ונישא בנשואי תערובת הוא ימשיך להיות חבר אולם אישתו לא תתקבל‬ ‫כחברה בקהילה. לגבי זוגות חדשים אין אפשרות לקבלם לקהילה.‬ ‫הפשרה השניה היא בנוגע לילדים – את הילדים יהיה אפשר לחנך במוסדות הקונסרבטיבים רק אם‬ ‫יש כוונה לגייר אותם בעתיד )מדובר במקרים שבהם האם היא אינה יהודיה(.‬ ‫הרפורמים – המועצה המרכזית של רבני אמריקה דנים בסוגיה זו בשנת 9091 כשסוגיה זו עדין לא‬ ‫קיימת. כבר אז הם מצהירים שנשואי תערובת מנוגדת למסורת של הדת היהודית וצריכים לא להיות‬ ‫מעודדים ע"י הרבנות האמריקאית. הבעיה שלמוסד הרבנות אין סמכות מחייבת על החברים. והבעיה‬ ‫השניה שככל שמתרחקים בזמן יש גידול בתופעה של נשואי תערובת.‬ ‫בפועל מה שקורה שבעוד שרוב הרבנים הרפורמים לא מסכימים לקיים טקס נישואין של זוגות‬ ‫מעורבים יש מספר רבנים שכן מקיימים את הטקס, הטיעון של הרבנים הללו הוא שאסור לסגור את‬ ‫הדלתות בפני הזוגות הצעירים. אם הם יסרבו להשיא אותם הם ירחיקו את הצעירים מהקהילה.‬ ‫בנוסף, הם טוענים, אנחנו חיים בחברה מודרנית שבה נוצרות היכרויות בין יהודים ללא יהודים, דבר‬ ‫טבעי וצריך לתת לזה מענה.‬ ‫יש מחלוקת בין הרבנים, בשנת 3791 מתקבלת החלטה שבה מצליחים הרבנים גם לאסור את נשואי‬ ‫התערובת וגם לאשר אותה!!!!‬ ‫הם חוזרים ומאשרים את ההחלטה משנת 9091 ובנוסף הם מוסיפים התנגדות של השתתפות‬ ‫החברים בטקס של נשואי תערובת אבל יש לכך תוספת, הם אומרים שהם מכירים שיש חופש‬ ‫14‬ ‫פרשנות כלומר כל אחד יחליט בסופו של דבר מה הוא רוצה ובנוסף הם רוצים לשמור על ערוץ פתוח‬ ‫עם אלה שכבר נישאו, צריך לתת הזדמנות לגיור לצד הלא יהודי ולעודד השתתפות ומעורבות בבית‬ ‫הכנסת לגבי אלה שכבר התחתנו בנשואי תערובת.‬ ‫התפתחות נוספת בשנת 3891 בתנועה הרפורמית, שם דנים במעמד של ילדים לא יהודים. ההחלטה‬ ‫אומרת שהרפורמים מכירים ביהדותו של ילד לאב יהודי רק אם הוא יקבל שם יהודי, יעשו לו ברית‬ ‫מילה, ילמדו אותו יהדות והוא יעבור את טקס בר/בת המצווה.‬ ‫הרפורמים משווים בין המעמד הביולוגי של האב לזו של האם ומורידים בכך את המוטיבציה של גיור‬ ‫האם.‬ ‫בשנת 9791 יש התפתחות נוספת אצל הרפורמים בועידה של איחוד הקהילות הרפורמיות, הנשיא‬ ‫של הקהילות אלכסנדר שינדלר מעלה תוכנית שנקראת ה- ‪) outreach‬תוכנית לקירוב המועמדים‬ ‫שמגלים עניין ביהדות וגם את הזוגות המעורבים(. המשמעות לכך שהקהילות יכינו תוכניות שיסייעו‬ ‫ללא יהודים להיכנס לקהילה.‬ ‫בית עמי הורוביץ וג'פרי סולומון )2991(, "למה העיר ניו יורק שונה מערים אחרות?"‬ ‫בשנת 0991 נערך מחקר/סקר ארצי של ‪ ,NJPS‬כשנה לאחר מכן בשנת 1991 נערך מחקר על‬ ‫ניו-יורק ומשווים אותו למחקר שנערך שנה קודם לכן.‬ ‫הממצאים:‬ ‫הם מוצאים שיש הבדל בין שיעור נשואי התערובת בניו-יורק לשיעור נשואי התערובת בפריפריה.‬ ‫לפני שנת 5691 היו בניו-יורק %5.4 נשואי תערובת.‬ ‫אחרי שנת 5891 היו בניו-יורק %1.52 נשואי תערובת.‬ ‫נשואי תערובת.‬ ‫לפני שנת 5691 היו ברחבי המדינה %5‬ ‫אחרי שנת 5891 היו ברחבי המדינה %9.64 נשואי תערובת.‬ ‫גם גידול מעשי בנשואי התערובת וגם הבדל בין ניו-יורק לרחבי המדינה.‬ ‫להבדל הזה קוראים המחברים "ההשפעה של ניו-יורק". אפשר לראות שיש את ההשפעה של ניו-יורק‬ ‫עפ"י חלוקה לזרמים דתיים, עפ"י הנתונים של שנת 1991:‬ ‫%8.4 נשואי תערובת בזרם האורתודוקסי בניו-יורק‬ ‫%8.9 נשואי תערובת בזרם האורתודוקסי ברחבי המדינה.‬ ‫%5.31 נשואי תערובת בזרם הקונסרבטיבי בניו-יורק‬ ‫%5.42 נשואי תערובת בזרם הקונסרבטיבי ברחבי המדינה.‬ ‫נשואי תערובת בזרם הרפורמי בניו-יורק.‬ ‫%52‬ ‫%5.24 נשואי תערובת בזרם הרפורמי ברחבי המדינה.‬ ‫24‬ ‫הטענה שלהם היא שבניו-יורק יש אווירה ייחודית לביטוי הזהות היהודית דתית או אתנית.‬ ‫ניו-יורק מחזקת את התודעה היהודית כקטגוריה חברתית בולטת. כלומר, היהדות בולטת בניו-יורק,‬ ‫היא לגיטימית גם בעיני החברה הכללית, נוח להיות יהודי בניו-יורק ולכן הסיכוי שנשואי תערובת יהיו‬ ‫מועטים הוא יותר גדול.‬ ‫יש כאן למעשה איזה דימוי סטריאוטיפי, הצפייה שבניו-יורק שיעור נשואי התערובת יהיה גדול יותר.‬ ‫התחזית שלהם היא קודרת, נכון שבניו-יורק התהליך הוא איטי אבל עדין התהליך הוא במגמת עליה‬ ‫בנשואי תערובת.‬ ‫ההמלצה שלהם מתייחסת לפריפריה היא ללמוד מהניסיון של ניו-יורק, לפתח תוכניות של חיזוק‬ ‫הזהות היהודית כפי שעושים בניו-יורק על מנת לנסות ולבלום את התופעה. אי אפשר לעצור את‬ ‫התופעה משום שהם רואים בתופעה של נשואי תערובת נורמה, הם בוחרים בזה.‬ ‫‪Outreach‬‬ ‫קירוב‬ ‫איך מתמודדים עם נשואי התערובת?‬ ‫אביס מילר )3991(, " ‪"Outreach to Intermarrieds: Parameters and Outlines‬‬ ‫מילר מייצגת את הזרם הקונסרבטיבי היא מציגה 3 אסטרטגיות להתמודדות עם נשואי התערובת:‬ ‫1. המניעה – ע"י הצהרה ברורה של המנהיגות – הצהרה על חשיבות האנדוגמיה. צריך להיות‬ ‫תהליך חינוכי שהמשפחה היהודית היא כששני בני הזוג הם יהודים.‬ ‫2. זוגות פוטנציאלים – כאן צריך להשתדל ולעודד את הגיור של בן הזוג הלא יהודי.‬ ‫3. לגבי אלה שכבר נשאו – צריך לנסות ולקרב את הזוג לקהילה בתקווה שיחיו חיים יהודיים.‬ ‫הקירוב צריך להיעשות ללא שינוי הסטנדרטים היהודים. צריך לתת לזוג המעורב שירותים,‬ ‫לאפשר להם להשתתף בפעילויות של הקהילה אבל ללא שיוכם הפורמליים לקהילה. יש להימנע‬ ‫מלהכין תוכניות מיוחדות עבור הזוגות המעורבים, הם יכולים להשתתף בקורסים כמו כל מי‬ ‫שסקרן לגבי היהדות, אבל חשוב לא לתת לגיטימציה לנשואי תערובת.‬ ‫ג'נט מרדר )3991(, "‪"New Perspectives on Reform Jewish Outreach‬‬ ‫מרדר מייצגת את הזרם הרפורמי‬ ‫הזרם הרפורמי פיתח תוכנית ביוזמה של אלכסנדר שנקראת תוכנית הקירוב – תהליך מודע של‬ ‫קבלת זוגות מעורבים לקהילה. התוכנית מכוונת ישירות לזוג המעורב, וברוב הקהילות מקבלים את‬ ‫הזוג כחבר בקהילה.‬ ‫מרדר שואלת האם תוכנית הקירוב יוצרת אווירה של לגיטימציה לנשוי התערובת?‬ ‫האם התוכניות האלה נותנות תחושה של השלמה עם התופעה?‬ ‫המסקנה שלה היא שאין לבטל את התוכניות האלה, אלא צריך לבחון אותם מחדש כדי להדגיש‬ ‫מספר דברים:‬ ‫1. להדגיש את החשיבות של נשואים אנדוגמים.‬ ‫2. לחזק את החינוך בקרב הנוער, להדגיש את הייחוד היהודי.‬ ‫34‬ ‫3. לשמור על ההבחנה שבין נישואים מלכתחילה לבין נישואים בדיעבד.‬ ‫4. להדגיש את השלב שבו בני הזוג רוצים להינשא ואז צריך לנסות לשכנע אותם להתגייר.‬ ‫5. להמשיך ולפתח תוכניות אינטנסיביות לזוגות המעורבים.‬ ‫סטיבן ביים )3991(, "‪Intermarriage and Communal Police: Prevention, Conversion, and‬‬ ‫‪"Outreach‬‬ ‫ביים לא שייך לזרם דתי כלשהו הוא איש מחקר של הועד היהודי האמריקני.‬ ‫השאלה הנשאלת מה צריכה להיות המדיניות הקהילתית לגבי נשואי תערובת? אצלו הדגש הוא‬ ‫על המשאבים הכספיים. ביים תומך בגישה בתלת ערוצית – מניעה, גיור וקירוב הנישואים.‬ ‫מניעה – צריך לפרסם את ההתנגדות המסורתית ההיסטורית לנשואי תערובת וצריך לפעול בנושא‬ ‫של חינוך בעיקר בקרב סטודנטים יהודיים.‬ ‫גיור – הגיור מחזק את התודעה היהודית את הקהילה, צריך לפנות גם לבן הזוג היהודי שמעורב‬ ‫ולחזק גם אותו. לגבי הגר צריך לקבל אותו בצורה מלאה ללא הבדל, צריך לשאוף לכך שיהיה תהליך‬ ‫גיור אחד, שהגר יתקבל בצורה מלאה בכל הזרמים הדתיים.‬ ‫קירוב זוגות נשואים – צריך להפעיל סדרי עדיפויות ולהפעיל תוכניות בקרב אלה שקשורים לקהילה‬ ‫ולא בקרב אלה שמרוחקים ממנה, לפתח תוכניות רק לאלה שמראים עניין ביהדות אבל כאן התוכנית‬ ‫צריכה להיות צנועה כדי לא לתת לגיטימציה לתופעה.‬ ‫התארגנות להשגת מטרות פוליטיות‬ ‫מהי העוצמה של הכוח היהודי?‬ ‫ישעיהו ליבמן )9791(, "הפוליטיזציה של יהדות אמריקה"‬ ‫המאמר מדבר על תהליך של פוליטיזציה של יהדות אמריקה. במשך שנים רבות בכל התקופה של‬ ‫ההגירה והקליטה הראשונית, למעשה עד תחילת שנות ה- 05 הארגונים היהודים השתדלו לדבר‬ ‫במונחים אוניברסליים, דיברו על פעילות חברתית סוציאלית, היה חשוב להם להדגיש שהפעילות‬ ‫שלהם היא לגבי כלל האוכלוסייה זה כאשר הם רוצים להשתלב.‬ ‫יש להם חשש להגדיר זהות לאומית כי זה יכול לגרום לבידול. בשנות ה- 05 יש שינוי והוא‬ ‫הפוליטיזציה. כלומר, מתגברת ההכרה בציבור היהודי המאורגן שליהודים כקבוצה יש אינטרסים‬ ‫מדיניים לקדם. 4 אינטרסים:‬ ‫1. הדאגה למדינת ישראל - בעקבות הקמת המדינה.‬ ‫2. לקדם את הסטטוס של היהודים כקבוצה אתנית - יש תהליך של לגיטימציה לאתניות‬ ‫ובתהליך הזה יש תחרות בין הקבוצות על הסטטוס, גם היהודים נאבקים על מנת להשיג‬ ‫תקציבים.‬ ‫44‬ ‫3. ההישרדות - ההישרדות היהודית )מדינת ישראל התקומה היהודית והשואה תוצאות השואה‬ ‫מטילות אחריות שלא תהיה עוד שואה(.‬ ‫4. קידום הלכידות – לחזק את הזהות הקבוצתית.‬ ‫ישנם שני אירועים שמחזקים את הצורך בפעילות יהודית מאורגנת ומתואמת:‬ ‫1. בשנת 1591 כאשר המועצה ליחסים קהילתיים פונה לחוקר בשם רוברט מקאייבר והיא‬ ‫מבקשת שיבדוק האם הארגונים היהודים נותנים מענה לסוגיה של התגוננות יהודית. הוא בודק‬ ‫את הארגונים ומפרסם את "דו"ח מקאייבר" שבו הוא מתריע על חוסר תיאום בין הארגונים‬ ‫השונים. הוא קורא לזה "מצב מבהיל של תסבוכת הנטולה כל התאמה" יש פה קריאה לפעילות‬ ‫משותפת בין הארגונים.‬ ‫2. בשנת 4591 כאשר היהודים ציינו 003 שנה לקהילה היהודית במסגרת זו עולה לדיון הסוגיה‬ ‫של הארגון היהודי, האם צריך להקים ארגון גג אחד?‬ ‫כל ארגון פועל לפי ההשקפה שלו, חשוב שיהיה פלורליזם של דעות, אין הסכמה לגבי הגדרה‬ ‫עצמית ולכן לא מקימים ארגון גג אחד, לכן יש פסיפס אבל צריך שיהיה תיאום בין הארגונים‬ ‫השונים עפ"י התפיסה של כל הארגונים.‬ ‫שני אירועים שמחזקים את הצורך של פוליטיזציה, יש אינטרסים לקדם מודעות יותר גדולה אבל כדי‬ ‫ליישם את זה הלכה למעשה אנחנו צריכים לדעת מהם מוקדי הכוח, היכן צריך להפעיל את ההשפעה,‬ ‫מי שמכיר את חוקי המשחק יהיה לו יתרון ויותר השפעה.‬ ‫כדי למדוד את עוצמת היהודים צריך למדוד את מוקדי הכוח שלהם.‬ ‫מוסד הנשיאות‬ ‫הנשיא מחזיק בידיו סמכויות רבות. לאחר מלחמת העולם השניה יש גידול במנגנון שמקיף אותו‬ ‫)הצוות של הבית הלבן(. באותה תקופה מקימים את המועצה לביטחון לאומי, כל אלה מעידים על‬ ‫העוצמה שלו כמנהיג העולם החופשי.‬ ‫לנשיא יש סמכות להציע חוקים אבל יש לו גם סמכות להטיל וטו על החלטות שמתקבלות בקונגרס‬ ‫)זה הצד שמדגיש את העוצמה של הנשיא( לצד הכוח שלו יש גם את האיזונים, גם לקונגרס יש זכות‬ ‫וטו על החלטות הנשיא ולכן הוא צריך רוב והוא צריך לנהל משא ומתן, הנשיא הוא אדם נבחר ולכן יש‬ ‫חשיבות לדעת הקהל, הוא צריך להיות קשוב לקהל הבוחרים שלו משום שלהם יש כוח רב.‬ ‫הממשל והבירוקרטיה, לעיתים נמצא שיש אינטרסים מנוגדים בין הנבחרים לבין האדמיניסטרציה.‬ ‫צריך לדעת איזה אינטרסים מייצגים כל מיני אנשים.‬ ‫הקונגרס )הדרג המחוקק(, מורכב משני בתים, המבנה של החברים הוא דו מפלגתי )דמוקרטים‬ ‫ורפובליקנים( יש קואליציות בתוך כל מפלגה. שיטת הבחירות היא אזורית, ולכן יש צורך בשיתוף‬ ‫פעולה בין הקבוצות השונות כדי להגיע לכוח לאומי.‬ ‫בקונגרס קורים שני שינויים בסוף שנות ה- 06 שמחלישים את המנגנון של המפלגה, עד אז זקני‬ ‫המפלגה היו האנשים החזקים. בסוף שנות ה- 06 מנהיגים את שיטת הבחירות המקדימות הפתוחות,‬ ‫54‬ ‫לא עוד זקני העם קובעים מי יהיו הנבחרים אלה קהל הבוחרים הם אלה שבוחרים, ודעת הקהל זה‬ ‫כבר לא שנים שלושה אנשים שצריך "ללקק להם" אלה זה המון אנשים )המועמד צריך להראות יפה,‬ ‫צריך לדעת לדבר, לעבור מסך וכו'(, לבחירות מעין אלה צריך לגייס הרבה מאוד כסף וזה אומר‬ ‫משהוא על הדמוקרטיה הכל פתוח לכאורה אולם בפועל צריך הרבה כסף ומי שאין לו את הכסף לא‬ ‫הכל פתוח עבורו.‬ ‫שינוי נוסף חל בשנת 1791 עם חקיקת החוק להסדרת תרומות. בשטח אנשים עשירים מריצים‬ ‫מועמדים, כדי למנוע מצב כזה חוקקו חוק להסדרת תרומות, חוק זה מגביל את סכום התרומה‬ ‫שאפשר לתרום למועמד. כשיש חוק יש גם אנטי חוק – מקימים "עמותות" ועדה לפעילות פוליטית‬ ‫‪.PAC – Political Action Committee‬‬ ‫קבוצה נוספת הלובי )קבוצת לחץ( – קבוצות שמקדמות רעיון מסוים, קבוצות הלחץ מחזקות את‬ ‫הבוחרים. אם בהתחלה יש ארגון כלשהו במשך הזמן נוצרת רשת של תתי-ארגונים )קבוצות לחץ‬ ‫שונות(.‬ ‫התקשורת – התקשורת זה שם המשחק של הפוליטיקה החדשה, ערוץ השפעה חדש המועמד צריך‬ ‫להיחשף כדי שיכירו אותו. מכאן התפתחה מסורת של עימות טלוויזיוני בין המעומדים ערב הבחירות.‬ ‫האמצעים שהיהודים מפעילים כדי להשיג את האינטרסים שלהם:‬ ‫הקול היהודי – היהודים הם בערך %3.2 מהאוכלוסייה הכללית, הקול היהודי שווה כ- %4 הכוח‬ ‫היהודי חזק יותר מאשר מספרם באוכלוסייה. הכיצד?‬ ‫1. הריכוז של היהודים במדינות החשובות – היהודים גרים במקומות ספציפיים, במדינות האלה‬ ‫יש את מספר האלקטורים הגדול ביותר )האלקטורים הם אלה שנשלחים מכל מדינה לבחור, בכל‬ ‫מדינה יש מספר אלקטורים ביחס למספר התושבים(. היהודים מרוכזים ב- 9 מדינות שכוללות‬ ‫202 אלקטורים מתוך סה"כ 835. המדינות המובילות הם:‬ ‫ניו-יורק 33 אלקטורים, פלורידה 52 אלקטורים, קליפורניה 45 אלקטורים, פנסילבניה 32‬ ‫אלקטורים אלינויי 22 אלקטורים וכו'.‬ ‫2. שיעור ההצבעה של היהודים גבוהה ביחס לחברה. בארה"ב כדי לבחור צריך להירשם, אחרי‬ ‫שנרשמים צריך ללכת לבחור – ליהודים יש מודעות בחירה.‬ ‫3. הם גם מצביעים לדמות מסוימת בדרך כלל מהמפלגה הדמוקרטית. בין השנים 6191 –‬ ‫2991 נמצא דפוס הצבעה שחזר על עצמו ברוב הבחירות רוב היהודים בחרו במפלגה‬ ‫הדמוקרטית. במשך הזמן נוצר מיתוס של הקול היהודי – יש חשש מוקדם מהקול היהודי ולכן כל‬ ‫הזמן מחזרים אחריהם.‬ ‫4. המימון של המועמדים ‪ ,PAC’S‬היהודים הם בין הקבוצות הממנות הבולטות ביותר. מתוך‬ ‫0003 ‪ PAC’S‬שפועלים בוושינגטון יש 57 עמותות שעוסקות רק בנושא של סיוע לישראל ועל זה‬ ‫בשנת‬ ‫יש להוסיף עמותות לא מעטות שעוסקות בנושא יהדות.‬ ‫6891 הבחירות לנשיאות – מבין 12 האנשים שהלוו יותר מ- $000,001 לקמפיין של יוברט 51‬ ‫64‬ ‫מתוכם היו יהודים. היהודים ממנים מערכות בחירות ולכן יש להם הרבה כוח.‬ ‫היהודים מאוד פעילים במערכות הבחירות, ולכן הסיכוי שלהם להשתלב במפלגות הוא גבוהה‬ ‫יותר. הפעילות הפוליטית בעיני היהודים היא פעילות חיובית. יש אלמנט של רכישת סטטוס,‬ ‫הקשר עם הבית הלבן, קירבה למעמד הגבוהה וכו'.‬ ‫היהודים תורמים כסף, יש להם יותר כסף נזיל, אפקט השואה חזק, יש מסורת יהודית לתרומה‬ ‫"שלך לחמך מעל פני המים".‬ ‫5. ההשפעה של יחידים – השתדלנות – הפוליטיקה הישנה. הקשר האישי בין האדם לבין‬ ‫הנבחר, יש כאן מספר קבוצות שיכולות להשפיע החל בפקידים יהודים בממשל, יועצים חיצונים‬ ‫לממשל, הרבה עורכי דין, נבחרים יהודים – יש עליה במספר הנבחרים היהודים, למשל,‬ ‫בשנת 9991 מתוך 001 סנטורים 11 מהם היו יהודים וגם בבית הנבחרים מספרם גבוהה יחסית.‬ ‫וכמובן, היכרות אישית עם הנשיא בלא מעט מהמקרים.‬ ‫6. התקשורת – תחום שיש בו הרבה יהודים משום שזה תחום חדש )וכמו בכל תחום חדש‬ ‫ליהודים שמור מקום נכבד – היי-טק, מחקר, וכו'( עיתונות ארצית שנשלטת בידי יהודים והרבה‬ ‫עיתונאים יהודים. יש חשיבות למכוני מחקר כמו אלה שפועלים בוושינגטון. במכונים האלה‬ ‫מוצאים מחקרים שנוגעים למזרח התיכון ודעתם חיובית, המחקרים מופצים בקרב הנבחרים ויש‬ ‫להם תפקיד חשוב בעיצוב הדעה של הנבחרים. בתחום הזה יש גם הרבה אנשים מפורסמים‬ ‫המשרים מיוקרתם על הנושאים היהודים.‬ ‫7. הלובי היהודי – השתדלנות הישירה, מספר ארגונים גדול – "הקונגרס היהודי האמריקאי",‬ ‫"הועד היהודי האמריקאי", "מועצת הפדרציות היהודיות" לכל אלה יש נציגות בוושינגטון שעושה‬ ‫לובי בנושאים יהודים בעיקר במישור הפנימי. בנוסף יש את "ועדת הנשיאים" במסגרת זו יש את‬ ‫"הועדה האמריקאית‬ ‫‪AIPAC – American Israel Public Afire Committee‬‬ ‫"ארגון האיפ"ק"‬ ‫הישראלית לעניינים ציבוריים" המטרה שלהם לקדם את האינטרסים של ישראל בפני הממשל‬ ‫האמריקאי. "ועידת הנשיאים" ואיפ"ק הוקמו באמצע שנות ה- 05 ביוזמה של נחום גולדמן שהיה‬ ‫הנשיא של הקונגרס היהודי העולמי והמטרה היתה לכנס את מנהיגי הארגונים הגדולים כדי‬ ‫איפ"ק מתחיל כארגון של איש‬ ‫לפעול במשותף בנושא הישראלים.‬ ‫אחד, אדם בשם סיי קנן אבל בהמשך רואים שאיפ"ק הולך וגדל עד שהוא הופך להיות לאחד‬ ‫הארגונים הגדולים והחשובים בארה"ב. בנושא זה יש את המאמר של וולף בליצר.‬ ‫וולף בליצר )1891(, "‪"The AIPAC Formula‬‬ ‫בליצר מתאר את הארגון המקצועי והגידול המשמעותי של איפ"ק בשנות ה- 08 זה בא לידי ביטוי‬ ‫בהעסקת אנשים רבים בשכר, שכירת משרדים בקרבת הממשל.‬ ‫יש קבוצות יעוץ לארגון, המנגנון גדל וכך גם התקציב ישנם 3 גורמים שסייעו בחיזוקו של איפ"ק,‬ ‫הגורמים קשורים בעניין שלפיו המזרח התיכון הפך להיות נושא חם והאינטרס של אמריקה גדל‬ ‫בשנות ה- 07:‬ ‫74‬ ‫1. בשנת 3791 מלחמת יום כיפור שנקשרה למלחמה הקרה )מאבק בין גושי הסובייטים‬ ‫שמסייעים למדינות ערב והאמריקאים שמסייעים לישראל(.‬ ‫2. משבר הנפט – ארצות ערב משתמשות בנפט כנשק.‬ ‫3. מסעות קיסנג'ר לצורך הפרדת כוחות.‬ ‫בליצר נותן תמונת מצב של שנות ה- 07.‬ ‫כיום בראש איפ"ק עומד נשיא, ומתחתיו מנהל בפועל, מתחתיו 91 פקידים בכירים שנפגשים אחת‬ ‫לחודש לניהול השוטף. 231 חברים בועדה מבצעת מורחבת שנפגשת בוושינגטון כל שלושה חודשים,‬ ‫002 חברים במועצה ארצית, יש כינוס שנתי של איפ"ק שמביא 0021 נציגים לוושינגטון זוהי הפגנת‬ ‫הכוח. מכאן איפ"ק היא לא רק ארגון שפועל בוושינגטון אלה ארגון שהקים בסיס כוח בכל רחבי‬ ‫המדינה בעיקר באזורי הבחירה של הנבחרים.‬ ‫הפעלת הכוח של איפ"ק בא במכבש לחצים בוושינגטון וגם מאזור הבחירה הנבחר. בוושינגטון יש 4‬ ‫לוביסטים שרשומים בקונגרס והם מחלקים ביניהם את הנבחרים, הלוביסט נהנה מגישה ישירה‬ ‫לנבחר הוא מלווה את הוועדות השונות ברגע שמתחילה יוזמה שעלולה לפגוע בישראל הוא מתחיל‬ ‫להפעיל לחץ נגדו. המטרה של איפ"ק לשמור על ההקצבה הכספית לישראל מהממשל האמריקאי,‬ ‫כיום הקצבה עומדת על 028.2 מיליארד, הכסף הזה בחלקו סיוע צבאי וחלקו השני סיוע כלכלי, לא‬ ‫הכל מגיע במזומן חלק ממנו זה ציוד צבאי וסחורות שונות.‬ ‫השאלה היא מניין איפ"ק שואב את הכוח שלו?‬ ‫איפ"ק לא מממן מסע בחירות אבל הוא נהנה באופן עקיף מהמימון היהודי יש אנשים באיפ"ק שעבדו‬ ‫בעבר בתוך הממשל האמריקאי, כלומר יש להם ידע לגבי המערכות, יש להם היכרות אישית עם אנשי‬ ‫מפתח.‬ ‫התנועה היא דו כיוונית, יש אנשים שעוברים מאיפ"ק לממשל האמריקאית ולהפך.‬ ‫לאיפ"ק יש כתב עת שנקרא ‪ Near Eest Report‬כתב העת מבטא את העמדות של איפ"ק ומופץ ב-‬ ‫000,06 העתקים בפוליטיקה ובתקשורת האמריקאית, כל מי שיש לו נגיעה כל שהיא בפוליטיקה‬ ‫מקבל את כתב העת.‬ ‫לאיפ"ק יש כוח רב, להלן מספר דוגמאות איך איפ"ק מבטא את הכוח שלו:‬ ‫‪ ‬ג'ורג שולץ כתב בזיכרונותיו שהוא היה מודע לצורך שלו לשתף פעולה עם איפ"ק.‬ ‫‪ ‬פול פינדלי היה חבר בית הנבחרים מאלינוי שהובס בבחירות בשנת 2891, לדעתו הוא נכשל‬ ‫בגלל איפ"ק ומאז הוא הפך להיות אחד המרצים המרכזים נגד הלובי המרכזי נגד ישראל. הוא כתב‬ ‫ספר שנקרא "הם מעיזים לדבר בקול רם" שבו הוא מספר על מספר חוקרים ששיתפו אייתו פעולה‬ ‫וסיפקו לו מידע אך ביקשו להישאר בעילום שם משום החשש שאיפ"ק יתנכל להם.‬ ‫‪ ‬בשנת 1991 הועלתה פרשת הערבויות בישראל יש עליה מסיבית של עולים מרוסיה, ישראל‬ ‫זקוקה לכסף, היא פונה לארה"ב על מנת לקבל ערבויות על הלוואה של 01 מיליארד דולר, בוש האב‬ ‫84‬ ‫לא מעוניין לתת את הערבויות משום שהתקופה היא לפני ועידת מדריד וארה"ב לא רוצה לנקוט‬ ‫צעד. הלובי היהודי על סמך בקשה מישראל מפעיל לחץ רב על הנשיא למתן ערבויות. הנשיא בוש‬ ‫מכנס מסיבת עיתונאים במטרה ללחוץ על הקונגרס לעקב את מתן הערבויות, הוא בעצם מדבר מעל‬ ‫הראשים של הקונגרס עם העם האמריקאי, הוא מספר להם על הלחץ של הלובי הישראלי ועל איך‬ ‫שהוא עומד מול הלחץ הזה. ישנה טענה שהלובי היהודי נקם בבוש ע"י כך שהעמותות ומי שתורם‬ ‫כסף פעלו למניעת היבחרותו של חברו של בוש.‬ ‫‪ ‬גד יעקובי שהיה שגריר ישראל באו"ם כתב ספר שנקרא "יומן ניו-יורק" בספרו הוא מספר על‬ ‫הסוגיה של מגורשי החמאס בינואר 3991, יש פניה לבג"ץ לעקב את הגירוש, הנושא עולה לדיון גם‬ ‫באו"ם וממשלת ישראל זקוקה לזמן על מנת לקבל את הפסיקה של בג"ץ הם רוצים שהפסיקה‬ ‫באו"ם תדחה. יעקובי מקיים שיחת ועידה עם 04 חברי ועדת הנשיאים שבמסגרתו פועל איפ"ק, והם‬ ‫נרתמים לפעולה כך שהאו"ם מעקב את הפסיקה שלו בשבוע.‬ ‫לאיפ"ק יש גם מגבלות וזה כאשר האינטרסים של ארה"ב וישראל הם מנוגדים:‬ ‫כאשר הפער הוא גדול וכאשר יש קבוצות אינטרסים אחרות שפועלות מול איפ"ק לאיפ"ק יש בעיה.‬ ‫דוגמה לכך, פרשת איווקס בשנים 0891-1891 האמריקאים רוצים למכור מסוקי ביון לערב הסעודית,‬ ‫מטוסים גדולים עם צלחת קליטה עליהם. הישראלים כמובן חוששים מהעסקה הזו ולכן בזמנו בגין‬ ‫מבקש מאיפ"ק לסכל את העסקה, איפ"ק פועל והפעם בצורה קולנית ואגרסיבית אבל הפעם הוא לא‬ ‫מצליח למנוע את העסקה. במקרה הזה כוח האדמיניסטרציה והכוח של הלוביסטים יצרני המטוסים‬ ‫היו חזקים יותר מאיפ"ק.‬ ‫בעניין הזה יש גם יתרון משום שאיפ"ק ניהל מערכה פוליטית גלויה ואגרסיבית שסימנה עבור הממשל‬ ‫האמריקאי שאיפ"ק הוא כוח שיש להתחשב בו.‬ ‫בנוסף אומר בליצר שההצלחות של איפ"ק מלמדות אותנו על ההרגשה הביתית של יהודי אמריקה‬ ‫כלומר יש כאן תחושה של ביטחון, היהודים מרגישים בבית.‬ ‫סוגיית הנאמנות הכפולה עולה כאשר יש מתיחות בין המדינות, סוגיה זו עולה בהקשר של איווקס.‬ ‫קספר ויינברגר הטיח כלפי היהודים באיזה מדיניות אתם תומכים בגין או רייגן.‬ ‫היהודים בדרך כלל דוחים על הסף כל דיבור על נאמנות כפולה, בעניין איווקס הלובי היהודי אמר שאין‬ ‫כאן נאמנות כפולה משום שהאינטרסים של ישראל זהים לאינטרסים של ארה"ב משום שאיום על‬ ‫ישראל זה כמו איום על הדמוקרטיה וכו'.‬ ‫דניאל אלעזר )1891(, "הארגונים ליחסים קהילתיים ופעולותיהם"‬ ‫94‬ ‫דניאל מציג מספר ארגונים שפועלים במישור של ההגנה על האינטרסים היהודים ביניהם: "בני ברית"‬ ‫בתוכם "הליגה נגד השמצה", "הועד היהודי האמריקאי" ו"הקונגרס היהודי האמריקאי".‬ ‫דניאל מציג מהם תחומי הפעולה של הארגונים הללו:‬ ‫‪ ‬שמירה על זכויות האזרח במדינות שונות.‬ ‫‪ ‬מאבק באנטישמיות.‬ ‫‪ ‬הגנה על התדמית והקיום של מדינת ישראל.‬ ‫‪ ‬מאבק באפליה בארה"ב.‬ ‫‪ ‬שמירה על ההפרדה בין דת ומדינה.‬ ‫‪ ‬מאבק משותף עם קבוצות מופלות אחרות.‬ ‫בנוסף, הארגונים האלה הם ארגונים ארציים, אבל היעילות שלהם מושפעת מיכולתם להיתבזר‬ ‫)ביזור( להקים מוקדי כוח מקומיים )בסיס הכוח הוא מקומי(.‬ ‫מאריי פרידמן )1891(, "על התוכנית המשותפת ליחסים קהילתיים 0891 - 1891"‬ ‫פרידמן הוא אדם ביקורתי הוא מבקר את הארגונים היהודים על הגישה שהוא מכנה הגישה‬ ‫הליברלית מהסוג הישן. בהתחלה הוא משבח את שיתוף הפעולה של הארגונים היהודים גם עם‬ ‫הקבוצות הלא יהודיות כדי לקדם נושאים יהודים. שיתוף הפעולה היה פורה עד שנות ה- 06 בעיקר‬ ‫במאבק לזכויות האזרח. בשנות ה- 06 הקואליציה התפרקה העלייה של הכוח השחור, האוריינטציה‬ ‫הגזעית של השחורים - קמו קבוצות קיצוניות שדיברו על התבדלות, על סיוע עצמי, היהודים הם בצד‬ ‫השני של המתרס הם מצליחים, איך הם יכולים לדבר בשמנו, הם דוחים שיתוף פעולה עם הליברלים‬ ‫היהודים, השיטה שלהם הרבה יותר אלימה הם סובלים מבעיות של הפרדה ולכן גם העוצמה של‬ ‫המאבק הוא עוצמה חזקה.‬ ‫הקישור שבין האנטישמיות לאנטי ישראליות היא בעיקר תוצאה של מלחמת ששת הימים, ישראל‬ ‫מצטיירת ככוח כיבוש, ככוח מדכא בשירות הקולוניאליזם. העלייה של הימין הנוצרי הפונדמנטליסטים‬ ‫אנטי יהודי. סיבה נוספת, היא הסיבה הכלכלית, חלו שינויים במבנה הכלכלי של ארה"ב, המשק‬ ‫האמריקני מתרחב בזכותו של המגזר הפרטי שיוצר מקומות עובדה ומסייע לחלשים, ההתרכזות‬ ‫במשק הפרטי מחייבת הקטנה של התערבות הממשל בכלכלה. הטענה של פרידמן שהארגונים‬ ‫היהודים לא מתייחסים לשינויים שחלו בשנות ה- 06, היהודים ממשיכים לדבוק בעמדה של‬ ‫הליברליזם הישן שמתייחס לתוכנית "הניו-דיל" של רוזבלט בשנות ה- 03, העיקרון אמר שהממשלה‬ ‫צריכה להתערב בתהליכים הכלכליים ולסייע לחלשים, זה קורה משום שבשנת 9291 המשבר הכלכלי‬ ‫הגדול משפיע על כל העולם.‬ ‫רוזבלט עולה לשלטון משום שהוא מציע תוכנית לטיפול במשבר הכלכלי:‬ ‫‪ ‬המדינה ע"י הקמת מקומות עבודה מקטינה את האבטלה.‬ ‫‪ ‬האיגודים המקצועיים מוכרים לצורך משא ומתן.‬ ‫05‬ ‫‪ ‬המדינה אומרת אנחנו נגן על החלשים.‬ ‫פרידמן אומר שזה לא עובד משום שהמגזר הפרטי הוא שמייצר את מקומות העבודה ולכן צריכים‬ ‫להסיר את המגבלות כדי לעודד את הצמיחה. צריך לעצב קווי מדיניות חדשים הן בתחום הכלכלי והן‬ ‫בתחום המוסרי. הוא אומר שהעיקרון של הפרדה בין דת ומדינה הוא חשוב אבל ע"י כך אנחנו‬ ‫מרחיקים את המוסר היהודי.‬ ‫הגישה הליברלית אומרת שהחזקים עוזרים לחלשים.‬ ‫ישראל והקהילה היהודית האמריקאית‬ ‫הדגש הוא לאחר הקמת המדינה, אבל לפני כן אפשר לתאר 3 קטגוריות של התייחסות לארץ ישראל:‬ ‫1. האנטי ציונית הגישה - שהרפורמים הם המובילים שלה, שאומרת שאמריקה היא הבית של‬ ‫היהודים ואין שום צורך בשיבת ציון ויכולים להיות מצבים שבהם התפיסה הלאומית מזיקה‬ ‫לאינטרסים של היהודים בארצות השונות היא עלולה להעלות את הסוגייה של הנאמנות הכפולה.‬ ‫2. הגישה הלא ציונית - קבוצות שהן אדישות לעניין הציוני, האוריינטציה היא על השתלבות‬ ‫)בני‬ ‫בארה"ב במידה והם יסייעו לארץ ישראל הם יעשו זאת כמו שהם מסייעים לכל מדינה‬ ‫ברית(.‬ ‫3. הגישה של הציונים - יש ארבע תנועות ציוניות:‬ ‫-‪ZOA‬‬ ‫1. הסתדרות ציוני אמריקה‬ ‫3. פועלי ציון‬ ‫4. המזרחי‬ ‫2. ארגון הנשים - נשות הדסה‬ ‫התפיסה הציונית שלהם היא מיוחדת הם תומכים בהקמת בית בארץ ישראל אבל הם גם‬ ‫ציונים אמריקאים כלומר אמריקה היא ביתם.‬ ‫יש מאבקים בין הגישות השונות, ככל שמגיעים לשנות ה- 04 כך יש התקרבות של הארגונים השונים‬ ‫לרעיון של תמיכה בהקמת מדינה יהודית, לאחר המלחמה הקמת המדינה היהודית היא האופציה‬ ‫היחידה ולכן כל הארגונים מתגייסים להקמת המדינה.‬ ‫השיא של זה הוא בדיונים של האומות המיוחדות בהחלטה של כ"ט בנובמבר 7491.‬ ‫כאשר מוקמת המדינה למעשה ניטל העוקץ האידיאולוגי והמחלוקת הציונית, אין עימות אידיאולוגי בין‬ ‫הציונות לאידיאולוגיות היריבות.‬ ‫מדינת ישראל היא מדינה קיימת היא מדינה ממשית ולכן כל הארגונים הם פרו ישראלים. אצל כולם‬ ‫אפשר למצוא הצהרה אוהדת על הקמת המדינה.‬ ‫לאחר הקמת המדינה יש מצב של נורמליזציה.‬ ‫15‬ ‫השאלה היא מי מייצג את יהדות העולם?‬ ‫בן-גוריון אומר שיש פה מדינה יהודית ריבונית הכללים השתנו, היום אנחנו מדברים בשם יהדות‬ ‫העולם והתפקיד של יהדות העולם לבוא לישראל.‬ ‫לעומת זאת הועד היהודי האמריקאי אומר דרך בלאושטיין שהתווכח עם בן-גוריון - מדינת ישראל לא‬ ‫צריכה להתערב בנעשה בקהילות היהודיות.‬ ‫בן-גוריון נבהל הוא לא רצה לריב עם יהודי ארה"ב משום שהוא צריך את עזרתם הכלכלית ואת‬ ‫התמיכה שלהם במדינת ישראל.‬ ‫נקודת המפנה חלה בשנת 7691 מלחמת ששת הימים שמעלה את החשיבות של ישראל בארה"ב,‬ ‫יש שני היבטים:‬ ‫1. תקופה של המתנה עד לתחילת המלחמה.‬ ‫2. השיכרון של הניצחון במלחמה.‬ ‫ישעיהו ליבמן )2791(, "יהודי אמריקה וישראל"‬ ‫ליבמן מדבר על ערכים, על אידיאולוגיה, הוא מסתכל על שנת 7691 כנקודת מפנה ושואל‬ ‫איך אפשר להסביר את העלייה בחשיבות ישראל בחיי יהדות אמריקה?‬ ‫הוא כותב את המאמר בשנת 2791, לפני מלחמת יום כיפור. הוא עדיין חי את תחושת הניצחון. הוא‬ ‫מביא דוגמאות לחשיבות של ישראל, הוא אומר שיש אמירה האומרת שיהודי טוב צריך לתמוך‬ ‫בישראל.‬ ‫אם נבחן תרומות כספיות נמצא:‬ ‫המגבית המאוחדת תרמה בשנת 6691 46 מיליון דולר, ובשנת 7691 הם תרמו 042 מיליון דולר.‬ ‫מגבית הבונדס )אגרות חוב( תרמה בשנת 6691 67 מיליון דולר, ובשנת 7691 091 מיליון דולר.‬ ‫דבר המראה על עלייה דרמטית בעניין של יהודי ארה"ב בישראל, יש ריבוי נסיעות של יהודים‬ ‫אמריקאים לישראל, מוסדות החינוך בארה"ב מפתחים תוכניות לימודים על ישראל, יש גידול‬ ‫בתקציבים של הארגונים למתן סיוע ישראל וגם בחירה של מנהיגות פרו-ישראלית לארגונים היהודים.‬ ‫ליבמן שואל איך אפשר להסביר זאת?‬ ‫טענתו היא שישראל איננה מחליפה את הדת כיסוד הזהות היהודית אלא נעשית יותר ויותר התוכן‬ ‫והביטוי של הזהות היהודית הדתית. אין ירידה בערך הדתי-יהודי, אלא יש שילוב של ישראל והדת.‬ ‫ישראל מקבלת צביון דתי למרות העלייה בהזדהות עם ישראל כתוצאה מהמצב בשנת 7691. יש‬ ‫עקביות בנושא אחד, העלייה לישראל. יהודי ארה"ב אינם רואים בישראל את מדינתם הם דוחים את‬ ‫עיקרי הציונות הקלאסית האומרת שיש תחזית קודרת לגבי עתיד היהודים בפזורה, תהיה התגברות‬ ‫אנטישמית ואז הפתרון יהיה עלייה לארץ ישראל. יהודי ארה"ב דוחים רעיון זה הם מרגישים בטוחים‬ ‫בביתם והם רואים באמריקה את ביתם. בכל השנים האלו רואים שהעלייה לישראל מאוד מתונה:‬ ‫בשנת 5991 יש בישראל כ- 000,58 עולים ילידי ארה"ב.‬ ‫25‬ ‫בשנים 8491–7691 עלו לישראל כ- 005,7 עולים מארה"ב, רובם חילונים, עליה ציונית אידיאולוגית.‬ ‫בשנים 7691-3791 עלו לישראל כ- 000,03 עולים מארה"ב, 3/1 מהם עזבו וחזרו לארה"ב.‬ ‫בשנים 3791-5991 עלו לישראל 000,05 עולים מארה"ב, 3/2 מהם אורתודוקסים ו- %83 מעולים‬ ‫אלו חזרו לארה"ב, רוב העוזבים אינם אורתודוקסים.‬ ‫ליברמן מחלק את הקשר לישראל לגורמים עקיפים וגורמים ישירים:‬ ‫הגורמים העקיפים:‬ ‫1. מאבק באנטישמיות – האנטישמיות באופן מסורתי היתה גורם מאחד, דרך המאבק של‬ ‫היהודים באנטישמיות הם נותנים משמעות לזהות היהודית שלהם. לאחר מלחמת העולם השניה‬ ‫יש ירידה דרסטית באנטישמיות ולכן היהודים מחפשים יסוד אחר להזדהות איתו והם מפנים את‬ ‫תשומת הלב לישראל. אלו שנשארו אנטישמים פעילים מזהים את הנימות האנטישמיות רובם‬ ‫נימות אנטי ישראליות ולכן יש יתר מוטיבציה ליהודים להזדהות עם ישראל באמצעות ההזדהות‬ ‫עם ישראל הם נאבקים באנטישמיות שעדיין נותרה.‬ ‫2. בית כנסת – פריחת בית הכנסת והמעבר לפרברים, תהליך שאיננו עוד, כאשר חל פיחות‬ ‫במעמד בית הכנסת שוב פונים לישראל.‬ ‫3. תיאולוגיה – לאחר מלחמת העולם השניה יש תקופה "רוחנית" האנשים מחפשים את‬ ‫משמעות העולם, כשהעניין בתיאולוגיה יורד שוב מפנים היהודים את תשומת לבם לישראל.‬ ‫4. ליברליזם – היהודים באופן מסורתי מזוהים עם רעיונות הליברליזם, המאבק לצד החלשים‬ ‫והמקופחים. בשנות ה- 05 יש עליה של הקיצוניות השחורה, היהודים נדחקים מחוץ לתנועות‬ ‫לזכויות האזרח אין יותר שיתוף פעולה, ולכן שוב היהודים מפנים את תשומת ליבם לישראל.‬ ‫הגורמים הישירים:‬ ‫1. יהודים חילונים, נוער, אלה שרחוקים מהדת – הם מזדהים עם ישראל החילונית, עם הערכים‬ ‫הדמוקרטים של ישראל.‬ ‫2. יהודים דתיים – ישראל מקבלת בעיניהם משמעות דתית, ישנה ציפייה לשיבת ציון, יש לזה‬ ‫ביטוי בתפילה, תפילה למען ישראל – נכון לגבי כל הזרמים.‬ ‫3. יש נסיעות לישראל מטעם בית הכנסת.‬ ‫4. יש מכירה של אגרות חוב )הבונדס( – ביום הקדוש ביותר יום כיפור, עושים פעולה למען‬ ‫ישראל, איסוף כספים למען ישראל, זו פעולה שלא מצריכה ידע דתי, ובעצם הפעולה הזו היהודי‬ ‫מרגיש שהוא עושה פעולה יהודית, הוא חווה את הזהות היהודית באמצעות איסוף כספים.‬ ‫5. אמצעי התקשורת – ישראל נמצאת בחדשות, יש דיונים על ישראל דבר המקרב את יהודי‬ ‫ארה"ב לישראל. ישראל מספקת מערכת של תגמולים ליהודים המזדהים איתה, היא עוזרת להם‬ ‫לשפר את הסטטוס החברתי שלהם. למשל, יהודי העושה את הונו ממחזור גרוטאות, תורם כסף‬ ‫35‬ ‫לישראל, נציגי ישראל באים אליהם ומכבדים אותם, דבר היוצר מערכת תגמולים, ומשפר את‬ ‫הסטטוס של אותו יהודי. ישראל היא תחליף לבית אבא, שם אפשר למצוא את הזיכרונות.‬ ‫מכאן, ניתן ללמוד שההזדהות עם ישראל איננה רק הזדהות של תפוצה יהודית עם מדינה רחוקה, זה‬ ‫יותר מכך, המשמעות היא שישראל ממלאת תפקיד בזהות היהודית העצמית של יהודי ארה"ב הם‬ ‫קושרים את גורלם עם גורלה של ישראל, אם יקרה שינוי במעמדה של ישראל זה ישפיע על מעמדם‬ ‫בארה"ב.‬ ‫סטיבן כהן )4891(, "פרו-ישראליות כפוליטיקה של שמירת הקיום האתני בקרב יהודי ארה"ב"‬ ‫כהן משתמש במונח פרו-ישראליות ולא ציוניות. היהודים מזדהים עם ישראל ולא עם הציונות, כהן‬ ‫בודק את העוצמה של הפרו-ישראליות ע"י ארבעה מדדים:‬ ‫1. נסיעה לישראל – עד כמה היהודים מבקרים בישראל.‬ ‫2. האוריינטציה על עיקרי הציונות הקלאסית – מה עמדתם בנושא הציונות הקלאסית.‬ ‫3. הדאגה לישראל‬ ‫4. התמיכה בממשלה – עד כמה הם תומכים במדיניות של ממשלת ישראל.‬ ‫נסיעה לישראל – כאן יש נתון מעניין לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ ‫%47 מיהודי ארה"ב לא ביקרו בישראל מעולם. מי שכן מגיע הם האורתודוקסים, קרובי משפחה, ככל‬ ‫שיש גידול בהכנסה ובשמירת מצוות, כך יש יותר נסיעות לישראל.‬ ‫קבוצה נוספת המבקרת בישראל היא קבוצה בעלת השכלה גבוהה מאוד.‬ ‫האוריינטציה על עיקרי הציונות הקלאסית – היהודים דוחים את הציונות הקלאסית הם מתייחסים‬ ‫לעלייה לישראל כפתרון אישי.‬ ‫הדאגה לישראל – זהו המדד המובהק ביותר יש קונצנזוס לפיו רוב היהודים חרדים לגורל ישראל, אם‬ ‫יקרה משהו לישראל הם יראו בכך פגיעה אישית.‬ ‫התמיכה בממשלת ישראל – ההתפלגות הפוליטית מקבילה להתפלגות בישראל, הרוב הוא יוני‬ ‫והאחר הוא ניצי וההזדהות קשורה לזהות הממשלה.‬ ‫ישנם עוד תת קטגוריות שמשפיעות על הקשר עם ישראל:‬ ‫גיל והשכלה – משפיע על התמיכה והדאגה לישראל, הקשישים והפחות משכילים הם יותר פרו-‬ ‫ישראלים והצעירים והיותר משכילים הם פחות פרו-ישראלים ויותר ביקורתיים.‬ ‫לנתונים האלו יש חשיבות רבה משום שהצעירים האלה הם דור העתיד.‬ ‫יש דאגה לגבי ההתפתחות בעתיד, האם הצעירים יזדהו בעתיד עם ישראל או יתרחקו ממנה.‬ ‫דת – שמירת המצוות, ככל שדתיים יותר כך מתקרבים ישראל.‬ ‫45‬ ‫זהו הבסיס לקשר של יהודי ארה"ב עם ישראל, קשר עמוק מאוד. ישראל היא מחסום בפני‬ ‫ההתבוללות, ישראל יכולה לספק תמריצים כדי לחזק את הקשר היהודי, ולכן מפתחים תוכניות חינוך‬ ‫מיוחדות הבאות לחזק את הקשר בין היהודי לישראל.‬ ‫דניאל אלעזר )3/2991(, "היהדות האמריקאית בשנות ה- 09: תחושה גדולה והולכת של משבר"‬ ‫דניאל מספר על השינויים המתרחשים בין שנות ה- 08 לתחילת שנות ה- 09.‬ ‫בשנות ה- 08 יש תהליך של התרחקות מישראל ובתחילת שנות ה- 09 יש חזרה וחיזוק הקשר עם‬ ‫ישראל.‬ ‫הגורמים להתנתקות בשנות ה- 08:‬ ‫מלחמת לבנון – יש מחלוקת בישראל האם המלחמה צודקת והמחלוקת היא גם בארה"ב.‬ ‫האינתיפאדה – היהודי בארה"ב מרגיש פחות נוח להזדהות עם ישראל.‬ ‫בעיה נוספת היא בנושא מיהו יהודי – המפלגות הדתיות בישראל מבקשות לתקן את הסעיף‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בחוק השבות, שמגדיר מיהו יהודי - הם רוצים להוסיף התגייר כהלכה כלומר בגיור אורתודוקסי,‬ ‫היהודים בארה"ב התנגדו לתוספת הזאת ובעיקר היהודים הרפורמים והקונסרבטיבים שהרגישו‬ ‫מאוד פגועים שזה מה שהם מקבלים בתמורה לכל העזרה שלהם לישראל, הם אינם מוכנים‬ ‫להיות יהדות על תנאי. עד היום לא התקבל התיקון אבל עצם העלאת הרעיון גורם לחיכוכים‬ ‫ולהתרחקות.‬ ‫בשנות ה- 08 יש תהליך של התמקדות בבעיות פנים על חשבון תמיכה בישראל, יש מודעות‬ ‫‪‬‬ ‫להאצה בתהליך ההתבוללות ולכן צריך להשקיע יותר מאמצים בזהות היהודית. יש מחלוקת‬ ‫בנושא התרומות וחלוקתן. באופן מסורתי הסידור הוא שהיהודים נותנים את הכסף שעובר‬ ‫לסוכנות היהודית ואלו מחליטים לאן הולך הכסף. בשנים האחרונות יש יותר תביעות של יהודים‬ ‫בארה"ב שרוצים לדעת לאן הולך הכסף, יש גם תורמים יהודים שמפנים חלק גדול מהתרומות‬ ‫שלהם למטרות אמריקאיות על חשבון ישראל.‬ ‫הגורמים לחזרה בשנות ה- 09:‬ ‫מלחמת המפרץ – מעלה שוב את התחושה של היהודי הנרדף והמאוים.‬ ‫אנטישמיות בארה"ב - יש גידול באירועים אנטישמים בארה"ב שרפת בתי כנסת, ניתוץ‬ ‫תמיכה ביהודי בריה"מ שרוצים לבוא לישראל לאחר שהחומות נפלו – מליון יהודים רוצים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מצבות, תקיפת יהודים וכו', כל אלה מעצימים את תחושת הסכנה.‬ ‫‪‬‬ ‫לעלות לישראל, ישראל זקוקה למשאבים והיא זקוקה לעזרתם של יהודי ארה"ב והם אכן‬ ‫מתגייסים לעזרה במתן תרומות.‬ ‫הסכמי אוסלו – הרגשה של אופטימיות לקראת מזרח תיכון חדש.‬ ‫‪‬‬ ‫55‬ ‫מתיו נסביצקי )4891(, "הקרן החדשה לישראל"‬ ‫הקרן החדשה לישראל נוסדה בשנת 9791, והיא מבטאת את השינוי במדיניות של ארגונים יהודים.‬ ‫המגביות - פעם היו אוספים כסף ושולחים לארץ, הקרן החדשה שונה בכך שהם אוספים את הכסף‬ ‫והם גם אחראים על חלוקתו, הם שותפים מלאים בביצוע הפרוייקטים, הארגון הוא בעל אוריינטציה‬ ‫שמאלית ליברלית, הם רוצים לקדם את הערך של הדמוקרטיה, מדובר בקבוצה של יהודים שהיא חוץ‬ ‫מוסדית, היא לא היתה בעבר קשורה לארגונים פורמליים ותיקים. אבל כאן באמצעות הרעיון החשוב‬ ‫הזה הם מצאו ערוץ לקשר עם ישראל. בפועל יש בארה"ב מרכז שאחראי על איסוף הכספים וגיוס‬ ‫מתנדבים ובמקביל יש מרכז בישראל, המרכז בישראל מבצע פרוייקטים בתיאום מלא עם המרכז‬ ‫האמריקאי, הם תורמים לקבוצות שאינן נהנות מתמיכה ממשלתית כמו: התנועה לזכויות האזרח;‬ ‫יחסי יהודים ערבים; ופעילות קהילתית כמו שיקום שכונות וכו' ארגון זה נתן דגש חדש שיותר ויותר‬ ‫ארגונים יהודים אמריקאים רוצים לחקות.‬ ‫סעיפים אחרים על סדר היום הפוליטי היהודי‬ ‫1. הקשר שבין היהודים עם קבוצות אתניות אחרות בארה"ב.‬ ‫2. הליברליזם היהודי.‬ ‫3. החשיבות של עיקרון ההפרדה בין דת למדינה ליהודי ארה"ב.‬ ‫ישראל אלמן )4991(, "יחסים בין יהודים ובין קבוצות אתניות בארה"ב"‬ ‫אלמן טוען שארה"ב היא מדינה של קואליציות וגם היהודים חושבים שצריך לרכוש בני ברית, צריך‬ ‫לשתף פעולה עם קבוצות אחרות בכדי למלא אינטרסים יהודים כמו עזרה למען ישראל, המאבק‬ ‫באנטישמיות, הפרדה בין דת למדינה.‬ ‫אלמן אומר שבשנים האחרונות ההשפעה של הגורם האתני, הולך וגדל וזה נובע ממספר סיבות:‬ ‫ראשית, הפוליטיזציה של הגורם האתני – קבוצות אתניות שונות נאבקות באופן ציבורי על הזכויות‬ ‫שלהם, יש גם סובלנות בחברה האמריקאית לפלורליזם חברתי – מותר להיות שונה ומותר לתת לזה‬ ‫ביטוי קבוצתי, זה לא פוגע באמריקאיות שלך.‬ ‫כיום אנחנו מדברים על חברה רב תרבותית, כל חברה צריכה ללמוד את המסורת שלה יש חשש‬ ‫להתרחקות מהבסיס המשותף של תרבות אחת.‬ ‫הקידום הכלכלי והחברתי מוליך גם הוא לגאווה אתנית ככל שחברי המיעוטים מרגישים ביטחון‬ ‫בחברה האמריקאית כך הם יכולים להדגיש את הייחוד שלהם, יש גם שינוי בהרכב המיעוטים עד כדי‬ ‫כך שהאתניות היא הרבה יותר בולטת לעין. השחורים דוברי הספרדית, יוצאי אסיה יותר בולטים‬ ‫בשטח מאשר הקבוצות שהיו בזמן ההגירה. האתניות צוברת תאוצה והיא בעלת חשיבות בהתייחסות‬ ‫של היהודים כלפי קבוצות אחרות יש איזה שהו אמביוולנטיות בעיקר בהתייחסות כלפי היהודים, מצד‬ ‫אחד יש הערכה להישגים של היהודים בקבוצה ומצד שני יש רתיעה וחשש מיצירת ברית עם היהודים‬ ‫65‬ ‫בגלל אי השוויון, ליהודים יש ארגון חזק, יש להם כספים, יש להם ניסיון פוליטי, החשש הוא שהיהודים‬ ‫יהיו יותר דומיננטיים וישתלטו על סדר היום.‬ ‫ישנם נושאים משותפים ליהודים ולקבוצות אתניות אחרות כמו:‬ ‫הגירה, זכויות אזרח, מאבק נגד אפליה, חינוך, סעד, תעסוקה, שיכון וכו'.‬ ‫ישנם שני נושאים שהם במחלוקת:‬ ‫הנושא הראשון הוא הטיפול המועדף או האפליה המתקנת.‬ ‫הקבוצות המקופחות דורשות להגיע למצב של שוויון הזדמנויות, אפשר להגיע לכך ע"י העדפה‬ ‫מתקנת, ליהודים אין למעשה בעיה עם הרעיון של העדפה מתקנת, היהודים תומכים בכך שצריך‬ ‫לעזור לקבוצות החלשות להגיע למצב של שוויוניות, הבעיה של היהודים היא שיטת המכסות,‬ ‫הקבוצות המקופחות אמרו שלא די בהבנה שיש לתת העדפה מתקנת יש לקבל גם מכסות במשרדי‬ ‫ממשלה יש לקבוע שאחוז מסוים של משרות יהיו של שחורים או של כל קבוצה אתנית אחרת,‬ ‫היהודים מתנגדים לכך כי הם רואים עצמם נפגעים משיטת המכסות כי רעיון העדפה המתקנת עוסק‬ ‫במכוון בתחומים בהם יש ליהודים ייצוג יתר אם קובעים מכסות סיכויי היהודים להתקדם נפגעים.‬ ‫הרעיון מתחיל בשנת 4691 בחוק לזכויות האזרח, ביוזמת הנשיא ג'ונסון החוק אומר שיש חובת‬ ‫הוכחה על המעביד שאין אפליה במקום התעסוקה.‬ ‫בשנת 8691 מתחילה שיטת המכסות. ובשנת 1791 מוכנס תיקון המורה למעביד להכין תוכנית‬ ‫מפורטת לתיקון העיוותים.‬ ‫התמיכה במדינת ישראל, גם זה אינטרס שאינו משותף לקבוצות אחרות אינטרס זה גורם למתיחות,‬ ‫קבוצות קיצוניות מתקיפות את ישראל בעיקר לאחר המלחמות ומאשימים אותה בהיותה מדינה‬ ‫כובשת, הקבוצות האלו מחפשות את השורשים באפריקה ובאיסלאם דבר המעצים את המחלוקות בין‬ ‫הקבוצות, אז יש התפרקות של הקואליציה בין היהודים לקבוצות אחרות ומשנות ה- 06 שיתוף פעולה‬ ‫מתקיים רק לגבי מטרות ספציפיות על בסיס אד-הוק, רק לגבי נושא שיש לגביו הסכמה מוחלטת.‬ ‫אלמן - דן באופן פרטני ביחסים שבין יהודים ובין מספר קבוצות אתניות:‬ ‫השחורים – אלמן אומר שיש מצב מסובך בגלל אירועי שונות ה- 06 עלית הכוח השחור, המיליטנטי‬ ‫קיצוני, שדחה את שיתוף הפעולה עם היהודים יש מצב של חשדנות, יש עלייה בגילויים אנטישמיים‬ ‫בקרב השחורים, נקודות החיכוך בין יהודים ושחורים הן רבות מבחינה כלכלית, הפער המעמדי בולט‬ ‫ובא לידי ביטוי ביחסי עובד מעביד, משכיר דייר ואבטלה שחורה, בשיעורים גבוהים. יש גם האשמה‬ ‫כלפי היהודים כמנצלי שחורים עד כדי אשמת היהודים כסוחרי עבדים, יש גם קנאה גדולה השחורים‬ ‫רואים איך מנציחים את השואה, איך האמריקאים מתייחסים לשואה: טקסים, הקמת מוזיאון, לעומת‬ ‫היחס לשואה השחורה - הניצול הגזעני שלהם במשך מאות שנים – התעלמות. דבר זה מביא‬ ‫להצהרות אנטישמיות.‬ ‫75‬ ‫בתוך השחורים יש גם קבוצות יותר מתונות איתן יש סיכוי ליצור קואליציה ושיתוף פעולה.‬ ‫דוברי הספרדית - אלמן אומר שהיחסים נורמלים, אין משקעים היסטוריים, יש בעיה אחת של הפיצול‬ ‫האתני הרב אצל דוברי הספרדית, כך שאין להם גופים מיצגים דבר המקשה על שיתוף פעולה. יש‬ ‫מספר נושאים שבהם היהודים מסייעים להם: הכרה בספרדית כשפת לימוד, והתמיכה בהגירה‬ ‫חופשית לאמריקה.‬ ‫יש במקומות בהם יש ריכוזים של יהודיים דתיים-חסידיים, בגלל שהם חיים כקהילה, ובגלל שהם‬ ‫מוגבלים בניידות שלהם והם חיים באזורים חלשים, באזורים האלה אפשר למצוא לעיתים חיכוכים עם‬ ‫קבוצות חלשות יותר.‬ ‫יוצאי אסיה – יחסים תקינים עם הסינים, היפנים והקוריאנים יש ערכים משותפים כמו: השכלה‬ ‫גבוהה, ערך המשפחה, יוזמה פרטית – הצטיינות אישית, ואין משקעים היסטוריים.‬ ‫עם הפולנים - יש משקעים היסטוריים בגלל השואה.‬ ‫עם האיטלקים - הקשר הוא טוב בגלל שמחת החיים שלהם והעדר אנטישמיות.‬ ‫הנטייה הליברלית של יהודי ארה"ב‬ ‫מילטון הימלפרב )4891(, "ליברליזם יהודי"‬ ‫המונח ליברליזם הוא מונח משתנה עם הזמן. במקור הוא בא מהמונח הלטיני ‪ Librtas‬חירות.‬ ‫כלומר, קבוצות שונות באירופה במעבר לזמן החדש מבקשות ביטוי פוליטי.‬ ‫התביעה באה מהמעמדות הנמוכות, התהליך מתגבר ביחד עם תהליך החילון כאשר הפרט עומד‬ ‫במרכז, עכשיו התביעה היא של היחיד הזכאי לחופש ביטוי, לחופש דת, התארגנות וכו' ולא הקבוצה.‬ ‫לפרט יש את החופש לבחור את העיסוק שלו וכו'.‬ ‫הסיסמה של הליברליים מבחינה כלכלית היתה "תנו לעשות", המדינה לא צריכה להתערב בתהליכים‬ ‫הכלכליים של היוזמה הפרטית. להיות ליברל במאה ה- 91 המשמעות הוא הדגש על היחיד, על זכותו‬ ‫של היחיד להתפרנס לפי היכולת שלו, אין מגבלות מטעם המדינה.‬ ‫הרעיון הזה מגיע גם לארה"ב אבל בסופו של תהליך התיעוש והעיור. תהליך שמתחיל לאחר מלחמת‬ ‫האזרחים ומגיע לשיאו בעשורים הראשונים של המאה ה- 02 התפתחות של קפיטליזם דורסני. יש‬ ‫ריכוז של הון עצום בידי קבוצה קטנה.‬ ‫במשך הרבה שנים הנימה של אלה שביקשו לערוך שינויים דיברו על הצורך ברפורמה, אבל עם פרוץ‬ ‫המשבר הכלכלי הגדול בשנת 9291 המצב הלאומי היה כל כך רע )היתה ירידה של מניות, אבטלה‬ ‫עצומה, התל"ג ירד מאוד וכו'( ולכן היה צורך בהתערבות של הממשלה כדי לתקן את הכלכלה ולהגן‬ ‫על החלשים זה התבצע באמצעות התוכנית של רוזבלט – "ניו דיל" משמעותו עבודות יזומות, חקיקה‬ ‫לטובת האיכרים, חקיקה לטובת איגוד מקצועי מייצג, תוכנית של סעד – תוכניות שונות מטעם‬ ‫הממשלה. המשמעות של להיות ליברל במאה ה- 02 משתנה, עכשיו המדינה תפקידה להגן – מדינת‬ ‫85‬ ‫רווחה. לאחר מכן כאשר המדינה מעורבת בכלכלה מתחילה ביקורת על הממשלה על הנצחת העוני‬ ‫וכו'.‬ ‫כאשר מגיעים לעמדה של היהודים, רואים שהיהודים לאורך כל המאה ה- 02 מזדהים עם הגישה‬ ‫הליברלית, הם תומכים במדיניות סעד כלפי החלשים ומבחינה פוליטית הם תומכים במפלגה‬ ‫הדמוקרטית וזאת למרות שמבחינה סוציו-אקונומית היהודים הלכו והתחזקו.‬ ‫הימלפרב אומר שהיהודים לכאורה מצביעים נגד האינטרסים שלהם משום שהם צריכים להיות‬ ‫רפובליקנים כדי לשמור על המעמד שלהם.‬ ‫בהתחלה הימלפרב אומר שהתשובה נמצאת בדת – מסורת של צדקה אבל הסבר זה אינו מספק‬ ‫לדעתו משום שאם ההיבט הדתי היה מכריע היינו מצפים שהדתיים יהיו יותר ליברלים מהרפורמים.‬ ‫הטענה של הימלפרב היא שהנטייה הליברלית נובעת יותר מדחיית הימין, והימין הוא האנטישמיות‬ ‫הם הלאומנים בכל מדינה ומדינה. בארה"ב יש קבוצות שנקראות "ניטיביספיות" קבוצות המתנגדות‬ ‫למיעוטים האתניים הזרים, ובתוכם היהודים והתמיכה שלהם בדמוקרטים היא בגלל הזיכרון שלהם‬ ‫את האנטישמיות. השמאל הדמוקרטי מייצג את חומת המגן נגד הפליית המיעוטים וההגירה‬ ‫החופשית לארה"ב, הם בעד הגירה חופשית.‬ ‫בספר של ישראל אלמן אפשר לראות מספר סיבות נוספות:‬ ‫1. היהודים בוחרים במועמד הליברלי ולאו דווקא במפלגה הדמוקרטית, בגלל שהדעות שלו‬ ‫מתאימות לשלהם, הם תומכים בדעות של האיש ולא בהשתייכות של האיש למפלגה זו או אחרת.‬ ‫2. הוא מביא את הטיעון הדתי, המסורתי, ערך הצדקה של היהודים.‬ ‫3. תולדה של הניסיון ההיסטורי, אי אמון בקבוצות אנטישמיות.‬ ‫4. חזון חילוני הומניסטי, לפיו יש אמון בכוח של האינטלקט האנושי ליצור חברה אוניברסלית‬ ‫מתקדמת.‬ ‫5. ליהודי יש הרגשה טובה כיהודי הנרדף לשעבר כאשר הוא עוזר לחלשים.‬ ‫לגבי העתיד אומר הימלפרב שיש חוסר ודעות עד כמה היהודים הזדהו עם הערכים הליברלים משום‬ ‫שהם משתנים עם הזמן. הליברליזם החדש תומך בשיטת המכסות שזה מנוגד לתפיסת היהודים, ויש‬ ‫יותר ויותר קבוצות ליברליות קיצוניות שנוגעות באנטישמיות ובאנטי-ישראליות ולכן הוא אומר שעלול‬ ‫להיות מצב שיהיה קושי ליהודים ליצור קבוצות ליברליות קיצוניות.‬ ‫הפרדה בין דת למדינה‬ ‫לכאורה החוקה האמריקאית פותרת את בעיית הדת במדינה, אין העדפה של דת כלשהי ואין איסור‬ ‫על קיום פולחן כלשהו. ובכל זאת הסוגיה של הפרדה בין דת ולמדינה עולה לסדר היום והיהודים‬ ‫נדרשים לה וזאת משום שארה"ב היא המדינה הדתית ביותר במערב המתועש המתקדם. האזרחים‬ ‫95‬ ‫הם אנשים מאמינים. עפ"י הסקרים אחוז גבוהה מאוד אומר שהוא מאמין באלוהים, יש הרבה‬ ‫שמשתתפים בתפילה בכנסיה, יש כ- 005,1 כתות בארה"ב ואחוז גדול מדווח על חוויות קדושה. אבל‬ ‫האנשים הזקוקים לדת הם אנשים מאמינים ומכאן שמידי פעם יש ניסיון לשלב את הדת עם המדינה‬ ‫וזה נעשה בעיקר בבתי הספר, בבתי הספר הציבוריים אסור ללמד דת אבל אפשר לראות שמידי פעם‬ ‫יש ניסיון לשלב את הדת בכל מיני צורות.‬ ‫מקום אחר שיש בו התנגשות בין דת למדינה הוא הצבת סמלים דתיים במקומות ציבוריים שזה דבר‬ ‫האסור עפ"י החוק. שדה המערכה נמצא בעיקר בבתי המשפט, כאשר קבוצה מסוימת מצליחה לחוקק‬ ‫איזה שהו חוק בנושא דתי מיד לאחר מכן תפנה הקבוצה הנפגעת לבית המשפט והטענה תהיה‬ ‫שהחוק מנוגד לחוקה האמריקאית.‬ ‫הסוגיות קשורות לזמן וגם תלויות בהרכב השופטים. לדוגמא, המשפט של אורסון נגד ועד החינוך‬ ‫בשנת 7491, המשפט מאפשר לממן הסעה של תלמידים גם לבתי ספר דתיים, מדינת ניו-ג'רסי‬ ‫שילמה כסף להורים עבור הסעה לבתי הספר, בית המשפט לא קיבל את זה אבל אמר שיש בעיה של‬ ‫ביטחון ומשום כך הוא הסכים על הסעת התלמידים לבתי הספר.‬ ‫היבט יהודי – מדוע העיקרון של הפרדה בין דת למדינה כל כך חשוב ליהודים?‬ ‫טד מאן, "‪"The Courts‬‬ ‫מאן טוען שהמאבק על הפרדה בין דת ומדינה הוא מאבק שאפשר ליהודים להרגיש שייכים לחברה‬ ‫האמריקאית ומבחינת היהודים כל ניסיון לפגוע בעיקרון זה יפגע בהרגשת הביטחון שהיהודים צברו‬ ‫בתהליך הזה ולכן חשוב ליהודים לשמור על העיקרון הזה.‬ ‫דוד שפיגל, "‪"The Schools‬‬ ‫משפט של וואלס נגד ג'פרי - בתחום החינוך‬ ‫כאן יש סוגיה, האם להרשות תפילה חרישית בבית הספר, במקום מסוים.‬ ‫באחד מבתי הספר, החליטו לקיים תפילה חרישית, אדם בשם ג'פרי )אדם "אגנוסטי" כופר במציאות‬ ‫האל( טען שבעצם התפילה החרישית הם מלמדים את התלמידים פעולה דתית.‬ ‫היהודים מצטרפים לג'פרי והם טוענים שיש פה הפרה של החוקה האמריקאית. הטענה שלהם היא‬ ‫שכל פשרה בנושא עלולה לגרום להכנסת הדת לבית הספר.‬ ‫בשנים האחרונות אפשר לראות שינוי במגמת היהודים, הם כבר אינם להוטים להיאבק, יש יותר‬ ‫קבוצות שמחפשות את ההידברות, שיאפשרו לשלב לימודים יהודים אבל בהסכמה, בצורה זהירה,‬ ‫הלימוד יהיה לימוד פלורליסטי, ילמדו את מגוון המסורות, הם רוצים לאפשר לקבוצות דתיות בעיקר‬ ‫לנוער לקיים מפגשים בין כותלי בית הכנסת. יש יותר ויותר קבוצות שמשתפות פעולה בנושא זה.‬ ‫06‬ ‫ארתור ווסקוב, "‪"The Parks‬‬ ‫הצבת סמלים דתיים במקומות ציבוריים‬ ‫ארתור ווסקוב הוא יהודי שרצה להציב סוכה בוושינגטון במקום ציבורי לצורך הפגנה, מה שהטריד‬ ‫אותו זה הנשק הגרעיני, והסוכה סימלה את המצב הארעי, מכאן שההפגנה היתה מעין סמל דתי.‬ ‫ווסקוב אומר שהצבת הסוכה איננה מנוגדת לחוקה משום שזו סוכה של קבוצה שמפגינה נגד‬ ‫המדינה, זה לא עידוד שהמדינה נותנת לקבוצה.‬ ‫הטיעון השני, הוא אומר שאם מונעים ממנו להקים סוכה זה מצב אבסורדי משום שאין לו אפשרות‬ ‫להביע מחאה אם היא נובעת ממניעים דתיים.‬ ‫אנחנו היהודים לא צריכים לחשוש מהשילוב של הדת עם המדינה, אנחנו מספיק חזקים כדי להתמודד‬ ‫מול גילויים דתיים של העולם הנוצרי.‬ ‫עיקרון ההפרדה הוא חשוב אבל בחיי היום יום המציאות היא יותר מורכבת ויש מקומות שבהם יש‬ ‫עימות/התנגשות בין הערכים החשובים ליהודים.‬ ‫עתידה של הקהילה היהודית האמריקאית‬ ‫לאיזה כיוון הולכת הקהילה היהודית?‬ ‫איכות החיים בהקשר היהודי, אין פה שאלה של קיום פיזי, עד כמה היהודים ירצו לחיות כיהודים, ומה‬ ‫תהיה המשמעות של החיים היהודים בעתיד.‬ ‫ישעיהו ליבמן, "איכות החיים היהודיים באמריקה: סחף והישרדות"‬ ‫ליבמן נדרש למונח "איכות החיים היהודים".‬ ‫קודם כל יש בעיה לגבי המונח "איכות" – איכות הוא מונח סובייקטיבי. גם לגבי "החיים היהודים", איך‬ ‫נמדוד חיים יהודים האם לפי מידת הדתיות? עד כמה היהודים שומרים מצוות? או אולי נמדוד עפ"י‬ ‫פעילות קהילתית או השתייכות ארגונית.‬ ‫המונח הזה הוא יחסי, הוא מנסה להגדיר/להצביע היכן הבעיות של החיים היהודים.‬ ‫ליבמן מדבר על 4 היבטים יהודים שהוא מכנה סחף/כרסום בחיים היהודים באמריקה:‬ ‫1. העלייה בנשואי התערובת – הגידול משפיע על מידת השיוך או הזהות היהודית, מי שמעורב‬ ‫בנשואי תערובת הסיכוי שהילדים שלו יתרחקו מהמסורת הוא גבוהה.‬ ‫2. החינוך היהודי – לכאורה אנחנו רואים שהארגונים היהודים מתגייסים לתמוך בחינוך, יש‬ ‫פריחה של חינוך יהודי, אבל אומר ליבמן החינוך מבחינת התכנים שלו הוא שטחי הוא איננו לימוד‬ ‫מעמיק של מסורת ותרבות הוא מתמקד בשמירה על הזהות היהודית.‬ ‫3. הזרמים הדתיים ובית הכנסת – יש ירידה במספר החברים בבתי הכנסת, יש ירידה במספר‬ ‫החברים בזרם הקונסרבטיבי ועליה בהשתייכות של הצעירים לזרם הרפורמי. עפ"י ליבמן זה‬ ‫מעיד על ירידה במחויבות היהודית וכן באיכות הרבנים.‬ ‫16‬ ‫4. התרבות היהודית – ליבמן אומר שיש הגדרה רחבה מידי של התרבות היהודית, יש הרבה‬ ‫נושאים שאין להם קשר ישיר עם המסורת אבל הם נכללים בקטגוריה של תרבות יהודית.‬ ‫ליבמן נזקק למונח התבוללות כדי להסביר את ארבעת ההיבטים, אבל הוא עושה הבחנה בין‬ ‫התבוללות אישית להתבוללות קולקטיבית:‬ ‫התבוללות אישית – הוא אומר שליהודים אין בעיה משום שכיום יש לגיטימציה אתנית, החברה‬ ‫מקבלת היום את השונות.‬ ‫התבוללות קולקטיבית – זה אומר שיש החלשה של הקשרים בין היהודים האמריקאים לבין המסורת‬ ‫היהודית או בין היהודים כגוף קולקטיבי בארה"ב לבין אלה שמחוץ לארה"ב.‬ ‫הוא קורא לזה תהליך של "טרנפורמציה" )שינוי(, מופיעה זהות יהודית אמריקאית שנבדלת במודגש‬ ‫מתוך הכרה מהעולם היהודי ומהעבר היהודי. יש כאן בעיה של התרחקות מהסמלים היהודים‬ ‫המסורתיים, יש התרחקות ממה שהוא מכנה "לכידה". לכידות יהודית שמעוגנת בעבר היהודי.‬ ‫שאלה נוספת שליברמן שואל – מדוע יש הערכות שונות בקרב החוקרים לגבי איכות החיים‬ ‫היהודים? יש חוקרים שסבורים שהיהדות היא חזקה, לעומתה יש קבוצה אחרת שמצביעה על‬ ‫התרחקות מהיהדות.‬ ‫לגבי השאלה מדוע יש הערכות שונות? לכך יש לו מספר השערות:‬ ‫ראשית, הוא אומר שאמות המידה של החוקרים היא סובייקטיבית היא קשורה לביוגרפיה האישית של‬ ‫החוקר.‬ ‫הסיבה השניה, הוא אומר שיש כאן תופעה לפיה היהדות היא יותר פומבית, ציבורית. יש לה ביטוי‬ ‫ארגוני. השאלה איך אפשר לפרש את התופעה הזו, האם זה מעיד על עלייה באיכות החיים היהודים‬ ‫או שנפרש את זה בצורה אחרת. אלה שיראו בפעילות הזו חיזוק של איכות החיים יגידו היהודים אינם‬ ‫חוששים להביע את יהדותם, הם עושים זאת כקולקטיב וזה מעיד על עתיד בטוח לזהות היהודית.‬ ‫אלה שיערערו על התפיסה הזו יגידו שהיום היהודים נזקקים לטקסים ציבוריים מכיוון שהם אינם‬ ‫יודעים כיצד לממש את יהדותם ברשות הפרט, הם זקוקים לחיזוק ולכן יש כאן למעשה ירידה באיכות‬ ‫החיים משום שהיהודי איננו מחובר למסורת הוא איננו יודע לקיים מצוות.‬ ‫תופעה אחרת אומרת, שליהודים יש דרכים חלופיות לבטא את יהדותם לא רק הדת היא היסוד‬ ‫המגדיר אלה ע"י המשפחה היהודית – פעילות משפחתית, פעולות עם חבריהם היהודים ואפילו‬ ‫באמצעות הקשר לישראל.‬ ‫ליברמן, לא מקבל את הגישה הזו הוא אומר שאי אפשר לנתק את הדת מההיבטים האחרים הוא‬ ‫מוצא מתאם בין פרו-ישראליות לשמירת מצוות.‬ ‫26‬ ‫התופעה הבאה קשורה לממצאי הסקרים, איך לפרש את ממצאי הסקרים על יהדות ארה"ב?‬ ‫איך לפרש נתון מסוים – למשל, סדר פסח, עפ"י הסקרים %58 משתתפים בסדר פסח השאלה מה‬ ‫צריך להסיק מהנתון על יהדות ארה"ב, האם זה מעיד על מחויבות דתית?‬ ‫יהיו שיגידו שאיכות החיים גבוהה בשל ההזדהות העצומה בסדר פסח, ויהיו אחרים שיגידו בואו‬ ‫נבדוק את המשמעות של הדבר הזה, האם האנשים המשתתפים בסדר פסח באים בשל אירוע דתי‬ ‫או אירוע משפחתי? בואו נבדוק עד כמה הם מקפידים על קיום סדר פסח הילכתי.‬ ‫קושי נוסף, האם מדגישים את ½ הכוס המלאה או את ½ הכוס הריקה. חברות בבית הכנסת האם זה‬ ‫מעיד על מחויבות יהודית )2/1 הכוס המלאה( או שאולי זה נעשה לצרכים ארעיים.‬ ‫בנוסף, מה מידת הייצוגיות של הסקרים, עד כמה הם מהימנים, האם הסוקרים מגיעים גם ליהודים‬ ‫מתבוללים אלה שמצניעים את היהדות שלהם?‬ ‫מה מידת מהימנות התשובות? יש נטייה אצל המשיבים לזהות יהודית גבוהה יותר.‬ ‫בעיה נוספת, הכללה של התפתחות חיובית במגזר אחד על האוכלוסייה האחרת, תופעה של גידול‬ ‫בבתי הספר היהודים, מי שירצה יראה שיש יותר מחויבות, שהיהודים שולחים את ילדיהם לבתי‬ ‫הספר היהודים, יהיו אחרים שיגידו שרוב בתי הספר היהודים הם של הזרם האורתודוקסי‬ ‫והאורתודוקסים הם מיעוט.‬ ‫לגבי לימודים באוניברסיטה, גם כאן יש יותר קתדרלות ללימודי יהדות, יש יותר מרצים יהודים, אז‬ ‫אפשר לראות שהחיים האינטלקטואלים פורחים. אחרים יגידו שזוהי פעילות של האליטה וגם אם‬ ‫בודקים את התכנים של רוב הקורסים אפשר לראות שהם מבואות, כלומר קורסים ראשונים שלא‬ ‫מראים עומק וכו'.‬ ‫על סמך כל האמור ליברמן מגיע למסקנה שיש תהליך של קיטוב בקהילה היהודית, יש מיעוט שמחויב‬ ‫ליהדות, שם יש איכות חיים גבוהה לעומת הרוב שמתרחק מהיהדות ושם אפשר למצוא את רוב‬ ‫היבטים השלילים.‬ ‫ליברמן אינו פסימי לגבי העתיד משום שיש אפשרות להתחדשות יהודית, יש גרעין שיכול לסמל את‬ ‫הדרך להתחדשות, לכוון של עלייה באיכות החיים אבל הוא איננו אופטימי מכיוון שהוא אומר כרגע‬ ‫הכיוון של הקהילה הוא בסימן התרחקות היהדות מהמסורת.‬ ‫סטיבן כהן, "האם איכות החיים היהודיים באמריקה משתנים לטוב או לרע?"‬ ‫כהן נותן מיפוי של הגישות השונות בסוגיה של איכות החיים והוא מציג ארבע גישות,‬ ‫שתי גישות שהן קוטביות קיצוניות ושתי גישות מתונות:‬ ‫תמורה ויציבות‬ ‫קיטוב‬ ‫36‬ ‫שתי הגישות הקיצוניות:‬ ‫שוחרי התמורה‬ ‫המסורתיים‬ ‫1. הגישה של המסורתיים – הם אלה הפסימיים הם מודאגים מתהליך ההתבוללות של היהודים‬ ‫הם רואים בעיקר את הסימנים של ההתרחקות.‬ ‫2. הגישה של שוחרי התמורה – הם אלה האופטימיים, הם אומרים שיהודי ארה"ב עוברים‬ ‫תמורה, שינויי, מעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית. בתהליך הזה הם משנים את ההגדרה‬ ‫של היהדות, של הערכים ולכן גם איכות החיים צריכה להימדד עפ"י אמות מידה שונות.‬ ‫יש הסכמה בין שתי הגישות האלה לגבי האליטה היהודית, שהאליטה היא חזקה, איכות החיים‬ ‫שלהם היא גבוהה )ארגונים יהודים, רבנים, ממסד יהודי, כל מי שקרוב לפעילות יהודית(.‬ ‫הפדרציה היהודית הופכת להיות יותר יהודית, הפעילות שלה מכוונת להעלאת הזהות היהודית כך גם‬ ‫בתי הכנסת ובתי הספר.‬ ‫המחלוקת היא לגבי תרבות ההמונים, לא האליטה, אלה האדם הרגיל, עד כמה הוא מחויב למסורת.‬ ‫הקשיים השונים של קבוצות אלה נובעים מההבדלים בראיה שלהם בשלושה היבטים:‬ ‫העבר היהודי‬ ‫המסורתיים רואים בעבר אמת מידה אותנטית למדידת איכות החיים לעומתם שוחרי התמורה טוענים‬ ‫שהמסורתיים מסתכלים על העבר מתוך אידיאולוגיה ורומנטיזציה הם מייפים את העבר היהודי,‬ ‫העבר היהודי הרבה יותר מורכב והוא איננו בהכרח טוב גם כיום.‬ ‫המודרניות‬ ‫המסורתיים רואים בעולם המודרני איום על היהדות לעומתם שוחרי התמורה אומרים שהמודרניות זה‬ ‫או מצב ניטרלי או מצב אידיאלי, המודרניות מספקת הזדמנות לפיתוח צורות חדשות של היהדות.‬ ‫השפעת החברה האמריקאית‬ ‫המסורתיים אומרים שיש ערכים בחברה האמריקאית המשפיעים לרעה על הקהילה היהודית )סגנון‬ ‫החיים, פמיניזם וכו'( ולעומתם שוחרי התמורה דוחים את הטענה, הם לא רואים סתירה בין יהדות‬ ‫לאמריקניות.‬ ‫כהן מבקר גם את אמות המידה שעל פיהן בודקים ומערכים את איכות החיים, הבחירה של אמות‬ ‫המידה הן סובייקטיביות והן יכולות להוות אידיאולוגיות.‬ ‫מצד אחד, נשואי תערובת, כהן אומר ששיעור נשואי התערובת אינם מצביעים על כיוון אחד הם אינם‬ ‫רעים בהכרח לקהילה משום שחלק מהנישואים האלה מסתיים בגיור, ויש זוגות מעורבים‬ ‫שמשתתפים בפעילות בקהילה ואחרים נותנים לילדיהם חינוך יהודי.‬ ‫מצד שני, מעורבות הצעירים, כהן אומר שיש מיעוט של צעירים שמעורבים בחיי הקהילה אבל הוא‬ ‫אומר שזה מצב של תהליך, חוסר המעורבות יכול לשקף גיל מסוים )מרד נעורים, סטודנטים וכו'( אבל‬ ‫בהמשך כשאותם צעירים יקימו משפחות המעורבות שלהם תהיה גדולה.‬ ‫46‬ ‫ירידה במחויבות יהודית מדור לדור – דור המהגרים, בני המהגרים, והדור השלישי.‬ ‫התזה אמרה שיש ירידה במחויבות של היהודים מדור המהגרים לדור השלישי.‬ ‫בדור המהגרים המחויבות היתה גבוהה האנשים באו עם המסורת והמנהגים שלהם, הבנים שלהם‬ ‫לעומתם רצו להיות אמריקאים הם רצו לשכוח את בית אבא ואילו הדור השלישי כבר אמריקאי‬ ‫לכל דבר והוא מנסה לחזור לשורשים.‬ ‫כהן אומר שהתזה הזו היתה נכונה לדור הראשון והשני ההבחנה נעלמת ככל שמתקדמים בדורות‬ ‫ולכן המדד הזה הוא לא מראה את התמונה המציאותית. ככלל אומר כהן יש ירידה בשמירת מצוות‬ ‫ובמקום זה יש עלייה בטקסיות.‬ ‫מידת ההתבוללות של היהודים – כהן אומר שאי אפשר לדבר על תהליך חד-סטרי של אמריקניזציה‬ ‫למרות כל זאת הם עדין שומרים על הצביון היהודי, עדין יש קשר חזק בין היהודים לבין מדינת ישראל‬ ‫ולכן ההתבוללות כמדד אינו נותן לנו את התמונה האמיתית.‬ ‫תמורה ויציבות‬ ‫קיטוב‬ ‫שתי הגישות המתונות:‬ ‫שוחרי התמורה‬ ‫המסורתיים‬ ‫1. הגישה של הקיטוב )פולריזציה( – התזה שהחזיק בה ליבמן היא שחלק מהיהודים מגבירים‬ ‫את הזיקה ליהדות וחלק מתרחק מהיהדות ויש רוב אמצעי אבל הם נוטים לכיוון של חוסר זיקה‬ ‫ליהדות.‬ ‫2. הגישה של תמורה ויציבות – כהן מעדיף את הפרספקטיבה הזו, המשמעות שבקהילה‬ ‫היהודית יש מגמות שמאזנות. מצד אחד, יש ירידה בערך מסוים, יש הפסד בהיבט מסוים. אבל‬ ‫מצד שני, יש העשרה, ערך חדש וכו'.‬ ‫לגבי העתיד אומר כהן העתיד תלוי במידת מעורבותם של צאצאי הזוגות המעורבים בחיים היהודים.‬ ‫יש עליה משמעותית בנשואי התערובת והנעלם הוא מה תהיה הנטייה של הילדים שייוולדו בנשואי‬ ‫תערובת, עד כמה הם ירצו להשתייך לקהילה היהודית.‬ ‫כדי להגביר את זה שהם ירצו להזדהות עם הקהילה היהודית צריך להפעיל מדיניות תרבותית‬ ‫חינוכית שתהיה מכוונת כלפי כלל האוכלוסייה היהודית כדי להגביר את איכות החיים של כלל‬ ‫הקהילה. הגישה צריכה להיות גישה חיובית ולא לנקוט בגישה של אימוץ תחזית קטסטרופלית‬ ‫שנשואי תערובת הם אסון.‬ ‫56‬ ‫ג'ונתן ווצ'ר )6891(, "הדת האזרחית של יהדות אמריקה"‬ ‫הדת האזרחית היא לא זרם דתי, היא לא עוסקת בהיבט דתי, היא לא מציעה אלטרנטיבה לזרמים‬ ‫קיימים, אלה היא באה לבטא את האתוס היהודי האמריקאי של השליחות היהודית וההשתלבות של‬ ‫היהודים באמריקה, את הייחוד ואת ההשתלבות.‬ ‫הדת האזרחית באה לידי ביטוי בשני ארגונים לא דתיים – הפדרציה היהודית והמגבית היהודית‬ ‫המאוחדת, האנשים שמפעילים את הרעיון הזה מנסים לאתר מרכיבים יהודים ואמריקאים שהשילוב‬ ‫שלהם ייצור איזה שהו קונסנזוס ושהוא יוכל לדחוף את הפעילים לפעולה וייתן משמעות לפעולות‬ ‫בארגון והמשמעות תהיה כפולה גם יהודית וגם אמריקאית )הם נמנעים ממחלוקת(.‬ ‫דברים שנאמרו ע"י יו"ר הועדה של המגבית שהם הרעיון של הדת האזרחית:‬ ‫"אני כאן בגלל המסורת שלנו, אנו עם הספר הוטל עלינו לשמש דוגמה, יש לנו ערכים מהעבר‬ ‫שראוי לתת להם משמעות בהווה..., יש דברים שצריך ליישם אותם בעולם המודרני, אנחנו‬ ‫כאן בגלל ההיסטוריה שלנו כל אחד חיי בעולם פוסט אשוויץ… יש לנו גורל משותף, עברנו‬ ‫טראומה ולכן יש לנו אחריות לדאוג שזה לא יחזור…"‬ ‫לדת האזרחית יש 7 מרכיבים שיש להם נגיעה לצד היהודי ולצד האמריקאי:‬ ‫1. אחדות העם היהודי – יש אחריות, יש גורל משותף, המוטו שלהם הוא "‪,"We are one‬‬ ‫אנחנו עם אחד.‬ ‫2. הערבות ההדדית – "כל ישראל ערבים זה בזה", יש כאן ערבות רוחנית ופיזית, שליטה בגורל‬ ‫של העם היהודי, אבל אנחנו יכולים לשנות את גורלנו, אנחנו לא פסיביים.‬ ‫3. הישרדות יהודית בעולם מאיים – אנחנו נמצאים במקום שבו יש אנטישמיות יש עולם מאיים‬ ‫והאיום הוא גם מאנטישמיות וגם מהתבוללות ואנחנו רוצים לשרוד, זה אומר שהיהדות עדין‬ ‫רלוונטית הערכים המוסריים הם בסיס לערכים הנוכחים, האחדות היא אוטנטית יש לה משמעות,‬ ‫יש לה קיום משל עצמה.‬ ‫4. המרכזיות של מדינת ישראל – כאן כולם הם פרו-ישראלים, ההקשר של מדינת ישראל הוא‬ ‫כפול, מצד אחד מדינת ישראל היא מקום שממנו שואבים חיוניות. הצד השני, מדינת ישראל היא‬ ‫מדינה מאיימת היא מדינה ממשית עם בעיות קיומיות ולכן צריך להתגייס ולעזור לה. יש מחויבות‬ ‫עד לנקודה מסוימת עד לשלב של עלייה לארץ ישראל, הם יהודים אמריקאים, העתיד שלהם הוא‬ ‫באמריקה, הם לא רואים עצמם עולים לארץ. במקום עלייה הם מדברים על שותפות הדדית,‬ ‫שלילת הגולה.‬ ‫66‬ ‫5. הערך המתמיד של המסורת היהודית – זה מנוסח בזהירות הם לא נכנסים למחלוקת, איך‬ ‫צריך לקיים פולחן יהודי הם נותנים הצהרה של המסורת היהודית ומשאירים את הפרשנות‬ ‫לזרמים השונים הקשר למסורת היהודית מתבטא בטקסים שהם עורכים מחוץ לפולחן המסורתי.‬ ‫הבסיס הרציונלי של הדת האזרחית הוא חברתי תפקודי ולא תיאולוגי הם לא מדברים על‬ ‫המשמעות של האלוהים, אלה איזה ערכים נוכל לקיים ביחד.‬ ‫6. צדקה – "הצדקה תציל ממות" שתי משמעויות לצדקה, האחת הפילנתרופיה פעולות הסעד‬ ‫ומצד שני הרעיון של הצדק החברתי, פעילות חברתית סוציאלית המכוונת כלפי כלל האוכלוסייה.‬ ‫7. האמריקאיות כערך – אין ניגוד בין היותם יהודים לבין היותם אמריקאים השאיפה היא לעשות‬ ‫סינתזה ביניהם. הערך של החיים בחברה פלורליסטית שבה אפשר לקיים את הדו-ערכיות הזו הם‬ ‫מודעים לקיומה של ההתבוללות של נשואי תערובת בשל הורדת המחיצות, אבל הם אומרים‬ ‫שנשואי התערובת לא צריך להוות צידוק לבדלנות.‬ ‫שבעת הערכים האלו נותנים מענה לדילמה, איך אפשר להמשיך להיות יהודי בעיקר כשמדובר על‬ ‫הצעירים, ושהיהדות לא תסתור את רצון היהודים להשתלב בחברה, ע"י האימוץ של הדת האזרחית‬ ‫יש לזה ביטוי בארגון לא דתי וזה שוב עוד אמצעי לשרידות של הקהילה בעתיד.‬ ‫76‬
Fly UP